העיתונאית איילה חסון התייחסה בראיון טעון לעימות החריף עם הנהלת תאגיד השידור הציבורי, והתקשתה לעצור את הדמעות כשדיברה על הפגיעה במשפחתה ובקרוביה. "אני אישה שחווה הסתה פרועה. מקנאים בהצלחה, מקנאים בנחישות, מקנאים בזה שאני לא מתכופפת, שאני לא נשברת", הצהירה חסון, והבהירה כי לא תיכנע ללחצים המופעלים עליה.
בריאיון לאלי ציפורי בגלי ישראל, על רקע האולטימטום שהציבה לה הנהלת התאגיד, יצאה חסון למתקפה חריפה נגד מה שהיא מתארת כניסיון להשתיק את קולה. "זה המאבק, ואת הקול הזה לא ישתיקו, ואת הקול שלי לא ישתיקו. שום בולשביק לא ישתיק אותי, ושום פוליטיזציה לא תשתיק אותי, ושום הלבנת פנים מזויפת לא תשתיק אותי".
במהלך הריאיון התייחסה גם להשלכות האישיות של העימות, וסיפרה כי המתקפות אינן נעצרות בה אלא מגיעות גם אל בני משפחתה והקרובים אליה. בשלב הזה התקשתה חסון לעצור את הדמעות ואמרה: "היא פוגעת בסובבים אותי ובקרובים שלי, שהם לא אשמים בשום דבר, אבל אותי היא לא תשתיק".
חסון ביקשה להזכיר את עבודתה לאורך שנות המלחמה ואת הקשר שנוצר בינה לבין חיילים, משפחות שכולות, פצועים ומשפחות החטופים, שלדבריה מצאו בה כתובת גם מחוץ לשעות השידור. "שלוש שנים של מלחמה. קמתי כל בוקר ורצתי לעבודה כמו מטורפת. נלחמתי על החיילים, נלחמתי על החטופים, נלחמתי על המשפחות השכולות, נלחמתי על הפצועים. הם ראו בי כתובת, הם היו מתקשרים אליי אחרי שעות העבודה, בלי שום קשר לשידורים, למילה טובה, לתחושת שותפות. נתתי להם במה אדירה באהבה. לא כדי להירדף במקום העבודה שלי. למה?"
העימות בין חסון לתאגיד פרץ בעקבות התבטאויותיה בנוגע לנשים בחברה הבדואית בנגב ולטענות שהעלתה על התנהלות הקלפיות במגזר הערבי. בהנהלת התאגיד דרשו ממנה לפרסם הבהרה והתנצלות בשידור, בנוסח שיהיה מקובל על הנהלת חטיבת החדשות, והבהירו כי ללא הסכמתה לא תוכל להמשיך להגיש את תוכניתה. חסון מצדה טענה כי מדובר באולטימטום חריג, וכי היא נדרשה להקריא טקסט שהוכתב לה מראש.
במסגרת השתלשלות האירועים פרסמה חסון התנצלות על דבריה וגם ועדת האתיקה של התאגיד דנה בפרשה. למרות זאת, המחלוקת מול הנהלת החדשות נמשכה, כאשר חסון טענה כי הדרישה הנוספת ממנה חורגת מהתנהלות מקצועית והוגנת. כעת, בריאיון לגלי ישראל, היא משדרת מסר חד וברור: גם לנוכח הלחצים והפגיעה האישית, היא אינה מתכוונת לשתוק.
