בנט התחייב לבטל את החוק וספג אש מהח"כים החרדים

מליאת הכנסת אישרה אמש (רביעי) בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה, ומיד לאחר ההצבעה התפתח עימות חריף בין יו"ר מפלגת בנט 2026, נפתלי בנט, לבין נציגי ש"ס ויהדות התורה. החוק, שקובע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל, עבר בקריאה ראשונה לאחר דיון סוער במליאה.

כגולם הקופץ בראש, בנט תקף בחריפות את אישור החוק והצהיר כי יפעל לביטולו אם ירכיב את הממשלה הבאה. לדבריו: "מיד עם הקמת הממשלה החדשה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה. החוק ייעלם, אך אות הקלון על חברי הכנסת האומללים שתמכו בזה, יישאר. צה״ל זקוק בנואשות ל20,000 חיילים והיום קואליציית ביבי-דרעי-סמוטריץ׳ אמרה שוב שאינטרסים פוליטיים חשובים מהביטחון. בקרוב נתקן הכל."

בש"ס לא נשארו חייבים. ח"כ מיכאל מלכיאלי הגיב לדברי בנט ואמר: "נפתלי, לבנתיים התורה ביטלה אותך, בקצב ההתרסקות בה אתה מצוי עד לבחירות אתה צריך להביא קולות מהבית, הערב יותר מתמיד גאה באזרחי ישראל שהעיפו אותך הביתה. עם ישראל חי."

גם ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה הצטרף למתקפה נגד בנט ואמר: "בנט, אתה תיעלם מהמפה הפוליטית, הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב להעלים את חוק יסוד לימוד תורה. התורה היא נצחית, ואתה עוד איזה אפיזודה פוליטית חולפת."

מקלב תקף בנאום במליאה: "במה אנחנו עם יהודי? בפלאפל?"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה, ובמהלך הדיון נשא יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ אורי מקלב, נאום נרחב שבו תקף את הביקורת על החוק וטען כי היא נובעת מחוסר הבנה של מקומה של התורה בזהות היהודית ובמדינת ישראל.

מקלב פתח בהתייחסות לטענות שהושמעו נגד החוק ואמר: "לצערי, שמענו הרבה דברים שבעצם אין להם שום קשר לחוק. מה לא שמענו? החוק הזה הוא בעצם 'תקציב לישיבות', החוק הזה הוא 'אנטי ציוני', ועוד דברים כאלה שבעצם חלקם היו פופוליזם שלא קשור בכלל לחוק. כל הפוליטיקה והמאבקים שיש במדינת ישראל בתקופה האחרונה – כולם התנקזו לתוך החוק הזה."

בהמשך התייחס לדבריו שלדבריו משקפים חוסר היכרות עם משמעות לימוד התורה: "לצערי, אדוני היושב-ראש, שמענו הרבה בורות. אני לא יודע אם לקרוא לזה בורות, בגלל שבורות זה כשלא מחנכים לזה. היום בבתי הספר היסודיים, בתיכונים, וגם באקדמיה, לא מלמדים על מהות התורה. הלוואי שהיו לומדים פה 10% ממה שבארצות הברית מלמדים על עשרת הדיברות, על דברים בסיסיים ועל ערך לימוד תורה."

בהמשך נשא מקלב את אחד הקטעים הבולטים בנאומו, כששאל: "איך אפשר, כשאין בסיס וכשלא מבינים שזה הבסיס שלנו כאומה? מה זה העם היהודי? במה העם היהודי הוא העם היהודי במדינת ישראל? מה, שיש כאן איזה מאכל לאומי – פלאפל או שווארמה? יש דגל ויש המנון – את זה יש בכל מדינה. במה זה נקרא העם היהודי שאתה אומר 'אני העם היהודי'?"

לדבריו, עצם זכות הקיום של העם היהודי בארץ ישראל נובעת מהתורה. "אין ספק שהכל נובע מתוך התורה. זו זכות הקיום, זו הזכות שאנחנו יושבים בארץ. אנחנו לא יכולים להגיד שהזכות שלנו לשבת בארץ היא בגלל שהקונגרס הציוני החליט, או בגלל נאום של הרצל או בן גוריון. אם מסתכלים בתוכן הנאומים, זכותנו לבוא ולהתיישב בארץ היא בגלל ההבטחה, 'ארץ אבותינו'. הדבר היסודי הזה מופיע בתורה, ולכן אנחנו יכולים להגיד שזו ההבטחה וזו זכות הקיום."

מקלב הוסיף: "אין ציונות בלי שיש מאחוריה תורה! ציונות לבדה זה דבר חלול, אין בה שום דבר. מי שאומר 'האחיזה', מכל מה שנאמר בשני הצדדים, זה רק כשיש מאחורה בסיס של תורה שהוא הערך. כל הערכים שיש בסוף מתכנסים לתורה. יש כאלה שרוצים להגיד שהערך הוא מידות טובות, זולת, שוויוניות – ודאי שזה ערך, שמירת שבת זה ערך, אבל הכל מתנקז לשם."

לקראת סיום נאומו התייחס לעצם הצורך בחקיקת חוק יסוד בנושא לימוד התורה וטען כי הוא נובע מהיחס הציבורי כלפי בני הישיבות. "ומה שמענו? שיש הידרדרות של הכנסת. נכון, גם אני חושב שיש הידרדרות. אם היינו צריכים להגיע למצב שצריך לחוקק חוק יסוד של לימוד תורה, זה לא הגיע סתם באוויר. זה הגיע מכיוון שאנשים שלומדים תורה מוצגים כעבריינים."

לדבריו, "הייתי בבית משפט צבאי השבוע. היו שם דיונים על חיילים שסחרו בנשק, שהתנהגו כעבריינים עם עבירות קשות מאוד. ומצד שני, שדרה של אנשים שכל החטא שלהם היה שלמדו תורה."

"אם היינו שומעים שבארצות הברית מחוקקים עכשיו חוק על חשיבות הדמוקרטיה כערך, היו אומרים 'מה קרה עכשיו? הרי זה הבסיס!'. זה שאנחנו היום צריכים לחוקק חוק שבא להגיד מה זה ערך לימוד תורה, זה הכל בגלל שמערערים את הדבר הזה. זה הבסיס לחקיקה, ואני מודה לכם מאוד."

