אשה שלחה שאלה לרב ישראל מנשה "בסיעתא דשמיא כבוד הרב שלום! אם אפשר בבקשה לקבל הסבר על הגישה חרדית נגד יום הזכרון לחייילי צה"ל ונגד יום השואה! זה נורא חשוב לי, אם אפשר להתייחס במהרה. תודה, שבוע טוב, חג שמח וחודש טוב".
כתשובה הרב הביא בפניה כמה שורות מהרב דניאל בלס
למה החרדים לא עומדים בצפירה?
לשאלה זו, אותה נשאלתי רבות, כתבתי מספר תשובות. את חלקן שמעתי מרבנים שונים, ואת חלקן פיתחתי בסיעתא דישמייא. אני מניח ששאלה זו נשאלת כהתרסה, שהרי מרבית החילונים אינם מכבדים את הערכים החרדיים ולא יחששו לפגוע ברגשות הציבור החרדי על ידי נסיעה ברכבים ביום השבת או חגיגות העצמאות בימי העומר (ימי אבילות) וחגיגת הסילבסטר הנוצרי.
כאשר חילוני שואל אותך שאלה שכזו, ענה לו קודם כל בשאלה. כך היא דרכם של יהודים, לענות לשאלות בשאלות. שאלת מפתח שלנו תהיה: "האם אתה מכיר ציבור שמכבד את המתים יותר מהציבור החרדי?" (חפירת קברים, קדיש, ימי זיכרון ואבלות, משניות לעילוי נשמות, אזכרות, הדלקת נרות, ימי הילולא, עלייה לקבר, ועוד).
מובן שהחרדים מהווים את הציבור היחיד בישראל, אם לא בעולם, שמכבד את המתים ומנציח אותם יותר מכל ציבור אחר. די בעובדה זו, כדי ללמד אותנו שהעמידה בצפירה אין בה תועלת למתים, וכנראה גם ביזוי להם.
החילוני שואל מדוע החרדים אינם מכבדים את נספי השואה ויום הזיכרון על ידי עמידה בצפירה?
1. שאל את החילוני – "למה אני צריך לעמוד?"
תן לי סיבה אחת טובה לעמוד? על מה צריך לחשוב בזמן הזה? על גופות? על מוות? על נקמה בגרמניה? למיטב ידיעתי, הדבר היחיד שאנשים חושבים עליו בזמן הצפירה הוא "מתי זה כבר יגמר?"
- שאל אותו שאלה עניינית – "כיצד זה מועיל?"
אם אתה מאמין בתורה, העמידה לא עוזרת בכלום לנפטרים, ואם אתה לא מאמין בתורה, אתה במילא לא עוזר לנפטרים. - למד אותו היסטוריה – "אנו לא עומדים בצפירה כי זהו מנהג הגויים!"
זה מנהג הגויים ובזיון לנספים ששמרו מצוות. עוד מ-1919 הונהג במדינות חבר העמים הבריטי, בצרפת ובארצות הברית לעמוד דקת דומיה ב-11 בנובמבר עבור חללי מלחמת העולם הראשונה והשנייה. אבל אפילו הם ביטלו כבר את הצפירה, כאשר ממשיכים להשמיע אותה רק בכנסיות ובבנייני משרדים… בהולנד קבעו יום זיכרון ב-4 במאי, לזכר פלישת גרמניה להולנד ב-1940, והם היו עומדים בצפירה בשמונה בבוקר. זה מנהג מובהק של הגויים. המדינה החליטה לזכור את הנספים באמצעות טקס גויי לחלוטין, כאשר אפילו הנספים החילונים ביותר מהשואה חשו רגשי זעם נוראים על העוולה הגויית, כאשר כל מדינות העולם עצמו את עיניהם לנוכח מכונת התופת הגרמנית וזעקת היהודים המובאים בכח לגטאות מכל מדינה בעולם כדי לההרג בגרמניה. - שאל אותו שאלה אישית – "האם ככה היית זוכר את סבא שלך?"
האם אתה היית עוצר לעמוד לפני שעון מעורר כדי לזכור את סבך או סבתך אם נפטרו, האם היית מוכן לארגן צפירה בהספד? ואם אתה רואה בכך חוצפה ואידיוטיזם, כיצד תעז לנהוג באותה הדרך כלפי נספי השואה?
5. התווכח איתו על מוסר וערכים אנושיים – "כי זה ביזיון לנספים!"
