סא"ל (במיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושף כי במסגרת עסקת שחרור המחבלים, צפויים להשתחרר 73 מחבלים בעלי אזרחות או תושבות ישראלית, מתוכם 21 רוצחים הנושאים מאסר עולם, כאשר שמונה מהם ישובו לישראל.
לדברי סא"ל הירש, מתוך אותה רשימה, 21 מחבלים נושאים עונש מאסר עולם – כלומר רוצחים. מתוכם, שמונה מחבלים עתידים להשתחרר לישראל (בתוך קווי שביתת הנשק משנת 1949), ואילו היתרה אמורים להיות מגורשים, כאשר בשלב זה לא ברור לאן. חמישה מתוך השמונה הם בעלי שיוך ארגוני לחמאס והשאר לארגון הפת"ח. כל השמונה נעצרו בין השנים 2001 ל- 2003, בזמן מתקפת הטרור שיזם הרש"פ, החל מספטמבר 2000.
החוק הישראלי מעניק לשר הפנים את הסמכות לבטל אזרחות או תושבות קבע ממי שהפר אמונים למדינה וביצע עבירות טרור. עם זאת, מימוש סמכות זו נתקל לאורך השנים במכשולים משפטיים ופרוצדורליים שונים. דוגמה בולטת לסוגיה זו ניתן למצוא במקרה של נסים זעתרי, שהיה מעורב בפיגוע בקו 2 בירושלים באוגוסט 2003, ופהמי משאהרה, שהיה מעורב בפיגוע בקו 32א ביוני 2002. שניהם החזיקו בתעודות זהות ישראליות בעת ביצוע הפיגועים.
בפברואר 2023 נחקק תיקון לחוק האזרחות ולחוק הכניסה לישראל, בתמיכה של 94 חברי כנסת, שנועד ליצור מסלול מהיר לביטול אזרחות או תושבות במקרים של הרשעה בטרור. התיקון כלל גם התייחסות לסוגיית התשלומים המתקבלים מהרשות הפלסטינית. אולם ההתעקשות המיותרת של גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה על נקודה אחת הביא לריקון הסמכות מתכולתו.
גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה התעקשו להוסיף הערה לחוק, ולפיה אם יוותר המחבל נשוא ההליך חסר אזרחות, אזי מחבות המדינה ליתן בידיו היתר לישיבת קבע בישראל, ואם תישלל תושבותו הקבע של מחבל, אזי ייתן בידו היתר לישיבה ארעית. כך או כך, גזירת גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה ושופטי בג"צ על הציבור ועל אזרחי מדינת ישראל הייתה להשאיר את המחבלים במדינה, ובכל מחיר.
המצב המשפטי הבינלאומי מתייחס לסוגיה זו בסעיף 8 לאמנה בדבר צמצום חוסר אזרחות משנת 1961, המגדיר את המקרים בהם מותר למדינה לשלול אזרחות. תקדים משמעותי בהקשר זה הוא המקרה של שמימה בגום בבריטניה, שאזרחותה נשללה למרות שנותרה חסרת אזרחות, לקראת שחרור האסירים במסגרת העסקה הנוכחית, עולה הצורך בקביעת מדיניות ברורה בנושא. במיוחד ביחס ל-28 האסירים המיועדים לגירוש, שביטול מעמדם נדרש כדי לתת תוקף משפטי לגירוש, גורמי הביטחון מציינים כי שלילת אזרחות או תושבות מהווה כלי הרתעה משמעותי. ההערכות המקצועיות מצביעות על כך שזוהי סנקציה שיש לה השפעה משמעותית, אך היעדר השימוש בה עד כה פגע ביעילותה ההרתעתית.
"האפשרות לשלול אזרחות או תושבות ממחבלים ישראל הינה כלי הרתעתי מהמעלה הראשונה" אומר סא"ל (במיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. "על פי הניסיון, ועל פי עמדת גורמי הביטחון שהוצגה במסגרת הדיונים לתיקון חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל, הרי שמדובר בסנקציה שממנה קיים חשש של ממש בקרב המחבלים ומשפחותיהם. למרות עוצמתו הפוטנציאלי של הכלי, כל עוד הוא נותר כאבן שאין הופכין, איבדה מדינת ישראל יכולת הרתעתית חשובה ביותר. טבח השבעה באוקטובר והחטיפה של מעל 250 בני אדם היווה נקודת תפנית.
אם שר הפנים, גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה ושופטי בג"צ לא יתנהגו אחרת מכפי שנהגו עובר לטבח, זאת תהיה הוכחה שגורמים אלה עדיין שבויים בקונספציות השגויות שהובילו לטבח. בדומה לגבורת הלוחמים בקרובות, גם בהקשר הזה הגיע המועד להחזיר מלחמה שערה" הוא חותם.