מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי פעל רבות כידוע בהוראת דודו מרן בעל ה'חזון איש' זי"ע בעד השימוש בחשמל כשר בשבת קודש, פורסם בשמו בשם החזון איש זי"ע כי הדבר נמשל לאדם שנהנה משריפת שפר תורה רח"ל 

בדיון לפני כ-25 שנה במעונו, בהשתתפות ראש עיריית מודיעין עילית יעקב גוטרמן, הרב אריה עמר ועוד, נשאל מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי "כתבו בעיתונות שהרב פעם אמר לח"כ יעקב ליצמן יו"ר אגודת ישראל בשם החזון איש שזה דומה לשורף ספר תורה"

מרן שר התורה מאשר את הדברים ומצטט במדוייק את דברי החזון איש "הוא אמר, זה נמשל לאחד ששורף ספר תורה והשני מדליק את הסיגריה שלו מהספר תורה, הם (חברת חשמל ה"ה) מחללים שבת ואנחנו משתמשים בזה"

כידוע מרן החזו"א זי"ע היה החלוץ הראשון שעמד בראש מחנה האוסרים להשתמש בחשמל בשבת קודש. מרן זי"ע כותב (חזו"א או"ח לח, ד) כך: "אם נעשה בתחנת החשמל בשבת על ידי ישראל שאינו משמר שבתו, אסור להינות ממנו. ואף אם הוא באופן שיש היתר בשימושו מן הדין, אסור להשתמש בו, מפני שיש בשימושו איסור חילול ה', שאינו חס לכבוד שמים, כיוון שהוא שימוש ציבורי, והעובד בשבת הוא עושה במרד ר"ל, והנהנה ממעשיו מעיד ח"ו שאין ליבו כואב על חילול שבת, ויהא רעוא שישובו בתשובה שלמה במהרה".

התיעוד הנדיר:

סיפר הרב שמואל ברוך גנוט על אברך נכבד שנכנס למעונו של מרן בעל ה"חזון איש" ושטח בפניו שאלה מעניינת: "אני מוסר שיעור לאנשי עמל ועבודה בלילי שבתות בבית כנסת בכפר סבא. בבית הכנסת אין חשמל כשר לשבת, ושאלתי היא האם להמשיך ולמסור את השיעור, שהוא מנת האידישקייט השבועית של אותם יהודים, למרות שאני עצמי, וגם הנוכחים, נהנים מאור החשמל שבבית הכנסת".

הביט בו מרן החזון איש והשיב: "תתאר לעצמך שאין לכם אור ללמוד בחומש, ממנו אתם מלמדים את משתתפי השיעור, ואחד הנוכחים יושב ומדליק גפרור אחר גפרור, כדי שיהיה לכם אור ללמוד תורה… כעת בבית הכנסת שלכם אין אור כשר, והמצב הוא בדיוק אותו הדבר. כשחברת החשמל מציתה גפרור אחר גפרור, כדי שתוכלו ללמוד. אז אתם מסוגלים להמשיך ולמסור את השיעור?!”…

בעל המעשה, הלא הוא מרן הגאון רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן זצ"ל, שב ומספר את הסיפור הזה שוב ושוב, כדי להראות לכולם עד כמה בער העניין בלבבו של מרן החזו"א זצוק"ל.

מרן בעל ה'חזון איש' זי"ע נפטר בגיל 74 בתאריך ט"ו בחשוון תשי"ד, בליל שבת בשעה 02:30 לפנות בוקר בביתו כשלצידו תלמידו הגאון רבי יחזקאל ברטלר זצ"ל 

במסע ההלוויה, שנערך בצהרי יום ראשון, צעדו אחרי מיטתו עשרות אלפי אנשים, נשים וטף.

מרן נקבר כידוע בבית החיים שומרי שבת בבני ברק ובאותו היום נרשם אבל כבד וחוצה מגזרים בכל העולם היהודי

באותו יום ראשון מר, התקיימה ישיבת ממשלה בראשות ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון ז"ל, שפתח את הישיבה בדברים לזכרו של החזון איש זצ"ל ואף קרא לחברי הממשלה לעמוד לזכרו של מנהיג היהדות החרדית 

וכך אמר ראש הממשלה טרם החל בסדר היום: "לפני שנגש לסדר היום, נקום לכבוד ה'חזון איש' זצ"ל שהסתלק מאיתנו, נסתלק אדם גדול ויהודי גדול אשר היה ללא ספק אחד הגדולים בהלכה, אשר לה הקדיש את כל חייו" המשתתפים קמו לדקת דומיה והחלו בסדר היום

בתמונות נדירות שנחשפות הערב ב'המחדש' לראשונה נראה החזון איש זי"ע עם הרב איסר יהודה אונטרמן ז"ל רבה הראשי של העיר תל אביב יפו בימים ההם, וכן תמונתו סנדק בברית מילה, גם פרוטוקול ישיבת הממשלה ביום ההלוויה (צילום מתוך המקור) מארכיון המדינה

