חודש: אפריל 2026

שבועיים חלפו מאז נכנסה לתוקפה הפסקת האש בין ישראל ללבנון, אך בשטח נראה כי הריבון הלבנוני בוחר להישאר פסיבי אל מול התעצמות מחודשת של ארגון הטרור חיזבאללה. גורמים ישראלים בכירים מצביעים הערב על מציאות מטרידה, לפיה ממשלת לבנון לא ביצעה עד כה אפילו צעד אחד משמעותי שנועד לרסן את פעילות הארגון בדרום המדינה או לאכוף את תנאי ההסדר.

על פי המידע שהוצג, למרות הנוכחות המוגברת של צבא לבנון שאמורה הייתה להבטיח את פירוז האזור מנשק, בשטח לא נרשמו פעולות אכיפה נגד פעילי חיזבאללה. "לא היו מעצרים, לא היו ניסיונות למנוע התקפות על חיילים ולא היה נסיון למנוע ירי", אמר ל-i24NEWS אחד הגורמים הישראלים המעורבים בפרטים. דברים אלו מצטרפים לתמונת מצב מדאיגה שבה ממשלת לבנון נמנעת מכל חיכוך עם הארגון, מה שמאפשר לו להמשיך ולהוות איום ישיר על כוחות צה"ל הפועלים במרחב ועל הביטחון באזור.

הביקורת הישראלית מתחדדת על רקע הדיווחים מהימים האחרונים על הארכת הפסקת האש בשלושה שבועות נוספים, בחסות הממשל האמריקני. בעוד בביירות מנסים לשדר לעולם כי הם פועלים לביסוס הריבונות, גורמי המקצוע בירושלים מתריעים כי מדובר במצג שווא. המציאות שבה אין כל ניסיון לבנוני למנוע ירי או לעצור מחבלים שפועלים נגד כוחותינו, מעמידה בסימן שאלה את היתכנותו של הסדר ארוך טווח ומגבירה את החשש שחיזבאללה מנצל את הזמן לשיקום יכולותיו באין מפריע.

מסר דומה היה ניתן לשמוע מהביקורת שמתח שר הביטחון נגד הנשיא הלבנוני. כזכור, מוקדם יותר היום אמר שר הביטחון ישראל כ"ץ, לשליחת האו"ם ללבנון: "נעים קאסם משחק באש והאש תשרוף את החיזבאללה ואת כל לבנון – ממש כמו במשל האטד." לדבריו, "אם ממשלת לבנון תמשיך לחסות בצל ארגון הטרור חיזבאללה – תצא אש ותשרוף את ארזי הלבנון. ממשלת לבנון חייבת לוודא שהחיזבאללה יפורק מנשקו קודם כל דרומה לליטני עד לקו הצהוב, ואחרי זה בכל לבנון. צה"ל ערוך לפעול ולסייע במשימה".

טלטלה במסדרונות עיריית בני ברק והמערכת הפוליטית החרדית: ישראל דרנגר, מי שכיהן במשך שנים ארוכות כראש המטה (רמ"ט) של ראש עיריית בני ברק חנוך זייברט ונחשב לאיש סודו הקרוב ביותר, עוזב את תפקידו בעירייה לטובת מינוי יוקרתי ורב-השפעה בצמרת "הסיעה המרכזית". המינוי המפתיע הוכרז הערב במהלך כינוס דרמטי של כל הצמרת הפוליטית בסיעה, שנערך בראשות בן האדמו"ר מגור, הרה"צ רבי נחמיה אלתר, שנשא דברים במעמד.

במסגרת המינוי החדש, דרנגר צפוי לרכז את כלל הנושאים הפוליטיים בסיעה המרכזית, תפקיד המציב אותו בעמדת מפתח ארצית ומוניציפלית כאחד. גורמים פוליטיים מצביעים על כך שמדובר בצעד משמעותי של "החלפת משמרות" וחיזוק השורות בתוך אגודת ישראל, כאשר דרנגר יפעל מעתה בתיאום ישיר עם בכירי המפלגה והנהגתה הרוחנית.

