חודש: פברואר 2026

הרבנים הראשיים לישראל יוצאים בקריאה דחופה לציבור להוסיף בתפילה ובזעקה לנוכח המצב הביטחוני הקשה. בצל הלחימה העזה, קובעים הרבנים כי יש להוסיף אמירת "אבינו מלכנו" ופרקי תהילים מיוחדים בתפילות השחרית והמנחה.

במכתבם המשותף והמיוחד, פותחים הראשון לציון הרב הראשי לישראל, הרב דוד יוסף, והרב הראשי לישראל, הרב קלמן מאיר בר, במילים: "לך כנוס את כל היהודים". הרבנים מתייחסים למציאות המורכבת ומציינים: "עומדים אנו בעיצומה של מערכה קשה כנגד אויב צר ואכזר.

אנו רואים את עמידתם האיתנה של טייסי חיל האויר, של חיילי צה"ל ושל שאר אנשי הביטחון. וכפי שזכינו בימי הפורים אז להוושע לאחר הצום והזעקה 'כאשר קיים עליהם מרדכי היהודי ואסתר וכאשר קיימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם' גם כעת חובה על הציבור להוסיף דברי צום וזעקה".

בהמשך המכתב, מדגישים הרבנים הראשיים את הצורך הרוחני האקטואלי כהכנה לימי הפורים הקרבים, מתוך תקווה לישועה מהירה: "ועל כן יש להרבות בתפילה ובתחנונים שגם בימי הפורים האלה נזכה נוושע בע"ה. יש להוסיף בתפילות שחרית ומנחה לאחר תפילת עמידה ולומר 'אבינו מלכנו' וכן פרקי תהלים: כ קכא קכג קל. בתפילה שהתפילות יעלו לרצון ונזכה לישועה במהרה".

לצד החיזוק הרוחני, הרבנים לא שוכחים את חובת ההשתדלות והשמירה על החיים ומדגישים כי "חובה לציית להוראות פיקוד העורף המשתנות לעיתים, בנושא ההתקהלויות". את מכתבם המרגש חתמו הרבנים בתפילה ותקווה: "בברכת ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו".

אזעקות צבע אדום החרידו הערב אזורים נרחבים ברחבי הארץ – מגוש דן והשפלה ועד הצפון, האזור שמדרום לכנרת והבקעה – בעקבות מטח טילים ששוגר מאיראן. לפי ההערכות הראשוניות מדובר בארבעה טילים שנורו לעבר שטח ישראל.

צילום וידיאו: מבצעי מדא

במרכז הארץ נרשמו פגיעות ישירות במספר מוקדים. במטח האחרון נפצעו שמונה בני אדם, בהם גבר אחד שמצבו מוגדר קשה. צוותי החירום פועלים בשתי זירות נפילה באזור תל אביב, ומעניקים טיפול רפואי לפצועים במקום. כוחות מד"א פינו את הפצוע הקשה לבית החולים, יחד עם אדם נוסף שנפצע באורח בינוני ושישה נוספים שנפגעו קל.

בשטח התקבלו מספר דיווחים על זירות נפילת טילים או רסיסים, וכוחות ההצלה הוזנקו לכלל המוקדים. במקביל, כוחות פיקוד העורף – בסדיר ובמילואים – פרוסים ופועלים במספר זירות נפילה במקביל, תוך ביצוע מאמצי חילוץ והצלה נרחבים.

חובשי הצלה בנצי הימל ואהרון יפה מדווחים: "הגענו בכוחות גדולים לזירת נפילה, בה מצאנו מספר נפגעים במצבי פציעה שונים לאחר שנפגעו כתוצאה מפגיעה בבניין. יחד עם חובשים ופראמדיקים של הצלה ומד"א, הענקנו טיפול רפואי ראשוני הכולל קיבוע וחבישות, למספר נפגעים עם חבלות בגופם, והם פונו בסיוע אמבולסים של מד"א המאויישים במתנדבי הצלה להמשך טיפול בחדר הטראומה בבתי החולים באיזור."

סמנכ"ל הצלה חיים ברגמן מוסיף: בשלב זה אנו עדיין פרוסים באמצעות אמבולנסים, רכבי תגובה מיידית ואופנועים של מד"א והצלה בזירת האירוע, על מנת להעניק טיפול רפואי למספר נפגעים אשר מחולצים ברגעים אלו."

מדובר צה"ל נמסר כי יש להימנע מפרסום ושיתוף של מיקומי ותיעודי פגיעות. בדוברות מד"א עדכנו: "בהמשך לירי לעבר מדינת ישראל בגזרת תל אביב: חובשים ופרמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי לגבר כבן 40 במצב קשה עם פציעה מרסיסים. צוותי מד"א ממשיכים בסריקות.

עוד הוסיפו במד"א קריאה ברורה לציבור להקפיד על ההנחיות: "במד"א קוראים לציבור להישמע להנחיות פיקוד העורף, הנחיות מצילות חיים."

בצל האירועים הביטחוניים והמתיחות הגבוהה, במערך הסייבר הלאומי מזכירים לציבור כי בתקופה זו עלולים להתגבר ניסיונות השפעה במרחב הדיגיטלי מצד גורמים עוינים – באמצעות הפצת מידע כוזב, מסרי הפחדה, התחזויות והודעות שמטרתן לערער אמון, להגביר לחץ ולייצר בלבול. האויב מנסה לנצל את הרגישות הציבורית כדי לזרוע פאניקה, כאשר דרכי ההפצה הצפויים העיקריים הם מסרונים – עם או בלי קישורים – שיחות והודעות שמתחזות לגופים מוכרים כגון ערוצי חדשות ופיקוד העורף, וכן הפצות בקבוצות וואטסאפ, טלגרם ורשתות חברתיות.

כדי להתמודד עם האיום השקט שחודר לכל מכשיר טלפון, מערך הסייבר הלאומי קורא לציבור לנהוג באחריות ולנקוט כללי זהירות בסיסיים: "1. לא לוחצים על קישורים חשודים – לא ללחוץ ולדווח למערך. 2. בודקים את המקור – נכנסים לאתר הרשמי של הגוף שממנו לכאורה נשלחה ההודעה (ולא דרך הלינק), ובודקים אם קיימת שם הודעה/ התראה רשמית תואמת. 3. בודקים מסרונים חשודים באמצעות אתר SCAN MY SMS – ניתן להעתיק את תוכן ההודעה ולבדוק האם מדובר בקישור זדוני. 4. עוצרים לפני שיתוף – בודקים מי המקור והאם יש אימות במקורות רשמיים. 5. מפעילים חשיבה ביקורתית ומצליבים מידע – במיוחד כשמדובר בתוכן שמנסה להלחיץ, להפחיד או 'לזרז פעולה'".

המומחים מדגישים כי לעיתים המסר העוין ינסה “לרכוב” על אירועים אמיתיים כדי להיראות אמין יותר. הציבור מתבקש לגלות ערנות מקסימלית ולא לשמש כצינור להעברת שמועות בלתי מבוססות שכל מטרתן היא שירות האינטרסים של האויב. במערך מנטרים את הנסיונות ופועלים לבלום אותם באופן שוטף, אך אחריות אישית של כל אזרח היא קו ההגנה הראשון והחשוב ביותר במלחמה על התודעה והשקט הנפשי.

דרמה ביטחונית אדירה ושינוי פני המזרח התיכון: דובר צה"ל הודיע לפני זמן קצר באופן רישמי כי במסגרת מבצע "שאגת הארי", חוסלה צמרת ההנהגה הביטחונית של משטר הטרור האיראני. המבצע, שיצא לדרך במתקפת פתע עוצמתית, החל לאחר שאגף המודיעין זיהה שני מוקדים מרכזיים בטהראן בהם התכנסו בכירי המערך הביטחוני של המשטר. מאז תחילת הפעילות, מאות מטוסי קרב של חיל האוויר, הפועלים בהכוונה מדויקת של אמ"ן ובתיאום הדוק עם צבא ארצות הברית, תקפו מאות מטרות אסטרטגיות ברחבי איראן ופגעו בלב ליבה של יכולת הפיקוד והשליטה האיראנית.

רשימת החיסולים שנחשפת כעת כוללת דמויות מפתח שהיוו את עמוד השדרה של המשטר: "עלי שמח'אני – מזכיר 'מועצת ההגנה', היה ממובילי תהליך קבלת ההחלטות הביטחוניות של איראן ויועצו האישי של מנהיג איראן עלי ח'אמנהאי לעניינים ביטחוניים. מחמד פ'אכפ'ור – מפקד משמרות המהפכה מאז מבצע 'עם כלביא' וממובילי 'התוכנית להשמדת ישראל'. במסגרת תפקידו, פיקד על הכוח הצבאי המרכזי באיראן והיה אחראי על הפעלת מערכי האש האסטרטגיים נגד מדינת ישראל ועל התמיכה וההכוונה של ארגוני הטרור הנתמכים על ידי איראן בזירות השונות. בנוסף, פיקד בפועל על הדיכוי האלים של המפגינים האיראניים במחאות הפנימיות בחודש האחרון".

אל הבכירים הללו הצטרפו דמויות נוספות שניהלו את המערכה המודיעינית והצבאית מול ישראל: "צלאח אסדי – ראש אגף המודיעין של מפקדת החירום וקצין המודיעין הבכיר של המטה העליון בכוחות האיראניים. לקח חלק בגיבוש האסטרטגיה האיראנית מול מדינת ישראל וארצות הברית. אסדי עסק רבות ב'תוכנית להשמדת ישראל'. מחמד שיראזי – ראש הלשכה הצבאית של מנהיג משטר הטרור עלי ח'אמנהאי מאז שנת 1989. במסגרת תפקידו, היה אמון על הקשר בין המפקדים הבכירים של הכוחות המזויינים למנהיג והיווה גורם מרכזי בצמרת משטר הטרור האיראני".