גילוי אליהו אצל אמו של הילד דוד ישראל אוחיון ז"ל שנהרג בתאונה

בתחילת השבוע שעבר נהרג הילד דוד ישראל אוחיון ז"ל בן ה-9 מפגיעת משאית, אביו ואמו עשו קידוש השם גדול כשקיבלו את הדין באהבה ואף אמרו כי הנהג איננו אשם

אחד המנחמים בשבעה שמסתיימת מחר, סיפר בשם האב הרב יובל אוחיון שיבדלחט"א סיפור מצמרר על גילוי אליהו

לאור הצורך להביא את הפרטים המדוייקים אנו מצטטים במדוייק את המקור, וכך סיפר: 

"מפחיד מצמרר מרגש הכל ביחד הלכתי לבקר לעשות ניחום אבלים אצל הרב יובל אוחיון על הבן שלו דוד ישראל ז"ל שנהרג בתאונת דרכים על ידי משאית, הוא אמר לי בוא אני אספר לך סיפור מי זה הילד הזה הוא אמר לפני שהילד הזה נולד, אמו רחלי השם ישמור אותה חלמה איזה חלום, כזה חלום חיזיון, וכאילו כשבנאדם לא ישן שינה עמוקה אבל הוא כזה חצי ער"

הוא מספר כי היא (האם השכולה) חולמת שמישהו דופק בדלת היא הולכת פותחת את הדלת של הבית, ואז היא רואה בן אדם עם זקן לבן כזה ארוך יפה עם הדרת פנים, אומר לה האדם הזה 'את יכולה להביא לי בבקשה צדקה', הגברת אומרת לו 'כן', נכנסת לבית בודקת בארנק רואה 20 שקל מביאה לו, אחרי כמה דקות עוד הפעם דפיקות בדלת היא פותחת את הדלת, שוב פעם רואה אותו בן אדם, הוא אמר אני יכול לקבל עוד צדקה ממך?"

 היא אומרת לו תראה 'אני הבאתי לך כל מה שהיה לי' אמר לה תבדקי בטוח יש לך שמה עוד כסף, היא חוזרת לארנק מוצאת שם 5 שקל, חוזרת מביאה לו עוד חמש שקל, תודה רבה לך הוא אומר והולך,  אבל אחרי כמה דקות עוד פעם דפיקות בדלת! היא פותחת את דלת ורואה אותו בפעם השלישית, הוא אומר לה אפשר לקבל עוד צדקה בבקשה? היא אומרת לו – לא תשמע הפכתי את כל הארנק זה מה שהיה לי 25 שקל אחרונים, אמר לה – לא תבדקי עוד, הולכת בודקת מוצאת שקל נוסף"

מביאה לו שקל, סך הכל הביאה לו עשרים ושש שקל, היא סוגרת את הדלת 'תודה רבה' איך שהיא מסתובבת בתוך הבית היא רואה את הבן אדם הזה בתוך הבית, היא מסתכלת עליו, היא נבהלת!"

 איך קודם היית מאחורי הדלת ועכשיו אתה בתוך הבית?! מי אתה? אמר לה 'באתי להביא לך מתנה' ומחר בבוקר את תראי את המתנה הגדולה הזאתי והוא – נעלם!"

 מה היא המתנה? המנחם מספר בהתרגשות את המשך הסיפור "בבוקר שלמחרת החלום, היא הולכת עושה בדיקות והיא מגלה שהיא צריכה ללדת, ואחרי תשעה חודשים נולד דוד ישראל ז"ל"

זאת אומרת הנשמה של הילד הזה זה נשמה כזאת גדולה וטהורה ששלחו את אליהו הנביא למעלה מהשמיים להתגלות לאמא שלו כדי לבשר לה וזה היה תיקון לתשע שנים המתנה הזו" אומר המנחם ששמע את הסיפור מהאב השכול 

הספדו המצמרר של האב השכול

במהלך דברי התורה בסעודה שלישית בביהמ"ד הגדול בקרית ויזניץ בבני ברק תקף האדמו"ר מויזניץ את ה'מלשינים' אשר מבחוץ הולכים כאחד היראים, אולם המה האנשים הכי נמוכים בכלל ישראל, הדיוטא התחתונה של המחנה

בדבריו הרחיב האדמו"ר מויזניץ אודות התקופה האחרונה אשר בהם כלל העולם נמצאים במיצר בעקבות הנגיף וירוס 'קורונה'. האדמו"ר בדבריו הדגיש את חובת השמירה מפני הסכנה ושכל אחד ימנע את עצמו מלהיכנס לסכנה וישמרו את הוראות הבריאות כל אחד כפי יכולתו.