מאות חסידים מבני ברק ימחו מול ביהמ"ד בירושלים

על רקע המתיחות המתמשכת בחסידות סאדיגורה, צפויה להתקיים מחר חמישי, י"ז בתמוז עצרת מחאה, תפילה וזעקה בהיכל בית המדרש סאדיגורה ירושלים ברחוב שמואל הנביא 79, בהשתתפות מאות חסידים, רבנים, אברכים ובחורי ישיבות.

על פי הודעת המארגנים, העצרת מתקיימת לטענתם בעקבות מסע מתמשך של צעקות, השפלות ופגיעה בכבודו של האדמו"ר מסאדיגורה שליט"א ובני משפחתו, מצד המחנה היריב סאדיגורה ירושלים בסכסוך הפנים חסידי. לטענתם, ההתנהלות בתקופה האחרונה חצתה כל קו אדום ומחייבת הבעת מחאה ציבורית בדרך של תפילה והתעוררות.

העצרת תיפתח בשעה 19:00 בתפילת מנחה ובאמירת פרקי תהילים. לאחר מכן צפויים לשאת דברים מנהיג העדה החרדית, הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, והמשפיע הרה"צ רבי נחום כהן שליט"א. בהמשך תתקיים תפילת ערבית, ולאחריה יפתחו המשתתפים את הצום והציבור יתפזר.

לדברי המארגנים, האירוע מתקיים בתיאום מלא עם משטרת ישראל ובאישורם ובהשתתפותם של רבני הקהילה, ראשי הישיבה וחברי בית ההוראה. עוד מדגישים כי מטרת העצרת היא "להשמיע קול מחאה ברור מתוך איפוק, כבוד ואחריות, תוך שמירה מלאה על הסדר הציבורי".

המארגנים מוסיפים כי בית המדרש והבניין שייכים לקהילה ולעמותה המנהלת אותה, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט שניתן לאחרונה ולפסיקת בית הדין שניתנה לפני מספר שנים. לדבריהם, הם מצפים להשתתפות רחבה של בני הקהילה ומביעים תקווה כי האירוע יתנהל על מי מנוחות, ללא ניסיונות הפרעה או אלימות מצד הגורמים המתנגדים.

במודעות קוראים לחסידים: "איש בל ייעדר", בקריאה לכלל בני הקהילה להגיע ולהשתתף בעצרת התפילה והמחאה.

מאות אברכים מויז'ניץ הקימו בית מדרש מחאה מול היועמ"שית

מאות אברכים מחסידות ויז'ניץ מרכז התכנסו הערב מול משרדי היועצת המשפטית לממשלה בקריית הממשלה בירושלים, שם קיימו את עצרת "זעקת התורה", מחאה יוצאת דופן שבמרכזה הועתק בית המדרש אל מול לשכת היועמ"שית, כמחאה על רדיפת לומדי התורה ומעצר בני הישיבות.

העצרת נפתחה בתפילת מנחה, ולאחר דברי התעוררות התיישבו מאות האברכים לסדר לימוד המוני שנמשך כשעה. במקום נשמע קול התורה מתוך דפי הגמרא, כאשר המשתתפים ביקשו להעביר מסר כי גם מול מוסדות השלטון ימשיכו בני התורה לעסוק בלימודם במסירות נפש.

אל העצרת הגיעו גם חברי הכנסת יצחק גולדקנופף ומאיר פרוש, וכן מוטי בבצ'יק. החכ"ים התיישבו לצד האברכים והצטרפו בעצמם לסדר הלימוד, כאות הזדהות עם מחאת לומדי התורה.

בתום סדר הלימוד נערך מעמד מרגש של קבלת עול מלכות שמים, שבמהלכו זעקו המשתתפים יחד "ה' הוא האלוקים", ולאחר מכן ננעל המעמד בדברי חיזוק שנשאו רבני החסידות.

מארגני העצרת הדגישו כי המסר שעמד בבסיס האירוע הוא כי את עולם התורה לא ניתן יהיה לעצור באמצעות מעצרים או צעדים משפטיים, וכי לומדי התורה ימשיכו לשקוד על תלמודם בכל מצב ובכל מקום.

חוק יסוד לימוד תורה אושר בקריאה ראשונה – 63 תמכו

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 53 מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת הכנסת, להמשך הכנת החקיקה. מוקדם יותר הוחלט להפריד בין החוק שיזם גפני, לחוק זהה של דרעי, זאת בשל דרישות פרוצדוראליות.

למרות אישור החוק, גם בקואליציה היו חברי כנסת סוררים שהתנגדו להצעה ואלו שמותיהם של הח"כים שייזכרו לדראון עולם: יולי אדלשטיין (הליכוד), שרן השכל (תקווה חדשה) ומשה סלומון (הציונות הדתית). על פי ההצעה, מוצע לעגן בחוק יסוד את ערך לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל, "כדי לקבוע הכרה בלימוד התורה כערך יסוד וליצור מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים במדינה".

יוזם ההצעה, ח"כ משה גפני אמר במליאה: "העם היהודי סבל מרדיפות. הוא העם היחיד ששרד את כל אלפי השנים האלה. לא רק שהעם היהודי שרד, הוא חזר לארצו, נס גלוי. מה שהיה שונה בעם היהודי מכל העמים הוא לימוד התורה. אדם יהודי במדינת ישראל – רוצה שיהיה חוק-יסוד לימוד תורה, בין יתר חוקי היסוד. כיום, אדם שלומד תורה ועובר ברחוב, יכולים להכניס אותו למעצר. אני סבור שיש זילות בלימוד התורה ובערך שמדינת ישראל נותנת ללימוד התורה, לימוד התורה הוא מה שמחזיק אותנו כעם".

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בעת הכנת הצעת חוק היסוד לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת הכנסת אם יש לחקיקה המוצעת השלכות כלשהן על התנהלות רשויות השלטון לאורה. להערכת אגף התקציבים במשרד האוצר, בשלב זה לא ניתן להעריך את העלות התקציבית של החקיקה, שכן לא ברור אילו פעולות נגזרות מהנוסח המוצע".

