מיקום כתבה: חדשות חמות

הקיץ הישראלי דורש קינוחים אחרים. פחות כבדים, יותר מרעננים, כאלה שמרגישים טובים במיוחד אבל מצליחים להשאיר טעם של עוד בלי להכביד. עוגת גלידה מנגו ופיסטוק היא בדיוק מה שקורה כשפוגשים שילוב מושלם בין מתיקות טרופית לקרם עשיר ועדין.

המרקם הקרמי, שכבת הביסקוויטים הפריכה והנגיעות של הפיסטוק הקלוי יוצרים קינוח שנראה כאילו יצא מוויטרינה של קונדיטוריה יוקרתית, אבל בפועל מפתיע בפשטות ההכנה שלו.

מצרכים – רשימת קניות

לבסיס:
250 גרם ביסקוויטים חמאתיים
120 גרם חמאה מומסת

לקרם:
2 מכלי שמנת מתוקה להקצפה
1 פחית חלב מרוכז
250 גרם גבינת מסקרפונה
1 כפית תמצית וניל איכותית

לשכבת המנגו:
2 מנגואים בשלים חתוכים לקוביות קטנות
2 כפות סוכר
1 כפית מיץ לימון

לקישוט:
פיסטוקים קלויים קצוצים
עלי נענע טריים
מעט רוטב מנגו או דבש

הוראות הכנה

מתחילים בבסיס הפריך שמעניק לעוגה את האיזון המושלם לקרם העשיר. טוחנים את הביסקוויטים לפירורים דקים, מערבבים עם חמאה מומסת ומהדקים היטב לתבנית מלבנית או עגולה. מכניסים לקירור קצר בזמן שמכינים את המלית.

בקערה גדולה מקציפים שמנת מתוקה עד לקבלת קצפת יציבה ואוורירית. מוסיפים חלב מרוכז, מסקרפונה ותמצית וניל ומקפלים בעדינות עד שנוצר קרם חלק ומבריק.

במחבת קטנה מבשלים קלות את קוביות המנגו עם סוכר ומעט מיץ לימון במשך כמה דקות בלבד, עד שהפירות מתרככים ומשחררים ארומה טרופית נהדרת. מקררים לחלוטין לפני השילוב בעוגה.

שלבי הכנה

יוצקים חצי מכמות הקרם על בסיס הביסקוויטים ומיישרים בעדינות. מפזרים מעל שכבת מנגו נדיבה ומכסים בשאר הקרם.

מעבירים למקפיא לארבע שעות לפחות, עד שהעוגה מתייצבת היטב ומקבלת מרקם גלידתי מושלם.

לפני ההגשה מפזרים פיסטוקים קלויים, מוסיפים מעט רוטב מנגו או דבש ומקשטים בעלי נענע שמעניקים רעננות וצבע מרשים במיוחד.

טיפ של קונידטורים: כדי לקבל מרקם עשיר במיוחד, הוציאו את העוגה מהמקפיא כ-10 דקות לפני ההגשה. כך הקרם יתרכך מעט והטעמים יהיו עמוקים ומודגשים יותר.

שלושה חיילים ואזרח נעצרו בחשד חמור ביותר לקיום קשרים ארוכי טווח עם גורמי מודיעין איראניים וביצוע משימות ביטחוניות בהכוונתם. הפרשייה, שנחקרה על ידי שירות הביטחון הכללי, יל״פ "מרחב אשר" ולהב 433 במשטרת ישראל ומצ״ח, חושפת כי הפעילות החלה עוד כשהחשודים היו קטינים, בטרם גיוסם לצה"ל. היום הוגשו נגדם כתבי אישום חמורים בבית המשפט המחוזי בחיפה, המגוללים מסכת של ריגול ופגיעה בביטחון המדינה.

מפרטי החקירה עולה כי אחד המופעלים פעל באופן אקטיבי לגיוס יתר הנאשמים. במסגרת זו, ביצעו החשודים משימות צילום שונות ברחבי הארץ ואף נתבקשו לרכוש אמצעי לחימה. "במסגרת משימותיהם, תיעדו הנאשמים והעבירו למפעילים תמונות וסרטונים של אתרים שונים, בין היתר, תחנות רכבות, מרכזי קניות, מצלמות אבטחה וכן, תיעודים של בית הספר הטכני של חיל האוויר בו למדו חלק מהחשודים", נמסר בהודעה המשותפת של גופי הביטחון.

