מיקום כתבה: חדשות חמות

שר הביטחון, ישראל כ"ץ, נפגש היום (רביעי) בלשכתו לפגישה גלויה ורשמית עם נשיא סומלילנד, ד"ר אבדירחמן מוחמד עבדילאהי, לצד בכירי מערכת הביטחון של שתי המדינות, במטרה להביא להידוק של הקשרים הצבאיים, המודיעיניים והכלכליים.

היציאה של שתי המדינות מהצללים אל האור מסמנת שינוי מגמה דרמטי במזרח התיכון ובאפריקה, במיוחד לאור האיומים הגוברים של ציר הרשע האיראני על נתיבי השיט הבינלאומיים במרחב.

במהלך הפגישה הפומבית, בחר שר הביטחון כ"ץ להטיל פצצה ולחשוף לראשונה חלק ממערכת היחסים המשותפת והחשאית שהתנהלה בין המדינות לאורך השנים האחרונות, הרחק מעינו הצופייה של הציבור.

"לישראל ולסומלילנד ידידות ארוכת שנים שמבוססת על אינטרסים אסטרטגיים חיוניים, ערכים דמוקרטיים ומחויבות הדדית עמוקה לביטחון וליציבות", הצהיר שר הביטחון ישראל כ"ץ בטון נחרץ. "במשך שנים רבות שיתפנו פעולה מתחת לרדאר בשורה ארוכה של פעולות ומבצעים ביטחוניים מורכבים – שיישארו סודיים. כעת, אנחנו נחושים להביא את שיתוף פעולה הביטחוני בינינו לשיאים חדשים לחלוטין, לטובת שני העמים ולטובת ביצור היציבות באזור".

כ"ץ הדגיש בפני הנשיא האפריקני כי ישראל וסומלילנד הן שתי דמוקרטיה יציבות שנאלצות להתמודד באזורים מאתגרים ומדממים, וחולקות מחויבות בלתי מתפשרת למלחמה חזיתית נגד גורמי הטרור האסלאמיסטי והג’יהאדיסטי. שר הביטחון הבהיר כי המטרה כעת היא להרחיב באופן מיידי את הקשרים בתחומי המודיעין, הסייבר, הטכנולוגיה והחדשנות הצבאית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף בתחילת שנת 2026 כחבר רשמי ב"מועצת השלום העליונה" של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ – וזאת מבלי שקיבל לכך את אישור הממשלה, על אף שלפי החוק הישראלי הוא מחויב לעשות כן, כך על פי דיווח ברשת ב'.

כזכור, בחודש ינואר האחרון הודיעה לשכת ראש הממשלה בקול תרועה רמה כי נתניהו יכהן כחבר במועצה היוקרתית של טראמפ. לפי הודעת הלשכה דאז, ראש הממשלה נענה לבקשתו האישית והישירה של הנשיא האמריקני, שאמר לבכירים בוושינגטון: "נכנס את מועצת השלום, שזוכה לתמיכה רחבה ברחבי העולם, ונראה איך ילך עם זה".

אלא שמאחורי הברכות הדיפלומטיות, המהלך המקביל בוצע ללא שום דיון או אישור רשמי של שרי הממשלה בישראל. מצב זה עורר בהלה בקרב גורמי המקצוע בייעוץ המשפטי, אשר מיהרו להזהיר את מזכירות הממשלה מפני השלכות הרוחב של הצעד הלא-חוקי.

בייעוץ המשפטי הבהירו כי הבעיה איננה רק פרוצדורלית, אלא עלולה להפוך למשבר מעשי חמור. המומחים הזהירו מפני פער משפטי מסוכן בין התחייבויות שנתניהו עשוי לקחת על עצמו או על המדינה במסגרת הדיונים החסויים של המועצה הבינלאומית, לבין מה שניתן ליישם בפועל במסגרת החוק והדין הישראלי.

כך למשל, אם במסגרת פעילות מועצת השלום יידרשו חסינויות דיפלומטיות, תקציבים מיוחדים או זכויות חריגות לחברי המועצה ולשליחיה, מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה במצב שבו התחייבה לכך כלפי הממשל האמריקני – אך מבחינת הדין הפנימי בארץ, אותן הגנות והטבות כלל אינן קיימות ואינן חוקיות. כדי למנוע תסבוכת, בייעוץ המשפטי אף הציעו פשרה לפיה הממשלה תאשר את המהלך בדיעבד, העיקר שינתן לו תוקף רשמי בספר החוקים.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה רשמית לפרסום, תוך ניסיון להרחיק את המערכת מהאירוע הפוליטי: "ההחלטה אם להצטרף למועצת השלום של הנשיא טראמפ היא החלטה מדינית מובהקת המסורה לדרג המדיני, וזו אינה שאלה משפטית. לייעוץ המשפטי אין כל עמדה בהחלטה המדינית עצמה".

יחד עם זאת, במשרד אישרו את הפרטים והוסיפו: "הייעוץ המשפטי מסר למזכיר הממשלה כי ככל שראש הממשלה מעוניין לקדם את המהלך באופן רשמי, נסייע לעשות זאת בהתאם לתקנון עבודת הממשלה המחייב".

היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 סיימה את חקירתה הרגישה בעניינו של שר החוץ לשעבר וחבר הכנסת אלי כהן (הליכוד), בחשד להנפקת דרכונים דיפלומטיים משיקולים פוליטיים ולא ענייניים – כך הודיעה בצהריים (רביעי) משטרת ישראל.

התיק, שעורר בשעתו סערה ציבורית נרחבת, עבר רשמית לפרקליטות מיסוי וכלכלה, שתצטרך להכריע האם להגיש כתב אישום נגד השר לשעבר.

החקירה הרשמית נפתחה בחודש ינואר 2024, לאחר קבלת אישור חריג מטעם היועצת המשפטית לממשלה המודחת, גלי בהרב-מיארה. החשדות המרכזיים שהתגבשו נגד כהן ונגד בכירים נוספים ששירתו תחתיו במשרד החוץ, נוגעים לעבירות של מרמה והפרת אמונים.

על פי החשד, במהלך כהונתו כשר החוץ, חילק כהן דרכונים דיפלומטיים (המעניקים הטבות משמעותיות בנמלי תעופה ובעולם) למקורבים פוליטיים, לאנשי שלומם ולגורמים שונים, שלא עמדו בקריטריונים המקצועיים הנדרשים ותוך עקיפת הנהלים הרשמיים של המשרד.

במהלך החודשים האחרונים ניהלו חוקרי יאח"ה פעילות מאומצת, שלוותה באופן צמוד על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה. במסגרת זו נחקרו עשרות מעורבים, בהם פקידים בכירים במשרד החוץ, אנשי אמונו של השר לשעבר וגורמים שקיבלו את הדרכונים. כמו כן, החוקרים תפסו מסמכים רבים, פרוטוקולים ותכתובות פנימיות שביססו את חומרי הראיות בתיק.

לאחר השלמת כלל פעולות החקירה בשטח, אישר ראש יחידת להב 433, ניצב מני בנימין, את סיכום התיק והעביר אותו לבחינתו של ראש אגף החקירות והמודיעין (אח"מ), ניצב בועז בלט. ניצב בלט אישר רשמית את סיכום הממצאים והנחה להעביר את התיק במלואו לקבלת החלטה משפטית סופית בפרקליטות. במשטרה נמנעו מלפרסם המלצה רשמית בשאלת העמדה לדין, כמקובל בתיקים מסוג זה, והכדור נמצא כעת בידי המערכת המשפטית.

שעות ספורות לאחר שיו"ר ש"ס אריה דרעי קרא לו פומבית "להתעורר" וח"כ מאיר פרוש השווה את המשטרה למשטרים באיראן ובטורקיה, השר איתמר בן גביר משיב מלחמה שערה ומפנה אצבע מאשימה חריפה ונוקבת ישירות לעבר הנהגת הציבור החרדי.

בן גביר מקשר באופן ישיר בין האלימות המשטרתית הקשה שנרשמה הבוקר בצומת קוקה קולה, לבין סירובן של המפלגות החרדיות לתמוך בהדחת היועצת המשפטית לממשלה מתחילת הקדנציה.

"מהיום הראשון לממשלה דרשתי לפטר את היועמ״שית – זו שרודפת כעת את החרדים ושומרת במקביל על מפגיני קפלן", הטיח השר בן גביר ישירות באריה דרעי. "אבל אתה וחבריך שמרתם עליה בכל כוחכם, כי חשבתם שאתם חכמים יותר מכולם".

בן גביר הוסיף בנימה קשה: "לצערי הרב, הבנתם באיחור רב ובדרך הכואבת והקשה ביותר שהחנופה אליה עולה לציבור החרדי כולו ביוקר רב".

במקביל, מקורביו של השר לביטחון לאומי ביקשו להבהיר את עמדתו העקרונית לגבי המראות המזעזעים של פציעות האברכים על האספלט בבני ברק, והזכירו את המגבלות המשפטיות שהוטלו עליו: "בג״ץ אסר על השר להתבטא או להתערב בכל נושא שקשור להפעלת כוח משטרתית ישירה בהפגנות. יחד עם זאת, ברור לחלוטין לכולם שהשימוש הפרוע באלות ורימוני הלם נגד מי שרק חסם כביש הוא לא הגיוני – גם בעיני מי שמתנגד לחלוטין להפגנות האלו של הפלג". המקורבים חתמו באזהרה: "אם המשטרה לא תתעשת באופן מיידי, השר יסיים את השימוש ברימוני הלם במשטרה".

במקביל, פרסם השר בן גביר הודעה רשמית בחשבון ה-X שלו, ובה הציב אולטימטום דרמטי וחסר תקדים לצמרת המשטרה ולמפכ"ל, תוך שהוא מאיים לשלול מהם אמצעים מבצעיים לפיזור הפגנות:

"לאחרונה התגברו אירועים שבהם נעשה שימוש ברימוני הלם מול אוכלוסייה אזרחית שלא על פי הנהלים, ולכן אקיים על כך דיון דחוף בנושא, על מנת לוודא שהשימוש ברימוני הלם ייעשה רק במקרים חריגים ביותר ובהתאם לנהלי המשטרה המחמירים", כתב השר לביטחון לאומי.