האדמו"ר המשיך בהרחבה בהזכירו את ימי חודש ניסן אייר בהם התפללו כלל ישראל במרפסות הבתים, תוך שמירה אדוקה כל כל הוראות המרחק. אכן המשיך הרבי ואמר ראו דברים נשגבים בכך, הן מצד הגשמי והן מצד הרוחני, את קרבת אלוקים לי טוב.

אולם ראו המון חורבנות ברוחניות, ממש לא יאומן כי יסופר כמה בחורים וילדים נפלו לרשת היצר בכל מיני אופנים.

בתקופה האחרונה החלו להקל במקצת על ההוראות בפתיחת כל בתי החינוך, בתי המדרש והיכלי הישיבות. אי אפשר להמשיך במצב של סגירת בתי החינוך אין זה פיתרון נאות. אולם קמה וגם ניצבה חבורת 'מלשינים'!!! רח"ל הזדעק הרבי.

זקיני הקדוש בעל ה'אמרי חיים' זיע"א היה אוהב ישראל בכל מאודו, אהב כל יהודי, אולם נגד מלשינים דיבר כל דבר אסור. מצד התורה מותר להחרימם מכלל ישראל, אסור לתת להם למלאות רצונם הנזולה. מלאים רשעות לשמה יש בהם, לדאבוננו יכולים המה להתפלל ג' תפילות ביום ולהניח תפילין , שום דבר לא שווה אצלם , צריכים להוקיעם ממחננו!

הרבי המשיך וסיפר את מה שסיפר הרה"צ רבי אברהם אלימלך בידרמן שליט"א בשבוע האחרון, כאשר בחור טירפד שמחת חתן וכלה, והמה מחלו לו לבסוף, וראו ישועה כאשר ניצלו מתאונת דרכים.

הרבי אמר כי אנשי המשטר המה אחראים לקיים סדר ולשמור על סדר הציבור לא ח"ו להרביץ ולהפריע לשמחות. אולם אלו מגיעים רק כתוצאה מהלשנות של מלשינים רח"ל. בדורות קודמים ראינו שהחרימו מלשינים מהמחנה ממש.

את דבריו חתם הרבי ברוב ברכות, שיתמו חטאים מהארץ בקרוב בימינו

אמש קרוב לחצות התקיימה הלוויתו של הילד דוד אוחיון ז"ל שנדרס בתאונה נוראית בעיר אשקלון אתמול בשעות אחר הצהריים, לאחר שבמשטרה עיכבו את הלווית הילד ז"ל ודרשו לנתח את הנפטר, הושג סיכום עם ארגון זק"א והנפטר עבר בדיקה חיצונית וסי. טי. ולאחר מכן הועבר לקבורה הלילה באשקלון.

בעת הלוויה סיפר האב השכול על הרגעים בהם נודע לו כי בנו דוד איננו "איך שיצאתי מהאוטו, אחרי שקיבלתי שיחת טלפון מקפיאת דם שאני לא מאחל לאף אחד, שאל אותי נהג האמבולנס, אתה האבא? עניתי לו שכן, הוא לקח אותי הצידה ואמר לי בשתי מילים, "הילד נפטר". "הסתובבתי, ואמרתי שני משפטים: הראשון היה "ברוך דיין האמת", והשני "השם נתן, השם לקח, יהי שם השם מבורך".

בשלב הזה פנה כלפי שמיא הרב יובל אוחיון אביו של דוד הקטן "ריבונו של עולם" אין לי ניסיון באמונה במה שקרה פה; צער, אובדן וחלל בלב אני יודע שיהיו לי. הצער קשה, אבל אנחנו לא מהרהרים אחריך. אני מתחנן בפניך רבש"ע במעמד הזה: יהי רצון שהקורבן הזה שהקרבנו, בצירוף הקורבן של אבי, שזה יחתום את כל הדינים מעל משפחתנו".

סיפרו לי אנשים שראו את התאונה, אמר האב, וזה עוד ייחקר, אבל ככל הנראה שדוד נסע על המדרכה ובאיזשהו שלב הוא איבד שליטה, נפל לכיוון הכביש ובדיוק המשאית עברה. יש כל מיני גרסאות, אבל לנו אין באמת נפקא מינה איך הקב"ה מוציא לפועל את ההנהגה המדוקדקת בעולמו".

האב השכול הוסיף לקול בכיות בני המשפחה שהשתתפו בהלוויה "אני מאמין באמונה שלימה שדוד נולד מראש לתשע שנים בלבד. בעוד חמישה ימים יש לו יום הולדת, והוא ביקש שנחגוג לו מוקדם, בשבת, וחגגנו לו. מי שלא הכיר את דוד, הוא היה גאון עם שכל חריף שלא לגילו. אין לי ספק שהוא היה אמור להיות עצום בתורה ובכלל". "ילדים מהסוג שלו, הם אלו שגדלים אחר כך עם האנרגיות הרבות שלהם להיות גדולי ישראל. הוא היה השמחה בביתינו. מיוחד, עם לב טוב, ילד צדיק וקדוש".