חומרת המעשים גוברת נוכח העובדה שחלק מהנאשמים פנו ביוזמתם למפעיל האיראני כדי לבצע משימות נוספות, וחלקם אף היו מעורבים בהשחתת רכוש.

מערכת הביטחון מדגישה כי מקרה זה אינו עומד בחלל הריק. "מקרה זה מצטרף לשורת מקרים מהתקופה האחרונה המלמדים על מאמצים חוזרים ונשנים של גורמי הטרור ומודיעין עוינים לגייס אזרחים ישראלים לטובת ביצוע משימות שנועדו לפגוע בביטחון מדינת ישראל ותושביה", צוין בדיווח.

גופי האכיפה הבהירו כי ימשיכו לפעול ביד קשה נגד כל גורם שישתף פעולה עם האויב: "גופי הביטחון של מדינת ישראל שבים ומזהירים את אזרחי ותושבי מדינת ישראל מפני קיום קשר עם גורמים זרים וביצוע משימות עבורם. כלל גופי הביטחון וגורמי האכיפה יפעלו למצות את הדין בחומרה מול כל המעורבים בפעילות שכזו". הציבור נקרא להגביר ערנות ולדווח לשב"כ או למשטרה על כל פנייה חשודה ברשתות החברתיות או באמצעי תקשורת אחרים.

הלילה הסוער במפרץ הפרסי החל בחילופי אש ישירים ויוצאי דופן בין כוחות איראניים לצבא ארצות הברית באזור האסטרטגי של מצר הורמוז. האירוע, שהתרחש בין חמישי לשישי, העמיד במבחן את הפסקת האש השברירית בין המדינות, כאשר כל צד טוען כי פעל בתגובה לתוקפנות של זולתו. על פי דיווח ברשת 'פוקס ניוז', בכיר אמריקני אישר כי צבא ארצות הברית ביצע תקיפות ממוקדות בנמלי קשם ובבנדר עבאס השוכנים לחופי המפרץ, אך הדגיש כי אין מדובר בחידוש המלחמה הכוללת.

מנגד, בטהראן הציגו גרסה שונה ומיהרו להכריז על פגיעה בשלוש משחתות אמריקניות ליד המצר. בהודעה רשמית מטעם מפקדת חיל הים של משמרות המהפכה נטען כי המבצע יצא לפועל "בעקבות הפרת הפסקת האש והתוקפנות של ארצות הברית", וכי נעשה שימוש בטילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים מתאבדים. האיראנים הוסיפו כי המידע שבידיהם "מצביע על נזק משמעותי לאויב", אך בוושינגטון הכחישו מכל וכל פגיעה בכוחותיהם.

על פי הודעת פיקוד המרכז של ארה"ב (סנטקום), שלוש משחתות נושאות טילים הותקפו בדרכן למצר עומאן על ידי מטחי טילים וכטב"מים. בתגובה, השמידו הכוחות האמריקניים מתקנים צבאיים ששימשו להתקפה, ביניהם בסיסי שיגור ויחידות מודיעין. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר את הפרטים והתגאה בעמידות הכוחות: "המשחתות האמריקניות עברו בהצלחה את מצר הורמוז תחת אש". הנשיא הוסיף בציוריות כי הטילים יורטו בקלות והכטב"מים נפלו לאוקיינוס "כמו פרפר הצונח אל קברו".

במהלך ריאיון לרשת ABC, בחר טראמפ להגדיר את מתקפות הנגד של מדינתו כ"טפיחות של אהבה", והדגיש כי הפסקת האש עדיין בתוקף. עם זאת, הטון הפך לאלים ומאיים בהמשך דבריו, כאשר כינה את הנהגת איראן "מטורפים שהיו משתמשים בנשק גרעיני אם הייתה ניתנת להם ההזדמנות". הוא שיגר איום חריף לעבר טהראן: "כפי שהכנו אותם היום כך נכה אותם אפילו קשה יותר ובאופן אלים יותר בעתיד אם הם לא יחתמו על ההסכם במהירות". בשיחה עם עובדים בוושינגטון אף הוסיף אמירה מעוררת דאגה לפיה אם לא ייחתם הסכם, העולם יראה "זהר אחד גדול" (One big glow) מכיוונה של איראן.

