מיקום כתבה: חדשות חמות

חרף המתיחות הצבאית חסרת התקדים והטלת המצור הימי, נראה כי הערוץ הדיפלומטי טרם נחסם סופית. ארבעה מקורות אישרו היום (שלישי) לסוכנות הידיעות 'רויטרס' כי משלחות המשא ומתן של ארצות הברית ואיראן צפויות לשוב להמשך השיחות באסלאמאבאד, פקיסטן, כבר במהלך השבוע הקרוב.

הסבב הקודם, כלל לראשונה שיחות ישירות שנמשכו שעות ארוכות, אך הסתיים בטונים צורמים. על פי הדיווח ב'פייננשל טיימס', המו"מ נקלע למבוי סתום בסוגיית חופש השיט במצר הורמוז – סלע המחלוקת המרכזי שמונע התקדמות לעבר הסכם קבוע.

למרות הדיווחים על חזרה לשולחן הדיונים, בירושלים שומרים על פסימיות גבוהה. בדיווח ב'כאן חדשות' אמש נחשף כי ארצות הברית עדכנה את ישראל על קיומם של פערים משמעותיים שאינם ניתנים לגישור כרגע. ההערכה במערכת הביטחון היא כי הסיכוי לחידוש הלחימה גבוה משמעותית מהסיכוי לחתימה על הסכם, אם כי גורם ישראלי הבהיר כי "לא נסתם הגולל על האפשרות הדיפלומטית".

המתיחות בין הממשלה לייעוץ המשפטי מגיעה לשיא חדש: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה הבוקר (שלישי) לבג"ץ את עיקרי טיעוניה לקראת הדיון הגורלי שייערך מחר בעתירות הדורשות להורות על פיטוריו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.

במסמך חריף שהוגש לבית המשפט, קובעת היועמ"שית כי פעולותיו של השר בן גביר מהוות סכנה ממשית לסדרי השלטון. לדבריה, הדיון בבג"ץ נדרש בשל "הצורך הדחוף להפסיק את הפגיעה בחירויות הפרט ובמבנה המשטרי הדמוקרטי".

עיקרי הטענות שהעלתה היועמ"שית:

• התערבות פוליטית: בהרב-מיארה טוענת כי השר מבצע התערבות פוליטית פסולה בהפעלת כוחה של משטרת ישראל.
• פגיעה בא-פוליטיות: לדבריה, פעולות השר פוגעות קשות במעמדה של המשטרה כגוף א-פוליטי שאמור לשרת את כלל הציבור ללא משוא פנים.
• אפלייה ואכיפה: נטען כי התערבות השר מובילה לפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק.

הגשת הטיעונים מגיעה לאחר חודשים של חיכוך מתמיד בין השר ליועמ"שית סביב סוגיות של מינויים במשטרה, הנחיות מבצעיות במהלך הפגנות וניהול סדר היום הביטחוני-אזרחי. הדיון מחר בבג"ץ צפוי להיות סוער במיוחד, כאשר השופטים יידרשו להכריע האם ישנה עילה משפטית להתערבות בשיקול דעתו של ראש הממשלה בנוגע לכהונת שר בממשלתו.

בסביבת השר בן גביר דחו בעבר את הטענות וטענו כי היועמ"שית פועלת ממניעים פוליטיים ומנסה לסכל את מדיניות השר שנבחר ברוב דמוקרטי. מנגד, דבריה של בהרב-מיארה היום מבהירים כי מבחינתה, חציית הקווים של השר מחייבת מעצור משפטי דחוף.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שנבחר לקבל את הפרס היוקרתי על תרומתו יוצאת הדופן למדינת ישראל, לא צפוי להשתתף בטקס הענקת הפרס המתוכנן ליום העצמאות.

גורם מדיני בכיר מסר ל'המחדש' כי נכון לעכשיו, נראה שטראמפ לא ייטול חלק בטקס גם לא מרחוק – בין אם באמצעות נאום מוקלט מראש ובין אם בשידור חי בווידאו מהבית הלבן. בעקבות כך, הוחלט בישראל כי הפרס יוענק לנשיא באופן פיזי ובמעמד חגיגי רק במהלך ביקורו הבא בישראל, שמועדו טרם נקבע.

