שורת יישובים חדשים תקום בבנימין בחודשים הקרובים

במועצה האזורית בנימין מקדמים בימים אלה יחד עם משרד ההתיישבות, החטיבה להתיישבות, אמנה ונחלה את אחד ממהלכי ההתיישבות הלאומיים המשמעותיים ביותר באזור בעשורים האחרונים. לאחר שהקבינט המדיני-ביטחוני אישר הקמה והסדרה של 13 יישובים חדשים בבנימין, נערכים במועצה להקמת הגל הראשון של יישובי הקבע כבר בחודשים הקרובים, בהשקעה של מיליוני שקלים.

בשלב הראשון צפויים לקום בין ארבעה לשישה יישובים חדשים. במערב בנימין מקודמים היישובים נטוף, זבדה ונאות הרים, ובמזרח בנימין מקודמים דיה, מצוקי ארץ וכנפי שחר. חלק מהנקודות מבוססות על חוות קיימות וחלקן יוקמו כיישובים חדשים מן היסוד. במקביל, מקדמת המועצה את יתר היישובים שאושרו בהחלטת הקבינט, במטרה להשלים את הקמתם בהמשך.

במסגרת התוכנית יוקמו יישובי קבע חלוציים בשני אגפים אסטרטגיים של המועצה: בשדרת ההר במערב בנימין, המחברת בין ירושלים למרכז הארץ, ובמזרח בנימין, במרחבי הספר השולטים על בקעת הירדן. היישובים החדשים צפויים להצטרף ליישוב מעוז צור, שהוקם בחודשים האחרונים והפך ליישוב הראשון במסגרת המהלך.

במועצה מסבירים כי הבחירה לקדם את הקמת היישובים כבר בחודשים הקרובים נובעת מהצורך הלאומי לנצל את חלון ההזדמנויות המדיני הקיים ולקבוע עובדות קבועות בשטח. האחיזה האזרחית והקהילתית במערב בנימין ובמרחבי המזרח נועדה לחזק את ביטחון מדינת ישראל, להגן על עורקי התחבורה הלאומיים ולבסס את הריבונות הישראלית באזורים בעלי חשיבות אסטרטגית.

במשך שנים ארוכות עמדו שטחים נרחבים במזרח ובמערב בנימין ללא נוכחות יהודית קבועה. במסגרת תוכנית פיאד פעלה הרשות הפלסטינית להשתלט באופן שיטתי ובלתי חוקי על השטחים הללו, מתוך ניסיון ליצור רצף טריטוריאלי ולחנוק את האחיזה הישראלית – ממערב לעבר קו התפר וממזרח לעבר בקעת הירדן. הקמת היישובים החדשים מהווה מענה ציוני יוזם ונחוש, המחזק את הריבונות הישראלית בחבלי ארץ בעלי חשיבות לאומית ומבטיח את השליטה על המרחבים החיוניים למדינת ישראל.

ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, אמר: "בהוראת הקבינט המדיני-ביטחוני אנחנו מובילים יחד עם הממשלה את אחד ממהלכי ההתיישבות הגדולים ביותר שידעה בנימין בעשורים האחרונים. ממערב קו התפר ועד למרחבי המזרח, במקום שבו צעדו אבותינו, אנחנו מקימים היום יישובים חדשים ומפריחים את לב הארץ. "המשוואה כאן פשוטה: או שתהיה כאן התיישבות ישראלית חזקה, או שרמאללה, בחסות איראן, תשלוט על הגבעות המשקיפות ישירות על נתב"ג ועל גוש דן. בקיץ הקרוב, כשמיליוני ישראלים יעברו בנתב"ג, הם יוכלו לדעת שיש כאן שדרה של קהילות חלוציות ששומרת על ביטחונם. אנחנו לא מחכים – אנחנו מביאים את החזון הציוני אל השטח ומבטיחים שחבל הארץ הזה יישאר ישראלי לנצח."

"מהלך היסטורי כזה מתאפשר הודות לשותפות העמוקה והגיבוי שאנו מקבלים מהדרג המדיני. אני מבקש להודות לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לשר הביטחון ישראל כ"ץ, לשרת ההתיישבות אורית סטרוק, לשר האנרגיה אלי כהן, למפקד פיקוד המרכז האלוף אבי בלוט, לשותפינו בחברת אמנה ובתנועת נחלה, ולכל הגורמים הפועלים איתנו כתף אל כתף כדי להמשיך ולפתח את ההתיישבות ביהודה ושומרון."

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק: "בשלוש וחצי השנים האחרונות אנחנו מתקנים נזקים של 30 שנות אוסלו, והקמת הישובים היא נדבך מרכזי במהלך אסטרטגי זה. באמצעות ההתיישבות אנחנו מחזירים לידינו חבלי ארץ שהופקרו, נוטעים שורשים עמוקים בארץ שתמיד היתה שלנו, ומייצרים מציאות מדינית ובטחונית טובה יותר, חומת מגן של התיישבות – גם בתוך אזור בנימין, וגם מצדו השני של קו התפר. ההצבעה על החלטות הקבינט להקמת הישובים החדשים היא זכות גדולה, והמאמץ לוודא שכל הישובים יוקמו באמת בשטח, על הקרקע, ולא ישארו על הנייר – היא חובה ואחריות לא פחות גדולה, במיוחד לנוכח מיזם ההשתלטות על השטח של אויבינו, שהנסיון מלמד שישקיעו מאמץ מקביל לחמוס מקומות אלה מידינו. בע"ה נשלב זרועות למימוש מלא של הזכות והחובה ההיסטורית הזו שנפלו בחלקנו".

כתבי אישום נגד רשת נשק שסייעה למחבלים

שיתוף פעולה הדוק בין חוקרי היחידה המרכזית (ימ"ר) במחוז צפון לבין חוקרי השב"כ, הוביל לפירוק רשת החזקה וסחר בכלי נשק לא חוקיים בתוך המגזר הערבי.