בסיעה המרכזית מסרו הערב הודעה רשמית המאשרת את הפרטים: "יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף ומזכ"ל אגודת ישראל חנוך זייברט, בתיאום עם יו"ר אגו"י הרב יוסף קופרברג, החליטו על מינויו של ישראל דרנגר לרכז את כלל הנושאים הפוליטיים בסיעה המרכזית. במסגרת תפקידו ירכז הרב דרנגר, מטעם הסיעה המרכזית, את התחום המוניציפלי מול ראשי ערים, סגנים וחברי מועצות, לצד טיפול בנושאים הארציים בשיתוף פעולה עם יו"ר המפלגה הרב יצחק גולדקנופף וצוות לשכתו".

ועדת האיתור למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) החליטה הערב (שני) להמליץ על מועמדו של שר האוצר יהודה אליהו לתפקיד.

מנכ"לית שירות התעסוקה וחברת הוועדה ענבל משש היא היחידה שהתנגדה להמלצה, מול ארבעה חברים שתמכו: ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, מהרן פרוזנפר; סגנית הרקטור באוניברסיטת אריאל, פרופ' עידית סולברג; הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, גיל רייך; ומנכ"ל משרד התיירות, מיכאל יצחקוב.

חברת ועדת האיתור ענבל משש התנגדה למינוי בשל חוות הדעת של יועמ"שית הוועדה, אפרת פרוקצי'ה שמשיכה להערים קשיים על מינויו של יהודה אליהו. האחרונה לא קבעה אמנם כי קיימת "מניעה משפטית" אך קבעה כי קיים "קושי משפטי מהותי" במינוי. בעקבות זאת, מינויו של אליהו לתפקיד זכה לרוב של 4 תומכים מול מתנגדת אחת.

כעת, עם המלצת ועדת האיתור הנושא יגיע לשולחנם של נתניהו ושר האוצר שייאלצו להכריע כיצד לנהוג אך כרגע נראה כי הכיוון מבחינתם להמשיך כרגיל ולהיאבק בבג"ץ משפטית כאשר הסוגייה תגיע לדיון.

בפגישות סגורות שקיים לאחרונה לקראת פרישתו, התייחס ראש המוסד היוצא דדי ברנע לאחת הפרשיות המטלטלות ביותר את לשכת ראש הממשלה בשנה האחרונה. ברנע הבהיר בשיחותיו כי במסגרת תפקידו הוא "לא זיהה פגיעה במשא ומתן לשחרור החטופים או נזק ביטחוני אחר כתוצאה מעבודתם של אנשי ראש הממשלה בשירות קטאר". דבריו אלו, המהווים זווית ראייה שונה ומרגיעה יחסית מהצד המבצעי של המוסד, מגיעים בשיאו של פולמוס ציבורי ומשפטי סביב קשריהם של אנשי הלשכה עם הנסיכות מהמפרץ.

לפי הדיווח של גידי וייץ בעיתון 'הארץ', ברנע הדגיש בשיחותיו עם אישים שונים כי אינו מתייחס להיבטים הפליליים של הפרשה שכן הוא אינו בקיא בהם, אך מהזווית המקצועית-ביטחונית – התמונה נראית אחרת מכפי ששורטטה עד כה. עמדה זו מעוררת עניין רב, במיוחד לאור העובדה שהיא עומדת בסתירה חזיתית לעמדתם של בכירים אחרים בקהילת המודיעין. כזכור, ראש השב"כ לשעבר רונן בר הגיש תצהיר חריף לבג"ץ בו נכתב כי הפרשה "מעלה חשדות כבדים ביותר לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, בדגש על פגיעה במשא ומתן לשחרור חטופים, חיזוק חמאס ופגיעה ביחסי ישראל-מצרים".