בן גביר חתם בדרישה חד-משמעית שמזעזעת את המערכת המבצעית: "אם השימוש לא יוגבל למקרים חריגים אלו – לא יהיו יותר רימוני הלם במשרת בארץ".

הסערה הפוליטית והציבורית בעקבות פיזור הפגנת 'הפלג הירושלמי' הבוקר (רביעי) בצומת קוקה קולה עולה שלב: ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה), המשמש גם כחבר הוועדה לביטחון לאומי, שיגר מכתב דחוף ובהול ליו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), בדרישה לכנס את הוועדה באופן מיידי לדיון חירום על "מדיניות האכיפה הסלקטיבית והמפלה של משטרת ישראל בין מחאות שונות".

במכתבו התקיף מותח ח"כ פרוש ביקורת חריפה על הפער, לטענתו, בין הטיפול המשטרתי בחסימות כבישים בגוש דן לבין הטיפול במחאות הציבור החרדי על גל המעצרים של בני הישיבות.

"במשך שנים ארוכות, ובפרט לאורך תקופת מחאות השמאל, אנו עדים למדיניות עקבית של 'הכלה' מצד משטרת ישראל", מאשים פרוש. "ראינו סבלנות אין קץ כלפי מפגינים שחסמו כבישים מרכזיים ושיבשו את חיי המדינה, ראינו שוטרים שכורזים בנימוס ברמקולים, וראינו מערכת שמקדשת את חופש המחאה".

פרוש מוסיף ומצביע על נקודת השבר: "אך פעם אחר פעם, אנו למדים בדרך הכואבת ביותר כי המשוואה הזו נעצרת לחלוטין כשמדובר בציבור החרדי. מול מפגינים אלו – אין הכלה, אין סבלנות ואין שום ניסיון להבנה. הבוקר, הגיעה מדיניות האכיפה הסלקטיבית הזו לשיא מסוכן ומדמם".

השר פרוש, שקרא מוקדם יותר היום להדחת המפכ"ל והמפקדים שהיו שותפים לאירוע, פירט במכתבו לפוגל את התיעודים המזעזעים, לדבריו, שהגיעו מחסימת כביש 4 סמוך לבני ברק.

"ההפגנה פוזרה באלימות אכזרית וחסרת תקדים שחצתה כל קו אדום אפשרי. לא מדובר היה בפינוי כביש או בשמירה על הסדר הציבורי, אלא בהפעלת כוח ברוטאלית שנועדה להלך אימים".

פרוש חתם את פנייתו בדרישה חד-משמעית להביא את מפקדי המחוז והמשטרה אל שולחן הוועדה כדי לספק הסברים לדרג הנבחר.

"לאלאור חומרת האירועים, אני דורש ממך לכנס באופן דחוף ומיידי דיון של הוועדה לביטחון לאומי, על מנת שמפקדי המשטרה יתנו דין וחשבון על האלימות שהופעלה הבוקר ועל מערכת האכיפה הסלקטיבית והמפלה המנוהלת במשך שנים ביחס למחאות, בהתאם לאופי המפגינים ונושא מחאתם".

חבר הכנסת ארז מלול תקף הבוקר בראיון ל"קול ברמה" את שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ודרש ממנו לחדול מהישיבה על הגדר בסוגיות הבוערות לעולם התורה, בפרט על רקע הסנקציות הכלכליות שהטילה מערכת המשפט.

"אני פונה אישית לבצלאל סמוטריץ' – תפסיק להיות מהאו"ם", קרא מלול בתוקף. "אתה יודע היטב שביטול סעיף 46 (המעניק זיכוי ממס לתורמים) עבור הישיבות והמוסדות התורניים הוא צעד לא חוקתי בעליל. הציבור המאמין והמסורתי בארץ רוצה שתנקוט קו ברור וחד-משמעי עם עולם התורה. סמוטריץ' חייב לקבל החלטה ולהצהיר – הלנו הוא או לצרינו?".

מלול, שביקר לאחרונה את האברכים העצורים, סיפק עדות קשה מתוך מתקן הכליאה הצבאי ותקף את התנהלות המשטרה והפרקליטות, בשעה שבחוץ, בכביש 4, מתחוללות מהומות ענק סביב צומת קוקה קולה. "הייתי בכלא 10 וביקרתי באופן אישי עצירים לא חוקיים, שאין שום עילה משפטית למעצר שלהם", חשף חבר הכנסת.

"מעצר מאחורי סורג ובריח הוא צעד קיצוני שעושים רק במקרה של חשש מפשע חמור", הסביר מלול את הפן המשפטי. "לא שוללים סתם כך חירות של אדם כשאין ממנו שום מסוכנות לציבור או חשש שישבש ראיות. אנחנו לא שוכחים לרגע איך אותם גורמים משפטיים אמרו בפירוש שהמטרה שלהם היא להחריב את עולם התורה, ואנחנו נלחם בזה".

