היה זה ערב עגמומי למדי, שעסק בזכר השואה. פרופ' אהרון ברק, נשיא העליון בדימוס, ניצול שואה בעצמו, סיפר על ימי הרעב והאימה בגטו בוילנא, ולסיום, מצא דמיון מובהק בין משטר הנאצים הרצחני, לבין ממשלת ישראל הנוכחית ש"הורסת את הדמוקרטיה". "אם זה קרה במדינתם של יוצרי תרבות, זה יכול לקרות גם אצלנו. אל תניחו שזה לא יקרה אצלנו. הכול יכול לקרות", אמר.
תחושה כבדה פשטה בחלל החדר. "ומה נותן לך תקווה?" נשאל ברק ע"י המנחה. הפרופ' ענה במילה אחת: "הבחירות", וזכה לתשואות מהקהל.
ברק יודע את מה שאולי רבים בימין אינם מבינים דיו. השמאל החילוני מתייחס לבחירות הקרובות כאל מערכה גורלית מאין כמוה, שתחרוץ את עתיד שלטונם במדינת ישראל. אלו לא עוד בחירות שגרתיות בין הימין והשמאל, הקובעות מי יישב באקווריום בלשכת ראה"מ ואילו אישים יישבו ליד שולחן הממשלה. מדובר במערכה שתוצאותיה עשויות לפרק מהיסוד את מוקדי הכוח ששלטו במדינה, הלכה למעשה, במשך 78 שנים. עידן חדש.
מהרגע שבו הכריז השר לוין על הרפורמה המשפטית המקיפה שלו – צפירות חירום פילחו את היכלי השן בבית המשפט העליון וזרועות התמנון שלו, במטה הכללי בצה"ל, בשב"כ, במוסד, במח"ש, באקדמיה, במונופולים של החברות הגדולות במשק. הסוכנים הרדומים שבכל מוקדי הכוח הבינו, שזו אזעקת אמת ויצאו החוצה, להבעיר את הרחובות. עבורם, זה להיות או לחדול. כל עוד הימין שמר על הסדר הישן והלא כתוב, כל עוד הוא השתעשע עם מכוניות השרד הממשלתיות וחשב שהוא "בשלטון", בשמאל איכשהו בלעו זאת. אולם כאשר הימין החל "לפלוש" ברצינות לטריטוריות סגורות – הוא פתח לעצמו את שערי הגיהינום.
המאבק הציבורי שהתרומם כאן, היה הגדול והעוצמתי ביותר שידעה המדינה. מאות מיליוני דולרים הוזרמו לתוכו, והפכו למחאות ענק, לקמפיינים מאסיביים, לעצרות המוניות וחסימות כבישים, לשימוש בסוגיית החטופים, להפגנות מול בתי השרים. ולמרות זאת, המחאה לא השיגה את מטרתה. הממשלה הצליחה לשרוד ולשעוט קדימה. הם ראו בעיניים כלות כיצד השב"כ נפל, המוסד נפל, רוב המשטרה נפלה, והרפורמה המשפטית ממשיכה לאישור במליאה. התקווה האחרונה שנותרה להם, כדברי אהרון ברק, היא הבחירות הקרובות. והפעם הם יעשו הכל, כולל הכל, כדי לסיים אותן בניצחון.
היעד מבחינת השמאל, הוא השגת 61 מנדטים המתנגדים לנתניהו, כולל המפלגות הערביות. לבנט וליברמן לא יהיה אפילו היסוס קל אם להשביע ממשלה כזו ולקבוע עובדה בשטח. ההכרזה על כך תהיה כבר במוצאי הבחירות. ההערכה היא, שהפסד כזה לנתניהו, יביא אותו לפרוש מהחיים הפוליטיים ותוצת מהומה בליכוד. בנט וחבריו לא יצטרכו להתאמץ הרבה, כדי למשוך 5-6 ח"כים 'ליברליים' מהליכוד לקואליציה שלהם, לרפד אותם בתפקידי שרים ולהסביר להם, שבכך הם מצילים את המדינה מהתלות בערבים.
