השר לביטחון לאומי מאיים בתביעת דיבה נגד המפכ"ל לשעבר

השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, הודיע הבוקר (חמישי) כי בכוונתו להגיש תביעת דיבה נגד המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, בעקבות דברים שנשא האחרון בריאיון רדיופוני. במהלך הריאיון טען אלשיך כי שמע מקצין בכיר במשטרה על דברים שאמר בן גביר לכאורה בדיון סגור, לפיהם "מה אכפת לי שיהרגו אחד את השני", בהתייחס לאירועי האלימות והרצח במגזר הערבי. אלשיך הוסיף בראיון כי "לא הייתי בדיון אבל הצטמררתי. בשורה התחתונה – זו סכנה למדינת ישראל".

השר בן גביר הכחיש בתוקף את האמירה שיוחסה לו ותקף בחזרה את תפקודו של אלשיך בעבר. "אם רוני אלשיך לא יתנצל אני אגיש נגדו תביעת דיבה. מילא כל השקרים וההתעלמות מכך שאני מתקן את כל הנזקים שהוא עשה. כשהגעתי למשרד מצאתי משטרה שבורה, מרוסקת ותחנות חרבות בגללו", אמר השר.

בן גביר הדגיש כי הטענה על אדישותו לרצח במגזר היא שקר מוחלט: "מעולם לא אמרתי בשום מקום שלא אכפת לי שהם הורגים אחד את השני. אני עושה היום מה ש-30 שנה לא עשו במגזר הערבי, כולל בתקופת אלשיך".

לדברי השר, לא ניתן לעבור לסדר היום על השמצות שמקורן במידע מכלי שני שנועד לפגוע במאמצי הממשלה להשבת המשילות. "על שקר אחד אי אפשר לעבור בשתיקה", חתם בן גביר.

5 סימנים שכדאי לפנות לפסיכיאטר פרטי

כולנו עוברים תקופות קשות. לפעמים זה לחץ בעבודה, משבר בזוגיות, או סתם תחושה כבדה שלא עוזבת. אבל איך יודעים מתי זה "עובר מהר" ומתי צריך עזרה מקצועית? ומה בעצם ההבדל בין שיחה עם חבר טוב לבין פנייה לפסיכיאטר?

השאלה הזו מלווה הרבה אנשים שמתלבטים אם להיעזר במומחה. חלקם חוששים להיחשב "חולים", חלקם מרגישים שהם "צריכים להסתדר לבד", ויש כאלה שפשוט לא יודעים אם הסימפטומים שלהם מספיק רציניים כדי לבקש עזרה. יש כמה סימנים שחשוב לשים אליהם לב, ואם אתם מזהים את עצמכם באחד או יותר מהם – כדאי לשקול קביעת פגישה.

 1. המצב הנפשי מפריע לתפקוד היומיומי שלכם

כולנו חווים ימים קשים. יום שבו קשה לקום למשמרת, יום שבו אין כוח לצאת מהבית, או יום שבו פשוט מרגישים "לא שם". אבל כשזה הופך לשבועות ולחודשים, וכשזה פוגע בעבודה, בלימודים, ביכולת לטפל בילדים או לשמור על הבית – זה כבר לא "סתם יום גרוע".

איך זה נראה בפועל?

  • אתם מפספסים ימי עבודה, דוחים מטלות חשובות או מקבלים הערות על ירידה בביצועים.
  • קשה לכם להתרכז במשימות פשוטות – לקרוא מייל, לענות לטלפון, להכין אוכל.
  • דברים שפעם נתנו לכם עונג (תחביבים, יציאות, זמן עם חברים) מרגישים כמו מאמץ גדול מדי.
  • אתם מבטלים תוכניות ברגע האחרון, נמנעים ממפגשים חברתיים, או נסגרים בבית.

זה לא עצלות ולא חולשה אופי. לעיתים מדובר בדיכאון, חרדה או הפרעות נפשיות אחרות שמשפיעות על היכולת לתפקד. פסיכיאטר פרטי  יכול לאבחן את המצב, להבין אם יש גורם רפואי או ביולוגי שמעורב, ולהציע טיפול מדויק שיכול להחזיר אתכם למסלול.

למה חשוב לא לחכות?

ככל שהמצב נמשך יותר זמן, כך הוא משפיע יותר על כל התחומים – קריירה, יחסים, בריאות פיזית. דחייה של טיפול יכולה להוביל לאובדן עבודה, קרע בזוגיות או החמרה במצב הנפשי. פנייה מוקדמת יכולה למנוע נזקים ארוכי טווח ולקצר משמעותית את תקופת הסבל.

