דיווח: הסנקציות של טראמפ מאיימות לרסק את ביה"ד בהאג

ביה"ד הבינלאומי בהאג מתמודד כעת עם אתגרים תפעוליים חסרי תקדים, כך לפי דיווח של סוכנות הידיעות AP. הצעדים המגבילים שהפעיל הממשל האמריקאי בפברואר משתקים את יכולתו התפקודית של בית הדין במישורים רבים.

ההשלכות המעשיות של הסנקציות כוללות הגבלות טכנולוגיות משמעותיות, כאשר חברת מיקרוסופט ביטלה את כתובת הדואר האלקטרוני של התובע הראשי. במקביל, המערכת הפיננסית הבריטית הקפיאה את חשבונותיו הבנקאיים של ח'אן במדינת מולדתו.

איום מרכזי נוסף מרחף מעל אנשי צוות אמריקאים בבית הדין, שקיבלו התראות כי נסיעה לארצות הברית עלולה להוביל למעצרם. כתוצאה מהאווירה המתוחה, שישה בעלי תפקידים בכירים כבר נטשו את משרותיהם. גם ארגונים לא-ממשלתיים הפסיקו את שיתוף הפעולה עם בית הדין, וחלקם אף מסרבים להגיב לפניות מנציגיו.

האווירה הקודרת השוררת במסדרונות המוסד משתקפת בהומור הציני של העובדים, המתבדחים כי אפילו השאלת עט לתובע הראשי עלולה להיחשב כהפרה של הסנקציות. גורמים בכירים בבית הדין מביעים ספק לגבי יכולת הישרדותו של המוסד תחת הממשל הנוכחי, כאשר אחד מהם אף הצהיר: "קשה לראות איך בית הדין יצליח לעבור את ארבע השנים הקרובות".

צו הסנקציות של הנשיא טראמפ אוסר על כניסתם של ח'אן ועובדים לא-אמריקאים אחרים בבית הדין לשטחי ארצות הברית. בנוסף, הצו כולל איום בהטלת קנסות ועונשי מאסר על כל גורם המעניק "תמיכה פיננסית, חומרית או טכנולוגית" לתובע הראשי.

הפגיעה בתפקוד בית הדין מתפרשת גם לתיקים אחרים שאינם קשורים לישראל. כך למשל, החקירה בנוגע למעשי הזוועה שהתרחשו בסודאן, במסגרתה הוצאו צווי מעצר נגד הנשיא לשעבר עומר אל-בשיר באשמת רצח עם, כמעט והגיעה לעצירה מוחלטת.

טראמפ, המזוהה כבעל ברית של נתניהו, חתם על צו הסנקציות זמן קצר לאחר כניסתו המחודשת לבית הלבן. בהצדיקו את הצעד, האשים הנשיא האמריקאי את בית הדין ב"פעולות בלתי חוקיות ומחוסרות בסיס נגד אמריקה ובעלת בריתנו הקרובה ישראל". הממשל האמריקאי מדגיש את עמדת ישראל לפיה לבית הדין אין סמכות שיפוטית על ישראל. מצדו, ראש הממשלה נתניהו דחה את האשמות בית הדין בהגדירן "אבסורדיות", והכנסת שוקלת חקיקה שתגדיר העברת ראיות לבית הדין כעבירה פלילית.

עימות זה אינו הראשון בין הממשל האמריקאי לבין בית הדין. בשנת 2020, בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ, הוטלו סנקציות על התובעת הראשית דאז, פאטו בנסודה, ועל אחד מסגניה בעקבות חקירת פשעים שיוחסו לכוחות אמריקאיים באפגניסטן. עיצומים אלה בוטלו מאוחר יותר על ידי הנשיא ג'ו ביידן עם כניסתו לתפקיד.

כעת מתנהלות שלוש תביעות משפטיות שהגישו אנשי צוות בית הדין ויועצים אמריקאים נגד ממשל טראמפ, בטענה שהסנקציות פוגעות בחופש הביטוי שלהם.

מאז הוצאת צווי המעצר נגד מנהיגי ישראל, ניכרת ירידה במעמדו העולמי של בית הדין. ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, אירח את נתניהו לביקור רשמי והוביל את מדינתו לפרישה מחברות בבית הדין.

גם בגרמניה חלו שינויים במדיניות. קנצלר גרמניה החדש, פרידריך מרץ, הצהיר לאחר ניצחונו בבחירות בפברואר על כוונתו להזמין את נתניהו לביקור רשמי, חרף צו המעצר. אתמול חיזק מרץ את עמדתו באומרו: "ראש ממשלת ישראל צריך להיות מסוגל לבקר בגרמניה, נעדכן בקרוב כיצד נוכל לאפשר את הדבר הזה".