למרות שהבית הלבן טרם פרסם הודעה רשמית המבטלת הגעה אפשרית של הנשיא לארץ, בירושלים מעריכים כי הסיכוי להגעתו בטווח הזמן הקרוב "שואף לאפס".

זאת בגלל שהפסקת האש הנוכחית מול איראן צפויה להסתיים ב-21 באפריל וגם לוח הזמנים המתוח והחשש מחידוש הלחימה מחייבים את נוכחותו של טראמפ בוושינגטון לצורך ניהול המערכה והמצור הימי.

גורמים המעורבים בארגון הטקס הביעו אכזבה מכך שהנשיא לא יופיע אפילו על המרקע, אך ציינו כי "היחסים ההדוקים והתיאום המבצעי חסר התקדים בין המדינות חשובים כעת יותר מכל טקס, יוקרתי ככל שיהיה".

עימות פומבי וחריף נרשם הבוקר (שלישי) בין שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ', זאת על רקע התבטאויותיו של השר נגד קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בערב יום השואה.

הסערה החלה לאחר שהקנצלר מרץ הביע דאגה פומבית מהעלייה באירועי האלימות ביהודה ושומרון. בתגובה, פרסם אמש השר סמוטריץ' פוסט חריף ברשת X (טוויטר לשעבר), בו קשר בין דברי הקנצלר להיסטוריה הגרמנית: "הימים שבהם הגרמנים קבעו ליהודים היכן מותר או אסור להם לחיות תמו ולא ישובו. אתה לא תכפה עלינו מחדש גטאות, בוודאי שלא בארצנו שלנו".

שגריר ישראל בברלין, רון פרושאור, לא נותר חייב ובריאיון הבוקר גינה את דברי השר באופן חד-משמעי. "אני רוצה לגנות את זה", אמר פרושאור. "אפשר ולגיטימי לחלוטין להתווכח עם הגרמנים, במיוחד ביום הזה שזה אמוציונלי מאוד. אבל דברים כאלה זה בדיוק מה ששוחק את זכר השואה ומציג את הדברים בצורה מעוותת לחלוטין".

פרושאור הדגיש כי למרות שישנה ביקורת מוצדקת על עליית האנטישמיות בגרמניה, השוואת הקנצלר הנוכחי למשטר הנאצי היא טעות אסטרטגית: "מרץ הוא ידיד גדול של ישראל. גרמניה הוכיחה, במיוחד מול כל הביקורת נגדנו באירופה, שהיא הידידה מספר אחת שלנו. יש הרבה דברים שגרמניה עושה שלא מקובלים עלינו, וזה הדדי, אבל היחסים עדיין חמים יותר מכל מעצמה אחרת באירופה".

בסביבתו של השגריר ציינו כי השימוש במונח "גטאות" כלפי מנהיג גרמני שמפגין תמיכה עקבית בישראל, ובמיוחד בערב יום השואה, גורם נזק הסברתי כבד ועשוי להעיב על הברית המדינית החשובה בין המדינות בפורומים הבינלאומיים.

מנגד, בסביבת השר סמוטריץ' עומדים מאחורי הדברים וטוענים כי דווקא ביום הזה יש להבהיר לגרמניה כי אין לה זכות מוסרית להטיף לישראל על זכותם של יהודים להתיישב בארצם.

משרד האוצר הודיע הבוקר (ג') על שורת הקלות משמעותיות לעסקים קטנים ובינוניים, במטרה לסייע להם לצלוח את האתגרים התזרימיים שנולדו בעקבות מבצע "שאגת הארי" והמצב הביטחוני. המהלך המרכזי הוא פתיחת "מסלול הארי" בקרן להלוואות בערבות מדינה, שיעניק גב כלכלי לעסקים בכל רחבי הארץ.

המסלול החדש יהיה פתוח להגשות החל מה-19 באפריל 2026 ועד לסוף חודש יוני 2026. הוא מיועד לעסקים זעירים וקטנים שמחזור הפעילות השנתי שלהם הוא עד 25 מיליון ש"ח.

