מיקום כתבה: מיוזיק כתבה ראשית

ספר לי קצת עליך, מאיפה בא הג'וק של הווקאלי?

היי כיף להיות פה, אני יונתן בן 31 מרחובות, המוזיקה הווקאלית התחילה אצלי משירה משותפת עם המשפחה סביב שולחן השבת, היינו ועדיין נהנים לתבל את שירי השבת בכמה קולות, בבית גדלנו על הרבה מוזיקה של להקות יהודיות מחו"ל כדוגמת 'לב טהור', 'החברה', 'ביטחון' ועוד. כך גם הייתי מאזין להנאתי ומחקה את הקולות שלהם, אני חושב שמשם התחלתי ללמוד לשיר קולות שניים ושלישיים.

בהמשך כשלמדתי בישיבה הגדולה 'עטרת ישראל ' היינו נפגשים כמה חברים מדי לילה לאחר סדר שלישי ושרים להנאתו במשך כמה שנים, בהמשך גם הקלטנו כמה שירים באמצעות מיקרופון פשוט (הסוג של ה 19.90 שח שקונים בסופר) ואפילו הלחנו שירים מקוריים משלנו.

כששמעתי לראשונה את המוזיקה של להקת האקפלה Six13 לא האמנתי שאפשר לעשות את זה רק עם הפה. וכך מצאתי את עצמי נשאב לעולם של שירים וקולות, מקליט ומתנסה עוד ועוד.

לאחר הלימודים בישיבה הקדשתי כמה שנים ללימודי מוזיקה ובמקביל השקעתי ביצירה עצמית של מוזיקה ווקאלית.

• יש כיום כל מיני סוגי ווקאלי, יש סמפולים, דגימות וכו', איך אתה יוצר את הווקאלי שלך?

היום בשונה מהעבר אפשר לייצר מוזיקה ווקאלית כמעט אינסטרומנטלית באמצעות המחשב יש לכך יתרונות של חיסכון בזמן אבל גם חסרונות רבים, ואני בוחר בדרך הקשה שפירותיה בצידה. אצלי כל הקולות מוקלטים כל פעם מחדש. אני לא דוגם קולות ומנגן אותם משלוש סיבות עיקריות: 1. זה נשמע לא מקצועי, מכיוון שהקולות חוזרים על עצמם ללא שום דינמיקה. 2. זה לא מאפשר גמישות בסוגי ההברות והמילים שמשתנות לרוב בהתאם לכל שיר 3. נראה לי שגם מהצד ההלכתי זה פחות חלק. אם אני מקליט קול אחד ואז משכפל אותו על פני פסנתר שלם ופשוט מנגנן את הצלילים במה זה שונה מכלי נגינה?

• השאיפה שלך במוזיקה היא ליצור אך ורק מוזיקה ווקאלית, או שאתה חותר גם למוזיקת לייב אמיתית?

אכן, אני חותר לייצר גם מוזיקה אינסטרומנטלית על שלל גווניה, יצא לי גם לעבד ולהפיק שירים לא ווקאלים, ומקווה לפרסם גם כאלו בעתיד בעז"ה.

• כידוע בווקאלי הקושי הגדול הוא ליצור יש מאין, ספר לי על הפרוייקט הכי משוגע שיצא לך לעשות.

זו שאלה גדולה, הפרויקט עם הכי הרבה קולות שיצא לי להקליט זה השיר 'בא לפה' עם שמחה פרידמן- הוא מכיל 130 ערוצים שכולם הוקלטו על ידי. אבל לא הייתי מגדיר אותו כפרויקט 'הכי משוגע' אני חושב שהשיר 'מזמור לדוד' של קרליבך שאמנם מאד מינימליסטי בהשוואה 'לבא לפה' יותר מורכב מוזיקלית ויש בו יותר אמירה והבעה אישית, גם השיר 'אמר רבי אלעזר' היה פרויקט מיוחד ושונה אז תלוי איך מסתכלים על זה.

