מיקום כתבה: מגזין

תוצאות האמת הסופיות לבחירות לכנסת ה-21 יפורסמו ביום רביעי, אבל כשההבדל בין מנדט או אפילו כניסה לכנסת עומד על כמה מאות קולות, פתאום צצות טענות רבות לשגיאות והרוחות סוערות.

כיוון שאתר התוצאות חשוף לציבור, גולשים החלו להעלות לרשתות החברתיות עשרות דוגמאות מאוד מוזרות מהתוצאות.

לדוגמה, השוואה בין הקלפיות בבי"ס אלון בהוד השרון לגן הילדים אלמוגן בכפר סבא מראה נתונים זהים לחלוטין בשני אתרי ההצבעה. אותם מספרים, עד האחוזון האחרון.

בקלפי אחרת, במועצת כסרא-סמיע שבגליל העליון, נרשמו הקולות במספרים עגולים בלבד: 350, 100, 50, 30, 20. כאילו מישהו חילק את המספרים בין המפלגות. קיים סיכוי של אחד למיליון שהקול ייפול בדיוק כך במספרים עגולים.

נתון נוסף שעורר סימני שאלה התגלה בקלפי בהתנחלות איתמר, שם הגולשים נדהמו לגלות כי המפלגה השנייה בגודלה היא חד"ש-תע"ל. בבני ברק אותרה קלפי שבה מפלגת העבודה לקחה 78% מהקולות, בעוד אגודת ישראל סיימה ללא קולות.

דוגמה ברוח הזאת, בקלפי של חסידי גור באשדוד נרשמו 98% מצביעים למפלגת העבודה. גם שם מפלגת יהדות פשוט נמחקה. הנתונים לוקטו בעזרת אריאל שנבל ממקור ראשון.

בעידן הטכנולוגי שבו הציבור הרבה יותר חשוף לתוצאות, כל אחד יכול לבדוק מיד בנייד את הקלפי שבה הצביע. כיוון שהתוצאות הפעם כל כך צמודות והימין החדש צריך רק 1,400 קולות כדי להיכנס לכנסת, פתאום יש הרבה יותר עניין וכולם עוקבים אחרי כל טעות. גם אם התקלות הן רק באתר ובהקלדה ולא בתוצאות האמת, האמון הציבורי, באמצעות אתר האינטרנט שמתקשר עם הציבור, נחבל בצורה קשה מאוד.

בוועדת הבחירות מסרו בתגובה: "חלק מהדוגמאות כבר תוקן באתר. חלק יתוקן וכמה מהמקרים הועברו לחקירת משטרה". [הנתונים מתוך מאקו]

אנשי התקשורת אל תתבלבלו הניצחון של ביבי והקואליציה הימנית חרדית ביותר שהיתה פה רשום על שמכם. חשבתם שאם לא תתנו למנהיג הנבחר של ישראל מנוח ולו לדקה, תציפו את השיח בתיקי החקירות, תתעלמו ותבוזו להישגיו, תנבחו עליו בראיונות, בסוף הוא יפול. ומה יצא? הוא לא נפל, הוא חזק מאי פעם, ואין בממשלה החדשה אפילו יצוג למרכז. כלום.

קישקשתי היום ברחוב עם פועל תברואה. אמר לי-לא אכפת לי שביבי גנב, שיקח כל יום אפילו אלף שקל, העיקר שיהיה בעל בית למדינה. חשבתם שבשם הדקדקנות החוקית עם ישראל יוותר על מי שהוא תופס כמנהיג של פעם בדור. לא רק שטעיתם, אלא עכשיו דחפתם אותו להיות יותר ימני ממה שהוא, ועוד תיפגשו בזה בקרוב כשתכנית טראמפ תנחת על השולחן. רציתם להחזיר את השמאל לשלטון ובעצם ריסקתם אותו לרסיסים.

