חודש: יולי 2023

שר הביטחון יואב גלנט, שוחח אמש עם מזכיר ההגנה האמריקני לויד אוסטין. השניים שוחחו על פעילות כוחות צה"ל להשמדת תשתיות הטרור בג'נין.

השר גלנט הסביר לאוסטין את חשיבות הפעולה בג׳נין למניעת פיגועים נגד אזרחי ישראל וכוחות הביטחון, והדגיש את העובדה כי לוחמי צה"ל פעלו באופן ממוקד להשמדת תשתיות טרור: דירות מסתור, חמ"לים ומעבדות מטענים.

כמו כן, הדגיש השר גלנט כי כוחות צה"ל עשו הכל על מנת להימנע מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים ואף איפשרו לתושבי ג'נין בעלי היתר להמשיך את עבודתם בישראל גם בימי הפעילות.

שר הביטחון גלנט הודה למזכיר ההגנה ולממשל האמריקני על הגיבוי הפומבי והתמיכה הבלתי מסוייגת שהעניקו לפעילות הכוחות, והבהיר כי "ישראל תמשיך להגן על עצמה מפני כל איום ותפעל ככל שידרש נגד הטרור".

בהודעה שהוציא הפנטגון נודע כי בשיחתם הביע שר ההגנה האמריקני אוסטין "דאגה עמוקה" מההסלמה בשטחים, כולל "מהפעולות הקיצוניות של מתנחלים נגד אזרחים פלסטיניים".

ארבל פתח את מכתבו: "כפי שגברתי מכירה היטב, החל מנובמבר 2016 ולמשך שנה, ושוב בשנת 2019 ובשנת 2020, נערכו עשרות רבות של הפגנות נגד קודמך בתפקיד, עו"ד אביחי מנדלבליט בכיכר גורן בפתח תקווה.

ההפגנות בתחילתן מוקמו בסמוך לביתו הפרטי של עו"ד מנדלבליט אולם לאחר כחודשיים החליטה המשטרה בגיבוי הייעוץ המשפטי לממשלה לאסור על המשך קיום ההפגנות בסמוך ממש לבית ולהעבירן לכיכר גורן, כיכר ציבורית המצויה כדי 400 מטרים מביתו של עו"ד מנדלבליט. עתירה שהוגשה נגד החלטה זו וביקשה לקיים את ההפגנות בסמוך לבית הפרטי נדחתה (בג"ץ 1983/17 נפתלי נ' היועץ המשפטי לממשלה).

בהמשך שאלת מיקום ההפגנה וכן שאלות נוספות הובאו פעם נוספת בפני בית המשפט העליון שאישר את המשך קיום ההפגנות בכיכר גורן (בג"ץ 6536/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' משטרת ישראל)"כתב.

ארבל הוסיף : "בשעה זו ממש מתקיימת הפגנה כ-5 מטרים מחלון ביתי, בית משותף ובו דיירים רבים נוספים. אין צורך להכביר במילים על אודות הקושי הרב לקיים שגרת בית ושגרת חיים תקינה בבית ובו ילדים קטנים על רקע הפגנות המוניות במרחק מטרים ספורים, וודאי כשאלו הפגנות חוזרות ונשנות המפריעות לשגרת היום של ילדים קטנים. קושי בעטיו הורחקו המפגינים מביתו של עו"ד מנדלבליט.

יוער עוד, שהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 3.1200 "חירות ההפגנה", קובעת ביחס להפגנה מול ביתו של איש ציבור כי "מקום בו ההפגנה מתקיימת מול ביתו הפרטי של איש הציבור…קיים חשש כי ההפגנה לא נועדה אך להגשים את חופש הביטוי…אלא בעיקר להפעיל לחץ פסול עליו על ידי הטרדתו בביתו הפרטי.