המהלומה הישראלית לא פסחה גם על מערכי בניין הכוח והנשק הבלתי קונבנציונלי. בין המחוסלים נמצאים: "עזיז נציר-זאדה – תפקד כשר ההגנה, מילא מספר תפקידי ליבה, ובהם מפקד חיל האוויר של צבא איראן וסגן מפקד רמטכ"ל הכוחות המזויינים. היה אחראי על תעשיות המייצרות טילים ארוכי טווח ואמצעי לחימה שהועברו לשלוחי המשטר וכן על ארגון 'ספנד' שקידם פרויקטים בתחומי הנשק הגרעיני, הביולוגי והכימי.

חסין ג'אבל עאמליאן – יושב ראש ארגון ספ'נד, האמון על פיתוח טכנולוגיות ואמצעי לחימה מתקדמים עבור המשטר. חסין קידם לאורך שנים פרויקטים בתחומי הנשק הגרעיני, הביולוגי והכימי והיה דמות בולטת ומוערכת בקרב הארגון ושותפיו. רצ'א מט'פרי-ניא – יושב ראש ארגון 'ספ'נד' לשעבר. קידם מאמצים לפיתוח נשק גרעיני". בצה"ל מבהירים כי גם ברגעים אלו התקיפות נמשכות בעוצמה על בסיס מודיעין מדויק, ומדגישים כי הצבא ימשיך לפעול נגד כל מי שינסה לפגוע בביטחון המדינה.

דרמה בקנה מידה היסטורי: המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית, עלי ח'אמנאי, חוסל. גורם ישראלי בכיר אישר הערב (שבת) את דבר החיסול הדרמטי שהתרחש במהלך תקיפות עומק באיראן. לפי דיווחים, "גופתו חולצה מבין ההריסות כשהיא מחוררת מרסיסים, תיעוד גופתו של ח'אמנאי נמצא בידי ישראל – והוצג לראש הממשלה נתניהו ולמערכת הביטחון". החיסול, שבוצע במסגרת מבצע "שאגת הארי", מותיר את איראן בוואקום מנהיגותי חסר תקדים בעיצומו של עימות צבאי כולל, כאשר במקביל תשתיות הגרעין והטילים של המשטר סופגות מהלומות כבדות.

המבצע המורכב יצא אל הפועל הבוקר באמצעות גל תקיפות אגרסיבי של מטוסי F-35 ישראליים ואמריקאיים. המטוסים חצו את המרחב האווירי של סוריה ועיראק וחדרו ללב איראן, שם פגעו בדיוק כירורגי במתחמי פיקוד תת-קרקעיים בטהראן ובאיספהאן. התקיפה לוותה בלוחמה אלקטרונית מתקדמת שהובילה לשיבוש טכנולוגי מוחלט של כלל מערכות ההגנה האווירית האיראניות, מה שאפשר למטוסים לפעול בחופשיות מעל יעדי האיכות של המשטר.

חמינאי, שהיה בן 86 במותו, ריכז בידיו כוח אבסולוטי מאז שנת 1989, אז מונה למחליפו של רוחאללה חומייני. במשך 37 שנים הוא תפקד כדמות החזקה ביותר באיראן והיה האסטרטג הראשי מאחורי הקמת "ציר ההתנגדות". הוא זה שהקים, חימש והנחה מקרוב את רשת ארגוני הטרור האזורית – החל מחזבאללה בלבנון, דרך חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, ועד המיליציות השיעיות בעיראק והחות'ים בתימן. חזונו, עליו שמר עד רגעיו האחרונים, היה ברור: מחיקת "הישות הציונית" וגירוש ארצות הברית מהמזרח התיכון.

בזמן שחיל האוויר השלים את "מטס בראשית" – מטס התקיפה הגדול בתולדותיו שכלל כ-200 מטוסי קרב שתקפו כ-500 מטרות אסטרטגיות – בצמרת השלטון האיראנית כבר החלו מאבקי כוח סוערים על זהות היורש. המאבק ניטש בין הממסד הדתי השמרני לבין הנהגת משמרות המהפכה, כאשר המועמדים המובילים שתפסו את מרכז הבמה הם בנו של המנהיג, מוגתבהא חמינאי, לצד האייתוללה עלי רזא חאקים והנשיא לשעבר מוחמד חתמי.

מבצע "שאגת הארי" יצא לדרך בבוקר יום השבת, אך המלחמה על התודעה האיראנית החלה שבועות ארוכים קודם לכן במרתפי המודיעין. בעוד בטהרן נערכו בדריכות לאפשרות של תקיפה לילית בחסות החשיכה, ישראל וארצות הברית הוציאו אל הפועל תכנית הטעייה רחבת היקף שנועדה להרדים את האויב ולייצר תחושת ביטחון כוזבת. במקום התרחיש הצפוי של גיחות ליליות, המטוסים והטילים הופעלו דווקא בשעות הבוקר המוקדמות, בדיוק בנקודת הזמן שבה הצד השני היה משוכנע כי "הסכנה חלפה" עם עלות השחר.

מאחורי הקלעים נוהל מבצע חשאי שכלל פרטים לוגיסטיים קטנים כגדולים במטרה לשבש את יכולות הניטור של מרגלים איראנים פוטנציאליים. קצינים בכירים קיבלו הנחיה חריגה להחנות את רכביהם במקומות שונים מאלו שהם רגילים אליהם ביומיום, ובבוקר המבצע הופצו דיווחים לפיהם הרמטכ"ל אייל זמיר שוהה בכלל בביתו. יממה בלבד לפני שניתנה הפקודה, הודלפה ידיעה על נוכחות מטוסים אמריקניים בבסיס עובדה, מהלך שנועד להסיח את דעת המודיעין האיראני מהבסיסים האמיתיים שמהם המריאו הכוחות.

במרכז הדרמה הדיפלומטית והצבאית ניצבה קבוצה מצומצמת ביותר של שותפי סוד שזכתה לכינוי "הרביעייה": ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כץ, הרמטכ"ל אייל זמיר וראש המוסד דדי ברנע. על פי הדיווח בערוץ 14, המבצע, שזכה לשם "שאגת הארי", הוגדר על ידי גורמים המעורבים בתכנון כ"מורכב פי כמה ממבצע 'עם כלביא'". ההנחה בחדר הייתה ברורה: "קשה להפתיע את האויב פעמיים – ולכן נדרשה הונאה אסטרטגית רחבת היקף". במשך חודשיים שלמים שמרו הארבעה על דיסקרטיות מוחלטת ללא כל הדלפה, ורק בשלבים הסופיים שותפו ראש אמ"ן וראש אמ"ץ לצורך התיאום המבצעי.

התיאום מול הממשל האמריקני היה הדוק לא פחות. ראש הממשלה נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ סימנו את המועד הנוכחי כבר לפני מספר שבועות, תוך שימוש בכלים מדיניים כחלק מההונאה. בחדשות כאן 11 דווח כי בישראל טוענים כי "המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן היה תרגיל הטעייה שנועד לאפשר התארגנות למתקפה". כדי להשלים את מצג השווא, שר הביטחון ובכירים נוספים נשארו בבתיהם בערב המבצע, מהלך שנועד למנוע מכל אינדיקציה חריגה לזלוג החוצה ולהסגיר את המכה האנושה שתונחת שעות ספורות לאחר מכן.

מהלומת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" הרעידה הבוקר את טהרן בשעה 8:10 בדיוק, כאשר צה"ל תקף במקביל כמה מוקדים אסטרטגיים בהם התכנסו בכירי הצמרת המדינית והביטחונית של איראן. לפי הדיווח ברשת 'כאן חדשות', בעוד שרבים מהיעדים הותקפו בשיתוף פעולה, על פי דיווחים בארה"ב, מי שעומד מאחורי תקיפת ההנהגה האיראנית היא ישראל – ולא ארה"ב, כחלק מחלוקת העבודה בין הצדדים. המבצע המורכב כלל תקיפה של מאות מטרות איכות, ובמרכזן ניסיון חיסול של בכירי המשטר, בהם המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי ונשיא איראן מסעוד פזשכיאן.

מוקד העניין המרכזי מתמקד במצבו של המנהיג העליון עלי חמינאי בן ה-86, אשר שולט באיראן יותר מ-35 שנה ביד קשה ואכזרית, וממילא אינו בקו הבריאות – וכבר שנים תוהים באיראן ומחוצה לה מי יירש אותו. בחודשים האחרונים, מאז מבצע "עם כלביא", דווח כי התחבא בבונקר בטהרן יחד עם בני משפחתו – אך היום ייתכן שהוא חוסל במהלומת הפתיחה.

תיעוד כוחות צבא ארה"ב בתקיפה הבוקר

עדויות ויזואליות מהזירה מחזקות את החשש לגורלו; לאחר התקיפות בטהרן פורסמו תמונות לוויין ממעונו של חמינאי בטהרן, שבו נראה הרס רב של המבנים ועשן מיתמר. כחצי שעה לאחר הודעת צה"ל על פתיחת המתקפה באיראן, דווח כי נשמעו פיצוצים בקרבת המתחם של חמינאי בטהראן, זמן קצר לאחר מכן מקורות אמרו לאל-ג'זירה כי חמינאי לא נמצא במתחמו בטהראן אלא במקום בטוח.

המתקפה לא פסחה גם על יתר צמרת השלטון, וצילומי לוויין שפורסמו תיעדו את המתחם עם נזק רב כשעננת עשן שחור מעליו. בהמשך, דווח כי בתקיפות הראשונות היה ניסיון לחסל גם את נשיא איראן פזשכיאן. רשימת המטרות במבצע המשותף של צה"ל וצבא ארה"ב הייתה ארוכה וכללה את שר ההגנה האיראני עזיז נאסירזאדה, הרמטכ"ל האיראני עבדולרחים מוסאווי וראש המודיעין הצבאי סאלח אסאדי. לפי הערכות בישראל, מפקד משמרות המהפכה מוחמד פוכאפור, שנכנס לתפקיד בתום "עם כלביא"- חוסל בתקיפה ישראלית.