הפרשייה החלה להפוך לגלויה בתאריך 31 במאי 2026. בתום פעילות מודיעינית מאומצת, פשטו כוחות רבים של משטרת מחוז צפון, מחוזקים בלוחמי מסתערבים של החטיבה הטקטית במשמר הגבול, על מתחם ביתו של תושב כפר כנא. הגבר נחשד באותה עת בהחזקה מסיבית של אמצעי לחימה שנועדו לשמש לפעילות על רקע ביטחוני לאומני.

מיד לאחר מעצרו המתוזמן של החשוד, החלו הכוחות בביצוע חיפוש דקדקני במתחם המגורים שלו. במהלך הסריקות חשפו הכוחות רובה אוויר קטלני וממצאים מפלילים נוספים שקשרו אותו באופן ישיר לעבירות הנשק. בעקבות הממצאים הוחלט לעצור במקום גם את בנו של החשוד המרכזי בחשד לשותפות מלאה במעשים.

במהלך חקירה אינטנסיבית שנוהלה במשך כחודש ימים תחת איפול, הצליחו החוקרים לקלף את שכבות הסודיות של ההתארגנות. החקירה המאומצת הובילה את הכוחות אל עוד תשעה מעורבים נוספים, ובכך עלה מספר חברי הרשת ל-11 בני אדם, כולם פועלים בנקודות שונות ברחבי כפר כנא.

לאורך ימי הלחימה הבירוקרטית והמבצעית באזור, הצליחו השוטרים לשים את ידם על שבעה כלי נשק שונים שהוחזקו על ידי המעורבים. שניים מכלי הנשק הללו הוחזקו במקור ברישיון חוקי, אך הועברו לידיהם של נאשמים אחרים בנסיבות פליליות חמורות ובניגוד מוחלט לחוק.

במערכת הביטחון מציינים כי חברי הרשת לא בחלו באמצעים כדי להסתיר את פעילותם: שניים מכלי הנשק שנתפסו הוסתרו במכוון בתוך מגירה בביתו של תושב הכפר הנמצא במצב רפואי מורכב ומאושפז בביתו. הנאשמים העריכו כי כוחות המשטרה והשב"כ לא יקשרו את האיש החולה לפעילות פלילית וימנעו מלחפש בביתו, אך המזימה נחשפה והנשק החרם.

הבוקר (חמישי), עם סיומו הרשמי של שלב החקירה המשותף ולאחר שגובשה תשתית ראייתית מוצקה, הגיע התיק לישורת האחרונה. פרקליטות מחוז צפון תגיש כתבי אישום חמורים לבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת נגד 11 הנאשמים בפרשה. סעיפי האישום כוללים, בין היתר, עבירות של החזקת נשק, נשיאה והובלה של אמל"ח, וקשירת קשר לביצוע פשע.

היכן נמצאות המחלקות המסוכנות בישראל?

משרד הבריאות פרסם הבוקר את דוח מניעת הזיהומים השנתי לשנת 2025, המציג תמונת מצב מורכבת במיוחד של הרפואה הציבורית בישראל. מצד אחד, הדוח מביא עמו בשורה מצילת חיים דרמטית: הודות לתוכניות לאומיות והקפדה על נהלים, נמנעו בשנה שעברה כ-1,319 מקרי מוות של מאושפזים כתוצאה מזיהומים נרכשים בבתי החולים.

מצד שני, השנה החולפת הציבה אתגר חסר תקדים בפני המערכת. הלחימה והצורך להעביר מחלקות שלמות, חולים מונשמים ופגים אל תוך מרחבים תת-קרקעיים מוגנים ומקלטים, הקשו בצורה ניכרת על היכולת לשמור על סטריליות ולמגר את סיכוני ההידבקות.

פרופסור יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות, הסביר את גודל השעה: "המלחמה אילצה את המוסדות הרפואיים לטפל ממרחבים מוגנים, דבר שהקשה מאוד על היכולת למגר את הסיכון לזיהום. במספר מצומצם של בתי חולים ראינו ממש שדברים יצאו משליטה והייתה התפשטות נרחבת של חיידקים. הבעיה היא שההתפשטות הזו מתגלה לעיתים קרובות רק בדיעבד, לאחר היציאה מהמתחמים הממוגנים והחזרה למחלקות הרגילות".

הדוח בדק שני מדדים קריטיים במחלקות הטיפול הנמרץ, המהוות את קו ההגנה הרגיש ביותר עבור החולים הקשים ביותר:

1. אלח דם (זיהום כללי במערכת הדם):

  • המצטיינים (שיעורי זיהום נמוכים ביותר): בית החולים האנגלי בנצרת, לניאדו (נתניה), המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) וסורוקה (באר שבע).
  • בתחתית הרשימה (שיעורי זיהום גבוהים): שערי צדק (ירושלים), בילינסון (פתח תקווה), שיבא (תל השומר), הדסה עין כרם (ירושלים) ומאיר (כפר סבא).

2. זיהומים מצנתר מרכזי (ניתנים למניעה כמעט מלאה):

  • מושלם (0 מקרים): בית החולים האנגלי, סורוקה, קפלן (רחובות), פוריה (טבריה), יוספטל (אילת), המרכז הרפואי לגליל (נהריה) ובני ציון (חיפה).
  • שיעורים נמוכים וטובים: שמיר, איכילוב (תל אביב), העמק (עפולה), הלל יפה (חדרה), לניאדו וכרמל (חיפה).
  • נכשלו במדד (חריגה משמעותית): הדסה עין כרם (הנתון הגרוע בארץ), ומעליו מאיר, מעייני הישועה (בני ברק), בילינסון, רמב"ם (חיפה), שערי צדק והמרכז הרפואי השרון.

