הנשיא דונלד טראמפ פועל בימים אלו על קידומו של פרויקט מיוחד ושאפתני, המבוסס על המצאה ישראלית מוכחת, תחת השם "כיפת הזהב של אמריקה". המיזם, שהושק בהשראת מערכת "כיפת ברזל" הישראלית, נועד להעניק לארצות הברית הגנה הרמטית מפני קשת רחבה של איומים, החל מטילים בליסטיים והיפרסוניים, דרך טילי שיוט מתקדמים ועד לאיומים המגיעים מהחלל – "גם כאלה שישוגרו ממרחק של אלפי קילומטרים". כדי להוביל את המהלך המורכב, מינה טראמפ את גנרל מייקל גוטליין מחיל החלל האמריקני, שיהיה אמון על התקדמות המערך הטכנולוגי והמבצעי.
על פי התוכנית המסתמנת, חלק מהותי ממערך "כיפת הזהב" יוצב בגרינלנד, מיקום שטראמפ הגדיר כקריטי להגנת המולדת. הנימוק האסטרטגי מאחורי החלטה זו טמון בעובדה שגרינלנד מהווה את הנתיב הקצר ביותר מאסיה לעבר החוף המזרחי של ארה"ב דרך האזור הארקטי. לפי הבית הלבן, איומים מצד סין ורוסיה, הכוללים טילים, כטב"מים או כלי שיט עוינים, עלולים להגיע לצפון אמריקה דרך אזור זה, ולכן נדרשת בו שכבת התרעה ויירוט מוקדמת.
בראיון שהעניק ל-N12, הסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), את היקף המיזם: "זה פרויקט ענק של מאות מיליארדי דולרים. לא ברור אם מדובר במיירט אחד ורסטילי או בכמה סוגי מיירטים – אבל מה שברור, שזה מיועד בעיקר נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים וטילי שיוט, ולא נגד איומים קצרי-טווח כמו שיש לישראל על הגבול".
הפרויקט המדובר נשען על שילוב מתוחכם של חיישנים, ללוויינים ומיירטים הפועלים בסנכרון מלא על הקרקע, בים ובחלל, תחת ניהולו של מערך פיקוד ושליטה מרכזי. טראמפ, שרואה במערכת הגנה זו את אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות שלו, הצהיר כי הוא שואף לבנות את "הכיפה הגדולה מכולן – מערכת חדישה להגנה מטילים שתיבנה לחלוטין באמריקה". אף על פי שההשראה הגיעה ישירות מההצלחה הישראלית של כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת החץ, קיימים הבדלים משמעותיים; בעוד המערכת הישראלית מתמקדת באיומים מקומיים וקצרי-טווח, "כיפת הזהב" נועדה להגן על יבשת שלמה מפני איומים אסטרטגיים גלובליים.
למרות התלהבותו של הנשיא, שמתעקש לקחת קרדיט על הצלחת המערכת הישראלית (למרות שכיפת ברזל פותחה כולה בישראל בסיוע מימוני אמריקני בלבד), המומחים נותרים סקפטיים לגבי לוחות הזמנים. בעוד שטראמפ הצהיר כי הוא רוצה לראות את המערכת פעילה לפני תום כהונתו השנייה ב-2029, במציאות מעריכים אנשי המקצוע כי מדובר בתהליכי פיתוח שיימשכו שנים ארוכות, במיוחד בכל הנוגע לשכבת ההגנה המורכבת בחלל. "המערכת תוכל ליירט איומים גם אם ישוגרו מצדו השני של העולם – ואפילו מהחלל", מבטיחים בתוכנית הנשיא, אך הדרך להגשמת החזון עודנה ארוכה.