סימן שאלה גדול מרחף גם מעל גורלו של עלי שמח'אני, יועצו הקרוב של מנהיג האייתולות שניצל מניסיון חיסול במהלך "עם כלביא", שהיה אחד היעדים בתקיפות באיראן. מצבו לא ידוע, אך ממידע שנמסר לכאן חדשות עולה כי הסיכויים שנפגע גבוהים. שמח'אני ממלא מזה כחודש גם תפקיד נוסף – מזכ"ל המועצה להגנה לאומית, שהוקמה אחרי המלחמה הקודמת ביוני.

בתוך כך, סוכנות הידיעות האיראנית פארס ניסתה לשדר עסקים כרגיל ודיווחה כי "חמינאי, פזשכיאן, עלי לאריג'אני, עבד אל-רחים מוסווי מפקד הצבא וגולאם-חוסיין אז'אי ראש מערכת המשפט באיראן, בריאים ושלמים", אך בולט במיוחד שמו של עלי שמח'אני שלא הוזכר בהודעה. מנגד, מקורות ישראלים סיפרו לרויטרס כי להערכתם, מספר רב של בכירים איראנים חוסלו בתקיפות.

המתקפה המשולבת והנרחבת של ארצות הברית וישראל בשטח איראן מעוררת גל תגובות מעורבות מרחבי העולם. בעוד שחלק מהמדינות מגבות את המאמץ לבלימת פרויקט הגרעין האיראני, בולטת במיוחד תגובתו החריגה והתקיפה של ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, שהתייצב בגלוי נגד המהלך והדהים כשהצהיר על התנגדותו הנחרצת למה שכינה "התקיפות החד-צדדיות" של ארצות הברית וישראל באיראן.

עמדה זו הופכת את ספרד לאחד הקולות הבולטים במערב המבקרים את הלגיטימיות של המבצע, זאת בניגוד לחזית האחידה שהציגו בריטניה, צרפת וגרמניה, אשר קבעו בהצהרה משותפת כי איראן חייבת לעצור לאלתר את תוכנית הגרעין שלה.

המדינות הבהירו כי אמנם לא השתתפו בפועל בתקיפות, אך הן מקיימות קשר הדוק עם בעלות בריתן, בהן ישראל וארה"ב, תוך שהן מוסיפות גינוי חריף לתקיפות הקודמות שביצעה איראן באמצעות טילים בליסטיים לעבר שטח ישראל.

בזירת המפרץ נרשם זעם רב ואזהרות חמורות מפני התלקחות אזורית כוללת. שר החוץ של עומאן הביע אכזבה עמוקה מהפגיעה במאמצי המשא ומתן ופנה ישירות לממשל בוושינגטון כשאמר: "אני מפציר בארצות הברית לא להיסחף עוד יותר – זו לא המלחמה שלכם".

עומאן הזהירה כי לפעולות הצבאיות יהיו השלכות חמורות על יציבות האזור כולו, בעוד יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, מקיים סבב שיחות קדחתני עם מנהיגי קטאר וכווית לבלימת ההסלמה. במוסקבה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כינס את מועצת הביטחון שלו וגינה בתקיפות את המבצע, אותו כינה "תוקפנות מתוכננת ולא מוצדקת נגד מדינה עצמאית".

במקביל, בלבנון השכנה מנסים לשמור על שגרה תחת צל המלחמה; הנשיא נואף סלאם הבהיר כי מלאי המזון והדלק מספיקים לחודשיים וניסה להרגיע את הציבור באומרו: "אין צורך להיכנס לפאניקה, נמל התעופה בביירות פועל כרגיל", תוך שהוא מזהיר סוחרים מפני הפקעת מחירים לאור המצב הרגיש.

בעיצומו של יום דרמטי המטלטל את האזור כולו, התייצב הערב ראש הממשלה בנימין נתניהו להצהרה מיוחדת לתקשורת, בה שפך אור על תוצאות מבצע "שאגת הארי". נתניהו פתח את דבריו בנימה היסטורית כשאמר: "אזרחי ישראל, אנחנו נמצאים בעיצומו של יום גורלי בתולדות עמנו ובמפת המזרח התיכון. בתיאום מלא עם ידידנו הנשיא טראמפ, כוחותינו מכים בעוצמה אדירה בלב האימפריה האיראנית. אני יכול לומר לכם הערב בזהירות הנדרשת: לפי המידע שבידינו, רבים הסימנים שהרודן עלי חמינאי איננו. שלטון הטרור שאיים על השמדתנו ספג מכה אנושה בראשו. המפלצת שזרעה מוות בכל האזור נמצאת בתהליך קריסה מהיר".

הדיווחים על גורלו של המנהיג העליון הולכים ומתרבים בשעות האחרונות, במיוחד לאחר שהתקשורת הרשמית באיראן פרסמה הודעה חריגה לפיה חמינאי אינו צפוי למסור הצהרה לציבור – צעד שמגביר את ההערכות כי הוא אכן חוסל בתקיפה המסיבית. ראש הממשלה הבהיר כי ישראל נחושה להשלים את המשימה עד תום וציין כי "המבצע הזה יימשך כמה שנדרש כדי להבטיח שאיראן לא תהווה עוד איום על מדינת ישראל ועל העולם כולו". בדבריו ביקש נתניהו לצייר אופק חדש לאזור, שבו שלטון האייתוללות כבר אינו מהווה גורם מעכב: "המלחמה הזו היא לא רק על ביטחון, היא על עתיד. היא תוביל לשלום אמיתי במזרח התיכון, כזה שלא היה אפשרי תחת שלטון הרשע".

למרות התחושות הקשות בטהרן והערפל סביב שרשרת הפיקוד האיראנית, במערכת הביטחון שומרים על דריכות עילאית. נתניהו ציין כי צה"ל ערוך לכל תרחיש של תגובה מצד שלוחותיה של איראן במזרח התיכון, אך הדגיש כי נכון לעכשיו, היוזמה המבצעית והאסטרטגית נמצאת באופן מוחלט בידיה של הקואליציה הישראלית-אמריקנית, שפועלת בתיאום הדוק כדי לשנות את פני האזור ולהסיר את איום הטרור האיראני אחת ולתמיד.

המתיחות הביטחונית והתקיפות האיראניות באזור דובאי הובילו הלילה לדרמה יוצאת דופן בשמי המפרץ, כאשר טיסת פליי דובאי FZ 1328, שהמריאה מנמל התעופה בן גוריון רגע לפני כניסת העוצר האווירי, לא הורשתה לנחות ביעדה המקורי והופנתה לנחיתה בשטח ערב הסעודית.

לאחר שעות מורטות עצבים של המתנה על מסלול הנחיתה תחת אי-ודאות כבדה, הוחלט בדרגים הגבוהים בממלכה לאפשר לנוסעים לרדת מהמטוס, והם הועברו לטרמינל המקומי בליווי צמוד ודאגה לכל צרכיהם.

אופיר, אחד הנוסעים הישראלים שהיה על הטיסה, שחזר את רגעי המתח בשיחה עם אתר Mako וסיפר כי בשלב מסוים התקבלה החלטה מפתיעה להעביר את הנוסעים ליעדם הסופי בדרך יבשתית: "הורידו אותנו כרגע מהמטוס, הורידו את המזוודות ואמרו לנו שמארגנים לנו אוטובוס מטעם ערב הסעודית שייקח אותנו לדובאי. אמרו לנו שההחלטה הזאת הגיעה מהדרגים הגבוהים ביותר בערב הסעודית. קיבלנו ארוחת ערב מהם לכל נוסע ברגע שנכנסו לטרמינל שלהם".

האירוע החל להתגלגל כבר במהלך הטיסה, כאשר הנוסעים המופתעים עודכנו על ההסלמה הצבאית והדיווחים על תקיפה ישראלית-אמריקאית בשטח איראן. צוות המטוס הודיע לנוסעים כי בשל המצב הביטחוני והסגירה של המרחב האווירי באיחוד האמירויות, אין אפשרות לנחות בדובאי והמטוס מוסט לשדה תעופה סעודי סמוך לבחריין.

אופיר מתאר את התחושות המעורבות בקרב הקבוצה הישראלית: "הצוות התייחס אלינו בצורה מדהימה ומכבדת לאורך כל הדרך. אנחנו כמה עשרות ישראלים על המטוס, וחלק חששו שיעשו לנו משהו כשננחת בסעודיה והחלטנו שלא נרד ממנו, וכך קרה. ראינו צוותים מקומיים מגיעים ומתדלקים את המטוס לטיסה הבאה, בתקווה שתהיה בקרוב. אמרו לנו שהמרחב האווירי סביבנו סגור לגמרי אז מחכים לאישור מיוחד לטוס ליעד אחר אולי בגלל האי וודאות גם באמירויות".

במקביל, דווח כי טיסה נוספת של החברה, שמספרה FDB 1074, נחתה גם היא בריאד אך ללא נוסעים על סיפונה. אירוע זה מצטרף למקרה דומה מספטמבר האחרון בו מטוס ביצע נחיתת חירום בסעודיה בשל אירוע רפואי, מה שמדגיש את שיתוף הפעולה האווירי המתהדק באזור גם בעתות משבר ביטחוני חריף.