בעוד שבמחלקות המבוגרים נרשמת מגמת שיפור עקבית לאורך השנים, במשרד הבריאות מביעים דאגה עמוקה מהמצב בפגיות ברחבי הארץ, שם הגרפים דורכים במקום והיעד הלאומי הנוקשה (עד 0.9 מקרים ל-1,000 ימי צנתר) רחוק מהשגה בחלק מהמוסדות.

  • הפגיות המצטיינות (0 זיהומים): וולפסון (חולון), הלל יפה, המרכז הרפואי לגליל, בני ציון, העמק, כרמל, זיו (צפת), פוריה ולניאדו.
  • הפגיות המשתרכות מאחור (חריגות קשות מהתקן): בתי החולים בנצרת, ולצידם בתי חולים ממשלתיים גדולים: רמב"ם, ברזילי (אשקלון), שמיר והדסה עין כרם.

ערבים-ישראלים סייעו למחבל שרצח את חיים קלומיטי ז"ל

חקירה משותפת, מאומצת ומורכבת של שירות הביטחון הכללי והמשטרה, הביאה לפענוח מלא של שרשרת הסיוע מאחורי הפיגוע הרצחני שאירע באזור כוכב יאיר, שבו נרצח חבר כיתת הכוננות היקר, חיים קלומיטי ז"ל.

מהממצאים הדרמטיים שהותרו הבוקר (חמישי) לפרסום עולה כי המחבל, תושב העיר טייבה, לא פעל לבדו כ"מפגע בודד", אלא זכה למעטפת, סיוע לוגיסטי ואספקת אמצעי לחימה מצד שלושה אזרחים ישראלים, תושבי המשולש. שלושת החשודים נעצרו בפעילות בזק של לוחמי השב"כ והמשטרה, והיום יוגשו נגדם כתבי אישום חמורים בגין מעורבותם בפיגוע.

על פי ממצאי חקירת השב"כ, רשת הסייענים הורכבה משני תושבי העיר טייבה ותושב נוסף מהעיר באקה אל-גרביה. החוקרים הצליחו למפות במדויק את חלוקת התפקידים והמעורבות הישירה של כל אחד מהם בהוצאה לפועל של הפיגוע המוזמן:

  • אספקת אמצעי הלחימה: אחד משלושת העצורים היה זה שסיפק באופן ישיר למחבל את תת-המקלע המאולתר מסוג "קרלו", הנשק הקטלני ששימש אותו לביצוע מסע הרצח באזור כוכב יאיר.
  • אי-מניעת פשע מודעת: שני המעורבים הנוספים היו בסוד העניינים של המחבל. מחקירתם עלה באופן חד-משמעי כי הם היו מודעים לחלוטין לכוונותיו המקוריות, לרוח ההקצנה שלו ולתוכניתו המתוכננת לבצע פיגוע רצחני נגד אזרחים וכוחות ביטחון, אך בחרו במודע להעלים עין, לא לדווח לרשויות ולא עשו דבר על מנת למנוע את האסון הכבד.

מועצת חכמי התורה: זה מה שצריך לעשות היום

מועצת – חכמי התורה מפרסמת קריאת קודש ובה מבקשים מהציבור להוסיף בימי בין המצרים תפילת "אבינו מלכנו" בשחרית ומנחה, ולקבוע את צום י"ז בתמוז ליום תפילה וזעקה להצלת עולם התורה.

בקריאתם מזכירים מרנן ורבנן את הוראת מרן רבנו עובדיה יוסף זי"ע בימי הרדיפה נגד עולם התורה לאחר שבג"ץ ביטל את חוק טל: "כבר היה לעולמים, שרדפו את בני התורה להצר את צעדיהם, ובאותה העת זעק מרן אביר הרועים זעקה גדולה ומרה. וכבר הורה זקן כי בימי צרה לעם ישראל, יוסיפו תפילת 'אבינו מלכנו'".

הרבנים מוסיפים וכותבים: "וכאז כן עתה, אנו פונים בזאת לכל אחד ואחד, לקיים את דברי קודשו בימי בין המצרים הללו, להתחנן לפני אבינו שבשמים שיבטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות".

עוד קובעים מרנן ורבנן את צום י"ז בתמוז ליום תפילה ותחינה לישועת ישראל ולהצלת עולם התורה, וקוראים לכלל ישראל להתאסף בשעת המנחה של הצום ל"זעקה גדולה ומרה על ביזיון התורה ורדיפת לומדיה".

חסידי ברסלב נמלטו מהמשטרה לכפר פלסטיני, הותקפו וחולצו

אירוע חריג ומתוח במיוחד התרחש לפנות בוקר בחטיבת בנימין, כאשר עבירת תנועה שגרתית כמעט והסתיימה בלינץ' ואירוע חטיפה. עשרה חסידי ברסלב, שנסעו יחד ברכב אחד, מצאו את עצמם בלב כפר פלסטיני עוין כשהם מותקפים באבנים, בעוד כוחות ביטחון גדולים מנסים לאתרם תחת חשש כבד לחייהם.

על פי דיווח המשטרה, השלשלת החלה בסביבות השעה 04:00 לפנות בוקר. ניידת משטרה זיהתה את הרכב ובו עשרת הנוסעים כשהוא מבצע עבירת תנועה חמורה ומסכנת חיים – עקיפה מסוכנת מעל קו הפרדה לבן רצוף. השוטרים סימנו לרכב לעצור, אך הנהג סירב לפקודה, לחץ על הגז והחל בנסיעה פרועה במטרה להימלט מהניידת.

במהלך המנוסה, נכנס הרכב הישר אל תוך תחומי הכפר הפלסטיני מוחמאס, הממוקם דרום-מזרחית לרמאללה. השוטרים שדלקו בעקבותיו נאלצו לעצור בכניסה משיקולי בטיחות ונוהל, אך המשיכו בחיפושים קפדניים. בחלוף זמן קצר, איתרו כוחות המשטרה את הרכב בפאתי הכפר כשהוא פתוח ונטוש לחלוטין, ללא זכר לנוסעיו.