בעוד התקשורת האיראנית מדווחת על פיצוצים במוקדים שונים, כולל בבירה טהראן, ועל הפעלת מערכות הגנה אווירית, בישראל שומרים על ערנות. גורם ישראלי מסר ל'כאן חדשות' כי בירושלים מעריכים שמדובר באירוע נקודתי בלבד, אך מדגישים כי הכוחות נשארים דרוכים לכל התפתחות. בתוך כך, נחשף כי פקיסטן ביקשה מוושינגטון להשהות את "פרויקט החופש" לאבטחת נתיבי השיט כל עוד המשא ומתן המדיני נמשך, בניסיון למנוע הסלמה רחבה יותר באזור.

סערה עזה התחוללה בעקבות דבריו החריפים של ראש ישיבת "רוממות האדם", הגר"י חנניה, נגד תלמיד מהישיבה שהחליט להתגייס לצה"ל. ראש הישיבה כינס את הבחורים וערך מעמד המזכיר "הספד", כפי שנוהגים לעשות לאדם שנפטר מן העולם, ובדבריו הקשים אמר: "אוי לנו, על נשמתו שנשרפה, במשרפות הצבא ורואים את כל המזרוחניקים (דתיים לאומיים) שזה מה שקורה להם, חושבים שהם עושים, הם עושים, הם עושים, ומתים כמו זבובים על מזבח השטויות במיץ עגבניות". בדבריו הדגיש הרב את החומרה שהוא רואה בעזיבת כותלי הישיבה לטובת השירות הצבאי והוסיף כי "על מי שהולך לצבא נאמר – "אוי לו בעולם הזה, ואוי לו בעולם הבא" ולכן, צריך לדעת שמסוכן להיות איתו בקשר".

המתקפה של ראש הישיבה לא נעצרה רק במישור הרוחני, אלא התייחסה גם לסיכויי ההצלחה וההישרדות של המתגייסים במערכת הצבאית. "ואם אתה חושב שתהרוג אולי מחבל בשלוש שנים, ותרגיש מנצח, ורוב הסיכויים שבסוף תיכנס לכלא, ובזה אתה תשרוף את כל החיים שלך, ועל מה? על שטויות במיץ עגבניות? וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף את עצמו", הטיח הרב בפני תלמידיו. אולם לאחר פרסום ההקלטה שעוררה הדים רבים ברחבי הרשת ובתקשורת, בראיון שקיים היום (חמישי) הוא ביקש להבהיר את דבריו ולחדד את כוונתו המקורית.

במסגרת הבהרתו, ביקש הרב חנניה להפריד בין ההערכה האישית שהוא רוחש לחיילים הנמצאים בחזית לבין הביקורת הנוקבת שלו על ניהול המערכה הצבאית. "הביקורת שלי לא הייתה על החיילים חלילה, אנחנו מברכים אותם בכל פתיחת ההיכל. הביקורת הייתה ועודנה על מקבלי ההחלטות שמנהלים את המלחמה", הסביר ראש הישיבה בראיון, לטענתו, השיקולים המנחים את המלחמה אינם ענייניים אלא פוליטיים, והצהיר: "לדעתי, אם ישתלם לנתניהו פוליטית לסיים את המלחמה הוא יסיים אותה היום. החיילים היום נהרגים במלחמה על שטויות במיץ עגבניות, והכל מחמת ההחלטות הפוליטיות של נתניהו".

כשנשאל הרב באופן ישיר על היחס האישי לאותו תלמיד עליו "הספיד", הוא השיב בכנות: "אמרתי קינות על הבחור שהתגייס. הוא הלך לצבא בגלל ציונות; הוא עדיין בחור כשר, אבל כאב לי על המהלך הזה". לסיום ביקש להבהיר כי מדובר בעמדתו העצמאית בלבד וכי הוא אינו מתיימר לדבר בשמם של גדולי ישראל אחרים. "אני לא משקף שום רב, זו דעתי האישית בלבד. מותר לי לחשוב כך, וזו דעה ששותפים לה רבים בשמאל וגם מיעוט בימין", סיכם הגר"י חנניה את דבריו שעוררו את הסערה הגדולה.