כאן פנה הרב יובל אוחיון, האב השכול לבנו המוטל מולו, "דוד ישראל, תדע: אנחנו אוהבים אותך. נשארנו כואבים, השבר גדול, כמו כידון בלב. לא מאחל לאף אחד את ההתמודדות שתהיה עכשיו עם הגעגועים, לראות תמונות, משחקים ובגדים שלו. אני מבין לקראת מה אנחנו הולכים, אבל אחרי הקב"ה אנחנו חס ושלום לא מהרהרים". "דוידי, כולם בבית האשימו אותי שאני מפלך אותך לטובה ביחס לשאר הילדים ושאני אוהב אותך יותר מכולם, היה לי אהבה וקשר מיוחדים אליך. תמיד יש משהו שהוא האור המיוחד של הנשמה".

האב המשיך והתחנן בבכי "בבקשה דוד, תדאג אצל בורא עולם שמהיום והלאה אצל משפחתנו רק שמחות, שלא נדע עוד צער לעולם". "ולאשתי היקרה רחלי: אני רוצה שתדעי שאת לא אשמה בכלום, וזה לא קשור ל'אם שמרת עליו או לא'. אני צריך אותך חזקה לצידי. וגם לכל הילדים שלי: בעזרת ה' הלב שלנו ייפתח להתחזק עוד באמונה ויראת שמים. ועם ישראל ישראל כולו יזכה לגאולת עולם, כי הוא סובל". את דברי פרידתו סיים הרב יובל אוחיון כשאמר: "סליחה דוד. לא כעסתי עליך, הכל היה מתוך אהבה של אבא. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים, בן יקר שלי"

בסיום הקבורה התאספו בני המשפחה ושרו בבכיות על קברו של הנער הקטן דוד ז"ל שירי אמונה והתחזקות, צפו בשירה המרטיטה על קברו "תהא השעה הזאת שעת רחמים"

אברכי כולל 'עטרת שלמה' שבבית הכנסת 'מנין אברכים' בשכונת קרית הרצוג בבני ברק היו עדים לדרמה של ממש, וחשו בסכנה אמיתית מול אש מתלקחת וחוסר מענה או מענה איטי מידי לטענתם מטעם הכיבוי, מתברר כי בעיצומו של השיעור במסכת חולין שמסר ראש הכולל פרצה שריפה כתוצאה מחבית זפת שהתלקחה והאש הגיע בסמיכות לפתח היחיד של בית המדרש שפועל בקראוון

בנס האברכים הריחו בזמן את הסכנה והספיקו לצאת לפני שהפתח היחיד נחסם על ידי האש שאחזה בקירות בית המדרש

בכיבוי האש הגיעו לטענתם באיחור רב מידי, ולטענתם לפי השערה שהעלו מאחר ובכיבוי הבינו שבתי כנסת בתקופה זו סגורים, ולא ידעו שבמקום לומדים מאה אברכים זו הסיבה האפשרית לאיחור, בכיבוי מכחישים זאת, האברכים טוענים כי גן סמוך היה גם הוא בסכנה עם כ-40 ילדים קטנים, וגם צרכניית גדולה שבסמוך, צרכניית נתיב החסד הייתה בסכנה. 

האברכים גילו תושייה מהירה והצליחו לכבות לבד את האש, בסיוע מטפים האש כובתה לפני הגעת כוחות הכיבוי

אחד האברכים סיפר בשיחה עם 'המחדש': "לחשוב מה כמעט קרה בשעה 12:30 דממה בהיכל בית המדרש רק קולו של של הרב אשלג ר"כ עטרת שלמה מנסר, שיעור ראשון על סוגיית שחיטה ריש פ"ב דחולין,  לפתע נשמע קולו הבהול של ר' אריה ליברמן שמכריז: שריפה! לצאת החוצה"

הוא ממשיך ומתאר שלב אחר שלב את הדרמה "אברכים מתנתקים ממקומותיהם ושועטים החוצה, ואז תוך שניות ספורות אש כתומה מבצבצת מעל לארון הספרים בקירו הדרומי של בית המדרש הקירות והגג מתחילים לבעור גלים אדירים של עשן סמיך ומזוהם מלווה בריח חריף מתפשטים בבית המדרש, חבית זפת שעמדה באחורי בית המדרש לצורך זיפות בניין סמוך, התלקחה יחד עם העץ שצמוד, לאורך כל הקיר הדרומי הלהבות המיסו את הכל"

בשלב הזה לדבריו "קבוצה קטנה של אברכים חותרת לכיוון ההפוך,  הם מתגודדים ליד ארון הקודש מנסים להתגבר על המנעולים ולאחר חצי דקה שורה של ספרי תורה, ספרי נביאים וערימות של טליתות ותפילין מוצאים החוצה בבהילות"