כאשר שלטונם יהיה מבוסס, הם יפתחו במסע נקמה וטיהור חסר תקדים, במטרה להשיב לידיהם את מוקדי הכוח. באבחה אחת יקופד ראשו של ראש השב"כ, דוד זיני, וכן של כל הבכירים שמונו בממשלת נתניהו. הועדה למינוי שופטים תתכנס מיידית, ותבחר סוללה של שופטים מהשמאל הקיצוני, שיבטיחו את שלטון השמאל בבית המשפט העליון ל-20 השנים הבאות. היועמ"שית מיארה, תזכה להארכת כהונה נוספת, כאות הערכה על מאבקה הנחוש. גם כלי תקשורת ימניים יזכו לטיפול מיידי, והם לא יהססו לסגור את 'ערוץ 14' בעילה של הסתה והמרדה. יש להם שפע של שופטים שיחתמו על כך.
או אז יתפנו לטפל בשנואי נפשם: החרדים. על ציבור זה יונף גרזן אימתני ואכזרי, שהגזירות של היום ייחשבו כטיול הליכה בפארק לעומתם. חוק הגיוס המדובר יושלך לפח ותחתיו תופיע קביעה ברורה – גיוס לכולם! פירוק מוחלט של עולם התורה, רח"ל. בני הישיבות והאברכים יהפכו לאויבי העם. שוטרים צבאיים יישלחו לתוך הישיבות, לגרור בחורים אל מכוניות הזינזאנה. המשטרה בהנהגת השר החדש, תשתמש בכוח מופרז לדכא הפגנות ומחאות המוניות. מי שסבור שזו תחזית פרועה מידי, מוזמן להביט בתמונות הגירוש מגוש קטיף ומעמונה, כיצד השמאל קרע אנשים מבתיהם, שלח פרשים עם סוסים לדרוס קבוצות מוחים ופיצח ראשים עם אלות.
השנאה היוקדת לחרדים, שהתבשלה אצלם במשך שנים, תתפרץ במלא עוזה, והלהט להחזירם "לגודלם הטבעי" יהיה בוטה והרסני ביותר. ליברמן וחבריו יממשו אחד לאחד את כל האיומים המופיעים כבר עכשיו, שחור על גבי אדום, בפרסומי הבחירות שלהם.
אברכים ולומדי תורה, יהפכו למצורעים של ממש, נטולי זכויות בסיסיות. כבר לא יהיה מדובר בשלילת הטבות במשפחתונים ומעונות או במניעת השתתפות ב"דירה בהנחה", אלא בהפיכתם לאזרחים סוג ג', הכוללת ביטול זכותם להצביע בקלפי, וחסימת עבודתם בשירות המדינה או בשלטון המקומי.
מיותר לציין, כי כל משרדי הממשלה יפעלו להכות בחרדים בכל מה שניתן, בסגירת רשתות החינוך החרדיות, בהתעמרות בצוותי ההוראה, בביטול תכנון וקידום הערים החרדיות החדשות, בהקשחת עמדתם של ראשי העיריות שלא לקלוט תושבים חרדים, בביטול הנחות בתחבורה ציבורית, בביטול רפורמות שנעשו בשוק התעסוקה, בביטול אירועי תרבות ופנאי לציבור החרדי וכן על זה הדרך.
בתחום הזהות היהודית של המדינה, לא צריך להכביר מילים. טעימה מהתקופה השחורה שתתרחש, כבר הרגשנו בממשלת השינוי, אבל הפעם זה יהיה מהיר ואכזרי יותר. מוסד הרבנות הראשית יפורק וינושל מסמכויותיו, הנישואין כדת משה וישראל יבוטלו, המדינה תוצף בעולים גויים שיעברו גיור רפורמי ממלכתי, הכותל המערבי יחולל בטקסים צורמניים וההפרדה הנהוגה בו תבוטל, תחבורה ציבורית בשבת תחל לפעול בכל הערים, חוק עבודה ומנוחה יעבור "התאמה", ויהפוך את יום השבת ליום חולין, עם פתיחה מאסיבית של בתי עסק ומרכזי מסחר.
