מזג האוויר החריג של ימי אייר, עם גשמים וקור בעיצומה של עונה קייצית, הצית דיון הלכתי מרתק שהגיע לפתחו של עמוד ההוראה, מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, סביב סגולה עתיקה ומפורסמת לשתיית מי גשמים בין פסח לעצרת לשם רפואה. בשיעור מיוחד שפורסם בקו 'שיח יצחק', הביא נכדו, הרב חיים מלין שליט"א, את מקורות הסגולה, שמקורה בדברי הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זיע"א בספר 'אמרי פנחס השלם', שם נכתב: "הגשמים שהם מפסח עד עצרת הם רפואה גדולה לכל התחלואים שאין כמוהו בכל הרפואות, היינו לעמוד ראשו מגולה קצת על הגשם שיורד עליו, גם לפתוח פיו שירדו לתוכו, ומעצרת ואילך יש מהם טובים לרפואה, היינו היורדים בזמן שהארץ צריכה להם אז הם טובים לרפואה וכו'".
הסגולה המרתקת מופיעה גם בספר 'רפאל המלאך' בלשון מפורשת עוד יותר, המדגישה את כוחם של הגשמים בימים אלו: "סגולה לגבורת אנשים – גבורת גשמים שישתה מי גשמים, וביותר טובים הגשמים היורדים מן פסח עד עצרת, ובאם האויר חם בין פסח לעצרת ויורדים גשמים, יעמוד במקום מוצנע ערום שירדו הגשמים על גופו, וגם יפתח את פיו שירד הגשם לתוך פיו. וירפא עי"ז מן כמה מיני חולאים ויתחזק כחו". לאור המקורות הללו, התעוררה שאלה אקטואלית ובוערת: האם אדם ההולך ברחובה של עיר רשאי לעצור ולפתוח את פיו כדי לקלוט את מי הגשמים, או שמא יש בכך משום "האוכל בשוק דומה לכלב ופסול לעדות" – תווית הלכתית המרתיעה רבים מהתנהגות שאינה הולמת בציבור.
הכרעתו של עמוד ההוראה, הגר"י זילברשטיין, הייתה חדה וברורה, והשיב על כך בנימוק יוצא דופן: "בימים כתיקונם אם פותח פיו ושותה מהגשמים – הרי הוא מבזה עצמו ולשוטה ייחשב, אך כעת שיש מתנה מהשמים ויש גשמי סגולה – בוודאי שיכול לנהוג כן, כיון שיש לו צורך גדול בזה". הרב הדגיש כי בשל נדירות האירוע, יש לפעול במהירות כדי לא להחמיץ את ההזדמנות הנדירה שניתנה מהשמיים.
בפסק ההלכה המפורט הסביר הגר"י זילברשטיין כי הדחיפות מצדיקה את שינוי המנהג הרגיל: "ובפרט שזמן זה אינו מיועד לגשמים, ויש לחוש שאינו 'בכדי שיעשו', ויקויים בו מה שנאמר בשיר השירים (ב, יא) 'הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ', ועד שילך לביתו להביא כוס או כלי – יפסק הגשם ויפסיד הסגולה, ואם כן, כמו שהתיר הרמב"ם (פ"ה מהלכות דעות ה"ב) לתלמיד חכם לאכול בשוק לצורך גדול, כך בוודאי שמותר גם לאברך בן תורה לעמוד ברה"ר ולפתוח פיו לכמה רגעים לצורך קיום הסגולה לרפואה".
מעבר לכך, התייחס הרב לחשש מהלעג של עוברי האורח שאינם מודעים לטיב המעשה, וקבע כי אין להתרגש מהם כלל. "וגם באופן שיודע שיהיו כאלה שילעגו לו, אין צריך לחוש להם, דאין צריך לצאת ידי חובת שוגה ופתי (לשון המלאכת שלמה עמ"ס שקלים פ"ג מ"ב), שהרי כנראה אינם יודעים את הסגולה, ושלא לחינם עושה כן, והרי הם שוחקים עליו שלא כדין, ואין צריך לחוש להם", סיכם מרן את פסק ההלכה שמאפשר לכל יהודי לנצל את גשמי הברכה של חודש אייר לטובת בריאותו וחיזוק כוחו.