2. חרדה, דיכאון או מצבי רוח קיצוניים שחוזרים על עצמם

כולנו מכירים תחושות של עצב, מתח או דאגה. אבל יש הבדל גדול בין רגש זמני שעובר לבין מצב נפשי כרוני שמשבש את החיים.

סימנים לדיכאון שדורש התערבות:

  • תחושת ריקנות, חוסר משמעות או יאוש שנמשכת שבועות או חודשים.
  • קושי לחוש שמחה, גם כשקורים דברים טובים.
  • שינויים באכילה – אובדן תיאבון או אכילת יתר.
  • הפרעות שינה – נדודים, התעוררות מוקדמת, או שינה מוגזמת שלא משאירה אתכם רעננים.
  • מחשבות חוזרות על חוסר ערך, תחושה של נטל על הסביבה.

סימנים לחרדה שדורשת טיפול:

  • דאגות בלתי פוסקות, גם כשאין סיבה ממשית.
  • התקפי חרדה – דפיקות לב, קוצר נשימה, סחרחורת, תחושת מוות קרב.
  • הימנעות ממצבים (נסיעות, מפגשים חברתיים, מקומות צפופים) בגלל החרדה.
  • מתח פיזי כרוני – כאבי ראש, כאבי שרירים, בעיות קיבה.

מצבי רוח לא יציבים:

אם אתם חווים תקופות של אנרגיה מוגזמת, רעיונות גדולים, חוסר שינה ללא עייפות – ואז קריסה פתאומית לתחושות של כבדות ויאוש – ייתכן שמדובר בהפרעה דו-קוטבית או הפרעות מצב רוח אחרות. מצבים אלו דורשים אבחון פסיכיאטרי מקצועי וטיפול מותאם.

3. מחשבות חזרתיות על מוות או על חוסר טעם בחיים

זה אולי הסימן הכי קריטי ברשימה. אם אתם חווים מחשבות כאלה, חשוב לדעת שזה לא חלק "רגיל" מהחיים וזה לא משהו שצריך להתמודד איתו לבד.

איך זה יכול להיראות?

  • מחשבות כמו "היה יותר טוב אם לא הייתי כאן".
  • פנטזיות על "להיעלם", "לישון ולא להתעורר", או "לעצור הכל".
  • תחושה של אדישות מוחלטת – "לא אכפת לי מה יקרה".
  • תכנון או דמיון של פגיעה עצמית, גם אם אין כוונה מיידית לפעול.

גם אם אין כוונה ממשית לפעול, עצם הנוכחות של מחשבות כאלה היא סימן שהמוח במצב של סבל עמוק. במצבים אלו, פנייה לפסיכיאטר פרטי חיונית – הן לבחינה מיידית של רמת הסיכון, והן לקבלת טיפול שיכול להקל על הכאב הנפשי ולהחזיר תחושת תקווה.

למה פסיכיאטר ולא רק פסיכולוג?

פסיכיאטר יכול לאבחן מצבים שדורשים טיפול תרופתי – כמו דיכאון חמור, הפרעות חרדה כרוניות או הפרעות נפשיות נוספות. תרופות פסיכיאטריות, בשילוב עם טיפול פסיכולוגי, יכולות להציל חיים ולהחזיר איכות חיים שנראתה אבודה.

אם אתם נמצאים במצב כזה עכשיו – אל תחכו. פנו למוקד סיוע (ער"ן 1201, נט"ל *2750) או קבעו פגישה דחופה עם פסיכיאטר פרטי. אין צורך לעבור את זה לבד.

4. ניסיון בטיפול רגשי שלא הספיק

יש אנשים שכבר היו בטיפול פסיכולוגי, קואוצ'ינג או ייעוץ זוגי – ועדיין מרגישים שמשהו חסר.

איך יודעים שהטיפול לא מספיק?

  • אתם מבינים "מה הבעיה" – אבל הרגש והגוף לא משתנים.
  • הטיפול עזר חלקית (יותר הבנה עצמית, כלים לתקשורת), אבל סימפטומים כמו חרדה, דיכאון או חוסר שינה נשארו.
  • אתם עושים "את כל מה שצריך" (מדיטציה, ספורט, תזונה נכונה), ועדיין לא מרגישים שיפור משמעותי.
  • המטפל מציע להמשיך אבל אתם מרגישים תקועים באותו מקום חודשים ארוכים.

במצבים כאלה, לעיתים יש מרכיב ביולוגי או רפואי שלא מטופל. דיכאון ביולוגי, חוסר איזון כימי במוח, הפרעות חרדה כרוניות או הפרעות קשב – אלו מצבים שטיפול דיבורי לבדו לא תמיד מספיק להם.

מה פסיכיאטר פרטי יכול להוסיף?