ועכשיו מה? תמשיכו בדרככם, כי זה מה שאתם יודעים לעשות, או תסיקו מסקנות? לצלילי נחרות הבוז שלכם אני אומר לכם- תרפו. ביבי לא יעמוד למשפט בימי כהונתו. תנו לבנאדם לעבוד, תנו לציבור לנוח מכם. עשיתם מספיק נזק. אתם דורשים מכל מי שנכשל ללכת הביתה. אני מבין שיש לכם משפחות לפרנס, ללכת הביתה זאת לא אופציה, לפחות תשנו תדר, קבלו את הכרעת הרוב. רק כשתקבלו באמת, ניתן יהיה יום אחד להחליף שלטון בישראל.

מאת: אברי גלעד

הפוליטיקה נכשלה ומעתה ישלטו בנו האליטות של השמאל והגנרלים מהממסד הסמוי של המדינה – זו הבשורה החדשה מביתם של 'הצדיקים' 'והנשגבים' בתוכנו. אפשר לסגור את הבסטה. מי צריך דמוקרטיה.

"המציאות הפוליטית, היא הרבה פעמים חמורה ומושחתת יותר ממה שעשה נתניהו. אז לבוא ולהציג את זה שנתניהו כאילו הרס את הדמוקרטיה והרס את חופש העיתונות ושהוא לקח שוחד – זה לא אמתי בעיניי. זה מזיק לו, וזה מזיק לנו. אנחנו לא נוכל ללמוד ולתקן אם נהפוך את נתניהו לשטן. לא נפתור את הבעיות העמוקות שקיימת באמצעות הריסתו של נתניהו", כך אומר חוקר השחיתות הפוליטית בישראל ד"ר דורון נבות.

ואני, העוסק בפוליטיקה וכותב עליה, אומר כי הבעיות שלנו נמצאות בכלל במקום אחר. הן ממוקדות בשאלות האמת והיסוד של זירת חיינו הציבוריים במדינה, ובראשן חולשתה הדורית הקשה של הפוליטיקה. שם קבור הכלב. ובזאת עלינו לעסוק. ואוסיף על כך מיד, שכל עוד לא ניתן תשובה למוקדי חולשה זו בתוכנו, שום דבר טוב שנחלום עליו לא יעלה ולא יצלח בידינו. זה הפצע הגדול המדמם בחיינו, המייצר למדינה ולחברה בה הפסדים עצומים.

וממקפצה זו אומר נחרצות – בנימין נתניהו הוא גיבור לאומי של ממש.

רק לחשוב באיזו סביבה פוליטית קשה ועוינת ובתנאים בלתי אפשריים כמעט הוא פועל מזה שנים, אינו מרים את ידיו, ומביא הישגים עצומים למדינת ישראל, זה בלבד מעלה אותו לדרגה שכזו.

עלינו לחולל תמורות גדולות בפוליטיקה שלנו. אך המראות המשתקפים מקמפיין הבחירות של מפלגת הגנרלים והשמאל בישראל אינם הדרך שבא יש לעשות את הדברים. רע מכך, פגיעתם בדמוקרטיה הישראלית היא רבה וגדולה ומחמירה עוד יותר את מצבה של הפוליטיקה.

במאמריי, אינני עוסק בעצם התיקים נגד נתניהו, אך אני מדגיש כי השמאל, בתוספת שחקן החיזוק החדש בעיר, הממסד הסמוי של המדינה, ה- DEEP STATE שלה, שעיקרו מורכב מגמלאי ומתוגמלי מערכת הביטחון, משתמשים במערכת המשפטית כחלוץ מרכזי בדרך להפלת ראש ממשלה מכהן בישראל שלא בקלפיות. וזה ברור לעין כל וזועק לשמיים. וזה רע לפוליטיקה ופוגע במערכת המשפטית עצמה. אז הם המושחתים שבינינו.

זה מרד האליטות בישראל של השמאל והממסד הסמוי שלה. זו פגיעה חמורה בריבונותו של העם. תחת שאליטות אלה תעמודנה בראש החץ הדורי שלנו לעשיית תיקון גדול בפוליטיקה הם מהרסיה ומחריביה.

