חודש: יולי 2025

תוכנית שהוגשה לממשל האמריקאי, מציעה פתרון בהיקף של 2 מיליארד דולר למצב באזור רצועת עזה. הצעה זו, שמקורה בארגון הסיוע ההומניטרי GHF הנתמך על ידי ארצות הברית, התבססה על דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס. המהות של התוכנית טמונה בהקמת מתחמי מגורים זמניים שיכונו בשם "אזורי מעבר הומניטריים". מתחמים אלו אמורים לקום הן בתוך רצועת עזה והן מחוץ לגבולותיה, בהתאם לצרכים ולנסיבות שיתפתחו בשטח.

בסיס התוכנית נשען על רעיון המעבר מהשליטה הנוכחית של חמאס באוכלוסייה העזתית למצב אחר. כפי שמתואר בדיווח, המטרה היא "להחליף את שליטת חמאס על האוכלוסייה בעזה" באמצעות מנגנון אזרחי וחברתי שונה. עלות התוכנית המוצעת מוערכת בסכום של 2 מיליארד דולר, סכום שמשקף את ההיקף הרחב של המיזם המתוכנן. התוכנית הוגשה לממשל הנשיא טראמפ, כאשר הדיון עליה התקיים לאחרונה במשרדי בית הלבן.

על פי מקור המעורב בנושא, כפי שצוטט בדיווח, התוכנית עוברת בחינה במסגרת הפוליטית האמריקאית. הפיתוח של התוכנית התבצע במהלך חודש פברואר, כאשר הגיבוש הסופי נעשה עבור קרן הסיוע GHF. המאפיינים העיקריים של המתחמים המוצעים כוללים שטח גדול, המיועד לאכלס אוכלוסייה נרחבת. אופי המתחמים מתוכנן להיות התנדבותי, כלומר "וולונטריים", מה שאומר שהשהייה בהם תהיה על בסיס רצון וללא כפייה.

התוכנית מגדירה את המטרות החברתיות של המתחמים באופן מפורש. על פי המתואר בתוכנית, המתחמים יאפשרו לאוכלוסייה העזתית לגור באופן זמני, תוך מתן אפשרות "להפסיק את הרדיקליות, להשתלב מחדש ולהתכונן למעבר דירה אם תרצה בכך". הדיון בתוכנית מתקיים על רקע המצב הביטחוני והחברתי המתמשך ברצועת עזה. התוכנית מייצגת נסיון למצוא פתרון הומניטרי שיתמודד עם הצרכים של האוכלוסייה האזרחית, תוך שינוי במבנה השלטוני והחברתי הקיים.

שר התחבורה הרוסי רומן סטארובויט נמצא מת בביתו יום לאחר שהנשיא ולדימיר פוטין הודיע על הדחתו מתפקיד שר התחבורה. הקרמלין לא פרסם הודעה רשמית המסבירה את הנסיבות שהובילו לפיטוריו הפתאומיים של הפקיד הבכיר. סטארובויט, שמונה לתפקיד שר התחבורה במאי 2024, הגיע לתפקיד לאחר שירות כמושל מחוז קורסק.

הרקע להדחה נקשר לתקלות חמורות שפקדו את מערכת התעופה האזרחית ברוסיה בסוף השבוע. התקיפה האוקראינית באמצעות כטב"מים גרמה לביטול של כ-500 טיסות במהלך שבת וראשון, אירוע שהוגדר כאחד החמורים בתעופה הרוסית.

הנזק שנגרם למערכת התעופה היה משמעותי, כאשר נמלי תעופה מרכזיים ברוסיה נפגעו מהתקיפה. סוכנות התעופה הפדרלית הרוסית דיווחה על הפסדים כלכליים כבדים לחברות התעופה, שנאמדו במאות אלפי יורו. העיתון "קומרסנט", הנמצא בשליטת הקרמלין, פרסם פרטים על היקף הנזק הכלכלי שנגרם לענף התעופה. לפי הדיווח, השיבושים במערכת התעופה הרוסית היו הרחבים ביותר מזה תקופה ארוכה.

הקשר בין הכשל במערכת התעופה לבין פיטוריו של סטארובויט נותר לא ברור, שכן הקרמלין לא פרסם הסבר רשמי להחלטה. עם זאת, העיתוי של הפיטורים, שהגיעו בעקבות התקיפה האוקראינית ושיבושי התעופה, מעורר תהיות לגבי הקשר בין השניים.