ב-1951 היום נקרא בשם "יום השואה ומרד הגטאות", ולאחר מאבק ציבורי בחרו בשם המתפשר "יום השואה והגבורה". יום השואה נקבע כדי להלל את "היהודי הלוחם", את כל מי שלא הלך כצאן לטבח… אך מה עם כל המסכנים שעמדו בזוועות המלחמה, שניסו לשרוד, שהבריחו מזון וקידשו את החיים?! יום השואה נקבע על פי המרד בגטו ורשה, האם זו הגבורה היהודית?! ומה עם כל אלו שקידשו שם שמים והקריבו את חייהם כדי לשמור על הפסח? - הסבר לו את הסתירה הפנימית שבמעשה – "אתה חושב שצפירה מתאימה כדי לכבד את הנספים?"
תאר לעצמך איש שיוצא מהרכב שלו ועומד עד סוף הצפירה אך ממשיך לעמוד גם כשהיא נגמרת, כך שהוא עוצר את כל התנועה. צועקים לו הנהגים לנסוע, "מה אתה עושה?!", והוא יענה להם "אני מכבד את הנספים, אז אני מחמיר ועומד עוד שלוש דקות…". שנינו מבינים שהצפירה היא לא משהו קדוש. - למד אותו כמה אנחנו מתחשבים – "קרא תהילים ולמד משניות!"
- הידעת שרבנים פסקו לכל בני הציבור החרדי, שאם הם נמצאים במקרה בין חילונים בעת הצפירה, שיעמדו יחד עם כולם כדי שלא לפגוע ברגשות החילונים! תארו לעצמכם אם היו החילונים מתחשבים כל כך ברגשות הציבור החרדי, ולא נוסעים בשבת לפני חרדי… אנו כמובן תמיד ממליצים לקרוא תהילים וללמוד משניות לעילוי נשמות נספי השואה בכל ימות השנה, ולאו דווקא ביום "מרד הגטאות" של ה"גבורה הפיזית".
- תמיד ניתן ללמוד, להדליק נרות נשמה ולקרוא תהילים למען הנספים, אך אין שום סיבה לעמוד כשעושים זאת…
עוד תשובה שענה הרב ישראל מנשה לאשה "תארי לך, שש"ס תהיה מחר מפלגת שלטון, והיא תעביר חוק על הדלקת נרות שבת, הרי כל החילונים יצעקוכפיה חרדיתוכו, הנה לך דוגמא שלכפיה חילונית`, בו החילונים מבינים מדי שנה בשנה שעל החרדים לכבד זכר הנרצחים בדיוק בדרך שבו התותה הועדה לעיני טקסים. גם לנו החרדים המון קרובים שנפלו בשואה ובמערכות ישראל, ויש לנו את הדרכים שלנו לכבד את זכרם ולעשות משהו אמיתי לתועלת נשמתם, "עכ"פ לפי האמונה שלנו", זהו הגישה החרדית, ולפלא איך שאנשים חילוניים לא מבינים את זה מעצמם"
וואוו.
חזק ביותר.
הלוואי ואזכור את כל זה אם מישו ישאל אותי פעם..
נקווה שאפאחד לא ישאל..🤐
ברור שאין לזה משמעות אבל אם יש ליד חילוני למה לא
זה עברה??
בסה"כ דקה וחצי תגיד בזמן הזה מישניות
זה מראה שמכבדים את המנהג הגויי. למרות שזה לא ממש קידוש שם שמים (קידוש שם שמים כלפי שמיא דווקא) בכל זאת עומדים במקומות ציבוריים כדי לא לגרום למחלוקות, הכפשות וכו'
ב"ה
קולע, מדויק ומקיף את כל ההיבטים.
מאד מחכים! תודה וישר כוח.
נכון וחזק ביותר
אמת ויציב….
אנחנו היחידים שמנציחים את נספי השואה….למי מנספי השואה קראו ספיר? רותם? מאי? גיא? לנספי השואה קראו שרה רבקה אברהם יצחק…..ומי קורה בשמות הללו?
מי שבאמת מנציח את נספי השואה….תחשבי על זה…..
לא דמדויק,אני מכירה הרבה שמות שלנספישואה כמו פרדריך, בז'יך, אנהועוד, אבל אכןאנחנו מנציחיםהרב יותר טוב את קדושיהשואה, במצוות ומעשים טובים
חזק ומאלף!!!!
שכויח!