בנט התקשר לאביו של הלוחם אבל שכח את שמו: "נפרסם ההקלטה"

בשבת האחרונה נפצע אנוש הלוחם מיחידת המסתערבים של מג"ב, סמ"ר בראל חדריה שמואלי, במהלך העימותים הקשים על גדר המערכת. בראל נורה ונפגע בראשו, וממשיך להיאבק על חייו בבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם הוא מאושפז במחלקת טיפול נמרץ. אמו, ניצה, שוחחה הבוקר (ב') עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב־103fm, ומתחה ביקורת חריפה על ראש הממשלה נפתלי בנט ועל בכירי מערכת הביטחון.

ניצה שיתפה בפתח השיחה על מצבו של בנה: "שלומנו לא טוב, המון תפילות שבראל שלנו היקר יקום על הרגליים, שיחזור למשפחה, לחיים. הוא נלחם בגופו, בדמו ובנשמתו, על סתם. אתמול הוא עבר ניתוח בעיניים וניתוח ראש. נשארה עין אחת. המדינה לא שווה. הבן שלי מגיל 16 וחצי נתן את נשמתו לצבא, למדינת ישראל. בסוף? 8 שעות אתמול בחדר ניתוח, ואף אחד לא בא".

האם הלינה על כך שבכירי מערכת הביטחון והמערכת הפוליטית לא הגיעו לבית החולים לדרוש בשלומו של בראל: "ב־23:00 המח"ט מגיע עם עוד כמה קצינים ומפקדים, רוצים להיכנס לראות אותו כמו תמונה בגלריה. לא אפשרתי להיכנס. איפה הייתם 8 שעות שהבן שלי מנותח? הלו"ז היה מפוצץ?"
היא סיפרה כי ניסתה להשיג מענה מה קרה בדיוק באותם רגעים, אך לדבריה "אני לא מקבלת תשובות. אני רוצה לדעת מי נתן לבן שלי אישור לעמוד מול החומה. הבן שלי מסתערב מג"ב, הבן שלי צלף, צלפו בו! מחבל בן 12 צלף בו מטווח אפס. דיברנו עם מפכ"ל המשטרה, אתמול הוא היה בבי"ח. אין תשובות".

"השיחה עם בנט מוקלטת ותשודר בכל העולם"

האם הכואבת ביקרה בחריפות, כאמור, את ראש הממשלה נפתלי בנט, שלדבריה יצר קשר באיחור ולא זכר את שמו של בנה, הנלחם על חייו. "אדון בנט התקשר ב־22:30 ושאל את אבא של בראל שקוראים לו יוסי, 'מה שלום יוסי? איך הוא מרגיש?' הוא אמר לו, 'קוראים לו בראל'; 'אה, סליחה. איך הוא מרגיש?'. איפה אתה? איפה הרמטכ"ל?", שאלה.

לעומתו, כך סיפרה, ראש הממשלה לשעבר היה בקיא במידע על בנה. "בנימין נתניהו צלצל אתמול ב־00:00 ובכה בטלפון, בכה. כל פרט על הלוחם הוא יודע, היו שאלות על הניתוחים. אדון בנט לא יודע איך קוראים ללוחם, שאל באיזה בית חולים הוא. בושה וחרפה".

ניצה התחייבה כי בבוא היום תחשוף את השיחה שהקליטה עם בנט. "בעזרת השם הבן שלי יקום על הרגליים והשיחה הזו תשודר בכל העולם. לא בישראל, בכל העולם", אמרה בכאב.

בהמשך, סיפרה על דמותו של בנה: "בראל, ילד לוחם, ילד מיוחד. לא ילד, גבר, מלח הארץ. בראל היה שחקן כדורגל מובחר, לטובת הצבא הוא פרש; נרשם לאימוני כושר קרבי, לאחר מכן מכינה קדם צבאית ולאחריה התחיל גיבושים מיונים של יחידה שקופה. ביחידות הכי מובחרות, הלך לגיבוש שייטת, התגייס למג"ב, הלך לגיבוש מסתערב, לוחם. הוא אמור היה להשתחרר עוד חודשיים, וכן, דיברו איתו על קבע".

עוד הוסיפה: "הוא גבר מהמם, יפה תואר, גבוה. גבר חסון, מצחיק, שנון, עם ביטחון עצמי, חכם, לוחם, גיבור, גיבור, גיבור, גיבור, גיבור".