המתח באזור מגיע לנקודת רתיחה עם תחילת השלבים המכריעים במערכה המכונה "שאגת הארי", כאשר עיני העולם נשואות לעבר מתחמי התעשייה הרגישים באיראן. דובר צה״ל בפרסית, סא״ל (מיל׳) כמאל פנחסי, הוציא אזהרה דחופה לשוהים במתחם תעשייה ג׳י שבאיספהאן בהתאם למסומן במפה, וקרא לאוכלוסייה המקומית לנקוט בצעדי זהירות מידיים. בלשון ההודעה נכתב באופן חד משמעי: "בדקות הקרובות צה״ל תוקף במרחב תשתיות צבאיות. אזרחים יקרים, נא להתרחק מיד מהמתחם. לכל תושבי הכפר מזרעה נא להיכנס לבתים, ולא לצאת עד לשעות הבוקר. נא לא להתקרב למתחם התעשייה ג׳י לאחר תקיפתו לשם בריאותכם."

בעוד ישראל מגבירה את הלחץ על מוקדי הכוח של המשטר, בטהרן מתחילים לאמוד את הנזקים הכבדים. הסהר האדום האיראני מסר הערב (מוצאי שבת) כי 201 אנשים נהרגו ו-747 נפצעו ב-24 מחוזות ברחבי המדינה בעקבות מבצע "שאגת הארי", כאשר לפי דיווחים באיראן, כ-200 הרוגים עד כה.

במקביל לכאוס הפנימי, איראן פתחה בשיגור מאסיבי של טילים וכטב"מים לעבר שורה של מדינות במזרח התיכון, במטרה לפגוע בנכסים אמריקניים ובלגיטימציה של המדינות המארחות אותם. המתקפה האיראנית לא פסחה על איחוד האמירויות, שם דיווחה סוכנות הידיעות הרשמית (WAM) על הרוג אחד בבירה אבו-דאבי כתוצאה מנפל של יירוט טילים איראנים שהיו בדרכם, ידיעה שאושרה מאוחר יותר על ידי סוכנות הידיעות רויטרס שדיווחה כי נשמע פיצוץ עז בעיר.

הזירה האזורית התלקחה במהירות כאשר כטב"ם תקף בנמל התעופה הבין-לאומי בכווית וכמה עובדים נפצעו במקום. בנוסף, זוהתה פגיעה ישירה במלון בדובאי סמוך ל"סמל של העיר" – בורג' חליפה, ובבחריין כטב"ם התפוצץ בבניין רב קומות. משרד הפנים של בחריין מאשר כי כמה בניינים בבירה מנאמה נפגעו בתקיפות, בעוד מספר הפצועים בכווית עלה ל-12. האירועים הקשים נמשכו גם בסוריה, שם דווח על ארבעה הרוגים ומספר פצועים מפגיעת טיל איראני במבנה באזור התעשייה של העיר סווידא.

בתוך כך, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה על תקיפות אוויריות מפתיעות נגד מטה של "אל-חשד א-שעבי", שנחשב לארגון פרו שיעי הכולל בתוכו גם מיליציות תומכות איראן בעיראק. גם הממלכה ההאשמית מצאה את עצמה תחת אש, כאשר צבא ירדן הודיע כי יירט 49 כטב"מים וטילים בליסטיים שכוונו לשטח הממלכה. בירדן הבהירו כי היירוטים גרמו לנזק חומרי בלבד ללא נפגעים בנפש, וציינו כי היעד היה בסיס צבא אמריקני בצפון המדינה שכבר הותקף בעבר על ידי המשטר. בכווית נמשכו קולות הנפץ, והצבא המקומי הודיע כי הוא מתמודד עם טילים במרחב האווירי לאחר שסוכנות רויטרס אישרה כי כטב"ם פגע בנמל התעופה וגרם לפציעות קלות ולנזק חומרי.

אבל כבד ירד על ירושלים ועל עולם התורה והחסידות כולו, עם קבלת הידיעה המרה על הסתלקותו לשמי רום של האי גברא רבא, הגאון רבי יעקב מנחם מנדל יורוביץ זצ"ל, חבר בד"ץ 'העדה החרדית' ומחשובי רבני חסידות תולדות אהרן, שהשיב את נשמתו הטהורה ליוצרה במהלך השבת האחרונה, והוא בן 73 בהסתלקותו.

הלם אחז בבני משפחתו ובקהל חסידי תולדות אהרן עם הגעת הבשורה הקשה, שכן למרות שבתקופה האחרונה נחלש הגרי"מ זצ"ל, וביום רביעי האחרון אף עבר הליך של צינתור בבית החולים, ביום שישי הוא שוחרר לביתו כשהוא נראה מתאושש, ובליל שבת עוד סעד את סעודת השבת עם בני משפחתו כרגיל, ברוממות ובשמחה של מצווה. אולם, בשבת בבוקר, כאשר ניסו בני הבית להעירו, התברר כי הגרוע מכל קרה – הרב לא התעורר משנתו, וככל הנראה השיב את נשמתו בשינה מדום לב.

הגרי"מ יורוביץ זצ"ל נולד ברומניה ביום המיוחס ב' סיון תשי"ב, בתוך שלושת ימי הגבלה, לאביו הרה"ח רבי אהרן יורוביץ זצ"ל, פליט שואה שהיגר ללונדון ושימש שם כסופר סת"ם ירא שמיים, ולאמו מרת חוה ע"ה. בבחרותו גלה למקום תורה וזכה ליצוק מים על ידיהם של גדולי עולם, הוא למד בישיבת 'תורה ויראה' בארה"ב של חסידות סאטמר, שם זכה להתקרב לאדמו"ר ה'ויואל משה' מסאטמר זצ"ל, וכן היה מקורב לאדמו"ר רבי איצק'ל מפשעווארסק זצ"ל.

לאחר עלייתו לארץ הקודש, נכנס ללמוד בישיבת תולדות אהרן בירושלים, שם דבק בלב ונפש באדמו"ר בעל ה'דברי אמונה' זצ"ל, שהיה לרבו המובהק וממנו ינק את דרכו בעבודת ה' ובחסידות. בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו תחי', בתו של הרב החסיד רבי שלמה פפנהיים זצ"ל, מסמלי 'העדה החרדית' וממייסדי 'בית החלמה ליולדות'.

שמו של הגרי"מ יצא לפניו כעילוי וכפוסק מובהק, והוא הוסמך להוראה אצל בעל ה'קנה בושם', הגאון רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל. במהלך השנים שימש כר"מ ומגיד שיעור בישיבת בית יוסף צבי דושינסקיא ובישיבת תולדות אהרן, והנהיג כראש כולל את כולל 'שומרי החומות'.

בשנת תשמ"ו מונה לשמש כמו"ץ בבית הדין של 'העדה החרדית', ובחודש סיון תשס"ו עלה לכהן כחבר הבד"ץ וכמנהיג רוחני של שכונת בית ישראל. פסקיו היו לשם דבר, והוא שילב גאונות עצומה עם ענווה וחביבות לכל פונה.

זכה להותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות, חתנים וצאצאים ההולכים בדרך התורה והיראה, ובעוד הציבור החרדי מתעטף באבל כבד, נמשיך ונעדכן בעז"ה פרטי מסע ההלוויה, וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.

התקיפה באיראן החלה יום שבת בבוקר, במהלכה נתקפו מאות מטרות במהלומת תקיפה שכללה עשרות מטרות צבאיות של המשטר האיראני- ביניהם פו"ש בכיר, מערכות טילי קרקע אוויר, ואתרי שיגור ומשגרי טק"ק. מאחורי המבצע המורכב עומדות אלפי שעות של עבודה מודיענית מאומצת במפעל המטרות של אמ״ן שהצליחה להכפיל במאות אחוזים את כמות המטרות כך שישראל ערוכה לתקוף באיראן ככל שידרש. זאת במקביל לדיוק מיקומי המפקדים וההנהגה הבכירה האיראנית. הביטחון ביכולות המודיענית והמבצעיות של ישראל הוא גורם משמעותי בהחלטה של ארה״ב להצטרף למערכה, כמו גם ההישגים הרבים בעם כלביא. כעת, צה״ל נמצא בהיערכות רב זירתית לכך שהמערכה תתפתח בזירות נוספות וכעת אומדים את תוצאות התקיפה.

בגזרת ההגנה, מערכות הבקרה וההגנה האווירית מזהות שיגורי טילים בודדים במהלך היום, למרחבים שונים ברחבי הארץ. עד כה שוגרו עשרות טילים, כרגע מוכרת נפילה ישירה בטירת הכרמל, יש מספר זירות בהם זוהו רסיסי יירוט. תוך כדי הלחימה, בזמן המטחים, כלי טיס מזהים את המשגרים ותוקפים אותם במערב איראן, כאשר במקביל זוהו כטב"מים ששוגרו לכיוון ישראל, עד כה יורטו מספר בים המלח.

נוכח ההסלמה ובהתאם להערכת המצב הרב-זירתית: צה"ל מתגבר כוחות בכלל הגזרות- בוצעו תגבורי כוחות ונפתחו חמ"לים מקומיים בכדי להגביר את המוכנות, בדגש על הגבול הצפוני והמערבי. בגבול לבנון וסוריה, מחלקות ההגנה ביישובים צמודי הגדר הופעלו ובשאר היישובים בקו השני תוגברו כוחות סיור, אבטחה ונפתחו חמ"לים בכדי לספק הגנה מיטבית על העורף. כמו כן, בוצע עיבוי משמעותי של סד"כ חילוץ – עשרות גדודים נפרסו בכל רחבי הארץ, וזומנו כ-70,000 אנשים בחה״א למילואים. נכון לעכשיו, מספר אוגדות סדירות נמצאות בעתודה, אגף המבצעים ערוך עם תוכניות שיופעלו למול התפתחויות בכלל הגזרות.

מזרח התיכון מתעורר לבוקר דרמטי במיוחד לאחר שארצות הברית וישראל פתחו בשעה 8:10 בבוקר במבצע רחב היקף שכונה ״זעם עצום״/״שאגת הארי״. על פי הדיווחים, מאות מטרות הותקפו ברחבי איראן, ובהן גם המנהיג העליון עלי חמינאי – כשבישראל נשמעת הערכה כי חוסל. הכתב יקי אדמקר דיווח: "הערכה בישראל: חמינאי חוסל".

