מיקום כתבה: עניין לציבור

אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, הודיע היום (חמישי) על פרישתו המיידית מכל תפקידיו כיועץ ומשתתף ביוזמות שונות של הממשל האמריקני. ההודעה הדרמטית מגיעה לאחר תקופה ארוכה שבה מאסק היה מעורב באופן עמוק בפרויקטים ובקבוצות עבודה ממשלתיות, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה, החלל והאנרגיה.

בהודעה קצרה שפרסם בחשבון ה-X (לשעבר טוויטר) שלו, כתב מאסק: "עם סיום תקופתי כעובד ממשלתי מיוחד, ברצוני להודות לנשיא דונלד טראמפ על ההזדמנות להפחית בזבוז. משימת הרפורמה הגדולה, רק תתחזק עם הזמן ככל שתהפוך לאורח חיים ברחבי הממשלה".

מאסק לא פירט את הסיבות המדויקות לפרישתו, אך ההערכות הן כי מדובר בשילוב של תסכול מהבירוקרטיה הממשלתית, רצון להתמקד בחברותיו הפרטיות, וכן מתחים פוליטיים שצצו לאחרונה בינו לבין הנשיא טראמפ.

מאסק היה לאחד מאנשי המפתח הבולטים בניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות ומיד עם הקמת הממשל החדש הפך לאחד מהאנשים הבולטים בו ובין היתר הוביל את הרפורמה הגדולה בממשל, שהביאה לפיטורים המוניים של אנשי ממשל ובעלי תפקידים מיותרים. לאחר זמן, הוגבל כוחו של מאסק וחלק מההוראות שנתן, בוטלו. גם הגישה שלו לבית הלבן הוגבלה בחלקה.

ברקע הדיווחים על שינוי במעמדו של מאסק, גם האחרון וגם הנשיא האמריקני הכחישו את הדיווחים על מתיחות ומאסק השתתף בישיבות הקבינט של טראמפ, אולם אמש בשעת לפנות בוקר בישראל, הודיע איל ההון על פרישתו.

הפרישה של מאסק צפויה לעורר תהיות רבות לגבי המשך דרכם של פרויקטים ויוזמות ממשלתיות שבהן היה מעורב. בין היתר, מדובר בשיתופי פעולה בין SpaceX לבין נאס"א, ובפרויקטים בתחום האנרגיה הנקייה וטכנולוגיות עתידיות. כמו כן הוא צפוי להתמקד בטסלה, יצרנית הרכבים שבבעלותו, שספגה ירידות משמעותיות בהיקף המכירות, בשל תפקידו בממשל.

במסגרת מהלך רחב בהובלת השר כ"ץ והשר סמוטריץ', הוחלט על הקמת 22 יישובים חדשים – כולל חזרה היסטורית לחומש ושא-נור לאחר ביטול חוק ההתנתקות שם, הקמת יישובים חדשים לאורך גבול ירדן, וחיזוק האחיזה האסטרטגית בכל רחבי יהודה ושומרון.

בהובלת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', הקבינט המדיני-ביטחוני אישר החלטה היסטורית עבור ההתיישבות, במסגרתה אושרה הקמתם של 22 יישובים חדשים בכל רחבי יהודה ושומרון, במהלך שמשנה את פני המרחב ומעצב את עתיד ההתיישבות לשנים הבאות.

בין השינויים הבולטים: חזרה היסטורית לחומש ושאנור, כאשר מדינת ישראל מיישמת הלכה למעשה ובאופן רשמי את ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון. החלטה זו סוללת את הדרך להקמה מחודשת של יישובים יהודיים בחומש ובשאנור – מהלך שמהווה תיקון עוול היסטורי ומסמן עמידה איתנה על זכותנו על הארץ.

ההחלטה כוללת גם הקמת ארבעה יישובים במרחב הגבול המזרחי עם ירדן, כחלק מחיזוק השדרה המזרחית של מדינת ישראל, הביטחון הלאומי והאחיזה האסטרטגית במרחב.

היישובים החדשים מוקמים כולם מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, שמטרתה חיזוק האחיזה הישראלית בשטח, מניעת הקמת מדינה פלסטינית, וביסוס עתודות ההתפתחות של ההתיישבות לעשורים הקרובים.

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "החלטה היסטורית זאת להקמת 22 יישובים חדשים ביו"ש מחזקת את אחיזתנו ביהודה ושומרון, מעגנת את זכותנו ההיסטורית בארץ ישראל ומהווה תשובה מוחצת לטרור הפלסטיני שמנסה לפגוע בהתיישבות ולהחליש אותה. ההתיישבות היהודית ביו"ש מהווה חומת מגן חיונית לביטחון ריכוזי האוכלוסייה הגדולים בישראל ויש לעשות הכל כדי להרחיב ולחזק את חומת המגן הזאת. ההחלטה שאנחנו קיבלנו היום היא לא רק חיזוק ההתיישבות בשדרה המזרחית של המדינה – אלא גם מהלך אסטרטגי שמונע הקמת מדינה פלסטינית שתסכן את ישראל , ומשמש חיץ מול אויבינו. זו תשובה ציונית, ביטחונית ולאומית – והכרעה ברורה על עתיד הארץ".

השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' הוסיף ואמר: “זהו יום גדול להתיישבות ויום חשוב למדינת ישראל. בעבודה מאומצת ובהובלה עיקשת הצלחנו ב"ה לייצר שינוי עומק אסטרטגי, להחזיר את מדינת ישראל למסלול של בנייה, ציונות וחזון. ההתיישבות בנחלת אבותינו היא חומת המגן של מדינת ישראל – היום עשינו צעד ענק לחיזוקה. הצעד הבא – ריבונות! לא ארץ נוכריה לקחנו כי אם נחלת אבותינו”.

במהלך היום ה-34 של עדות ראש הממשלה בנימין נתניהו, התייחס ראש הממשלה לעמדתו כלפי התנהלות התקשורת הישראלית במהלך הקריירה הפוליטית שלו. בעדותו בפני השופטים, הביע נתניהו את דעתו שעיתון ידיעות אחרונות מפגין איבה מתמשכת כלפיו מאז תחילת דרכו הפוליטית.

"ידיעות אחרונות בשיתוף פעולה מלא ככה אני ראיתי את זה עם גורמי האכיפה ארגנו לי חקירה פיקטיבית על מתנות", כך טען ראש הממשלה במהלך חקירתו. לדבריו, העוינות כלפיו התחזקה ככל שהתבסס מעמדו הפוליטי במדינה ויכולת השפעתו גברה.

