שער הדולר נקבע על 3.09 שקלים – זהו השער הנמוך ביותר ב-25 השנים, אשר לא ירד מתחת ל-3.1 מאז מרץ 1996. בשבוע שעבר ירד הדולר מתחת ל-3.09 אך בנק ישראל קבע את שערו היציג על 3.10 שקלים. גם היורו בשפל ושערו נקבע על 3.51.
שער הדולר הרציף, כלומר זה שמייצג את המצב בשוק המט"ח בנקודת זמן נתונה, כבר ירד היום מתחת לשער שקבע בנק ישראל והגיע ל-3.088, אך עלה מאז. לא ברור כיצד בנק ישראל יתמודד עם התחזקותו העקבית של השקל. לפני כשבועיים הודיע בנק ישראל כי מדיניות רכישת המט"ח שלו לתקופת הקורונה, שבמסגרתה רכש 30 מיליארד דולר, הסתיימה. עם זאת בפעמים הקודמות שהדולר צנח בתקופה האחרונה רכש בנק ישראל דולרים כדי להחליש את השקל.
התחזקות השקל עלולה להכביד על היצואנים הישראלים ולפגוע ברווחים שלהם. עם זאת, לפחות בטווח הקצר, שער הדולר הנמוך טוב לצרכנים שיכולים לרכוש בזול מחו"ל, ואף יכול לאפשר ליבואנים ולרשתות השיווק להוריד מחירים של מוצרים מיובאים.
הסיבה להתחזקות השקל נעוצה בחוזקה של הכלכלה הישראלית, בחוזקם של ענפי הייצוא הישראלים ובפרט בחוזק של ענף ההייטק. על מנת לשנות את השער באופן מידי יכול בנק ישראל לרכוש מט"ח, כפי שעשה כאמור מספר פעמים בשבועות האחרונים, אך להתערבות שלו יש השפעה מוגבלת בלבד.
כדי להשפיע על חוזק השקל באופן יסודי יש לשנות את המאזן בין הייצוא הישראלי לייבוא במשק. "התחזקות השקל היא תוצאה של ייצוא שמביא לעודף דולרי ולכן אנחנו חייבים לאזן בין יבוא לייצוא", אמר בנושא שר האוצר, אביגדור ליברמן. "לכן התאמנו את הסטנדרט של היבוא לסטנדרט האירופי. בכל מקרה שער החליפין הוא עניין שתחת אחריותו של הנגיד, והוא עושה עבודה מצוינת".