פסיכיאטר מבצע אבחון רפואי מלא, בודק אם יש גורמים ביולוגיים (הפרעות הורמונליות, תופעות לוואי של תרופות אחרות, מחלות כרוניות), ויכול להציע טיפול תרופתי או שילוב של תרופות ופסיכותרפיה. במקרים רבים, תוספת התרופות "פותחת את הדלת" לכך שהעבודה הטיפולית תוכל להתקדם באמת.

חשוב לדעת שאין פה כישלון – לא של המטפל ולא שלכם. פשוט לפעמים צריך כלי אחר, והשילוב בין טיפול פסיכולוגי וטיפול פסיכיאטרי הוא בדיוק המפתח.

5. פגיעה משמעותית ביחסים עם הסביבה

מצב נפשי לא מטופל כמעט תמיד "נשפך" החוצה – על בן הזוג, על הילדים, על חברים ועמיתים לעבודה.

איך זה נראה ביחסים זוגיים?

  • ריבים חוזרים על דברים קטנים, חוסר סבלנות, עצבנות מתמדת.
  • ריחוק רגשי – תחושה שאתם "חיים באותו בית אבל לא באמת ביחד".
  • קושי באינטימיות, חוסר עניין או הימנעות מקשר פיזי.
  • בן הזוג אומר לכם: "אתה לא אותו אדם", "משהו השתנה בך".

איך זה נראה במשפחה ובחברות?

  • התרחקות מחברים, ביטול תוכניות, הימנעות ממפגשים חברתיים.
  • חוסר סבלנות עם הילדים, התפרצויות כעס או לחילופין נסיגה רגשית מוחלטת.
  • תלונות מהעבודה על שינוי בהתנהגות, קושי בעבודת צוות, או ירידה בביצועים.

מערכות יחסים הן חלק מרכזי מאיכות החיים, וכשהן נפגעות – זה משפיע על כולם. פסיכיאטר פרטי יכול לעזור לכם להבין איך המצב הנפשי משפיע על הדרך שבה אתם מתנהגים, ולבנות תוכנית טיפול שמחזירה אתכם לאיזון רגשי וליכולת לתת ולקבל באופן בריא.

איך בוחרים פסיכיאטר פרטי?

אם אתם מזהים את עצמכם באחד או יותר מהסימנים שפורטו כאן, השלב הבא הוא למצוא פסיכיאטר פרטי שמתאים לכם. הנה כמה טיפים:

בדקו הסמכה והתמחות

ודאו שהפסיכיאטר מוסמך על ידי משרד הבריאות ובעל התמחות רלוונטית (טיפול זוגי, דיכאון וחרדה, הפרעות אכילה וכו'). מידע זה זמין באתר משרד הבריאות.

התאמה אישית

הקשר עם המטפל הוא חלק חיוני מהטיפול. אם אתם לא מרגישים בנוח בפגישה הראשונה, זה בסדר לבדוק אפשרויות נוספות. פסיכיאטר טוב יבין את זה.

שיטות טיפול

שאלו איזה גישות טיפוליות הפסיכיאטר משתמש בהן – האם הוא עובד עם CBT, פסיכותרפיה פסיכודינמית, טיפול תרופתי, או שילוב? הבנה של הגישה תעזור לכם לדעת מה לצפות.

עלויות וזמינות

בדקו מה המחיר לפגישה, האם יש כיסוי ביטוחי, ומה התדירות המומלצת. פסיכיאטר פרטי בדרך כלל עולה בין 400 ל-600 שקלים לפגישה, ויש ביטוחים משלימים שמכסים חלק מהעלות. למידע נוסף על שירותי פסיכיאטריה פרטית בישראל ולקביעת פגישת ייעוץ ראשונית, ניתן ליצור קשר עם מרכז פסיכיאטרים מוסמכים.

סיכום – אל תחכו עד שיהיה "ממש גרוע"

הרבה אנשים מחכים עד שהמצב נהיה בלתי נסבל לפני שהם פונים לעזרה. בפועל, ככל שמגיעים מוקדם יותר – כך הטיפול קצר יותר, יעיל יותר, ופחות כואב. אין צורך להגיע לנקודת שבירה כדי "להגיע" לטיפול פסיכיאטרי.

אם אתם מרגישים שהמצב הנפשי שלכם משפיע על התפקוד, על מערכות היחסים או על איכות החיים – זה הזמן לפעול. פגישה ראשונית עם פסיכיאטר פרטי היא הזדמנות לקבל תמונה מקצועית, לשמוע אילו אפשרויות טיפול קיימות, ולהחליט יחד מה מתאים לכם.זו לא התחייבות ארוכת טווח, אלא צעד ראשון מבוקר שיכול לעשות הבדל אמיתי. קבעו פגישה, בואו לשאול שאלות, ותנו לעצמכם את ההזדמנות לחיות בצורה טובה יותר – כי אתם ראויים לכך.