נתניהו נתפס על ידי חבורה זו כזר מעיר אחרת. לא מאנשי שלומנו ומכרינו. הם אינם יכולים לקבלו. והוא עוד מצליח ובגדול. זה מקפיץ להם את הפיוזים. ובראש המקהלה הזו עומד הגנרל אהוד ברק בונפרטה, שאין סמל גדול ממנו ומובהק לסכנה הגלומה לנו מהם.

הפיכת התיקים של נתניהו למוטיב המרכזי בתעמולת הבחירות של חבורה זו רק מחזקת את הטענה שהם גורם המביא הרס על כולנו ולא גאולה אמתית.

ואם שחיתות עסקינן אז הזנית הפוליטיקה שלנו אין ממנה גדולה יותר.

וכשבוחנים את הלך הרוח המנחה את החבורה זו אני מאוד מאוד מודאג. מצד אחד הם סבורים שכל החכמה ניתנה להם והם בני צדיקים, ומאידך הם המייצגים הטהורים כיום בתוכנו של השמרנות והדוגמתיות בתפארתה. ואת ההגמוניה הזו הם שואפים לשמר ולכפות על כולנו את עריצותם.

מצב זה מעורר בהם בריונות ואלימות שלא הכרנו מעודנו. הם הסכנה האמתית לישראל.

אני מגונן על הדמוקרטיה והפוליטיקה שלנו ולא על נתניהו. זה הסיפור המרכזי שלנו.

והמסרים העולים מחבורה זו מדאיגים עד מאוד.

וכבר התנסחתי במספר מאמרים ואמרתי, שבחבל הארץ המשוגעת הזאת רק החזקים והחכמים שורדים. ואנו חזקים אך טיפשים עד מאוד בהתנהלותנו הציבורית, בהבנת המציאות, בחשיבה בהיסטוריה, חשיבה אסטרטגית ובראיה מדינית וגיאו פוליטית מושכלת וראויה.

ואי אפשר שלא להתנסח ולומר שלאור היום ותחת חסות הדמוקרטיה מתנהל כיום פוטש נגד ריבונותו של העם.

אל תתנו לבריונים החדשים העוטים על בשרם את אדרת הטהרנות והערכים האוניברסליים לעוור את עיניכם וליפול ברשתם. הם הראשונים להפרם.

יהיה זה יום שחור לישראל אם גנרלים יעמדו בראשנו וינהלו

טור מאת נמרוד נוי מחבר הספר על הפוליטיקה הישראלית "לקראת פרדיגמה חדשה"

בתחום הביטחוני הוא התאפיין בגישה אסטרטגית זהירה ואחראית, בהעדפתו להימנע ממלחמה כוללת ובדאגה לחיי החיילים. ראויה לציון התמודדותו עם האיומים מצד איראן. שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ארה"ב והיחסים עמה הם ברמות חסרות תקדים. צה"ל עבר תהליך של התעצמות אדירה וזרועות הביטחון האחרות זכו בצדק בהערכה על מבצעים מוצלחים.

נתניהו היה בין הראשונים בעולם שהתריעו על סכנת ההתגרענות של איראן. הוא מיטיב לנהל מערכת איזונים וקשרים דיפלומטיים קריטיים הן עם בעלת בריתנו האמריקאית והן עם רוסיה. תחת שלטונו חלה התרחבות מרשימה ביחסי ישראל עם מדינות אחרות, לרבות בעולם הערבי. ומה עם הפלסטינים? נתניהו הוא ריאליסט: לדעתו פתרון "המדינה האחת" איננו אופציה, ואילו הקמת מדינה פלסטינית במציאות הנוכחית פירושה הכנסת גורמים תוקפניים קיצוניים ללב הארץ. לכן עדיף לשמור על המצב הנוכחי.