• איזה חיקוי כלי הכי קשה לך ליצור בווקאלי?

למען האמת, אין עניין לחקות את במדויק את כלי הנגינה השונים, זה לא ממש אפשרי. הרעיון יותר להביא את האווירה של הכלים השונים. אם תבקש ממני לחקות מפוחית או גיטרה אקוסטית זה פשוט לא ילך, אבל כשאני שר קולות שונים שיוצרים פירוק אקורד בדומה למה שגיטרה הייתה מנגנת המאזין יקבל צליל שיספק את האווירה.

• יש לך חלום לבצע ווקאלי עם אמן מסויים?

כן. יש כמה כאלו, הייתי שמח לבצע שיר עם הלהקות שגדלתי עליהם ושאבתי מהם לא מעט השראה. Six13, לב טהור, ועוד. אשמח גם לארח את אברהם פריד, יעקב שוואקי ואמנים נוספים.

• כידוע עולם הווקאלי התחיל דווקא בארצות הברית עם להקות שיצרו את זה באופן קבוע ולא דווקא לזמן הספירה, יש לך שאיפה כזו שהמוזיקה הזו תניב חומרים מקוריים? שתושמע ותנוגן גם במהלך השנה?

נכון, בארה"ב המוזיקה הזאת חיה ונושמת כל השנה עם אירועים ומופעים שונים. הייתי רוצה מאד שהמוזיקה הווקאלית לא תיתפס כתחליף לימי הספירה ובין המצרים ושתהיה ז'אנר שלם שעומד בפני עצמו כל השנה.

אמנם יש לא מעט אנשים שמאזינים למוזיקה ווקאלית בקביעות אבל עדיין הזמן החזק שלה הוא בתקופות שאסור ליהנות ממוזיקה רגילה. יש לי שאיפה להוציא גם שירים מקוריים, ובאלבום הבכורה שלי 'קולי' יש שלושה לחנים מקוריים שלי.

כמו כן בעז"ה אפרסם בקרוב לחן מקורי נוסף שהולחן לפני למעלה מעשור בתקופה ששרתי עם החברים בישיבה.

• בסופו של יום המוזיקה שלך מוגבלת מאוד לתקופות מסויימות, לא קשה לך עם זה?

חבל שהיא לא מושמעת כל השנה בתדירות גבוהה כמו בתקופה הזו, אבל כמו שאמרתי וזה ניכר גם מנתוני האזנה שאני רואה, יש רבים שמקשיבים לה במשך כל השנה, ומצד שני בתקופת העומר ובין המצרים היא מקבלת חשיפה מאד חזקה שדי מחפה על שאר השנה, כמו כן העיסוק שלי במוזיקה הווקאלית נמצא לאורך כל השנה, בעיבודים והפקות שאני עושה למקהלות שמופיעות בבתי כנסת בתדירות גבוהה וגם בעיבודים לספירת העומר ושלושת השבועות. כך שלמרות שהמוזיקה הווקאלית פחות פופולרית בקרב רוב המאזינים היא עדיין קיימת לאורך כל השנה.

• לדעתך, עיבוד ווקאלי מורכב יותר מעיבוד רגיל או להיפך?

מהרבה בחינות עיבוד ווקאלי (מהסוג האמיתי לא הדגימות) יותר מורכב והתהליך יותר ארוך במיוחד כשמשווים את זה למוזיקה אלקטרונית או מוזיקה שמוקלטת באמצעות מחשב (MIDI) אתן כמה דוגמאות כדי להבהיר את העניין. במוזיקה רגילה אפשר להקליט פסנתר שלם או גיטרה בבת אחת, ואם הייתה טעות בנגינה או שרוצים פתאום להחליף את התווים, אפשר לסדר את זה במחשב בלחיצת כפתור, במוזיקה ווקאלית כדי לייצר אקורד אחד צריך להקליט לפחות 3 ערוצי שירה נפרדים! וכדי לתקן או לשנות, לעיתים רבות יהיה צורך בהקלטה מחדש. בנוסף הקול האנושי מוגבל ביכולותיו. הוא לא יכול להפיק צלילי בס כמו של גיטרה בס ולא צלילים גבוהים כמו של חליל.