יו״ר ש״ס אריה דרעי אמר בתגובה לאישור החוק: ״הערב הרמנו את קרן התורה! אישורו בקריאה הראשונה של חוק יסוד: לימוד תורה שתנועת ש״ס הובילה בנחישות, הוא תחילתו של תיקון היסטורי והכרה של מדינת ישראל בערכה העליון של התורה ובמעמדם של לומדי התורה, הנושאים על כתפיהם את קיומו הרוחני של עם ישראל. בעזרת ה׳ נמשיך עד להשלמת החקיקה בקריאה שנייה ושלישית, כדי לעגן אחת ולתמיד את מעמדה של התורה ואת הכבוד הראוי ללומדיה".

ח"כ מאיר פרוש בירך גם הוא על האישור ואמר: "מדובר בחוק חשוב ומהותי, אשר בא לאשרר את המובן מאליו לכל יהודי ירא שמים. אישור בקריאה ראשונה זהו צעד בכיוון הנכון, אך אנו מצפים שהחוק יאושר עוד בכנסת הזו בקריאה שניה ושלישית. המסר שיוצא היום מהכנסת הוא שיש כבוד ללומדי התורה ורוב חברי הכנסת מתנגדים לרדיפת בני הישיבות ואברכי הכוללים".

יו”ר סיעת יהדות התורה ח”כ אורי מקלב: "אישור הצעת החוק הוא צעד מתבקש ומשמעותי בדרך להשבת המעמד הראוי ללומדי התורה. המתנגדים לחוק בחרו להתנתק מהשורשים ומהחיבור של העם היהודי לתורה. ההתנגדות לחוק נשענת על פופוליזם, הכפשות והסתה נגד לומדי התורה. התורה לא צריכה חוק יסוד – המדינה היא זו שצריכה חוק יסוד, כי אין לה זכות קיום בלי התורה. בעת הזו, כשהתורה ולומדיה נעשו למרמס, חובתנו לעגן את מעמדה של התורה ואת כבודה. נעשה זאת בשליחות, בלהט ובנחרצות. ואם הדרך תדרוש מאבק – נילחם על זה עד הסוף".

ח״כ יעקב אשר בתגובה לאישור חוק יסוד לימוד תורה במליאת הכנסת: ״זהו חוק היסטורי שמבטא את ההכרה בכך שלימוד התורה אינו רק זכות, אלא ערך יסוד מרכזי בחיי העם היהודי ובזהותה של מדינת ישראל. התורה ליוותה את העם היהודי לאורך הדורות, ושמרה על קיומו ועל ייחודו גם בזמנים הקשים ביותר״.

בג"ץ נגד היועמ"שית: "אין להסכים עם ההתנהלות הזו"

בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה ויוצאת דופן על התנהלות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, במסגרת עתירה העוסקת בדרישה לפתוח בחקירה פלילית בעקבות הדלפת מידע ביטחוני רגיש. בהחלטה שפורסמה אתמול (שלישי), דחו השופטים את בקשת המדינה להאריך את המועד להגשת תגובתה, תוך שהם מותחים ביקורת חריפה על אופן התנהלות המשיבים ועל העיכובים החוזרים בהליך.

הפרשה נחשפה לראשונה בחדשות 14 על ידי הכתב מוטי קסטל. העתירה הוגשה על ידי פורום "בוחרים בחיים", באמצעות משרד עורכי הדין מירון, נגד משטרת ישראל, הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה. במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על פתיחת חקירה פלילית בעקבות הדלפות של דיונים ביטחוניים ותוכניות מלחמה מסווגות, בין היתר על רקע מידע שפורסם על ידי העיתונאי רונן ברגמן.

על פי הנטען בעתירה, לאורך ההליך הציגה המדינה גרסאות שונות באשר לטיפול בתלונה. תחילה נטען כי העתירה הוגשה בטרם הוגשה תלונה רשמית, אולם בהמשך התברר כי תלונה כזו דווקא הוגשה ונסגרה. לאחר מכן טענה המדינה כי לא התקבלה פנייה מצד גורם רשמי לפתיחת חקירה, אך בהמשך עלה כי גם ראש הממשלה וגם מזכיר הממשלה ביקשו לבחון את הנושא. העותרים טענו כי בניגוד למקרים אחרים, שבהם ננקטו צעדים מהירים בעקבות חשדות להדלפות, במקרה זה לא נפתחה חקירה למרות שמדובר במידע ביטחוני רגיש במיוחד.

לאחר שבית המשפט העניק למדינה פרק זמן של 90 ימים להגשת תשובתה, ביקשה היועצת המשפטית לממשלה, ביום האחרון שנקבע, להאריך את המועד בחודש נוסף. הבקשה נדחתה על ידי הרכב השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ויעל וילנר, אשר הביעו ביקורת חריפה על אופן ההתנהלות.

בהחלטתם כתבו השופטים: "התנהלות המשיבים, שבחרו להגיש ביום האחרון למניין 90 הימים שנקצבו להם מעוררת קושי רב. הגשת בקשה מסוג זה ברגע האחרון, מציבה את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת ואין להסכין עמה. המשיבים עמדו על חריגותה של בקשתם זו, אך נציין, בצער רב, כי היא איננה חריגה מספיק.

"מעבר לכך שלחובת המשיבים עומדת ה'היסטוריה' העגומה של התנהלותם בהליך הנוכחי, למותר לציין, כי פירוט זה איננו מסּפק, לשון המעטה. מצופה, כי המשיבים יתייחסו במלוא כובד הראש לקשיים שנזכרו, שנאמרים ונשנים בפסיקתנו בהקשרים שונים".

השופטים הוסיפו והדגישו כי אין מדובר באירוע נקודתי בלבד, אלא בהתנהלות חוזרת מצד המדינה, וציינו כי "דפוס פעולה כמעט זהה ננקט על ידי המשיבים רק לאחרונה, שם בדקה התשעים הוגשה בקשה לא פעם אחת אלא פעמיים".