במהלך נאומו בכנס בכנס רשת החינוך נעם-צביה, חשף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הכשל החמור בהערכת המודיעין הישראלי. סמוטריץ' הסביר כי ישראל טעתה באופן יסודי בהבנת המיליציה החות'ית בתימן כחלק מתיאור רחב יותר של תוכנית ההשמדה האיראנית שלא זוהתה במלואה עד מלחמת חרבות ברזל.

לדבריו, "הדוגמא הכי מוזרה, החות'ים הלילה. (בהתיחסותו לשיגור הטיל מתימן בתגובה לתקיפה של ישראל) הרי החות'ים זה פרוקסי שהאיראנים בנו מול סעודיה כמו שהם בנו את חיזבאללה כלפינו".

סמוטריץ' פירט את טעות ההערכה המוסד וכל גורמי המודעין הישראלים, שהניחו שכוח החות'ים מצויד ביכולות המיועדות למלחמה נגד סעודיה בלבד. "מול סעודיה צריך רק כטב"מים וטילים של כמה מאות מטרים", עם זאת, כפי שהתברר לאחר מכן, המציאות הייתה שונה בתכלית. "לא ידענו שהחות'ים בונים טילים מתחת לאדמה בבונקרים עצומים המסוגלים להגיע לטווח של 2,000 קילומטר כנגד מדינת ישראל".

בביטוי חד, סיכם סמוטריץ' את הכשל המודיעיני החמור: "היינו בטוחים שזה פרוקסי שמכוון על סעודיה. היה עיוורון מוחלט".

במסגרת הרחבה על התוכנית האיראנית, פירט השר את המחדל וגודל הנס שלא זוהו במלואם. לדבריו, התוכנית כללה "5,000 לוחמי קומנדו של רדואן בחיזבאללה מלבנון, נוח'בות של חמאס מהדרום, 35 אלף לוחמי מיליציות פרו-איראניות בעיראק שאומנו במלחמת האזרחים ורצו לחדור לישראל דרך ירדן". כל זאת לצד "מאות אלפי טילים מכל החזיתות".

בנק ישראל החליט היום (שני) להותיר את הריבית ללא שינוי ברמתה הנוכחית, 4.5%, זו הפעם ה-12 ברציפות. ההחלטה התקבלה על ידי הוועדה המוניטרית, על אף שקצב האינפלציה השנתי עומד על 3.1% נתון קרוב מאוד לגבול העליון של יעד הבנק העומד על 3%.

ההחלטה, שהתקבלה בתום דיוני הוועדה המוניטרית שנערכו אתמול והיום, התמקדה במצב המשק הישראלי, ניתוח תהליכים כלכליים הן בזירה המקומית והן הגלובלית, ובחינת השפעות חוסר הוודאות הגיאופוליטית.

על אף ההקפאה הנוכחית בריבית, בבנק ישראל מעריכים כי במהלך המחצית הראשונה של שנת 2026 צפויה הריבית לרדת לרמה של 4%. הערכה זו מצביעה על ציפייה לשתי הורדות ריבית עד אז.

בהודעה שפרסם בנק ישראל נכתב כי השבועות האחרונים התאפיינו ברמת אי-ודאות גבוהה, בעיקר על רקע "מבצע עם כלביא" והשלכותיו הנרחבות על אזרחי המדינה ועל התפקוד הכלכלי. עלותו התקציבית המיידית של המבצע מוערכת בכאחוז מהתוצר. יחד עם זאת, המשק הישראלי ממשיך להפגין חוסן ניכר בתקופה מורכבת זו. היסודות האיתנים של הכלכלה הישראלית סייעו למזער את הפגיעה ולשמור על יציבות, גם לנוכח השפעתה של מלחמת "חרבות ברזל" והעלויות הנגזרות ממבצע "עם כלביא".

עוד הובהר, כי במהלך חודש יוני ניהלה מדינת ישראל, בשיתוף פעולה עם ארצות הברית, מערכה שמטרתה הסרת האיום הגרעיני האיראני. בבנק מדגישים כי צמצום איומים אסטרטגיים בחזיתות השונות חיוני לביטחון המדינה, וכי הוא תומך באופן ישיר בשגשוגה ובפיתוחה הכלכלי של ישראל.