דקות ספורות לאחר איתור הרכב, התאמתו החששות הכבדים: למוקדי החירום הגיע דיווח טלפוני בהול מאחד האזרחים הישראלים שבתוך הכפר, שזעק כי קבוצת מקומיים גילתה אותם, החלה להתקהל סביבם ולתקוף אותם באבנים ובחפצים, וכי הם זקוקים לחילוץ דחוף מאחר שנשקפת סכנה מיידית לחייהם.

עם קבלת הדיווח, הוכרז במערכת הביטחון על נוהל חירום מחשש לאירוע חטיפה או לינץ'. כוחות גדולים של צה"ל, לוחמי מג"ב ויחידות משטרתיות מיוחדות הוקפצו למרחב. כחלק ממהלך סריקת הכוחות ולצורך הגנה על הצוותים, הוטל כתר צבאי מלא על מרחב הכפר מוחמאס, ונחסמו לתנועה כלל הצירים והכבישים הסמוכים באזור בנימין.

הדרמה הגיעה לסיומה רק בסביבות השעה 06:40 בבוקר, כאשר התקבל דיווח רשמי מאחד האזרחים שנמלטו, לפיו כלל עשרת הנוסעים שהיו ברכב הצליחו בכוחות עצמם ובתושייה רבה לחמוק מרודפיהם ולצאת בבטחה ממרחב הכפר לשטח בשליטה ישראלית.

למרות הודעת ההרגעה וחילוץ החסידים ללא פגע משמעותי, כוחות הביטחון לא לקחו סיכונים והמשיכו בסריקות רחבות באזור במשך שעות הבוקר, במטרה לשלול לחלוטין חשד למלכוד, נוכחות של ישראלים נוספים או היבטים ביטחוניים נלווים לאירוע.

י"ז בתמוז תשפ"ו: הצום שפותח את ימי 'בין המצרים'

תענית שבעה עשר בתמוז, היא התענית שמסמלת את תחילתם של ימי 'בין המצרים', זו השנה ה-1958 לצערנו.

תענית זו מציינת את היום שבו הובקעו חומות ירושלים, כמה שבועות לפני חורבן בית המקדש השני. המצור של הרומאים על ירושלים בזמן בית שני הוטל בחודש ניסן ונמשך שלושה חודשים עד להבקעת החומה בחודש תמוז. כשלושה שבועות לאחר שנבקעה החומה, נכבשה ונהרסה ירושלים בידי צבאו של טיטוס, ובית המקדש הועלה באש. מועד זה שבו הובקעו החומות, הינו יום שנחרט כיום אבל לאומי. בתלמוד הירושלמי אף מבואר שגם בבית ראשון נפרצו החומות בי"ז בתמוז, אולם בתלמוד הבבלי, הדעה שונה.

צום שבעה עשר בתמוז נקרא גם 'צום הרביעי', על שם חודש תמוז שהוא החודש הרביעי לתחילת מניין השנים, שהחודש הראשון למניין זה הוא חודש ניסן. בימים אלו המכונים ימי 'בין המצרים' נוהגים מנהגי אבלות שהולכים ומחמירים ככל שמתקרבים לתשעה באב, כך למשל מ-י"ז בתמוז מפסיקים לשמוע כלי שיר (למעט בסעודות מצווה), החל מראש חודש מחמירים במנהגי האבל וברוב עדות ישראל נוהגים שלא לאכול מאכלי בשר ועוף בימי החול, כשהשיא כמובן מגיע בשבוע שחל בו תשעה באב, שאז אסורים לכבס ולהתרחץ (במים חמים – לספרדים, ובמים קרים – לאשכנזים).

בקיעת החומות אמנם מזוהה יותר מכל עם צום זה, אך עוד ארבעה אירועים דרמטיים אירעו ביום זה, במהלך ההיסטוריה היהודית. כך למשל, בעת שהיה משה על הר סיני וקיבל את התורה, ניגשו בני ישראל לאהרון הכהן ביום ט"ז בתמוז ודרשו מנהיג חדש במקום משה, שלפי חשבונם כבר היה צריך לרדת מההר. אהרון דחה אותם ליום המחרת, וביום י"ז בתמוז עשו את עגל הזהב. באותו יום, י"ז בתמוז, ירד משה מהר סיני ושיבר את לוחות הברית למראה העם החוגג סביב העגל.

אירוע נוסף היה ביטול קרבן התמיד בבית המקדש הראשון. הגמרא (סוטה) מספרת כי "כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה – היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובולוס מבפנים. בכל יום היו משלשלין (אנשי אריסטובולוס) דינרים בקופה, ומעלים להם תמידים. היה שם זקן אחד… אמר להם: "כל זמן שעוסקים בעבודה אינם נמסרים בידכם". למחרת שלשלו להם דינרים בקופה, והעלו להם חזיר. כיוון שהגיע לחצי החומה, נעץ ציפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה".

המשנה במסכת תענית מציינת עוד שני אירועים שאירעו ביום הזה: "חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז… נשתברו הלוחות ובוטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטומוס את התורה והעמידו צלם בהיכל".

ישנן מספר השערות לגבי זהותו של אפוסטמוס. לפי אחת מהן הכוונה לאנטיוכוס אפיפנס, מימי החשמונאים, כמתואר בספר החשמונאים: "וספרי התורה אשר מצאו קרעו וישרפו באש". השערה אחרת טוענת כי ספר התורה נשרף על ידי חייל רומאי בשם אפוסטומוס ויש המבקשים לקשור מעשה זה עם סיפורו של יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים על חייל רומי שמצא ספר תורה לא הרחק מבית חורון, קרע אותו לקרעים והשליכו לתוך האש. השערה זו נתמכת בדברי דעת רבי אחא בירושלמי, הטוען כי מעשה השריפה אירע "במעברתא דלוד", שכן בית חורון שוכנת בדרך המעבר מלוד לירושלים.