זה מגביל את המעבד ה'קולי' לתווך קטן באופן משמעותי משל המעבד ה'כלי' ולפעמים זה יקשה מאד לייצר עניין ורגש כשזה חסר, למעבד הקולי גם אין את מגוון הצבעים של הכלים השונים כל אלו דורשים מחשבה, יצירתיות והתעסקות רבה יותר מתהליך עיבודי רגיל.

• תן טיפ ליצירת ווקאלית

הטיפ שבעיניי הכי חשוב זה להקליט מוזיקה ווקאלית באמת ולא לנגן אותה, זה פשוט נשמע הרבה יותר טוב, ואם מדברים כבר על הקלטות. מומלץ תמיד להקליט תפקידים מוזיקליים ש'אפשר' לשיר אותם (אגב כלל זה נכון גם לעיבוד כללי ולהלחנה) האוזן שלנו מחפשת משהו שמתחבר לנו בצורה טבעית. לכן כששרים משהו הגינוי וישים גם האוזניים שלנו נהנות יותר.

לאחרונה נפוץ מאוד העניין עם הקליפים ובכלל העולם הוויזואלי מאוד התפתח אצלנו במגזר.

בטור שלפנינו ננתח את כל הלבטים שיש לנו: למה זה כל כך מסקרן אותנו, למה אי אפשר להמשיך עם הדיסקים, קלטות, תקליטורים, לשם מה בכלל נועד קליפ והאם האם כל שיר צריך קליפ. ננסה גם להבין האם שיר פחות מוצלח שהפיקו עם קליפ עדיין יכול לתפוס, האם הכמות המסחררת של הקליפים שיוצאים היא נכונה או בלגן אחד גדול ואחרון חביב האם זה עסק מצליח.

לא באנו להתנצל או לרצות מישהו, אלא להעלות על כתב בבמה מכובדת זו, את קשיי הגדילה שלנו. כביכול.

אין ספק שכולנו מקטן עד גדול מצפים לקליפ מוזיקה הבא שיצא, וכל הפקה כזאת היא תעשיה שלמה לכל קליפ וקליפ, והמשתתפים בהפקה כאילו נמצאים במערכה של השב״כ במדינת אויב. וזאת הסיבה לתעשייה הגדולה הזאת וזה למה זה מרגש אותנו. הכל מסתורי ומעניין.

בימינו אנו שכל הפרסום של זמר הוא דרך העולם הוויזואלי, נדרש מאתנו להיות גמישים יותר, וכן להראות את הפנים קצת יותר. ופה נכנס התסריטאי לתמונה שכותב תסריט לזמר התורן ובהתאם להפקה הנוכחית, ואז בעצם בונים את הקליפ שיראה את כל הצדדים המיוחדים בזמר או בהפקה, כל פעם משהו אחר.

אז עם כל החיבה והפינה החמה לקלטות ולתקליטורים, אין לנו אפשרות להמשיך עם כל הטוב הזה, וחובה עלינו לפנות לעולם הוויזואלי.

השאלה הכי נפוצה בהפקות מוזיקה כאלה ואחרות היא, האם צריך קליפ??? בנושא הזה נשאו ונתנו רבות, בכל הפקה! אבל בעיניי, כל שיר צריך היום קליפ, כמו שכתבתי למעלה, זו הדרך להגיע אל הקהל שלנו.

