בערב שבת קודש פרשת תצווה תשפ"א, התקבלה הידיעה המרה על הסתלקותו של הצדיק הגה"צ רבי יחיא זכריה גלעדי זצוק"ל, מזקני רבני תימן ורב בית המדרש 'עטרת ישועה בקרוב' שיכון ג' בני ברק, והוא בן 78 שנה בפטירתו.
מורי יחיא זצ"ל בצעירותו למד בישיבת באר יעקב אצל מורו ורבו הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל. לאחר נישואיו למד בכולל של יבדל לחיים הראב"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א, שם למד בשקידה עצומה מספר שנים, עד שנקרא על ידי רבה של בני ברק, הגאון רבי יעקב לנדא זצ"ל לשמש כמשגיח ולפקח על ענייני השחיטה.
תלמידיו ומקורביו המבכים מרה את לכתו של האי גברא צדיקא קדישא ופרישא, מספרים ל'המאורות' בכאב רב, על מורי יחיא – כפי שהיה מכונה בפי כל, כל ימיו היה המורי מדבר בגעגועים ובכיסופים לגאולה השלימה ולביאת משיח צדקנו, ועל כן קרא לבית מדרשו בשם 'עטרת ישועה בקרוב' – מחמת שתמיד כאב ודאב על הגאולה שבוששת מלבוא בעוונותינו הרבים.
תמיד היה כואב את עניין סילוק השכינה על ידי דיבורים בטלים בבתי כנסיות ובתי מדרשות, והיה מרבה לעורר על כך בכל הזדמנות שבאה לידו. יש המספרים שמרוב כמיהתו לגאולה השלימה, אף באחת השנים רכש כבשים וקרבנות בכדי שכאשר יבנה בית המקדש, מיד יוכל להקריבם ללא שהייה יתירה. היה רגיל לעלות שליח ציבור בתפילת מוסף בשבתות וימים טובים, וכן בימים הנוראים, וכאשר היה מגיע לקדושת כתר המדברת בענייני השכינה, היה כל כולו מתלהט בלהט אש קודש והיה שואג את פסוקי הקדושה. כך גם היה קורה, כשהיה מגיע בתפילה לתיבות 'בשובך לציון ברחמים'.
מורי יחיא זצ"ל היה נוהג מדי לילה לערוך תיקון חצות בבכיות נוראיות, ומעולם לא ביטל את קביעותו זאת, כאשר מיד לאחר עריכת סדר התיקון, היה נשאר על מקומו, שם בין המדרגות בביתו, במקום שהיה עורך את התיקון חצות, ויחד עם ספריו הרבים נותר ללמוד בשקידה עצומה ומופלאה עד אור הבוקר. מעולם לא היה ניתן לבוא לביתו ולא לראותו עמל בתורת ה' עם ספריו הרבים – מספרים תלמידיו.
בית מדרשו 'עטרת ישועה בקרוב' לקהילות תימן, מתנוסס לתפארה בשכונת שיכון ג' בעיר בני ברק, הוקם לפני כ-30 שנה על ידי הגאון מורי יחיא זצ"ל, ששאף בכל מאודו להנחיל את דרכו ומורשתו הטהורה. כאשר בית מדרשו עד היום שוקק חיים, עם קהילה משגשגת ומיוחדת, תלמידיו ומקורביו. מורי יחיא זצ"ל היה מוסר שיעורי תורה קבועים, לצד כולל אברכים, לימוד טעמי המקרא בנוסח תימן ועוד. גם שרצה לתקן תקנות בבית מדרשו, היה עושה זאת בענווה מיוחדת, כאשר היה מתייעץ עם המתפללים – תלמידיו, ו'יחד' היו מתקנים את התקנה.
מדי בוקר עם הנץ החמה, היה רגיל להתפלל בבית המדרש 'לדרמן' יחד עם יבדל לחיים מרן שה"ת הגר"ח קניבסקי שליט"א, כאשר מרן הגרח"ק יחד עם גדולי וצדיקי הדור שהתפללו בבית המדרש לדרמן, רחשו לו הערכה מיוחדת ובלתי מצויה.
בענווה גדולה הסתיר את גדלותו העצומה, ורבים רבים לא הכירוהו בענוותנותו המופלגת. רבים השיב רבים, ומשפחות רבות ויקרות שבו לאור התורה והמצוות, כשהם נשבים בקסמו ובמאור פניו הזורחים והמאירים.
רבי יחיא עסק רבות בתורת הנסתר, והיה מפעם לפעם עורך תפילות עם כוונות ותפילות המקובלים גדולי הדורות. עם פרוץ מגיפת הקורונה בארץ ובעולם כולו, הצדיק מורי יחיא, ערך תיקון מיוחד בבית מדרשו, בכוונות גדולות לסילוק מגיפת הקורונה. מקורביו מציינים, כי היה תדיר מעורר לשמור על כללי הבריאות, והוא עצמו היה מחטא את הידיים בכניסה לבית מדרשו. ומאז שהגיעו החיסונים נגד מגיפת הקורונה, בירך על כך ועודד להתחסן.
במשך השנים רבי יחיא סבל ברגליו רבות, ועם כל זה היה מטריח עצמו לבוא מביתו ברח' רבי יהודה הנשיא ולאחר מכן ברח' נחמיה, לתפילות וללימוד תורה. מנהג מיוחד היה לו, כאשר היה מקפיד לעמוד במשך כל זמן קריאת התורה, וכך עד החודש האחרון לחייו הקפיד לנהוג כך.
ל'המאורות' נודע, כי לפני כחצי שנה בערך, בעקבות הסבל הרב שסבל ברגליו, היו מוליכים אותו בכיסא גלגלים לבית הכנסת, אך לפני כחודשיים התחזק, והפסיק להיעזר בזה, והיה הולך רק עם מקל בידו ואף ללא מלווים.
לצערינו לפני כשבועיים החל הרב לחוש שלא בטוב, כאשר התברר כי נדבק בנגיף הקורונה, כשלאחר מכן הידרדר מצבו ובשבת האחרונה פרשת זכור, אושפז בבית החולים במצב קשה, וביום ו' האחרון השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה.
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, הממשיכים את דרכו ומורשתו הטהורה, בני תורה ויראי ה'. מסע הלוויתו יצא ביום שישי ערש"ק פרשת כי תישא לבית העלמין פוניבז' בבני ברק, כאשר כפי רצונו לא נישאו הספדים כלל.
בני משפחתו יושבים שבעה ברח' יהודה הנשיא 46 בבני ברק.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים אמן.