במרכז הפרשה עומדים יועצי ראש הממשלה, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, לצד האסטרטג ישראל איינהורן. לפי חומרי החקירה, החשד המרכזי הוא שהשלושה פעלו בתיאום כדי לנקות את קטאר מאחריותה למימון חמאס ולהציג אותה כמתווכת המועדפת לעסקת חטופים, תוך הפצת מסרים בתקשורת הישראלית בשם "גורמים ביטחוניים". בעוד המשטרה והשב"כ בוחנים את המשמעויות העמוקות של הפעילות, דבריו של ברנע מעניקים נקודת מבט מפתיעה על ניהול הסיכונים הביטחוניים בזמן אמת, בפרשה שממשיכה להסעיר את המערכת המדינית והביטחונית כאחד.

בעקבות ההפרות הרבות של הסכם הפסקת האש בלבנון, כוחות חיל האוויר וצה"ל פתחו בגל תקיפות נרחב וממוקד בלבנון, כאשר על הכוונת למעלה מ-20 תשתיות טרור של ארגון הטרור חיזבאללה.

התקיפה התפרסה על פני מרחבים נרחבים בדרום לבנון ובבקעא, שם הותקפו מחסני אמצעי לחימה ואתרי שיגור ששימשו את הארגון לפעילות חבלנית נגד ישראל. התקיפות מגיעות כחלק מהמאמץ המתמשך של מערכת הביטחון לסכל את ניסיונות ההתעצמות של הארגון, ובפרט מול איומים ישירים על אזרחי המדינה.

במסגרת הפעילות בעומק לבנון, הותקף בבקעא אתר אסטרטגי ששימש לייצור ואחסון מצבורי אמצעי לחימה של חיזבאללה. על פי הודעת דובר צה"ל, מדובר באתר שבו "לאחרונה זוהתה בו פעילות שיקום", מה שהוביל להחלטה המבצעית להשמידו.

בנוסף לכך, הותקפו במרחב אתרי אחסון נוספים. בדרום לבנון הושמדו מחסני אמל"ח, מבנים צבאיים ומשגרים שמהם ביצעו מחבלי הארגון שיגורי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל. "צה"ל ימשיך לפעול למול איומים כלפי אזרחי מדינת ישראל וכוחות צה"ל, ופועל בהתאם להנחיות הדרג המדיני".

כתב אישום חמור נגד קול אלן, הגבר בן ה-31 מקליפורניה שנעצר לאחר שפתח באש בסמוך לסעודת כתבי הבית הלבן. כוחות הביטחון אישרו כי אלן, שהגיע חמוש באקדח, רובה ציד וסכינים, מואשם כעת רשמית בניסיון להתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. האירוע הקשה התרחש בבניין בוושינגטון, שם ניסה החשוד לפרוץ את עמדת הבידוק והמגנומטרים המוצבים בכניסה לקומה שבה נערך האירוע היוקרתי. במהלך המהומה פתח אלן באש לעבר השוטרים ופצע איש מהשירות החשאי, עד שנוטרל בירי על ידי כוחות הביטחון ונלכד בחיים.

ברגעים הקריטיים שבהם הדי הירי נשמעו מחוץ לאולם, הגיבו סוכני השירות החשאי במהירות מסחררת. הם זינקו אל הבמה בנשקים שלופים ופינו תחת אבטחה כבדה את הנשיא טראמפ, את רעייתו מלאניה, את סגן הנשיא ג'יי די ואנס ואת חברי הקבינט ששהו במקום. הנשיא פרסם זמן קצר לאחר מכן הודעה מרגיעה ברשת Truth: "השירות החשאי עשה עבודה מצויינת. הם פעלו במהירות ובאומץ. אני הצעתי להמשיך באירוע אבל כוחות הביטחון יחליטו אם אפשר לעשות זאת". בהמשך עדכן הנשיא כי האירוע בוטל באופן סופי, אך הבטיח כי הוא יתקיים בעוד 30 ימים בצורה "גדלה יותר, טובה יותר ומרשימה יותר".

