המירוץ לחיסון: מי יזכו לקבל ראשונים את הזריקה המיוחלת?

כאשר הפנדמיה ממשיכה לסכן על בסיס יומי את הבריאות ואת החיים של מיליוני בני אדם על פני הגלובוס, עולה בכל חריפותה השאלה: את מי יש לחסן ראשונים? האם את הרופאים, האחיות וכלל עובדי הבריאות? או האם את הקשישים והמבוגרים עם מחלות הרקע שמהווים קבוצת סיכון ראשון במעלה?

בדיווח על כך בסוף השבוע שעבר ב-Nature נמסר כי מומחים שבחנו את שתי התכניות שיבחו אותן משום שכללו גם את הצורך לתת מענה לקבוצות כמו מיעוטים, קבוצות אתניות שהמגיפה חשפה מי מהן פגיעה יותר ומי פחות מסיבות גנטיות ואחרות, קבוצות סיכון בהתאם למצב סוציואקונומי ותנאי חיים כמו צפיפות מגורים, עובדים מקצועות תעשיה שונים ובמערכות ציבוריות שאופי עבודתם וגם תנאיה מחייבים אותו במגע קרוב מאוד עם קהלים על בסיס יומיומי, ולא רק על פי קבוצות גיל.

התכנית של ה-NASEM הציגה חמישה שלבים בהפעלת תכנית ארצית לחיסון אוכלוסיות. היא אמנם ממוקדם בנעשה בארה"ב, אבל יכולה גם לשמש מקבלי החלטות במדינות אחרות, בהתאמות המתחייבות למצב בהן.

על פי התכנית, בשלב הראשון של מבצע חיסונים יש להציע אותם ולדאוג שרוב הנמנים על קבוצה זו אכן יתחסנו, לרופאים ורופאות, אחיות ואחים ועובדים במקצועות אחרים במערכות הבריאות. כל אלה, שלפי ההערכה יהוו 5% ראשונים במבצע – יקבלו את הקדימות הראשונה במעלה למתן החיסונים.

בשלב השני (10%) באותו סולם תיעדוף וקדימויות יהיו כל האנשים עם תחלואת רקע שמכלילה אותם בקבוצת סיכון ברמה הגבוהה ביותר לחלות בקורונה ולמות, כולל זקנים וגם אלה שמתגוררים בתנאי צפיפות.

בשלב השלישי (35%-30%) יקבלו את החיסון עובדי שירותים חיוניים אחרים שעקב אופי עבודתם הם נמצאים ברמת סיכון גבוהה להיחשף לנגיף: מורים ועובדי הוראה ובתי הספר, אנשים שמתגוררים במקלטים לחסרי בית (הומלסים), אסירים, מבוגרים אחרים שגם הם עם מחלות רקע שניתן להגדירם כנכללים ברמת סיכון מתונה יותר להידבק.

בשלב הרביעי (45%-40%) יהיו בגירים צעירים, ילדים ועובדי שירותים אחרים שגם הם יכולים להיחשב כבעלי סיכון מוגבר כזה או אחר בהיחשפות לנגיף. רק בשלב החמישי (15%-5%) ייכללו כל שאר האזרחים והתושבים במדינה. לא מן הנמנע, במידה שתהיה כמות מספקת כבר בשלב הראשון של אספקת תרכיבי החיסון למדינה שרכשה אותם, שאלה שנכללים במסגרת שלב 1 ושלב 2 ייקראו להתחסן באותו חלון זמן בתכנית המבצע.

עוד צוין במסמך כי יש מדינות שבהן קיימות תכניות מסודרות למבצעי חיסון שונים אלא שהן הוכנו ו"נתפרו" עבור מגיפת שפעת עונתית ולא לקורונה, שיש לה מאפיינים אחרים ודרישות שונות מאלו הנדרשות לביצוע החיסונים. למשל, ילדים ונשים בהריון נכללים במדינות שונות בקדימות לחיסון שפעת אבל לגבי קורונה הם לא קיבלו, לפחות בשלב הזה, הגדרה ו"שיבוץ" באילו שלב יש להציע להם את תרכיבי החיסון. כל זאת משום שהניסויים הנערכים עתה בתרכיבי החיסון לקורונה לא כללו עד כה את בחינתם על נשים הרות וגם לא על ילדים. ההנחה הרווחת היא שקורונה נראית פחות קטלנית ומסוכנת לילדים לעומת שפעת. זו הסיבה שצוות ה-NASEM המליץ שחיסון לקורונה יינתן לילדים בשלב האחרון של מבצע חיסונים ארצי.

יש לציין שצוות ה-WHO סבור שראשי ממשלות ומדינות ייכללו בשלב מוקדם של תכנית חיסון, אבל לצד זאת סופקה אזהרה שלא לנצל זאת למתן קדימות-על עבור קבוצה קטנה של "מיוחסים". אזהרה בנושא הזה השמיעה פרופ' רות פאדן (Ruth Faden), ביו-אתיקאית מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, חברת צוות ה-WHO.