במידה ואין תקציב משמעותי לקליפ, או שצוות ההפקה מתכנן דברים גדולים יותר ואין את הצורך בקליפ כרגע, במצב כזה נפנה אל גרפיקאי שיעשה לנו עיצוב מתאים לסגנון של השיר ולתקציב ההפקה. המציאות הוכיחה שיש הרבה שירים שהלחן או ההפקה שם הייתה פחות מוצלחת מכל מיני סיבות, וכשהשקיעו בקליפ שייראה נוצץ, זה עבד להם.

לאף אחד אין ביטוח, אבל לעיתים זה מצליח וכדאי לכם לשקול את זה בהפקה הבאה שלכם, שאם דברים לא יעבדו בדיוק כמו שתכננתם תשקיעו יותר אנרגיה בוויז'ואל.

ולנקודה האחרונה שלנו, האם זה עסק מצליח???

זאת שאלת המיליון, בכל תחום אנחנו נתקלים בשאלה, האם זה ריווחי לנו? האם שווה להשקיע בזה?? ובעיניי התשובה היא מאוד פשוטה.

למושג הצלחה אין הגדרה מדויקת, ואסביר: אתם יכולים לקבל החלטה לגשת לאולפן ההקלטות הקרוב, ולהקליט את השיר שתמיד רציתם להקליט, ומיד אח"כ לחשוב מה הצעד הבא שלכם, ואיך לבצע אותו בסייעתא דשמיא, וככה להמשיך הלאה והלאה.

בעיניי, ההצלחה כבר התחילה כשהגשמתם את הצעד הראשון שחלמתם לעשות, מה שבעיני אנשים לא נקרא הצלחה כי עדיין לא הגעתם לבמות גדולות יותר.

והזמר הגדול שכבר שר על במה גדולה יותר מפעם בחיים ויודע שבסייעתא דשמיא הוא הצליח, אבל בעיני האנשים שמבינים בעניין יש לו עוד במות יותר גדולות לכבוש וקהל רחב יותר להגיע אליו.

אבל כולנו מסכימים שאם נסתכל על הצעדים שהוא עשה, נאמר בפה אחד, אתה הצלחת, והאיחול שנאחל לו יהיה שימשיך להצליח! בעזרת השם.

אז בפעם הבאה שאתם צריכים לענות על השאלה האם אתה מצליח, תמיד התשובה שלכם תהיה כן בסייעתא דשמיא!, כי לכל אחד יש יותר ויותר… ושכל אחד ישקיע בעצמו ובמה שהוא אוהב בסייעתא דשמיא גדולה.

נתראה בקרוב בירושלים הבנויה במהרה בימינו אמן!!!

הכותב הינו מפיק מוזיקלי ובעל אולפן הקלטות והפקות מקצועי בבני ברק

בשנים האחרונות התפתח ז'אנר חדש במגזר החרדי, הראשון שפרץ באופן משמעותי בתחום היה ישי ריבו כשלאחריו זרמו השמות והאמנים כמעיין המתגבר, והציבור אהב! אהב את המקוריות, את המסרים, את משחקי המילים ואת המוזיקה הכל כך עכשווית.

אחת הבעיות הקשות בהם נתקלו כותבי השירים הנ"ל היה דווקא הביקורת השיפוטית על המסרים שעוברים בשירים המקוריים, בסופו של יום יושב לו אדם פשוט בבית, שאף אחד לא היה מזמין אותו לסדר מוסר בישיבה כלשהי, או אפילו לשיחת חיזוק קטנה, ואותו אדם יושב לו באולפנו הקטן וכותב מסרים שעוברים בצורה הכי חדש אל תוך הלב, דרך שפת המוזיקה.

היו כאלו שנתקלו בביקורות עם הזמן על טקסטים שהתפרשו בצורה שלילית בנושאים אמוניים ותורניים, המוכר שבהם היה שולי רנד עם המשפט "אני לא באתי לעולם כדי להיות תלמיד חכם" שקיבל ביקורות רבות מהמגזר על המסר אותו שולי מעביר, כמובן שהפרשנות הייתה אמורה להיות שונה לגמרי, אבל מה אנחנו מצפים מאוזן בלתי משופשפת בנבכי הכתיבה העמוקה של שולי, שתבין את המסר האמיתי?