דרמה ביטחונית רחבת היקף התרחשה בשעות האחרונות בגזרת המפרץ הפרסי, כאשר הדיווחים הראשונים הצביעו על סדרת פיצוצים עוצמתיים שהרעידו את סביבת עיר הנמל האסטרטגית בנדר עבאס שבאיראן. האירוע, שעורר בהלה רבה באזור, החל להתבהר כאשר סוכנות הידיעות "פארס", המזוהה עם המשטר בטהרן, דיווחה כי מקור קולות הנפץ הוא עימות צבאי שהתפתח בין הצבא האיראני לבין "כוחות האויב".

על פי הדיווח, במהלך חילופי האש נפגע הרציף המסחרי בהמאן שבאי קשם, אתר המשמש בדרך כלל תיירים. האירוע המסתורי מגיע בשיאו של גל מתיחות בין איראן לארה"ב, לאחר שביומיים האחרונים טענו האיראנים כי בלמו ניסיון אמריקני להעביר כלי שיט במצר הורמוז, וזאת בהמשך לתקרית שבה נהרגו חמישה בני אדם בתקיפת סירות דיג המיוחסת לכוחות אמריקניים.

בעוד עשן מיתמר מעל אזור הנמל, החלו כלי תקשורת באיראן להפנות האשמות חריפות לעבר השכנה מהמפרץ. בסוכנות הידיעות האיראנית "תסנים" חשפו כי קיימים סימנים המעידים על מעורבות ישירה של איחוד האמירויות בביצוע התקיפה, שבוצעה לכאורה באמצעות שני כטב"מים.

בדיווח של "תסנים" הוטחה ביקורת קשה ונכתב: "מקורות מדווחים על פעולה עוינת של ממשלת איחוד האמירויות, שפועלת ככלי של המשטר הציוני. במידה והדבר נכון, איחוד האמירויות תשלם מחיר עבור הפעולה העוינת". האיום הישיר על אבו דאבי משקף את החשש בטהרן מפני שיתוף פעולה אזורי גובר כנגד האינטרסים של המשטר, וזאת בשעה שהחקירות בשטח נמשכות בניסיון לאתר שרידים של כלי הטיס התוקפים.

אל חזית הדיווחים הצטרפה גם סוכנות הידיעות "סאברין", המזוהה עם ציר ההתנגדות, שציטטה מקורות איראנים המאשרים כי קיימות אינדיקציות משמעותיות לתקיפה מצד האמירויות, אם כי הסייג הוא שהנושא טרם קיבל אישור רשמי סופי מהדרגים המדיניים. לדברי המקורות שצוטטו ב"סאברין", "האמירויות תשלם את מחיר תוקפנותה אם אכן יתברר כי היא עומדת מאחורי התקיפה". כעת, העיניים נשואות לתגובה הרשמית של טהרן, שם מבהירים בדרכים שונות כי פגיעה בריבונות האיראנית במרחב מצר הורמוז לא תעבור בשתיקה, מה שמעלה את החשש מהסלמה נוספת ומיידית בנתיבי השיט הבינלאומיים במפרץ.

במוצאי שבת ייצא לדרך המסע ההיסטורי של "קרן עולם התורה" לדרום אמריקה, במטרה לגייס את הסכומים הנדרשים להשלמת התקציבים שקוצצו מעולם התורה בשנתיים האחרונות. המסע המדובר יוצא לדרך בשעה שמערכת המשפט ממשיכה להדק את הלחץ הכלכלי על לומדי התורה, ובזמן ששער הדולר מוסיף לצנוח והגיע לשפל המקשה על תקציבי עולם התורה, הנשענים ברובם על תרומות חוץ.

גדולי ישראל, בראשות מרן הגאון רבי יעקב הלל, מרן הגאון רבי אברהם סלים, מרן הגאון רבי חיים פרץ ברמן, מרן הגאון רבי מלכיאל קוטלר, מרן הגאון רבי שמעון גלאי ומרן הגאון רבי יוסף חברוני, ימריאו במוצאי שבת לברזיל למסע בן יומיים, ומשם ימשיכו לארגנטינה – זו הפעם הראשונה שבה מבקרת משלחת "קרן עולם התורה" במדינה זו. לקראת סוף השבוע הבא ישובו גדולי ישראל לארץ, כאשר כלל ישראל מעתיר בתפילה שגדולי ישראל יצליחו בשליחותם וישובו עם המשאבים הנדרשים להמשך קיומם של היכלי הישיבות והכוללים, לבל ייאלצו לסגור את שעריהם חלילה.