בדיווחים נוספים נמסר כי גם מעונו של ח'מינאי הותקף, וכן כי ביתו של מחמוד אחמדינז’אד, בכיכר 72 נרמק בטהראן, היה מטרה למתקפה. במקביל, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר כי 47 שנות קריאות ״מוות לאמריקה״ באו לסיומן וקרא לעם האיראני להפיל את המשטר ברגע שייפסקו המתקפות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים מיוחדים ואמר: ״אחיי ואחיותיי אזרחי ישראל, לפני שעה קלה יצאנו ישראל וארה״ב למבצע להסרת האיום הקיומי מצד משטר הטרור באיראן. אני מודה לידידינו הגדול הנשיא דונלד טראמפ על מנהיגותו ההיסטורית. במשך 47 שנים קורא משטר האייתוללות ״מוות לישראל״, ״מוות לאמריקה״. הוא הקיז את דמינו, רצח אמריקנים רבים וטבח בעמו.

אסור שמשטר טרור רצחני זה יתחמש בנשק גרעיני שיאפשר לו לאיים על האנושות כולה. הפעולה המשותפת שלנו תיצור את התנאים לעם האיראני האמיץ ליטול את גורלו בידו. הגיעה העת לכל חלקי העם באיראן – הפרסים, הכורדים, האזרים, הבלוצ׳ים והאחוואזים – לסלק מעליהם את עול העריצות ולהביא לאיראן חופשית ושוחרת שלום.

אני פונה אליכם אזרחי ישראל להשמע להנחיות פיקוד העורף, בימים הקרובים במבצע ״שאגת הארי״ כולנו נידרש לאורך רוח ולתעצומות נפש. יחד נעמוד, יחד נילחם ויחד נבטיח את נצח ישראל״.

שר הביטחון ישראל כ"ץ הכריז על מצב חירום מיוחד ומיידי בכל שטחי המדינה. בהודעה נמסר: "מדינת ישראל פתחה במתקפת מנע נגד איראן כדי להסיר איומים על מדינת ישראל. בעקבות כך צפויה מתקפת טילים וכטב"מים כנגד מדינת ישראל ואוכלוסייתה האזרחית בטווח הזמן המיידי. לכן, ובהתאם לסמכותו על פי חוק ההתגוננות האזרחית, שר הביטחון ישראל כ"ץ חתם כעת על צו מיוחד ולפיו יוטל מעתה מצב חירום מיוחד בעורף בשטח מדינת ישראל כולה. יש להישמע להנחיות פיקוד העורף והרשויות ולהישאר במרחבים המוגנים."

דובר צה"ל עדכן כי בתום הערכת מצב הוחלט כי החל מהיום (ש') בשעה 8:00 יחול שינוי במדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף, ובמסגרת השינויים הוחלט על מעבר של כל אזורי הארץ ממדרג פעילות מלאה למדרג פעילות הכרחית. ההנחיות כוללות איסור על קיום פעילויות חינוכיות, התקהלויות והגעה למקומות עבודה, למעט משק חיוני, והציבור מתבקש לעקוב אחר העדכונים בפורטל החירום הלאומי וביישומון פיקוד העורף.

במקביל, איראן שיגרה טילים לעבר ישראל, כאשר לפי הדיווחים יורטו כל הטילים שנורו ופצוע קל אחד נפגע מרסיסים. עוד דווח כי איראן תקפה שורת בסיסים אמריקאיים באזור, בהם בבחריין – הבסיס של הצי החמישי באל-מנאמה; בעיראק – בסיס חיל האוויר האמריקאי באל-חריר בארביל; בקטר – בסיס אל-עודייד בדוחה; בירדן – בסיס מוופק א-סלטי באזרק; באיחוד האמירויות – בסיס א-דפרה באבו דבי; ובכווית – בסיס א-סאלם.

גם רשות שדות התעופה עדכנה בנוגע למעברים היבשתיים ומסרה: "מעבר בגין (טאבה) פתוח לפעילות 24 שעות ביממה. מעבר רבין פתוח ליציאת נוסעים עד השעה 20:00 וליציאת רכבים עד השעה 19:00. במידת הצורך יפתח ל 24/7 ככל שידרש.

יתר המעברים היבשתיים סגורים בשלב זה, בהתאם להנחיות גורמי הביטחון, וייפתחו עם קבלת אישור מגורמי הביטחון. הציבור מתבקש להתעדכן בהודעות רשמיות טרם הגעה למעברים"

בישראל נערכים לימים מתוחים במיוחד, כאשר ההנהגה מדגישה כי מטרת המבצע היא יצירת תנאים להחלפת השלטון באיראן לצד חיסול פרויקט הגרעין והטילים הבליסטיים. כעת, עיני האזור והעולם כולו נשואות להתפתחויות בשעות ובימים הקרובים.

שישה שבועות חלפו מאז הבטחתו של הנשיא טראמפ למפגינים באיראן כי "העזרה בדרך", והשאלה שמעסיקה את כולם נותרה כשהייתה: מתי תהיה התקיפה. אין כמעט מי שלא הגה בדרך זו או אחרת את שלוש המילים הללו "מתי תהיה התקיפה" בשיחה עם חברים, בני משפחה או עם "מקורות מוסמכים" (שאינם יודעים דבר).

בפועל, מאז אותה הבטחה, צברה ארה"ב כוחות אדירים ביבשה ובים, בעוד איראן נערכת מצידה למתקפה ומסלימה את אמירותיה. בתווך נערכו כבר שלושה סבבי שיחות, כולל אתמול בז'נבה. כל זה עדיין אינו מספק תשובה ל"שאלת המיליון דולר" בדבר מועד תחילת המתקפה.

למעשה, כבר שלוש פעמים היו האמריקאים כפסע מתקיפה, כאשר האחרונה שבהן הייתה בסוף השבוע שעבר. כולם מנסים להיאחז בסימנים מהשטח ואלו קיימים למכביר. כך היה גם השבוע, בלילה שבין שני לשלישי, כאשר הופיעו שוב סימנים אפשריים למתקפה קרובה: מטוסי תדלוק אמריקאיים שצולמו מגיעים לנתב"ג, נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" שהתקרבה לכרתים, דיווחים על פינוי עובדים לא חיוניים משגרירות ארה"ב בלבנון, ולצדם צעדים דומים של מדינות אירופה בלבנון ובאיראן.

לכל אלה נוסף נאומו החריג של נתניהו בכנסת, בדיון "40 חתימות". בניגוד למנהגו להתעמת עם האופוזיציה ולהפוך את הדיון לבימת קמפיין, נשא נתניהו הפעם נאום קצר וממלכתי שבמרכזו מסר לציבור: "זו אינה העת להתפלמסות; יש לצופף שורות, שכם אל שכם; אנו בימים מאתגרים ומורכבים ומוכנים לכל תרחיש".

העמימות וחוסר הוודאות מעניקים כר נרחב לפרשנים ובעיקר לאנשי ביטחון לשעבר, לנסות לספק תשובות כאילו בידם הידע על מועד התקיפה. כך למשל בשבוע שעבר רמז ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין, כי לא כדאי לאיש לצאת לחו"ל בסוף השבוע, כביכול משום שהמתקפה עומדת להתחיל. דבריו זכו להבלטה רבה בשל נחרצותם וגרמו ללא מעט אנשים לשנות תוכניות, שהרי "האלוף לשעבר אומר והוא כנראה יודע".

בפועל לא אירע דבר, אך לפי הערכות שונות זה היה קרוב. היו שטענו כי טראמפ דחה את התקיפה ברגע האחרון בשל מזג האוויר שעלול היה להקשות על הטייסים. אחרים הסבירו כי השיקולים מבצעיים: טראמפ לא יפתח במהלך עד שיהיה משוכנע שיוכל להנחית מכה ניצחת ללא נפגעים אמריקאים.

בד בבד יש המנסים להיכנס לראשו של טראמפ (משימה כמעט בלתי אפשרית) ואחרים מפיצים דיווחי פייק. במקביל, גם נתניהו אינו נקי מאמירות סרק כלליות, כמו המשפט שאמר השבוע בכנסת: "אף אחד לא יודע מה ילד יום", כאילו היה מי שסבר אחרת. ויש גם אמירות של פרשנים שהפכו למשעשעות ואפילו לנלעגות.

הפור נפל

בישראל רגילים שכל הדברים מתרחשים מהר. קשה כאן להמתין להססנות האמריקאית, בפרט כאשר התחושה היא שבסופו של דבר התקיפה אכן תגיע. הבדלי המנטליות ניכרים: בעוד האמריקאים ממשיכים לשנע עוד ועוד כוחות לאזור, להגות תוכניות סדורות ולצאת לפעולה רק לאחר השלמה דקדקנית של כל הפרטים, הרי שבישראל זה פועל אחרת: מתכננים, מאלתרים ויוצאים קדימה. היה מי שכתב על כך (הפרשן אריאל כהנא), שבארה"ב המוטו הוא "נתכנן ונעשה", בעוד שבישראל זה "נעשה ונתכנן".

טראמפ עצמו כבר הוכיח כי אינו בוחל בהפעלת כוח צבאי. הוא מעדיף פעולה קצרה וממוקדת שניתן לסיימה במהירות ולהכריז עליה ניצחון. כך פעל בוונצואלה לפני חודשיים. מסיבה זו גם לחץ על ישראל לסיים במהירות את המלחמה בעזה, וכאשר היא התארכה גילה קוצר רוח. גם במקרה הנוכחי מרכז טראמפ כוחות עצומים במפרץ הפרסי ובמזרח התיכון, במטרה להנחית מהלומה כבדה ומהירה.