היועצת המשפטית לממשלה תקפה היום (שני) בחריפות את החלטת הממשלה לפטרה, ובתשובה שהגישה לבג"ץ כתבה: "החלטת הממשלה להפוך את פיטורי היועצת המשפטית להליך פוליטי לגמרי אינה חוקית ותאפשר דילים פוליטיים ופרשות כמו בר און חברון".

בהרב-מיארה הדגישה כי הממשלה לא הצליחה להקים ועדה מקצועית ציבורית שתתמוך בסיום כהונתה, כפי שנדרש בחוק. לדבריה, "הממשלה לא הצליחה להקים ועדה מקצועית ציבורית שתתמוך בסיום כהונת היועצת כנדרש ורק לאחר מכן קידמה השתלטות פוליטית מלאה". לאור מכלול הפגמים, כפי שהיא רואה אותם, פנתה היועצת לבג"ץ וקראה לו להוציא צו ביניים שיקפיא את החלטת הממשלה לפטרה.

לטענתה, מדובר בפגיעה קשה ומיידית בשלטון החוק ובמוסד היועץ המשפטי לממשלה. "בהינתן מכלול הפגמים שדבקו בהחלטת הממשלה ובשים לב לפגיעה המיידית והקשה בשלטון החוק ובמוסד היועץ המשפטי לממשלה", כתבה בהרב-מיארה.

מנגד, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, לא נשאר חייב ותקף אף הוא בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה. לוין טוען כי היועמ"שית פועלת ממניעים פסולים ובהיעדר תקינות: "היועצת המשפטית לממשלה מונעת מינוי ראש שב״כ בטענה של ניגודי עניינים מומצאים, בעודה מנצלת את משאבי המדינה כדי לנסות למנוע את החלפתה, תוך ניגוד עניינים מובהק".

שר המשפטים הבהיר את הלגיטימיות של מהלך הפיטורים, ואף הגדיר אותו כהכרחי: "ההחלטה שיזמתי להקמת ועדת שרים שתקיים שימוע ליועצת ומוסמכת להביא בפני הממשלה הצעה להדחתה, היא לא רק חוקית אלא גם הכרחית. אני סומך על השר שיקלי ועל חברי הוועדה שישלימו את ההליכים הדרושים". לוין סיכם בדרישה ברורה: "לממשלת ישראל מגיע ייעוץ משפטי נטול פניות, מקצועי, ענייני, וללא ניגודי עניינים".

אתמול (א׳), לוחמי יחידת דובדבן וכוחות צה״ל מחטיבת שומרון פעלו בהכוונת שב״כ בכפר סאלם שבחטיבת שומרון, למעצר מחבל המשמש כסוחר נשק מרכזי והיה מעורב במספר עסקאות של אמצעי לחימה וסמים.

במהלך הפעילות, הכוחות ירו לעבר המחבל המבוקש ולעבר מחבל נוסף שהיה עמו. בסריקות שביצעו הכוחות ברכבו של המחבל, אותר אקדח ומחסניות. אמצעי הלחימה שהוחרמו הועברו להמשך טיפול כוחות הביטחון, אין נפגעים לכוחותינו.

מדובר צה"ל נמסר כי "צה״ל ושב״כ ימשיכו לפעול בנחישות לשמירה על ביטחון תושבי הגזרה ואזרחי מדינת ישראל".

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, טען בראיון שהעניק לערוץ אמריקאי, לפיהן ישראל ניסתה לחסל אותו במהלך "מבצע עם כלביא". הטענות, שעשויות להצית מתיחות נוספת באזור, מעלות שאלות רבות לגבי מהלכיה של איראן.

פזשכיאן פירט בראיון את השתלשלות האירועים מנקודת מבטו: "הייתי בפגישה, דנו כיצד להתקדם, ובעזרת מרגלים שלהם הם ניסו להפציץ את האזור שבו התכנסנו. אבל הם כשלו. אלוקים הוא זה שמחליט מי יחיה ומי ימות". הנשיא האיראני הבהיר כי הוא מייחס את ניסיון ההתנקשות לישראל באופן מפורש: "זו הייתה ישראל, לא ארצות הברית".