זאת, בניסיון לכפות עליו החלטות שלפי מיטב שיפוטו אינן משרתות את האינטרס הציבורי אשר לו הוא מחוייב…בשל שיקול זה, יחד עם השיקול של זכותו לפרטיות של איש הציבור בבית מגוריו הפרטי ומניעת מטרד והפרעה לשגרת חייו שלו ושל בני משפחתו קבע בית המשפט העליון שקיים איסור להפגין בסמוך לביתו הפרטי של איש ציבור".

ארבל מציין במכתבו: "רצה הגורל וביתי ממוקם אף הוא כ-400 מטרים מכיכר גורן, מרחק זהה לביתו של עו"ד מנדלבליט. ביתו של היועץ המשפטי לשעבר ממזרח לכיכר וביתי ממערבה. למרות פניות חוזרות למשטרה לקיים את מדיניותה שלה ואת מדיניות הייעוץ המשפטי לממשלה נעניתי בשלילה.

איני מאמין שהייעוץ המשפטי לממשלה ייתן ידו להבחנה פסולה ולעשיית איפה ואיפה במקרה כה ברור ומובהק, אבקש בנסיבות אלו כי המשטרה תורה להעביר גם את ההפגנות ליד ביתי לכיכר גורן כפי שנעשה בעניינו של עו"ד מנדלבליט".

שעות בודדות לאחר פיגוע הירי הרצחני אמש (חמישי) סמוך לישוב קדומים בו נרצח לוחם צה"ל סמ"ר שילה יוסף אמיר, סיפרה אמו של המחבל כי היא זו שדחפה את בנה לביצוע הפיגוע.

היא סיפרה לכלי תקשורת ערביים מביתה בכפר קיביה שבבנימין, כי אמרה לבנה לנקום את פעולת צה"ל בג'נין. "אני אמרתי לו, בני, לך ותנקום על ג'נין, אך הוא אמר לי, ג'נין רחוקה מפה. אמרתי לו, לא, אנחנו כולנו מדינה אחת, כולנו פלסטינים, כולנו אוהבים אחד את השני".

בהמשך אמרה כי סיפרה את הדברים לאיש ביטחון ישראלי שככל הנראה פשט על ביתם לאחר הפיגוע: "השוטר רצה לעצור אותי. אמרתי לו, מסרתי את הבן שלי לג'נין. היה נראה שעשיתי אותו עצבני. הוא רצה לעצור אותי. הוא אמר לי, 'את איבדת את הבן שלך'. אמרתי לו: 'לא, לא איבדתי דבר, יש לי שישה ילדים נוספים ולכולם יהיו ילדים שיקראו להם אחמד יאסין על שמו'".

מאות בני אדם מלווים הבוקר למנוחות את לוחם סיירת גבעתי, סמל ראשון שילה יוסף אמיר הי"ד שנהרג אמש בפיגוע בקדומים, בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.

סגן-אלוף זיו בואניש, מפקד סיירת גבעתי, סיפר על שילה, "תמיד היית ראשון להתנדב, לבצע ולהילחם. היית איש של אמת, אוהב על חבריך. התמודדת עם האתגרים בצניעות רבה, ואתמול, למרות שהיית יכול לצאת הביתה – בחרת להצטרף לפעילות למימוש משימתנו, חתרת למגע ומנעת פגיעה באזרחים. אני מצדיע לך בפעם האחרונה".

חברו ספד ואמר: "חיית כיהודי גאה וגיבור, ומתת כיהודי גאה ועוד יותר גיבור, כשהסתערת על המחבל. אני מבטיח לך שנמשיך במה שהתחלה ולא נווח עד שעם ישראל יהיה בטוח וגאה בארץ שלו. הרוח שלך תמיד איתנו לכל מקום שנלך. אתה תחיה בליבנו לעד, אוהב אותך, אחי היקר".