לכולם ברור כי בסופו של דבר התקיפה תבוצע, שכן האיראנים מושכים זמן. בשעה ששורות אלו נכתבות אין לדעת כמובן מה אירע אתמול ביום חמישי בשיחות בז'נבה, ואולי ברגע ששורות אלו נקראות אנו כבר בעיצומה של המתקפה. הכול אפשרי.

כך או כך, ההיערכות נמשכת ועמה גם הניסיון הנואש לחזות מתי תהיה התקיפה. הדבר מוליד לא פעם קטעים משעשעים, כאשר חלק מהפרשנים נוקטים בלשון מיניה וביה כדי לכסות עצמם מכל צד. כך הם הופכים לנלעגים ממש. כזה היה השבוע אחד הכתבים הצבאיים (שמשום כבודו לא נזכיר את שמו).

כאשר נשאל אותו כתב על מועד התקיפה, קבע ב"ידענות נחרצת": "ככל שחולפים הימים אנו מתקרבים". אין ספק שמדובר בפרשנות עמוקה ותגלית מרעישה, ההולמת את אופיים של הימים שאליהם אנו מתקרבים.

אם נלך באותו קו "פרשני", נוכל להצביע על עוד "תחזיות בלעדיות" שהפרשן ודאי מכין לנו. הנה לקט דוגמאות.

על המוכנות המבצעית: "הכוחות יצאו לדרך בדיוק ברגע שהם יפסיקו לעמוד במקום".

על המודיעין המדויק: "היעד יותקף רק אם יוחלט לתקוף אותו".

על התקיפה האווירית: "ברגע שהפצצה תפגע במטרה, המטרה תהיה כזו שנפגעה מפצצה".

על לוח הזמנים: "אם התגובה לא תגיע הלילה, היא כנראה תגיע במועד שאינו הלילה".

על האסטרטגיה: "ניצחון יושג רק אם הצד השני לא יהיה זה שינצח".

על חיל האוויר: "המטוסים ינחתו רק לאחר שיסיימו להיות באוויר".

על חזית הצפון: "אם הגבול ייפרץ, הוא כבר לא יהיה גבול סגור".

והסיכום המנצח: "הפור נפל וזה אומר שהמתקפה תהיה בפורים".

שורה תחתונה: הפרשנות הצבאית הפכה לפארודיה. ואנחנו נישאר עם התובנה המדהימה כי "כל עוד אין הסכם, המצב נותר ללא הסכם".

מהודו ועד כוש

שלשום, ביום רביעי, נרשם לפתע שקט. אחרי ימים של מתח שיא ושמועות על תקיפה קרובה, הגיעה רגיעה זמנית ומתבקשת. הסיבה הייתה ברורה: ביקורו בן 24 השעות של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בישראל. היה ברור לכל כי כל עוד מודי על אדמת ישראל, לא תהיה מתקפה ולא תתרחש הסלמה. הודו, כמעצמה כלכלית ואסטרטגית, אינה לוקחת סיכונים ואינה מאפשרת מהלכים צבאיים העלולים לסכן את מנהיגה או את יוקרתה. "ביטוח מודי", כפי שהגדירו זאת במערכת המדינית.

ראש הממשלה נתניהו נראה (או עשה עצמו) נרגש לצד אורחו ההודי. השניים אינם מסתירים את קרבתם ומדגישים אותה בכל הזדמנות. לפני תשע שנים, בביקורו הראשון של מודי בישראל, שכשכו השניים את רגליהם במימי הים התיכון – רגע סמלי שהוזכר שוב השבוע בנאומים. מאז העמיקו הקשרים האסטרטגיים והכלכליים בין המדינות, והיקפם נאמד כיום במיליארדי דולרים.

בדרכו לטקס קבלת הפנים עצר נתניהו לרגע מול מצלמת חדשות 14 (כמובן), הצביע על שעונו ואמר: "אנחנו בזמנים היסטוריים". הוא המשיך הלאה והותיר לכתבים לפרש את דבריו: האם רמז לביקורו של מודי, או להתפתחויות סביב איראן. כך או כך, התחושה היא שאכן מדובר בתקופה היסטורית. זמן קצר לאחר סיום הביקור נפתח סבב השיחות השלישי בין ארה"ב לאיראן והמערכת המדינית מעריכה כי אנו מתקרבים לנקודת הכרעה.

מי שלא השכילו להתעלות לגודל השעה היו חברי האופוזיציה. הם התקשו להשלים עם החלטת יו"ר הכנסת אוחנה, שלא להזמין את "נשיא בית המשפט העליון" יצחק עמית לטקס, והכריזו תחילה על חרם. בהמשך נכנסו לאולם בזמן נאום מודי, אך יצאו בעת נאומי אוחנה ונתניהו, מהלך מבולבל שהבליט מחלוקת פנימית. בני גנץ וחברי סיעתו כן נכנסו לנאום נתניהו, ובכך אותתו כי אינם חלק אוטומטי מגוש האופוזיציה, בהתאם לקו שגנץ מוביל: "אני לא שייך לשום גוש".

בלשכת יו"ר הכנסת נערכו מראש למהלך ומילאו את השורות בחברי כנסת לשעבר, שמיהרו לתפוס את מקומם של אנשי האופוזיציה. ניכר היה שהם עושים זאת בשמחה מופגנת כמי שזכו לעדנה מחודשת.

קודם לכן, כאשר חברי האופוזיציה יצאו בהפגנתיות, קמו יתר הנוכחים, ח"כים ואורחים והריעו: "ביבי, ביבי, מודי, מודי". התוצאה מבחינת האופוזיציה הייתה עגומה: כך לא מתנהלים בשנת בחירות, וכך לא משאירים זירה בינלאומית ליריבים, בפרט באירוע המשודר לעולם כולו.

ההשוואה הייתה בלתי נמנעת: בביקור טראמפ בכנסת לא החרימה האופוזיציה את הטקס, אף שגם אז לא הוזמן השופט עמית. מה שמותר מול טראמפ, הפך לאסור מול מודי. היו אף שהגדירו זאת צביעות פוליטית צורמת.

שורה תחתונה: "ביטוח מודי" העניק לישראל יום של שקט אסטרטגי, והאופוזיציה, במקום לנצל את הרגע הלאומי, סיפקה מופע של מבוכה פוליטית.

מרד המע"מ

ההפסד של הקואליציה השבוע בכנסת בהצבעה על צו המע"מ של שר האוצר סמוטריץ', היה חריג ומביך, אך לא בהכרח כזה המעיד על קריסת ממשלה או אובדן שליטה של ראש הממשלה. מי שביקש להציג זאת כ"רגע נפילת נתניהו" החמיץ את הסיפור האמיתי: לא מרד בקואליציה אלא מרד נקודתי בסמוטריץ' בתוך מפלגת הפריימריז של הליכוד.

העובדה הבולטת ביותר בהצבעה אינה עצם ההפסד אלא זהות המתנגדים: שרים וח"כים מהליכוד, לצד גורמים קואליציוניים נוספים, שהתקוממו נגד הצו הכלכלי של סמוטריץ'. מדובר בהתנגדות שנבנתה לאורך זמן, על רקע ביקורת כלכלית, לחצי בעלי עסקים ובעיקר מתיחות פוליטית פנימית. סמוטריץ' עצמו תרם לא מעט להסלמה כאשר תקף את מתנגדיו וכינה אותם "שמאל כלכלי" ו"פלג קומוניסטי בליכוד".

גם התנהלות נתניהו השבוע מעידה כי לא ראה בהצבעה מבחן קיומי. בניגוד למצבים שבהם הוא מגייס את מלוא כוחו, מפעיל משמעת סיעתית ומקיים שיחות אישיות ולחץ פוליטי, כאן הותר חופש הצבעה והוא לא נאבק עד הקצה. ההפסד היה צפוי, וההשלכה המיידית שלו ממוקדת: פגיעה פוליטית בסמוטריץ'. די היה לראות את פניהם של השרים ברקת, דיכטר וח"כים נוספים בליכוד כדי להבין עד כמה שמחו בנפילת שר האוצר.

יריביו של נתניהו מיהרו כמובן להכריז כי "הקואליציה מתפוררת" וכי "אין לו שליטה אפילו במפלגתו". האירוניה ברורה: שנים נטען כי הליכוד מפלגה ממושמעת עד כדי דיקטטורה. השבוע, כאשר ח"כים העזו להצביע אחרת, זו כבר הוכחה לחולשתו של נתניהו. מוטב שיחליטו.

האמת, כרגיל, מורכבת יותר. ככל שהפריימריז בליכוד מתקרבים, גוברת העצמאות האישית של הח"כים. חלקם, שסיכוייהם להיבחר מחדש קלושים, פועלים ללא מורא. "הליכוד היא מפלגת פריימריז, ומכאן נגזרים הרבה דברים", הסביר ח"כ ששון גואטה.

השאלה האמיתית אחרי ההפסד השבוע אינה מה קרה אלא מה יקרה הלאה בחוק הגיוס. במערכת הפוליטית מבדילים היטב בין צו המע"מ לבין חוק הגיוס. הראשון נתפס כהצעה כלכלית של סמוטריץ', שזכתה להתנגדות רחבה בתוך הליכוד ואף בקרב שרים בכירים. השני הוא סוגיה קואליציונית ליבתית הנוגעת ליציבות הממשלה עצמה. לכן, בעוד שבהצבעת המע"מ התאפשר חופש הצבעה והמשמעת התרופפה, בהצבעת הגיוס צפויה משמעת מלאה בהרבה.

שורה תחתונה: ההפסד השבוע לא מפיל ממשלה, אך הוא מסמן סדק במשמעת הליכודית ערב פריימריז. צו המע"מ היה הפסד מקומי. חוק הגיוס יהיה מבחן קואליציוני אמיתי. אם המרד יישאר בסמוטריץ', הממשלה תישאר יציבה. אם יזלוג לגיוס, זו כבר תהיה בעיה אחרת לגמרי. נתניהו יודע ומכיר את העובדות היטב. חוק הגיוס יהיה כאמור סיפור אחר.