ח"כ מלול פירט את המהלך המעשי שמוביל יו"ר המפלגה אריה דרעי מאחורי הקלעים כדי לבלום את גל המעצרים בשטח: "התוכנית שמוביל יו"ר ש"ס, אריה דרעי, מבוססת על חקיקת הוראת שעה מיוחדת, והיא זו שתביא להשהיה ולעצירה מוחלטת של המעצרים. במדינה יהודית לא יעלה על הדעת ולא נאפשר שבחורי ישיבה יינזקו, יירדפו וייעצרו בעוון לימוד תורה".

מלול הדף את הדיווחים על מחלוקות פנימיות בתוך יהדות התורה וש"ס: "אין אצלנו תדרוכים פנימיים, הכל אצלנו סדור ומכוון למטרה אחת – להציל את עולם התורה. אולי יש עיתונאים מסוימים שרוצים ברעת הציבור החרדי ומנסים לייצר מצג שווא של פילוג, אבל אנחנו מאוחדים לחלוטין בדבר הזה".

למרות הזעם הגדול בקואליציה, מלול הבהיר כי לש"ס אין שום כוונה לחבור לראשי האופוזיציה או לתמוך במועמד חלופי, בשל הסכנה הברורה, לדבריו, לזהותה היהודית של המדינה.

"אנחנו לא מחפשים אשמים פוליטיים אלא רוצים לדאוג בפועל לעולם התורה", חרץ ח"כ מלול. "צריך לומר ביושר – אין לנו כרגע שום אלטרנטיבה שלטונית מלבד בנימין נתניהו. לא נפתלי בנט ולא נשיא המדינה לשעבר או גדי איזנקוט. לשמאל הישראלי יש מדיניות סדורה, קיצונית ומפחידה בנושאי דת ומדינה, שאי אפשר בכלל להעלות על הדעת או לחשוב עליה".

הביקורת על מהלכיו המדיניים של הנשיא דונלד טראמפ מול טהרן מגיעה כעת גם מבית, ומכיוונו של אחד האנשים הקרובים אליו ביותר בעבר: סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, מייק פנס, יצא הלילה (רביעי) במתקפה פומבית וחריפה נגד מזכר ההבנות הדרמטי שנחתם בין וושינגטון לאיראן.

בריאיון לרשת CNN האמריקנית, הביע פנס חשש עמוק מהמתווה הנוכחי וחרץ כי ההסכם "מריח מפייסנות" כלפי ציר הרשע.

לדברי פנס, בחינה של מסמך העקרונות שנחתם בין המדינות מעלה תמונה מדאיגה במיוחד, לפיה ארצות הברית מוותרת על קלפי מיקוח משמעותיים מבלי לקבל ערובות ממשיות מהאיראנים.

פנס הדגיש כי המתווה המסתמן יעניק לטהרן הטבות כספיות מרחיקות לכת – ובהן הקלות בסנקציות והפשרת כספים מוקפאים – בעוד המשטר האיראני אינו מחויב, במסגרת אותן הבנות, להפסיק את תמיכתו הגורפת בארגוני הטרור במזרח התיכון או להיענות לתנאים ולהגבלות המחמירים של פרויקט הגרעין.

"זו טעות קשה להעניק הקלות בסנקציות והפשרת כספים לפני שאיראן מיישמת בפועל ובשטח את חלקה בהסכם", הבהיר סגן הנשיא לשעבר.

פנס קרא לטראמפ לשנות כיוון, לגלות קשיחות מול ההנהגה בטהרן, להותיר את המצור הימי האמריקני על כנו ככלי לחץ מניע, ואף לשקול ברצינות חזרה לפעולה צבאית ישירה אם איראן לא תוכיח בטווח הזמן המיידי כי היא נענית לדרישותיה של ארצות הברית.

דבריו הנוקבים של פנס מצטרפים לשורה של דיווחים מהיממות האחרונות על סדקים עמוקים וחילוקי דעות בצמרת הממשל האמריקני הנוכחי. כפי שדווח ב"אקסיוס", גם ראש ה-CIA ג'ון רטקליף, שר החוץ מרקו רוביו ושר ההגנה פיט הגסת' הביעו בדיונים פנימיים ספקות כבדים לגבי כוונותיה של איראן, אל מול הקו התומך של סגן הנשיא ג'יי די ואנס וג'ארד קושנר.

דרמה ענקית, פקקי ענק ועימותים אלימים ומדממים הבוקר (רביעי) בכניסה לבני ברק: עשרות מפגינים המשתייכים ל'פלג הירושלמי' חסמו לחלוטין את צומת קוקה קולה המרכזי בכביש 4, במחאה על גל מעצרי בני הישיבות והאברכים שסירבו להתייצב בלשכות הגיוס.

בניגוד למחאות קודמות, הפעם חרגו המפגינים ממנהגם הקבוע לקיים את ההפגנות בשעות הצהריים או הערב, ובחרו לצאת אל הציר האסטרטגי בכוונה תחילה בשעות העומס הקריטיות של הבוקר. המטרה הברורה הייתה לשבש באופן מקסימלי את תנועת כלי הרכב, בשעה שאלפי נהגים נמצאים בדרכם למקומות העבודה, מה שהוביל לחסימת עורק התחבורה הראשי של גוש דן ולפקקי ענק שנפרסים על פני קילומטרים.