לאחר שפונה בבטחה למתחם הבית הלבן, בחר טראמפ לעמוד מול המצלמות ולשחזר את רגעי האימה. "זה לא היה צפוי. זה היה אירוע שהוקדש לחופש הביטוי שהיה אמור להביא יחד את אנשי הממשל ואת העיתונות. אותו ביריון ניסה לפגוע בנו ובחוקה", אמר הנשיא לכתבים. הוא תיאר את הבלבול הראשוני ששרר באולם: "שמעתי קול חזק, חשבתי שאולי נפל מגש כלשהו. אבל זה היה ירי. הסתכלתי לראות מה קורה, מלאניה היתה מודעת למה שקרה ואז לקחו אותנו מהבמה במהירות רבה. התכוונתי לשאת נאום חזק".

הנשיא, שכבר שרד שני ניסיונות התנקשות בעבר, התייחס באומץ למסוכנות התפקיד. "זה תמיד מזעזע כשדבר כזה קורה", הודה טראמפ, אך הוסיף בנחישות: "רציתי מאוד להמשיך כי אני לא אוהב לתת לאנשים חולים ונוראים לשנות את חיינו, אבל אנשי הביטחון לא רצו לקחת סיכון ואני מבין את זה". הוא קשר בין פועלו לבין הסכנה המרחפת מעליו ואמר: "למדתי שהאנשים שעושים הכי הרבה – כמו אברהם לינקולן – האנשים שעושים את הדברים הגדולים הם אלה שיש ניסיונות לפגוע בהם. אני עשיתי הרבה שינויים ויש אנשים שלא אוהבים את זה. אני לא שוקל לוותר על אירועים פומביים". בסיום הצהרתו סיכם טראמפ כי נשיאות היא "מקצוע מסוכן, אבל אני פה כדי לעשות את עבודתי, אני גאה בעבודה שאנחנו עושים".

סערת סגירת אתרא קדישא מירון בל"ג בעומר עולה שלב עם ביקורת חריפה מצד מי שהופקד על ניהול האירוע בשנים האחרונות. ההחלטה המקוממת להטיל מגבלות מחמירות דווקא על אזור הציון, בעוד שבשאר חלקי הצפון נמשכת השגרה, מעוררת תהיות קשות על השיקולים שעמדו מאחורי המהלך והתזמון שלו, רגע לפני היום הגדול.

בשיחה טעונה שקיים פרויקטור מירון לשעבר, יוסי דייטש, עם יעקב גרודקה במהדורה המרכזית ב'קול ברמה', הוא לא חסך בביקורת על התנהלות מקבלי ההחלטות ואמר: "קיבלו את ההחלטה לסגור את מירון לפני שדיברו איתנו. אני עצוב מאוד, התכוננו המון לל"ג בעומר, במקום שיהיה אירוע שמח מודיעים לנו שיהיה סגור, המוני ילדים ומבוגרים ממתינים ליום הגדול הזה משנה שעברה. שמעו את הקול שלנו רק אחרי שקיבלו את ההחלטה לסגור".

דייטש הצביע על איפה ואיפה בהנחיות המשטרה ופיקוד העורף כשטען כי "בחיפה נפלו יותר טילים ממירון, פקע"ר הגבילו רק את מירון לא את כל קו העימות. חגיגות של דרוזים ומשחקי ספורט מתירים לקיים למרות שבחיפה נפלו יותר טילים ממירון, עד אתמול פיקוד העורף לא הודיע על סכנה במירון, פתאום שמו הגבלות ורק על מירון והיישובים הסמוכים. קו העימות מחוץ למגבלות".