תיעוד: האברכים נמלטים ומספיקים לחלץ את ספרי התורה

"ענני העשן מבריחים את כל מי שחשב להציל קצת ספרים או סטנדרים מרגע זה הכניסה לבית המדרש נעשית מסוכנת ממש" כך ממשיך האברך ומתאר

ברגעים הדרמטים מתברר כי האברכים גילו תושיה "חלק מהאברכים פונים לסייע בפינוי ילדי הגן הסמוך חלק מתרוצצים לחפש מטפים ואמצעי כיבוי השאר עומדים ברחבה מנסים להרגיע את עצמם ואת ילדי הגן הבוכים ורואים בעיניים כלות את מה שהולך לקרות בעוד שניות ספורות,  הקירות והתקרה היו אדומים מאש שבערה בתוכם המילוי של הקיר בער לכל אורך ה'אוצר הספרים' הכל בער זה היה נראה עניין של שניות שכל ארונות העץ עם הספרים עולים באש"

לדבריו למרות הדקות שחלפו "מכבי האש עוד לא נראו בשטח, וכמה מהאברכים מנסים בכל זאת להתקשר,  יהודי מתחזק שלומד בקביעות בבית הכנסת מזנק החוצה עם אחד המטפים שמישהו תלש מהגן או מחנות נתיב החסד
מתמקם ממש במרכז האש ומרוקן את המטף אל תוך הלהבות כשהאברכים מעבירים לו אליו מטפים נוספים והוא מרוקן אותם אל ליבת האש, עד לכיבוי הדליקה" 

"צריך כאן ועדת חקירה" אומר לנו אברך נוסף שנוכח במקום

תגובת כיבוי אש בני ברק:

"ביום חמישי, בשעות הצהריים המוקדמות התקבלה הודעה בחדר המבצעים המחוזי על שריפת קוצים ברחוב קובלסקי בשכונת קרית הרצוג בעיר. מייד עם קבלת ההודעה, בשעה 12:26, יצא למקום צוות לוחמי אש מהתחנה

לאחר יציאת הצוות לכיוון השריפה שוגר לאירוע צוות נוסף ומפקד המשמרת היות והתקבלו טלפונים על קירבת השריפה לקראוון סמוך ועל כך שהקראוון מתחיל להיתפס. בשעה 12:30, 4 דקות מרגע קבלת האירוע, הגיע צוות לוחמי האש למקום"

הצוות זיהה מייד את הדליקה ואת הסכנה למבנה הסמוך. הצוות פרס קו מים וכיבה את הצמחיה בסמיכות לקראוון וכן את גג הקראון שהחל להידלק.

הצוות פעל במהירות ובמקצועיות ולראייה לכך הנה העובדה שהקראוון אשר אכן היה סמוך מאד למוקד האש כמעט ולא נפגע. גג הקראוון החל להישרף ולוחמי האש כיבו את הגג שנפגע בשריפה"

"לוחמי האש מוקפצים לאירועים בכל דרגות הסיכון כל העת, בזמני שגרה וחירום כאחד, ונותנים מענה מבצעי מהיר ויעיל להצלת נפש ורכוש ללא שום סייג.

ובנוסף לוחמי האש, בטרם הסלינו מים לגג המבנה, הנחו את אנשי בית המדרש להוציא את ספרי הקודש מן המבנה לבל יירטבו כתוצאה מהשימוש במים" נמסר בתגובה

הפולמוס ההלכתי סביב הוראתו ההלכתית של חבר מועצת גדולי התורה ורב שכונת רמת אלחנן הגר"י זילברשטיין בכל הקשור ליחס לאלו שאינם עוטים מסכות באופן מופגן 

אברכים מהעיר החרדית מודיעין עילית שיגרו מכתב להגר"י זילברשטיין בו הם שואלים האם נכונה השמועה שפסק להזמין למסרבים לעטות מסכה משטרה בשבת קודש, משום פיקוח נפש והאם ביום חול חובה לעשות כן 

האברכים מעידים כי במודיעין עילית יש תושבים שמזמינים משטרה במקרים אלו גם בשבת קודש משום פיקוח נפש, וזאת בהסתמך על השמועה מפיו הגר"י זילברשטיין

הגר"י זילברשטיין כותב במכתב המתפרסם כאן לראשונה כי אין להזמין משטרה לא בשבת ולא ביום חול

"אין להזמין משטרה בשבת מאחר וקיימת עצה טובה עצה טובה יותר לנהוג כפי שנהגנו בקהילה הקדושה רמת אלחנן, כשנכנס אדם ללא מסכה והודענו לו שאם הוא לא לובש מסכה, אנו עוזבים את בית הכנסת והמניין התבטל, וביטול המנין יהיה על ראשו, הוא נבהל ולבש מסכה

וכן יש לנהוג גם בימות החול, אם אדם נכנס לבית הכנסת ללא מסכה יש להודיע לו או שאתה לובש מסכה או שאנו מבטלים את המנין ובטוח שזה יעזור" כך כותב הגר"י זילברשטיין לאברכי מודיעין עילית