עד השעות האחרונות נשלמו ההכנות ב"קרן עולם התורה" להשתתפותו של רבנו מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שליט"א בראש המסע. אולם, בשל מצבה הרפואי של הרבנית תחי' המאושפזת בבית החולים, נאלץ מרן ראש הישיבה להישאר בארץ לצידה. הקהילות בברזיל ובארגנטינה מקיימות, יחד עם כלל ישראל ברחבי העולם, תפילות לרפואתה השלמה, וניכרת התרגשות רבה לקראת בוא המשלחת למרות השינוי בתוכנית.

גדולי הנגידים בדרום אמריקה מסרו למרן ראש הישיבה כי למרות הציפייה הדרוכה לבואו, בריאותה של הרבנית חשובה עבור כלל ישראל. הם ביקשו שמרן ראש הישיבה יישאר בארץ לצידה, והצהירו כי יירתמו במאמץ כפול ומכופל לגיוס סכומים משמעותיים למען עולם התורה – למען קיום עולם התורה, לכבודם של גדולי ישראל ולרפואתה הקרובה של הרבנית שתחי'. המשלחת צפויה לערוך מעמדי חיזוק אדירים בקהילות היהודיות בברזיל ובארגנטינה, במטרה להבטיח את עתידם הכלכלי של אלפי עמלי תורה הניצבים כעת בפני שוקת שבורה.

לקראת פתיחת מושב הקיץ של הכנסת ובצל הגזירות הקשות על עולם התורה נכנסו חברי הכנסת של דגל התורה למעונו של מרן מנהיג הדור הגר"ד לנדו שליט"א. הביקור נערך בשיאו של מתח פוליטי רב סביב סוגיית מעמדם של בני הישיבות והקיצוצים התקציביים המאיימים על עולם התורה, כאשר חברי הכנסת הציגו בפני מרן את הפרטים האחרונים הנוגעים לחוק המתגבש בוועדת חוץ וביטחון.

במהלך המפגש במעון שבבני ברק, ביקש מרן לחזק את ידיהם של נציגי הציבור העומדים בחזית המאבק הפרלמנטרי והציבורי. מרן הודה לחברי הכנסת על פעילותם ומסירותם לסדר את מעמדם של בני הישיבות בחוק המתגבש, והוסיף כי זה הדבר שהיה נצרך עד כה לעשות ושלא יתפעלו מביקורת כזו או אחרת. הדברים נאמרו על רקע הקולות הנשמעים בתוך המגזר ומחוצה לו נגד מתווה החוק המוצע, תוך מתן גיבוי מלא למהלכי חברי הכנסת החרדים.

לגבי קידום החוק בוועדת חוץ וביטחון לקראת הצבעתו בכנסת הודיע מרן כי ייתן את החלטתו בתחילת השבוע עם פתיחת מושב הקיץ – לאחר בדיקת כמה נושאים נוספים. הודעה זו מעמידה את המערכת כולה בהמתנה דרוכה עד למוצאי השבת הקרובה, אז צפויה להתקבל ההחלטה שתכריע את עתיד הקואליציה ועולם התורה.

גוש המרכז-שמאל מעלה הילוך לקראת מערכת הבחירות הקרובה, ובזמן שהמנהיגים הפוליטיים עוסקים בחיבורים ואיחודים, מאחורי הקלעים מתגבשת אסטרטגיה שתכליתה להטות את הכף באמצעות גיוס מאסיבי של בעלי זכות הצבעה השוהים מחוץ לישראל. המערכה על כל קול הופכת ליצירתית במיוחד, כאשר המטרה היא להסיר את החסם הכלכלי שמונע מאלפי ישראלים להגיע לקלפיות ביום המכריע.

הפרטים על המהלך השאפתני נחשפים כעת, ומצביעים על היערכות לוגיסטית רחבת היקף. כפי שפרסם הערב (חמישי) לראשונה הכתב עמיאל ירחי בחדשות I24, בכיר בגוש האופוזיציה התייחס לתוכנית המבצעית ואמר: "נערכים להוזלת טיסות למצביעים פוטנציאלים". מדובר במהלך שעשוי לשנות את מפת המנדטים, במידה ואכן יצליחו להנחית בישראל כמות משמעותית של תומכים שיוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית.