ולכן באמת השיר הנ"ל זכה לגרסת כיסוי לתחנות הרדיו בהם שונו מעט המילים ובא לציון גואל. לא מעט שירים נפסלים כיום משידור ברדיו, או לא מושמעים בקהל המיינסטרים, ולו רק בגלל המסרים המתוחכמים שיכולים להתפרש לפעמים בצורה לא נכונה.

בטור הזה רציתי קצת ללבן, איזה מסר באמת אמור להעביר שיר שנכתב ע"י אדם עצמאי.

רוב הזמרים החרדים הישראלים מגדירים את הז'אנר שלהם "ישראלי אמוני" הוי אומר, אמונה בטקסטים כתובים ומקוריים. אבל מה קורה כשאמן כזה או אחר מחליט להעביר מסר כזה או אחר שהוא חיובי דרך אגב, אבל לא מדבר בשום צורה על אמונה, תורה או יעוד יהודי בחיי היום יום.

וכאן מגיעה השאלה הגדולה, אנחנו כציבור אמורים לעודד העברת מסרים כזו או אחרת שלא קשורים ליהדות? כמובן לא מדובר על שירים שנוגדים את הדרך, אבל מה עם שיר שמעביר מסר חד וברור על תובנות מהחיים, העצמה אישית וכו'? אין כאן מסר של יהדות, אין כאן מסר תורני, אנחנו אמורים לעודד דבר כזה? האם רדיו חרדי אמור לעודד השמעה של שירים כאלו?

טען לי אחד משדרי הרדיו שרדיו חרדי אמור להישמע רדיו "חרדי" על כל המשתמע, ברמה של יהיה מצב שבו מאזין פותח את הרדיו ומסתפק האם הוא מאזין כעת לרדיו חרדי או חילוני, הן ברמת אופי המוזיקה, והן ברמת הטקסט.

לעומתו טען שדר אחר שרדיו חרדי אמור לעודד דווקא יוצרים חדשים ומקוריים ולו רק בגין הגיוון שבעניין, וזו הדרך לחבר את הדור הצעיר למוזיקה שלנו, כי אם לא תיתן לו את המעודכן החם והדנדש, הוא יזפזפ לערוץ הבא, ושם… שם הוא ייחשף לחומרים שמופקעים לחלוטין מהאידיאל והאג'נדה החרדית

מוזמנים לשתף אותנו בדעתכם!

נותי ליברמן, זמר ויוצר מעמקי ליבו, פרץ לעולמינו עם סינגל הבכורה שלו "ים של דמעות" שחצה מגזרים וקהלים, וזכה לתגובות רבות מהארץ ומהעולם

את "לונה פארק" כתב נותי בהשראה של פוסט כואב שנחשף אליו, של אדם שחווה תקופה קשה ומאתגרת, באותו פוסט סיפר האיש על נקודת המבט שלו לאורך התהליך, כשאתה חווה עליות ומורדות, אתה מקבל משמעות שונה לחיים.

החיים שלנו הם לונה פארק ארוך ומלא תלאות, פעם זה כיף ופעם זה פחות, פעם זה מפחיד ופעם זה מצחיק, לפעמים זה סיוט ולפעמים אנחנו רק רוצים שזה יגמר

אבל בסוף, אם נגלה שאנחנו חיים בלונה פארק, ונדע מראש שהחיים משתנים לנו כהרף עין, נחזיק חזק בחגורה וניתן לגל הקשה הזה לעבור זה יעבור, ומחר יגיע יום טוב יותר

איש למוד תלאות אנוכי, מאלו שאוזניהם אנינות טעם, עיניהם שוזפות בד"כ חופים מוריקים, ואפם מריח אוויר הרים צלול כיין, אך מה לעשות, גם עלי נגזר לפעמים לסור לחתונה כזו או אחרת, וכן, גם השבוע נפלתי על אחת כזו.

