שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו,
שבזכותה נזכה יחד לילדים מחונכים.
ושימו לב טוב!
לפעמים אנחנו מתעקשים עם הילדים על דברים שבאמת נראים שוליים,
אבל לדעתנו הם חשובים מאוד.
לפעמים אנחנו לא מתעקשים על דברים שנראים מבחינתנו שוליים,
אבל האמת היא,
שהם חשובים מאוד!
המבט האמיתי לדבר חשוב ולא חשוב,
ועל מה צריך להתעקש ומתי ניתן להבליג,
לא אמור להיות קשור בשום צורה למבט שלנו,
אלא אמור להיות קשור למבט של הילדים.
אם הילד שלך עושה משהו שמבחינתו הוא חמור,
גם אם הוא לא באמת חמור,
אתה אמור לעצור אותו,
כי מבחינתו הוא ביצע פשע.
בן אדם שביצע פשע, אמור לדעת שמיד לאחר מכן מגיעה תגובה.
לעומת זאת,
אם הוא לא עושה משהו שנועד או שנובע מתוך מחדל אישי, מתוך רצון לבצע פשע,
אל תהיה אלים מדאי,
אל תהיה כעוס מדאי.
גם אם התוצאה היתה הרת אסון,
הבן שלך לא באמת התכוון לשבור את הכוס ולפצוע בזכוכיות את אחותו הקטנה.
פעמים רבות עדיף להבליג,
גם בדברים חמורים מאוד,
כל עוד שהבן לא מבין עד כמה הם חמורים,
בגלל שאנו מרוויחים את הבן לטווח הארוך.
כלומר,
אם הילד לא מבין למה לחוץ לך שהוא יקום בבוקר לבית הספר ובזמן,
כי מבחינתו האיחור הוא לא כל כך משמעותי לחיים,
עדיף שלא תכפה עליו את אותה יציאה לבית הספר.
כי אם תכפה עליו משהו שהוא לא מבין במוחו הדל עד כמה הוא חשוב,
הרי שהפסדת אותו בטווח הארוך בדברים משמעותיים הרבה יותר.
לעומת זאת,
אם הוא יודע שאבא שלו מבין, מכיל וסבלני,
ויודע להשתמש ולהתנהג איתו בצורה עדינה וללכת איתו יד ביד בדברים אותם קשה לו לבצע,
הרי שבהמשך הדרך,
בדברים אותם הוא יוכל לבצע,
הוא ישמע לאבא ויעשה כמיטב יכולתו לעמוד לימינו.
בשום פנים ואופן לא מאמצים את הילדים למעלה מכחם.
הולכים איתם יחד יד ביד לפי עולם המושגים שלהם.
וזה נכון בגילאים הנמוכים,
ונכון לא פחות, ואולי אפילו יותר,
בגילאי העשרה.
בכל מהלך חייו של הבן,
אתה אמור לעמוד לימינו בצורה כזו שמצד אחד אתה יודע עד כמה הוא מבין מה צריך לעשות,
ומצד שני אתה מבין עד כמה הוא רוצה לעשות זאת בצורה נכונה וטובה,
ורק אז לדחוף אותו הלאה ולהמשיך ולצעוד אל עבר ההצלחה.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
