המתיחות בין וושינגטון לטהרן עולה שלב משמעותי, כאשר הממשל האמריקני הבהיר כי אינו מוכן לקבוע מועד נוסף לשיחות באסלאמאבאד בשלב זה.
הסירוב האמריקני מגיע על רקע ההחלטה למצות את המהלכים סביב סגירת מצר הורמוז, כאשר בוושינגטון מציבים תנאי סף ברור של פתיחה מלאה של המצר כפי שהוסכם בעבר – תנאי שהאיראנים טרם עמדו בו. בעוד המתווכים הפקיסטנים מנסים נואשות לארגן מפגש נוסף, בכירים בממשל טראמפ עדיין מקיימים דיונים פנימיים על אפשרות לפגישה עתידית, אולי בז'נבה או שוב באסלאמאבאד, אך השטח נותר בוער.
לפי מידע שהגיע לידי "ישראל היום", בתוך איראן פנימה המצב נראה נואש עוד יותר. גורמים מדיניים וביטחוניים בארה"ב ובאזור מעריכים כי "למשטר משמרות המהפכה לא נשארו כמעט רזרבות כדי להמשיך בלחימה". המחסור במשאבים, שצפוי להחריף עם סגירת מצר הורמוז, מייצר לחץ אדיר של הדרג המדיני על הנהגת משמרות המהפכה לשוב לשולחן המשא ומתן. חילוקי הדעות הגיעו לנקודת רתיחה, במיוחד מול הבכירים אחמד וחידי ועלי עבדאללהי, שסירבו לאפשר לשר החוץ פזשכיאן וליו"ר הפרלמנט קאליבאף לדון בסוגיית הגרעין ללא תמורה מיידית בעיצומים – מה שהוביל לפיצוץ השיחות האחרונות בפקיסטן.
הנתונים הכלכליים שנחשפים מציירים תמונה של קריסה מוחלטת. מידע מודיעיני זורם מצביע על כך שיתרות מטבע החוץ של איראן התרוקנו כליל, בעוד המשק הרשמי סובל מאינפלציה תלת-ספרתית ומשיעורי אבטלה מזעזעים. גורמים בבנק המרכזי הזהירו את הממשלה כי "אם המצב הנוכחי יימשך, שיעור האינפלציה יגיע ל-180% ושני מיליון איש יתווספו לשיעור האבטלה". נגיד הבנק המרכזי, עבדולנאסר המתי, שהשתתף בשיחות באסלאמאבאד, הבהיר לפזשכיאן כי ללא הסכם עם ארה"ב והסרת הגבלות האינטרנט, המדינה לא תוכל להשתקם. המתי הדגיש בשיחות כי "ללא הכנסות מיידיות, חלקים ניכרים מאוכלוסיית איראן יהיו נתונים בסכנת רעב".
ארה"ב מצידה הבהירה כי תהיה מוכנה לשחרר נכסים מוקפאים רק בתנאי שיופנו לצרכים אזרחיים, אך הדיון נתקע בשל ההתעקשות האיראנית בסוגיית הגרעין והסירוב לפתוח את מצר הורמוז. במקביל לכלכלה האזרחית, גם האימפריה הכלכלית של משמרות המהפכה – השולטת בתחומי האנרגיה, התעופה והתרופות – נמצאת בשיתוק כמעט מלא. הקפאת החשבונות של החברות הקשורות למשמרות פוגעת ישירות בכיסם של בכירי הארגון, מה שמעצים את העימות הפנימי בטהרן ומצמצם את מרחב התמרון ההתקפי של המשטר כולו.