במקביל למהלכים הפוליטיים הישירים, נרשמת פעילות ענפה גם בזירה האזרחית. ל-i24NEWS נודע כי עמותות אזרחיות החלו במיפוי ישראלים בעלי זכות הצבעה ברחבי העולם כדי לסייע להם להצביע. בעוד שבמערכת הפוליטית יש מי שרואה בכך זרוע ביצועית של הגוש, אותן עמותות טוענות כי הפעילות נעשית באופן נקי ונטול פניות, וכי לטענת העמותות הללו – הדבר נעשה ללא זיקה פוליטית. כך או כך, נראה כי המאבק על הקול הישראלי בתפוצות עומד להיות אחד הגורמים המשפיעים ביותר על תוצאות הבחירות הגורליות.

דרמה חסרת תקדים בשוקי האנרגיה העולמיים: רשויות החוק בארצות הברית פתחו בחקירה מאומצת בעקבות שורה של פעולות מסחר חשודות, שהניבו למשקיעים עלומים רווחי עתק של מיליארדים. החשד המרכזי שבוחנים החוקרים הוא ניצול של מידע פנים רגיש מתוך מסדרונות הממשל בוושינגטון ומטהראן, רגעים ספורים לפני הכרזות גורליות ששינו את פני המערכה הצבאית והכלכלית באזור.

לפי דיווח שפורסם אחר הצהריים (חמישי) ברשת ABC האמריקנית, משרד המשפטים האמריקני חוקר שורה של הימורים בשוק הנפט שנעשו רגע לפני הכרזות דרמטיות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושל גורמים באיראן סביב המלחמה הימורים שהניבו לסוחרים סכומי עתק בשווי כולל של 2.6 מיליארד דולר.

החקירה הרגישה מנוהלת בשיתוף פעולה הדוק בין גופי האכיפה הפדרליים, המנסים להתחקות אחר זהות המהמרים שהצליחו לחזות בדיוק מצמרר את תנודות השוק. לפי הדיווח, המתבסס על כמה גורמים אנונימיים, את החקירה מנהלים יחד משרד המשפטים והוועדה לסחר בחוזים עתידיים של סחורות (CFTC, שהיא סוכנות עצמאית בממשל הפדרלי). במסגרת החקירה נבחנות לפחות ארבע עסקאות שונות, שבכולן הימרו סוחרים כי מחירי הנפט יצנחו – רגע לפני שהם אכן צנחו. הדפוס החוזר של העסקאות מעורר תהיות קשות לגבי דליפת מידע מסווג מדרגים בכירים ביותר.

ציר הזמן של אותם הימורים חושף עיתויים מעוררי השתוממות. כך למשל, ב-7 באפריל, שעות לפני הכרזת טראמפ על הפסקת האש, מהמרים הימרו סכום של 960 מיליון דולר שמחירי הנפט יצנחו. האירועים לא פסקו שם; ב-17 באפריל, 20 דקות לפני הכרזתו של שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י על פתיחת מצר הורמוז, מהמרים הימרו סכום של 760 מיליון דולר שמחירי הנפט יצנחו.

מספר ימים לאחר מכן, ב-21 באפריל, 15 דקות לפני הכרזתו של טראמפ על הארכת הפסקת האש, מהמרים הימרו סכום של 430 מיליון דולר שמחירי הנפט יצנחו. הסמיכות המיידית בין ההימורים להצהרות הרשמיות מעלה חשש כבד לשימוש ציני באירועים ביטחוניים לצורך גריפת רווחים.

הפרשה החדשה מצטרפת לחששות כבדים שכבר קיימים במערכת הביטחון האמריקנית סביב ניצול פלטפורמות הימורים לטובת רווח אישי על בסיס סודות מדינה. ברקע החשש שכבר התעורר בשבועות האחרונים מהדלפות של מידע חשאי כדי להפיק הון עתק בפלטפורמות הימורים שונות, בהן פולימרקט, סביב המלחמה באיראן ואירועים נוספים בעולם.

המקרה מזכיר אירוע חמור אחר שנחשף לאחרונה, כאשר חייל מהכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב, שלקח חלק בתכנון ובביצוע של המבצע ללכידת נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בינואר השנה, נעצר והואשם כי הימר על הפעולה הצבאית בפולימרקט – וזכה ב-400 אלף דולר.

