הפרקליטות השמיטה את הסעיף והנאשם זוכה אחרי 7 שנים מעבירות קשות

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה בשנת 2014 כתב אישום חמור לבית משפט השלום בירושלים נגד בעל עסק מוכר על עבירות על פקודת מס הכנסה. הטענה היא כי במהלך השנים 2010-2000 בעל העסק לא הוציא חשבוניות מס, לא דיווח על הכנסותיו, שילם לעובדים במזומן ולא הוציא תלושי שכר כמתחייב בחוק. "במעשיו האמורים לעיל, במזיד ומתוך כוונה להתחמק ממס, השתמש הנאשם במרמה, עורמה או תחבולה לשם העלמת הכנסות בסכום שאינו ידוע למאשימה במהלך השנים 2005-2000, ולשם העלמת הכנסות בסכום אשר הינו לפחות 3,318,027 דולר", נכתב בכתב האישום שפורסם ע"י לירן תמרי באתר 'מיינט'.

עם פתיחת החקירה במס הכנסה ניהל בעל העסק משא ומתן על מנת להסדיר את מעשיו, הן במישור האזרחי והן בפלילי. לאחר משא ומתן הגיעו הצדדים להסכם שלפיו בעל העסק ישלם סך של 2.2 מיליון שקל, והסדר זה קיבל את אישור הפרקליטות.

פרקליטות המחוז העבירה טיוטת הסכם לרואה החשבון של בעל העסק, כאשר בסעיף 3 נכתב: "ההסכם הנ"ל מתייחס רק למישור האזרחי ולא למישור הפלילי". ילדיו של בעל העסק הופתעו מהסעיף והיו מוכנים לשלם כל סכום כדי לסיים את ההליכים שנפתחו נגד אביהם – ובעיקר את ההליך הפלילי, שהיה צפוי כי ישלח את האב לשנות מאסר בפועל. בפרקליטות ניסחו מחדש את סעיף 3, ונכתב: "הסרת המחדל מותנית בתשלום המס במלואו". בנקודה זו שני ילדיו מכרו את דירותיהם ושילמו את הסכום שנקבע, בסך 2.2 מיליון שקל.

בהכרעת הדין כתב השופט דב פולוק: "עד מהרה הוברר שמבחינת המדינה יש לקרוא את ההסכם הסופי כאילו הוא כולל את סעיף 3 בטיוטת ההסכם, דהיינו ההסכם אינו חל במישור הפלילי, למרות שסעיף זה הושמט מההסכם לדרישת נציגי הנאשם… התעוררה בליבי המסקנה הקשה שבמקרה דנן השמטת סעיף 3 של הטיוטה מההסכם הסופי היוותה מעשה הטעיה וחוסר תום לב של המדינה, כדי לגרום לחתימה על ההסכם ותשלום הסכום".

השופט הוסיף: "המדינה לא רק שלא הכירה בפסול במעשיהם אלא אף טענו בפניי שעל בית המשפט לסמוך את ידו על ההסכם כראשית הודאה. אדרבא, האשימו את הצד השני שלא הבינו את 'המשחק', את ההטעיה ואת חוסר תום הלב. יש לדחות על הסף כל הטענות".

במהלך הכרעת הדין מתח השופט ביקורת על אופן ההתנהלות של הפרקליטות: "על המדינה להתנהג ביושר, בתום לב ובהגינות כלפי אזרחיה. אילו סברו שסעיף 3 בטיוטת ההסכם הוא חלק מההסכם הסופי לא היה כל מקום להשמיטו מהנוסח הסופי. יש בהשמטת הסעיף, לכאורה בהסכמת הפרקליטות, לתת לצד השני להבין שהתנגדותם התקבלה וההליכים הפליליים יופסקו. התרשמות בית המשפט היא שהשינוי בנוסח נעשה על ידי המדינה כדי לגרום, תוך הטעיה וחוסר תום לב, לצד השני לשלם למדינה סכום של 2.2 מיליון שקל. וסיכם: "התנהלות המדינה במקרה זה מהווה פגיעה ממשית בצדק".

מהפרקליטות נמסר: "הכרעת הדין תלמד והפרקליטות תשקול את צעדיה".