ההחלטה החריגה מצטרפת לשורת הערות שהשמיע בעבר בית המשפט כלפי רשויות המדינה בנוגע לעמידה בלוחות זמנים, אולם במקרה זה בחר ההרכב לכלול ביקורת מפורשת על מה שהגדיר כהתנהלות חוזרת שאינה עולה בקנה אחד עם הציפייה להתנהלות תקינה של רשויות המדינה בפני בית המשפט.

נחשף: טראמפ נאלץ לסגת מהמבצע בהורמוז – בגלל סעודיה

ההחלטה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבטל את "פרויקט החופש" – מבצע אבטחת הספינות במצר הורמוז – ימים בודדים לאחר שהושק במאי האחרון, הוסברה רשמית כצורך דיפלומטי. אך דיווח שפורסם ב"ניו יורק טיימס" חושף כעת כי מאחורי הקלעים התרחש "משבר חסר תקדים" בין הבית הלבן לבין הממלכה הסעודית.

המשבר פרץ ברגע שהכוחות האמריקניים הופתעו לגלות כי ריאד חוסמת את המרחב האווירי שלה בפניהם. מהלך זה, שבוצע ללא התייעצות מוקדמת, גרר סדרה של שיחות טלפון קשות וטעונות. יורש העצר מוחמד בן סלמאן עמד על שלו מול הנשיא טראמפ, סגנו ג'יי די ואנס, ושליחי הנשיא ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף. על פי גורמים אמריקנים, בן סלמאן הבהיר כי הוא מתנגד נחרצות למבצע ליווי הספינות, מחשש שהוא יביא לחידוש של מלחמה עצימה.

ההתנגדות הסעודית משקפת את המפנה האסטרטגי שנוקטת ריאד. בזמן שוושינגטון מתמקדת בגרעין האיראני, סעודיה מציבה בראש סדר העדיפויות את האיום הקונבנציונלי מצד המיליציות והטילים של איראן. כתוצאה מכך, היא פועלת באופן עצמאי – מחזקת קשרים עם סין ופקיסטן ומנהלת הידברות ישירה עם טהרן לניהול מאגרי טילים ומיליציות, תוך שהיא מנסה להרחיק עצמה מהקו האמריקני.

סימן בולט נוסף למתיחות הוא העובדה שמזכיר המדינה מרקו רוביו דילג על סעודיה בסיורו במפרץ בשבוע האחרון. בתגובה לפרסומים, דוברת הבית הלבן אנה קלי ציינה כי לנשיא טראמפ קשר מצוין עם סעודיה, אך לא הכחישה את חילוקי הדעות והוסיפה: "בסופו של דבר, הנשיא מקבל את כל ההחלטות על סמך מה שטוב ביותר לעם האמריקני ולביטחון הלאומי שלנו".

התנהלותה של סעודיה במהלך המלחמה הייתה שקולה ומחושבת. לפי רויטרס, לאחר תקיפות איראניות על אתרי הנפט שלה במאי, הגיבה ריאד בתקיפה נגדית – אך מיהרה לעדכן את איראן כדי למנוע הידרדרות, מה שהוביל להבנות שקטות עוד לפני הפסקת האש בין וושינגטון לטהרן. ב-18 ביוני, בפורום בווינה, הביע שר החוץ הסעודי הנסיך פייסל אופטימיות זהירה: "אני חושב שזה חשוב ביותר ומשמעותי מאוד שיש לנו מזכר הבנות שבתקווה ישים קץ לסכסוך הזה, וחשוב מכך, יפתח את הדרך לפתרון רבות מהסוגיות שנותרו פתוחות".

כעת, המבחן האסטרטגי בין בעלות הברית הוותיקות עומד בשיאו. לאור החשדנות ההדדית והמדיניות הסעודית העצמאית, העתיד של השותפות בין וושינגטון לריאד נותר לוט בערפל.

פרוש במתקפה: "פוליטיקאים מאוגנדה – מה לכם ולארץ ישראל?"

ח"כ מאיר פרוש נאם היום (רביעי) לפני זמן קצר בדיון במליאת הכנסת על חוק יסוד לימוד התורה, וביקר בחריפות את המתנגדים להצעת החוק, כשהוא קורא לכל חברי הכנסת שמאמינים בתורה להצביע בעד הצעת החוק.

בפתח דבריו הסביר את הצורך בהצעת החוק: "לפני 78 שנים הכריז בן גוריון על קמת מדינה, מדינה אותה הוא הגדיר כמדינה יהודית ודמוקרטית. תשאלו, וזו תהיה שאלה טובה, איך יכול להיות שבמדינה בה במגילת העצמאות נכתב על ידי מייסדיה על "ספר הספרים הנצחי", לא חוקקו מיד עם הקמתה את חוק יסוד לימוד התורה".

"התשובה, היא תשובה לא פחות טובה מהשאלה. גם היא כתובה במגילת העצמאות: "בארץ-ישראל קם העם היהודי". כידוע, את התורה קיבל העם היהודי בהר סיני לפני 3,338 שנים, ומכוחה אנו בארץ ישראל".

"לכן, בעולם מתוקן, לא צריך חוק. יש דברים שהם הרבה מעבר לחוק, שהם מובנים מאליהם, בשביל כל אדם שמבקש לחיות בארץ ישראל מכח הציווי האלוקי, שנכתב בתורה, שהוא הקושאן שלנו על האדמה הזו".

"אבל בשנים האחרונות התחזקה קבוצה חדשה של פוליטיקאים, נקרא להם פוליטיקאים מאוגנדה. חלקם פוליטיקאים כאן בכנסת וחלקם פוליטיקאים שמתחזים למשפטנים, יועצים משפטים ושופטים".

בנאומו תקף בחריפות את חברי הכנסת משמאל לצד מערכת המשפט: "הם לא מבינים, כי מה להם ולתורה. מבחינתם היה אפשר להקים מדינה באוגנדה, מדינה דמוקרטית, בלי קשר ליהודים, ושם באמת אין שום סיבה והיגיון לחוקק חוק יסוד לימוד התורה. מה בין אוגנדה ללימוד תורה".