האירוע האחרון המצויין בדברי רבותינו התנאים הוא הכנסת עבודה זרה לבית המקדש. במקורותינו נמצאו שלוש דעות בדבר הכנסת צלם זה. יש האומרים כי זהו מעשה של אותו אפוסטמוס ששרף את התורה, אך הדעות האחרות הן כי מדובר על פסל האשרה שהעמיד מנשה מלך יהודה, או פסל שהעמיד אנטיוכוס בבית המקדש השני.

מטרת הצום – יום של חשבון נפש. עיקר סיבת התעניות היא לעורר הלבבות ולזכור את האירועים שבעטיים הן נקבעו. אין להעביר את הצום בבטלה אלא יש לזכור את המאורעות שבגללם נקבע התענית, על כל אדם להשתתף בצער החורבן ולחשוב כיצד הוא יכול להוסיף בלימוד ובקיום מצוות ומעשים טובים על מנת לזרז את הגאולה.

כניסת הצום עם עלות השחר בשעה 04:11 וסיומו בשעה 20:11 (למחמירים – 20:21).

בנט התחייב לבטל את החוק וספג אש מהח"כים החרדים

מליאת הכנסת אישרה אמש (רביעי) בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה, ומיד לאחר ההצבעה התפתח עימות חריף בין יו"ר מפלגת בנט 2026, נפתלי בנט, לבין נציגי ש"ס ויהדות התורה. החוק, שקובע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל, עבר בקריאה ראשונה לאחר דיון סוער במליאה.

כגולם הקופץ בראש, בנט תקף בחריפות את אישור החוק והצהיר כי יפעל לביטולו אם ירכיב את הממשלה הבאה. לדבריו: "מיד עם הקמת הממשלה החדשה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה. החוק ייעלם, אך אות הקלון על חברי הכנסת האומללים שתמכו בזה, יישאר. צה״ל זקוק בנואשות ל20,000 חיילים והיום קואליציית ביבי-דרעי-סמוטריץ׳ אמרה שוב שאינטרסים פוליטיים חשובים מהביטחון. בקרוב נתקן הכל."

בש"ס לא נשארו חייבים. ח"כ מיכאל מלכיאלי הגיב לדברי בנט ואמר: "נפתלי, לבנתיים התורה ביטלה אותך, בקצב ההתרסקות בה אתה מצוי עד לבחירות אתה צריך להביא קולות מהבית, הערב יותר מתמיד גאה באזרחי ישראל שהעיפו אותך הביתה. עם ישראל חי."

גם ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה הצטרף למתקפה נגד בנט ואמר: "בנט, אתה תיעלם מהמפה הפוליטית, הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב להעלים את חוק יסוד לימוד תורה. התורה היא נצחית, ואתה עוד איזה אפיזודה פוליטית חולפת."

מקלב תקף בנאום במליאה: "במה אנחנו עם יהודי? בפלאפל?"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה, ובמהלך הדיון נשא יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ אורי מקלב, נאום נרחב שבו תקף את הביקורת על החוק וטען כי היא נובעת מחוסר הבנה של מקומה של התורה בזהות היהודית ובמדינת ישראל.

מקלב פתח בהתייחסות לטענות שהושמעו נגד החוק ואמר: "לצערי, שמענו הרבה דברים שבעצם אין להם שום קשר לחוק. מה לא שמענו? החוק הזה הוא בעצם 'תקציב לישיבות', החוק הזה הוא 'אנטי ציוני', ועוד דברים כאלה שבעצם חלקם היו פופוליזם שלא קשור בכלל לחוק. כל הפוליטיקה והמאבקים שיש במדינת ישראל בתקופה האחרונה – כולם התנקזו לתוך החוק הזה."

בהמשך התייחס לדבריו שלדבריו משקפים חוסר היכרות עם משמעות לימוד התורה: "לצערי, אדוני היושב-ראש, שמענו הרבה בורות. אני לא יודע אם לקרוא לזה בורות, בגלל שבורות זה כשלא מחנכים לזה. היום בבתי הספר היסודיים, בתיכונים, וגם באקדמיה, לא מלמדים על מהות התורה. הלוואי שהיו לומדים פה 10% ממה שבארצות הברית מלמדים על עשרת הדיברות, על דברים בסיסיים ועל ערך לימוד תורה."

בהמשך נשא מקלב את אחד הקטעים הבולטים בנאומו, כששאל: "איך אפשר, כשאין בסיס וכשלא מבינים שזה הבסיס שלנו כאומה? מה זה העם היהודי? במה העם היהודי הוא העם היהודי במדינת ישראל? מה, שיש כאן איזה מאכל לאומי – פלאפל או שווארמה? יש דגל ויש המנון – את זה יש בכל מדינה. במה זה נקרא העם היהודי שאתה אומר 'אני העם היהודי'?"

לדבריו, עצם זכות הקיום של העם היהודי בארץ ישראל נובעת מהתורה. "אין ספק שהכל נובע מתוך התורה. זו זכות הקיום, זו הזכות שאנחנו יושבים בארץ. אנחנו לא יכולים להגיד שהזכות שלנו לשבת בארץ היא בגלל שהקונגרס הציוני החליט, או בגלל נאום של הרצל או בן גוריון. אם מסתכלים בתוכן הנאומים, זכותנו לבוא ולהתיישב בארץ היא בגלל ההבטחה, 'ארץ אבותינו'. הדבר היסודי הזה מופיע בתורה, ולכן אנחנו יכולים להגיד שזו ההבטחה וזו זכות הקיום."

