מאות ליוו למנוחות את רבי מנחם ניימן זצ"ל, ראש חבורה בכולל 'צילו של היכל' ומרבני שכונת רמות א' החדשה בירושלים והוא בן 55 לאחר המחלה הקשה אותה שמר בסוד.
המנוח בנו של הגאון רבי שלמה ניימן רבה של רמות, וחתן הגאון רבי מצלאל סוקולובסקי שיבדלו לחיים טובים.
בהלוויה השתתפו כאלף איש שביכו מרה את פטירתו, הגאון רבי יצחק אזרחי ספד בבכי בפתח בית הכנסת משכן שרגא.
כעת עקיבא לומד בישיבה בישראל ובתקופה האחרונה החל לעבוד עם המפיק יוחי בריסקמן וזו התוצאה – סינגל חדש: "ואמר ביום ההוא" אותו הלחין אלחנן אלחדד.
עקיבא: "השיר הזה מדבר אל ליבי בכל כך הרבה מובנים ואני מאוד מחובר אליו, מקווה שתהנו ותתרגשו ממנו".
את יציאת הסינגל מלווה וידאו קליפ מרהיב שצולם בכותל המערבי וברחבי ים המלח, צפו!
גם בשעה זו קיימות עדיין כמה מחלוקות עיקריות בתוך הממשלה לגבי פרטי התקציב. שר הבריאות ניצן הורוביץ דורש את הגדלת תקציב מערכת הבריאות והדגיש מוקדם יותר היום: "יש צורך בתקציב הזה בתוספת משמעותית או כמו שאנו אומרים בימים האלו, זריקת דחף, למערכת הבריאות".
לפי הדיווח של מתן חודרוב ב'חדשות 13' קיים פער בנושא זה של כמיליארד שקלים בין דרישותיו המינימליות של שר הבריאות, אשר דורש בין היתר תוספת תקציבית למערך בריאות הנפש, לבין הסכום שמוכן להקצות שר האוצר.
נושא נוסף שלא קיימת לגביו הסכמה בממשלה הוא הרפורמה שאמורה להגביר את התחרות בענף החקלאות, בעיקר באמצעות פתיחת שוק הפירות והירקות לייבוא. "אף אחד לא ירעב ללחם ולא יישאר ללא פנסיה או הכנסה אבל יצטרכו להיות תחרותיים", אמר היום שר החקלאות עודד פורר, והוסיף: "אם מפלגת העבודה או כחול לבן או מישהו אחר רוצה את טובת החקלאות הוא יתמוך ברפורמה". במפלגות כחול לבן, העבודה ומרצ קיימת דרישה להוריד מסדר היום את הרפורמה הזו, שמעוררת את זעם החקלאים.
כמו כן, קיימת מחלוקת סביב היוזמה להטיל אגרת גודש על הכניסה ברכב פרטי לגוש דן בשעות השיא, כאשר שרת התחבורה מרב מיכאלי מתנגדת לצעד זה וטוענת כי התחבורה הציבורית לא מוכנה עדיין לספק אלטרנטיבה לכך. גם רפורמות נוספות הקשורות בתקציב המדינה עוררו מחלוקות וביניהן פתיחת שוק התמרוקים לתחרות לייבוא מקביל והעלאת המס על משקאות ממותקים לגביה אמר שר האוצר אביגדור ליברמן כי "אין כאן גזירות אלא ניסיון לשנות דפוסי התנהגות, במיוחד לגבי משקאות ממותקים. ישראלים צורכים הרבה סוכר". שרת הפנים איילת שקד הגיבה ותהתה "אבל למה על קולה זירו?".
מתן חודרוב מציין כי ההערכות הן כי תקציב המדינה יאושר בממשלה במהלך הלילה, אך צפוי לעבור שינויים משמעותיים בוועדות הכנסת השונות עוד טרם ההצבעה בכנסת.
שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן ושר החוץ הבריטי דומיניק ראב האשימו היום (ראשון) את איראן באחריות לתקיפת הספינה בבעלות ישראלית בסמוך לעומאן שהתרחשה בשבוע שעבר.
בתקיפה, שנערכה באמצעות מל"ט מתאבד, נהרגו איש צוות בריטי ששירת בעבר בצבא הממלכה המאוחדת וכן איש צוות ממוצא רומני.