"נקזז את עלויות פינוי הפסולת ביו"ש מהרשות הפלסטינית"

שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', נשא היום (חמישי) דברים בכנס עיריית ראש העין למיגור זיהום האוויר והכריז על שינוי דרמטי במדיניות האכיפה הסביבתית ביהודה ושומרון. "אנחנו הולכים לפנות את הפסולת של הערבים ביהודה ושומרון על חשבונם, להפנות אותה לאתרי הטמנה ולקזז את העלות מהרשות הפלסטינית כי הם מחויבים לעשות את זה בעצמם ולא עושים", הצהיר השר והוסיף כי מדובר בחלק ממאבק רחב בשריפות הפסולת המזהמות את האזור כולו.

בנאומו עמד סמוטריץ' על הנתק הקיים לדבריו בין סמכות לאחריות בניהול משבר הפסולת בישראל. "זו אולי אחת הדוגמאות הכי חריפות לניתוק בין סמכות לאחריות. האחריות מוטלת על ראשי הרשויות, אבל הסמכויות מפוזרות: התכנון במקום אחד, הרגולציה במשרד אחר והכסף באוצר", הסביר השר. הוא חשף כי הציע ליו"ר השלטון המקומי חיים ביבס להקים תאגיד ארצי לניהול תחום הפסולת בשליטת הרשויות המקומיות, אולם המהלך נבלם: "במשרד האוצר הוחל תזכיר חקיקה בנושא, אך לא הצלחתי לקבל את הסכמת השרה להגנת הסביבה לקדמו".

השר הדגיש כי המציאות בשטח מחייבת הסתכלות גיאוגרפית רחבה שאינה עוצרת בגבולות פוליטיים. "הוכח בצורה ברורה שהקו הירוק וירטואלי. עשן, שפכים וטנדרים חוצי גבולות לא עוצרים בקו. יהודה ושומרון הייתה במשך שנים החצר האחורית בלי משילות, ומי שחשב שרק המתיישבים יסבלו טעה – כולנו באותה סירה", אמר סמוטריץ'. הוא ציין כי שר הביטחון ומערכת הביטחון שותפים מלאים לשינוי המציאות, הכולל כניסה לאכיפה גם בשטחי B בשל מפגעים סביבתיים וקידוחי מים לא חוקיים.

בסיום דבריו הזהיר סמוטריץ' מהשלכותיה של הקמת מדינה פלסטינית על איכות הסביבה והביטחון. "אם תקום ישות כזו נקבל איום מתמשך של זיהום, ביוב וטרור. הרשות הפלסטינית היא עזה כפול עשרים. אנחנו לא הולכים לשם, אנחנו נחזיר את המשילות וניקח אחריות", קבע השר. הוא חתם בהבטחה לתושבים כי הממשלה נחושה לפתור את הבעיה בכל הכוח ולהבטיח לכלל האזרחים את זכות היסוד לנשום אוויר נקי.

יהודי בן 14 נעצר והושאר לילה שלם באזיקים

קטין יהודי בן 14, שהשתתף אמש (רביעי) בצעדת "סיבוב השערים" המסורתית סביב שערי הר הבית בירושלים, נעצר על ידי כוחות המשטרה והושאר במעצר לילי בתחנת המשטרה כשהוא כבול באזיקים. על פי הדיווח, המעצר בוצע לצד מעצרם של משתתפים נוספים, אולם בניגוד לנהלים המחמירים הנוגעים לאיזוק קטינים, הנער הוחזק באזיקים לאורך כל שעות הלילה בתחנה, למרות שלא הייתה כוונה לבקש את הארכת מעצרו לצורכי חקירה מעבר לשעות הבוקר.

בדיון שנערך הבוקר בבית משפט השלום בירושלים, ביקשה המשטרה לשחרר את הקטין תחת תנאים מגבילים. במהלך הדיון נחשף כי נציגי המשטרה הודו שבכוונתם המקורית היה לשחרר את הקטין ואת יתר העצורים כבר בשעות הבוקר, עובדה שהעצימה את הביקורת על ההחלטה להחזיקו במעצר לילי ובאזיקים. עו"ד נתי רום מארגון "חוננו", המייצג את הקטין, תקף בחריפות את התנהלות המשטרה ודרש מהשופט להשית עליה הוצאות בגין מה שהגדיר כרמיסת זכויותיו של קטין. למרות שבית המשפט סירב להשית הוצאות, הוא דחה את דרישות המשטרה לתנאים מגבילים והורה על שחרורם המיידי של העצורים.

