שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו.
הרמב"ם בהלכות אישות פרק ט"ו כותב שתי הלכות,
אחת לגבר ואחת לאשה.
בהלכה י"ט הוא מסביר לגבר איך מתנהגים לאשה:
תכבד אותה יותר ממה שאתה מכבד אפילו את עצמך,
ותאהב אותה כפי שאתה אוהב את עצמך,
כי יותר מזה לא תוכל לאהוב אף אדם בעולם.
בהלכה כ' הוא כותב לאשה: תכבדי את בעלך כמו שר ומלך,
ותתנהגי אליו כאילו אין כמוהו בעולם.
לכאורה, אותן מילים רק בשינוי של זכר ונקבה.
אבל ממש לא!
מסביר לך הרמב"ם, שאשה לעולם לא יכולה לאהוב, להעריך, לפרגן, לשבח ולעשות טוב לבעלה לפני שהיא מבינה מה בעלה מחפש.
כי אם אשה תתנהג לבעלה כפי שהיא היתה רוצה שיתנהגו אליה, הרי שהבעל יסבול מכך.
בדיוק כפי שאם בעל יתנהג לאשתו כפי שהיה רוצה שיתנהגו אליו, הרי שהאשה תסבול מכך.
האשה בנויה מרגש, היא צריכה לשמוע מבעלה עד כמה הוא אוהב אותה,
היא צריכה לשמוע עד כמה הוא משתתף בצערה,
עד כמה אם מישהו פגע בה, הוא מבין עד כמה ליבה נצבט, ועד כמה זכוכית הפנימיות שלה נשברה לרסיסים.
הגבר, לעומת זאת, לא מוכן לשמוע את מילות הרחמנות הללו.
להיפך,
הוא רוצה לשמוע מאשתו עד כמה אין כמוהו בעולם,
עד כמה הוא חזק, עד כמה כאשר פוגעים בו הוא מתגבר על כך, ועד כמה הוא יכול להחזיר לאותו אחד שפגע בו,
אבל לא עשה לו את זה, אך ורק בגלל שהוא גדול וחזק.
אם ישנה בעיית תקשורת בינך לבין אשתך, לא בהכרח מישהו מכם מתנהג בצורה רעה,
יתכן ששניכם מדהימים לחלוטין, פשוט חוסר ההיכרות גורם לכם לדבר בצורה לא נכונה.
מה שאתה חושב שיעשה לך טוב, זה בדיוק מה שיעשה לאשתך רע,
בדיוק כפי שמה שאת חושבת שיעשה לך טוב, זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שיעשה לבעלך רע.
אשה תשמח לשמוע מבעלה עשרות פעמים ביום עד כמה הוא אוהב אותה, מה שיגרום לבעל לסלוד ולהגיד: "תפסיקי לספר לי, הבנתי פעם אחת שאת אוהבת אותי, יותר מזה אני לא רוצה לשמוע".
לומדים האחד על הצרכים של השני,
מפרגנים ומשבחים בדיוק בהתאמה אישית,
וזוכים לאהבה ואחווה, שלום ורעות,
ברוכים תהיו!