בהודעה שפרסם משרד החוץ האמריקני נכתב כי "אנחנו מגנים בחריפות את ההתקפה על האונייה המסחרית שעברה בים הערבי. לאחר בחינת המידע, אנחנו משוכנעים כי איראן ביצעה את ההתקפה. אין הצדקה להתקפה מסוג זה. אנחנו דנים עם בנות בריתנו על הצעדים הבאים".
מידי שנה בתאריך ה-01/08 תושבי ירושלים סובלים מהדי פיצוצים ורעש יריות לאורך כל הלילה וכך גם במהלך הימים שלאחר מכן, הסיבה: סיום הלימודים ברחבי הרשות הפלסטינית ותוצאות מבחני הבגרות, ומשום כך הם מתפרקים וחוגגים וירי וזיקוקים
רכז הביטחון בשכונת הגבעה הצרפתית כתב היום לתושבי השכונה: תושבים יקרים, לידיעתכם, בימים הקרובים צפויים לקבל התלמידים הפלסטינאים את תוצאות מבחני הבגרות שלהם. קבלת התוצאות מלוות בירי זיקוקים מסיבי החל משעות הבוקר ועד לשעות הלילה המאחרות. על פי הפרסומים נערכים לירי זיקוקים החל מיום ראשון בבוקר 1/8 ועד ליום שלישי 3/8 בשעות הלילה.
יו"ר סיעת ש"ס בכנסת ח"כ מיכאל מלכיאלי, המתגורר בשכונת נווה יעקב בצפון ירושלים, דרש בשנה שעברה ממשטרת ירושלים "לנקוט ביד קשה ביותר כנגד אותם פורעים שמשעות הבוקר ועד עתה, זורעים פחד ואימה בקרב עשרות אלפי משפחות בצפון ירושלים, ובפרט גרמו לבהלה לילדים קטנים.
השיר מבטא את כמיהתו של עם ישראל ועל רגשות העם לבורא עולם, תוך איזכור מתוך מעמד הר סיני על המיוחדות שבעם ישראל, שלכבודו בראנו הבדילנו מן התועים, וקשר אותנו באהבה, "והייתם לי עם סגולה“.
מוטי אוריאל, יליד העיר חדרה ומתגורר כיום באשדוד, ניחן בקול טנור בגוון ייחודי, המשלב בין מזרח ומערב, מקאמים לצד בוצ'לי ופבארוטי, מופיע ברחבי הארץ ובעשור האחרון שימש כחזן במקסיקו סיטי בקהילת "מונטה סיני"
צפו:
שר החוץ של בריטניה, דומיניק ראאב, אמר היום (ראשון) כי איראן אחראית "בסבירות גבוהה" לתקיפת הספינה מרסר סטריט, שהופעלה בידי חברה בבעלות ישראלית, ביום שישי בשבוע שעבר ליד חופי עומאן. בהודעתו גינה ראאב את התקיפה, שאותה הגדיר "מתקפה מכוונת על מכלית נפט מצדה של איראן" במים בינלאומיים.
במתקפה על הספינה בניהול ישראלי במפרץ עומאן נהרגו שני אזרחים, בריטי ורומני. שר החוץ הבריטי דומיניק ראב אמר היום כי הם "עובדים יחד עם שותפינו בעולם על תגובה משותפת להתקפה הבלתי מקובלת הזו". ראב הוסיף: "על איראן להפסיק לבצע התקפות כאלה, כלי-שייט צריכים לנוע בחופשיות ובביטחון לפי החוק הבינלאומי".
דובר משרד החוץ של איראן שלל היום את מעורבותה של טהראן באירוע. ראש הממשלה נפתלי בנט הבהיר: נעביר לאיראן את המסר בדרכים שלנו, אני רוצה להודות למשרד החוץ ולשר החוץ יאיר לפיד על פועלם בעניין. לפני ההכחשה, לפיד שוחח אמש עם שר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן ודן עמו ב"גיבוש תגובה בינלאומית ממשית ויעילה".