יצויין כי ל'המחדש' נודע כי בנוגע לנידון ההלכתי המסעיר בדבר השאלה האם יש להתפלל על חולה קורונה שלא עטה מסכה באופן מופגן, ראש ישיבת 'תורה בתפארתה' הגר"י סטפנסקי כתב מכתב מפורט כי אין להתפלל על אדם כזה 

פרסום ראשון: שר הפנים אריה דרעי יכול למנוע מראשי הערים את סגירת בתי הכנסת במקרה והממשלה לא אסרה

הרבה לפני שנאסרו התפילות באופן גורף, והתברר כי בערים מסוימות כדגומת פתח תקוה ורמת גן אסרו ראשי הערים את פתיחת בתי הכנסת, בין היתר בחלק מהמקרים ביום הכיפורים

אתר 'המחדש' פנה למשרד המשפטים, בשאלה האם לרשויות המקומיות ישנה סמכות לסגירת בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכך גם מקוואות, ללא החלטת ממשלה או סעיף בחוק שמגבה זאת 

במשרד המשפטים התחמקו מתגובה וטענו כי הם לא נותנים חוות דעת משפטית לציבור, אולם סעיף מסויים בתגובת משרד המשפטים שולח אותנו לפסקי דין שנפסקו בעבר בנושא סגירת פארקים ושטחי ציבור, שם התברר כי הסמכות הקובעת בנושא סגירת שטחי ומבני ציבור נמצאת בידי שר הפנים

וכך כתבו ממשרד המשפטים לעורך אתר 'המחדש': 

"בפנייתך שאלת האם יש בסמכות הרשויות המקומיות להורות על סגירת בתי כנסת. לאחר בירור מול מחלקת ייעוץ וחקיקה, להלן התייחסותנו:

משרד המשפטים אינו מעניק ייעוץ משפטי לציבור ולכן לא נוכל להשיב לפנייה לגופה. באפשרותך לעיין בפסק דין המצ"ב, שניתן לאחרונה, אשר עוסק בסמכות עיריית רמת גן לצמצם שעות פתיחה של פארק כחלק מהניסיון לצמצם את ההדבקה בנגיף הקורונה, למרות שהדבר לא נאסר בחוק ברמה המדינתית" תגובת משרד המשפטים 

יצאנו לבדוק מה מופיע בפסיקה האמורה והנה בסעיף 36 בפסיקה נכתב "והכל כשאין הוראה אחרת מאת השר בענינים אלה" ובסעיף 38 באותה הפסיקה "אין בסמכות ראש העיר להטיל סגר אלא לצמצם שעות"

הפרשן הכלכלי של עיתון 'הארץ' נחמיה שטרסלר מפתיע ומשבח את ארגוני החסד במאה שערים שמסייעים בימים אלו, שטרסלר גם סבור כי הסכנה בבתי החולים בימים אלו גדולה מאוד "אנשי מאה שערים לא סומכים על בתי החולים, שהפכו לדבריהם ל"מדגרות קורונה". ויש ממש בדבריהם.

פעמים רבות מדי אנשים נכנסו בשערי בתי החולים עם קצת חום ושיעול, ויצאו משם במצב מאוזן מכוסים בסדין. הרי ידוע שיש הידבקויות קשות בבתי החולים, שחלונותיהם סגורים הרמטית — טעות קשה" כותב שטרסלר

הפרשן הכלכלי מציין כי "חסדי עמרם מספקת לבעלי התסמינים מחוללי חמצןבמהירות וביעילות, וגם שולחת להם רופא ותרופות. והעיקר: החולה נשאר בביתו, ליד משפחתו, בסביבה נקייה מווירוסים, וכך הוא מבריא טוב יותר מאשר בבית החולים. כלומר: רפואה קהילתית במיטבה"

לדבריו "במשרד הבריאות צועקים חמס: "אנחנו רוצים לפקח!" הצילו, רק לא אתם. רק לא להביא את איתמר גרוטו, שנכשל לחלוטין בכל מה שעשה. הרי במקום מחוללי חמצן הוא ישלח טפסים לרוב, ובמקום בדיקות מהירות נקבל עיכובים, טעויות ואובדן מבחנות"

שטרסלר מסכם וכותב "תנו ל"חסדי עמרם" לעבוד בשקט, ולכו ללמוד שם יעילות וצניעות"

שטרסלר אומר בשיחה עם 'המחדש': קבלתי את הטלפון של אדון מרקוביץ מחסדי עמרם ואני שולח כל אדם שזקוק לסיוע רפואי בימים אלו, למאה שערים, שם הם יצילו את החיים שלהם, לצערינו מבתי החולים רבים חוזרים בארונות קבורה. בחסדי עמרם יכולים לסייע ל3000 חילונים" דברי שטרסלר