מקלב הוסיף: "אין ציונות בלי שיש מאחוריה תורה! ציונות לבדה זה דבר חלול, אין בה שום דבר. מי שאומר 'האחיזה', מכל מה שנאמר בשני הצדדים, זה רק כשיש מאחורה בסיס של תורה שהוא הערך. כל הערכים שיש בסוף מתכנסים לתורה. יש כאלה שרוצים להגיד שהערך הוא מידות טובות, זולת, שוויוניות – ודאי שזה ערך, שמירת שבת זה ערך, אבל הכל מתנקז לשם."

לקראת סיום נאומו התייחס לעצם הצורך בחקיקת חוק יסוד בנושא לימוד התורה וטען כי הוא נובע מהיחס הציבורי כלפי בני הישיבות. "ומה שמענו? שיש הידרדרות של הכנסת. נכון, גם אני חושב שיש הידרדרות. אם היינו צריכים להגיע למצב שצריך לחוקק חוק יסוד של לימוד תורה, זה לא הגיע סתם באוויר. זה הגיע מכיוון שאנשים שלומדים תורה מוצגים כעבריינים."

לדבריו, "הייתי בבית משפט צבאי השבוע. היו שם דיונים על חיילים שסחרו בנשק, שהתנהגו כעבריינים עם עבירות קשות מאוד. ומצד שני, שדרה של אנשים שכל החטא שלהם היה שלמדו תורה."

"אם היינו שומעים שבארצות הברית מחוקקים עכשיו חוק על חשיבות הדמוקרטיה כערך, היו אומרים 'מה קרה עכשיו? הרי זה הבסיס!'. זה שאנחנו היום צריכים לחוקק חוק שבא להגיד מה זה ערך לימוד תורה, זה הכל בגלל שמערערים את הדבר הזה. זה הבסיס לחקיקה, ואני מודה לכם מאוד."

מאות חסידים מבני ברק ימחו מול ביהמ"ד בירושלים

על רקע המתיחות המתמשכת בחסידות סאדיגורה, צפויה להתקיים מחר חמישי, י"ז בתמוז עצרת מחאה, תפילה וזעקה בהיכל בית המדרש סאדיגורה ירושלים ברחוב שמואל הנביא 79, בהשתתפות מאות חסידים, רבנים, אברכים ובחורי ישיבות.

על פי הודעת המארגנים, העצרת מתקיימת לטענתם בעקבות מסע מתמשך של צעקות, השפלות ופגיעה בכבודו של האדמו"ר מסאדיגורה שליט"א ובני משפחתו, מצד המחנה היריב סאדיגורה ירושלים בסכסוך הפנים חסידי. לטענתם, ההתנהלות בתקופה האחרונה חצתה כל קו אדום ומחייבת הבעת מחאה ציבורית בדרך של תפילה והתעוררות.

העצרת תיפתח בשעה 19:00 בתפילת מנחה ובאמירת פרקי תהילים. לאחר מכן צפויים לשאת דברים מנהיג העדה החרדית, הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, והמשפיע הרה"צ רבי נחום כהן שליט"א. בהמשך תתקיים תפילת ערבית, ולאחריה יפתחו המשתתפים את הצום והציבור יתפזר.

לדברי המארגנים, האירוע מתקיים בתיאום מלא עם משטרת ישראל ובאישורם ובהשתתפותם של רבני הקהילה, ראשי הישיבה וחברי בית ההוראה. עוד מדגישים כי מטרת העצרת היא "להשמיע קול מחאה ברור מתוך איפוק, כבוד ואחריות, תוך שמירה מלאה על הסדר הציבורי".

המארגנים מוסיפים כי בית המדרש והבניין שייכים לקהילה ולעמותה המנהלת אותה, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט שניתן לאחרונה ולפסיקת בית הדין שניתנה לפני מספר שנים. לדבריהם, הם מצפים להשתתפות רחבה של בני הקהילה ומביעים תקווה כי האירוע יתנהל על מי מנוחות, ללא ניסיונות הפרעה או אלימות מצד הגורמים המתנגדים.

במודעות קוראים לחסידים: "איש בל ייעדר", בקריאה לכלל בני הקהילה להגיע ולהשתתף בעצרת התפילה והמחאה.

מאות אברכים מויז'ניץ הקימו בית מדרש מחאה מול היועמ"שית

מאות אברכים מחסידות ויז'ניץ מרכז התכנסו הערב מול משרדי היועצת המשפטית לממשלה בקריית הממשלה בירושלים, שם קיימו את עצרת "זעקת התורה", מחאה יוצאת דופן שבמרכזה הועתק בית המדרש אל מול לשכת היועמ"שית, כמחאה על רדיפת לומדי התורה ומעצר בני הישיבות.

העצרת נפתחה בתפילת מנחה, ולאחר דברי התעוררות התיישבו מאות האברכים לסדר לימוד המוני שנמשך כשעה. במקום נשמע קול התורה מתוך דפי הגמרא, כאשר המשתתפים ביקשו להעביר מסר כי גם מול מוסדות השלטון ימשיכו בני התורה לעסוק בלימודם במסירות נפש.

אל העצרת הגיעו גם חברי הכנסת יצחק גולדקנופף ומאיר פרוש, וכן מוטי בבצ'יק. החכ"ים התיישבו לצד האברכים והצטרפו בעצמם לסדר הלימוד, כאות הזדהות עם מחאת לומדי התורה.

בתום סדר הלימוד נערך מעמד מרגש של קבלת עול מלכות שמים, שבמהלכו זעקו המשתתפים יחד "ה' הוא האלוקים", ולאחר מכן ננעל המעמד בדברי חיזוק שנשאו רבני החסידות.

מארגני העצרת הדגישו כי המסר שעמד בבסיס האירוע הוא כי את עולם התורה לא ניתן יהיה לעצור באמצעות מעצרים או צעדים משפטיים, וכי לומדי התורה ימשיכו לשקוד על תלמודם בכל מצב ובכל מקום.