הפרויקטור, שהודיע על סיום תפקידו בעקבות המצב, הסביר בראיון ל'קול ברמה' את המניעים שהובילו אותו לצעד הדרמטי: "התפטרתי מתפקידי כי אמרתי מהתחלה שאני לא יודע לעשות אירוע קטן וסגור, אני יודע לעשות אירוע שמח, לא מצומצם. אני יודע שיש אנשים שיגיעו באש ובמים לרשב"י, אני לא רוצה להיות קשור לתמונות ולמחזות שיצאו בעבר עם המשטרה ובתקווה שלא יקרו השנה".

הזירה הפוליטית והביטחונית בלבנון נתונה בטלטלה עמוקה, כאשר העימות הפומבי בין נשיא המדינה ג'וזף עאון לבין מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם הופך למאבק ישיר על עתיד המדינה. אותותיו של המתח הזה ניכרים היטב בשטח, וביום שני האחרון דווח על תגבור משמעותי של מערך האבטחה סביב ביתו של הדיפלומט סימון כרם, האיש שנבחר להוביל את המשלחת הלבנונית לשיחות המשא ומתן הישיר מול ישראל.

לפי דיווח ב'כאן חדשות', גורם פוליטי מהמחנה המתנגד לחיזבאללה תיאר את המצב במילים נוקבות: "האווירה מתוחה מאוד. לא סתם תגברו את האבטחה סביב השגריר כרם. יש חשש שבחיזבאללה יעשו משהו". החשש מפני ניסיונות טרור או שיבוש אלים של התהליך המדיני מרחף מעל ביירות, במיוחד לאור העובדה שכרם מהווה דמות מפתח במהלך שחיזבאללה רואה בו איום אסטרטגי.

במקביל ללהבות הפנימיות, מתברר כי גם בעולם הערבי, ובפרט במדינות המפרץ, אין תמימות דעים לגבי המהלך הדרמטי. איחוד האמירויות וסעודיה, שתי השחקניות המרכזיות באזור, מציגות גישות שונות בתכלית: בעוד האמירותים מפעילים לחץ כבד על לבנון לחתור לכינון יחסים רשמיים במודל של 'הסכמי אברהם', הסעודים מתמקדים במשוואה ביטחונית אחרת.

על פי הדיווח בכאן חדשות, בריאד מעוניינים לראות את פירוק חיזבאללה מנשקו כתנאי סף לנסיגה ישראלית מאדמת לבנון, ואינם מפגינים התלהבות מכינון יחסים גלויים במתכונת האמירותית בשלב זה. המחלוקת הזו מוסיפה רובד נוסף של מורכבות לניסיונות של הנשיא עאון לייצב את המדינה ולהובילה לעידן חדש.

בנאום חריף שנשא היום, בחר הנשיא עאון להתייצב חזיתית מול הביקורת מבית ולהדוף את האשמות ה"בגידה" שמוטחות בו מכיוון ציר ההתנגדות. בהתייחסו למשא ומתן הישיר, הבהיר הנשיא באופן נחרץ כי "לא מדובר בבגידה", ומיד לאחר מכן עבר למתקפה ישירה נגד חיזבאללה כשאמר: "הבגידה היא של מי שלוקח את המדינה שלו למלחמה כדי להגשים אינטרסים חיצוניים". דבריו אלו מהווים קריאת תיגר חסרת תקדים על הלגיטימציה של הארגון ועל מעורבותו בשירות האינטרסים האיראניים על חשבון הריבונות הלבנונית.

עאון לא הסתפק בביקורת פוליטית וחשף פרטים מתוך המגעים המדיניים המתנהלים מאחורי הקלעים מול המתווכים הבינלאומיים. לדבריו, "הודענו לצד האמריקני מהרגע הראשון שהפסקת האש היא הצעד הראשון הדרוש לפני כל מו"מ שיבוא אחריו, וחזרנו על כך בשתי הישיבות שערכנו בדרג השגרירים".