עיקרי התנאים במסלול: הריבית הממוצעת תעמוד על פריים + 1.7%. המדינה תעניק ערבות מוגברת, מה שיאפשר לבנקים ולנותני האשראי להפחית את דרישות הביטחונות מהעסק. תינתן דחייה כוללת של 6 חודשים בתשלומים – 3 חודשים ראשונים: פטור מלא מתשלום קרן וריבית ו-3 חודשים נוספים: פטור מתשלום קרן בלבד.

גם עסקים בינוניים לא נשארים מאחור: הם יהיו זכאים לדחיית תשלומים של 6 חודשים (מתוכם 3 חודשים גרייס מלא) והפחתת ביטחונות במסלולים הקיימים בקרן.

בנוסף, "מסלול צפון" המיועד ליישובים סמוכי גבול הורחב. עסקים באזור זה ייהנו מתנאים מקלים אף יותר, כולל ריבית של פריים + 0.25%, במטרה לאפשר להם לגשר על פערי תזרים ולעבור לצמיחה למרות הקרבה לקו האש.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר כי "אנו רואים חשיבות עליונה בסיוע לעצמאיים, שהם עמוד השדרה של המשק. ההקלות הללו הן רשת ביטחון נוספת שתסייע לעסקים רבים להמשיך לייצר פעילות עסקית ולשמור על חוסן המשק".

הערב (שלישי) בשעה 18:00 (שעון ישראל) תיפתח בוושינגטון פגישה שמוגדרת כהיסטורית וככזו ששוברה טאבו של עשרות שנים: שגריר ישראל בארה"ב, יחיאל לייטר, ייפגש לפסגה רשמית עם מקבילתו הלבנונית, השגרירה נאדה חמדי. הפגישה תתקיים בנוכחותו האישית של מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, ותהווה דיון פתיחה לקביעת עקרונות המשא ומתן בין המדינות.

לקראת המפגש הגורלי, וצעד שמעיד על חשיבותו הביטחונית, תודרך השגריר לייטר באופן חריג על ידי קצינים בכירים מהחטיבה האסטרטגית בצה"ל. התדריך, שבוצע לבקשת השגריר, אושר באופן מיוחד על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר, במטרה לצייד את הדיפלומט הישראלי בנתונים המבצעיים המדויקים מהשטח בדרום לבנון.

בעוד ישראל דוגלת ב"משא ומתן תחת אש" כדי להמשיך את הלחץ הצבאי, בביירות שוררת מתיחות אדירה. גורם בלשכת הנשיאות הלבנונית אמר לעיתון "נידא אלווטאן": "ההשתתפות בשיחות היא ניסיון להציל את מה שנותר ולעצור את מרחץ הדמים. אלמלא הרפתקת המלחמה של חיזבאללה, לא היינו זקוקים למשא ומתן הזה מלכתחילה".

נקודות המחלוקת המרכזיות:

• הפסקת אש: לבנון דורשת הפסקת אש (גם אם זמנית) כתנאי למפגשים ישירים נוספים. ישראל, מנגד, מתעקשת על המשך הפעילות הצבאית עד להשגת יעדיה.
• ניתוק מאיראן: שני הצדדים מנסים להפריד בין החזית הלבנונית לחזית האיראנית, כדי למנוע ממשטר האייתוללות להכתיב את התנאים.
• פירוק מנשק: בעוד ביירות מתמקדת בהפסקת אש, גורמים באופוזיציה הלבנונית מבהירים כי ללא פירוק חיזבאללה מנשקו, לא ניתן יהיה להתקדם למגעים מעשיים.

מאחורי הקלעים בלבנון, המאבק הפוליטי רותח. מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, פנה לנשיא לבנון ג'וזף עאון בדרישה לבטל את פגישת השגרירים, בטענה כי מדובר ב"כניעה לאינטרס הישראלי". מנגד, המחנה המתנגד לחיזבאללה דוחף להמשך השיחות כהזדמנות היסטורית להחזרת הריבונות הלבנונית.