בהמשך הראיון, התייחס פזשכיאן לשיחות הגרעין שכשלו בעבר בין ארה"ב לאיראן, ולאחריהן נפתח "מבצע עם כלביא", ולטענתו ארה"ב הצטרפה אליו. למרות האירועים הדרמטיים, נשיא איראן הצהיר כי "אין בעיה לחדש את השיחות עם ארצות הברית". קריאתו לחידוש המגעים מעלה תהיות האם טענותיו על ניסיון ההתנקשות נועדו לשרת אסטרטגיה רחבה יותר, או שמדובר בניסיון לשדר מסרים סותרים למערב.

יש לציין כי טענותיו של פזשכיאן מעוררות ספק משמעותי. ישראל התמקדה בעבר בחיסול מדעני גרעין איראניים או אנשי משמרות המהפכה המעורבים בפעולות נגד ביטחון ישראל. אנשים אלו, לטענת ישראל, שותפים ופועלים לקידום חיסולה. אולם, דוגמאות בולטות, כמו אי ניסיון התנקשות במנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, מעלות סימני שאלה לגבי אמינות טענותיו של נשיא איראן.

שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', הדהים היום (שני) כשחשף כי שקל להתפטר מתפקידו בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. בדברים שנשא בכנס של רשת החינוך נעם צביה, התייחס סמוטריץ' לכאב האישי והציבורי, וחשף את ההתלבטויות הקשות שליוו אותו בימים שלאחר המתקפה.

סמוטריץ' תיאר בכנות את התקופה המורכבת: "לוקח בערך חודשיים עד שנכנסים לאיזו שגרה של חירום, ואז מתחילים כאבי בטן נוראים ואיומים. אנחנו יודעים שמגלגלים זכות על ידי זכאי ואני שואל את עצמי 'איך הדבר הזה קרה במשמרת שלי, שלנו'". הוא הוסיף והביע תסכול מול חוסר היכולת להבין את גודל הכישלון: "ואני מנסה לחפור, ולחפור ולחפור ואני לא מבין. כמו כולם".

השר קישר את האירועים הנוכחיים לאירועי עבר משמעותיים בחייו הציבוריים, תוך הדגשת ההתראות שלא נשמעו. הוא הזכיר את מאבקיו בעבר: "קיבלתי מכות בכיתה ח' כשהפגנו נגד אוסלו, ישבתי במעצר של השב"כ במאבק גוש קטיף, וזה היה כתוב בגרון ניחר 'אל תתנו להם רובים ואל תצאו מגוש קטיף' שניסו למנוע. ושנים שצעקנו שחמאס לא מורתע ושנצליח לכבוש את רצועת עזה".

בשיא הווידוי, חשף סמוטריץ' את הרגע שבו הגיע לשפל: "אני אומר לכם את האמת היה שלב שצלצלתי לאבא שלי וביקשתי ממנו לבוא. אבא שלי, מורי ורבי, אמרתי לו 'אבא אני עוזב'". הוא הסביר את הלך רוחו באותם ימים: "מכיוון שאם הייתי עושה חשבון נפש והייתי מוצא הרי זה לא שאין מה לתקן כי אני לא כזה צדיק. אבל אני מסתכל עכשיו על חשבונות לאומיים, אם הייתי מצליח להבין במה אני לא בסדר שכתוצאה מזה גילו כזאת חובה במשמרת שלי, אז אני יכול לתקן, אבל אני לא מוצא. אז משהו לא בסדר, אני הולך, אני יכול להמשיך."

השר סיכם את הדרמה האישית והפוליטית במילים: "ואבא מחזק אותי, ואנחנו ממשיכים לנהל את המלחמה". הצהרתו זו מדגישה את המשך מחויבותו לתפקיד, למרות התהיות והכאב האישי העמוק.

על רקע העיכוב בקידום חוק הגיוס, המפלגות החרדיות ממשיכות להחרים את מליאת הכנסת ולהיעדר מההצבעות, מה שגרם להסרת הצעת חוק קריטית הנוגעת לעולם הדיינות מסדר היום.

הצעת החוק נועדה לאפשר לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמת שני הצדדים, לאחר שבג"ץ הפקיע מהם סמכות זו. אולם, מאחורי הקלעים נחשפת תמונה מורכבת יותר של מחלוקות פנימיות והאשמות הדדיות, במיוחד סביב תיק השיכון.