האמא אמרה בהספד שלה: "גיבור שלי, אהוב שלי. אתה יודע איך מרגישה אמא שלקחו את האוצר שלה? אתמול הרגשתי שלקחו לי את הלב. אתה יודע כמה קשה להחזיר פיקדון כמוך? לימדת אותנו מהי אהבה, אבל את המולדת הכי אהבת. שום דבר לא יהיה אותו הדבר, איבדנו את הנסיך זהוב השיער שלנו עם החיוך הקסום והלב הענק. שילה שלנו, לא יכולת לראות מישהו עצוב, אבל השארת אותנו עצובים ושבורי לב. ריבונו של עולם שמור על החיילים שלנו ועל כל החברים מסיירת גבעתי ושלח לנו נחמה מהכאב הבלתי נתפס הזה".

אביו, דוד, אמר: "קשה לי המעמד הזה. אני לא מעכל שאני עומד כאן ומספיד אותך, אהוב ליבי. איך ממשיכים בלעדיך, אוצר יקר ומלא שמחת חיים? היית הראשון לעזור ואחרון לעזור, גם בלכתך, חתרת ראשון למגע, וככה ספגת את האש. לא הייתה לנו התלבטות איפה לטמון את גופתך – אהבת את ירושלים כאהבת עינייך, ירושלים ראויה לך ואתה לה".

נשיא צרפת טען, כי הממשלה צריכה לשקול, לנתק את הרשתות החברתיות בזמן מהומות עתידיות שתתרחשנה במדינה. את הדברים אמר בפגישה שערך עם ראשי ערים בשבוע האחרון.

בתוך דבריו אמר: "אנחנו צריכים לחשוב על הגבלות שנצטרך להטיל ברשתות החברתיות, במידה ודברים יצאו משליטה, יתכן שנזדקק לפקח עליהן או להשבית אותן", כך מקרון.

דבריו של מקרון נתקלו בהתנגדות חריפה מימין ומשמאל, כאשר האשמות שהופנו כלפיו דימו את התנהלותו למשטר בסין, באיראן ואף השוו זאת לדיקטטורה הצפון קוריאנית תחת המנהיג קים ג'ונג און. לדבריהם, השבתת התקשורת בין אנשים בעת מהומות, מונעת את הדמוקרטיה ואינה לגיטימית.

יצוין, כי אפילו בתוך מפלגתו של מקרון הובעה ביקורת על הצעתו – חבר הפרלמנט, בות'ורל אמר: "הצעתו מוותרת על הרעיון שדמוקרטיה חזקה יותר מהכלים המופנים כלפיה, זאת תהיה טעות".

ז'אן-נואל בארוט, השר האחראי על הדיגיטציה במדינה, הדגיש כי "הצעתו של מקרון אינה עומדת על הפרק וכי לא הונחה אפשרות כזו על השולחן".

אני אומר את זה מההתחלה. אני שמח שכעת גם בן דרור ימיני מודה בכך. ראשי המחאה לא מפגינים נגד הרפורמה המשפטית.

הם מפגינים נגד תוצאות הבחירות. הם מפגינים נגד קיומה של הקואליציה. הם מפגינים נגד מה שהעם בחר. הם מפגינים נגד הדמוקרטיה.

והם, בעולם המדומיין שיצרו לעצמם, "המחאה הצודקת ביותר". לא המחאה כנגד נתינת רובים לחבורת רוצחים מטורפים שייבאו לכאן מתוניס, רובים שעד היום מייצרים לנו קציר דמים.

לא המחאה כנגד קיפוח מתמשך של עדה בישראל. לא המחאה כנגד הרס חבל ארץ שלם, על יושביו, בלי שום תועלת ביטחונית, ובניגוד מוחלט להתחייבות לבוחר.

לא המחאה כנגד בית משפט מנותק שרמס מיעוט גדול בישראל, את המיעוט החרדי. מיעוט שיצא בשנות התשעים להפגנה שהייתה באמת הגדולה בתולדות ישראל.