בשורה קשה הבוקר (שלישי): דובר צה"ל התיר לפרסום כי רס"ם (במיל') אייל אוריאל ביאנקו, לוחם צה"ל, נפל במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון.

התקרית הקשה אירעה לאחר שרכב צה"ל שהסיע חיילים בתוך שטח לבנון התהפך מסיבה שטרם הובררה סופית.

בתאונה המבצעית נפצעו שני לוחמים נוספים, שפונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, והודעה נמסרה למשפחותיהם. עם נפילתו של רס"ם ביאנקו, עולה מספר חללי צה"ל שנפלו בלבנון מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" באיראן ל-13.

סערה דיפלומטית חריפה פרצה בערב יום השואה בעקבות דברים שאמר קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, בנוגע למדיניות הישראלית ביהודה ושומרון. הקנצלר חשף כי בשיחתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא הביע דאגה עמוקה ואמר: "מודאג מאוד מההתפתחויות בשטחים הפלסטיניים. בשיחת הטלפון שלי עם ראש הממשלה נתניהו, הבהרתי: לא יכול להיות סיפוח בפועל של הגדה המערבית".

דבריו אלו של המנהיג הגרמני, שנאמרו בעיתוי רגיש במיוחד , גררו תגובה נחרצת וחסרת פשרות מצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבחר להעמיד את הקנצלר על טעותו ההיסטורית והמוסרית. השר סמוטריץ' לא נותר חייב ותקף את הקנצלר במילים נוקבות: "הימים שבהם גרמנים הכתיבו ליהודים איפה מותר ואיפה אסור להם לחיות – חלפו ולא יחזרו.

בערב יום השואה קנצלר גרמניה צריך להכין ראש ולהתנצל אלף פעמים בשם גרמניה ולא להעז להטיף לנו מוסר איך להתנהל מול הנאצים של דורנו שרצחו התעללו ושחטו ושרפו נשים, קשישים וילדים בטבח הנורא ביותר שבוצע בעם היהודי מאז השואה האיומה. לא נקבל הוראות ממנהיגים צבועים באירופה, שמאבדת שוב את מצפונה ואת יכולת ההבחנה בין טוב לרע". הוסיף סמוטריץ' ועקץ על הדרך את ההתנהלות האירופאית בנושא איראן והלחימה מול אויבי ישראל בכל החזיתות.

בסיום דבריו, חתם סמוטריץ' את תגובתו כשהוא פונה ישירות למנהיג הגרמני: "אדוני הקנצלר, הימים שבהם גרמנים הכתיבו ליהודים איפה מותר ואיפה אסור להם לחיות – חלפו ולא יחזרו. לא תכניסו אותנו שוב לגטאות, בטח לא בארץ שלנו. החזרה שלנו לארץ ישראל – המולדת התנ"כית וההיסטורית שלנו – היא התשובה לכל מי שניסה ומנסה להשמיד אותנו, ואנחנו לרגע לא מתנצלים על זה".

כונני ארגון הצלה הוזעקו לרחוב רוזנהיים בבני ברק בעקבות דיווח על אשה שנפלה מגובה. יחד עם חובשים ופראמדיקים של מד"א, העניקו הכוננים טיפול רפואי לאשה בת 76 עם חבלת ראש, והיא פונתה במצב קשה להמשך טיפול בבית החולים שיבא בתל השומר.

חובשי הצלה לייבי וייס ולייבי שצ'רנסקי מדווחים: "כשהגענו למקום עם אמבולנס מד"א, מצאנו אשה בת 76 כשהיא סובלת מחבלת ראש קשה לאחר שנפלה מסולם. יחד עם חובשים ופראמדיקים של הצלה ומד"א הענקנו לה טיפול רפואי ראשוני, הכולל קיבוע וחבישות, והיא פונתה במצב קשה להמשך קבלת טיפול רפואי בחדר הטראומה בבית החולים שיבא בתל השומר."

הציבור מתבקש להעתיר בתפילה עבור בתיה בת רחל פייגא לרפואה שלמה.

