בצעד חריג, הורה היום בית המשפט העליון להעביר לדיון בהקדם את העתירה שהגיש פורום “בוחרים בחיים” של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור נגד היועצת המשפטית לממשלה, בטענה על סירובה המתמשך לחקור שורת הדלפות ביטחוניות חמורות שפגעו בביטחון המדינה. בהחלטתו קבע בג”ץ כי על היועצת להשיב לעתירה עד 14 יום לפני מועד הדיון.
את פורום “בוחרים בחיים”, המייצג משפחות שכולות ונפגעי טרור, מייצגים ד”ר איתמר מירון ועו”ד ירין ראובן ממשרד עורכי הדין מירון, בן ציון ופריבס. בעתירה נטען כי מערכת אכיפת החוק מתעלמת באופן שיטתי מהדלפות חמורות שהועברו לעיתונאים וגופי תקשורת על ידי גורמים מתוך מערכת הביטחון, תוך חשיפת סודות מדינה, מקורות מודיעיניים ותוכניות מבצעיות — הדלפות ש”עשויות להיחשב כריגול הגובל בבגידה במדינת ישראל”.
העתירה מתארת ארבע הדלפות מרכזיות:
• הדלפת “מתקפת הביפרים” בספטמבר, כאשר ברגמן פרסם אזהרה מפורטת על מהלכים צפויים בצפון – שלמחרת התבררו כמתייחסים למבצע צבאי שבוצע בפועל.
• הדלפה באוקטובר ל”ניו יורק טיימס” על תוכניות תקיפה באיראן, כולל מטרות מוגדרות – על בסיס מידע שהועבר מארבעה גורמים ישראלים.
• הדלפה סביב תוכנית “חומת יריחו”, שכללה חשיפת מסמכים מודיעיניים סודיים על רקע מתקפת 7 באוקטובר, ופורסמה ב”ניו יורק טיימס” וב”תוכנית עובדה”.
• הדלפה של תוכנית המערכה בצפון, שנחשפה בינואר בראיון מצולם עם ברגמן, שסיפר כי קיבל את התוכנית מאחד מיועציו האסטרטגיים של בכיר מודיעין.
בעתירה מוצגת השוואה בין טיפול נחוש של מערכת הביטחון בפרשות אחרות – כגון פרשת ההדלפה לעיתון הגרמני ‘בילד’ – לבין אוזלת היד מול ההדלפות הנוכחיות. בפרשת בילד, כך נטען, הוגשה תלונה על ידי הרמטכ”ל, נפתחה חקירת שב”כ, נעצרו חשודים ואף נמנעו מהם פגישות עם עורכי דין. לעומת זאת, בפרשות אלו לא נפתחה חקירה, לא נעשה ניסיון לאתר את המדליפים, ולא ניתנה מענה לפניות חוזרות ליועצת המשפטית ולגורמי האכיפה.
העתירה מסתמכת גם על מכתב ששלחו 26 קציני מודיעין ונגדים, בו התריעו כי “האבחנות לחומרה באות דווקא באותם מקרים שלא נפתחה בהם חקירה”, וכי מדובר ב”מדיניות בררנית שמסכנת את ביטחון המדינה”.
ראש הממשלה עצמו התייחס לנושא בנובמבר האחרון ואמר: “אנחנו מתמודדים עם אינסוף הדלפות פליליות… הדלפות שמסכנות את בטחון המדינה, את חיי החטופים, את לוחמי צה”ל… דרשתי אינספור פעמים לחקור – ולא נעניתי. ההדלפות האלו יצאו מתוך הפורומים הביטחוניים הרגישים ביותר במדינת ישראל, ונתנו מידע בעל ערך עצום לאויבים שלנו – לאיראן, לחיזבאללה, לחמאס.”
העתירה טוענת כי ההדלפות עשויות להוות עבירות חמורות לפי חוק העונשין – ובהן ריגול, סיוע לאויב בשעת מלחמה, וגילוי ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה. הפורום דורש חקירה מיידית על ידי גוף אובייקטיבי, ביצוע תחקיר צבאי להפקת לקחים, בדיקות פוליגרף לבכירים רלוונטיים, ומיצוי מהיר של ההליך המשפטי.
ד”ר איתמר מירון, המייצג את העותרים, מסר: “זה לא רק עניין של חוק ושלטון – זה עניין של חיי לוחמים. כל יום שעובר בלי חקירה זה יום נוסף שצינור ההדלפות ממשיך, ומדליפים יכולים להמשיך לסכן את ביטחון המדינה. השאלה היא פשוטה: האם החוק שווה לכולם? וכמובן, האם מערכת אכיפת החוק עושה הכל כדי לשמור על בטחון המדינה ועל חיילוחמי צה”ל?! לא ייתכן שמצד אחד מי שמדליף מידע שמסכן את בטחון המדינה ואת חיי הלוחמים זוכה לחסינות מוחלטת, בזמן שבמקרים אחרים נערכות חקירות קפדניות הכוללות עיתונאים ואמצעים דרמטיים כמו מניעת מפגש עם עורך דין – על הדלפות פחותות בהרבה.”