חוק יסוד לימוד תורה אושר בקריאה ראשונה – 63 תמכו

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 53 מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת הכנסת, להמשך הכנת החקיקה. מוקדם יותר הוחלט להפריד בין החוק שיזם גפני, לחוק זהה של דרעי, זאת בשל דרישות פרוצדוראליות.

למרות אישור החוק, גם בקואליציה היו חברי כנסת סוררים שהתנגדו להצעה ואלו שמותיהם של הח"כים שייזכרו לדראון עולם: יולי אדלשטיין (הליכוד), שרן השכל (תקווה חדשה) ומשה סלומון (הציונות הדתית). על פי ההצעה, מוצע לעגן בחוק יסוד את ערך לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל, "כדי לקבוע הכרה בלימוד התורה כערך יסוד וליצור מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים במדינה".

יוזם ההצעה, ח"כ משה גפני אמר במליאה: "העם היהודי סבל מרדיפות. הוא העם היחיד ששרד את כל אלפי השנים האלה. לא רק שהעם היהודי שרד, הוא חזר לארצו, נס גלוי. מה שהיה שונה בעם היהודי מכל העמים הוא לימוד התורה. אדם יהודי במדינת ישראל – רוצה שיהיה חוק-יסוד לימוד תורה, בין יתר חוקי היסוד. כיום, אדם שלומד תורה ועובר ברחוב, יכולים להכניס אותו למעצר. אני סבור שיש זילות בלימוד התורה ובערך שמדינת ישראל נותנת ללימוד התורה, לימוד התורה הוא מה שמחזיק אותנו כעם".

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בעת הכנת הצעת חוק היסוד לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת הכנסת אם יש לחקיקה המוצעת השלכות כלשהן על התנהלות רשויות השלטון לאורה. להערכת אגף התקציבים במשרד האוצר, בשלב זה לא ניתן להעריך את העלות התקציבית של החקיקה, שכן לא ברור אילו פעולות נגזרות מהנוסח המוצע".

יו״ר ש״ס אריה דרעי אמר בתגובה לאישור החוק: ״הערב הרמנו את קרן התורה! אישורו בקריאה הראשונה של חוק יסוד: לימוד תורה שתנועת ש״ס הובילה בנחישות, הוא תחילתו של תיקון היסטורי והכרה של מדינת ישראל בערכה העליון של התורה ובמעמדם של לומדי התורה, הנושאים על כתפיהם את קיומו הרוחני של עם ישראל. בעזרת ה׳ נמשיך עד להשלמת החקיקה בקריאה שנייה ושלישית, כדי לעגן אחת ולתמיד את מעמדה של התורה ואת הכבוד הראוי ללומדיה".

ח"כ מאיר פרוש בירך גם הוא על האישור ואמר: "מדובר בחוק חשוב ומהותי, אשר בא לאשרר את המובן מאליו לכל יהודי ירא שמים. אישור בקריאה ראשונה זהו צעד בכיוון הנכון, אך אנו מצפים שהחוק יאושר עוד בכנסת הזו בקריאה שניה ושלישית. המסר שיוצא היום מהכנסת הוא שיש כבוד ללומדי התורה ורוב חברי הכנסת מתנגדים לרדיפת בני הישיבות ואברכי הכוללים".

יו”ר סיעת יהדות התורה ח”כ אורי מקלב: "אישור הצעת החוק הוא צעד מתבקש ומשמעותי בדרך להשבת המעמד הראוי ללומדי התורה. המתנגדים לחוק בחרו להתנתק מהשורשים ומהחיבור של העם היהודי לתורה. ההתנגדות לחוק נשענת על פופוליזם, הכפשות והסתה נגד לומדי התורה. התורה לא צריכה חוק יסוד – המדינה היא זו שצריכה חוק יסוד, כי אין לה זכות קיום בלי התורה. בעת הזו, כשהתורה ולומדיה נעשו למרמס, חובתנו לעגן את מעמדה של התורה ואת כבודה. נעשה זאת בשליחות, בלהט ובנחרצות. ואם הדרך תדרוש מאבק – נילחם על זה עד הסוף".

ח״כ יעקב אשר בתגובה לאישור חוק יסוד לימוד תורה במליאת הכנסת: ״זהו חוק היסטורי שמבטא את ההכרה בכך שלימוד התורה אינו רק זכות, אלא ערך יסוד מרכזי בחיי העם היהודי ובזהותה של מדינת ישראל. התורה ליוותה את העם היהודי לאורך הדורות, ושמרה על קיומו ועל ייחודו גם בזמנים הקשים ביותר״.

בג"ץ נגד היועמ"שית: "אין להסכים עם ההתנהלות הזו"

בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה ויוצאת דופן על התנהלות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, במסגרת עתירה העוסקת בדרישה לפתוח בחקירה פלילית בעקבות הדלפת מידע ביטחוני רגיש. בהחלטה שפורסמה אתמול (שלישי), דחו השופטים את בקשת המדינה להאריך את המועד להגשת תגובתה, תוך שהם מותחים ביקורת חריפה על אופן התנהלות המשיבים ועל העיכובים החוזרים בהליך.

הפרשה נחשפה לראשונה בחדשות 14 על ידי הכתב מוטי קסטל. העתירה הוגשה על ידי פורום "בוחרים בחיים", באמצעות משרד עורכי הדין מירון, נגד משטרת ישראל, הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה. במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על פתיחת חקירה פלילית בעקבות הדלפות של דיונים ביטחוניים ותוכניות מלחמה מסווגות, בין היתר על רקע מידע שפורסם על ידי העיתונאי רונן ברגמן.