המשרד לשירותי דת יישלט בידי חוגים רפורמיים ו'ליברליים', שיהרסו כל חלקה טובה. המועצות הדתיות יפורקו וכל תקציבי מערכות הדת, הכשרות, העירובין והמקוואות – יבוטלו. מבחני ההסמכה לרבנות ייפתחו להשתתפות נשים רפורמיות, ובשם ערך 'השיוויון' הן גם יתמנו לתפקידי רבני הערים והשכונות, כדי לחלל שם שמים ולגרום לחורבן רוחני. מערך הכשרות על פי ההלכה ינותץ עד דק, ותחתיו יקומו גופים פיקטיביים שיכשירו כל שרץ. תקציבי ההילולות הגדולות, כמו ל"ג לעומר במירון, הבאבא סאלי, רבי מאיר בעל הנס – יימחקו מספר התקציב, והרשימה עוד ארוכה.
אלו לא הפחדות בעלמא. זו תוכנית עבודה סדורה המתגבשת בימים אלה במפלגות השמאל, ומידי פעם אף נאמרת בגלוי על ידי בנט, ליברמן, גולן ואחרים. כדי לבצע אותה, הם רק צריכים לעבור את משוכת ה-61 מנדטים ומבחינתם – זה יעד אפשרי. לרשותם עומדים תקציבי עתק של ארגונים וקרנות מחו"ל, הכמהים להפלת שלטון הימין. הם גם ינצלו את מלוא כוחם ושליטתם במוסדות השלטון השונים, ולא יבחלו בשום שיטה או תעלול. כבר כעת הם נערכים להציב מאות מאנשיהם בקלפיות ימין מובהקות, כדי לנסות לפסול אותן באמתלות שונות. גם החששות הקולניים שלהם שהימין יזייף, חושפים את כוונותיהם המדויקות.
הבליץ התעמולתי במערכה זו יהיה מתוחכם מאי פעם. הם יכוונו לקהלים המתנדנדים ויפיצו כל העת סקרים מהונדסים, המצביעים על ניצחון לגוש השמאל, כדי לקבע את התקווה ולהחליש את המורל בצד השני. הם גם ינגנו על העייפות הכללית מנתניהו, על גילו המבוגר ועל מצבו הרפואי.
מאסה עיקרית של התעמולה, תופנה לתוך המגזר החרדי, כאשר המטרה העיקרית – לגרום לכמה שיותר חרדים להישאר בבית ולא לצאת להצביע. לצערנו, הם זיהו אצלנו קרקע פוריה. תחושת מירמור ואכזבה ניכרת היטב בחלקים של הציבור שלנו, ובצדק. זו הייתה קדנציה קשה מנשוא, הכוללת סנקציות, גזרות ומעצרים כנגד עולם התורה. 68 מנדטים של ממשלת ימין מלא, לא הצליחה עדיין להביא חוק שיסדיר את מעמדם של בני הישיבות.
למזלם של אנשי השמאל, רוב הציבור פחות מתעמק מי אחראי לרדיפה הזו, האם זו הממשלה או מערכת המשפט וזרועותיה. במבחן התוצאה, הנציגים החרדים לא סיפקו את הסחורה המבוקשת. ולתוך הסדק הזה, תועמלני השמאל ייכנסו כמו נחשים, ויטילו את הארס שלהם בדמות קמפיינים אנונימיים ומודעות תמימות, שיהדהדו בקול את "האכזבה" משלוחי דרבנן, שפעלו במסירות נפש במערכה הזו, בשליחות חכמי וגדולי הדור.
והאבסורד זועק לשמים. אותם רודפים מרושעים, שזיהו מההתחלה את נושא הגיוס כגורם שיכול להפיל את הממשלה, שיזמו והוציאו לפועל את הגזרות הקשות ביותר על עולם התורה, הם אלו שמתכוונים לקצור את פירות הכאב והתסכול שלנו, ולנסות לגרום לחרדים רבים לא להצביע בקלפי, כדי להעלות לשלטון את ממשלת השמד שלהם. הרצחת וגם ירשת?!