המתיחות בין וושינגטון לטהרן עולה שלב משמעותי, כאשר הממשל האמריקני הבהיר כי אינו מוכן לקבוע מועד נוסף לשיחות באסלאמאבאד בשלב זה.

הסירוב האמריקני מגיע על רקע ההחלטה למצות את המהלכים סביב סגירת מצר הורמוז, כאשר בוושינגטון מציבים תנאי סף ברור של פתיחה מלאה של המצר כפי שהוסכם בעבר – תנאי שהאיראנים טרם עמדו בו. בעוד המתווכים הפקיסטנים מנסים נואשות לארגן מפגש נוסף, בכירים בממשל טראמפ עדיין מקיימים דיונים פנימיים על אפשרות לפגישה עתידית, אולי בז'נבה או שוב באסלאמאבאד, אך השטח נותר בוער.

לפי מידע שהגיע לידי "ישראל היום", בתוך איראן פנימה המצב נראה נואש עוד יותר. גורמים מדיניים וביטחוניים בארה"ב ובאזור מעריכים כי "למשטר משמרות המהפכה לא נשארו כמעט רזרבות כדי להמשיך בלחימה". המחסור במשאבים, שצפוי להחריף עם סגירת מצר הורמוז, מייצר לחץ אדיר של הדרג המדיני על הנהגת משמרות המהפכה לשוב לשולחן המשא ומתן. חילוקי הדעות הגיעו לנקודת רתיחה, במיוחד מול הבכירים אחמד וחידי ועלי עבדאללהי, שסירבו לאפשר לשר החוץ פזשכיאן וליו"ר הפרלמנט קאליבאף לדון בסוגיית הגרעין ללא תמורה מיידית בעיצומים – מה שהוביל לפיצוץ השיחות האחרונות בפקיסטן.

הנתונים הכלכליים שנחשפים מציירים תמונה של קריסה מוחלטת. מידע מודיעיני זורם מצביע על כך שיתרות מטבע החוץ של איראן התרוקנו כליל, בעוד המשק הרשמי סובל מאינפלציה תלת-ספרתית ומשיעורי אבטלה מזעזעים. גורמים בבנק המרכזי הזהירו את הממשלה כי "אם המצב הנוכחי יימשך, שיעור האינפלציה יגיע ל-180% ושני מיליון איש יתווספו לשיעור האבטלה". נגיד הבנק המרכזי, עבדולנאסר המתי, שהשתתף בשיחות באסלאמאבאד, הבהיר לפזשכיאן כי ללא הסכם עם ארה"ב והסרת הגבלות האינטרנט, המדינה לא תוכל להשתקם. המתי הדגיש בשיחות כי "ללא הכנסות מיידיות, חלקים ניכרים מאוכלוסיית איראן יהיו נתונים בסכנת רעב".

ארה"ב מצידה הבהירה כי תהיה מוכנה לשחרר נכסים מוקפאים רק בתנאי שיופנו לצרכים אזרחיים, אך הדיון נתקע בשל ההתעקשות האיראנית בסוגיית הגרעין והסירוב לפתוח את מצר הורמוז. במקביל לכלכלה האזרחית, גם האימפריה הכלכלית של משמרות המהפכה – השולטת בתחומי האנרגיה, התעופה והתרופות – נמצאת בשיתוק כמעט מלא. הקפאת החשבונות של החברות הקשורות למשמרות פוגעת ישירות בכיסם של בכירי הארגון, מה שמעצים את העימות הפנימי בטהרן ומצמצם את מרחב התמרון ההתקפי של המשטר כולו.

"האתגר העיקרי כעת הוא למנוע שחיקה של ההישגים המרשימים שהושגו במלחמה עם איראן ולשמר את הפוטנציאל להחלפת המשטר", אמר בן שבת בשיחה שקיים עם הרב איתי יוסף כהן, ראש מכון 'דורות', לקראת ועידת המכון שתיערך ביום רביעי בירושלים. לדבריו, "החלטתו של הנשיא טראמפ להטיל מצור על מיצרי הורמוז, תביא להכבדת מצוקתו הקשה של המשטר וככל שזה יימשך זמן רב יותר, כך זה יאיץ את התהליכים לנפילתו של המשטר".