במכתב ליו"ר הכנסת מאשים היועץ המשפטי של הנהלת בתי הדין, הרב ועו"ד שמעון יעקבי את היועץ המשפטי לממשלה כי לא אישר לו להביע את דעתו המקצועית בוועדת חוקה, "אנו רואים עין בעין איתך חשיבות ראשונה במעלה להשמעת עמדת הנהלת בתי הדין הרבניים בדיוני ועדות הכנסת בכל עניין הנוגע לבתי הדין הרבניים. כך אנו נוהגים תמיד, מימים ימימה. דא עקא, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לא אישר לי להביע את דעתי המקצועית במלואה בוועדת החוקה. אם הכנסת מעוניינת לשמוע את עמדתם המקצועית החופשית של נציגי רשויות שלטון השונות, עליה להסדיר זאת באורח משביע רצון בכללים או בהוראות חקיקה מתאימות. אין לצפות שיוטלו הגבלות על חופש הביטוי המקצועי של נציגי הרשויות שהוזמנו לדיוני הוועדות, ובמקביל הם יידרשו ליטול חלק באותם דיונים. לשם מה – עניית 'אמן'?!"
"החיפזון שננקט פעם ופעמיים כלפי התיקונים שהוצעו, אינו ראוי", כותב יעקבי בהמשך המכתב שפורסם בערוץ 7, "הדבר עלול לפגוע באמון הציבור ברשויות השלטון, המחוקקת, המבצעת והשופטת. נוסח הצעת החוק שהובאה לדיון בוועדת החוקה משנה באופן מהותי את יחסי הכוחות בוועדה שנועדה לבחור נושאי משרה שיפוטית, ומדללת באופן משמעותי את כוחם של נציגי הרשות השופטת. בהקשר זה עולות כמה שאלות:
1 )מדוע בית הדין הרבני מופלה לרעה, ומדוע לא ידולל באופן דומה כוחם של נציגי הרשות השופטת בוועדה לבחירת שופטים ובוועדות למינוי קאדים וקאדים מד'הב, על ידי הוספת נציגים רלוונטיים כל וועדה לפי עניינה?
2 )מדוע לא יצורפו טוענות שרעיות גם לוועדת למינוי קאדים וקאדים מד'הב?
3) לחלופין, האם אין בקביעה כי תהיינה שתי טוענות רבניות, ולא טוען וטוענת, אין פגיעה בעקרון השוויון במידה העולה על הנדרש?
בהמשך המכתב תוקף יעקבי את הרבנות הראשית, "מתעוררות שאלות קשות, ואני מצפה שתיתן עליהן את דעתך, ותבקש לקבל תשובות מתאימות מן הגורמים הרלוונטיים. ועדת החוקה נוהגת להזמין לישיבותיה בעניין בתי הדין הרבניים, בנוסף לנציגי הנהלת בתי הדין הרבניים, את נציגי הרבנים הראשיים לישראל ומדי פעם גם נציג של הדיינים עצמם.
המכתב נשלח בהעתק לשר לשירותי דת, ח"כ מתן כהנא, היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ גלעד קריב, היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, וליועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת, עו"ד גליה קליין.
בסוף השבוע האחרון פנה יו"ר הכנסת מיקי לוי פנה למנכ"ל בתי הדין הרבניים הרב דוד מלכא, והביע מחאה על החלטת בתי הדין להחרים את דיוני הכנסת נציגי בתי הדין סירבו להגיע לחמישה דיונים בוועדת החוקה שעסקו בחוק הדיינים, לוי כתב לרב מלכא: "התייצבותם של נציגי הרשות המבצעת בדיוני ועדות הכנסת אליהם הם הוזמנו הינה בעלת חשיבות מן המעלה הראשונה, וזאת לנוכח מעמדה של הכנסת כרשות מחוקקת וכרשות מפקחת על פעילות הרשות המבצעת.
"התייצבות נציגי הרשות המבצעת חיונית לצורך קיומו של דיון מקצועי, המאפשר בחינה אפקטיבית ומשמעותית של הדברים, בנוכחות כלל הגורמים הרלוונטיים וביניהם כמובן נציגי הממשלה".
יו"ר הכנסת הוסיף במכתבו למנכ"ל בתי הדין הרבניים: "כולי תקווה כי אין מדובר בהחרמה מכוונת של דיוני ועדות הכנסת וכי בכל מקרה תוקפד הקפדה יתרה בעתיד על הגעת נציגי הנהלת בתי הדין הרבניים לוועדות הכנסת עת זימונם".