עוד הזכיר את העמדה הרשמית של מערכת הביטחון בעד לימוד התורה: "עד כמה האבסורד גדול, כי מי לא מקבל את עמדת הפוליטיקאים מאוגנדה – הצבא. אחרי האסון הנורא ביום שמחת תורה תשפ"ד, הקים שר הביטחון דאז, היום יקיר השמאל, יואב גלנט, ועדה ביטחונית-מקצועית, בברכת מנכ"ל משרד הביטחון דאז והרטכ"ל כיום, אייל זמיר, והרמטכ"ל דאז הרצי לוי".

"הוועדה, ועדה בראשות האלוף במיל' אליעזר שקדי, בה היו חברים שורה של קצינים בכירים בצבא, שהמליצו את הדבר הבא: "שמירה על ערכי הליבה של העולם החרדי – שומרים על לומדי תורה ש"תורתם אומנותם" (לומדים שלושה סדרים ביום)". המילים האלה כתובים בהמלצות האלוף שקדי".

"כאמור, ועדה שהוקמה אחרי שמחת תורה תשפ"ד, קובעת, לומד שלושה סדרים ביום, לא מגויס. כנראה שבצבא יש שמבינים את ערך לימוד התורה. אבל הפוליטיקאים האוגנדים לא מבינים". "אל מול אותה קבוצת פוליטיקאים-משפטנים שדוגלים בשיטת אוגנדה, אנחנו צריכים לתת כאן היום מענה יהודי. מענה שאמור להיות מובן מאליו".

בכאב רב פנה גם לחברי הכנסת מהימין שמתכוונים להצביע נגד הצעת החוק: "אל אותם חברי כנסת מתוך שורות הקואליציה שמתכוונים להתנגד לחוק, חלקם אף חובשי כיפה, אני רוצה להגיד: מה לכם ולארץ ישראל? אתם, חובשי הסרוגות, כביכול דוגלים, לא מוותרים ומייקרים כל גרגיר אדמה כאן בארץ ישראל, כי היא הובטחה לנו בתורה. אבל בכל מה שקשור ללימוד תורה אתם מבקשים שאנחנו נסתפק רק בכמה גרגירים מהתורה. מותר לבקש מכם, קצת, חשבון נפש".

בסיום דבריו סיכם: "אבקש להודות לידידי חבר הכנסת לשעבר הרב משה שמעון רוט שהשכיל להגיש בהיותו ח"כ את הצעת החוק הזו כבר בתחילת הקדנציה, ולח"כ הרב משה גפני אשר כיום מוביל את קידום הצעת החוק יחד עם כלל חברי יהדות התורה. אני קורא לכל חברי הכנסת היום להצביע בעד התורה, אחרת אתם בעד מדינת אוגנדה".

הנער שנסחף בים אותר בין הסלעים במצב אנוש

שלושה נערים כבני 15 נסחפו היום (רביעי) בחוף לא מוכרז באזור פלמחים. צוותי מד"א הוזעקו למקום בשעה 17:15, שם התברר כי שניים מהנערים חולצו ללא פגע ולא נזקקו לסיוע רפואי. כוחות גדולים המשיכו בחיפושים אינטנסיביים אחר הנער השלישי, שאותר לפני זמן קצר במצב אנוש בין סלעי החוף על ידי צוללן של כבאות והצלה ופונה לבית החולים וולפסון.

למאמצי החיפוש הצטרפו צוותים מיחידת 'מצולה' של זק"א. רואי ליברמן, מפקד יחידת מצולה- צוללים בזק״א מציין: "מיד עם קבלת הדיווח צוותי היחידה הוקפצו לסייע בחיפושים באמצעות הציוד המתקדם שקיים ברשות היחידה הכולל קייקים, סירות, וציוד צלילה מתקדם. כעת לצערינו אותר הנעדר כבן ה-15 כשהוא במצב אנוש והוא פונה לבית החולים להמשך טיפול".

ממשטרת ישראל נמסר כי בחיפושים השתתפו שוטרי מחוז מרכז מתחנת יבנה, בשילוב מערכי השיטור הימי והאווירי, עשרות מתנדבים ואנשי הרשות המקומית. המשטרה עדכנה כי: "בתום סריקות של שוטרי מחוז מרכז מתחנת יבנה יחד עם שוטרי מערכי השיטור הימי והאווירי אותר הנער בחוף פלמחים – פונה לבית החולים במצב אנוש, עפ"י גורמי הרפואה".

עוד ציינו במשטרה כי עם קבלת הדיווח: "פתחו שוטרי תחנת יבנה יחד שוטרי מערכי הימי והאווירי עם גורמי חירום והצלה בחיפושים נרחבים באזור החוף והים בפלמחים, תוך הפעלת אמצעים מבצעיים מגוונים. בפעילות השתתפו עשרות שוטרים, מתנדבים ואנשי הרשות המקומית, הפועלים בשיתוף פעולה מלא מהיבשה ומהים. כאמור הנער אותר ופונה למרכז הרפואי במצב אנוש, עפ"י גורמי הרפואה". גורמי החירום מדגישים כי הרחצה בחופים לא מוכרזים מסוכנת במיוחד, בשל זרמים חזקים ותנאי ים משתנים.

צליפה ומטענים: חוסל מפקד מחלקה בחמאס שקידם פיגועים

מפקד מחלקה בזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס, המחבל עאדל ג'האד מחמד עצפור, חוסל אתמול (שלישי) בתקיפה אווירית ממוקדת בדרום רצועת עזה. החיסול בוצע לאחר שהמחבל היווה איום ממשי ומידי על הכוחות הפועלים בשטח הרצועה.

עצפור התרכז בתקופה האחרונה בניסיונות אקטיביים לשקם את יכולותיו המבצעיות של ארגון הטרור חמאס. במקביל למאמצי השיקום, הוא פעל באופו אינטנסיבי להוצאה לפועל של מתווי טרור מגוונים נגד כוחות הביטחון בטווח הזמן המיידי.

לאורך חודשי המלחמה, קידם עצפור באופן עקבי מתווי צליפה מורכבים והטמנת מטעני חבלה נגד כוחות צה"ל השונים שפעלו ברחבי רצועת עזה, עד אשר זוהה וחוסל מהאוויר.