הדברים הללו נכתבים, כאשר מועד הבחירות טרם נקבע, אבל התמונה המבהילה חייבת להיות בהירה בפני כל יהודי חרדי. נדרשת ממנו תבונה ופקחות לקרוא היטב את המפה, להבחין בשדה המוקשים, ולהבין את ההשלכות של כל צעד.
זו אזעקת אמת. זו המערכה הקריטית ביותר שידעה מדינת ישראל, ותוצאותיה יכריעו לדורות את יחסי הציבור החרדי ומוסדותיו עם השלטון בישראל. אכן, סוגיית חוק הגיוס עדיין מונחת על השולחן ולא הגיעה לפתרונה. אכן, זו הבטחה ליבתית שעדיין לא קוימה, וקשה להעריך אם תתקיים בקרוב או שהבחירות יוקדמו. אבל מי שסבור בתמימות שממשלת שמאל תתן לנו הכל – חי בדמיונות. המכנה המשותף היחיד של אוסף הדמויות שם – הוא שנאת חרדים. הם יעשו הכל כדי להקים ממשלה בלעדיהם, ולהוציא לפועל את מדינת "ככל העמים" עליה הם חולמים.
קל מאד לשקוע בתלונות וטענות כנגד הנציגים החרדיים, אך מי שרגשי אכזבה מקבעים את תודעתו ומנחים את דרכו, צריך לזכור שני דברים: ראשית, הוא משחק בדיוק לידיהם של הרודפים הגדולים ומעניק להם כוח פוליטי, ושנית, הוא מביא על עצמו ועל המחנה שלו חורבן גדול לאין שיעור. זו כנראה האיוולת הגדולה ביותר שניתן לעשות.
הדבר היחיד שצריך לעמוד לנו מול העיניים, בתום קדנציה קשה זו, היא העצמת הכוח החרדי בקלפי. למרבה הצער, בכל בחירות, עשרות אלפי קולות חרדיים הולכים לאיבוד בגלל תחושות אישיות כאלה ואחרות. כך הגידול הטבעי המבורך, לא בא לידי ביטוי. במערכה הקרובה, הכוח החרדי הוא קריטי מאי פעם עבור קיומו ועתידו. רק מספר מנדטים גדול ימנע ממשלת חורבן ולא יאפשר הקמה של שום ממשלה ללא הציבור החרדי.
אכן, גם אז האתגרים יהיו גדולים ורבים, בעיקר מול שלטון הבג"צ והיועמש"ית, אבל ניצחון גדול וסוחף של גוש הימין, יניע בעוצמה רבה את הרפורמה המשפטית הנחוצה, ויחזיר את המשילות האמיתית לממשלה ולכנסת. זו הדרך היחידה לשבירת המצור המשפטי שנבנה סביבנו ולצאת לחירות. זה בידינו, בשכלנו, בתבונתנו, בציות המוחלט לרבותינו, ובסייעתא דשמיא שתלווה אותנו.
הכותב הינו דובר ש"ס
הבעיה הגדולה היא שכל מיני אנשי תקשורת ״חרדים״ מכניסים לתודעת הציבור כעס על נציגי הציבור ומזהירים מכך שהחרדים לא יבואו להצביע. תמיד אחרי כל הרעש והמהומות שהם משמיעים הם יוסיפו בלחש ״כמובן שצריך להצביע כי כך מורים לנו גדולי ישראל, אבל…״ וזה חמור ביותר. הציבור החרדי לא בוחר, אלא מקשיב לגדולי הדור (וזאת הבחירה באמיתי, כמובן ) מי שרוצה לכעוס על הנציגים שיכעס, אבל שלא ידמיין שמה שאנשי תקשורת יודעים ומבינים, נעלם חלילה מגדולי ישראל. זה מסוכן ופשוט לא נכון.