בכל הנוגע למישור הלבנוני ולשיחות המדיניות הצפויות להיפתח בוושינגטון, בן שבת מציב תמרור אזהרה מפני ציפיות גבוהות מדי. לטענתו, הממשל בביירות נעדר יכולת ממשית לאכוף את פירוק חיזבאללה מנשקו. "הממשל הלבנוני לא מסוגל לספק לישראל את הדבר החשוב ביותר שהיא צריכה ממנו: הסרת האיום הביטחוני כלפיה מצד חיזבאללה", הוא מבהיר, ומדגיש כי אין לבצע ויתורים בשם ניהול המשא ומתן: "ביטחון ללא הסכם עדיף על הסכם בלי ביטחון".

לצד הניתוח המדיני, בן שבת מצביע על הילודה בישראל כמרכיב חוסן לאומי יוצא דופן. "ישראל היא דוגמה יחודית למדינה עשירה עם פריון גבוה, בשעה שרוב המדינות בעולם הן או עשירות עם פריון נמוך או בעלות פריון גבוה אבל עניות", הוא מסביר. לדבריו, הפריון הגבוה תורם ישירות לחדשנות ולכלכלה, שכן "הצעירים מתאפיינים בתעוזה ובאיתגור מוסכמות שמובילים לרעיונות יצירתיים לפריצות דרך טכנולוגיות". הוא חתם את דבריו בהתייחסות למסורת היהודית וציין כי בנתוניה של ישראל נתקיימה הבטחת "ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה".

מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם התייחס בהצהרה לתקשורת לשיחות המשא ומתן בין ישראל ללבנון שיתקיימו מחר בוושינגטון, ואמר כי "המשא ומתן הזה הוא כניעה עבור לבנון ולוקח ממנה את כוחה, אנחנו דוחים משא ומתן עם ישראל. המשא ומתן הוא סדרה של ויתורים מיותרים". בנאום תוקפני המבקש לטרפד את המאמצים המדיניים, הוסיף קאסם כי "החלטתנו בהתנגדות היא שלא ננוח ולא ניכנע, ושדה הקרב מדבר בעד עצמו". קאסם אומר כי ארגונו מתנגד למשא ומתן חסר התועלת עם ישראל וקורא לבטל את המפגש הצפוי בין השגרירה הלבנונית והשגריר הישראלי ולנקוט עמדה היסטורית, תוך שהוא פונה ישירות לנשיא לבנון, ג'וזף עון, ולראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם, בדרישה להפסיק לעשות וויתורים בחינם ולהיענות ללחצים ולהצטרף אליו בעמידה מול ישראל: "אחרי זה נגיע להבנות על כל דבר".

מנהיג חיזבאללה הציב בנאומו קו נחרץ וטען כי אל מול התוקפנות הישראלית יש שתי אפשרויות או להילחם או להיכנע ומבחינתנו אין כזה דבר כניעה והם יילחמו עד נשימתם האחרונה, כשהוא מצהיר בבוטות: "מי שרוצה להיכנע, שייכנע לבד בלעדינו". לדבריו, כפי שדווח על ידי רועי קייס בכאן 11, על ישראל ליישם תחילה את הסכם הפסקת האש לפיו יופסקו התקיפות הישראליות בלבנון באופן מוחלט, תהיה נסיגה ישראלית משטח לבנון, ישוחררו האסירים הלבנונים מהכלא הישראלי, והעקורים ישובו לבתיהם לקראת תהליך שיקום. לצד הדרישות המדיניות, השייח' נעים קאסם שיגר איום ישיר וציין כי אנשיו יחטפו חיילים ישראלים כאשר תהיה שעת כושר, תוך שהוא חושף כי חיזבאללה הכין את עצמו לעימות בשקט ובערפל והוא נע ממקום למקום ולא נמצא במקום אחד ומנהל קרבות במתכונת של "חתול ועכבר".