למרות החזות המאוחדת שהמפלגות החרדיות מציגות כאילו הנימוק הוא סוגיית הגיוס, גורמים ב'אגודת ישראל' מטיחים האשמות חמורות כלפי ש"ס, בטענה להתערבות בוטה בענייניה הפנימיים של המפלגה ולניסיון לסכל את מינויו של ח"כ ישראל אייכלר לתפקיד שר השיכון.

כזכור, בשבוע שעבר הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בהתאם להסכם הקואליציוני, תיק השיכון יועבר לידי אגודת ישראל וכי אייכלר הוא המועמד לתפקיד. החלטה זו התקבלה למרות לחצים עזים מצד גורמים בסביבתו של שר השיכון המתפטר, יצחק גולדקנופף, שביקשו לשמור על השפעתם במשרד ואף גייסו לשם כך את תמיכתו של יו"ר ש"ס, אריה דרעי ומפלגתו, שכזכור, לא תמכו במינוי בהצבעה שנערכה בממשלה.

נתניהו, בסופו של דבר, בחר לכבד את ההסכם הקואליציוני והחליט להעביר את התיק לאייכלר, לאחר שזה הוחזק זמנית על ידי שר התיירות חיים כץ. אך באגודת ישראל טוענים כי בש"ס ממשיכים לפעול לסיכול המינוי, בין היתר באמצעות המאבק סביב קידום חוק הגיוס שיסדיר את מעמד לומדי התורה.

"לא מדובר רק בהיעדרות בשל החרם," אומר גורם המקורב לאגודת ישראל בשיחה עם 'המחדש', ומאשים כי "אריה דרעי סגר מול האופוזיציה שאכן יצביעו נגד מינוי אייכלר לתפקיד".

לדברי הגורם, מדובר בתקדים חמור: "זו הפעם הראשונה שמפלגה חרדית מתערבת בשיקולים פנימיים של מפלגה חרדית אחרת ופועלת לסכל את ההחלטות." הוא ממשיך ומבקר בחריפות את המצב: "זה מצב אבסורדי. מוכנים לאבד את חוק בתי הדין – חוק חשוב מאין כמותו – כדי לרצות זרם מסוים במפלגה, ובשביל זה מוכנים לעשות הכול כדי למנוע את מינוי אייכלר, גם אם במהלך הזמן הזה מי שמחזיק בתפקיד הרגיש איננו שומר תורה."

רק בסוף השבוע האחרון דווח כי ברקע למאבק העיקש של אגודת ישראל על העברת תיק השיכון מחיים כץ לישראל אייכלר עומדת עמדתם העקרונית של אדמו"רים רבים, שלפיה אין לוותר על החזקת התיק בידי שר חרדי, בפרט בתקופה של מצוקת דיור חרדית כה חמורה. נראה כי המתח סביב תיק השיכון הופך לסמל למאבקי כוח פנימיים בתוך הציבור החרדי, ועלול להשפיע על יציבות הקואליציה כולה.

מסמך שהועבר לידי שליח הבית הלבן תומאס ברק, חושף הבוקר (שני) את עמדת לבנון הרשמית בנוגע לפירוק נשקו של ארגון חיזבאללה. הדו"ח, שפורסם בעיתון הלבנוני "אל-מודון", מצביע על נכונות לבנונית לבחון פירוק הדרגתי של הארגון, אולם לא באופן מוחלט ומוגדר בזמנים. ההצעה הלבנונית, כפי שפורסם בסוכנות הידיעות "יוניוז", מתמקדת ב"פירוק הדרגתי" של חיזבאללה מנשקו, תוך דגש על טילים בליסטיים וכטב"מי תקיפה.

עם זאת, נשק קל ובינוני נחשב בעיני ביירות כעניין פנימי, שאינו נכלל במסגרת זו. המסמך, שהועבר על ידי נשיא לבנון ג'וזף עאון, מפרט את עמדותיה של ביירות בנושאים שונים, אך נמנע מלהתחייב על פירוק מלא של חיזבאללה או לקבוע לוח זמנים מחייב למהלך.

השליח האמריקני, תומאס ברק, שהיה מעורב בתהליך, הדגיש כי "חיזבאללה הוא בעיה לבנונית, ואין פתרון חיצוני". ברק ציין גם כי מתקיימת עבודה מתמשכת עם יוניפי"ל, כוח שמירת השלום של האו"ם, לצורך פיקוח על הפסקת האש. בדבריו, אמר ברק כי "ישראל רוצה שלום עם לבנון. לבנון אינה מחויבת לעמוד בדד-ליין ומנסה להגיע לנוסחה."

