מהלך דרמטי ויוצא דופן קורם עור וגידים בימים אלו בציר ירושלים-וושינגטון, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ מובילים הנחיה דחופה להשלמת "הסכם סיוע" ביטחוני חדש עם ארצות הברית, עוד לפני שסבבי הבחירות בשתי המדינות ייצאו לדרך. השיחות האינטנסיביות, המנוהלות בצד הישראלי על ידי מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם והשגריר בוושינגטון יחיאל לייטר, נועדו להחליף את המתווה הנוכחי המסתיים בסוף שנת 2028. מן העבר השני, השגריר האמריקני מייק האקבי משחק תפקיד מפתח בגיבוש ההבנות. השאיפה היא לחתום על ההסכם הסופי כבר בחודש ספטמבר הקרוב – חודשיים לפני בחירות האמצע בארה"ב המתוכננות ל-3 בנובמבר, ולפני הבחירות הכלליות בישראל שנתניהו שואף לקיים לאחר תקופת החגים.
היוזמה הנוכחית משקפת תפנית היסטורית ביחסים הביטחוניים שבין המדינות, ומציגה מודל שונה לחלוטין מכל מה שהכרנו בעשורים האחרונים. כפי שנחשף בדיווח של אריאל כהנא בעיתון "ישראל היום", נתניהו קיבל החלטה אסטרטגית לפיה לאורך העשור של יישום ההסכם הבא, תעבור ישראל מקבלת תקציבי סיוע ישירים למערך של הסכמי שיתוף פעולה טכנולוגיים וצבאיים.
המשמעות היא שמרכיב הסיוע הישיר לרכש פלטפורמות נשק אמריקניות, העומד כיום על 3.3 מיליארד דולר בשנה לפי המתווה שנקבע בשלהי תקופת ממשל אובמה, ילך ויצטמצם החל משנת 2029, עד שיגיע להתאפסות מוחלטת בשנת 2038. כיום, אותם מיליארדים חוזרים ישירות למשק האמריקני דרך רכש חברות ביטחוניות בארה"ב, לצד חצי מיליארד דולר נוספים המוקצים מדי שנה לפיתוח וייצור משותף של מערכות הגנה אווירית מובילות כמו חץ וקלע דוד.
במקום המענקים החד-צדדיים, שתי המדינות צפויות להרחיב באופן משמעותי את תקציבי הפיתוח והייצור המשותפים של מערכות נשק עתידיות. השינוי המהותי הזה עומד במרכז הדיונים הקדחתניים בשבועות האחרונים, והוא מגיע על רקע שינויים פוליטיים עמוקים בתוך ארצות הברית. ההצלחות הצבאיות של ישראל לצד הביקורת הגוברת על העוצמה שהפעילה בעזה, הובילו לשפל חסר תקדים במעמדה בקרב חלקים במפלגה הדמוקרטית, שם נשמעות קריאות לעצירת הסיוע בעקבות עלילת "רצח העם בעזה". במקביל, גם באגף הבדלני של המפלגה הרפובליקנית מתחזקות הדרישות להפסיק "לבזבז את כספי משלמי המיסים" על עימותים במזרח התיכון.
החשש הגדול בירושלים הוא מפני מהפך פוליטי אפשרי בבית הנבחרים האמריקני בבחירות הקרובות, שכן עשרות סנאטורים דמוקרטים כבר הצביעו בעבר נגד המשך הסיוע הצבאי. נתניהו נחוש לסגור את הקצוות לפני שהקונגרס עלול להערים קשיים ולא לאשר את המהלך, ולכן הורה להאיץ את המגעים לשיא המהירות. ברקע הדברים, גורמים פוליטיים מעריכים כי ייתכן ויופקס מעמד חגיגי ופומבי שבו דונלד טראמפ ובנימין נתניהו יודיעו יחד על הפסקת הסיוע המסורתי והמעבר לשותפות אסטרטגית חדשה – צעד שעשוי להעניק רוח גבית פוליטית משמעותית לשני המנהיגים ערב הבחירות.
השניים צפויים להיוועד לכל המאוחר במהלך עצרת האו"ם בספטמבר. כל זאת קורה בשעה שתחשיבים ישראליים מקצועיים, ובהם נתונים של מכון "מיינד ישראל", מדגישים כי ההשקעה האמריקנית מניבה לוושינגטון רווח כלכלי עצום, כאשר סכום הסיוע השנתי של 3.3 מיליארד דולר מניב למשק האמריקני החזר של כ-15 מיליארד דולר בכל שנה.