עם סיום הדיון מסר עו"ד נתי רום: "אנו שמחים שבית המשפט העמיד את המשטרה במקומה. מדובר במקרה חמור של הפרת זכויות בסיסיות, ואנו נשקיע את מירב המאמצים בכך שהמשטרה תשלם ותסיק מסקנות על הפרת זכויות חוזרת ונשנית של קטינים".

בנק מרכנתיל במענק של עד 2,000 ש״ח בשנה

תשלומי המע״מ מהווים הוצאה שוטפת ומשמעותית עבור עסקים קטנים. במסגרת המהלך שמוביל מרכנתיל, כ- 18,000 בעלי עסקים קטנים עם חשבון עסקי בבנק (העומדים בתנאי הסף המפורטים באתר), ייהנו מהפחתת המע"מ מ- 18% ל- 17%, באמצעות מענק כספי הנגזר ממחזור הפעילות הרבעוני שלהם בבנק, שישולם ישירות לחשבון בתום כל רבעון, בהתאם לתנאי המבצע. המענק הראשון יופיע בחשבון הבנק בתחילת חודש אפריל, עבור הרבעון הראשון לשנת 2026.

ברק נרדי, מנכ"ל בנק מרכנתיל: "מרכנתיל מוביל בשנים האחרונות מהלכים משמעותיים למען בעלי עסקים הקטנים, אשר מהווים מנוע צמיחה משמעותי במשק. העסקים הקטנים הם גם הראשונים לחוות כל טלטלה או אתגר שמשפיע על המשק, והמהלך הנוכחי נולד כדי להקל על הניהול השוטף ולסייע בהגדלת הרווח שלהם״. 

בנק מרכנתיל מציב כמיקוד עסקי מרכזי שלו את פלח העסקים הקטנים בישראל ובהתאמה, בחר להעניק הטבה ייעודית משמעותית לסקטור זה במסגרת מתווה בנק ישראל. מרכנתיל נחשב לבנק ש"מזרים חמצן" לעסקים הקטנים גם בתקופות של אי ודאות. לראייה, על פי נתוני הרבעון השלישי, מרכנתיל מציג עלייה של 8.6% באשראי לעסקים קטנים וזעירים מתחילת השנה, כאשר סך האשראי למגזר זה עומד על כ- 16.5 מיליארד ש"ח. נתון זה בולט במיוחד בהשוואה לבנקים הגדולים ולשאר המתחרים. 

בנוסף למהלך זה הבנק מעמיד לרשות בעלי העסקים מעטפת רחבה של  פתרונות, שנועדה להקל על התזרים, לרבות, הלוואה ייעודית ללקוחות חדשים בסך של 50 אלף ש"ח ללא ריבית (בכפוף לנטילת הלוואה בסך של  250 אלף ש"ח לפחות ולתנאי הסף הנוספים המפורטים באתר הבנק), ומתן פטורים והטבות משמעותיות בעמלות ניהול החשבון.

במרכנתיל מתכוונים להמשיך לפעול למען העסקים הקטנים. במסגרת התוכנית האסטרטגית שמוביל מנכ"ל הבנק, ברק נרדי, תוקם מנהלת ייעודית עבור עסקים קטנים ובינוניים, שתהווה זרוע מקצועית הממוקדת בקידום ופיתוח העסקים הקטנים ובליווי ומתן מענה לצרכים הייחודיים שלהם. 

בבנק מדגישים כי המענק הכספי הוא הטבה ביוזמת הבנק ואינו מהווה הודעה על שינוי גובה המע"מ הקבוע בדין, אלא מיועד לייצר הקלה תזרימית עבור הלקוח. 

פרטים נוספים באתר הבנק:

בעלי עסקים – מרכנתיל נותן לכם מהלב | מרכנתיל

מנדלבליט ומזוז טוענים: "מתקרבים לדיקטטורה"

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, התייחס היום (חמישי) בראיון לכאן חדשות להתקפות מצד חברי הקואליציה נגד מערכת המשפט ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. "אני יכול להבין את זה פוליטית, אבל לא עניינית. האחריות של הממשלה היא לכל המדינה", אמר מנדלבליט והוסיף כי על מנהיגי ציבור "לחשוב אלף פעם" לפני שהם מתבטאים. הוא התייחס באופן ספציפי לאמירותיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וציין כי עליו לשקול את מילותיו בשל כובד המשקל שניתן להן בציבור.

במהלך דבריו הציג מנדלבליט תמונה קודרת של עתיד הדמוקרטיה הישראלית תחת המדיניות הנוכחית. לדבריו, הכנסת "הפכה לידה הארוכה של הממשלה" וקיימת אסטרטגיה מכוונת להשמיד את הבלמים המעטים שעוד נותרו. "האסטרטגיה היא רשות אחת, וההגדרה לזה היא דיקטטורה".