לאחר פגישתו עם נשיא לבנון, אמר ברק במסיבת עיתונאים כי "יש הזדמנות באוויר ואין טוב מהלבנונים בלבחור הזדמנויות. טראמפ עומד לצד לבנון ורוצה לסייע בהשגת שלום ושגשוג. הגיע הזמן לכך. האזור מתקדם והמדינות סביבנו משתנות." דבריו של ברק מרמזים על חלון הזדמנויות דיפלומטי שארה"ב מבקשת לקדם באזור.

במקביל לדיווחים על ההצעה הלבנונית, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי חיזבאללה עצמו החל לבחון אפשרות של "צמצום תפקידו כתנועה חמושה", אם כי מבלי להתפרק לחלוטין מנשקו. על פי הדיווח, הארגון הגיע למסקנה שהארסנל שצבר "הפך למעשה לנטל". ערוץ אל-ערביה הסעודי דיווח כי ברק צפוי ליצור קשר עם הממשל האמריקני ועם ישראל כדי לעדכן אותם בתשובה הלבנונית, מה שמעיד על המשך המגעים הדיפלומטיים סביב סוגיה רגישה זו.

שר המורשת עמיחי אליהו ממפלגת עוצמה יהודית הציג התנגדות חריפה לעסקת חטופים המתגבשת מול ארגון הטרור חמאס ואף רמז על עזיבת מפלגתו את הקואליציה אם עסקה כזו תצא לפועל.

בראיון שהעניק הבוקר (שני) לרדיו גלי ישראל, הביע השר אליהו את עמדתו הנחרצת באשר למשא ומתן עם ארגון הטרור. לדבריו, "האויב אומר נזרוק את היהודים מהים עד הנהר, אז הניצחון המוחלט הוא השלמת המדינה מהים עד הנהר." בכך, הדגיש השר התנגדות עקרונית לכל הסכם עם חמאס.

השר אליהו הרחיב והתייחס גם להיבט הרוחני של הסוגיה. "הוויכוח כאן הוא ויכוח שהשורש שלו הוא אמוני ורוחני," אמר, והוסיף: "אז הדרך שלנו לנצח זה בניצחון רוחני ואמוני מצידנו."

בנוסף, השר רמז באופן ברור על האפשרות שמפלגתו תתפטר מהקואליציה, והבהיר: "אנחנו אנשי עקרונות שלא נדבקים לכיסא, אנשים כבר מכירים אותנו." הוא הדגיש כי "יש לנו קווים אדומים ברורים והציבור כבר מכיר אותם," וסיכם באזהרה: "כשאנחנו נחשוב שהספינה משנה לכיוון לא נכון, הציבור ידע מזה."

רק תקופה קצרה חלפה מאז מבצע 'עם כלביא' וראש האופוזיציה יאיר לפיד, חוזר למעמדו כמסית הלאומי.

בפתח ישיבת סיעת 'יש עתיד' השבועית, תקף לפיד את קידום החוק המבקש להסדיר את מעמד לומדי התורה ואמר: "לפני שנתניהו עלה למטוס, הוא עסק רק בדבר אחד: בעוד נסיון להבטיח לחרדים חוק השתמטות מביש, מחפיר, שנועד רק לדבר אחד: שהקואליציה תשרוד עוד כמה שבועות או חודשים.

על זה אמרו לו החרדים, 'אתה רוצה ממשלה? יש לזה תג מחיר: תוודא שאף צעיר חרדי לא יתגייס, לא יסכן את חייו, לא יגן על המדינה.' זו סחיטה גלויה, והוא מיד נכנע לה. נתניהו הורה ליו"ר ועדת החוץ והבטחון, יולי אדלשטיין, להראות את טיוטת חוק הגיוס לנציגי החרדים כדי שהם יואילו בטובם לאשר את החוק. החרדים רואים את הטיוטה לפני הרמטכ"ל, לפני ראש אכ"א, לפני ארגוני המילואימניקים, אפילו לפני חברי ועדת החוץ והבטחון".