מה אומר ומה אדבר? אילו יכולתי, מן הסתם שמפי היו נשזרות כל מילי דמיטב, שירי זמרה ותלונות, רק שפשוט לא יכולתי, הווליום לא אפשר.

כן, היום רציתי לדבר קצת על מה שקורה בעולם החתונות, החתונות? אולי עולם המסיבות.

מתוך שמחת חתן וכלה שיסודה בהררי קודש וטמונים בה זכויות וסודות לרוב, הגענו למצב בו אנחנו מגיעים כדי לחזות בשואו היומי של אותו אחד שבא לפרוק עלינו את העצבים שלו, משתולל על הבמה, מריע ומקפץ ללא הרף.

והקהל, הקהל כולו משולהב, פזורות ידיים ורגלים מתבוססות ברחבה, הרצפה רועדת שמא נוטה לנפול, והחתן… החתן באמצע, מחפש לו כיסא רעוע כדי להניח את עצמו ולו רק לרגע, ומנסה להבין…

הלווווו, באתם לשמח אותי או באתם למסיבה?

מה קורה לנו בדור הזה?

אז נכון, זה כבר הטור השלישי שאני בשיא שלי, מכניס לפה ולשם, מטיח ביקורות על הא ועל דא ומי שמני בכלל לבקר את העולם, אבל כנקודת ראיה שלי וודאי שזה מקובל, גם אם אני עדיין לא הפקח או המשגיח של העולם.

היו אלו המשגיחים בישיבות שניסו לעשות מעשה ולפסול את הקלידנים המוגזמים בחתונות, אבל גם זה כבר בשלבי פריצה, היו שמועות על וועדת רבנים שקמה לה כדי להטיל סמכות וכשרויות לאמנים שיאותו לרקוד לפי הצלילים שלהם, אבל זה פשוט לא נכון!

כשם שהשינוי הגיע גם מהקהל, כך הוא צריך לבוא משם, אותו זמר שמקפץ ומרקד עושה זאת ולו רק בגלל שיש לו קהל שמחרה מחזיק אחריו ואומר לו גדל.

והוא צודק, הלקוח שהזמין אותו רצה בדיוק אותו, את האנרגיה, השמחה הפורצת, הבלגן והאלקטרוני, אבל בואו נעצור ונחשוב שניה על החתן, זה שמחכה שם באמצע שמישהו יבוא ויצחצח לו את הנעליים עם פזורת שטרות מקומטים, זה שמתחיל היום פרק בחייו ויתכן שהוא הביא את המסיבה הזו כי רק כך הוא חשב שהחברים שלו ירקדו איתו.

בואו נעצור לרגע ונשים את הפוקוס על החתן, ואולי אז, גם הסימפונית של הרצליה תשמח אותנו, כי השמחה אמורה לפרוץ מבפנים, ולא להישאר במעטה חיצוניות של מוזיקה שמדליקה אותנו היום, ומחר תיפול לתהום הנשייה

כעת, לאחר שלוש שנות עבודה מאומצת הם מקבלים מעטפת יוקרתית יחד עם שירים חדשים ומשובחים שמתכנסים למקשה אחת באלבום הבכורה שלו "ביכורים".

למלאכת הפקת האלבום רתם שלום את טובי המוזיקאים ובראשם אלי קליין ואיצי ברי שנתנו את חותמם על העיבודים לצד יהודה גלילי וג׳ף הורוביץ, בגזרת הלחנים אלי קליין שהלחין את רוב שירי האלבום, יהודה דים שמפתיע אחרי תקופה ארוכה בדואט מיוחד, אלחנן אלחדד שחתום על שני לחנים מדהימים, ועוד רבים וטובים.