בהתייחסו לזירה הפנימית והאזורית, טען קאסם כי כל בני המולדת בלבנון המוסלמים והנוצרים הם אחיהם והאשים שיש ניסיון ליצור מלחמת אחים בין הסונים לשיעים וגם לתקוע טריז בין חיזבאללה לבין תנועת אמל השיעית, אך הבהיר כי זה לא יצליח למי שמנסה זאת. הוא פנה למדינות המפרץ ובראשן בחריין, האמירויות וכווית והבהיר כי אין שום תאים של חיזבאללה באותן מדינות כשהוא תוהה: "מה האינטרס שלכם להמציא דברים ולהאשים אותנו?" וציין כי אין שום הוכחות לטענות האלה. בנוגע למצב בסוריה, הבהיר קאסם כי העם הסורי חופשי בהחלטותיו וחיזבאללה אמר זאת מהרגע הראשון ואין לו שום קשר לשלב החדש שם, תוך שהוא מדגיש: "לנו אין שום בעיה עם סוריה. האויב היחיד שלנו זה ישראל". את דבריו חתם במסר לעקורים הלבנונים כתוצאה מהמלחמה בקריאה: "הפנו את הכעס שלכם לישראל", והודה כי האבידות והנזקים כבדים בלבנון, אך לשיטתו "אם לא היינו נלחמים, היינו משלמים מחיר כבד יותר והיינו מאבדים את הכל".

ביממה האחרונה נרשמה הסלמה מדאיגה באילת, כאשר על פי דיווחים ועדויות מהשטח התרחשו כעשרה מעצרים של בני ישיבות בעיר ובסביבתה. שלושה מהמעצרים בוצעו בשעות האחרונות בלבד, במסגרת מחסומים אקראיים של המשטרה, שבסיומם הוסגרו העצורים לידי המשטרה הצבאית.
חלק מהם נשפטו למעצר על תנאי, ואילו העצור האחרון הועבר למחנה המעצר הצבאי באילת תוך ליווי וסיוע משפטי של עורך הדין שלמה חדד וארגון "עם קדוש".

על פי הגורמים המעורבים, תמונת המצב מצביעה על פעילות נרחבת ויזומה של כוחות האכיפה בעיר, הכוללת את המשטרה, מג"ב והמשטרה הצבאית, אשר פועלים במשותף לביצוע מעצרים. בעקבות ההתפתחויות, ולאחר התייעצות עם עורכי דין, בארגון "עם קדוש" החליטו לפרסם אזהרה חריגה לציבור בני הישיבות להימנע בימים אלו מהגעה לעיר אילת ולגלות ערנות מרובה.

בתוך כך, מתברר כי האכיפה אינה מוגבלת לאילת בלבד. הלילה התרחש ניסיון דרמטי לעצור בן ישיבה בביתו בתל אביב: כוחות המשטרה הצבאית הגיעו בשעת לילה מאוחרת, ודפקו על דלת ביתו במשך קרוב לשעה בניסיון לבצע את המעצר. למרות הדפיקות החוזרות ונשנות, הדלת לא נפתחה, ולאחר זמן ממושך נאלצו הכוחות לעזוב את המקום ללא ביצוע המעצר.

במקביל, באירוע נוסף שהתרחש הלילה, בחור ישיבה מאחת הישיבות החשובות בגבעת שאול בירושלים נעצר במעבר הגבול בדרכו לסיני. על פי הדיווח, הוא נעצר תחילה על ידי המשטרה האזרחית במהלך מעבר הגבול, ובהמשך הועבר לידי המשטרה הצבאית.

שורת האירועים האחרונים – הן באילת, הן במרכז הארץ והן במעברי הגבול – מגבירה את החשש בציבור החרדי מפני חזרה למבצעי מעצרים רחבי היקף מצד המשטרה הצבאית, ומחדדת את הקריאות לנקוט משנה זהירות בתקופה הקרובה.