שעון הבחירות

בדיוק כפי שטראמפ, ורק הוא, יקבע מתי תהיה התקיפה באיראן, כך רק נתניהו יקבע מתי יהיו בחירות והאם יוקדמו. נתניהו הוא היחיד שמחזיק בידו את שעון הבחירות. נטייתו הטבעית היא למצות את הקדנציה עד תומה, להשלים כהונה לאחר המלחמה וליהנות מהישג תודעתי של יציבות שלטונית.

אולם לוח הזמנים הפוליטי מתנגש בלוח השנה הלאומי: סוף כהונתו נופל על אוקטובר, חודש הזיכרון לטבח 7 באוקטובר. מדובר בתזמון טעון שמקשה על קמפיין בחירות. לפיכך הוא שוקל להקדים את הבחירות לאיזור סיון-תמוז. הדבר יקרה רק בתנאי אחד: הישג ביטחוני משמעותי ובראשו הצלחה בזירה האיראנית.

במובן זה, שאלת התקיפה באיראן ושאלת הבחירות בישראל הפכו לשעון כפול: החלטה אמריקאית-ישראלית על מהלך צבאי עשויה להפוך לזרז פוליטי מיידי. תקיפה מוצלחת תייצר מומנטום והישג שיסייעו לקמפיין של נתניהו, בדיוק מה שהוא צריך. מאידך, הסתבכות חלילה, תדחה את הבחירות ותכפה המשך כהונה עד סוף המועד הרשמי של הקדנציה.

כך או כך, היערכותו הפוליטית של נתניהו כבר בעיצומה. הדבר מתבטא בגיוס האסטרטג האמריקני מקלוקלין, קידום חוק הגיוס והמאמץ להשיב את המפלגות החרדיות לממשלה.

מנגד, בגוש מתנגדיו של נתניהו מתרחש ההפך הגמור. אין דבק, אין הנהגה מוסכמת ואין אסטרטגיה משותפת. לפיד נחלש, איזנקוט מתחזק, והמאבק ביניהם כבר גלוי. החיבור של איזנקוט עם בנט כמעט סגור, אך השאלה מי יעמוד בראש פתוחה ונפיצה. איזנקוט כבר לא יגיע כמועמד משני והוא מכוון הכי גבוה שאפשר. 

דווקא בנט ממחיש את מצוקת המחנה. בסיס כוחו נשען בעיקר על מצביעי מרכז-שמאל המבקשים להחליף שלטון ולא על ימין אידיאולוגי. לכן כל התחזקות של איזנקוט באה על חשבונו. הזיגזג האחרון של בנט, מ"לא מחרים" את בן גביר לפסילה מוחלטת בתוך יממה, חשף שוב את דפוסו המוכר: התאמת מסר לבייס משתנה. גם הדיבור החוזר על "הממשלה שלי" מלמד שהקרב האמיתי באופוזיציה אינו על נתניהו אלא על הנהגת המחנה.

שורה תחתונה: מועד הבחירות לא ייקבע בכנסת ולא בסקרים אלא בצומת טהראן-ירושלים-וושינגטון ובהחלטה אחת בלשכת ראש הממשלה. כל עוד האופוזיציה מפוצלת ובנט ואיזנקוט נאבקים ביניהם, נתניהו מחזיק גם בשעון הביטחוני וגם בכפתור הבחירות.

ממשלת ביניים

הסימנים לתוכנית אותה חשפנו כאן לפני חודשים ארוכים הולכים ומתרבים. הכוונה לתוכנית שרקמו ראשי מפלגות האופוזיציה להקים לאחר הבחירות ממשלת מיעוט הנשענת על הערבים, ואז ללכת מיד לסבב בחירות נוסף. המטרה: להחזיק בממשלת המעבר ולהעיף ממנה את נתניהו ושותפיו. באופן זה יקל עליהם לנהל קמפיין בחירות, כאשר הם אלו שקובעים את סדר היום. התוכנית הזו כה ברורה, עד שקשה לחשוב אחרת.

קחו למשל את אביגדור ליברמן, המתפאר תדיר כי "המילה שלי היא מילה". בתקופה האחרונה הוא דורש בכל הזדמנות מראשי האופוזיציה להתחייב שלא לשבת בממשלה הבאה עם חרדים ועם ערבים. אלא שליברמן עצמו אינו מתחייב ואינו קורא לחבריו להתחייב, שלא להקים ממשלת מעבר קצרת מועד הנשענת על הערבים. את זה לא נשמע ממנו. גם לא מבנט ולפיד, ובוודאי לא מאיזנקוט, שחשף ראשון את הכיוון הזה. זוהי אפוא תוכניתם ואין בלתה. לרשום ולזכור.

גם ח"כ אחמד טיבי רומז לכך כאשר הוא מצהיר בכל הזדמנות: "נתניהו בונה על זה שהוא יהיה ראש ממשלת מעבר. אני יכול לומר, הוא לא יהיה. ממשלת ימין על מלא לא תהיה יותר. אני מחכה לרגע שהוא יירד מהדוכן במליאה ויעבור לשבת בכיסא של לפיד". ח"כים ערבים נוספים אומרים כי הפעם לא יעמדו מהצד וכי ישנו את זהות הממשלה לאחר הבחירות. הרמז והכיוון ברורים.

כאשר הדבר יתממש, יוכלו בנט וליברמן לומר: "עמדנו במילה שלנו. לא הקמנו ממשלה עם הערבים. הנה, הם מחוץ לקואליציה. בסך הכול העפנו את נתניהו באמצעות הערבים וזהו. עכשיו הולכים שוב לבחירות, ואנחנו אלו שמחזיקים בממשלת המעבר".

את הראיה לכך ניתן לשאוב מן העבר: ליברמן אינו מהסס לגרור את המדינה לבחירות חוזרות ונשנות. הוא זה שתרם במידה מכרעת לחמשת הסבבים היקרים והמיותרים בין השנים 2019–2022. לאחר הסבב הראשון שהסתיים בתיקו 60:60 סירב להצטרף לממשלת נתניהו, אף שבאופן טבעי השתייך למחנה זה. רבים תהו אז מדוע עשה זאת והוביל את המדינה לעוד סבבים. ההערכה הרווחת הייתה כי המניע אישי: ליברמן סבר שנתניהו ואנשיו עומדים מאחורי החקירות שנוהלו נגדו אז, והמתין לעת שבה יוכל לנקום פוליטית.

חשוב להזכיר כי באותה תקופה טרם החל ליברמן בקמפיין החריף נגד החרדים. רק בהמשך, כאשר הבין שהחרדים הולכים עם נתניהו, הציב אותם בראש הכותרות והכריז עליהם מלחמה, עד האמירה כי יש לשלוח "את החרדים יחד עם ביבי על מריצה אחת, למזבלה". עד אז שיתף עמם פעולה ולא ראה בהם אויבים.

כך או כך, ליברמן כבר הוכיח שאינו חושש, אינו מתחשב ומוכן לגרור את המדינה לסבבי בחירות נוספים בעלות עצומה. אין סיבה להניח שהפעם יהיה שונה. זהו התרחיש שאליו הוא מכוון וזו גם הסיבה שלא נשמעת ממנו הכחשה. שהרי, כמאמרו, "המילה שלי היא מילה".

תזת הבגידה

אחת התופעות החריגות והטעונות שנולדו בעקבות טבח שמחת תורה היא התפשטותה של "תזת הבגידה". מדובר בטענה כי מחדל השבעה באוקטובר לא היה רק כשל מערכתי, אלא תוצאה של בגידה מכוונת בתוך המערכת הביטחונית. האצבע הופנתה בעיקר כלפי ראש השב"כ הקודם וגם כלפי הרמטכ"ל לשעבר, שכביכול ידעו על מה שעומד לקרות ונמנעו מלסכל את האסון.

תחילה נלחשה התיאוריה הזו מפה לאוזן כשיח שוליים ברשתות, אך עם הזמן התרחבה לתופעה החוצה מגזרים וגילים, ובולטת במיוחד בקרב צעירים. סקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על שיעור לא מבוטל בציבור, בעיקר בדור הצעיר, הסבור כי ייתכן שהייתה בגידה או העלמת עין מכוונת בדרגים כלשהם.

תחושת חוסר האמון שנצרבה בעקבות האסון, יחד עם קריסת הקונספציות והאמון במערכות, יצרו קרקע פורייה לחשדנות קיצונית. ככל שהזמן חולף והאמת המלאה עדיין אינה גלויה, בין היתר בשל המחלוקת על הקמת ועדת חקירה, כך מתרחב מרחב החשדנות.

על רקע זה פרסמו ראשי שב"כ לשעבר מכתב פומבי לראש הממשלה, שבו קראו לו להתנער מהאשמות כלפי ראש השב"כ בזמן הטבח. אלא שהמכתב עצמו מגלם פרדוקס: הוא נכתב נגד דבר שלא נאמר. נתניהו לא האשים בבגידה. להפך. הוא אמר בפומבי יותר מפעם אחת כי לא הייתה בגידה, וכי מדובר בכשל חמור אך לא במעשה מכוון.

אלא שבמציאות התקשורתית שנוצרה, העובדה הזו אינה משנה. נתניהו מואשם בו זמנית בשתי טענות הפוכות: מצד אחד, כביכול הוא מלבה את תזת הבגידה לצרכים פוליטיים. מצד שני נטען כי אינו יוצא נגדה די הצורך. כלומר גם כאשר הוא מכחיש, האשמה נשארת. כל מה שיעשה לא טוב.