כוחות גדולים של משטרת מחוז תל אביב, בהם עשרות לוחמי יס"מ ומשמר הגבול, הוקפצו לזירה במטרה למנוע מהבחורים לרדת אל הכביש ולפנות את החוסמים. אלא שהפעם פועלת המשטרה בנחישות ובכוח חריג שטרם נראה כמותו באירועים דומים.

עדי ראייה מדווחים על אלימות קשה מאוד מצד השוטרים, אשר גוררים באכזריות את המפגינים, משליכים אותם לעבר המדרכות ואף עושים שימוש נרחב באמצעים לפיזור הפגנות – כולל השלכת מטחים של רימוני הלם ישירות לעבר קבוצות הבחורים בלב הצומת. העימותים הקשים הפכו את האזור לזירת קרב של ממש, כאשר הטונים הפוליטיים והציבוריים במגזר החרדי מזנקים לנקודת רתיחה.

המראות הקשים מבני ברק עוררו תגובות זעם חסרות תקדים מצד ראשי המפלגות החרדיות, המפנים אצבע מאשימה חריפה לעבר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומאשימים את המשטרה באכיפה בררנית ואכזרית המשקפת את הרדיפה הכללית של מערכת המשפט.

יו"ר ש"ס, הרב אריה דרעי, שיגר תגובה לוחמנית ויוצאת דופן המופנית ישירות לשר הממונה: ״איתמר בן גביר, תתעורר! לא ייתכן שמה שהמשטרה לא עשתה בקפלן מול אנרכיסטים שביקשו להרוס את המדינה, היא עושה כעת מול אזרחים שזועקים שהפכו אותם לעבריינים רק משום שהם לומדים תורה. אתה יודע שאנחנו מתנגדים להפגנות האלו, אבל לא נוכל לעמוד מנגד מול העוול והאלימות הקשה הזאת. הוכחת שכאשר חשוב לך, אתה יודע להפעיל את המשטרה. קום עכשיו ועצור את אלימות השוטרים נגד בני התורה״.

ח"כ מאיר פרוש הצטרף למתקפה החזיתית והציב דרישה דרמטית להדחת צמרת המשטרה לאלתר: "התנהלות המשטרה הבוקר אינה תואמת התנהלות של משטרה במדינה בשלטון של יהודים, ולא משטרה במדינה המתיימרת להיות דמוקרטיה".

פרוש הוסיף במילים קשות ומזועזעות: "פיזור אלים של מחאה כפי שראינו הבוקר בכביש 4, אנחנו מכירים רק ממשטרים אפלים כמו טורקיה ואיראן. מפכ"ל המשטרה, וכל שוטר או מפקד שידו היו במעל האלים הזה, צריכים ללכת הביתה היום!".

צעד דרמטי וחסר תקדים בדרך ליישומו המלא של אחד החוקים המדוברים והסוערים ביותר בתולדות המדינה: השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, חתם על מינויים הרשמי של שישה בני משפחות שכולות מפורום "בוחרים בחיים" לתפקיד מבקרים רשמיים לעניין חוק עונש מוות למחבלים.

המינוי החדש מעניק להורים השכולים סמכויות חוקיות נרחבות של פיקוח ובקרה על יישום החוק בשטח, ובכלל זה אפשרות מיוחדת לבקר אסירים ביטחוניים שנידונו למוות בבתי הכלא, ולפקח מקרוב על הליכי ביצוע גזר הדין בהתאם להוראותיו.

בין הממונים הבולטים שיובילו את מערך הפיקוח: הרצל חג’אג’, אביה של סגן שיר חג’אג’ הי"ד, שנרצחה בפיגוע הדריסה הרצחני בטיילת ארמון הנציב בירושלים ובועז קוקיא, אביו של סמל רון קוקיא הי"ד, שנרצח בפיגוע הדקירה בערד.

על פי סעיפי החוק, למבקרים הרשמיים הללו יהיה תפקיד מרכזי במעקב אחר תנאי כליאתם של המחבלים שנגזר עליהם עונש מוות ובבחינת שגרת יומם בכלא. החוק אף קובע באופן תקדימי כי אותם מבקרים רשמיים יהיו רשאים להיות נוכחים באופן פעיל בעת ביצוע גזר הדין וההוצאה לפועל של עונש המוות, כחלק ממנגנוני השקיפות והבקרה שנקבעו בחקיקה.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מסר עם חתימת המינויים: “חוק עונש מוות למחבלים נועד להשיב את ההרתעה שנשחקה למדינת ישראל ולהבהיר לכל מחבל פוטנציאלי כי מי שבוחר לרצוח יהודים ישלם את המחיר הכבד ביותר שיש. אין אנשים ראויים יותר ממשפחות גיבורות ששילמו את המחיר הכבד ביותר במאבק בטרור להיות חלק בלתי נפרד ממנגנון הפיקוח על יישום החוק. המינוי הזה מבטא הכרה עמוקה בכאבם של נפגעי הטרור ובזכותם המלאה להיות שותפים במערכה למען הצדק וההרתעה”.

הרצל חג’אג’, אביה של שיר הי"ד, מסר הצהרה נרגשת בשם המשפחות השכולות הממונות: “במשך שנים ארוכות נאבקנו נגד התנאים המופלגים והטובים של רוצחי יקירנו כדי ליצור הרתעה אמיתית ולמנוע את הרצח הבא. אני מבקש להודות לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על המהפכה האמיתית שהוביל ביחס למחבלים הכלואים בישראל".