בחודש האחרון פורסמו שורת פסקים בשם חבר מועצת גדולי התורה ורב שכונת רמת אלחנן הגאון רבי יצחק זילברשטיין, בין היתר פורסם בשמו כי אין להתפלל עבור אדם שזלזל בהנחיות וחלה בנגיף, וכן פורסם כי חובה להזמין משטרה בעת שמגלים שיש אדם מישראל שמזלזל בהנחיות משרד הבריאות

באשר לפסק הראשון לפיו אין להתפלל על אדם שחלה בנגיף מאחר וזלזל בהנחיות, מדגישים במעונו של הגר"י זילברשטיין כי לדעת הרב פסק ההלכה הוא בדיוק הפוך, חובה להתפלל על כל אדם מישראל ואין לעשות חשבונות אם שמר על ההנחיות או זלזל בהם, במיוחד שיש בלבול גדול בציבור באשר להנחיות הבריאות, שרבים לא יודעים את החוק ורבים המטעים את העם בשם הרופאים

מקורב להגר"י זילברשטיין ששוחח עמו היום (ב') בנושא כתב למערכת 'המחדש' את הדברים הבאים "מעולם לא עשיתי כאלו דברים אך מאחר והדבר מביא אנשים לשאול תחתית ולחלל שב"ק ויו"ט להזמין משטרה ובכך לקנוס אברכים שאין להם ממון על לא עוול בכפם, אני עושה זאת

החתום מטה (ששמו שמור במערכת 'המחדש') בירר ישירות כמו עוד רבים וטובים, ו"הוברר כי כל מה שנאמר ונכתב בשם הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א המתיר למסור למשטרת ישראל בענין אי חבישת מסכות הרי הוא שקר וכזב עם חמש סימני קריאה, והרב מעולם לא התיר זאת"

"הרב אברהם צבי ישראלזון מסר בשיעור והדבר מפורסם בקול הלשון בשם הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין כי אדם בבית כנסת ללא מסיכה אין לביישו ומי שלא נוח לו שיצא מבית הכנסת והביא ראיה משמואל הקטן בענין הסיפור עם השום שיצא וכולם אחריו

"יתרה מכך הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין דן בקובץ ווי העמודים כי יתכן וכהנים בברכת כהנים אין להם לישא כפיים עם מסכה. היינו למי שלא הבין הרב זילברשטיין מעולם לא אמר הדבר הזה ללכת למסור לרשויות,  ומי שמאמין לשמועות כאלו, ועשה מעשה, הרי הוא עושה זאת על דעת עצמו, ולא יתלה בוקי סריקי במו"ר שליט"א"

המקורב מוסיף בשם הגר"י זילברשטיין ש"בחודשי הקורונה כל ההוראות משמו יהיו אך ורק עם חתימה באופן מסודר או בפרסום בעלון קול ברמה של שכונת רמת אלחנן או בחוברות היוצאות ידי חודש בחודשו ווי העמודים ומה שנכתב במקומות אחרים הרי הם שקר וכזב.

ולטוענים מדוע הרב בעצמו לא מכחיש, ידוע הסיפור בשם החזו"א מה יקרה אם רב יכחיש כל מה שמפרסמים בשמו וד"ל, במיוחד בנושאים עדינים כאלו מול גורמי הבריאות והמשטרה"

יצויין כי בירחון הבא של 'ווי העמודים' מפי הגר"י זילברשטיין תתפרסם הבהרה בנושאים הנ"ל למען ידע הציבור שלא להאמין לפסקים לא נכונים

לעת עתה ההוראה היא, ש"כל מה שמפורסם בשם הרב, שאינו מופיע תחת חתימתו באופן מסודר, הוא שקר גמור, ואין לסמוך על הוראה זו כלל חס ושלום"

פתיחת חלק מתלמודי התורה והישיבות במגזר החרדי מסמלת מאבק בשני צירים מכריעים: מחד, מרכזיות לימוד התורה והנחלתה לדורות הבאים; מאידך, עוצמתם של גדולי ישראל. שני אלה, טענו מומחי מגזר בעיני עצמם, נחלשו במהלך משבר הקורונה. מול כל זאת, ממשל מחושב ומתכנן ולא פרטאצ'י, ממשל המכיל את אזרחיו ולא מנותק מהם וכופה עליהם, לא היה מגיע לעימות הזה. ניתן היה לטפל בבעיה מראש.

מדינת ישראל עתירת הפרויקטורים והשרים רק העמיקה את השסע בגלל היעדר משילות ובורות. במקום ליצור פתרונות, היא הולידה בעיות חדשות. המדינה יצרה מציאות בה כל חרדי מרגיש נרדף.

מהר מאוד הוא יחשוש ללכת ברחוב, במדינתו, בין ששלח את ילדיו השבוע לישיבה או שנמנה עם ציבור לא מבוטל שיושב עם ילדיו הרבים בדירה צפופה כי לא כל מוסדות הלימוד נפתחו. במדינת היהודים הדמוקרטית די בזקן, כיפה ופאה כדי שיצמידו לך אות קין. במקום שהקורונה תאחד, המונח שתי מדינות לשני עמים קיבל משמעות אחרת, בלי קשר לפלסטינים.