הדינמיקה מוכרת: כאשר גורמים במחנה מסוים מעלים טענות קיצוניות, האחריות מודבקת לראש המחנה, גם אם הביע עמדה הפוכה. כך היה ברצח רבין, כאשר הודבקה האחריות לנתניהו בטענה של ליבוי הסתה, אף שהוא עצמו קרא אז בפומבי: "רבין אינו בוגד". גם כאן הפכה עצם הכחשת הבגידה לראיה נגדו: אם אינו מגנה דיו, סימן שהוא מרמז. ואם הוא שותק, סימן שהוא מאפשר את הפרחת התיאוריה מטעמים פוליטיים הנוחים לו. במבנה כזה, כל תגובה הופכת לאשמה.

המציאות מורכבת יותר: תיאוריית הבגידה אינה תוצר של נאום פוליטי אלא של טראומה לאומית חסרת תקדים וקריסת אמון במוסדות. דווקא הצעירים, שחוו את האירוע כרעידת אדמה תודעתית ראשונה בחייהם, נוטים פחות לקבל הסברים מערכתיים ויותר לחפש כוונה ואשמה ברורה.

שורה תחתונה: תזת הבגידה לא נולדה בלשכת ראה"מ אלא במשבר אמון עמוק שנפער אחרי הטבח. במקום להתמודד עם שורשיו, בוחרים מבקרי נתניהו ובהם גם ראשי שב"כ לשעבר, להאשים אותו בתופעה שהוא עצמו שולל. כך הופך גם המאבק בעלילה לאשמה נוספת נגדו.

דור הטבח

הבחירות הבאות מזמנות לנו נתון שטרם היה כמותו מאז הקמת המדינה: כ-600 אלף בוחרים חדשים יצטרפו לספר הבוחרים והם יכולים להשפיע באופן מכריע על התוצאות. מדובר בדור שעוצב בצל הקורונה, הבידודים והמסכות, חווה את המלחמה במקלטים ובחדרי הממ"ד, נשא את חרדת הטבח הנורא, וגדל בתוך חברה ישראלית מקוטבת ורוויית מאבקים פנימיים.

כתבה שהתפרסמה ב"חדשות 12" ניסתה לפצח את דמותו של הדור הזה דרך שילוב של שיחה קבוצתית עם תריסר מצביעים חדשים, כולם יהודים, לצד סקר עומק שערך מכון "מדגם" בקרב מדגם מייצג של בני 18–21, גם הם יהודים. המשתתפים נשאלו על כוונת הצבעה, זהות אידיאולוגית והתאמה לראשות הממשלה, וכן על סוגיות אקטואליות נפיצות: ועדת חקירה ממלכתית, משפט נתניהו, חוק הגיוס ופרשת קטאר-גייט.

התמונה שעלתה משילוב השיחה והסקר ברורה: הבוחרים החדשים ימניים יותר, מסורתיים יותר ומחוברים יותר לזהות יהודית מאשר הדורות הקודמים. רבים מהם סיפרו כי מאז הטבח התחזקו באמונתם הדתית והדבר מתבטא בחיי היום-יום: נשיקת מזוזות, שמירת כשרות, צום בצומות והנחת תפילין שהחלה בימי המלחמה ונמשכת עד היום. מבחינתם אין כאן התנצלות אלא גאווה וביטוי לזהות שנצרבה דווקא מתוך משבר.

גם במספרים ניכר השינוי: הסקר מגלה כי הליכוד היא המפלגה המובילה בקרב הבוחרים החדשים עם 20% מהקולות. אחריה יהדות התורה: 11%, בנט 2026: 10%, עוצמה יהודית: 7%, ש"ס: 4.5%, הציונות הדתית: 4%, יש עתיד: 3.5%, ישראל ביתנו: 3.5%, כחול לבן: 3.5%, מפלגות אחרות / לא החליטו: 16%.

בחלוקה אידיאולוגית (ימין מול שמאל-מרכז) הפער חד עוד יותר ומגלה פער משמעותי בין הבוחרים הצעירים לאוכלוסייה הבוגרת (הוותיקה). בקרב הבוחרים החדשים: ימין: 75%, מרכז-שמאל: 25%. בקרב הבוחרים הוותיקים: ימין: 68%, מרכז-שמאל: 32%. 14% מהבוחרים החדשים מגדירים את עצמם כ"ימין מאוד", לעומת 7% בלבד בקרב האוכלוסייה הבוגרת (פי 2). רק 5% מהבוחרים החדשים מגדירים את עצמם כ"שמאל".

הצעירים בשיחה הדגישו כי אירועי 7 באוקטובר והמלחמה חידדו אצלם את תחושת האיום הקיומי ואת הצורך בהנהגה ביטחונית תקיפה. לצד זאת עלתה ביקורת על הפוליטיקה הישנה, אך לא נטייה שמאלה אלא להפך: חיפוש זהות יהודית לאומית ברורה יותר.

בתוך השיחות בלטה תפיסה ביטחונית מפוכחת: חשדנות כלפי הסדרים אזוריים, דרישה לנוקשות מול אויבים ורצון באחדות פנימית ובפחות "מלחמות יהודים". בנושאי נתניהו והחקירה הממלכתית ניכרה מורכבות: ביקורת על מחדל, אך גם רתיעה מ"הפלת מנהיג בזמן מלחמה".

שורה תחתונה: דור הבוחרים החדש אינו רק גדול מספרית אלא גם שונה תודעתית. הוא נכנס לפוליטיקה מנקודת ימין עמוקה יותר, עם רכיב אמוני-זהותי מחוזק. אם מגמתו תישמר עד יום הבחירות והוא אכן יגיע לקלפיות, ייתכן שהוא יהיה הגורם שיכריע את הכף במערכת הבחירות הבאה.

בקצרה

"יניב לוין": מיד לאחר סיום הישיבה החגיגית עם ר"מ הודו, נרשמה בחניון הכנסת תקרית משעשעת. היה זה כאשר שר המשפטים  יריב לוין, ביקש להגיע לרכבו.  אשת משמר הכנסת בלמה את לוין ושאלה לזהותו. לאחר שנאמר לה שמדובר בסגן ראש הממשלה ושר המשפטים, היא התעקשה ושאלה: "אבל מה השם?" יריב לוין אמר את שמו והיא העבירה הלאה: "נמצא פה אחד, יניב לוין". מסתבר שלא כולם מכירים את האיש שהעמיד מדינה שלמה על הרגליים.

נאום מול נאום: נתניהו שידר השבוע בנאומו החריג בכנסת תחושת ערב מלחמה, אבל טראמפ ב"נאום לאומה" של 100 דקות הקדיש לאיראן רק פירורים. רוב הזמן הוא דיבר על בעיות פנים. ככה לא מכינים אומה למלחמה, או שזה פשוט חלק מ"מרחב ההטעיה" המפורסם שלו? אצל טראמפ הכול אפשרי, עם זאת הייתה זו הפעם הראשונה שהוא פירט ברצינות את הסיבות למערכה צבאית. אל תתנו לשקט שלו להטעות אתכם.

הלכות מגילה: חברי הכנסת שמעו השבוע שיעור בהלכות מגילה מהשר יצחק וסרלאוף. היה זה כאשר הוא עלה לדוכן המליאה ונקט בטקטיקת "פיליבסטר", כדי לאפשר לקואליציה להשיג 61 תומכים לאישור צו המיסים של סמוטריץ'. המשימה נכשלה והקואליציה כשלה. לפחות זכו שם בכנסת להתכונן לפורים עם הלכות המגילה.

אופוזיציה תקשורתית: בחדשות 12 מלגלגים בקביעות על חדשות 14 ומכנים אותה "הערוץ הרשמי של הממשלה". בכך הם טוענים כי אנשי 14 אינם עיתונאים אלא שופרות. השבוע התברר מי השופר האמיתי. היה זה כאשר חדשות 12 הצטרפו רשמית ומעשית לאופוזיציה ונמנעו מלשדר את נאומו של ראש הממשלה בכנסת בקבלת הפנים למודי. יומיים קודם נמנע אותו ערוץ לשדר את דבריו של נתניהו בדיון 40 החתימות, ובכך הפסיד את דבריו החריגים בעניין איראן. כשערוץ חדשות מסנן מידע קריטי על איראן רק כדי לא לשדר את נתניהו, הוא כבר לא חדשות. הוא רשמית חלק מהאופוזיציה.

דיאטת הסקרים: לעיתונאי רביב דרוקר, שאינו נמנה על תומכי נתניהו, יש הסבר מדעי לנסיקה של איזנקוט בסקרים: השר השיל 10 ק"ג ממשקלו. לפי דרוקר, אי אפשר להיות ראש ממשלה כשאתה סוחב משקל עודף. הנוסחה פשוטה: מורידים פחמימות, עולים במנדטים. האם בקרוב יערוך איזנקוט את קמפיין הבחירות שלו בחדר כושר?

אין גבול לאירוניה: ראש השב"כ לשעבר רונן בר מקים בית ספר למנהיגות פוליטית באוניברסיטת רייכמן. מדובר במינוי הכי אירוני של השנה. בפורום "מועצת אוקטובר" רותחים. הם טוענים שמי שאחראי למחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, לא יכול להיות המורה לדור המנהיגות הבא. לפעמים המציאות עולה על כל פארודיה.

279 שקלים: בעיצומו של נאום ביטחוני רגיש, שנשא נתניהו השבוע מול בכירי השב"כ, נרשם רגע מפתיע כאשר ראש הממשלה עצר הכול כדי לחשוף את השעון שעל פרק ידו: שעון "עדי" ישראלי פשוט. "זה עלה 279 שקלים, עובד מצוין", אמר לבכירי הארגון המופתעים, "אל תבזבזו כסף על הדברים היקרים ההם, זה לא שווה כלום". אלא שבעוד רבים החמיאו על ה"עממיות" והפרגון לתעשייה כחול-לבן, היו שמיהרו להזכיר שבימים כתיקונם נתניהו עונד שעון יוקרה שוויצרי. פורים שמח.