חג'אג' הוסיף ותקף את המדיניות שהייתה נהוגה בעבר: "במשך שנים נהנו מחבלים מתנאים והטבות שלא היו מתקבלים על הדעת, בעוד משפחות הנרצחים והנפגעים נותרו להתמודד לבדן עם הכאב והאובדן הבלתי נתפס. השר בן גביר הוביל שינוי עמוק והחזיר את ההבנה שמקומו של מחבל הוא בכלא בתנאים מינימליים בלבד, ולא בקייטנה על חשבון אזרחי ישראל".

"המינוי שלנו כמבקרים רשמיים הוא המשך ישיר של אותה תפיסה לוחמנית", סיכם חג'אג'. "זהו מסר ברור שלפיו מדינת ישראל עומדת לצד הקורבנות ולא לצד המרצחים. עבורנו זו שליחות קודש הנעשית בשם יקירינו שנרצחו ובשם כל אזרחי ישראל. נפעל בנחישות כדי לוודא שהחוק ייושם במלואו ובחומרה, מתוך מחויבות לצדק, להרתעה ולביטחון המדינה. מחבלים צריכים לדעת מעתה שמי שבוחר לרצוח יהודים יישא במלוא האחריות, ומדינת ישראל תעשה הכל כדי לעשות צדק".

חברי הכנסת יתכנסו להצבעה מכרעת על מתן חסינות מפני העמדה לדין פלילי לחברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד). גוטליב עומדת בפני כתב אישום חמור בגין פרסום זהותו של עובד שירות הביטחון הכללי, שהוא גם בן זוגה של ד"ר שקמה ברסלר, מראשי מחאת קפלן.

ההצבעה היום מגיעה ברגע האחרון ממש, שכן מדובר במועד האחרון (בתום 30 ימים מהגשת כתב האישום) שבו מוסמכת המליאה לאשר את המהלך, זאת לאחר ששלשום אישרה ועדת הכנסת את בקשת החסינות בתום דיון סוער במיוחד שבו נשמעו התקפות חריפות נגד הייעוץ המשפטי.

מי שצפויות להעניק רוח גבית משמעותית לגוטליב ולדחוף לאישור החסינות הן הסיעות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה. במפלגות החרדיות לא רואים בהצבעה הזו עניין אישי של חברת כנסת מהליכוד, אלא חלק בלתי נפרד מהמערכה הכוללת והעימות החריף שלהן מול היועצת המשפטית לממשלה ומערכת אכיפת החוק, על רקע סוגיית חוק הגיוס, הסנקציות הכלכליות וגל מעצרי בני הישיבות.

התמיכה החרדית בגוטליב מתכתבת ישירות עם הנאומים הלוחמניים שנשאו השבוע חברי הכנסת משה אבוטבול וארז מלול בוועדות הכנסת, שבהם האשימו את מערכת המשפט באכיפה בררנית ובניסיון "לפרק את הממשלה".

ח"כ טלי גוטליב הבהירה את עמדתה לקראת פתיחת הקלפיות במשכן. "ההצבעה בעניין החסינות המהותית שלי היא לא הצבעה לי באופן אישי, אלא לחברי כנסת באשר הם", טענה גוטליב.

לדבריה, הגשת כתב האישום נגדה היא צעד פוליטי מובהק: "רדיפה וניסיון סתימת פיות של חבר כנסת, זה משהו שלא ייעשה במדינה מתוקנת. לחסינות יש ערך בסיסי לעבודה פרלמנטרית תקינה, ולכן אני מצפה שיקבעו כי חשיפת בן זוגה של ברסלר כאיש שב"כ הייתה למען מילוי תפקידי, ולכן עומדת לי החסינות המהותית".

מסעב חסן יוסף, המוכר בכינויו "הנסיך הירוק", פרסם פוסט חריף נגד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שבו האשים אותו בהתערבות חוזרת במערכות הביטחון של ישראל ובבלימת פעולות צה"ל ברגעים שלדבריו היו קריטיים להכרעה.

יוסף, בנו של אחד ממייסדי חמאס, שימש בעבר מקור מודיעיני מרכזי של השב"כ בתוך הארגון ובהמשך הפך לאחד המבקרים החריפים ביותר של חמאס בזירה הבינלאומית. בפנייתו לטראמפ כתב: ״בכל פעם שלישראל היה מומנטום, בין אם בעזה, בלבנון או נגד איראן, התערבת באופן אישי ועצרת אותם ברגע הגרוע ביותר.״

הנסיך הירוק מאשש את טענותיו ומזכיר: "מבצע הביפר נגד חיזבאללה היה יצירת מופת של לוחמה מודרנית. ישראל גם ביצעה מבצע מבריק בן 12 יום נגד איראן שהותיר את המשטר בהלם, את בכירי גנרלו נרצחו ואת האייתוללות אחוזים בגרונם. אך בכל פעם שלישראל היה מומנטום, בין אם בעזה, בלבנון או נגד איראן, התערבת באופן אישי ועצרת אותם ברגע הגרוע ביותר."

