הבוקר הוגשה לבית המשפט העליון בירושלים עתירה דרמטית ומטלטלת מטעם חברת "אמת ליעקב בישראל", באמצעות עו"ד יהודה ישכר שטרן, המבקשת לעצור את מה שמצטייר כמסע ענישה כלכלי חסר תקדים המובל על ידי היועצת המשפטית לממשלה נגד הציבור החרדי. העתירה, המופנית נגד ממשלת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה, תוקפת בחריפות את חוות דעתה של המשיבה המורה על השתת סנקציות כלכליות, תקציביות ומנהליות על בני הציבור החרדי בשל אי-גיוס, בלא כל עיגון מפורש בחקיקה ראשית העומדת בתנאי פסקת ההגבלה. לטענת העותרת, מדובר בסנקציות הלוקות בחוסר סבירות קיצוני, העומדות בניגוד מוחלט לדין ולפסיקה, תוך שהמשיבה פועלת כ"פוליטרוק" במערך חינוך מחדש וחורגת מסמכותה באופן המהווה שימוש לרעה בכוח.
התשתית העובדתית המוצגת בעתירה חושפת טענות קשות בדבר חובת הגילוי והסתרת מידע ממקבלי ההחלטות. על פי העתירה, "כפי שעולה ממכתבו של מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, גיבוש חוות הדעת של המשיבה נעשה בניגוד גמור לעמדת גורמי המקצוע הרלוונטיים, תוך השמטת המלצותיהם המקצועיות". עוד נטען כי המשיבה מסתירה עמדות מקצועיות הסותרות את האג'נדה האישית שלה ושל צוותה, כפי שצוטט מעדכון הממשלה בבג"ץ: "יי זדער כי מדובר בחוסר תום לב מובחק, מצד היעוץ המשפטי לממשלה, שאינו מצרף לבית המשפט את העמדות המקצועיות המלאות של משרדי הממשלה השונים, כאשר במקרה זה למשל עמדתם הפוכה מעמדת היועמשייית". העותרת מדגישה כי "גניזה סלקטיבית של חוות דעת, הנה שימוש לרעה בכוח", וכי חובת המשיבה לתת משקל לחוות דעת מקצועיות הינה חובה מוחלטת בדין.
לב ליבה של העתירה נוגע לפגיעה האנושה בתא המשפחתי ובעיקרון שלילת הענישה הקולקטיבית. העותרת מצביעה על כך שהסנקציות מופנות "כנגד מי שלא חטא, לרבות עוללים ויונקים, מדובר בענישה קולקטיבית הפוגעת במוסדות, במשפחות ובילדים שאין להם נגיעה לעבירה המיוחסת". העתירה משווה בין היחס לציבור החרדי לבין היחס למחבלי טרור, בציינה כי בבג"ץ 3390/16 נקבע שאפילו חקיקה ראשית השוללת קצבאות מהורי קטין שהורשע בעבירת טרור חמורה הנה פסולה. "אם האב חטא, במה אשתו וילדיו חטאו?" תוהה העתירה, ומזכירה כי נאסר להעניש משפחה של מחבל שעסק בטרור וגרם לרצח יהודים על ידי מניעת קורת גג מאשתו וילדיו, בעוד שביחס לבני הישיבות מומלץ על ביטול הנחות "מחיר למשתכן" ותשלום מס שבח מלא.
הסנקציות המפורטות בעתירה כוללות שלילת תקציבי חינוך, הפסקת סבסוד מעונות יום – צעד שנטען כי הוא "דוחף ילדים למעונות פיראטיים ומסכן את חייהם" – ושלילת הנחות בדמי ביטוח לאומי. העותרת מסתמכת על דברי תא"ל שי טייב שהצהיר כי "רוב המשתמטים נכון להיום מצה"ל הם לא חרדים", ובכך שומטת את הבסיס העובדתי לאפליה הבררנית נגד הציבור החרדי בלבד. בסיום העתירה מתבקש בית המשפט להוציא צו על-תנאי שיחייב את המשיבה לנמק מדוע לא ייאסר עליה לאמץ סנקציות ללא חקיקה מפורשת, ומדוע לא תחויב לגלות את כל חוות הדעת המקצועיות שהוסתרו מהציבור ומהממשלה.