הטענה הועלתה בתגובה לשאלת עורכת הדין המייצגת את נוני מוזס, אשר ביקשה לבחון את תפיסתו של נתניהו לגבי התפתחות היחסים עם התקשורת לאחר הקמת עיתון ישראל היום. נתניהו אישר כי ככל שהתחזק במערכת הפוליטית, כך הסתכמה האיבה כלפיו.

ראש הממשלה חזר בעדותו לבחירות 1996, כאשר הדגיש את התנגדות התקשורת לניצחונו הבלתי צפוי. "נבחרתי ב-96 למרות הציפיה שאכשל, אחרי רצח רבין, הייתי בפער של 35% מול מר פרס, זה בא כהפתעה שוק לתקשורת הישראלית כפי שהעיד חיים יבין – מר טלוויזיה שאמר שחטפנו וגזלנו את הבחירות. לא קיבלו את זה. התקשורת לא קיבלה את זה. כך הוא העיד", סיפר נתניהו.

נתניהו המשיך ותיאר את התפתחות יחסיו עם התקשורת לאחר שובו לפוליטיקה הישראלית: "אחר כך כשחזרתי ונכנסתי לתוך הזירה הפוליטית אחרי שהובסתי, אני חוזר לשדה הפוליטי, ככל שהעצמתי העוינות גברה. בבחירות של 2006 ירדתי ל-12 מנדטים ומבחינתם סתמו את הגולל, זה נגמר. אז מבחינתם היה צריך לדאוג שאני לא אהיה שם. ידיעות אחרונות בשיתוף פעולה מלא ככה אני ראיתי את זה עם גורמי האכיפה ארגנו לי חקירה פיקטיבית על מתנות."

ראש הממשלה נתניהו התייחס בעדותו גם לראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט וכינה אותו "סוס טרויאני אז והיום. פייק ימין שהלך עם התנועה האיסלאמית שעוזרת למחבלים".

העדות התקיימה במסגרת תיק 2000, לאחר שהסתיימה שלב ההגנה וסיום החקירה מטעם פרקליטו של שאול אלוביץ', עורך הדין ז'ק חן, בשבוע החולף. כפי שהסביר כתב ענייני המשפט יאיר אלטמן, על פי החוק ברירת המחדל קובעת חקירה ראשית, אולם בית המשפט רשאי להתגמש במקרים שונים ולאפשר חקירה נגדית.

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית והיועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה, השתתפו היום בכנס לשכת עורכי הדין וכצפוי, תקפו את הממשלה שלה הם מתנגדים באופן עקבי מאז הקמתה.

נשיא בית המשפט העליון, שנטל לעצמו את התפקיד תוך רמיסת כל הכללים, טען ברוב חוצפתו כי מערכת המשפט חווה מתקפה פוליטית וציבורית בימים אלו. "מזה תקופה שהרשות השופטת ניצבת מול ניסיונות חוזרים ונשנים לערער את עצמאותה, להחלישה ולהגביל את יכולתה לפעול בעצמאות. העצמאות השיפוטית נתונה למתקפה בזירה הציבורית והפוליטית, ולעיתים אף במהלך דיונים בבתי המשפט".

השופט עמית תקף את שר המשפטים יריב לוין על כך שלא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים, וקרא שוב לשר לעבוד יחד: "הימנעותו של שר המשפטים מכינוס הוועדה מגבירה את העומס שבו מצויים בתי המשפט, והיא פוגעת כאמור בראש ובראשונה בציבור הישראלי. אין כל הצדקה לשיתוקה של הוועדה ולשחיקה של המערכת. יש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ללא דיחוי ולאפשר לה לבצע את תפקידה".

גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, נשאה דברים נגד הממשלה. תחילה דיברה היועמ"שית על היעדרה של הפרקליטה הצבאית הראשית מהכנס, בהוראת שר הביטחון ישראך כ"ץ. בהמשך תקפה את סוגיית השוויון בנטל, על רקע אי קידום חוק גיוס משמעותי: "בפועל, לא הכול שווים ותחושת הצדק הבסיסית נפגעת באופן אנוש. מערכת הבטחון הבהירה את הצרכים, דרג המקצועי הבהיר כי כל חייל סדיר הוא כמו כמה אנשי מילואים מבחינת הנשיאה בנטל".

בהרב מיארה ממשיכה בניסיונותיה להביא להפלת הממשלה באמצעות חוק הגיוס וקראה לקדם סנקציות אישיות נגד חרדים שאינם מתגייסים: "סנקציות אפקיביות צריכות להיות אישיות. הרחבת הסנקציות על משתמטים – ניתן לקדם זאת בהחלטת ממשלה ללא חקיקה, הדבר מצוי בידי הדרג המינסטריאלי. התנהלות הממשלה שלא קידמה את הנושא, אינה מתיישבת עם צרכי הצבא".

היועמ"שית התייחסה אף היא לנושא הקפאת המינויים במערכת המשפט: "התוצאה – מערכת משפט מוחלשת התלויה במערכת הפוליטית. שופט המבקש להתקדם יידע שקידומו תלוי במידת האהדה שיזכה במערכת הבפוליטית. הראשונים להפגע יהיו הציבור".

היועמ"שית שהפכה את עצמה למתנגדת סדרתית בכל הצעה של הממשלה, הוסיפה להתלונן על כך ש"בחסות המלחמה, והסטת הקשב הציבורי אליה, השינוי המשטרי הואץ מאוד והזלזול בחוק וההתרסה כלפיו נוכחים ומורגשים. זוהי לא אזהרה ביחס לעתיד, אלא תמונה של המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר", הזהירה בהרב מיארה.

כוחות צה״ל בפיקוד הדרום ממשיכים לפעול נגד ארגוני הטרור ברחבי רצועת עזה, במסגרת מבצע 'מרכבות גדעון'.

מנתוני צה"ל עולה כי במהלך 48 השעות האחרונות, חיל האוויר תקף יותר מ-200 מטרות ברחבי רצועת עזה, בהן מחבלים, מחסני אמצעי לחימה, עמדות צליפה ונ"ט, פירי מנהרות ותשתיות טרור נוספות.

כמו כן, בדרום רצועת עזה, כוחות צה"ל תקפו מבנה צבאי בשימוש ארגון הטרור חמאס ובו מחסן אמצעי לחימה, עמדת תצפית ומבנה צבאי. בנוסף, כוחות צה"ל זיהו מספר מחבלים שפעלו במבנים במרחב והיוו איום על כוחותינו, כלי טיס תקף וחיסל את המחבלים.

בצפון הרצועה, מטוס קרב תקף והשמיד מבנה ממנו פעל מחבל נוח'בה מארגון הטרור חמאס.

בכל האתרים הכי מרגשים בעיר: משרד ירושלים ומסורת ישראל מזמין את הציבור להגיע לציין בשמחה את יום ירושלים, בתאריך כ"ח אייר, ולגלות את האתרים, הסיפורים והקסם של העיר שחוברה לה יחדיו.