מכתבו של מיקי לוי נשלח גם אל יו"ר ועדת החוקה ח"כ גלעד קריב, יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק, היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט, היועצת המשפטית של משרד הדתות עו"ד גליה קליין, וגם ליועמ"ש בתי הדין הרבניים הרב עו"ד שמעון יעקבי.
כאמור, ועדת חוקה, חוק ומשפט קיימה בחודש האחרון מספר דיונים בנושא חוק הדיינים אך לערוץ 7 נודע שהנהלת בתי הדין הרבניים שהוזמנה אליהם לא שלחה נציג אפילו לדיון אחד.
גם לאחר שחוק הדיינים הובא שוב בפני הועדה והתקיימו ימי דיונים ארוכים, לא שלחה הנהלת בתי הדין נציג מטעמה.
גורמים בועודת החוקה אמרו כי מדובר בהתנהלות בלתי נסבלת. "זו חוצפה שגוף ממשלתי שמוזמן לוועדה לא מגיע ובוחר להחרים את מוסד הכנסת והדבר לא יעבור בשתיקה".
נציין כי לפני כשנתיים, יו"ר הכנסת דאז, ח"כ יולי אדלשטיין החליט כי יופעלו סנקציות נגד משרד או אדם שהוזמן לדיוני הכנסת ולא התייצב.
על פי ההחלטה, "אם לא היתה הצדקה סבירה לאי־התייצבותו של נושא משרה או ממלא תפקיד בוועדות הכנסת, היא תהיה רשאית לשלול את היתר הכניסה הקבוע שלו למשכן; לשלול את היתר הכניסה עם רכב; לאסור על כניסתו למשכן הכנסת; לפעול בדרכים אלה גם ביחס לממונה על אותו נושא משרה ולקבוצת אנשים מאותו משרד או גוף; להגיש קובלנה משמעתית בפני האחראי על המשמעת בגוף שבו עובד נושא המשרה; ולהמליץ בפני יושבי ראש ועדות הכנסת לא לכלול בסדר היום של הוועדות דיונים בנושאים שמקדם אותו משרד או גוף שהנציג מטעמו לא התייצב בוועדה".
משרד האוצר מקדם במסגרת חוק ההסדרים, שיובא לאישור הממשלה היום (א'), מהלך שיביא להתייקרות חדה בהוצאה של משקי בית על תחבורה ציבורית באמצעות כרטיס רב קו. מהלך ההתייקרות, שלא פורסם באופן מוסדר לציבור, יפגע בעיקר בתושבי הפריפריה, שנהנים כיום ממבנה תעריפים מוזל. להערכת האוצר, התייקרות התעריפים תביא להפחתה של 250 מיליון שקל בהוצאות המדינה.
ההתייקרות של התחבורה הציבורית תיעשה באמצעות שלוש דרכים. ראשית, ביטול הנחת ערך צבור בכרטיס הרב קו. הנחת ערך צבור נועדה לעודד את השימוש ברב קו. לכל טעינה של כרטיס הרב קו בסכום מסוים נוספת זכות לנסיעה בסכום נוסף – תלוי בזהות בעל הכרטיס.
כך, בטעינת כרטיס רב קו לנוער ב-100 שקל הערך הצבור הוא 200 שקל, כך שלבעל הכרטיס זכות לנסיעה בשווי כפול מזה ששילם. לנוסע רגיל התוספת נמוכה יותר – בטעינה של 100 שקל נוסף סכום של 25 שקל.
כעת, מתפרסם באתר 'דה מרקר' כי באוצר מציעים לבטל את הטבת ערך צבור. המשמעות היא של תלמיד שנוסע באמצעות רב קו ייאלץ כעת להכפיל את ההוצאה על תחבורה ציבורית.
התייקרות נוספת תפגע ישירות בתושבי הפריפריה הנוסעים בתחבורה ציבורית. במסגרת חוק ההסדרים מציע האוצר לקדם מחיר אחיד בנסיעה באוטובוס בכל חלקי הארץ, כולל בכרטיס הרב קו – כך עולה מסעיף נוסף ש"הוחבא" בטיוטת חוק ההסדרים.