ואתם יודעים מה, אפילו ההפגנות מהשמאל הקיצוני נגד "הכיבוש" מחזיקות יותר לגיטימיות. הן מבוססות על בסיס אידיאולוגי ועל תפיסת עולם – גם אם בעיני שגויה לחלוטין.

טוב שהאמת יצאה לאור. מנהיגי המחאה נגד כללי המשחק הדמוקרטי. הם רוצים לשלוט בלי לנצח בבחירות.

ואם לא תיתנו להם את זה, המחאה תשרוף את המדינה. האחים לנשק יכלאו אתכם באיילון וישלחו משמרות של בריונים לאיים על חברי כנסת. שליחיהם של אולמרט וברק יפעלו לפי הטקסט-בוק של כל משטר פשיסטי שאי פעם קם.

הם יבנו צבא. הם יקימו את "כח קפלן", הם יסיתו לסרבנות. הם יבזו את משפחות השכול ואת חללי צה"ל. הם לא יעצרו באדום.

לכן המוחים האלימים הולכים ומתמעטים. כי הרוב המוחלט של עם ישראל, גם תומכי וגם מתנגדי הרפורמה, רוצים באמת דמוקרטיה.

העם, מימין ומשמאל, מבין שאפשר לחלוק בדרך דמוקרטית ולהצביע בכנסת.

העם מימין ומשמאל יודע שאף אחד שנמצא בשלטון לא מעוניין להרוס את המדינה או לפגוע באזרחיה או לשבור את ההייטק.

בהחלט יש כאלה שחוששים מכך שנציגיהם לא נמצאים בכנסת ובממשלה לשמור על המדינה.
זה חשש מובן. גם אני דאגתי מאוד כשהמדינה הייתה בידיים של השמאל.

לצערי, גם חלק מהדאגות האלה התממשו, ובצורה טראגית.
קשה לומר את זה על החששות שהועלו כלפי ממשלות הימין לאורך השנים.

אמש בשעות הלילה הקטנות, עלה מרן גאון ישראל הגר"ד לנדו בליווי מצומצם של מקורבים ואנשי הבית הגריעינים, אל מעונו של הגאון ר' ישראל יצחק קלמנוביץ', מראשי 'הפלג הירושלמי'.

מרן גאון ישראל שוחח עמו על עניני השעה והזמן, ואף העלה עמו נושאים חשובים שעל סדר ההנהגה הליטאית והדיגלאית, בביקור השתתפו אנשי ביתו של מרן גאון ישראל ובני המשפחה הגרעינית של הגר"י קלמנוביץ'.

"הגר"י קלמנוביץ' שאינו חש בטוב בימים האחרונים היה תשוש מאד במהלך הביקור, והגיב קצרות לדברי מרן הגר"ד לנדו" כך לדברי גורמים ששהו בפגישה.

בימים האחרונים הלכה לעולמה אשתו של הגר"י קלמנוביץ', ולדברי גורמים בבית מרן הגר"ד לנדו "מרן עלה לנחם את רעו וידידו הגר"י  קלמנוביץ' זאת לאור פטירת רעיתו, ואף מצא לנכון לשוחח עמו על עניני השעה".

לאחר שעה בהם השניים שוחחו רבות על עניני השעה, ואף שוחחו בעניני 'אבלות' בה שרוי הגר"י קלמנוביץ', נפנה מרן הגר"ד לנדו לדרכו תוך שמשוחח עמהם על הקשר והידידות אם הגר"י קלמנוביץ'.

הפרשן הפוליטי יעקב ברדוגו כותב השבוע בטורו ב'עיתון ישראל היום' כי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, מתווך בין ריצה משותפת של גדעון סער ונפתלי בנט במפלגה אחת בבחירות הקרובות.

"הרחק מהמדורות באיילון ומהדיונים הסוערים בכנסת, ח"כ גדעון סער ביצע לאחרונה שינוי קטן. לכאורה מדובר בתיקון סמנטי. עד אתמול היה שם סיעתו "תקווה חדשה – אחדות לישראל", אך מעתה ייקרא שמה: "תקווה חדשה – הימין הממלכתי".