בהמשך תקף את מדיניותו של טראמפ מול איראן וטען: ״המוסד הודיע לך באופן אישי כי ניצחון על איראן ייקח לפחות שנה של לחץ מתמיד. ובכל זאת, דחפת לתוצאות מהירות, שינית את התוכנית המקורית והפכת את מה שיכול היה להיות ניצחון אסטרטגי לתבוסה אסטרטגית. כעת, לאחר שחתמת על הסכם משפיל שקבר את האיום הגרעיני האיראני במקום לחסל אותו, אתה יוצא ומאשים את ישראל בכך שלקח לה זמן רב מדי ובאופן שבו היא נלחמת.״

יוסף התייחס גם לטענות על פגיעה באזרחים במהלך הלחימה בצפון, וכתב: ״את שאלת הנפגעים האזרחיים יש להפנות לחיזבאללה, לא לישראל. חיזבאללה פועל במכוון מתוך אזורים אזרחיים מאוכלסים, משתמש באזרחים כמגנים אנושיים ומסכן את עמו.״ לסיום הטיח בנשיא האמריקני ביקורת אישית חריפה: ״כישלון אסטרטגי זה אינו נובע מחוסר יכולת ישראלי. הבעיה העיקרית היא ההתערבות החוזרת שלך ותזמון גרוע. אתה לא יכול לפגוע במערכה ואז להאשים את ישראל בתוצאות.״

דבריו של יוסף מצטרפים לשורת התבטאויות תקיפות שהשמיע בשנים האחרונות נגד חמאס ותומכיו, כאשר לאורך השנים הדגיש כי לשיטתו יש להפעיל לחץ צבאי מתמשך נגד ארגוני הטרור ולא להסתפק בהסדרים זמניים.

חבר הכנסת אורי מקלב מציב אולטימטום חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו, וקובע כי ביהדות התורה תם עידן הקרדיט הפוליטי. בראיון שהעניק היום (שלישי) לתחנת הרדיו "קול ברמה", הבהיר מקלב כי על רקע הכשלים בחוק הגיוס וחוק המעונות, הנציגות החרדית דורשת תאריך מוסכם לבחירות כלליות.

מקלב תיאר את רגעי המשבר סביב חוק המעונות: "ראש הקואליציה בא אלינו ואמר שאין לו רוב לחוק המעונות, וביקש ארכה עד יום רביעי תוך המשך סדר היום הרגיל. אנחנו חשבנו שצריך להפסיק את זה מיד. מבחינתנו, כרטיס האשראי של נתניהו חסום. אין לנו אפשרות לתת לו עוד קרדיט על סמך הבטחות ליום רביעי. ש"ס ואנחנו ניגשנו יחד לראשי הקואליציה, הודענו להם על ההחלטה והוא ביטל את סדר היום. יש תיאום מלא בדברים המהותיים".

לדברי מקלב, מפלגתו פועלת תחת הנחיה ברורה ממועצת גדולי התורה: "גדולי ישראל הורו לנו לצאת מהקואליציה מיד. נכון שיש שיקולים לכאן ולכאן, ואנחנו מרגישים בפועל את המשמעות של אי-ישיבה בוועדת הכספים ובמשרדי הממשלה, אבל המצב הנוכחי דורש מעשה. אנחנו דורשים מהליכוד לקבוע תאריך מוסכם לבחירות, והתאריך הכי מוקדם מבחינתנו הוא הרלוונטי".

בדבריו הפנה מקלב ביקורת נוקבת כלפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "המבחן במציאות הוא שקובע, וההתנהלות שלו לא מובנת – לא בחוק הגיוס ובטח לא בחוק המעונות. מה שבאמת חרה לי ועבר כל גבול, אלו המילים החריפות והניקור שהוא הציג נגד חברי כנסת חרדים שהלכו לבקר בכלא הצבאי בחורים שנעצרו על עוון לימוד תורה. איך אפשר להשתמש בחיילים שנפלו כדי להסית נגדנו בצורה כזו פומבית ברשתות ובתקשורת? זו שותפות? זו חברות וקולגיאליות? הרי סמוטריץ' בעצמו היה עצור בעבר על חסימות כבישים. הוא לא היה רוצה שיבקרו אותו? הוא לא פועל עבור עצורים מהימין? הוא מוביל היום שיטה של שיסוי נגד המגזר".

מנגד, חילק מקלב שבחים ליו"ר עוצמה יהודית: "איתמר בן גביר, ברגעים האמיתיים, לא פצה את פיו נגד עולם התורה – לא בפומבי ולא מאחורי הקלעים. מגיעה לו מילה טובה, כמו גם לאופיר כץ ולאנשים נוספים בליכוד ובציונות הדתית שעושים מאמץ אמיתי".