בתחום הכלכלי ידעה ישראל בעשר השנים האחרונות שגשוג שרבים מתקנאים בו. היא צלחה את המשבר הכלכלי העולמי, דירוג האשראי שלה הוא בין הגבוהים בעולם והאבטלה מהנמוכות. האם ממשלה שבמרכזה יעמוד נציג הוועדים הגדולים תצליח יותר? ספק. בחירות אמנם אינן טקס הענקת פרסים, אך הישגי העבר חייבים להדריך את הבוחר האחראי. אדם בעל יושר אינטלקטואלי חייב לשאול את עצמו אם כל זה נפל כמָן מהשמים — או שבכל זאת יש בכך חלק מכריע למי שעמד בראש הפירמידה. נתניהו הוא המשכיל, האינטליגנטי ורחב האופקים ביותר מראשי הממשלה שכיהנו בעשורים האחרונים. הוא שמרן בתחום המדיני וליברל בתחום הכלכלי והחברתי. אלה המבקרים אותו לגבי יחסו המפלה, כביכול, לאזרחים הלא־יהודים, שוכחים לציין שממשלתו אישרה העברת 15 מיליארד שקל למגזר המיעוטים — יותר מכל ממשלה אחרת.

המושגים "שמאל" ו"ימין" כבר מזמן איבדו את משמעותם העיקרית בענייני חברה וכלכלה — לטובת הנושאים הפוליטיים. רוב אלה שרוצים להדיח את נתניהו לא קיבלו אותו מיומו הראשון כראש ממשלה והעלילו עליו האשמות שווא בקשר לרצח יצחק רבין. הם לא סלחו לו על ניצחונו על שמעון פרס. הם אינם מופעלים רק על ידי שיקולים מדיניים — אלא שייכים לגילדות בלתי רשמיות, חלקן משפטניות, שרואות בו נטע זר הפוגע באליטות מטעם עצמן, ומסכן את המשך ההגמוניה שלהן בפוליטיקה, במשפט, בכלכלה, בתקשורת ובתרבות; העובדה שרוב הציבור איננו נוטה ליישר קו עם האליטות ושנתניהו קוצר הצלחות רק חיזקה את נחישותן להפילו בכל דרך אפשרית.

אין ספק שהחקירות מציבות בעיה לא רק בפני נתניהו, אלא גם בפני הבוחר. אך בנוסף, יש לא מעט סימני שאלה, משפטיים וענייניים, לגבי מהות הדברים, והן איבדו בעיני חלק מהציבור מתוקפן בעקבות תופעות שונות שנלוו אליהן: ההדלפות, הפייק ניוז, יחסי הציבור של המפכ"ל לשעבר והתיזמון המוזר שלהן.

נתניהו איננו אדם מושחת. איש כמו האלוף (מיל') גיורא איילנד אמר זאת, והוסיף: "העובדה שכמעט כל ראשי הממשלה בישראל ב–20 השנים האחרונות נחשדו במעשים לא תקינים, חלקם פליליים, מרמזת על חולשה של המערכת הסובבת אותם…" ואכן, נתניהו היה מוקף לפעמים באנשים שניצלו את קירבתם אליו למטרות אישיות — ועל כך שילם מחיר. סיפורי וואלה! ותיק 2000 אינם נתפשים בעיני חלק גדול מהציבור כשוחד, אלא כמהלך להבטחת תקשורת אוהדת, לחם חוקו של כל פוליטיקאי. יש מחלוקת לגבי הדרכים שנתניהו נקט, אך זו סוגיה שגורמי המשפט יכריעו בה. כפי שכתב השר לשעבר חיים רמון, "אם נתניהו יועמד לדין באשמת שוחד על חתירתו לקבל עיתונות מפרגנת, יהיה בכך תקדים בינלאומי הזוי וביטוי לבורות גמורה באשר לאופיו של המשחק הפוליטי". בעבר זה היה פשוט יותר. הממשלה בראשות מפא"י היתה הבעלים של רשות השידור ולשכת ראש הממשלה קבעה את תכניה. לסיכום: אם נתניהו ייבחר מחדש לראשות הממשלה ואם יוחלט להעמידו למשפט, עדיף שזה ייעשה בתום כהונתו, כנהוג למשל בארה"ב, בצרפת ובבריטניה.