מדובר צה"ל נמסר: "כוחות צה"ל בפיקוד הדרום נותרים פרוסים במרחב בהתאם להסכם הקיים, ומהצבא נמסר כי הכוחות ימשיכו לפעול באופן נחרץ להסרת כל איום מיידי על הלוחמים".

כמו באיראן: המיליציה האכזרית שזורעת אימה בתימן

הנהגת החות'ים בתימן החלה בתהליך הקמתה של מיליציה חמושה חדשה, המבוססת על המודל של ארגון ה"בסיג'" האיראני. מטרת היחידה, המכונה "כוחות הגיוס", היא להדק את השליטה באזורים שבשליטת המורדים ולדכא מוקדי התנגדות מבית.

כפי שדווח בערוץ התימני "אל-ג'מהוריה", המזוהה עם מתנגדי הארגון, מדובר בצעד המעורר ביקורת חריפה. מנחה הערוץ תיאר את המהלך כ"תעלול שטני חדש" והסביר: "כאשר הרעב מתחלף במוות והאזרח הופך ממי שמחפש אחר ארוחה לארוחה בעצמה, שמזינה את המלחמה של המיליציה החות'ית, אז אנחנו ניצבים בפני תעלול שטני שמכונה 'כוחות הגיוס' ונהנה ממנדט מוחלט".

הוא הוסיף כי מדובר בצעד הממשיך תהליכים שהחלו עוד בשנת 2023, תחת הכותרת "קורסי מבול אל-אקצא". לדבריו, "הכרזת המלחמה של החות'ים באמצעות 'כוחות הגיוס' היא הכרזת מלחמה על הרעב, לא יותר. איך? זה התחיל ב-2023. כבר אז החות'ים לא היו מסוגלים להיענות לזעקות הרעב ולדרישות למשכורות. זה נגמר עם האירועים בעזה, שהחות'ים ראו בהם הזדמנות לדחוף אנשים למה שמכונה 'קורסים למבול אל-אקצא'. מי שנאלצו להירשם לקורסים האלה היו פקידי מוסדות המדינה באזורים שבשליטת החות'ים – הפלח המרכזי באוכלוסייה שדורש משכורות, ושהחות'ים רואים בו מקור לדאגה ולמטרד".

עוד נטען בערוץ כי המשטר כופה אמונים מוחלטים על המצטרפים: "הכרזת המלחמה של החות'ים באמצעות 'כוחות הגיוס' היא הכרזת מלחמה על הרעב, לא יותר. איך? זה התחיל ב-2023. כבר אז החות'ים לא היו מסוגלים להיענות לזעקות הרעב ולדרישות למשכורות. זה נגמר עם האירועים בעזה, שהחות'ים ראו בהם הזדמנות לדחוף אנשים למה שמכונה 'קורסים למבול אל-אקצא'. מי שנאלצו להירשם לקורסים האלה היו פקידי מוסדות המדינה באזורים שבשליטת החות'ים – הפלח המרכזי באוכלוסייה שדורש משכורות, ושהחות'ים רואים בו מקור לדאגה ולמטרד".

לדבריו, במשטר הטרור החליטו כי "כל משתתף בקורסים האלה יישבע אמונים לחות'ים וייחויב לבצע את הנחיותיהם בכל רגע. בעקבות כך, אלפי עובדים ואזרחים באזורים של המיליציה הוצאו להורג. כשאנשים שוב החלו לסבול מרעב, החות'ים שוב נופפו בחרב הגיוס והודיעו על הקמת 'כוחות הגיוס'. זה הותיר לאזרחים שתי אופציות – למות מרעב או למות כשהם חברים במיליציה".

משקיפים במזרח התיכון מעריכים כי המיליציה החדשה מוקמת על רקע חוסר שביעות רצון גובר בשורות הארגון, הנובע בין היתר מהקפאת משכורות והגברת אמצעי האבטחה בעקבות שרשרת חיסולים ממוקדים שבוצעו בשנה שעברה. גורמים המקורבים למתנגדי החות'ים מזהירים כי המהלך מאותת על כוונת המורדים לצאת למתקפה רחבה נגד כוחות האופוזיציה בדרום תימן.

בגלל הדיל של יהדות התורה? חוק המואזין עבר בטרומית

מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת חוק מניעת רעש בלתי סביר של המואזין, התשפ"ו־2025. 50 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, שיוזם ח"כ צביקה פוגל, לעומת 36 חברי כנסת שהתנגדו. הצעת החוק תועבר כעת להכרעת ועדת הכנסת, שתקבע באיזו ועדה יתקיימו הדיונים הבאים להכנתה לקריאה ראשונה.

על פי דיווחים שפורסמו ברקע ההצבעה, היעדרותם של חברי הכנסת מסיעת יהדות התורה מהמליאה נקשרה להבנות שקטות, לפיהן המפלגות הערביות נעדרו במקביל מההצבעה על חוק יסוד לימוד תורה בקריאה הטרומית. מנגד, חברי הכנסת של סיעות ש"ס וישראל ביתנו הצביעו בעד החוק והבטיחו את הרוב הדרוש לאישורו.

הצעת החוק החדשה קובעת איסור גורף על הקמה או הפעלה של מערכת כריזה במסגדים ללא קבלת היתר מתאים. בנוסף, החוק מחייב למנות בעל תפקיד רשמי בכל מקום שבו פועלת מערכת כריזה, אשר יהיה אחראי לוודא כי העוצמה וההפעלה עומדות בתנאי ההיתר.

החקיקה המוצעת מעניקה לשוטרים סמכות כניסה למתחמים שבהם מבוצעת עבירה על החוק, במטרה להביא להפסקת הרעש באופן מיידי. הפעלת המערכות בניגוד לנהלים תוגדר כעבירה מינהלית, ויוטלו קנסות כספיים על המפרים.