במקביל, גם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז יצא בגינוי חריף נגד התבטאויות שר האוצר, שכינה את השופט עמית "מגולומן אלים" ואיים כי "נדרוס אותו". מזוז טען כי "כל אזרחי מדינת ישראל צריכים להיות מודאגים. זה מצב בלתי מתקבל על הדעת ששרים בממשלה, כאחרוני העבריינים, משתלחים בנשיא העליון באיומים הכוללים איומים אלימים". לדבריו, לא מדובר באירוע חריג אלא בדפוס פעולה יומי המוביל להתנגשות חזיתית ומסוכנת בין הרשויות.

נפטר ראש חטיבת המחקר באמ"ן בתחילת המלחמה

דובר צה"ל הודיע הבוקר (חמישי) על פטירתו של תת-אלוף עמית סער ז"ל, לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. סער, שהיה בן 47 בפטירתו, הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, אם ושלוש אחיות.

הוא כיהן כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין בין אוקטובר 2020 לאפריל 2024, תפקיד אותו מילא במהלך אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה. הוא סיים את תפקידו בשנה שעברה לאחר אבחנה רפואית שחייבה טיפול מיידי.

עם פרסום דבר מותו, ספד לו ראש המטה הכללי, רב-אלוף אייל זמיר: "צה"ל כולו מרכין ראש וכואב את לכתו של תת-אלוף עמית סער ז"ל. עמית היה קצין ומפקד מן המעלה הראשונה, מפקד ההולך לפני אנשיו ובעל תחושת שליחות עמוקה ומחויבות לביטחון מדינת ישראל. אנו מוקירים את תרומתו רבת השנים לאגף המודיעין ולמערכת הביטחון".

"איך יכול להיות שככה מתייחסים לבן תורה במדינת ישראל?"

ח"כ יעקב מרגי הגיע היום (חמישי) לביקור חיזוק מיוחד בבית הוריו של הבחור יאיר סעדה, תלמיד ישיבת 'כיסא רחמים', שנעצר בביתו בבאר שבע על ידי המשטרה הצבאית לפני מספר ימים. הביקור נערך בשליחותו של יו"ר תנועת ש"ס אריה דרעי, במטרה להביע תמיכה במשפחה על רקע טענותיהם להתנהלות דורסנית מצד כוחות הביטחון בעת המעצר.

במהלך המפגש העביר ח"כ מרגי מסר של תמיכה בשם התנועה ואמר: "באתי לחזק את ידיכם ולומר לכם – תנועת ש"ס כולה עומדת לימינכם ופועלת ללא לאות לשמור על מעמדם של לומדי התורה".

הוריו של הבחור תיארו בפני חבר הכנסת את רגעי המעצר הקשים, שלדבריהם בוצע סמוך לחצות הלילה על ידי עשרות שוטרי משטרה צבאית שחסמו את עינית הדלת ונכנסו לבית בפתאומיות. אבי הבחור, משה סעדה, המוכר כנכה צה"ל הסובל מפוסט טראומה ומטפל בלוחמים ב'בית הלוחם', שיתף בכאב: "התעוררתי בבהלה, דבר שהקשה עליי מאוד בשל המצב הרפואי שלי. נאלצתי להתחנן שלא יאזקו אותו. קצין בדרגת סא"ל שהשתתף במעצר התנהג בגסות ובברוטליות כלפי הבחור וכלפי בני המשפחה".

האב הוסיף בלב שבור כי בנו שהה בבית באותה עת בשל מחלה וחום גבוה, ותהה על הצורך בכוח אדם כה רב לצורך מעצרו של בן ישיבה. "אני פגוע מאוד, איך יכול להיות שככה מתייחסים לבן תורה במדינת ישראל? אנחנו לא אנשי ריב והפגנות, אבל קשה לי מאוד. ככה מתנהגים לאדם חולה?", שאל האב. גם אם הבחור הביעה את מחאתה על מה שכינתה "רדיפת בני התורה", וציינה כי בנה מקדיש את כל זמנו לעלייה בתורה ויראת שמיים.

"הממשלה לא צריכה לציית לבג"ץ שעושה הפיכה משטרית"

שר התקשורת שלמה קרעי התייחס הבוקר (חמישי) בראיון ל'קול ברמה' להחלטות בג"ץ והצהיר כי הממשלה צריכה לנקוט יד קשה מול מערכת המשפט. "בג"ץ מנסה לייצר הפיכה משטרית, ההתנגשות קורית בפועל", אמר השר והוסיף: "צריך להיות נחושים ולא לקבל צווים שאין להם תוקף חוקי. הממשלה צריכה להודיע לבג"ץ שהיא פשוט לא מקבלת צווים לא חוקיים".