כחול לבן נמצאת בנחיתות מבחינת הצגת עמדות ברורות, ואין לה תשובות על אף לא אחד מהעניינים שיקבעו את דרכה של ישראל. בענייני ביטחון אמנם יש לה נבחרת של רמטכ"לים — אך תפקיד שר הביטחון איננו לפקד על הצבא, אלא להתוות מדיניות כוללת על סמך הבנה אסטרטגית וגיאופוליטית רחבה — כפי שעשה בזמנו בן־גוריון, ועושה בשנים האחרונות נתניהו. אמנם מוגזם לדבר על חונטה צבאית ואין זה הוגן לדבר סרה באישים המדוברים, איש מהם איננו נפוליונצ'יק — אבל גם לא דה גול, משה דיין, אריאל שרון, או רבין — ויסלחו לי, גם לא אהוד ברק. [מתוך 'הארץ']

בשבעות האחרונים דובר רבות בענין פרשת הצוללות והמידה בה ראש הממשלה קשור בה אם ובכלל, בין סעיפי הפרשה הועלה גם ענין אישור מכירת הצוללות הגרמניים, למצרים ע"י ישראל בטענה של יריבי נתניהו והתקשורת כי הנה ההוכחה המוצקת לכך שנתניהו פעל ממניעים אישים ומושחתים, הגיב נתניהו ואמר כי ישנו סוד שאינו יכול לחשוף ממניעים ביטחונים אך אם יחשוף בוואדי הטענות נגדו יעלמו.

כתב גלובס שמסקר את גרמניה ואירופה מניח שהסוד שנתניהו דיבר עליו הוא תכנון ישראלי-גרמני על איך מפילים את האחים המוסלמים ע"י הזרמת כסף לצבא שהתנגד לו, מה שהביא באמת בסוף למהפכה ולעליית סיסי לשלטון. מאז הצבא והשלטון מאד פרו ישראלים ותרמו למלחמה בדעא"ש בסיני ובישיבה על העזתים שלא ירימו את האף.

לפי אחת הסברות, הדבר נבע דווקא מהרצון לחזק את כוחו של הצבא המצרי, הפועל כגוף כמעט אוטונומי במצרים. כלומר, עסקת הצוללות המתקדמות נועדה להביא להזרמת כסף לצבא המצרי, עמו ניהלו ישראל וגרמניה מגעים ישירים מעל ראשי הממשלה המצרית והנשיא המצרי. זה אולי נשמע כמו תסריט מופרך, אבל לא רק בישראל ישנם גורמים הגוזרים קופונים מעסקאות נשק במיליארדים. במצרים ייתכן שהדבר אף יותר מערכתי.

לפי סברה זו, הצעד הבא בדרמה המצרית היה מתוכנן היטב: הפיכת-נגד של הצבא נגד הנשיא מורסי ביולי 2013, שהביאה להדחתו ולמאסר שלו ושל ראשי התנועה במצרים. ומה שהתרחש לאחר שהגנרל עבד אל-פאתח א-סיסי תפס את השלטון יכול להצדיק בדיעבד את הסיוע לצבא המצרי – תחת שלטונו היחסים הביטחוניים עם ישראל התהדקו עד לרמה של תקיפות ישראליות באמצעות מל"טים בסיני, המנהרות לעזה נחסמו, חמאס בודד ומצרים הצטרפה באופן ברור לציר האנטי-איראני במזרח התיכוןכל זה מלווה כל העת באור ירוק ישראלי. "ממה שאני יודע ומההתרשמות שלי מהמשלחות הביטחוניות הישראליות שביקרו בגרמניה אחרי ההפיכה הצבאית של 2013 במצרים", אמר ל"גלובס בעבר ד"ר שטפן רול, מומחה למצרים ממכון המחקר לענייני ביטחון בברלין (SWP), "אפשר לומר שהן לא הביעו כל התנגדות לאספקת נשק גרמני למצרים, אולי אפילו להפך". במלים אחרות, הסוד הגדול אותו נמנע נתניהו מלפרסם עשוי להיות קשור לדינמיקה של היחסים בין גרמניה בעידוד ישראל לבין הצבא המצרי, במהלך שנות הטלטלה במצרים

מועמד מפלגת כחול לבן ד"ר יועז הנדל, האשים את הליכוד בכנס הריבונות באוניברסיטת אריאל, כי הפכה לתנועה מסואבת, שלקתה בשחיתות חריפה. "מדברים ימין חזק, אבל בפועל מיישמים מדיניות של שלום עכשיו. מי שמדבר כמה הוא חזק ולא מבצע את מה שהוא מצהיר עליו, סובל מחוסר ביטחון עצמי".