על פי הנטען בעתירה, לאורך ההליך הציגה המדינה גרסאות שונות באשר לטיפול בתלונה. תחילה נטען כי העתירה הוגשה בטרם הוגשה תלונה רשמית, אולם בהמשך התברר כי תלונה כזו דווקא הוגשה ונסגרה. לאחר מכן טענה המדינה כי לא התקבלה פנייה מצד גורם רשמי לפתיחת חקירה, אך בהמשך עלה כי גם ראש הממשלה וגם מזכיר הממשלה ביקשו לבחון את הנושא. העותרים טענו כי בניגוד למקרים אחרים, שבהם ננקטו צעדים מהירים בעקבות חשדות להדלפות, במקרה זה לא נפתחה חקירה למרות שמדובר במידע ביטחוני רגיש במיוחד.

לאחר שבית המשפט העניק למדינה פרק זמן של 90 ימים להגשת תשובתה, ביקשה היועצת המשפטית לממשלה, ביום האחרון שנקבע, להאריך את המועד בחודש נוסף. הבקשה נדחתה על ידי הרכב השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ויעל וילנר, אשר הביעו ביקורת חריפה על אופן ההתנהלות.

בהחלטתם כתבו השופטים: "התנהלות המשיבים, שבחרו להגיש ביום האחרון למניין 90 הימים שנקצבו להם מעוררת קושי רב. הגשת בקשה מסוג זה ברגע האחרון, מציבה את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת ואין להסכין עמה. המשיבים עמדו על חריגותה של בקשתם זו, אך נציין, בצער רב, כי היא איננה חריגה מספיק.

"מעבר לכך שלחובת המשיבים עומדת ה'היסטוריה' העגומה של התנהלותם בהליך הנוכחי, למותר לציין, כי פירוט זה איננו מסּפק, לשון המעטה. מצופה, כי המשיבים יתייחסו במלוא כובד הראש לקשיים שנזכרו, שנאמרים ונשנים בפסיקתנו בהקשרים שונים".

השופטים הוסיפו והדגישו כי אין מדובר באירוע נקודתי בלבד, אלא בהתנהלות חוזרת מצד המדינה, וציינו כי "דפוס פעולה כמעט זהה ננקט על ידי המשיבים רק לאחרונה, שם בדקה התשעים הוגשה בקשה לא פעם אחת אלא פעמיים".

ההחלטה החריגה מצטרפת לשורת הערות שהשמיע בעבר בית המשפט כלפי רשויות המדינה בנוגע לעמידה בלוחות זמנים, אולם במקרה זה בחר ההרכב לכלול ביקורת מפורשת על מה שהגדיר כהתנהלות חוזרת שאינה עולה בקנה אחד עם הציפייה להתנהלות תקינה של רשויות המדינה בפני בית המשפט.

נחשף: טראמפ נאלץ לסגת מהמבצע בהורמוז – בגלל סעודיה

ההחלטה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבטל את "פרויקט החופש" – מבצע אבטחת הספינות במצר הורמוז – ימים בודדים לאחר שהושק במאי האחרון, הוסברה רשמית כצורך דיפלומטי. אך דיווח שפורסם ב"ניו יורק טיימס" חושף כעת כי מאחורי הקלעים התרחש "משבר חסר תקדים" בין הבית הלבן לבין הממלכה הסעודית.

המשבר פרץ ברגע שהכוחות האמריקניים הופתעו לגלות כי ריאד חוסמת את המרחב האווירי שלה בפניהם. מהלך זה, שבוצע ללא התייעצות מוקדמת, גרר סדרה של שיחות טלפון קשות וטעונות. יורש העצר מוחמד בן סלמאן עמד על שלו מול הנשיא טראמפ, סגנו ג'יי די ואנס, ושליחי הנשיא ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף. על פי גורמים אמריקנים, בן סלמאן הבהיר כי הוא מתנגד נחרצות למבצע ליווי הספינות, מחשש שהוא יביא לחידוש של מלחמה עצימה.

ההתנגדות הסעודית משקפת את המפנה האסטרטגי שנוקטת ריאד. בזמן שוושינגטון מתמקדת בגרעין האיראני, סעודיה מציבה בראש סדר העדיפויות את האיום הקונבנציונלי מצד המיליציות והטילים של איראן. כתוצאה מכך, היא פועלת באופן עצמאי – מחזקת קשרים עם סין ופקיסטן ומנהלת הידברות ישירה עם טהרן לניהול מאגרי טילים ומיליציות, תוך שהיא מנסה להרחיק עצמה מהקו האמריקני.

סימן בולט נוסף למתיחות הוא העובדה שמזכיר המדינה מרקו רוביו דילג על סעודיה בסיורו במפרץ בשבוע האחרון. בתגובה לפרסומים, דוברת הבית הלבן אנה קלי ציינה כי לנשיא טראמפ קשר מצוין עם סעודיה, אך לא הכחישה את חילוקי הדעות והוסיפה: "בסופו של דבר, הנשיא מקבל את כל ההחלטות על סמך מה שטוב ביותר לעם האמריקני ולביטחון הלאומי שלנו".

התנהלותה של סעודיה במהלך המלחמה הייתה שקולה ומחושבת. לפי רויטרס, לאחר תקיפות איראניות על אתרי הנפט שלה במאי, הגיבה ריאד בתקיפה נגדית – אך מיהרה לעדכן את איראן כדי למנוע הידרדרות, מה שהוביל להבנות שקטות עוד לפני הפסקת האש בין וושינגטון לטהרן. ב-18 ביוני, בפורום בווינה, הביע שר החוץ הסעודי הנסיך פייסל אופטימיות זהירה: "אני חושב שזה חשוב ביותר ומשמעותי מאוד שיש לנו מזכר הבנות שבתקווה ישים קץ לסכסוך הזה, וחשוב מכך, יפתח את הדרך לפתרון רבות מהסוגיות שנותרו פתוחות".

כעת, המבחן האסטרטגי בין בעלות הברית הוותיקות עומד בשיאו. לאור החשדנות ההדדית והמדיניות הסעודית העצמאית, העתיד של השותפות בין וושינגטון לריאד נותר לוט בערפל.

Hide picture