לטענת ברדוגו, "השינוי הוא למעשה קריאת השכמה למפלגה חדשה, שאיתה מאיים סער על גנץ. קודם ניקח לך את השם, אחר כך ננכס לנו את הקהל של הימין – ואז נלחץ עליך מבפנים או מבחוץ".

הוא כותב כי בעוד סער שואף להנהגה משותפת, מקורבי גנץ אומרים כי סער יוכל לקבל 5-4 מקומות בשתי העשיריות הראשונות, ויחס מכובד כשותף במפלגה. על האפשרות לשותפות בהנהגת המפלגה מגיבים בקרבת גנץ בגיחוך ובשלילה מוחלטת.

לכן, כך לטענת ברדוגו, בשבועות האחרונים הוא פתח ציר הידברות עם נפתלי בנט, בעצמו דמות שמבקשת להתהדר בנוצות הממלכתיות, ומי שישמח לשאוב מנדטים מגנץ. על פי מקורבים ששוחחו עם הצמד, השושבין בקשר סער־בנט הוא לא אחר מאשר היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט.

הבחירות לרשויות המקומיות כבר אוטוטו כאן, וחרושת הדילים והשמועות, לצד המחלוקות, הפילוגים, הבריתות והאיחודים, מגיעה לכל הערים. לקראת הבחירות הקרובות, 'המחדש' ביקר בעיר "עמנואל" וביקש לבחון את הדופק, בעיר שבה מסיים ראש העיר אליהו גפני את הקדנציה הראשונה שלו, עם הישגים יפים לטובת תושבי היישוב, אך גם ביקורת לא מעטה, ממספר קהילות בו.

קצת היסטוריה…

רגע לפני הבחירות האחרונות בשנת 2018, היה נראה כי ראש המועצה המכהן עזרא גרשי (מש"ס), יהיה המתמודד היחיד לראשות המועצה, אלא שבאותם ימים החליט תושב המקום אליהו גפני, להתמודד מולו.

גפני, הוא חתנו של ראש המועצה לשעבר ישכר פרנקנטהל, מי שכיהן אח"כ כראש עיריית בני ברק, ושם משפחתו המוכר היטב, מעיד גם על קשריו המשפחתיים עם הדוד, יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני.

גפני האחיין, ניהל בעבר את גני הילדים במועצה, ובבחירות בשנת 2018 החליט גפני, להתמודד לראשונה מטעם יהדות התורה על ראשות המועצה, בעקבות ביקורת ציבורית על ראש המועצה עזרא גרשי, שהסתבך בתיקים פליליים. לאחר בחירות די סוערות, ניצח גפני את מועמד ש"ס וזכה בראשות המועצה המקומית.

כשאנו יורדים ליישוב, אנו מגלים ששיטת הבחירות ביישוב מעניינת ומורכבת, כפי שמסביר לנו אחד התושבים: ״המפלגות בישוב לא מורכבות כמו בכלל הערים החרדיות ממפלגות כמו ש"ס, דגל, אגודה, ועץ, אלא לכל קהילה או חסידות, ישנו נציג או שניים במועצת הישוב, לפני כמות התושבים אותה הוא מייצג״.

כשאנו שואלים למה לא עדיף שככל הציבור ילך כקבוצה לבחירות, כפי שנהוג בכלל הערים החרדיות, מסביר אחד מחברי המועצה ל'המחדש': על פי החוק, אם יש קהילה שקיבלה בבחירות 75 אחוז מהמנדט ביישוב, אז אותה רשימה נכנסת למועצה, מה שאין כן אם אתה ברשימה של שני נציגים, אתה צריך לקבל מאה אחוז, בשביל להכניס כל נציג, והסיבה שאנו עושים את כל זה, בשביל להצליח למקסם כמה שיותר קולות בבחירות למועצה".