את הדברים אמר הנדל במהלך פאנל הבחירות שהפיקו אגודת הסטודנטים באוניברסיטת אריאל ותנועת רגבים תחת הכותרת – "מעזה תחילה לאריאל תחילה", על רקע סוגיית החלת הריבונות ביהודה ושומרון לצד ההתחממות ברצועת עזה, הנמצאים בלב מערכת הבחירות.

"בניגוד למפלגות הימין, אנחנו מפוגגים את הערפל המדיני", טען הנדל. "לא רק הבית היהודי אומר שלא תהיה התנתקות שניה, אלא גם מפלגת כחול לבן. גם יעלון. גם המצע שלנו, שממצה את הקונצנזוס הישראלי, אומר את זה במפורש".

הנדל עקץ את הליכוד והימין החדש, ואמר כי "צריך לבחון את האמירות של מפלגות הימין בראי המציאות והעובדות: כמה סנטימטרים סיפחה ממשלת הימין בשנים החאורנות? מה קרה כשירו טילים על תל אביב, פתאום כל אנשי הימין הפכו לשלום עכשיו?"

"לא תהיה הקפאת בניה בגושי התיישבות, יהיו חיים נורמליים מחוץ לגושים. מי שיושב על כסא ראש הממשלה צריך לדעת לתמרן. ראש הממשלה צריך להיות אדם ישר, ראש הממשלה של כולם ולא של חלקים מהעם".

חיזוק הריבונות צריך להתחיל עוד הרבה לפני יהודה ושומרון", הוסיף הנדל. "צריך לייצר שלטון של חוק וסדר שיוויוני לכולם. אני עוסק הרבה בסוגיית המשילות והטרור החקלאי, סוגיות שתנועת רגבים מציפה ופועלת בהם כבר שנים רבות. משילות היא לשאול איך מדי שנה יש לנו אלפי מבנים לא חוקיים חדשים בנגב ובגליל? איך יש טרור חקלאי. הדבר הכי חשוב במדינת ישראל זה לעשות יישור קו בעניין הזה, מול כל ציבור שרוצה להכריע בכח: זה נכון גם בפזורה הבדואית, גם במגזר החרדי וגם ביהודה ושומרון".