קרעי חשף כי הוא כבר מיישם מדיניות זו באופן אישי: "אני שנתיים מסרב לקבל צווים לא חוקיים. הוצאתי מכתב לעובדי משרדי שאין משמעות להנחיות היועמ"שית המודחת".

בנוגע למעמדה של היועצת המשפטית לממשלה, הציג השר קו לוחמני הקורא לסיום תפקידה בפועל. "אם הממשלה קבעה שהיועמ"שית מודחת, היא לא נכנסת יותר לישיבות ממשלה ולקבינט ואין משכורת", טען קרעי. הוא אף הפנה ביקורת לעבר שותפיו לממשלה וקרא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפעול במישור התקציבי נגד גופי השידור הציבורי: "הוא כשר אוצר צריך לעצור את תקציבי גל"צ והתאגיד. החלטות ממשלה לא מתבצעות כי משפטנים עוצרים אותן. אמרתי לשר הביטחון שיפסיק לשלם על התדרים של גל"צ ושישדרו מצידי באינטרנט".

כוח צה"ל חיסל מחבל שיידה אבנים לעבר ציר מרכזי

במהלך הלילה (חמישי) פעלו לוחמי צה"ל מיחידה 636 במארב יזום על ציר תנועה מרכזי סמוך לכפר לובן א-שרקייה שבגזרת חטיבת שומרון. במהלך הפעילות זיהו הכוחות חוליית מחבלים שהחלה ליידות אבנים לעבר הציר במטרה לפגוע בכלי רכב חולפים ולסכן את חיי הנוסעים.

עם זיהוי האיום, פתח הכוח בירי מתוזמן לעבר חברי החוליה. כתוצאה מהירי חוסל אחד המחבלים במקום, וזוהו פגיעות בשני מחבלים נוספים שנמלטו מהזירה. מדובר צה"ל נמסר כי לא היו נפגעים בקרב הלוחמים שביצעו את המשימה.

במערכת הביטחון מדגישים כי הפעילות במוקדי החיכוך על הצירים המרכזיים תימשך באופן מוגבר כדי למנוע טרור עממי ויידוי אבנים המסכנים את ביטחון התושבים.

הכנסת ספר תורה לביהמ"ד "אהל הדסה" בבית שמש

לראשונה: לוחמי חטיבת החשמונאים בפעילות מבצעית בסוריה

לוחמי חטיבת החשמונאים, תחת פיקוד גדוד 52 וחטיבת הגולן (474), השלימו בימים האחרונים פעילות מבצעית ראשונה בדרום סוריה. המבצע יצא אל הפועל לאחר שהלוחמים סיימו סדרת אימונים אינטנסיבית במרחב, שנועדה להכינם למאפייני הלחימה והפעילות בגזרה הצפונית.

במסגרת הפעילות המבצעית, ביצעו הכוחות סריקות ממוקדות בשטח דרום סוריה ואספו מידע מודיעיני רב. בצה"ל מדגישים כי מטרת הפעילות הייתה "להסיר איומים ולהבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ותושבי רמת הגולן בפרט". כוחות אוגדה 210 ממשיכים להיות פרוסים במרחב כדי לתת מענה לכל התפתחות ביטחונית בגזרה.

נחשף המסמך שהחזיר את צה"ל לצפון השומרון אחרי 20 שנה

20 שנה לאחר הגירוש צה"ל חוזר לצפון השומרון. בסיס חטיבת מנשה חוזר מעין שמר לצפון השומרון ובסיס פלוגתי החל להיבנות בשא-נור, בהובלת שר האוצר, שר הביטחון וראש מועצת שומרון.

כעת ניתן לספר כי בשנה האחרונה פעל ראש מועצת שומרון להעתקת מחנה חטיבת מנשה חזרה לצפון השומרון. במהלך השנה האחרונה קיים דגן רצף פגישות בנושא, פנה לגורמים רבים בממשלה ובהם לשר הביטחון ישראל כץ, לשר בצלאל סמוטריץ', לגורמים צבאיים בכירים, ולגורמים נוספים שלא פורסם שמם. מי שהוביל את העניין בממשלה היה השר בצלאל סמוטריץ'.

לפני כשנה, ב-25 לפברואר שלח דגן מסמך מקצועי לגורמי הממשלה והביטחון, מסמך הכולל מפות ומסביר את חשיבות העתקת הבסיס, בדרישה להעביר את מחנה חטיבת מנשה חזרה לשטח צפון השומרון לאחר שהחטיבה נעקרה ממחנה דותן בגירוש והועברה לקיבוץ עין שמר מחוץ למרחב.