יום שמחתה של ירושלים, היום בה שוחררה עיר הקודש והמקדש מהכיבוש הירדני שגירש את יהודי ירושלים מבתיהם בעיר העתיקה שבין החומות, הוא היום שמאחד את כולנו באפשרות לשוב לשפוך את שיח צקון לחשנו בתפילה נרגשת ליד שריד בית מקדשנו, הכותל המערבי.

כעת אנו יכולים שוב להתהלך בין סמטאות העיר העתיקה, לנשום את אוויר הפסגות של העיר היפה בתבל, ולהתחבר לעבר המפואר של עמנו, בדרכים בהם צעדו אבותינו לעבר בית המקדש עם קרבנותיהם בידיהם – בתפילה שנזכה בקרוב לגאולה השלמה, ושם נעלה ונראה.

במשרד ירושלים ומסורת ישראל מזמינים את הציבור להגיע אל הרובע היהודי, גבעת התחמושת, מוזיאון מגדל דוד, מוזיאון חצר היישוב הישן, טיילת החומות, מערת צדקיהו, השער הקדום, חוצות היוצר, עיר דוד, הגן הבוטני והגן הארכיאולוגי עין יעל.

בכל האתרים, בשילוב בין העבר המפואר להווה ובתפילה לעתיד, תוכלו להתחבר להווי המיוחד של ירושלים ולהנות מיום טיול עם המשפחה והילדים או עם החברים.

עם פתיחת עונת הקיץ, משרד ירושלים ומסורת ישראל מזמין את הציבור להגיע לטייל בירושלים, לחוות את המסורת המפוארת של העם היהודי, ולהתרגש מחדש.

מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל, שמעון אלבום: "ביום ירושלים הקרוב, נודה כולנו לקב"ה על הניסים והנפלאות שעשה עימנו באותם ימים ועל שחרורה של העיר ירושלים. נצא לטייל באתרים ההיסטוריים, נישא תפילה בכותל המערבי, ונחזק את ירושלים – אבל לא רק ביום ירושלים. גם בחופשת הקיץ המתקרבת, בואו לתייר בעיר, לחזק את התיירות המקומית ואת העסקים הקטנים, ולבסס את מעמדה של ירושלים".

הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר, הדיח מתפקידו את ראש השב"כ המיועד, האלוף דוד זיני, לאחר שלא עדכן אותו בנוגע לשיחות עם ראש הממשלה, אודות ההצעה למנותו לתפקיד.

בהודעה רשמית של צה"ל נכתב כי "הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר, נפגש הבוקר (ו׳) עם האלוף דוד זיני. הרמטכ״ל סיכם על פרישתו של האלוף זיני משירות צבאי בימים הקרובים. הרמטכ״ל הביע הערכה לאלוף זיני על שירות קרבי משמעותי וארוך שנים".

על אף ההודעה הידידותית, גורמים במערכת הביטחון מבהירים כי מדובר בהדחה ולא בסיכום משותף. "הרמטכ״ל מבהיר כי כל שיח של משרתי צה״ל עם דרג מדיני מחייב באישור רמטכ״ל!" נכתב בהודעת דובר צה"ל.

במהלך השיחה הקשה הבהיר זיני לרמטכ"ל כי לא התראיין לתפקיד ראש השב"כ וכי השיחה עם ראש הממשלה נערכה במהלך סיור שגרתי בצאלים, שהתקיים לפני שבועיים.

בתוך כך, במערכת הפוליטית תוקפים בחריפות את שר הביטחון ישראל כ"ץ: "כשהוא מונה לתפקיד, הוא השמיע קולות של בולדוזר, אבל מאז הוא הפך לנמר של נייר ועושה דברה של המערכת הצבאית. במקום לפקח על המערכת ולדאוג שהיא תיישם את מדיניות הממשלה, שר הביטחון הפך ל'יס-מן' של המערכת ומעדיף לתקוף חברי כנסת שעושים את תפקידם, רק בגלל ששאלו שאלות על צה"ל". דברי הגורם בשיחה עם 'המחדש'.

לדברי הגורם הפוליטי, ההדחה הנוכחית של האלוף זיני מצטרפת לשורת אירועים שבהם הרמטכ"ל לא חושש לפעול נגד הממשלה, בזמן ששר הביטחון שותק. "אם בימים הראשונים ראינו הודעות והנחיות נגד הרמטכ"ל, עכשיו מתברר ששר הביטחון מורתע ולא מסוגל לעשות דבר נגד רמטכ"ל שעושה ככל העולה על רוחו".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסי טייב, הגיב בחריפות לחשיפת 'המחדש' על מקרה האפליה כנגד תלמידים שביקשו להניח תפילין בתיכון 'דרור' במועצה האזורית לב השרון.

"הנחת תפילין היא מסורת שליוותה את עם ישראל לאורך הדורות, גם בשעות החשוכות ביותר של ההיסטוריה שלנו", אמר טייב. "לא יתכן שבמדינת היהודים, תלמידים לא יוכלו לקיים מצווה בסיסית זו בתחומי בית ספרם. אני קורא להנהלת המוסד לשקול את החלטתם, ולאפשר לכל תלמיד המעוניין בכך להניח תפילין".

כפי שחשף 'המחדש', נערים מתיכון 'דרור' טוענים לאפליה חמורה ולהתנכלות מצד הנהלת התיכון, לאחר שהקימו דוכן תפילין בשטח המוסד החינוכי. מספר בני נוער שהתחזקו לאחרונה ומשתתפים בשיעורי תורה, החליטו להתחזק ולהניח תפילין יחד עם חבריהם מהתיכון. אחד הנערים אף רכש על חשבונו דוכן תפילין במטרה לזכות גם את חבריו.

הבעיות החלו כאשר מנהלת התיכון לאה רוזנשטוק החרימה את הדוכן בטענה ש"התקבלו מספר תלונות נגד הדוכן" והיא לא תאפשר הדתה בבית הספר.

על אף החרמת דוכן התפילין, בימים האחרונים הוצבו בתיכון דוכנים אחרים שנויים במחלוקת, עם תכנים המנוגדים לרוח ישראל סבא, תוך שימוש בדגלים צבעוניים והפצת פליירים. אחד הנערים זעם: "את זה מותר להחצין בראש כל חוצות ובאישור המנהלת, אבל להניח תפילין בחוץ, לא מסכימים לנו. אומרים לנו: 'מי שרוצה, שיניח לבד בלי שיראו אותו'".