כיום יש שני מסלולי תעריפים מקבילים לנסיעות בודדות (שאינן חופשי-חודשי או חופשי-יומי) באוטובוסים. בראשון, שנעשה באמצעות כרטיס הרב-קו, המחירים משתנים בהתאם למיקום הגיאוגרפי. כך למשל, בירושלים, בתל אביב ובחיפה מחיר כרטיס נסיעה בודד הוא 6 שקלים. באשכול חדרה-נתניה, לעומת זאת, המחיר הוא 4.6 שקלים, באשכול אשדוד הוא 3.50 שקלים, ובנגב בערך 4 שקלים.
המסלול השני, שהחל בדצמבר 2020 כולל תשלום באופן מקוון באמצעות אחת מארבע אפליקציות – Moovit, הופאון רב-פס, ANY WAY והתחנה. בשיטה זו התעריף לנסיעה בודדת אינו תלוי במיקום הגיאוגרפי של הנסיעה, אלא במרחק הנסיעה בלבד.
בשיטה זו ששה סוגי תעריפים, בהתאם למרחק הנסיעה: עד 15 ק"מ – 5.9/4/3 שקלים, עד 25 ק"מ – 10 שקלים, עד 55 ק"מ – 15 שקל, עד 100 ק"מ – 25 שקל, עד 250 ק"מ – 35 שקל, ומעל 250 ק"מ – 55 שקל.
כעת מציע האוצר שתעריפי הרב קו יותאמו לתעריפי התשלום המקוון. לפי הצעת האוצר, בכרטיסי הרב קו יהיו עד עשרה תעריפי נסיעה במתכונת דומה שבה התשלום יהיה לפי מרחק. באופן טבעי, מאחר שבפריפריה טווחי הנסיעה ארוכים יותר, המחירים יזנקו בהתאם.
כפי שפורסם ב'דה מרקר', מהלך נוסף שיוזמים באוצר הוא ביטול ההנחות ההיסטוריות בתחבורה הציבורית. בישראל קיים שוני רב בין תעריפים שונים בתחבורה הציבורית בערים או באזורים מסוימים. הפערים ההיסטוריים האלה נובעים ממדיניות תמחור קודמת כשפעלו בישראל רק החברות דן ואגד. חלק מהפערים נוצרו במקומות שבהם נוצרה תחרות והמחירים ירדו. כעת מציע האוצר לבטל את העיוותים ולהשוות מחירים – כלומר להעלותם למחיר אחיד גם לאזורים שנהנו מהנחות.
באוצר אומרים כי יש לבצע את המהלכים האלה לאור הסבסוד העמוק של הממשלה לתחום התחבורה הציבורית. לפי האוצר, המדינה מממנת את התחבורה הציבורית בשיעור של 70% לעומת שיעור של 50% במדינות אחרות.
כניסתן של האפליקציות לשימוש כבר גררה מחאה מחשש להעלאת התשלום. שרת התחבורה הקודמת, מירי רגב, הביעה מחאה נגד המהלך, אך אנשי המקצוע במשרד התחבורה התעקשו כי אלה לא יבואו על חשבון הרב-קו, שכולל את שיטת התשלום הישנה. כעת מתברר כי היתרון שנהנו ממנו תושבי ערים מסוימות, בעיקר בצפון ובדרום ישראל, שהשתלם להם להמשיך להשתמש ברב קו בשיטת התעריפים הוותיקה – יתבטל.
ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה לכתבה שפורסמה ב'דה מרקר' ע"י נתי טוקר ואסנת ניר.
אלפי חקלאים צפויים להגיע במהלך היום לירושלים ולהפגין נגד כוונת הממשלה להוריד את ההגנות על החקלאות הישראלית במסגרת חוק ההסדרים. האוצר מציע לממשלה לפתוח את המשק הישראלי לייבוא בבת אחת, מה שעלול להביא לחיסול ענפי חקלאות בישראל. מחאת החקלאים יצאה בשעה 17:00 מלטרון, ב-19:00 תערך הפגנת ענק מול הכנסת.
"כפיית רפורמה בחקלאות באמצעות חוק ההסדרים, וללא הידברות עם החקלאים, זו טעות חמורה שתעלה לאזרחי ישראל ביוקר״, אומר הבוקר (א׳) יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ״המדינה שלנו לא יכולה לעמוד מאחורי החלטה שמחזקת את החקלאים בטורקיה ובו זמנית מחלישה את חקלאי עוטף עזה ורמת הגולן. ״גם אם נדרשים שינויים כדי להוריד את יוקר המחיה בארץ, לא זו הדרך ואסור לבצע מהלך כזה במחטף ובחיפזון".