הנשיא ביקש להרגיע את הציבור הלבנוני ולייצר תחושת ביטחון בתוך הכאוס, תוך שהוא מדגיש את ההישגים שכבר הושגו על שולחן הדיונים: "הבהרנו כי ישראל לא תבצע כל תקיפה נגד מטרות לבנוניות, אזרחיות וצבאיות, בכל שטח לבנון". כעת, כל העיניים נשואות לצעד הבא של חיזבאללה, בעוד השגריר כרם מתכונן למשימה הדיפלומטית הגורלית תחת אבטחה כבדה.

יממה לאחר המפץ הפוליטי של נפתלי בנט ויאיר לפיד, עם ההכרזה על הקמת מפלגת 'ביחד', כל כלי התקשורת המרכזיים מפרסמים נתוני סקרים דרמטיים המשרטטים מציאות חדשה ומורכבת. בעוד שהכרזת האיחוד הייתה אמורה לטרוף את הקלפים לטובת האופוזיציה, הנתונים החדשים מלמדים על התחזקות מפתיעה דווקא של ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד, שמצליחים לשמור על מעמדם כמפלגה הגדולה ביותר ברוב המדדים.

בסקר i24NEWS שפורסם הערב, הליכוד: 33 מנדטים. ביחד: 24 מנדטים. ש"ס: 11 מנדטים. הדמוקרטים: 9 מנדטים. יהדות התורה: 8 מנדטים. ישר: 8 מנדטים. רע"מ: 7 מנדטים. עוצמה יהודית: 6 מנדטים. ישראל ביתנו: 6 מנדטים. הציונות הדתית: 4 מנדטים. חד"ש-תע"ל: 4 מנדטים. נתונים אלו, שנערכו על ידי דיירקט פולס, מראים כי המפלגה המאוחדת של בנט ולפיד מתקשה לעבור את רף 25 המנדטים, בעוד נתניהו ממריא.

בתוך כך, בחדשות 12 התמונה צמודה בהרבה, שם הליכוד מקבל 28 מנדטים מול 27 של "ביחד", כשהאופוזיציה כולה נחלשת משמעותית. עוד לפי הסקר: הדמוקרטים בראשות יאיר גולן שומרת על כוחה וזוכה ב-10 מנדטים. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן מתחזקת ל-9 מנדטים (מנדט יותר מאשר בסקר הקודם). ש"ס בראשות אריה דרעי ועוצמה יהודית של איתמר בן גביר שומרות על כוחן ומקבלות גם הפעם 9 מנדטים. יהדות התורה נשארת גם היא על 7 מנדטים, ורע"ם בראשות עבאס וחד"ש-תע"ל היו זוכות ל-5 מנדטים כל אחת. מתחת לאחוז החסימה: הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' (2.9%), המילואימניקים בראשות יועז הנדל (1.9%), כחול לבן בראשות בני גנץ (1.9%), בל"ד בראשות סמי אבו שחאדה (1.8%).

גם ב"כאן 11" התפרסמו נתונים מעניינים לפיהם גנץ וסמוטריץ' לא עוברים את אחוז החסימה, מה שמגדיל את כוחן של המפלגות הגדולות. על פי הסקר, הליכוד מתחזקת ל-27 מנדטים (לעומת 25 בסקר הקודם) ונשארת המפלגה הגדולה ביותר. מפלגת "ביחד" החדשה בראשות בנט ולפיד מקבלת 24 מנדטים והופכת לשנייה בגודלה – אך מאבדת מנדט אחד ביחס לחיבור הכוחות הקודם בין שתי המפלגות. במקביל, מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט מתחזקת ל-15 מנדטים, בעוד "הדמוקרטים" שומרת על יציבות עם 11. מנגד, עוצמה יהודית וישראל ביתנו נחלשות במנדט כל אחת.

בחלוקה לגושים: גוש נתניהו עומד על 52 מנדטים, גוש מתנגדיו על 58, והמפלגות הערביות על 10 מנדטים – כך שגם לאחר האיחוד אין רוב להקמת ממשלה ללא שיתוף פעולה בין הגושים. עוד עולה מהסקר כי הציבור חלוק בשאלה האם יש להרחיב את האיחוד גם לגדי איזנקוט: 37% תומכים במהלך, 31% מתנגדים ו-32% אינם יודעים.