בעקבות הקמת הדוכנים המנוגדים ליהדות ובגיבוי ההנהלה, הנערים המתחזקים שמגיעים לשיעורים במדרשיית 'עוד יוסף חי – שער אפרים' בראשות הרב עזרא הללויה, החליטו שלא לשתוק עוד. הם הביאו תפילין מביתם והתמקמו על אחד מהשולחנות בחצר בית הספר, שם הקימו דוכן תפילין אלטרנטיבי.

"הגענו כמויות של בחורים, לא כהתרסה, אלא להראות שגם אנחנו רוצים להניח תפילין והם לא ימנעו מאיתנו לעשות את זה", סיפר אחד התלמידים. "קיימנו תפילה להחזרת החטופים, השמענו שירים ועשינו שמח, אבל המנהלת התנגדה גם לזה בטענה שאנחנו עושים זאת כדי להתריס נגד ההנהלה".

המועצה האזורית לב השרון מסרה בתגובה: "המועצה האזורית לב השרון מכירה את המקרה המדובר בתיכון דרור ומתייחסת אליו ברצינות רבה. אנו מחויבים לשמירה על חופש הביטוי והדת של כלל תלמידינו, תוך הבטחת סביבה לימודית מכילה ומכבדת".

לדברי המועצה, "המקרה הנוכחי נמצא בבחינה מעמיקה מול הנהלת בית הספר. במידת הצורך, יועברו הנחיות ברורות שיבטיחו יחס שוויוני והוגן לכלל האוכלוסיות במוסד החינוכי. אנו פועלים להבטיח שכל תלמיד יוכל להביע את אמונותיו באופן חופשי, כל עוד הדבר נעשה בכבוד וללא כפייה. המועצה מודה על העלאת הנושא ומחויבת לפעול למען סביבה חינוכית שוויונית ומכילה".

בבוקר שלאחר ההכרזה על מינויו לתפקיד ראש השב"כ, לשכת ראש הממשלה מפרסמת כי בחודש מארס 2023, כחצי שנה לפני טבח השבעה באוקטובר, התבקש האלוף דוד זיני על-ידי מפקד אוגדת עזה לבחון את אופן התנהלות והיערכות האוגדה וגילה ממצאים חמורים במיוחד.

הדגש בבדיקה היה על פשיטה בהפתעה והאלוף זיני הנחה לסמן תורפות ונושאים לשיפור באופן הפעולה. בדו"ח הסודי של האלוף זיני הוא מצא ליקויים שונים בהיערכות לאירוע מסוג זה ובמסגרת מסקנות הדו"ח, כתב זיני כי כמעט בכל גזרה ניתן לבצע פשיטה על כוחותינו בהפתעה.

רגע לאחר ההכרזה על מינויו לתפקיד ראש השב"כ, ראש הממשלה נתניהו אישר לפרסם קטע מתוך מסקנות הדו"ח של האלוף זיני, שנמסר למפקד אוגדת עזה במארס 2023.

זיני מתריע וכותב: "כמעט בכל גזרה ניתן לבצע פשיטה על כוחותינו בהפתעה, באופן שבו הכלל 'נופתע אך לא נוכרע' לא מתקיים… ישנם דרכי-פעולה אפשריות רבות לביצוע פשיטה בהפתעה על כוחותינו (בשגרה). לעניות דעתי הדפ"א העל-קרקעית היא הסבירה והקלה ביותר".

האלוף הדתי המוערך, מוסיף ומפרט: "כולם מדברים את הכותרת 'פשיטה בהפתעה' או 'אירוע מורכב בהפתעה', אך כשפורטים את האיום לפרוטות ההבנה והיישום 'חלולים' או לא-קיימים. לכלל הכוחות לא מדומיין בראש התרחיש או התרחישים, ולפיכך המעשה חסר מאוד […]. בהיעדר תרחישים מפורטים, הכוחות לא יודעים מה לחפש ואל מול מה להיערך. […] הפער המרכזי הוא התודעה של הכוחות והמערכת".

נערים מתיכון 'דרור' שבמועצה האזורית לב השרון, טוענים לאפליה חמורה ולהתנכלות מצד הנהלת התיכון, לאחר שהקימו דוכן תפילין בשטח המוסד החינוכי.

מהמידע שהגיע לידי 'המחדש' עולה כי מספר בני נוער, שהתחזקו לאחרונה ומשתתפים בשיעורי תורה, החליטו להתחזק ולהניח תפילין, יחד עם חבריהם מהתיכון. אחד הנערים אף רכש על חשבונו דוכן תפילין, זאת במטרה לזכות גם את חבריו.

אלא שכאן החלו להיתקל בבעיות, לאחר שמנהלת התיכון לאה רוזנשטוק, החרימה את הדוכן על דעת עצמה בטענה ש-"התקבלו מספר תלונות נגד הדוכן" והיא לא תאפשר הדתה בבית הספר.

על אף זאת, בימים האחרונים הוצבו בתיכון דוכנים אחרים שנויים במחלוקת, עם תכנים המנוגדים בתכלית נגד רוח ישראל סבא, תוך שימוש בדגלים צבעוניים והפצת פליירים בנושא. אחד הנערים ששוחח עם 'המחדש' זעם על הצבת הדוכנים "את זה מותר להחצין בראש כל חוצות ובאישור המנהלת, אבל להניח תפילין בחוץ, לא מסכימים לנו. אומרים לנו: 'מי שרוצה, שיניח לבד בלי שיראו אותו'".

בעקבות הקמת הדוכנים המנוגדים ליהדות ובגיבוי ההנהלה, הנערים המתחזקים שמגיעים לשיעורים במדרשיית 'עוד יוסף חי – שער אפרים' בראשות הרב עזרא הללויה, החליטו שלא לשתוק עוד ובעקבות כך הביאו תפילין מביתם וההתמקמו על אחד מהשולחנות בחצר בית הספר, שם הקימו דוכן תפילין אלטרנטיבי, במקום זה שנלקח מהם. "הגענו כמויות של בחורים, לא כהתרסה, אלא להראות שגם אנחנו רוצים להניח תפילין והם לא ימנעו מאיתנו לעשות את זה. קיימנו תפילה להחזרת החטופים, השמענו שירים ועשינו שמח, אבל המנהלת התנגדה גם לזה בטענה שאנחנו עושים זאת כדי להתריס נגד ההנהלה" סיפר ל'המחדש'.

בעקבות הטענות, פנינו לקבלת תגובת המועצה האזורית לב השרון, שם מסרו כי "המועצה האזורית לב השרון מכירה את המקרה המדובר בתיכון דרור ומתייחסת אליו ברצינות רבה. אנו מחויבים לשמירה על חופש הביטוי והדת של כלל תלמידינו, תוך הבטחת סביבה לימודית מכילה ומכבדת.