ארנון בר-דוד הדגיש שהוא תומך תמיכה בלתי מסויגת במחאת חקלאי ישראל: "בתוך הבטחות הרפורמה להוריד מחירים לצרכן, מסתתר מהלך אגרסיבי שיכרסם בכושר הייצור המקומי ויעמיד בסכנת הכחדה את כל ענף החקלאות בארץ.
״בטווח הארוך זה יפגע בכל אזרחי ישראל. חשוב לזכור שישנם פתרונות אחרים, טובים ויעילים יותר, ששומרים על תוצרת כחול לבן ועוזרים לקדם את התחרות. ההתעלמות מפתרונות אלה, תוך הפקרה בוטה של החקלאים, מעלה תהיות קשות. ״ההסתדרות גאה להתייצב לצד חקלאי ישראל, ובכוחות משותפים נמשיך לפעול כדי לבטל את הגזרה".
צו איסור הדלקת מדורות במועדים ובאזורים מסוימים בשל תנאים קיצוניים המעלים את הסבירות להיווצרות שריפות והתפשטותן תוך סיכון חיי אדם. העובר על ההוראות צפוי למאסר של עד חצי שנה או לקנס בגובה של עד 75,300 ₪.
נציב כבאות והצלה דדי שמחי: "מטרת הצו לצמצם פגיעה בחיי אדם וברכוש מתוך הבנת כובד האחריות, והסכנות הכרוכות בהדלקת אש בשטחים פתוחים ובמרחב האורבני. משבר האקלים בארץ ובעולם מחייב התייחסות מערכתית וציבורית לסכנות הכרוכות בהבערת אש תוך אימוץ תרבות פנאי אחראית, שקולה ובטיחותית.
בכל שנה מתלקחות בשטחים פתוחים עשרות אלפי שריפות הגורמות לנזק אקולוגי וכלכלי הנאמד במיליארדי שקלים. אני קורא לציבור לגלות אחריות ולהישמע להנחיות מצילות החיים שקבענו."
תוקף הצו: החל ממחר יום ב', 2 באוגוסט 2021 (07:00) ועד ליום ה', 30 בספטמבר 2021 (21:00) והוא יחול על כל אזורי הארץ למעט החרגות המצויות בצו.
[embeddoc url="https://hm-news.co.il/wp-content/uploads/2021/08/צו-איסור-הדלקת-מדורות-במועדים-ובאזורים-מסויימים.pdf"]תיעוד ממצלמות האבטחה בקרבת מקום שנחשפו ב-N12, בהם נראה מי שככל הנראה נחשד בביצוע הוונדליזם בבית הכנסת. בסרטון נראה הגורם, לבוש שחורים, הולך בזריזות לעבר זירת הפשע, ויוצא משם כעבור כמה רגעים ארוכים. המשטרה פתחה בחקירה ומחפשת אחר החשוד בביצוע המעשה.
ראש הממשלה, נפתלי בנט, התייחס להשחתת בית הכנסת בבני ברק ואמר כי מדובר במעשה חמור של שנאה והסתה שמבזה את קודשי ישראל, כלשונו. לא נעבור על כך בשתיקה. המשטרה תמצה את הדין עם הפושעים, ואנו נבוא עמם חשבון. לקראת חודש אלול עם ישראל צריך להתאחד ולגלות אהבת חינם איש לרעהו".
כאמור, צלבי קרס רוססו בליל שבת על מבנה בית הכנסת "ישראל הצעיר" בבני ברק. מתפללי בית הכנסת אשר נמצא ברחוב הרב קוק הגיעו בשבת לתפילת שחרית ונחרדו לגלות את צלבי הקרס מרוססים על דלתות בית הכנסת.
רב בית הכנסת שהושחת בבני ברק, אשר לנדאו התייחס למקרה ואמר כי "זה זעזוע עצום, הרבה מתפללים הם ניצולי שואה". בראיון לכאן רשת ב' הוסיף הרב, "תדמיינו יהודי שניצל מאושוויץ שמתפלל בשבת שלגבו מצויר צלב קרס".