במסמך הציג דגן מפה עם הצעה אפשרית למיקום הבסיסים, הצעה שהתקבלה וכתב על חשיבות המהלך: "בעקבות הגירוש מיישובי צפון השומרון החטמ"ר מרוחק ממרכזי הטרור בג'נין, טולכרם ויתר כפרי הטרור. כמו כן, החטמ"ר כיום, מנותק מיישובי צפון השומרון. נוצר מרחב טרור ממנו יוצאים פעולות טרור לערי מרכז הארץ. החזרת החטמ"ר לעמק דותן ומוצב צבאי לשא-נור יאפשר שליטה טובה יותר על צירי התנועה המרכזיים ופריסה אופטימלית של כוחות הביטחון, כחלק מהמלחמה העיקשת בטרור".

בסיום המכתב כתב דגן לשר: "אני משוכנע כי שינוי זה יחזק את ביטחונן של ערי המרכז, יישובי קו התפר, ויישובי צפון השומרון. ובנוסף, פעולה זו תשפר את יכולת ההרתעה, ותתרום ליציבות האזורית".

במסגרת המהלך קיימו השר בצלאל סמוטריץ׳ וראש מועצת שומרון יוסי דגן סיור משותף ביישוב שא-נור שבצפון השומרון, וביקרו באתר העבודות להקמת הבסיס.

השר בישר שהמהלך קיבל תקצוב ממשרד האוצר של 800 מיליון שקל ל3 שנים. כשלב ראשון, כדי לאפשר את חזרת המשפחות לשא-נור הצבא הביא פלוגה שתאבטח את המשפחות שיעלו למקום מיד עם אישור התב"ע, והכביש העוקף של סילאת שאושר ותוקצב יוצא כבר לדרך, והמועצה האזורית שומרון תבצע אותו.

יוסי דגן ראש מועצת שומרון אמר: ״החזרה לשא-נור מסמלת את זה שמדינת ישראל וצה״ל חוזרים ומתפרסים במרחב של צפון השומרון. בעקבות הגירוש הנפשע והרס הישובים נוצר כאן ריק ביטחוני חמור, התבססה כאן מציאות של ׳עזה מינוס׳, ומכאן יצאו גלי טרור קשים שפגעו בכל מדינת ישראל. כבר לפני שנה התרענו ודרשנו להחזיר את הבסיסים ואת החטיבה למקומם האסטרטגי, כי בלי נוכחות צבאית והתיישבות בשומרון מדינת ישראל כולה בסכנה".

השר בצלאל סמוטריץ' אמר בסיור: "מה שאנחנו רואים כאן עכשיו – חזרה של הצבא, של מפקדת החטיבה, הגדודים והפלוגות חוזרים לכאן יחד עם ההתיישבות, זה לא הביטחון של השומרון. פה הביטחון של עפולה, של חריש, של חדרה, פה הביטחון של מדינת ישראל. כשצה״ל יצא מכאן לפני קצת יותר מ20 שנה התפתחה כאן בירת הטרור של יהודה ושומרון, וכשאנחנו מכניסים לכאן בע״ה את ההתיישבות ואת הצבא בכל הכוח ובגדול – חומש, שא-נור, גנים וכדים, מפקדת חטיבת מנשה ומפקדות הגדודים, ככה מדכאים טרור ומחזירים את הביטחון למדינת ישראל".

נשיא סומלילנד צפוי לבקר בישראל בקרוב

נשיא סומלילנד, עבד א-רחמן מוחמד עבדאללה, מתכנן ביקור רשמי והיסטורי בישראל בתקופה הקרובה, כך פורסם ב"כאן חדשות" מפי מקורות במדינה. לפי הדיווח, במהלך שהותו בישראל מתכנן הנשיא להצטרף באופן רשמי להסכמי אברהם ולחתום על שורה של הסכמים ושיתופי פעולה במגוון תחומים רחב, הכולל חקלאות, כרייה, נפט, ביטחון, תשתיות ותיירות. גורמים המעורים בפרטים העריכו כי ייתכן והביקור הפומבי יצא לפועל כבר בשבוע השני של חודש ינואר.

הביקור המתוכנן מגיע על רקע ההתפתחויות המדיניות הדרמטיות של סוף השבוע האחרון, אז הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הכרה רשמית של מדינת ישראל ברפובליקה של סומלילנד כמדינה עצמאית.

בעוד שבעבר ביקר הנשיא עבדאללה בישראל באופן חשאי, הביקור הנוכחי נועד לתת פומבי ליחסים המתהדקים בין המדינות ולמסד אותם תחת מעטפת של יחסים דיפלומטיים מלאים.

בישראל אישרו כי אכן מתקיימים מגעים מתקדמים לתיאום ביקורו של הנשיא, אך הבהירו כי בשלב זה טרם נקבע מועד סופי ורשמי להגעתו.

Hide picture