המקרה הנוכחי נמצא בבחינה מעמיקה מול הנהלת בית הספר. במידת הצורך, יועברו הנחיות ברורות שיבטיחו יחס שוויוני והוגן לכלל האוכלוסיות במוסד החינוכי. אנו פועלים להבטיח שכל תלמיד יוכל להביע את אמונותיו באופן חופשי, כל עוד הדבר נעשה בכבוד וללא כפייה. המועצה מודה על העלאת הנושא ומחויבת לפעול למען סביבה חינוכית שוויונית ומכילה".

בעולם התקשורת הישראלי מתחוללת מהפכה שקטה. יותר ויותר צעירים חרדים אינם מסתפקים בצפייה מהצד – הם חולמים להשתלב במוקדי ההשפעה התקשורתיים, לשנות את השיח ולהביא את קולם האותנטי אל המסך. מאחורי חלום זה עומדת תוכנית מקצועית אחת: "טאלנט מדיה".

התוכנית שמשנה את כללי המשחק

טאלנט מדיה אינה רק בית ספר – זהו מסלול מדויק שנבנה במיוחד עבור הציבור החרדי. התוכנית משלבת לימודים עיוניים ברמה גבוהה לצד התנסות מעשית באולפן מקצועי פעיל. במהלך הלימודים האינטנסיביים, כל משתתף יוצר תוכנית גמר אישית מול מצלמות, ורוכש כלים מקצועיים המכינים אותו לעבודה בתעשייה האמיתית.

הייחודיות של טאלנט מדיה טמונה בשיתוף הפעולה המתקיים מזה שנים עם תאגיד תקשורת מוביל בארץ. במסגרת זו, התלמידים:

• מתנסים בעבודה מעשית בשטח
• זוכים לחניכה מקצועית ישירה מאנשי התאגיד
• רוכשים ניסיון שמקנה יתרון ממשי להשתלבות בתעשייה

בוגרי התוכנית שיעמדו במכרזים נהנים מסיכוי גבוה במיוחד להיקלט בשורות התאגיד ובגופי תקשורת נוספים. ואכן, בוגרי טאלנט כבר משולבים כיום בערוצים המרכזיים ביותר בישראל, בתחנות הרדיו החרדיות המובילות, ובתפקידי השפעה במגוון מדיות.

מי עומד מאחורי המהפכה?

את טאלנט מדיה מוביל טל שבתאי – שדרן, שחקן, יוצר ובמאי בעל ניסיון עשיר בעולם התקשורת. טל, ששימש בעבר כשדרן ב'קול ישראל' ועבר למגוון תפקידי משחק, בימוי והפקה, מציג שילוב ייחודי: הוא חזר בתשובה ולמד תורה בישיבת 'אור החיים' של הגאון הרב ראובן אלבז שליט"א, אך ממשיך לפעול בתחום התקשורת – משדר סליחות בתאגיד ומביים הפקות לציבור החרדי.

מתוך הבנה עמוקה של שני העולמות, הקים טל את טאלנט מדיה כבית חם לצעירים וצעירות חרדים שרוצים להשפיע – בלי לוותר על דרכם.

מסלול מותאם לחיים החרדיים

טאלנט מדיה מציעה מסלול המותאם במיוחד לאורח החיים החרדי:

• הפרדה מלאה: ימי לימודים נפרדים לגברים ולנשים
• גמישות: פעם בשבוע בלבד, למשך שלושה חודשים
• שילוב קל: אפשרות לשלב את הלימודים עם שגרת החיים

צוות המרצים מורכב כולו מאנשי מקצוע פעילים בתעשייה – מהשמות המובילים בתקשורת החרדית והכללית. אלה מביאים עמם ניסיון מעשי, הבנה פרקטית, וקשרים אמיתיים בענף.

ההזדמנות שלכם להשפיע

אם אתם נושמים אקטואליה וחולמים על עשייה בתקשורת ובמדיה, זוהי ההזדמנות שלכם להצטרף למהפכה. טאלנט מדיה מציעה מסלול איכותי, תכליתי ומוכח שמביא תוצאות בשטח.

מחזור 22 של טאלנט מדיה נפתח כעת וההרשמה בעיצומה. היו חלק ממהפכת התקשורת החרדית – הצטרפו לטאלנט מדיה.

לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן.

וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. (ויקרא כה, יז)

רש"י כתב, שהזהיר כאן על אונאת דברים, שלא יקניט איש את חברו ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ, ואם תאמר, מי יודע אם התכוונתי לרעה, לכך נאמר ויראת מאלקיך, היודע מחשבות הוא יודע, כל דבר המסור ללב, שאין מכיר אלא מי שהמחשבה בלבו, נאמר בו ויראת מאלקיך.

והנה מצינו בגמ' בבבא מציעא (נח, ב) 'לא תונו איש את עמיתו' שהכתוב מדבר באונאת דברים, לפי שאונאת ממון נלמד כבר מהפסוק 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך', כיצד, אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים, אם היה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך, ואם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה, ואם היו יסורין באין עליו, ואם היו חלאים באין עליו, או שהיה מקבר את בניו, אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חבריו לאיוב 'הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך זכר נא מי הוא נקי אבד'.

וכן אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו, לא יאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה, ויודע בו שלא מכר מעולם, רבי יהודה אומר, אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים, שהרי הדבר מסור ללב, וכל דבר המסור ללב נאמר בו 'ויראת מאלקיך', וכתב רש"י, שנאמר בו 'ויראת מאלקיך', שהדברים הללו רק לבו של מי שעושה אותם יודע אם מתכוון לרעה, ויכול לומר שלא עשה אלא לטובה, וכל דבר המסור ללב, של אדם, נאמר בו שיהא ירא מן היודע מחשבות, אם לטובה אם לאונאה, ובערוך השולחן (חו"מ רכח, ב) כתב, שמבואר שיש אונאת דברים שהיא במסחר, ויש אונאת דברים שהיא בענייני הנפש.

לא יתלה עיניו על המקח

ובמאירי כתב לבאר, מה האיסור לשלא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח שהרי מתוך שהוא בוש לומר שאינו רוצה ליקח אומר לו שאינו שוה כל כך ואחרים שומעים ונמצא גורם לו הפסד, ועוד ביאר שאפילו לא היה אדם שם מ"מ הוא מטריחו ומצערו שחשב למכור ולא מכר.

ובראב"ד (ספרא בהר פרשה ג פ"ד) ביאר, מפני שגונב דעתו שהוא סבור שיש בדעתו לקנותו והוא אינו אלא מתלוצץ בו והרי הוא כסך שמן מפך ריקן מפני שהוא גונב דעת חברו שזה סבור שמכבדו ואינו אלא מתלוצץ בו, ובתוספתא מפרשים, מפני שמשביח דעתו של מוכר, ואפשר לומר שמשביח את דעתו על דבר חנם וליצנות וגניבות דעת.