בדברי ההסבר של החוק נכתב כי רעש ממערכות כריזה במסגדים הוא אחד ממפגעי הרעש הקשים בישראל, וכי הציבור חשוף במשך שנים לרעש הפוגע בבריאות ובשגרת החיים. עוד מצוין בדברי ההסבר כי גם במדינות מוסלמיות שונות, ובהן מצרים וסעודיה, קיימות הגבלות ברורות על עוצמות הרעש ממערכות כריזה דתיות.

יוזם ההצעה, ח”כ צביקה פוגל, אמר כי “לא מדובר בסוגיה פוליטית. אין אדם או מוסד הפטורים מחובת השמירה על הסביבה וחוקי הרעש. כשם שאוכפים את החוק על אולמות אירועים, עסקים פרטיים ובתי תפילה מכל סוג – כך יש לאכוף אותו גם כאן”.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בירך על אישור החוק ואמר: "שנים על גבי שנים הייתה השתוללות. המשילות מתחילה ברעש. גם ברהט ובפזורה יש אנשים שסובלים מזה, ילדים שסובלים מהרעשים האלה. אנחנו כאן כדי לשמור על הזכויות ועל המשילות".

שלושה נערים נסחפו בחוף לא מוכרז – אחד טרם אותר

סריקות נרחבות מתנהלות משעות אחר הצהריים (רביעי) אחר נער שנעדר לאחר שנסחף בים בחוף לא מוכרז סמוך לפלמחים. כוחות כבאות והצלה, משטרה ומד״א פועלים בשטח, ובמקביל הוזנק מסוק לסיוע בחיפושים מהאוויר. על פי הדיווח הראשוני שהתקבל במוקד 101 של מד״א במרחב איילון בשעה 17:15, התקבל דיווח על שלושה נערים שנסחפו במהלך רחצה בחוף.

עם הגעת כוחות ההצלה למקום התברר כי שניים מהנערים הצליחו להיחלץ מהמים, בין אם בכוחות עצמם ובין אם בסיוע אזרחים שנכחו במקום. בדיקה רפואית ראשונית העלתה כי מצבם טוב, והם אינם נזקקים להמשך טיפול או פינוי לבית החולים. במקביל, נמשכות הסריקות אחר הנער השלישי שנסחף, וטרם אותר

גורמי החירום שבים ומדגישים בעקבות האירוע את הסכנה שברחצה בחופים לא מוכרזים, המאופיינים לעיתים בזרמים תת־קרקעיים חזקים. לקראת ימי בין הזמנים המתקרבים, קוראים הגורמים לציבור להישמע לאזהרות ולהימנע מרחצה באזורים שאינם מוכרזים.

בזמן שאיראן משקיעה הון: נחשף המחדל שמונע מצה"ל להתחמש

אלוף במיל' אמיר ברעם, מנכ"ל משרד הביטחון, הציב הבוקר (רביעי) תמרור אזהרה בוהק בכל הנוגע ליכולותיה הביטחוניות של ישראל. בדברים שנשא בכנס הרצליה, הדגיש ברעם כי ללא שינוי בהתנהלות הממשלתית, המדינה ניצבת בפני סכנה אסטרטגית משמעותית.

ברעם תקף בחריפות את אגף התקציבים במשרד האוצר. לדבריו, "אגף התקציבים באוצר, שרואה במשמעויות של המציאות המלחמתית 'אירוע חשבונאי חולף', ממסמס את יכולת הממשלה לממש החלטות שכבר התקבלו על בניין כוח ארוך טווח". הוא הוסיף כי "בניין הכוח ארוך הטווח של מדינת ישראל נמצא בפיגור מסוכן. אם נמשיך לנהוג כך כמדינה – הסיכון למוכנותה הביטחונית המותאמת של מדינת ישראל יהפוך לגדול ביותר".

ברעם חשף כי נאלץ לנקוט בצעדים דרסטיים כדי לשמור על רציפות האספקה הביטחונית: "בשנה האחרונה נאלצתי כמנכ"ל להפעיל את כל סמכויות החירום, גם בהיעדר גיבוי תקציבי. ׳תקפנו׳ צווארי בקבוק, ביצענו רכש קריטי חוצה יבשות של חומרי גלם, חתמנו על עסקאות ייצוא שהרחיבו קווי ייצור מקומיים, וגייסנו כוח אדם ייעודי לתעשיות. הודות לפעולות החירום הללו, שנקטנו בזמן אמת, לישראל יש היום מלאי חיצים, קלע דוד וכיפת ברזל שהולך וגדל תוך כדי לחימה. אבל המלאכה לא תמה".

לדברי מנכ"ל משרד הביטחון, הסחבת הבירוקרטית בתוכנית העשור של צה"ל, הנאמדת ב-350 מיליארד שקלים, מעמידה את ישראל בעמדת נחיתות מול האיום האיראני. "אגף התקציבים באוצר, שרואה במשמעויות של המציאות המלחמתית 'אירוע חשבונאי חולף', ממסמס את יכולת הממשלה לממש החלטות שכבר התקבלו על בניין כוח ארוך טווח, בזמן שהאויב האיראני צפוי להשקיע במחצית השנייה של 2026 סכומי עתק בבניין יכולות, המשתווה לתוכנית העשור שלנו כולה", אזהיר ברעם.

בסוגיית השותפות האסטרטגית עם ארה"ב, קרא ברעם להימנע מניתוחים פשטניים. הוא ציין כי "ההבדל בינינו אינו בהבנת האיום, אלא בסדרי העדיפויות: עבורנו איראן היא איום קיומי; עבור ארה"ב היא אתגר אזורי, כרוני – בעוד שסין והזירה האינדו-פסיפית הם אתגר הליבה. אנחנו חושבים טהרן – הם חושבים טאיוואן".

הוא סיכם את גישתו לממשל האמריקני: "כשארה"ב פועלת תחת תפיסת אמריקה ראשונה, השותפות שלנו לא יכולה להישען רק על ערכים משותפים, אלא גם על אינטרסים קרים: ישראל חזקה, עצמאית ויוזמת, המייצבת את המזרח התיכון, היא הנכס המאפשר לארה"ב להפנות משאבים לאסיה. זוהי התשתית להסכם השותפות הביטחונית (MOU) הבא שאנו מגבשים כעת. ההסכם יצטרך לייצר תועלות ביטחוניות, כלכליות ואסטרטגיות לשתי המדינות לשנים רבות".