בחדשות 13 המגמה דומה, אך שם בנט מצליח לצמצם פערים בצורה משמעותית יותר, מה שמעיד על תנודתיות גבוהה בקרב קהל המצביעים שטרם החליט למי להעניק את המנדט ביום פקודה. על פי הסקר, הרשימה החדשה "ביחד" מקבלת 26 מנדטים, מנדט אחד יותר ממה שקיבלו יחדיו בסקר הקודם. הליכוד בראשות בנימין נתניהו מתחזקת ב-4 מנדטים לעומת הנתונים בסקר הקודם ועומדת על 26 מנדטים גם כן. אחריהם, בפער ניכר נמצא גדי אינזקוט עם 12 מנדטים – זהה לנתונים הקודמים.

עוצמה יהודית של בן גביר וש"ס שומרות על כוחם עם 10 מנדטים, וגם יאיר גולן נותר יציב עם 8 מנדטים; יהדות התורה עם 7 מנדטים, ליברמן יורד ל-6 מנדטים – וכך גם חד"ש-תעל. רע"ם בראשות מנסור עבאס עם 5 מנדטים. את התמונה משלימה הציונות הדתית, שנמצאת על סף אחוז החסימה עם 4 מנדטים – מנדט אחד פחות מהסקר הקודם. מתחת לאחוז החסימה נמצאים בל"ד, יועז הנדל ו"המילואימניקים" וכחול לבן בראשות בני גנץ.

מפת הגושים מעלה כי במצב זה, הקואליציה מקבלת 57 מנדטים, נתון המשקף עלייה של 3 מנדטים בהשוואה לסקר הקודם. מנגד, האופוזיציה זוכה ל-52 מנדטים והמפלגות הערביות מקבלות 11 מנדטים. בחלוקה בין תומכי נתניהו למתנגדיו, גוש התומכים עומד על 57 מנדטים מול 63 למתנגדים.

הנתונים הללו מצטרפים לסקר הדרמטי של ערוץ 14 שפורסם אמש, לפיו גוש הימין מקבל 64 מנדטים, שני מנדטים פחות מהסקר הקודם, בעוד הליכוד נוסק ל-34 מנדטים ומשאיר את בנט ולפיד הרחק מאחור עם 20 מנדטים בלבד. נראה כי המאבק כעת מתמקד לא רק בזהות המפלגה הגדולה ביותר, אלא ביכולת של הגושים להגיע ל-61 המיוחלים.

רחפן נפץ של ארגון הטרור חיזבאללה כמעט והוביל לאסון כבד במהלך מבצע חילוץ מורכב בלב שטח לבנון. האירוע התרחש אתמול, בזמן שצוותי רפואה ולוחמים מיחידה 669 פעלו תחת סיכון גבוה כדי לפנות נפגעים מתקיפת הכטב"ם הקטלנית שבה נפל סמל עידן פוקס הי"ד ונפצעו שישה לוחמים נוספים. שני מסוקי "ינשוף" נשלחו לזירה המדממת, כאשר הראשון שבהם הצליח להשלים את משימתו במהירות יוצאת דופן והמריא עם שלושה פצועים בתוך 34 שניות בלבד.

התחקיר הראשוני של חיל האוויר, שפרטיו פורסמו הערב (שני) ב'כאן חדשות', מעלה כי הדרמה האמיתית החלה עם נחיתת המסוק השני. בזמן שהצוותים החלו לקלוט את יתר הפצועים, רחפן נפץ ששיגר חיזבאללה התפוצץ בקרבה מסוכנת לכלי הטיס. הטייסים, שהבינו כי כל רגע על הקרקע מהווה סכנת מוות, פעלו בדחיפות והמריאו באופן מיידי ללא אישור המפקד בתא האחורי. המסוק שהה על הקרקע 24 שניות בלבד בטרם נסק לאוויר כדי להתרחק ממרחב האיום.