העולה מזה שרק את בעל הבית אסור לשאול לפי שמצערו ואם שואל רק את העובד בחנות מותר, וכן אם אומר שרוצה לברר את המחיר מותר באופן זה, וכ"כ הגרח"ק.

מכנה שם לחברו

ומצינו שם בגמ', שכל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים, שבחילה פניו מאדימות ולבסוף מלבין, וכ' בתוספות, מה שמאדים בתחילה לפי שהדמים מתאספים לברוח, ואמר רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן, המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא, שאל אביי את רב דימי, במה זהירין במערבא, ואמר לו, שלא יחוורו פני חברו, שאמר רבי חנינא, שכל היורדין לגיהנם עולים, חוץ משלשה שיורדים ואין עולים, הבא על אשת איש, והמלבין פני חבירו ברבים, והמכנה שם רע לחבירו, מכנה היינו מלבין, אלא לומר שאפי' שרגיל שמכנים אותו כך, ואין פניו מתלבנות, ומכל מקום שמתכוון להכלימו.

ומבואר בדברי רש"י שם שאפי' שאינו מתבייש בכך אסור לכנותו, וכ"כ בפלא יועץ (כינוי) והכס"מ בדעת רש"י וכן משמע בלשון הטור והשו"ע, אמנם ברמב"ם (פ"ו הל' דעות ה"ח) כתב, שלא יקרא לו בשמו שהוא בוש ממנו, ומבואר שדוקא באופן שמתבייש בזה, אמנם קשה לקבוע בזה מה נחשב שמתבייש ויש לנהוג לחומרא בספק דאורייתא, וכן אם יש לאדם שני שמות ואין רוצה שיקראו לו בשם אחד, או לכנותו על שם מום שיש בו ודאי אסור.

לביישו בפניו

כתב בשולחן ערוך (חו"מ תכ, לח) רקק בחברו, חייב, אבל רקק בבגדיו, או שביישו בדברים, פטור, ויש לבית דין בכל מקום ובכל זמן לגדור כפי מה שיראו, ויש אומרים שמנדין אותו עד שיפייס המבוייש, וכתב הרמ"א, וי"א שמכין אותו מכת מרדות, והמוציא שם רע על חברו, הוא בכלל המבייש בדברים, וכתב הסמ"ע (סקמ"ט), שמשמע מהגמ' שאפילו שלא ברבים אסור, אלא שאינו חמור כ"כ כמלבין פניו ברבים, וכן משמע ברמב"ם (פ"ו מה' דעות), וכתב הח"ח בפתיחה (לאוין אות יד) דמה שמשמע מרש"י שם דהיינו דוקא ברבים, אפשר שלא חלק על הרמב"ם, אלא שנקט שאם מביישו ברבים דרך שמשתנים פניו אפילו אינו מדבר אתו קשות, אבל אם דיבר אתו קשות עד שמתבייש, אפילו בינו לבין עצמו עובר, והמצער חברו עובר בלא תונו אפילו אינו מתבייש, והמבייש עובר בשני לאוין.

שורש האיסור שלא לצער חברו

כתב בספר החינוך (מצוה שלח) שלא להונות אחד מישראל בדברים, כלומר שלא נאמר לישראל דברים שיכאיבוהו ויצערוהו ואין בו כח להעזר מהם, שורש מצוה זו ידוע, כי הוא לתת שלום בין הבריות, וגדול השלום שבו הברכה מצויה בעולם וקשה המחלוקת, כמה קללות וכמה תקלות תלויות בו, מדיני המצוה, שלא להכאיב הבריות בשום דבר ולא לביישם, ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות, ואפילו בקטנים ראוי להזהר שלא להכאיבן בדברים יותר מדי, זולתי במה שצריכין הרבה כדי שיקחו מוסר, ואפילו בבניו ובנותיו ובני ביתו של אדם, והמיקל בהם שלא לצערן בענינים אלה, ימצא חיים ברכה וכבוד.

וכ"כ בספר המצוות לרמב"ם (לא תעשה רנא), שהזהירנו מהונות קצתנו את קצתנו בדברים. והוא שנאמר לו מאמרים יכאיבוהו ויכעיסוהו ולא יוכל לעמוד מפני שיתבייש מהם, וכן מבואר בשערי תשובה (שער ג אות כד), המצער כל איש מישראל עובר בלא תעשה, שנאמר 'ולא תונו איש את עמיתו', והוא מענין הצער והמצוק, ובהמשך (קסג) ביאר מה האיסור לצער את חברו, כי האנוש רמה ותולעה, וכן נקרא גם עוד בחיים חייתו, ולא דיו שלא ישח ולא ישפל, כי ישתרר גם השתרר שלא לשם שמים, וגם במחשבת הגאוה מבלי השתרר נפסד האדם, שנאמר (משלי טז, ה) 'תועבת ה' כל גבה לב, ועוד כתב (קסה), כי הוא מצער את הצבור בהטלת אימתו, ונאמר (ויקרא כה, יז) 'ולא תונו איש את עמיתו', והוא על ענין הצער בדברים כאשר בארנו כבר.

ובשולחן ערוך הרב (חו"מ הל' אונאה סעיף כח) שגם המקללו בפניו יש בו משום אונאת דברים לבד מאיסור קללה לשום אדם מישראל שהוא אפילו שלא בפניו כמ"ש 'לא תקלל חרש', ובאור החיים כתב, שגם המרמה את חברו בדברי שקר הוא בכלל אונאת דברים, ובקובץ אגרות לחזון איש (ח"א ריא) כתב, שיש לדקדק בשמירת לא תעשה שאדם דש בעקביו וביחוד בין אדם לחברו והרי צריך ליזהר שלא לגרום צער לחברו בדיבור קל אף לרגע ויש בזה לא תעשה דאורייתא, וכתב ביראים (סימן קפ), כשם שאונאה בדברים כך אונאה בעין רע שאמר פני רעים שמסור ללב.

וכתב הגרי"פ פערלא בספר המצוות לרס"ג (הרב (עשה כח) בלאו של 'לא תשא עליו חטא', שלא יביישנו וילבין פניו ברבים בשעת תוכחה אלא יוכיחנו בצנעא, והקשה שהרי נלמד איסור זה מאונאת דברים, שמלבין פני חברו הוא בכלל אונאת דברים, שהאיסור הוא שלא לבייש את חברו ולהלבין פנים, וכתב לבאר, שלומדים מלא תונו גם אזהרה למצער חברו בלא הלבנת פנים, וכן בגמרא ערכין ובספרא אמרו הוכח תוכיח יכול אפילו מוכיחו ופניו משתנות ת"ל ולא תשא עליו חטא וכו', הרי שכתב שאזהרת לא תשא עליו חטא היינו שלא ימנע מלהוכיחו בדברים, שכל שמתבייש פניו מלבינים, וביוש קרי הלבנת והשתנות פניו.