כצפוי – פסל בג"צ את ד"ר מיכאל בן ארי מהתמודדות בבחירות לכנסת. כצפוי , כי בית המשפט העליון בהתנשאות טיפוסית, בז לרצון הריבון שהוא העם, לרצון הבוחרים, להחלטות הכנסת, וקבע כי הוא , והוא בלבד, מוסמך לקבוע מה טוב ומה רע. כך הוא פוסל חוקים של הכנסת, לכאורה מתוקף "חוק יסוד -כבוד האדם וחירותו", כי הוא גורס שחוקי יסוד צריכים לגבור על חוקים רגילים. אבל עכשיו הוא גם מתכוון לדון – בחוסר סמכות מובהק – גם בחוק יסוד – הלאום, בכוונה לבטל אותו.
ככה באמת נוהגת חונטה .משטרי קולונלים הציגו עצמם כדמוקרטיות. בג"צ שולט לכאורה בשם ערכי צדק, מוסר, ו"שלטון החוק" – אבל זו היא כסות עיניים בלבד. בג"צ דורס את רצון העם כדי להשליט את הדיקטטורה שלו.
ד"ר מיכאל בן ארי לא הגיש בהיותו חבר כנסת שום הצעת חוק גזענית. בנאומיו בשנים האחרונות היו התבטאויות שנתפסו כגזעניות נגד הערבים. הוא אומר שתמיד הקפיד להבדיל בין "האויב הערבי" ל"ערבים" בכלל. והתקפותיו כוונו רק נגד ערבים שהזדהו בדבריהם או במעשיהם עם אויבי המדינה. שופטי בג"צ לא קיבלו את ההסבר. לתפיסתם – ביטויים כאלה אינם יכולים לחסות במסגרת "חופש הביטוי".
"לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה" אמר ספר דברים. אבל בבית המשפט העליון יש ויש. כי ממש אותו "חופש ביטוי" הקנה, לדעת לאותם שופטים , זכות לד"ר עופר כסיף, משרת נקלה של אויבי ישראל, לכנות בדצמבר 2015 את שרת המשפטים איילת שקד "חלאה ניאו-נאצית" . עמיתי בן כספית ואני ראיינו את כסיף. הוא הצטער רק על שחיכה זמן רב עד שפרסם את דבריו. את היהודים העולים להר הבית כינה : "סרטן עם גרורות שצריך לחסל ביד חזקה ובזרוע נטויה". דבריו של בן ארי נגד ערבים המזדהים עם חמאס וחיזבאללה הם הסתה גזענית בעיני בג"צ. והקריאה הישירה לאלימות נגד יהודים המעיזים לעלות להר הבית – זכתה להכשר השופטים. סעיף 7א' ב"חוק יסוד הכנסת" עוסק בקריטריונים לפסילת מפלגה או מועמד : 1.שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, 2.הסתה לגזענות, 3. תמיכה במדינת אויב או ארגון טרור. השופטים קבעו שבן ארי נגוע בגזענות, והתעלמו מכך שחברי המפלגות הערביות מצהירים כי הם מתנגדים לכך שישראל היא מדינה יהודית, ותומכים בגלוי ב"התנגדות", כלומר בטרור. העיוות הזה הוא חלק מהותי מתפיסת העולם שלהם. הרי זה הבג"צ שהכשיר את בל"ד של עזמי בשארה, חנין זועבי, באסל גאטס.
איך ניתן להבין את התופעה הזאת? האם זוהי השנאה העצמית היהודית המפורסמת? זו שבעטיה מוכנים השופטים להעניק זכויות לגרועים שבאויבינו, ולשלול אותן ממי שרוצה להילחם באויבים ולגרש אותם מהארץ? ואולי זה השינוי הגנטי כמעט שעבר העם היהודי באלפיים שנות גולה, כאשר החנופה לגויים אנטישמיים היתה בעיני יהודים רבים תעודת ביטוח, ריקודי "מה יפית" לפני הפריץ – סגולה למניעת גירוש וגלות ופוגרום. ואילו כל יהודי ששמץ של כבוד לאומי עוד פעפע בדמו – הוחרם ונרדף ונודה , כדי לא להרגיז חלילה את הגוי. כך הלשין יהודי על משה רבנו שהכה את המצרי והטמינו בחול. כך הסגירו יהודים את שלמה מולכו ודוד הראובני לידי האינקוויזיציה. כך הסגירו גיבורי "השומר" את לישנסקי לידי התורכים אחרי שניסיונם לחסלו נכשל. כך הסגירו גיבורי הסזון את לוחמי המחתרות לבריטים. לא רק כדי "לא להבאיש את ריחנו" בעיני הגויים, אלא גם בשם הסיסמא : "והיה מחננו טהור", ויהודי שהורג באויביו הבריטים והערבים אינו מתאים למה שהם מכנים "מוסר היהדות". שאינו מוסר נביאי ישראל אלא מוסר עבדים נכנעים .
מי שפסל את בן ארי כחבר כנסת – הלוואי ויקבל את בן גביר כחבר בוועדה לבחירת שופטים. מי שרוצה לבטל את "חוק הלאום" – הלוואי ויקבל על ראשו פסקת התגברות שתבטל את הרשות שנטל לעצמו בג"צ לבטל חוקי כנסת.
החלטתם מרתיחת הדם של שופטי בג"צ צריכה לגרום לכל יהודי, שרגש לאומי מפעם בו – להצביע לרשימת "איחוד מפלגות הימין": כדי לתת תשובה לאומית גאה לדיקטטורה של שופטי בג"צ. תשובה הולמת לצהלת הערבים והשמאל.