בשל החשש הכבד לפגיעה במערכות המסוק כתוצאה מהפיצוץ, הוחלט לבצע נחיתת חירום לבדיקה במנחת מחניים, בעוד מסוק שלישי מוזנק להחליפו ולהשלים את פינוי הפצועים. לאחר בדיקה מדוקדקת לא נמצאו פגיעות במסוק, אך האירוע הציף את הקושי המבצעי מול איום הרחפנים החדש. בצה"ל מודים כי "הפתרונות כרגע מוגבלים, אולם ישנה כוונה לעשות שינויים טקטיים שיצמצמו אפשרות של חיזבאללה לפגוע במסוקים שנמצאים על הקרקע בתוך שטח לבנון".

כנס עדכון מבצעי נרחב למפקדים התקיים היום (ב׳) בהשתתפות סגל הפיקוד הבכיר של צה״ל מכלל הפיקודים, האגפים והזרועות, בבסיס ״רמת דוד״ של חיל האוויר. הכנס, שהתמקד בסיכום הישגי המערכה עד כה במסגרת מבצע ״שאגת הארי״ באיראן ובהמשך פעילות צה״ל בלבנון, כלל סקירות מבצעיות ושיחות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ. בסיכום דבריו התייחס הרמטכ״ל למצב המבצעי בכלל הגזרות, ולהישגי צה״ל עד כה.

בנאומו בפני המפקדים, הבהיר הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר, את תמונת המצב המורכבת ואת נחישות הצבא להמשך המערכה. ״אנחנו עדיין בתוך מערכה רב זירתית, צה״ל ייצר וימשיך לפעול לבסס מציאות ביטחונית חדשה. קבענו בכל הגזרות מרחבי הגנה קדמיים בחזית ליישובינו – ברצועת עזה, בסוריה ובלבנון. עלינו להשאר במרחבים האלה כל עוד לא יובטח הביטחון ליישובינו לאורך זמן״, הצהיר זמיר. הוא הוסיף כי בימים אלו מתקיימים, בהובלת הדרג המדיני, שלושה משאים ומתנים בזירות שונות – איראן, לבנון ועזה, וציין כי ״התהליכים הללו מבוססים על הישגי צה״ל אשר הושגו בזכות הלוחמים והמפקדים באוויר, בים וביבשה. בזכותכם – עמדנו בכל המשימות״.

הרמטכ"ל חשף פרטים על עוצמת הפעילות המשותפת עם בעלות הברית וההישגים האסטרטגיים שהושגו הרחק מגבולות המדינה. ״באיראן – הגענו להישגים חסרי תקדים והסרנו איומים קיומיים בהתהוותם. פעלנו במערכה משותפת, יחד עם צבא ארצות הברית באופן מסונכרן ויוצא דופן. עמדנו בכל המשימות שהוצבו לנו ואף מעבר לכך, כעת נדרש לוודא שההישגים הללו ממונפים להישג אסטרטגי ארוך טווח״, אמר. בנוגע לזירה הצפונית, הבהיר הרמטכ"ל כי הלחימה בלבנון נמשכת ולא תיפסק עד שיובטח ביטחונם של יישובי הצפון, וכי המשא ומתן המתקיים כעת נשען באופן ישיר על ההישגים הצבאיים שהובאו במערכה.

בנוסף הציג הרמטכ"ל תחזית מפוכחת להמשך הדרך, המלמדת על המוכנות הישראלית למאבק ממושך. ״מאז השבעה באוקטובר צה״ל נמצא בלחימה, במערכה רב-זירתית מתמשכת. אנחנו ממשיכים להיות ערוכים ודרוכים לחזרה ללחימה עצימה בכל הגזרות – שנת 2026 עשויה להמשיך להיות שנת לחימה בכל אחת מהחזיתות״.