משטרת ישראל מבקשת עזרת הציבור בחיפושיה אחר הנעדר בן ציון בהרן יליד 1962, תושב ביתר עילית מזה כשנה.
הנעדר נראה לאחרונה בתחנה המרכזית בירושלים בתאריך 20.7.2021 בשעה 21:00. הנעדר בדרך כלל מסתובב בבתי כנסיות ובתי תמחויי.
תיאורו: מבנה גוף רזה, גובה 1.70, שיער בצבע שחור, זקן לבן אורך בינוני, עיניים כהות.
תיאור לבוש: מכנס שחור, חולצה לבנה, נעליים גבוהות שחורות.
כל היודע דבר אודות מקום הימצאו או שעשוי לסייע באיתורו, מתבקש להתקשר למשטרת ישראל תחנת עציון בטלפון 026544444, או למוקד 100 של משטרת ישראל.
מומחים מבית החולים תל השומר הציגו היום (ראשון) לראש הממשלה נפתלי בנט, מתווה לפתיחת מערכת החינוך. לפי התוכנית, במידה ותלמיד יתגלה כמאומת, הכיתה לא תצטרך להיכנס לבידוד אלא תעבור בדיקות. מי שיימצא חיובי לנגיף יכנס לבידוד ואילו השאר ימשיכו ללמוד כרגיל. בנוסף, הכיתה תעבור בדיקות מדי יום במשך שבוע. במקביל, המתווה מציע לבצע סקר סרולוגי לכלל תלמידי מערכת החינוך בכדי למצוא תלמידים שהחלימו מהנגיף ואינם יודעים זאת.
הדיון הגיע בעקבות נתוני משרד החינוך שפורסמו היום כחודש לפני פתיחת שנת הלימודים הבאה (בבתי הספר הכלליים). מנתוני המשרד עולה כי 6,112 תלמידים ו-742 אנשי חינוך אובחנו כמאומתים לקורונה ובסך הכל, 6,854 מאומתים אובחנו לנגיף בכלל מערכת החינוך.
עוד עולה כי כ-28% מהתלמידים המאומתים לקורונה, 1,687 תלמידים, הם תלמידי החטיבות העליונות, כ-51%, 3,122 תלמידים, הם תלמידי בתי הספר היסודיים וכ-21% מהמאומתים, 1,303 ילדים, הם ילדי גני הילדים. בנוסף לכך, 48,916 תלמידים ו-2,231 אנשי חינוך שוהים בבידוד. בסך הכל מדובר ב-51,147 מבודדים בכלל מערכת החינוך.
ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "צוות עבודה בהשתתפות גורמי מקצוע ממשרדי החינוך, הבריאות והאוצר ממשיך כעת בעבודתו לטובת גיבוש מתווה סופי, שיוצג לראש הממשלה בימים הקרובים".
בסרטון שהופץ ברשתות החברתיות ביממה האחרונה, נראים קבוצת ערבים על רכב בבקעת הירדן משליכים בחופשיות אבנים וחפצים לעבר ג'יפ צבאי שנוסע מאחוריהם, הלוחמים בג'יפ בחרו לספוג את ההתקפה ולא להגיב, כפי הנראה מחשש שיבולע להם על ידי מפקדיהם או הפרקליטות הצבאית בגין חריגה מהוראות הפתיחה באש של צה"ל
השר לשעבר ויו"ר מפלגת הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' הגיב לסרטון: "תחילת נפילה – ניסה. שחיקת ההרתעה של צה"ל בשנים האחרונות, תוצר של יותר מידי תמונות של סיטואציות כאלה – מהווה איום ביטחוני אסטרטגי על מדינת ישראל ואזרחיה בכל החזיתות. צה"ל חייב להתעשת".
חבר הכנסת איתמר בן גביר (הציונות הדתית) מסר בתגובה: "איזה ביזיון. מחבלים ערבים גלויי פנים מיידים אבנים, סלעים וחפצים שונים לעבר ג'יפ צה"לי שנוסע מאחוריהם בבקעת הירדן, והחיילים אפילו לא חושבים לעצור אותם או לירות לעברם. כמובן, האשמה היא לא על הלוחמים אלא על הקצונה הבכירה והדרג המדיני, שלא נותנים להם את ההוראות. חרפה."
