מדענים הראו שאפילו סכסוך אזורי מוגבל גיאוגרפית, שבו שתי מדינות משתמשות בנשק גרעיני אחת כנגד האחרת, עלול להוביל לרעב עולמי. לפי המחקר, שהובא באתר doctorsonly, פיח מערים בוערות יקיף את כדור הארץ ויקרר אותו על ידי החזרת אור השמש חזרה לחלל. הדבר יגרום לפגיעה ביבולים חקלאיים, ובתרחיש הגרוע ביותר, חמישה מיליארד אנשים יגוועו מרעב.
את המחקר הובילו לילי שיה ואלן רובוק, מדעני אקלים מאוניברסיטת ראטגרס, ניו ג'רזי, והמחקר פורסם בכתב העת Nature Food. המחקר הוא ניסוי מחשבתי על ההשלכות העולמיות של מלחמה גרעינית, שהמלחמה בין רוסיה ואוקראינה הפכה אותו לרלוונטי מאוד, שכן מלחמה זו משבשת את אספקת המזון העולמי ומדגישה את ההשפעות מרחיקות הלכת של סכסוך אזורי.
מלחמה גרעינית מלווה במגוון השפעות קטלניות, החל מהרג ישיר ומיידי באמצעות הפיצוץ הגרעיני וכלה בהשפעות המתמשכות של קרינה וזיהום סביבתי אחר. החוקרים בדקו את ההשלכות במרחק גדול יותר מזירת המלחמה ואת האופן בו אנשים ברחבי העולם יסבלו ממלחמה גרעינית, אפילו אם היא מוגבלת גיאוגרפית.
המדענים ביצעו מודלים שניבאו כיצד האקלים ישתנה בחלקים שונים של העולם בעקבות מלחמה גרעינית, ובדקו כיצד שינויים אלה ישפיעו על יבולים חקלאיים ודיג. החוקרים ניתחו שישה תרחישי מלחמה – כל אחד מהם יכניס כמויות שונות של פיח לאטמוספירה ויוריד את טמפרטורת פני השטח בין מעלה ל-16 מעלות צלזיוס. הם הראו שההשפעות יכולות להתעכב במשך עשור או יותר.
באמצעות נתונים מארגון המזון והחקלאות של האו"ם, צוות החוקרים חישב כיצד ישפיעו הירידה ביבול (בעיקר של סויה, חיטה ותירס) ובדיג לאחר מלחמה גרעינית על מספר הקלוריות הזמינות לאוכלוסיה בתזונה. המדענים בחנו מספר אפשרויות: למשל, אם אנשים ימשיכו לגדל בעלי חיים למאכל או ינתבו חלק מהיבול או את כל היבולים שהיו מיועדים לחיות לשימוש של בני אדם. המחקר הניח שגידולי דלק ביולוגי ינותבו מחדש להזנת בני אדם ואנשים יצמצמו או יפסיקו לחלוטין לזרוק אוכל. הנחה נוספת היא שהסחר הבינלאומי ייפסק שכן מדינות יעדיפו להאכיל אנשים בגבולותיהן על פני ייצוא מזון.
תחת תרחיש המלחמה החמור ביותר, יותר מ-75% מאוכלוסיית העולם יגוועו ברעב בתוך שנתיים. בתרחיש של מלחמה מצומצמת יותר, כמו מלחמה גרעינית בין הודו לפקיסטן, שעלולה לפרוץ בשל הסכסוך על אזור קשמיר, יעלו בין חמישה מיליון ל-47 מיליון טונות של פיח לאטמוספירה, כתלות בכמות ראשי הנפץ שיעשה בהם שימוש ומספר הערים שייהרסו. ייצור הקלוריות על פני כדור הארץ עשוי לרדת ב-7% בחמש השנים הראשונות שלאחר המלחמה.
בתרחיש של 47 מיליון טון של פיח, הקלוריות הממוצעות העולמיות יורדות ב-50%. מלחמה בין ארצות הברית לרוסיה עלולה לייצר 150 מיליון טונות של פיח. המיסוך שיקיף את כדור הארץ יישאר במקומו במשך שנים רבות וייצור הקלוריות ירד ב-90% שלוש עד ארבע שנים לאחר המלחמה.
ירידות היבול יהיו החמורות ביותר במדינות קו הרוחב הבינוני-גבוה, שכבר עתה יש בהן עונה קצרה לגידול יבולים, ואשר תתקררנה בצורה דרמטית יותר לאחר מלחמה גרעינית מאשר אזורים טרופיים. בין המדינות הללו נמנות יצואניות מזון גדולות כמו רוסיה וארה"ב, מה שעלול לגרום להגבלות יצוא ולגרום לשיבושים חמורים במדינות התלויות בייבוא באפריקה ובמזרח התיכון.
בריטניה, למשל, תחווה ירידות חדות יותר של מזון זמין לעומת מדינה כמו הודו שנמצאת בקווי רוחב נמוכים יותר. לעומת זאת צרפת, שהיא יצואנית גדולה של מזון, תסתדר יחסית טוב – לפחות בתרחישים של פליטות פיח נמוכות, שכן אם היא תפסיק לייצא יהיה לה יותר מזון זמין עבור תושביה.
מדינה נוספת שתושפע פחות היא אוסטרליה, שתהיה מנותקת מסחר עולמי בעקבות מלחמה גרעינית ותסתמך בעיקר על חיטה למזון. חיטה תגדל יחסית טוב באקלים הקריר יותר שייגרם על ידי הפיח האטמוספרי, אפילו בתרחישי מלחמה קשים.
המחקר נועד לשרטט את ההשפעה הגלובלית של מלחמה גרעינית על אספקת המזון העולמית. עם זאת, נדרשת עבודה נוספת כדי לדמות במדויק את התמהיל המורכב של צורות הגידול השונות ברחבי העולם. לדוגמה, המחקר השתמש בנתוני ייצור יבולים לאומיים, אבל המציאות היא הרבה יותר מורכבת כיוון שיבולים שונים גדלים באזורים שונים של מדינה למטרות שונות.
מלחמה גרעינית אולי נראית כיום פחות מאיימת מאשר במהלך המלחמה הקרה, אבל עדיין יש תשע מדינות שברשותן יותר מ-12,000 ראשי נפץ גרעיניים. הבנת ההשלכות האפשריות של מלחמה גרעינית עשויה לגרום למדינות להעריך טוב יותר את הסיכונים הכרוכים במלחמה כזאת. לטענתם מחברי המחקר, קיים מספיק מידע כדי לדעת שמלחמה גרעינית בכל גודל תחסל את מערכות המזון העולמיות ותהרוג מיליארדי אנשים בתהליך. העולם התקרב למלחמה גרעינית מספר פעמים, ואיסור על נשק גרעיני הוא הפתרון היחיד לטווח ארוך.
הכתבה פורסמה באתר doctorsonly.