מדינות המפרץ מפעילות מכבש לחצים כבד מאחורי הקלעים של השיחות בין ארה"ב לטהראן. בעוד הממשל בוושינגטון ובאיראן מנסים לגבש נוסח מוסכם להסכם הגרעין המתגבש, השכנות מהמזרח התיכון, שחלקן ספגו פגיעות ישירות במערכה האחרונה, דורשות להבטיח כי ביטחונן לא יופקר על מזבח האינטרסים של המערב. המהלך נועד להבטיח כי כל חתימה על מסמך רשמי תכלול מעטפת הגנה רחבה שתמנע מאיראן להמשיך ולאיים על יציבות האזור.

הלחץ המדיני הגיע לשיאו בשיחה רשמית שקיימה צמרת הממשל הקטרי עם פקיסטן. לפי גורם ממדינה מפרצית שמעורה בפרטים, ראש ממשלת קטר, אל ת'אני אמר בשיחת טלפון לראש ממשלת פקיסטן ביממה האחרונה: "אל תשכחו את מדינות המפרץ בכל הסכם שייחתם". הפרסום שנחשף בפרסום של 'כאן חדשות' הערב (חמישי), משקף את החרדה העמוקה של מדינות האזור מפני הסכם "חלקי" שיטפל בסוגיית הגרעין אך יותיר את האיומים הקונבנציונליים של איראן ללא מענה.

הדרישות המפרציות אינן נשארות ברמת הסיסמאות, אלא מתרגמות לשלושה סעיפים קריטיים שהמדינות דורשות לעגן בהסכם העתידי. ישנם שלושה אלמנטים שמדינות המפרץ מנסות להכניס להסכם: ערבויות לביטחונן של מדינות המפרץ, ביטחון נתיבי השיט הבין-לאומיים וביטחון מתקני האנרגיה של המדינות. החשש העיקרי הוא מפני פגיעה איראנית בנכסים כלכליים ואסטרטגיים, כפי שקרה בעבר, מה שעלול לשתק את הכלכלה העולמית ולפגוע אנושות בריבונותן של המדינות השכנות.

על פי הדיווח ב'כאן חדשות', המרוץ נגד השעון מתנהל כעת בחזית מול וושינגטון ופקיסטן, מתוך הבנה שחלון ההזדמנויות להשפעה הולך ונסגר. לפי אותו גורם מפרצי ששוחח עם כאן חדשות, קיים חשש שהאלמנטים האלה לא יוכנסו להסכם בין וושינגטון לטהראן – ולכן יש מאמץ להכניסם, בעיקר מול האמריקנים והפקיסטנים. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם הממשל האמריקני ייענה לדרישות הללו, או שמא מדינות המפרץ ימצאו את עצמן מחוץ למשוואה הביטחונית החדשה.

חמאס הופך את טורקיה לבסיס הדרכה צבאי מתקדם עבור אנשיו. לאחר שנחשף כי פעילי הארגון אימצו שיטה יצירתית לשיפור היכולות המבצעיות שלהם, תוך שהם מנצלים את התשתיות האזרחיות המקומיות כדי להתכונן למערכה הבאה מול ישראל. על פי הדיווח של העיתונאי אליאור לוי ב'כאן חדשות', פעילי חמאס מנצלים את שטח טורקיה לצורך הכשרה בשימוש בנשק קל ובהפעלת כטב"מים.

השיטה פועלת בצורה פשוטה אך אפקטיבית: אנשי חמאס מגיעים למועדוני קליעה ציבוריים בערים השונות בטורקיה כשהם מתחזים לאזרחים רגילים המעוניינים בתחביב הירי. כך, ללא צורך במחנות אימונים חשאיים שימשכו תשומת לב, הם זוכים לתרגול מקצועי בנשק חם. מעבר לכך, הם מצליחים להשיג הכשרות טכנולוגיות מתקדמות באין מפריע

התוכנית האסטרטגית של הארגון אינה מסתכמת רק בלימוד והכשרה, אלא בבניית כוח אדם מיומן שישוגר למוקדי העימות המרכזיים. בחמאס מתכננים כי אחרי שיסיימו את ההכשרה, מטרת חמאס תהיה להעביר את הפעילים ללבנון, לירדן וליהודה ושומרון – חזיתות המהוות פוטנציאל לעימות עתידי מול ישראל. פריסת הכוחות הללו נועדה לייצר איום רב-זירתי מצויד ביכולות טכנולוגיות ובידע שנרכש בטורקיה.

