עברתי במהלך סוף השבוע על שתי החוברות שהופצו לקראת ישיבת התקציב היום בממשלה כותב הבוקר ח"כ בצלאל סמוטריץ. וממשיך, הצעת התקציב והתכנית הכלכלית – ומאוד ברור שהממשלה הזו ממשיכה בשני המאפיינים שכבר הפכו לחלק מה D.N.A שלה: הונאה ורמיסת הדמוקרטיה.
נתחיל דווקא מהשני – רמיסת הדמוקרטיה: תמיד היה מקובל שאישור התקציב בממשלה נפרש לפחות על שתי ישיבות וביניהן כשבוע. בשלב הראשון דיוני מאקרו לקביעת תקרת ההוצאה, יעדי הגירעון ומסגרת התקציב הכוללת. לאחר ההחלטה על מסגרת התקציב הכוללת היה מתנהל מו"מ בין אגף התקציבים למשרדים השונים כדי לסכם את מסגרת התקציב וחלוקתו לתכניות השונות בכל משרד. תקציבי המשרדים היו מאושרים בדיון נפרד במה שכבר זה לכינוי "ליל התקציב". כך לשרים היה מספיק זמן ללמוד, להציב דרישות ולהיאבק עליהן, ולהשפיע על התקציב.
הפעם משרד האוצר מנסה לנצל את העובדה שחלק גדול מהשרים חדשים ומעולם לא העבירו תקציב ולהעביר את התקציב בבליץ של ישיבה אחת. מדובר באין ספור סעיפים עם השלכות אדירות על אזרחי ישראל ועל המשרדים השונים, וההנחה של משרד האוצר היא שכמה שהדיון יהיה מהיר, ארוך ומתיש יותר השרים יחזיקו ראש פחות בפרטים ויעלו פחות דרישות והסתייגויות. בסוף כל שר יבחר נקודה או שתיים שחשובות לו, יקבל אותן, יביא כביכול "הישג" וירים ידיים מכל השאר. את רוב התקציב הוא לא ילמד ולא יבין.
הגדיל הפעם ליברמן לעשות והוא מבקש שהממשלה תסמיך אותו לשנות חד צדדית את התקציב שיאושר בממשלה לפני הבאתו לכנסת וכן לקבוע בעצמו את חלוקת תקציבי המשרדים לתכניות השונות, את השימוש בהוצאות מותנות הכנסה, ועוד. אין אפילו בנוסח ההחלטה דרישה שהחלטות שר האוצר ייעשו בהסכמת השרים הרלוונטיים. השרים הם לא יותר מחותמת גומי פיקטיבית והם יהיו פראיירים גדולים אם הם יאשרו את זה בנוסח הזה.
בנוסף, שימו לב לתמונת המצב הפוליטית ותבינו עד כמה הדיון בממשלה הוא פיקטיבי ולמראית עין בלבד:
* שרי ימינה קיבלו הנחיה מיידית מאת מזכיר הממשלה לסגור סיכומים תקציביים ואין להם שום מנוף על משרד האוצר. בנט שעסוק בשרידות הפוליטית שלו כראש ממשלה עם שישה מנדטים לא יכול להרשות לעצמו להערים קשיים על התקציב, נכונים וחשובים ככל שיהיו. שום דבר לא חשוב לו יותר משרידתו הפוליטית.
* כמוהו יאיר לפיד ששום דבר לא חשוב לו חוץ מקיום הממשלה עד הרוטציה שלו, כך שגם לשרים שלו אין שום מנוף.
* שרי ישראל ביתנו לא יודעים מהי דמוקרטיה ולא יעזו לפצות פה מול הבוס הגדול.
* ומה לגבי כחול לבן? הצחקתם אותי. לא לחינם נחפזו בנט וליברמן לסגור מול גנץ את תקציב הביטחון ונידבו לו עוד שלושה מיליארד ש"ח מעבר למה שתוכננו באגף התקציבים, ללא שום תנאי של שקיפות וביקורת על תקציב הביטחון. גנץ מרוצה, ובכך הושג שקט גם בגזרת כחול לבן. אף אחד משרי כחול לבן לא יצור משבר על שום דבר אחרי שיו"ר המפלגה מרוצה ותומך בתקציב.
* נשארנו עם רע"מ, מרצ והעבודה. רע"מ יקבלו את כל מה שהם רוצים. זה יעלה לנו 53 מיליארד ש"ח שעוד מעט נדבר על איך כולנו הולכים לשלם את זה ביוקר.
* מרצ מחזיקה בשני משרדים – בריאות והגנת הסביבה. באופן טבעי הצרכים של משרד הבריאות גבוהים בהרבה מאלו של המשרד להגנת הסביבה. עיון קצר בחוברת התקציב מלמד שהאוצר, בחכמה מבחינתו, קנה את תמר זנדברג בכמה תופינים בתחום הגנת הסביבה (שבעיקר ישיתו עלינו האזרחים מיסים כבדים), ומאחר ומצביעי מרצ מזוהים עם האג'נדה הירוקה זה אמור לספק למפלגה את ההישג הפוליטי שייתר את הצורך להיאבק על תקציבי מערכת הבריאות. ומערכת הבריאות אכן יוצאת נפסדת מאוד בתקציב הזה, גם בתקציב וגם בתקני כח אדם במערכת הבריאות הממשלתית. מעט מאוד ה"הישגים" בתחום הבריאות מגיעים בדמות הטלת מיסוי כבד על שירותי בריאות פרטיים בכדי לצמצם העדיפות שיש לה על המערכת הציבורית. במקום לחזק את הרפואה הציבורית בתוספת תקציבים ותקנים מחלישים את הרפואה הפרטית. בכך כביכול מצמצמים פערים אבל ללמטה. כולנו פשוט נקבל בריאות פחות טובה. גם ברפואה הציבורית וגם ברפואה הפרטית.
