ועדת חוקה של ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה תדון ביום שלישי הקרוב באישור התקנות שהוצגו במכתב שנשלח משר המשפטים גדעון סער שבו טען כי מטרת עיקול המטלטלין צריך להועיל לגביית החוק ולא להגדיל את החוב
ב-8 ביולי האחרון שר המשפטים גדעון סער שלח מכתב ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח"כ גלעד קריב בנושא תקנות ההוצאה לפועל מתיקון מיטלטלין הפטורים מעיקול. במכתב הוצגה טיוטת תקנות ההוצאה לפועל.
כיום ניתן לעקל נכס של החייב אם שוויו עולה על 150 שקל ומה שהוצע לקבוע בתקנות שפריטים של החייב יהיו ניתנים לעיקול רק אם שווים המצרפי עולה על 2,500 שקל ושוויו של כל פריט לא יפחת מ-700 שקל. סער טען כי המטרה שלו היא להבטיח כי הליך עיקול המיטלטלין יועיל לגביית החוב ולא יגדיל אותו. הטענה היא כי הליך עיקול המיטלטלין יועיל לגביית החוב ולא יגדיל אותו. כאשר המיטלטלין המעוקלים לא נמכרים הרי שעלויות הליך העיקול עולות על התמורה המתקבלת מההליך וכך למעשה החוב גדל ולא קטן.
מוקדם יותר החודש פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק (טיוטה של הצעת חוק ממשלתית) שנועד להתמודד עם בעיית תפיחת החובות – ולעשות סדר בכל הקשור לריבית וההצמדה, החלות בין היתר על תיקי הוצאה לפועל. "מנגנוני הריבית עודכנו בפעם האחרונה ב-2003, ולכן נדרשה בחינה מחודשת שלהם", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
הצעת החוק היא תולדה של עבודת הוועדה הבין-משרדית שמונתה ב-2018 ובחנה את נושא הריביות בראי השינויים שחלו במשק בשני העשורים האחרונים. לפי הצעת החוק, ריבית שקלית תהיה ברירת המחדל לחישוב ריבית הבסיס – אך ניתן יהיה לבחור גם בריבית צמודה.
גם מנגנון ריבית הפיגורים ישתנה: בשל התכליות השונות של מנגנון הריבית ומנגנון התמריץ לתשלום החוב, יופרדו השניים – וייבנה מנגנון נפרד מהריבית, שייקרא "דמי פיגורים". זקיפת דמי הפיגורים לחוב תתבצע אחת לרבעון במקום ברמה יומיומית, ולא תוחל עליו ריבית דריבית. התזכיר פתוח להערות הציבור עד 29 בנובמבר.
"זהו צעד בכיוון הנכון, אבל זה לא מספיק", אומר נרקיס. לטענתו, ההצעה משנה את אופן חישוב הריביות – אך לא משפרת את השקיפות של המנגנון מול החייבים. "החייב נתון לחסדי הזוכה, שמכתיב להוצאה לפועל את שיעור הריבית ואת גובה ההוצאות – מבלי שתהיה לחייב דרך עניינית להתמודד עם זה", הוא אומר. מלבד זה, לדבריו, "החייב מקבל עדכון רק על פתיחת התיק בהוצאה לפועל, אבל אין כל חובה להמציא לו עדכונים שוטפים. למה שהזוכה לא ישלח לחייב הודעה בשפה פשוטה על כך שהחוב הולך לגדול ב-5,000 שקל כי הוא שילם אגרה או הוציא שליח, ויאפשר לחייב זמן להגיב? למה לא לאפשר לחייב לנסות להבין על מה הוא חויב? היום זה אפשרי באמצעים טכנולוגיים. הרי על פתיחת תיק בהוצאה לפועל החייב יכול לקבל הודעת SMS".
לדברי נרקיס, השקיפות יכולה לתמרץ את החייבים לשלם את החוב בטרם יגדל. "שמחתי על הצעת החוק, אבל בואו נעשה את העבודה עד הסוף – ונעזור לאנשים לקבל שליטה וודאות. ככה גם ישלמו יותר. כשלוקחים הלוואה בבנק יש לוח סילוקין, שמאפשר לדעת מה הסכום שיורד, וכמה מתוכו בשל הקרן וכמה בשל הריבית. בהוצאה לפועל, משום מה, זה לא קיים – אבל צריך שיהיה", הוא מסכם.
הצעות נוספות שעלו להגדיל את שווי המיטלטלין לסכום של 10 אלף שקל. לא לעקל מחשב אישי שמשמש ללימודים. לקבוע כי מקום בו נעשה עיקול בניגוד לחוק ו/או לתקנות, יידרש המעקל להשיב על חשבונו ואחריותו את המיטלטלין המעוקלים ממחסני ההוצאה לפועל לידי החייב. ולחזק את ההגנות הנתונות לחייב טרם מתן צו להוצאת מיטלטלין במסגרת התקנות המוצעות.