גזל שינה

ובפתחי חושן (ח"ה גניבה ואונאה) כתב לגבי גזל שינה, כיון שצער גדול הוא הרי זה בכלל לא תונו, ולשון גזל אינו מדויק כ"כ בזה אבל איסור צער ודאי יש בזה, וכ"כ בשו"ת קרן לדוד (או"ח סימן יח) שאסור מן התורה להקיץ חברו בשנתו משום צער, וכתב שם אם חייב להקיצו כדי שיקיים מצוה דאורייתא או דרבנן או לאפרושי מאיסורא, וגם עובר משום ואהבת לרעך כמוך, והזכיר שם במי שעושה רעש בביתו או ברחוב בשעה שהשכנים ישנים, ונראה פשוט שה"ה הגר בקומה עליונה ועושה רעש באופן שמפריע לשכן שלמטה במנוחתו, ה"ז בכלל מצער.

אונאה ליראי השם ולרשעים

ובגמ' שם, אמר רב חננא בריה דרב אידי, מאי דכתיב 'ולא תונו איש את עמיתו', עם שאתך בתורה ובמצוות אל תונהו, ובנמוקי יוסף (לב, ב מדפי הרי"ף) הביא מהרי"ף שלמדנו שלא הזהיר הכתוב באונאת דברים אלא יראי השם, ועוד הביא בשם המדרש, אם הונה עצמך מותר אתה להונהו שזה אינו קרוי עמיתך, וכן מצינו בגמ' במגילה (כה, ב) שמי שיצא עליו שם רע בודאי, שמותר לגנותו, כמו שמצינו במועד קטן (יז, א) ברב יהודה שנדה אותו תלמיד ואמר שמי שעבר על דברי רבנן מותר לקרותו עבריין וכ"כ הרמ"ה מקוצי.

וכ"כ הב"ח בשם המרדכי הארוך שבאונאת ממון אסור אפי' שאינו מקיים את המצוה, לפי שנאמר שם 'אל תונו איש את אחיו' אפי' שאינו אחיך, וכ' הב"ח בשם ספר החכמה, שא"כ נמצא שאונאת ממון חמור יותר מאונאת דברים, והרי מצינו שגדול אונאת דברים מאונאת ממון, ואפשר לומר שמיעט גוי אבל ישראל אפילו אין עושה מעשה עמך, אמנם מדברי הגמ' משמע שאם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך, משמע שאם אינו בעל תשובה אין בו אונאת דברים, והביא בשם בשם הר"א מרעגנשפורג מהגמ' בבבא בתרא (קנו, א) שאם הוא רשע ואין בידינו לכופו בענין אחר לקיים דברי תורה שאם מכים את גופו לקיים מצות, כ"ש שאת ממונו, וא"כ מותר גם באונאת ממון כדי שיחזור בו מרשעתו.

בשולחן ערוך (חו"מ רכח, א) כתב, כשם שאונאה במקח וממכר, כך אונאה בדברים, וכתב הרמ"א ויש אומרים שאין מצווין על אונאת דברים אלא ליראי השם (נ"י), ומי שמאנה את עצמו מותר להונהו (שם בשם המדרש), ובסמ"ע (סק"ד) כתב, שבלשון המדרש כתב שאם הונה עצמך מותר וכו', שיש שפירשו, אם אחד מאנה אותך, ג"כ אתה מותר להונהו, והיינו עצמו של זה שחוזר להנהו, והקשה, שאי"ז משמע בלשון, וכן אפי' אם מאנה אחרים, אלא ביאר שמדובר באופן שמזלזל בכבוד עצמו ונפשו, שבזה לא הזהירה התורה וגם אחרים מותרים להונהו ולזלזל בכבודו, שאיש כזה אינו ירא שמים, וכן משמע קצת בנ"י וכתב לבאר שאינו נקרא עמיתך, לפי שאינו מכלל בני הישוב והדרך ארץ.

וכתב החפץ חיים (חובת השמירה פרק יד), שנראה דהיינו דוקא בדבר שמפורסם בישראל לאיסור, ואצלו הופקר הדבר, אבל סתם איש כל שהוא בכלל ישראל, יש עליו איסור אונאת דברים, ששייך בכל אדם אפילו אינם שוין במדרגתן, וכמאמר התנא באבות אל תהי בז לכל אדם, וכללו בזה, אפילו אחד חכם אחד עם הארץ כל שלא הופקר אצלו איסורי תורה.

אונאת אשתו

עוד מצינו שם בגמ', אמר רב, לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו לצערה, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה, וכתב רש"י, שפורענות אונאתה ממהר לבא, אמר רבי חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה לאדם אלא בשביל אשתו שנאמר ולאברם היטיב בעבורה אמר להו רבא לבני מחוזא שיכבדו את נשותיהם כדי שיתעשרו עי"ז.

ובסמ"ע (סק"ה) כתב, לפי שהאשה רכה בטבע ועל צער מעט היא בוכה, והשם יתברך מקפיד על הדמעות, והביאו שם בגמרא, אמר אמר רבי אלעזר, מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנאמר 'גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי' ואף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו, שנאמר (תהילים לט, יג) 'שמעה תפילתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש', ופירש רש"י, אף על פי שתחילת הפסוק בשון בקשה הוא, מ"מ מ"ש אל תחרש לשון עתיד הוא, והיינו, בזאת אני בוטח שאין מדרכך לשתוק ולהחריש על הדמעות.

אונאה בשוגג

הנה בספר החינוך (מצוה רמג) במצות ואהבת לרעך כמוך כתב, שהעובר עליה ולא נזהר בממון חברו לשומרו, וכל שכן אם הזיק אותו בממון או צערו בשום דבר לדעת, ביטל עשה זה, ומשמע שבשוגג אינו עובר, וכ"כ (מצוה רמ) שלא להלבין פני אדם מישראל, שהעובר עליה והלבין פני חברו ברבים במזיד, עבר על מצות מלך, דוקא במזיד, וכ"כ הרמב"ן (ויקרא כה, יד) שהמאנה את חבירו לדעת עובר בלאו, וכ"כ בשו"ע (חו"מ רכח, ה) שאם כוונתו לביישו אסור, וכן מבואר בדברי רש"י, שהדבר מסור ללב שיכול לומר שהתכוון לטובה, ומשמע שאם היה מתכוון לטובה אין בזה איסור, וכ"כ המגיד משנה (פי"ד הל' מכירה הי"ח), ואם עשה מעשה שיודע שיוכל להזיק גם אם לא התכוון להזיק בפועל לחברו עובר באיסור.