הציבור ביישוב, מחולק לכמה חלקים, כך שאם תחליטו להסתובב בישוב, תוכלו למצוא אנשים מכלל המגזרים, החל מחסידי ברסלב וחב"ד, לצד חסידי סלונים ולצד קהילות של הציבור הספרדי והתימני, כך שכולם מרגישים שהם מתגוררים במקום שהוא "כמו משפחה רחבה אחת, שמחברת בין כלל המגזרים ביישוב" כהגדרת בן שיחנו.

איך החלוקה לפי נציגים במועצה?

הציבור הספרדי בישוב, מחולק לשלוש מפלגות. הראשונה היא מפלגה שמשוייכת לציבור בני התורה בישוב ונציגיה הם חבר המועצה אופיר שמחי, שמשמש כממלא מקום ראש העיר, לצד ח"מ דוד נוריאן והרבנים התומכים במפלגה הם, הרב יצחק הנקי והרב אליהו ביטון.

המפלגה השנייה בתוך המגזר הספרדי, היא מפלגתו של הרב גדסי, שמשויכת לתנועת ש"ס הארצית, כאשר בראשה עומדים חברי המועצה יצחק חודרה, ויחיאל כהן.

בראשות המפלגה הספרדית השלישית, עומדים חברי המועצה אברהם חדד ואליהו טובול, שכיהנו בקדנציה האחרונה ברוטציה, תוך שהם מייצגים את הציבור הספרדי הכללי ביישוב.

הציבור החסידי

בציבור החסידי המפה היא אחרת. יש את קהילת סלונים בעיר, שמי שמייצג אותם במועצת העיר הם חברי המועצה מתתיהו זיידע ומשה אייזנבך, שעברו עם ראש המועצה גפני, קדנציה מאוד מסובכת, כשבחלקה אף התנגדו לתקציב המועצה.

מנגד, גורמים בקהילה טוענים כי מאז זרמו הרבה מים בנהר, וחברי המפלגה הצליחו להגיע להבנות ולפתוח דף חדש עם ראש המועצה. כשאנחנו בודקים האם בעקבות כך הם יתמכו בגפני לקדנציה נוספת, גורמים בקהילה טוענים, שטרם התקבלה הכרעה בנושא והיא צפויה להתקבל בקרוב.

במקביל, מי שמייצג את הציבור הכלל חסידי בעיר, הוא חבר המועצה יעקב צביי רוזנשטיין, שמכהן במועצה כנציגו של הרב משה קליין. בשיחה שקיימנו איתו, הוא טען כי הוא מרגיש תחושת מיצוי ובשל כך הוא לא ימשיך במועצה לקדנציה נוספת.

קהילת חב"ד ביישוב, מיוצגת על ידי חבר המועצה יוסף יצחק סיימה ומי שעומד בהנהגה הרוחנית של המפלגה הוא הרב קירשנר.

הקהילה שהגיע לאחרונה

לאחרונה הגיעה להתיישב ביישוב קהילה משמעותית של חסידי בויאן. ל'המחדש' נודע כי החסידות צפויה גם כן לדרוש לעצמה נציג למועצת היישוב. קהילת בויאן ביישוב, מונה כיום בין ארבעים לחמישים משפחות, אך בהמשך היא צפויה לגדול משמעותית. על אף המספר הנאה, בבויאן טרם החליטו אם להתמודד עצמאית, בעיקר בשל החשש שלא לצלוח את אחוז החסימה.

אופיר שמחי מ"מ ראש המועצה אומר ל"המחדש", כי לאחרונה קיבל מספר הצעות ובקשות להתמודד על ראשות המועצה, אולם לאור יחסי העבודה הטובים עם ראש המועצה אליהו גפני, יחד עם המנכ"ל משה רוזנשטיין בקדנציה האחרונה, החלטתי שלא לרוץ לראשות המועצה, כי ראש מועצה מצליח לא מחליפים.

עמנואל בדיל הארצי?