מתוך האלבום בוחר שלום לשחרר כסינגל לתחנות הרדיו ולרשתות את הרצועה הראשונה באלבום "בכל מכל כל" סינגל פופ חסידי עכשווי ומצויין בלחנו של אלי קליין ובעיבודם של הקליינבריז.את האלבום תוכלו לרכוש במבחר חנויות המוזיקה ובאתר האינטרנט הרשמי של שלום

לרכישת האלבום: https://did.li/ShalomBernholtz

הוא הכין את כוס הקפה, התיישב ללמוד ומייד צלל לעומקה של תורה, אמר אביי אמר רבא, רש"י תוס' ואחרונים, אחחח איזו מתיקות, ואז עלתה לו קושיא, הוא הרים עניים למעלה, חושב ומתייגע ואז פרץ לו הניגון הכל כך מתאים "אם היו בני אדם מרגישין את מתיקות ועריבות התורה היו משתגעין ומתלהטין אחריה, ולא יחשב בעניהם מלוא עולם, כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם" אחרי שהוא שר לעצמו וזמזם את הניגון, הוא חש איזו התעוררת, משהו בפנים זז, ופתאום זה קרה הוא הצליח לסדר בין הריטב"א לרמב"ן ויחזור לתלמודו.

מה גורם לנו במוזיקה לקבל השראה?

המוזיקה מקורה ברוחניות, בנשמה, בלב ובנפש, השילוב בין ניגון הגמרא למוזיקה ולשירי התורה הוא בלתי נמנע, ובטור זה אמליץ לכם על כמה שירים שלא תפסיקו לזמזם אחרי סברא טובה

• שרוליק ורדיגר מתיקות התורה

זה אולי השיר שהכי משקף את עמל התורה, הרגשות בלימוד, ההתפתחות של הסברה, המהלכים האינסופיים והאושר הבלתי פוסק

• אהרן רזאל – קבעתי

זה סיפור על אדם שפשוט התמכר לדף הגמרא, אנשים חשבו שהוא חזר בתשובה כי הוא חווה ריגושים מעניינים בעולם, אבל לא, אהרן רזאל מסביר לנו "לא קפצתי ממסוק, לא ברחתי מהשבי" פשוט החלטתי יום אחד, בלי הרבה סיפורים ומניירות "קבעתי את מושבי"

• יהודה דים – דף גמרא

סיפור מרתק על אדם שיושב בבית המדרש, ומרגיש שכולם מסביב מסתכלים עליו ולא מבינים, מה יש לו לאותו אדם שיושב שעות מול ספר? אבל הוא בשלו: תגיד לי מה יותר מתוק מדף גמרא

• מיכאל שטרייכר – השיר של אבא

שיר געגוע וזיכרון לניגון גמרא "השיר של אבא" ניגון מעמיק ומרטיט שמכניס את המאזין לתוך ניגון הגמרא, עם מתיקות אמיתית ורגש בלתי נגמר המדמה תחושה של בית מדרש יחד עם ר' עקיבא, ר' חיים, אביי ורבא

• עמנואל שולמן – יומם וליל

אמנם שיר שיצא ממש בימים אלו, אבל גם הוא כמו אלו שכאן בכתבה מכניס את המאזין לתחושות המתיקות המדהימה, "לשקוע בה, לנשום אותה, יומם וליל" בקולו המתוק והסוחף של עמנואל שולמן

• ניגון הגמרא של הרב אלישיב זצוק"ל ור' משה שמואל שפירא זצוק"ל

את הטור הזה בחרנו לחתום דווקא בניגון הזה, ניגון שיסודו בהררי קודש, גדולי עולם מהשנים האחרונות שהלחינו את ניגון הגמרא שלהם, הרב אלישיב זצ"ל בניגון מרטיט בלימוד הגמרא, ור' משה שמואל שפירא עם ניגון אמר אביי הידוע

מאחלים לכם הרבה מתיקות בלימוד התורה, חג שמח!