אונאה ברמז

והנה מצינו שם בגמ', דרש רבא, מאי דכתיב 'ובצלעי שמחו ונאספו… קרעו ולא דמו', אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ, ולא עוד, אלא אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי, דוד, הבא על אשת איש מיתתו במה, ואני אומר להם, מיתתו בחנק, ויש לו חלק לעולם הבא, שהם עשו זאת הערמה וברמז כשואלים ממנו דבר הלכה, והתכוונו להקניטו.

ובספר החינוך (מצוה דלח) כתב, שראוי להזהר שאפילו ברמז דבריו לא יהי נשמע חירוף לבני אדם, כי התורה הקפידה הרבה באונאת הדברים, לפי שהוא דבר קשה מאד ללב הבריות, והרבה מבני אדם יקפידו עליהן יותר מן הממון, וכמו שאמר,ו גדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שבאונאת דברים הוא אומר ויראת מאלקיך וגו', וכל אחד צריך להזהר כפי מה שיראה, כי השם ברוך הוא הוא יודע כל פסיעותיו וכל רמיזותיו, כי האדם יראה לעינים והוא יראה ללבב, וכ"כ החפץ חיים בחובת השמירה (פרק יד), שגם בכתב או ברמז שייך איסור של אונאת דברים, אם כונתו לצערו. וכמו לענין איסור לשה"ר ורכילות כמבואר בחפץ חיים.

אם מורידים אותו מאומנותו

ובשו"ת חתם סופר (ח"ה חו"מ קעו) כתב השואל, באחד שפגע באיש נכבד שהתל בו שילדה אשתו של השוחט בן זכר ושמכבדו במצות מילת בנו באשר ידע שמהדר מאוד על מצוה זו, ונסע לאותו מקום ארבע שעות ושיקר אותו האיש לפי שילדה נקבה והיה לשחוק בעיני כל, האם צריך לפטר את השוחט מאומנתו על אותו מעשה, והביא החת"ס שיש בזה דין אונאה שהרי מצינו בגמ' בב"מ שאם היו חמרים מבקשים תבואה ממנו ואמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר לעולם, ופסק השו"ע (חו"מ רכח, ד) שעובר על לאו דלא תונו, ובדיני ממונות מצינו שהשוכר את הפועל לעשות לו מלאכה ונמצא שאין לו, וצריך לשלם לו שכרו ושכר מילה הוא עשרה זהובים, ושכר פסיעות אין בידי לשער, ויש לפטרו מאומנותו עד שירצה אותו.

להתחתן לפני האח הגדול

בשו"ת אגרות משה (אהע"ז ח"ב סי' א) כתב השואל, אם אח צעיר יכול להתחתן קודם אחיו הגדול כשאחיו מקפיד, וכתב, שיכול גם לכתחלה האח הצעיר להתחתן אפי' שאחיו הגדול לא נזדמן לו עדיין אשה לישאנה, כי הרי הוא מחוייב לישא אשה ואיך שייך שלא יקיים חיובו בשביל אחיו הגדול, ואפי' שזה באונס שלא נזדמנה ההוגנת לו, מ"מ לא יבטל גם הצעיר מצותו, וכן אם ימתין לאחיו כבר לא ירצו בשידוך שהוא שידוך הגון, ודאי שאין עליו להפסיד ענין חשוב בשביל זה, ומה שהביאו ראיה מהש"ך (יו"ד רמד, סקי"ג) לאסור, היינו דוקא כשהשתדכו שני האחים והנידון מי קודם לנישואים, שהולכים אחר הגדול ואפי' שהקטן יותר חכם, כיון שאמר רב אמי שבישיבה הלך אחר חכמה ובמסיבה הלך אחר זקנה, דהיינו של משתה וכן לנישואין.

ומה שרצו לומר שיש להמנע משום שהוא בושת לאח הגדול, כעין הלבנת פנים שהוא איסור חמור, אפשר שכיוון ויש הרבה שרוצים ללמוד,  שחושבין שאחר הנישואין שיהיה רחיים בצוארו לא יוכל ללמד כדאיתא בקידושין (כט) ואיך שייך שיחכה לאחיו במה שרוצה לחכות עד שיזדמן לו אשה חשובה שתרצה בו, וגם מסתבר שלא שייך לאסור לאדם מלעשות עסקיו וכל צורכי גופו בטענה שאחד יתבייש ע"י זה במה שהוא לא הצליח כמותו. ולכן אין בזה שום איסור ואף לא שום דבר שלא כהוגן בזה שישא הצעיר תחלה ואדרבה זכה במצוה גדולה של נישואין ופו"ר שחייב בן עשרים.

גודל איסור אונאה

ומצינו שם בגמ' כמה גדול איסור אונאה, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי שם בגמ', גדול אונאת דברים מאונאת ממון, שזה נאמר בו ויראת מאלקיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלקיך, ורבי אלעזר אומר, זה בגופו וזה בממונו, רבי שמואל בר נחמני אמר, זה ניתן להישבון, וזה לא ניתן להישבון, ואמר רב חסדא, כל השערים של תפילה ננעלו חוץ משערי אונאה, שנאמר 'הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך', וכתב רש"י שהצועק על אונאת דברים – אין השער ננעל בפניו, אמר רבי אלעזר, הכל נפרע בידי שליח חוץ מאונאה, שנאמר ובידו אנך, אמר רבי אבהו, שלשה אין הפרגוד ננעל בפניהם, אונאה, וגזל, ועבודה זרה, אונאה – דכתיב ובידו אנך, גזל – דכתיב חמס ושד ישמע בה על פני תמיד, עבודה זרה – דכתיב העם המכעיסים אתי על פני תמיד.

וביאר האלשיך, במה שאמר 'אל תונו איש את עמיתו', לומר הלא בעיניך אתה איש שהוא חשוב ככל איש או אנשים שבמקרא, מה שאין כן שכנגדך שאתה נותן בו דופי ומביישו ומאנה אותו בדברים, וכן יראה לך כי צדיק אתה ממנו וראוי ליקרא ה' אלקיך מה שאין כן הוא והנך טועה, וזהו ולא תונו איש את עמיתו כו', כי על מה שאתה איש חשוב בעיניך הנה אצלי עמיתך וחברך איש כערכך, וזהו איש את עמיתו, כי אם איש חשוב אתה עמיתך דומה לך הוא זה, ואשר בעיניך שיותר תתייחס אתה ליקרא אני אלקיך, הנה ויראת מאלקיך, כי אני ה' אלקיכם כמוך כמוהו, כי מי יודע איזה יכשר לפניו יתברך הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com