אחרי שנים של נתק: פריצת דרך דיפלומטית בין ישראל לונצואלה

משלחת סיוע ישראלית צפויה לנחות בשעות הקרובות בוונצואלה כדי להגיש עזרה לנפגעי רעידת האדמה הקשה שפקדה את המדינה. בראש המשלחת עומד השגריר יועד מגן, מחזיק תיק ונצואלה במשרד החוץ, ואת כוח צה"ל מוביל ראש מטה פיקוד העורף, תת-אלוף אלעד אדרי. כפי שפורסם ב-ynet, הצוות מונה 28 אנשי מקצוע, בהם שמונה מהנדסים מפיקוד העורף, כאשר בהמשך צפויים להצטרף מומחים נוספים מפיקוד העורף ומרשות החירום הלאומית (רח"ל).

לפי הדיווח בווינט, יציאת המשלחת מסמלת שינוי כיוון דרמטי, שכן מדובר בקשר ישיר ראשון בין בכירים משתי המדינות מאז ניתוק היחסים ב-2009. יועד מגן הסביר ל-ynet את הצורך המבצעי שעלה בשיחות מול שר החוץ הוונצואלי, יבאן גיל: "ונצואלה העבירה שורה של תחומים שבהם היו רוצים שנתמקד. נגיד שבשיחה הראשונה שהיתה לי עם שר החוץ של ונצואלה הוא ביקש למקד במאמצי השיקום. הוא אמר לי שהבעיה המרכזית, שיש להם הרבה חסרי בית ולא יודעים איך להתמודד עם המצב החדש שנוצר. הם היו רוצים סיוע בתחום הזה. אני אמרתי לו מה ההתמחויות שלנו והגענו לעמק שווה שהנושא של הנדסה הוא קריטי – כי הבדיקה שיבצעו המומחים הישראלים תהיה האם ניתן לחזור לבתים".

המומחים הישראלים יתמקדו במיפוי עמידות מבנים וסיוע למערכת הבריאות המקומית. "יש 9 בתי חולים שנפגעו ברעש האדמה. הרשויות לא בטוחות האם אפשר לטפל באנשים בתוך בתי החולים או לא. במשלחת יש מהנדסים ישראלים ואחד מהם מומחה לבתי חולים. הוא יכול לאשר שניתן להשמיש את בית החולים או שלא. כנ"ל לגבי שאר חברי הצוות, שיגידו האם המבנים להריסה, והאם ניתן לשקם או האם ניתן להשתמש בהם עכשיו. זה חשוב כי זה יקל על האוכלוסיה שנמצאת במצוקה", הוסיף מגן.

למרות הצורך הדחוף, המשלחת יצאה באיחור מסוים בשל היעדר ערוצים דיפלומטיים. "אין יחסים דיפלומטיים בין ונצואלה לישראל ולכן ההחלטה על הרצון לשגר משלחת היתה מיידית באותו יום. ביום חמישי בבוקר התקבלה ההחלטה, אבל מכיוון שאין יחסים דיפלומטיים וערוצי הקשר עם ונצואלה מוגבלים – לקח קצת זמן עד שנענו בחיוב והכל התארגן מול ונצואלה", הבהיר מגן.

הוא סיכם את האתגרים הלוגיסטיים והאבטחתיים: "מאחר ואין לנו שם שגרירות, ואין לנו עורף אבטחתי וגם לא דיפלומטי – אז הכל הרבה יותר קשה. אין לנו ערוצי קשר פורמאליים והיינו צריכים להקים תוך כדי תנועה ואנו נתקלים בלא מעט קשיים בדרך. ולכן הדברים זזו כמו שהם זזו. ויחד עם זאת, הרצון להגיע ולסייע עם הנסיון שלנו והיכולות שלנו הרצון הוא עצום. אני רואה את זה על חברי המשלחת. יש רצון עז לסייע לאסון ההומניטרי הזה, לרשויות בוונצואלה ולעם. לכן אנו בדרך".

טלטלה בצמרת האיראנית: הבכיר שח'אמנאי מתכנן להדיח

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן, צפוי להדיח בקרוב את ראש הרשות השופטת, גולאם-חוסין מוחסני אז'אי, ולמנות תחתיו דמות המקורבת אליו יותר. כך דווח אמש (רביעי) באתר האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל".

על פי הדיווח, המנהיג אינו מתכוון להעניק לאז'אי קדנציה שנייה עם סיום כהונתו הנוכחית בת החמש שנים. מהלך זה צפוי לשבור מסורת בת ארבעה עשורים, שבמסגרתה ראשי הרשות השופטת כיהנו באופן קבוע במשך שתי קדנציות רצופות, סך הכל עשור.

גורמים המכירים את המהלכים מאחורי הקלעים מציינים כי הצעד אינו נובע מרצון לבצע רפורמות במערכת המשפט. מדובר בחלק מתהליך כולל של עיצוב מחדש במוקדי הכוח במדינה לאחר המלחמה האחרונה, כאשר ח'אמנאי מבקש לאייש תפקידי מפתח בנאמניו.

במידה וההדחה תצא לפועל, אז'אי יירשם כאחד הבכירים הראשונים שמוחלפים במסגרת ניסיונו של ח'אמנאי לבסס מחדש את שליטתו במערכת הביטחון, המשפט ומוקדי הכוח הפוליטיים, זאת לאחר תהליך העברת השלטון. אז'אי עומד בראש המערכת האחראית על העמדתם לדין ודיכוי המפגינים באיראן.

הדיווח מגיע על רקע עלייה בביקורת כלפי אז'אי מצד הזרם הקיצוני באיראן. הטענות גברו לאחר חשיפת שמות חברי המועצה העליונה לביטחון לאומי שתמכו במזכר הבנות עם ארצות הברית. המבקרים טוענים כי הצבעתו של אז'אי הייתה מנוגדת לעמדתו המוצהרת של ח'אמנאי, לאחר שהמנהיג כתב במכתב כי עמדתו העקרונית לגבי מזכר ההבנות הייתה שונה.

Hide picture