בנוגע ליוזמת יו"ר ש"ס אריה דרעי לחקיקת הוראת שעה למניעת מעצר בחורי ישיבות, הביע מקלב תמיכה מפתיעה: "הנושא הזה הוא לא חדש, הוא עלה במשא ומתן עם ראש הממשלה לפני כחודש וירד אז בגלל חוסר היתכנות. בעולם הרפואה יש התוויה ראשונה והתוויה שנייה. כשתוויה ראשונה לא עוזרת – הולכים על השנייה. אנחנו נמצאים במצב קשה ועושים כל ניסיון. האם נצביע נגד? ודאי שנצביע בעד היוזמה הזו בכנסת. יחד עם זאת, גולדקנופף צודק בנקודה אחת – זה לא יכול לבוא במקום דברים מהותיים וזה לא יכול לשמש רק כלי למשיכת זמן נוסף מצד הליכוד".

לסיום התייחס מקלב לחוק הגיוס ולמצב המדיני: "בנושא חוק הגיוס היינו מתואמים עד הפרט האחרון. שום דבר לא נפגע בתהליך הזה. מבחן התוצאה היום הוא לא כמו מבחן ההשקעה והעשייה, ואנשים מבקרים אותנו בלי לדעת מהן המאמורות והשלבים שעברנו סביב הדבר הזה. הכל נעשה בהנחייתם המלאה של גדולי ישראל. הדרך המסורה שלנו לא השתנתה בשום דבר. השיטה ההיסטורית של גדולי ישראל הייתה שצריך להשפיע מתוך המערכת ומתוך תוצאות הבחירות. אם חלילה נגיע למסקנה שהשיטה הזו אינה ישימה יותר – אנחנו נעמוד בחוץ, אך כרגע זה לא המצב. יש עליות ומורדות, ויש לנו עגמת נפש עצומה על כך שהגענו לשביעי באוקטובר ללא חוק גיוס מוסדר. אנחנו נמצאים בתקופה של הסתר פנים מובהק, אך מנגד, כשאני מסתובב בשטח אני רואה אמונה ענקית, התעוררות וביקוש לתורה בקרב כל חלקי העם".

בכנס הבינלאומי למורשת ישראלית ביהודה ושומרון שנערך הערב (שלישי) בהרודיון, הבהיר שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, כי הקשר בין המדינות עמוק הרבה יותר מדיפלומטיה רגילה. בדבריו בפני השר עמיחי אליהו וקהל המשתתפים, הדגיש האקבי כי הוא רואה בתפקידו שליחות להסביר לאמריקנים את חיוניותה של ישראל למדינתם.

האקבי הרחיב את משנתו לגבי הקשר הבלתי ניתן לניתוק: "זו המורשת שלכם ללא ספק, אבל אדוני השר, זו גם המורשת של ארצות הברית. בלי ישראל, בלי היסוד היהודי, לא הייתה אמריקה". השגריר הוסיף וחידד את דבריו: "אנחנו חייבים את עצם קיומנו למה שקרה בארץ הזו".

הצהרותיו של האקבי הגיעו זמן קצר לאחר שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נשא דברים דומים מוועידת ה-G7 בצרפת בנוגע למעורבות האמריקנית באזור. טראמפ טען כי מעמדה של ישראל תלוי בגיבוי האמריקני: "בלי ארה"ב, בלעדיי – לא הייתה ישראל".

טראמפ התייחס גם לנעשה בלבנון: "אמרתי לישראל שהמתקפה שלה על ביירות לא מוצאת חן בעיניי. נתניהו חייב כעת לגלות אחריות גדולה יותר בכל הנוגע ללבנון. בלעדיי לא תהיה ישראל. אם ישראל לא מסוגלת לבצע את המשימה מול חיזבאללה מבלי להרוג אחרים, אז על סוריה לעשות זאת. תקפנו והשמדנו את האתר שהכיל אורניום מועשר באיראן".

מערכת הביטחון בישראל מציגה הערכות מודיעיניות מדאיגות לקראת החתימה על מזכר ההבנות מול איראן, הצפויה ביום שישי הקרוב. לפי ההערכות, המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי אינו מעוניין בהגעה להסכם סופי, ופועל למעשה כדי להרוויח זמן ולשחרר לחץ כלכלי.

לפי דיווח שפורסם בחדשות 12, המטרה האיראנית העומדת מאחורי המשא ומתן הנוכחי היא בראש ובראשונה פתיחת מצר הורמוז וקבלת "זריקת מרץ כלכלית" מממשל טראמפ. בישראל מזהירים כי 60 הימים שהוקצו להגעה להסכם סופי צפויים להפוך להרבה יותר מכך, כאשר איראן צפויה לנקוט בטקטיקות השהייה ממושכות.

בכיר במערכת הביטחון ששוחח עם חדשות 12 הבהיר כי המערכת נערכת לתרחיש שבו איראן תנצל את השיחות לקידום יכולותיה הגרעיניות. לדבריו: "אין לצפות אחרת ממשטר תאב נקם. זה יפתיע מאוד אם איראן לא תשקיע את כל המאמצים והתחבולות כדי לקצר את טווח הפריצה שלה לגרעין – בחסות השיחות".

בתוך כך, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י מציג עמדה שונה מהערכות המודיעין הישראלי. עראקצ'י הצהיר כי איראן מתכוונת לפעול במהירות, והבהיר: "נתחיל במשא ומתן עם ארה"ב על הסוגיה הגרעינית והסרת הסנקציות – כבר ביום שנחתום על מזכר ההבנות".