אחד מחברי המועצה בישוב, אומר ל"המחדש" כי "בינתיים אין ליישוב קשר לדיל הארצי, ואני גם מקווה שגם לא יהיה לנו איזה קשר כזה או אחר". כאשר לטענתו, "אם עמנואל תהיה כפופה לדיל הארצי זה לא יהיה בריא לנו בכלל ויגרום למצב של מריבות קשות בין ציבוריים שונים ביישוב, מה שיגביר את המחלוקת בין המגזרים השונים ביישוב".

בתוך כך, גורם בכיר בציבור החסידי טוען בשיחה עם "המחדש": כי ישנו תסכול גדול בקרב החלקים מהציבור החסידי בעיר. לטענתם, הזעם נובע מכך שראש העיר שנמנה על ציבור יראי השם, לא דואג לכלל הצרכים של הציבור החסידי. ״ישנם בישוב כמה גני ילדים, שעדיין אין להם מקום קבע, ונאלצים לשכור דירות ביישוב לצורך גני הילדים. כבר מספר פעמים שדרשנו מראש העיר שינסה למצוא פתרון, אך נכון לעכשיו עדיין הסוגייה לא הוסדרה כלל״.

השאלה שמגיעה כעת, האם הציבור החסידי יתרגם את הזעם לכוח פוליטי. אחד מחברי המועצה החסידים אומר ״להמחדש״: ״כי בימים האחרונים מספר עסקנים ופעילים בעיר נפגשו עם השר מאיר פרוש, ודרשו כי שלומי אמונים יציגו מועמד לראשות המועצה מתוך הציבור החסידי ביישוב״.

עם זאת, גם חבר המועצה מודה כי עדיין מוקדם לדעת האם שלומי אמונים תתמודד על התפקיד, או שמדובר באיום לשם שיפור עמדות.

ביחס לטענות שהועלו בכתבה, ראש המועצה אליהו גפני הגיב ״להמחדש״: ״לאחר שנות קיפאון זכינו שהיישוב מכפיל את מספר תושביו, ועתיד להכפיל אותו שוב בשנים הקרובות. עמנואל נמצאת עם אחוזי צמיחה גבוהים, ועומדת במקום ראשון מבין רשויות יהודה ושומרון. בהתאם לכך, המועצה משקיעה מאמצים ומשאבים, ובונה כיתות לימוד לתפארה ואכן כיום אחרי חנוכת 6 גני ילדים, וסיום בניית 3 כיתות לימוד. לקראת שנה"ל הבעל"ט, נחל בחודש זה בבניית עוד 8 כיתות לימוד, שיתנו מענה לשנתיים הקרובות. בס"ד אנחנו עומדים בהתחייבותנו שאין ולא יהיה תלמיד ללא קורת גג״.

ובענין הבחירות בעיר: ״בשלב זה אין ענין להתיחס לנושא הבחירות, וחרושת השמועות שלא נגמרות.
אנחנו עיר נחמדה ששומרת על אחדות בצורה נפלאה. כמו בעבר, לא אתן למערכת בחירות לפגוע בכהוא זה במרקם הקיים״.

בפעילות משותפת של לוחמי שב״כ, ימ"מ וצה״ל בתוך הקסבה שבעיר שכם, בוצע ניסיון למעצרם של שני המחבלים חירי שאהין, וחמזה מקבול, תושבי שכם, החשודים בביצעו פיגוע ירי לעבר ניידת משטרה בהר ברכה לפני כחודשיים. השניים נהרגו במהלך חילופי אש עם כוחותינו.

במסגרת הפעילות נתפסו כלי נשק אשר חשודים ששימשו את המפגעים. אין נפגעים לכוחותינו.