לפיד הוסיף והסית: "לחבר הקבינט אריה דרעי ולחבר ועדת החוץ והבטחון יעקב אשר אין בעיה לשלוח צוי 8 לחיילים שיילכו להלחם ולמות בח׳אן יונס, בג׳נין, באיראן ובלבנון. בתנאי אחד: שזה לא הילדים שלהם. בתנאי שהם יודעים שהילדים שלהם לא ימותו. זה עלבון ללוחמים הגיבורים שלנו. זו השפלה לאנשים שעשו 300 ו-400 ימי מילואים וראו את החברים שלהם נהרגים לידם. ממשלת הימין על-מלא מתחננת על ברכיה בפני המשתמטים שיסכימו בטובם לאשר להם להפלות בין דם לדם".

יו"ר 'יש עתיד' אמר עוד כי "כשהטיוטה תפורסם, כולם צריכים להסתכל רק על דבר אחד: האם יש סנקציה אחת – כלשהי – שהיא לא מיידית. שהיא נדחית להמשך, עוד חצי שנה, עוד שנה. כי אם יש אפילו סנקציה אחת שנדחתה, יש לזה רק משמעות אחת: מדובר ברמאות. זה לא חוק, זו הונאה.

הרי אם הם לא רוצים לרמות, למה שהסנקציות לא יכנסו לתוקף מיד? אם מישהו מתכונן לבוא לבקו"ם להתגייס, מה זה מעניין אותו איזה סנקציות יש? אבל אם יש דחיה, בביטול תקציב המעונות, בתקצוב לדיור, בכל נושא, זה אומר שהחוק הזה הוא הונאה והם מתכוננים להמשיך להעביר לחרדים מיליארדים כדי שהם ימשיכו להשתמט".

ראש האופוזיציה שיגר גם מסר מאיים למפלגות החרדיות: "אני מודיע מפה לחרדים: לא יעזור לכם. החוק הזה לא יעבור, וגם אם כן בשנה הבאה תהיה פה ממשלה אחרת, והדבר הראשון שנעשה זה לבטל את החוק הזה. מה שעבד לכם כל השנים, לא יעבוד יותר. אנחנו נבטל אותו, ואנחנו נגיד לכם, 'מעכשיו כולם מתגייסים'. ההשתמטות נגמרה, הסלחנות המשפילה נגמרה, מדינת ישראל גמרה להתכופף מולכם. כולכם תתגייסו, או שלא תראו מהמדינה אפילו שקל אחד".

בש״ס הגיבו בחריפות להשתלחותו של יאיר לפיד נגד יו״ר ש״ס, אריה דרעי: ״אחוז החיילים המשרתים והמחרפים את נפשם מקרב מצביעי ש״ס – גבוה מזה שבקרב מצביעי מפלגתך. חדל להפנות אצבע מאשימה כלפי ציבור שלם שתורם למדינה במסירות. זאת ועוד, הרב אריה דרעי, כחבר קבינט בכיר לאורך השנים, פעל באחריות למניעת מלחמות מיותרות והציל חיי חיילים רבים.

כבר במלחמת המפרץ הראשונה, כאשר הרב דרעי מנע מתקפה ישראלית מסוכנת בעיראק, אתה חירפת את נפשך בסיקור האירוע בעיתון ׳ידיעות׳. דבריך הם הסתה חמורה ושקרית, שגם מצוקת המנדטים החמורה שלך לא מצדיקה אותה. חזור בך!"

יו"ר מפלגת הציונות הדתית ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הגיב היום (שני) במתקפה חריפה על הביקורת שהוטחה בו בעקבות ההדלפות מדיון הקבינט, במהלכו הטיח האשמות קשות ברמטכ"ל אייל זמיר והדגיש כי הסערה התקשורתית סביבו "לא מחלישה אותי – היא מחזקת אותי". סמוטריץ' הצהיר כי עמדתו נובעת מ"חובה אזרחית, לאומית, מנהיגותית וציונית".

בפתח ישיבת סיעתו, הודה סמוטריץ' לאלוף עודד בסיוק, ראש אמ"צ שסיים את תפקידו, על 35 שנות שירות למען ביטחון ישראל ועל תרומתו לניהול המלחמה. "צברתי מאות שעות עם בסיוק בעשרים החודשים האחרונים", אמר סמוטריץ', "ראיתי אותו בשעות הראשונות שלאחר הכישלון הנורא בשמחת תורה וברגעי התקומה הגדולים… במקצועיות וכישרון רב, בענווה והכרה בכובד האחריות המוטל על כתפינו, ועם תרבות דיון שמכבדת מחלוקת ודעות שונות".