אין ספק כי ציבורים שונים החליטו כי הקורונה לא נמצאת באג'נדה שלהם. זה קרה בחתונות, בלוויות, בטישים. השבר העכשווי נוצר משום שהחילונים לא מבינים שעבור רבים תלמוד תורה הוא הפתרון. ככל שנרבה בו, כך תמהר המגפה להיעלם. אפשר לא להסכים לכך, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שזו אפילו לא המצאה חרדית. במשך אלפי שנים מוכר בהיסטוריה היהודית הציבור שהאמין שביטול תורה משמעותו אובדן הנפש ובגידה בתכלית החיים – מה שהרבה יותר גרוע מקורונה וגם ממוות. האמונה הלכה איתו בזמנים בהם המוות היה חלק מההוויה היומיומית, ולא חסרו תקופות כאלו. "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי", כתב דוד המלך.

אני בת למשפחה שבניה למדו תורה בגטו ורשה תוך סכנת חיים. בארץ הזאת חיים צאצאי יהודי תימן שלמדו תורה מחומש אחד לחדר שלם וצאצאי יהדות משהד וברית־המועצות לשעבר שלמדו תורה תוך סיכון חיים. אנחנו פותחים את יומנו בתפילה "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו ובפיות עמך בית ישראל". אבל לא דאגנו מספיק להסביר מחוץ למחנה החרדי את הטעם הערב של התורה.

תפיסת העולם החרדית רואה בתורה את ספר ההוראות האולטימטיבי. ללא לימוד שלה העולם לא יתקיים. החדרים והישיבות הם כור היתוך. החברותות, הבראן (אש), הצעקות המאפיינות את הלימוד באולם, ההתמדה שחשובה לא פחות מההישגים האינטלקטואליים. קשה להסביר את זה, במיוחד בחברה שהופכת יותר ויותר אכולת דעות קדומות, שטחיות וסטריאוטיפיות.

במגזר החרדי יש חילוקי דעות בשאלה איך צריך לשמור על פיקוח נפש בתנאי קורונה. הרב אשר וייס, פוסק ידוע, ראשי ישיבות ליטאים לא מעטים וגם אדמו"רים חסידים הביעו עמדה נחרצת: לא לפתוח חדרים וישיבות. הרב חיים קנייבסקי סבור אחרת. ואגב, גם לפותחים מוסדות לימוד הוא הורה להקפיד על כללי בטיחות. חילוקי דעות אינם המצאה של היום, הם לב־ליבו של התלמוד.

לפרויקטור הקורונה, שר הבריאות או ראש הממשלה אין את הכלים להכריע מהו פיקוח נפש. הכרעה זו כרוכה בניהול סיכונים, תוך הקשבה לדעת מומחים. ומי שחושב שהרב קנייבסקי לא נחשף לדעות של מומחים בנושא הקורונה, לא יודע מה הוא שח. בעיניו, הפסקת לימוד התורה במוסדות החינוך לבנים מוסיפה סכנה למגפה ולא מפחיתה ממנה. כמו שרופאים ומדענים בעולם סבורים שהנזקים הנפשיים והכלכליים של הסגר עולים על הסכנה הבריאותית.

אני לא יכולה שלא להתפעל מהאומץ של היהודי בן ה־92. נאה דורש ונאה מקיים. הוא לא הפסיק ללמוד תורה יום אחד מאז שלמד לקרוא, כולל בימי הקורונה. הוא לא חת מראש הממשלה ומלחצים פוליטיים. ממרומי גילו, מול המשפחה המסועפת שהקים, מה שחשוב לו הוא לימוד התורה של ילדים מגיל חמש, נערים ובחורים, רובם המכריע זרים לו לחלוטין. גם הקורונה בה חלה לא שינתה את תכלית חייו. אין לי ספק שהרב קנייבסקי דואג דאגה אמיתית לכל יהודי, בארץ ובעולם, הרבה יותר מכל חברי ממשלת ישראל והכנסת גם יחד. למרות עוצמתו, לא גבה ליבו ולא רמו עיניו. די לראות את תנאי מגוריו. קטונתי.

כמה אנשים בישראל מוכנים להעריך נתונים אלה? איזה מחיר נשלם כחברה בגלל חוסר היכולת להעריך את האחר? כמה נשלם, כפרטים, במפגשי חילונים וחרדים בעבודה, בבית החולים, בחנויות, ברחוב? עד כמה ייכרכו כל החרדים באשר הם חרדים בחבילה מנודה אחת של מרעילי בארות כשהשיסוי הוא הכוכב הנולד התורן?

הטור מתפרסם הבוקר בעיתון 'ידיעות אחרונות'