ההיסטוריה המדינית עומדת למבחן מחר בוושינגטון, כאשר שגרירי ישראל ולבנון בארצות הברית צפויים לשבת למפגש תקדימי שנועד לנפץ את הטאבו רב-השנים בין המדינות. המהלך, שהבשיל בעקבות הנחייתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר "לאור הפניות החוזרות ונשנות" של לבנון ואחרי שיחה עם הנשיא טראמפ, מעמיד במרכזו את הניסיון הישראלי-לבנוני לנתק את ביירות מהתכתיבים של משטר האייתוללות בטהרן. נתניהו הבהיר עם פתיחת המגעים כי "המשא ומתן יתמקד בפירוק חיזבאללה מנשקו והסדרת יחסי שלום בין ישראל ולבנון. ישראל מעריכה את קריאתו היום של ראש ממשלת לבנון לפרז את ביירות".

למרות הציפיות, בלבנון מביעים ספק באפשרות להתקדם במשא המתן הישיר, כפי שפורסם הערב בדיווח של 'כאן חדשות'. גורם פוליטי במחנה המתנגד לחיזבאללה הסביר לכלי התקשורת כי במישור המעשי יהיה קשה להתקדם במגעים כל עוד מה שעומד בראש סדר העדיפויות של ההנהגה הלבנונית היא הפסקת אש, ולא פירוק חיזבאללה מנשקו. המתיחות בתוך ממשלת לבנון מגיעה לשיא, כאשר מאחורי הקלעים מתחולל מאבק יצרי בין המחנה השיעי שמעוניין בהפסקת אש בלבד, לבין המחנה המנוגד הדוחף לפירוק הארגון.

בצד הישראלי, ההכנות למפגש כוללות מעורבות חריגה של הדרג הצבאי. קצינים בכירים מהחטיבה האסטרטגית בצה"ל קיימו תדרוך מיוחד לשגריר יחיאל לייטר, באישור שר הביטחון והרמטכ"ל, בו הוצגו פריסת הכוחות בלבנון ודרישות הביטחון המחמירות. הקצינים ביקשו להבהיר כי ישראל פועלת אך ורק נגד ארגון הטרור, ודרשו כי צבא לבנון יפעל נגד חיזבאללה בהתאם להחלטת הממשלה המקומית עוד לפני שניתן יהיה לשקול הפסקת אש.

המפגש מחר בבירה האמריקנית נחשב לאירוע בעל חשיבות סמלית אדירה, אך המבחן האמיתי יהיה ביכולת של הצדדים לגשר על הפער התהומי שבין דרישת הפירוז הישראלית לבין הלחץ האיראני הכבד המופעל על ביירות.

דובר צה"ל הודיע הערב על עדכון במדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף, זאת בהתאם להערכת מצב שוטפת שנערכה בצבא. המדיניות החדשה, שנכנסה לתוקפה הערב (שני) בשעה 21:00 ותהיה תקפה עד מחר (שלישי) בשעה 20:00, כוללת שורת שינויים והקלות באזורים נרחבים בארץ, לצד הותרת מגבלות מסוימות ביישובי הצפון וקו העימות.

לפי הודעת הצבא, "צה״ל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ובהתאם להערכת מצב שוטפת בפיקוד העורף, הוחלט לעדכן את מדיניות ההתגוננות". במסגרת העדכון, באזור הנחיה קו עימות המצב "ישאר במדרג פעילות מצומצמת, ניתן לקיים פעילות חינוכית בתוך מרחב מוגן תקני".

מנגד, באזורי ההנחיה גולן צפון, גליל עליון וביישובים קצרין וקדמת צבי, ההנחיה היא כי האזורים "ישארו במדרג פעילות מצומצמת, פעילות חינוכית – ניתן לקיים פעילות במקום שניתן להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות".

שינוי משמעותי נרשם במרבית חלקי הארץ, שם הוחלט על הגבלת התקהלות של עד 5,000 אנשים. אזורי ההנחיה הכלולים בהקלה זו הם גולן דרום, בקעת בית שאן, בקעה, ים המלח, ירושלים, יהודה, שפלת יהודה, לכיש, מערב לכיש, עוטף עזה, מערב הנגב, מרכז הנגב, דרום הנגב, ערבה ואילת.

בצה"ל מבהירים כי "שאר ההנחיות במדיניות ההתגוננות ללא שינוי" וקוראים לציבור להמשיך ולהישמע להוראות המצילות חיים.