הזרוע הצבאית של חמאס בטורקיה נשענת על "גב" כלכלי איתן שמנוהל ישירות על ידי טהרן. כזכור, רק בחודש דצמבר האחרון, צה"ל ושב"כ חשפו רשת הלבנת הון סודית שמנהל חמאס בטורקיה – בהנחייה איראנית. חשיפת צה"ל העלתה כי הארגון הקים מערך פיננסי משומן המבוסס על גולים עזתים המנהלים רשתות חליפין בלב המדינה.

התפתחויות משמעותיות באזור המפרץ מצביעות על שינוי כיוון אמריקני, כאשר כווית וסעודיה החליטו להסיר את ההגבלות שהוטלו על פעילות הכוחות האמריקניים בשטחן ובמרחב האווירי שלהן. המהלך פותח בפני וושינגטון אפשרות לחזור לפעילות צבאית במצר הורמוז, וברקע גוברות ההכנות לחידוש ליווי ספינות מסחריות באזור הרגיש.

לפי גורמים אמריקניים, הכוונה היא להשיב לפעולה את מבצע הליווי המכונה "פרויקט החופש", שמטרתו להבטיח מעבר בטוח של כלי שיט במצר האסטרטגי. אף שאין מועד מדויק לחידוש המבצע, גורמים בפנטגון ציינו כי ייתכן שהפעילות תתחדש כבר בימים הקרובים, כחלק ממאמץ להתמודד עם האיומים המתמשכים על נתיבי השיט.

המבצע, שנמשך בעבר זמן קצר בלבד, נועד בין היתר להתמודד עם המצור שהטילה איראן במצר הורמוז, ולאפשר מעבר בטוח לספינות שאינן מעורבות בלחימה. צוותי כלי השיט, כך לפי הדיווחים, נקלעו למחסור בציוד בסיסי ובמזון, מה שהוביל את ארצות הברית להציג את המהלך כמהלך הומניטרי. בהתייחסות למבצע, הנשיא דונלד טראמפ הגדיר אותו כ"מחווה הומניטרית" והבהיר כי כל ניסיון לפגוע בליווי האמריקני ייענה ב"כוח רב". הדברים מדגישים את הנחישות האמריקנית להבטיח את חופש השיט באזור, לצד מסר מרתיע כלפי גורמים עוינים.

המרוץ להשגת הסכם מול איראן על ידי ממשל טראמפ מעלה הילוך, אך במקביל מתגברים הקולות המזהירים מפני השלכות העסקה המתגבשת. הסנאטור המקורב לטראמפ, לינדזי גראהם, מבכירי המפלגה הרפובליקנית, יוצא בביקורת חריפה וטוען כי הסכם דיפלומטי שיבחר להתמקד אך ורק בסוגיית האורניום, תוך התעלמות מוחלטת מאיום הטילים הבליסטיים ומהפצת הטרור האיראנית ברחבי המזרח התיכון, ייחשב להסכם גרוע ומסוכן.

בדברים נוקבים שפרסם היום בחשבון ה-X שלו, הבהיר גראהם את עמדתו ביחס למגעים ואמר: "בעוד שאני ממשיך לקוות לפתרון דיפלומטי שירסן את איראן- לא רק את המרדף אחר נשק גרעיני, אלא גם את יכולתה להמשיך להיות המדינה המממנת הגדולה ביותר של טרור בעולם- פרטי העסקה חשובים".

הדברים מגיעים על רקע הערכות שפורסמו הערב במערכת הביטחון, לפיהן הממשל האמריקני חותר בכל כוחו להשגת הסכם ואינו מעוניין בחידוש הלחימה מול הרפובליקה האסלאמית. לפי אותן הערכות, בוושינגטון מקווים כי דווקא העמידה האיתנה או הסרבנות האיראנית הן שיובילו בסופו של דבר את הנשיא דונלד טראמפ לאמץ קו מדיני שימנע הסלמה צבאית רחבה.

במקביל למתיחות הפוליטית בתוך ארה"ב, דיווח ברשת "רויטרס" חושף כי ארה"ב ואיראן קרובות מתמיד להסכם זמני לעצירת המלחמה ביניהן, כך על פי מידע שהגיע מגורמים רשמיים בפקיסטן. על פי הדיווח, בטהרן בוחנים כעת ברצינות הצעה שתביא להפסקת הלחימה המיידית, אך תותיר את הסוגיות הנפיצות והמורכבות ביותר, ובראשן תוכנית הגרעין האיראנית, ללא פתרון סופי או הכרעה בשלב זה.