* נשארנו רק עם מפלגת העבודה. ההערכה שלי שלאוצר לא תהיה ברירה אלא להגיע להסכמות עם מרב מיכאלי. לפחות משרד התחבורה יצא אולי נשכר מזה וזו נקודת האור כמעט היחידה בתקציב כפי שהוא עכשיו…
ומכאן לשקר שכבר הפך להרגל: אני לא חושב שמישהו האמין לאשליות סינגפור שבנט מכר במערכת הבחירות וחשב שאנחנו בדרך להורדת מיסים דרמטית. אבל מכאן ועד להעלאות המיסים הגדולות שיש בתקציב הזה הדרך ארוכה. שורה של גזרות ומיסים הולכים להעלות את יוקר המחיה של כולנו בצורה דרסטית. מס הפחמן ייקר את החשמל, את המים (עלויות ההתפלה), וממילא את מחירי המזון ועוד. מס על כלים חד פעמיים, מס על משקאות ממותקים, מס על אפליקציות, מס מטורף של 40% על שירותי בריאות פרטיים, העלאת התשלום על ביקור רופא מקצועי, ביטול הנחות בתחבורה הציבורית, ועוד. שמונה מיליארד שקלים מבקש האוצר לקחת לנו מהכיס באופן ישיר בכל שנה בשנים הקרובות.
אם מישהו חשב שמטרת המיסוי היא להבנות התנהגות ולצמצם זיהום אוויר וצריכת מזון לא בריא, הרי שתג המחיר השמן שהאוצר מעריך שיכנס לאוצר המדינה כתוצאה מהמיסים האלה מלמד שלכולם ברור שנמשיך לצרוך כלים חד פעמיים, משקאות ממותקים ורפואה פרטית. פשוט נשלם על זה יותר.
ואם חשבתם שהכסף שהמדינה תרוויח מהגזרות האלה ישמש במעין "סל סגור" למטרות שלכאורה הן נועדו לקדם, מוטב שתציצו בהצעת התקציב ותראו שלא דובים ולא יער. החיים שלנו יהיו יקרים יותר כדי שלממשלה הבזבזנית הזו יהיה מאיפה לשלם את האתננים הפוליטיים שהיא התחייבה לאחים המוסלמים.
ומילה אחרונה על השקר הגדול מכולם: בנט בנה את קמפיין הבחירות שלו ואת ההצדקה לבגידה שלו במחנה הלאומי והקמת ממשלת שמאל עם תומכי טרור על הסלוגן "לא פרנסה לא מעניין". "שמים הכל בצד", הוא ושותפיו הסבירו לפני הבחירות, ו"מתעסקים רק בשיקום הכלכלה אחרי משבר הקורנה". והנה מתברר שאין דבר כזה לשים הכל בצד. התקציב הזה הוא ערכי על סטרואידים. והאמת שזה טבעי. תקציב מדינה משקף תמיד את סולם העדיפויות הערכי של החברה. התקציב הזה משקף באופן בולט ערכים חילוניים שמאלניים למהדרין. קיצוץ בתקציבי הישיבות והחינוך הדתי, קיצוץ והטלת מיסוי על משפחות ברוכות ילדים, קיצוץ בתקציבי הזהות היהודית, כפיה דתית של "דת הירוקים" האדוקה והשתת מיסים כבדים על מי שיעז לפגוע בה, קיצוץ בתקציבי ההתיישבות, פגיעה בחקלאות, שינויים דרמטיים ביחסי דת ומדינה, ועוד ועוד. כל אלו הכרעות ערכיות ששנויות במחלוקת ציבורית עזה וצפוי היה שממשלה שהבטיחה לשים הכל בצד לא תקבל אותן ותשמור על הסטטוס-קוו.
אבל בנט ממש לא שם הכל בצד. הוא שם בצד רק את ערכי הימין והציונות הדתית. הוא שם במרכז רק את עצמו, את השאיפות והאמביציות הפוליטיות שלו, ובשבילם העניק לשמאל יד חופשית לקדם את ערכיו ומאמונתו למרות היותו מייצג מיעוט בעם.
איך אני יודע שהוא לא שם את טובת מדינת ישראל במרכז אלא רק את טובתו האישית? פשוט מאוד כי טובת המדינה היא משהו ששנוי במחלוקת ובנט הרים ידיים במחלוקות האלה וכאמור נתן לשמאל החילוני להעביר תקציב כלבבו. לפי השקפתי והשקפת רוב אנשי הימין והציבור הדתי התקציב הזה הוא רע ומשקף סולם עדיפויות ערכי עקום ומזיק.
נאבק בתקציב הרע ורווי הגזרות הזה ככל יכולתנו, ואני מקווה שהממשלה לא תצליח להעביר אותו.