השר סמוטריץ' התייחס ישירות לביקורת עליו, וטען כי עמד לבדו גם ערב המלחמה כשכפר ב"קונספציה שחמאס מורתע ודרש לכבוש את עזה", והתקומם נגד מה שכינה "הליכה על ביצים מול חיזבאללה". "גם אז הייתי לבד, גם אז עשו לי ולדעותיי דה לגיטימציה והגחיכו את החוצפה שלי להתווכח עם מפקדי צה"ל", אמר, והוסיף: "הייתי כבר בסרט הזה ואני לא נבהל מזה. צדקתי אז ואני צודק גם היום. מדהים שמי שטעו אז שוב ושוב לא עושים טיפת חשבון נפש".

סמוטריץ' תקף את מי שמבקש להשתיק מחלוקת בקבינט: "מי שמצפה שדרג מדיני לא יאתגר בקבינט ולא יצביע על כשלים – לא מבין איך מתנהלת דמוקרטיה ולא למד כלום מהאסון שעברנו". הוא הוסיף כי "מי שמבקש להשתיק מחלוקת ולמנוע ביקורת יהיה אחראי באופן ישיר לקונספציה הבאה ולאסון שיבוא חלילה בעקבותיה". הוא פנה גם לפוליטיקאים המדליפים, ואמר כי "מי שחושב שפוליטיקאים קטנים, שמדליפים חצאי ציטוטים לעיתונאים, ירתיעו אותי – לא מבין מהי שליחות".

"אני כאן לא בשביל לקבל חיבוק באולפנים ומחיאות כפיים מפרשנים בעיני עצמם התקשורת", הצהיר סמוטריץ'. "אני כאן לא כדי למצוא חן בעיני מישהו ומעולם לא למדתי לרקוד מה יפית. אני כאן בשם ציבור שלם, אני כאן בשם החיילים והמילואימניקים שלנו ובני המשפחות שלהם. אני כאן בשם תושבי העוטף שלא יחזרו לעולם לחיות תחת איום. אני כאן בשם אמונה שלמה, ובשם עתידה של מדינת ישראל".

השר התייחס לטענה כי "אין פתרון צבאי לטרור", וכינה אותה "שקר גדול". הוא טען כי "השקר הזה מת ב-7 באוקטובר. נשחט, נרצח, נאנס ונשרף עם למעלה מאלף וארבע מאוד אזרחינו וחיילינו". לדבריו, "אני מאמין ויודע שאפשר לנצח לא כי אני חייל יותר טוב מהרמטכ"ל – אלא כי יש לי שכל ישר, אמונה חזקה, נחישות וראיה מפוקחת של המציאות".

סמוטריץ' סיכם את דבריו בהצהרה נחרצת: "יש הררי פרשנים באולפנים שמספרים לנו שאי אפשר. שמענו. אני לא מתעלם מהקשיים. אני לא מתכחש למחירים. אבל יש מחיר אחד שלעולם לא נהיה מוכנים לשלם – וזה המחיר של כניעה לטרור החמאסי". הוא הדגיש כי בכוונתו להמשיך ולהתנגד למהלכים שאינם תואמים את עמדתו, גם אם יעמוד לבדו. "אם נהיה הקול היחיד בקבינט שיתנגד לכניעה לארגון הטרור – אז נהיה הקול היחיד. אם נהיה הקול היחיד בקבינט שמתנגד להקמת מדינה פלסטינית – נאמר זאת בקול ברור".

הוא התייחס גם לסוגיית הסיוע ההומניטרי לרצועה: "הכנסת סיוע לוגיסטי לחמאס זה האירוע הכי הזוי שנתקלתי בו מאז תחילת המלחמה. אתנגד לו בכל כוחי, גם אם הרמטכ"ל ואפילו ראש הממשלה יתעקשו שכך יהיה". סמוטריץ' הסביר כי "אין שום הסבר מניח את הדעת למה להכניס סיוע שמגיע לחמאס – זה פוגע בחיילים זה פוגע בחטופים זה מאריך את המלחמה וזה רע למדינת ישראל".

"אני מישיר מבט לאזרחי ישראל ומבטיח – להמשיך ולחתור בעזרת השם בכל הכח לניצחון, למציאות בטוחה יותר ולהסרת איומי הטרור גם אם זה לוקח זמן", חתם סמוטריץ' את דבריו.