כוחות הביטחון ימשיכו לפעול בכל מקום ובכל זמן לסגור מעגל על כל מי שביצע פיגועים כנגד אזרחי ישראל וכוחות הביטחון.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב לחיסול: "בשם כל עם ישראל, מברך את לוחמי הימ"מ של משמר הגבול הגיבורים, שנכנסו לקסבה של שכם וחיסלו שם את שני המחבלים שירו השבוע לעבר שוטרים בישוב הר ברכה. עם ישראל כולו מודה לכם. למחבלים ולמי שרוצה לפגוע במדינת ישראל לא מגיע יום אחד של חופש ואני שמח על האיתור והפעולה המדויקת".

החוקרת הישראלית אליזבת צורקוב נחטפה מדירה שאותה שכרה בשכונת אל-כראדה שבבגדד – כך אמר גורם עיראקי שהיה בקשר עם צורקוב לכאן 11. לדבריו, החוטפים שפשטו על הדירה לא חטפו רק את צורקוב אלא גם את שותפתה לדירה, חוקרת אזרחית מעיראק. האחרונה שוחררה שבועיים אחרי החטיפה ואף עזבה את בגדד, אך חזרה לשם לאחרונה.

עוד הוסיף הגורם העיראקי כי הוא ואחרים במדינה פנו כבר לפני חודשיים למודיעין העיראקי בעניינה של צורקוב. "נמסר לנו שהיא בסדר", סיפר, "ושהיא כבר לא בעיראק אלא חזרה לארצות הברית. הם שיקרו לנו".

לדבריו של הגורם, בתחילה הוחזקה צורקוב בידי המודיעין של מנגנון הביטחון הלאומי העיראקי ולאחר מכן הועברה לידי גדודי חיזבאללה במדינה. האיראנים, לטענתו, מעורבים בסוגייה.

הגורם שמסר את המידע מקורב לראש ממשלת עיראק לשעבר, מוסטפא כאזימי, שהיה שנוא על המחנה הפרו-איראני בעיראק ונתפס כמקורב לאמריקנים. כיום מכהן ראש ממשלה בשם מוחמד א-סודאני, שהתמנה לתפקיד בזכות התמיכה של המחנה הפרו-איראני. הרוח הזאת מחלחלת גם למנגנון המודיעין, שלמיליציות הפרו-איראניות השפעה רבה עליו, מה שעלול גם להקשות על מאמצעי השחרור.

דובר צה"ל מעדכן הבוקר (שישי) כי לוחמי צה"ל ומג"ב מיפו הלילה בכפר קיביא שבחטיבת אפרים את ביתו של המחבל שביצע את פיגוע הירי אמש סמוך ליישוב קדומים בו נהרג לוחם צה"ל, סמל-ראשון שילה יוסף אמיר הי"ד.

במהלך הפעילות בוצעו ירי זיקוקים ויידוי אבנים לעבר הכוח אשר הגיב בירי רוגר, זוהו פגיעות.

לוחם צה"ל נפצע באורח קל כתוצאה מיידוי האבנים ופונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים, משפחתו עודכנה.

אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס, קיצץ באחרונה כוחות לאבטחת פעולות אכיפה נגד בנייה לא חוקית פלסטינית ביהודה ושומרון. כתוצאה מכך, המדיניות עליה הורה הדרג המדיני בנושא לא יושמה במלואה בשטח, כך מפרסם הבוקר העיתון "ישראל היום".

על פי הדיווח, בחודש האחרון חלה ירידה דרסטית בפעולות האכיפה נגד בנייה פלסטינית בלתי חוקית ביהודה ושומרון – זאת כיוון שהאלוף פוקס קיצץ בכוחות המאבטחים את השטח בעת הריסת המבנים – המוקצים בכפוף לשיקולים ביטחוניים ומבצעיים.

למעשה, האלוף לא נענה לדרישה להקצות כמות מספקת של כוחות אבטחה בהתאם למדיניות האכיפה של סמוטריץ', אשר אמון בממשלה על אכיפת הבנייה הבלתי חוקית ביו"ש.

לאור זאת, השר שיגר מכתב לשר הביטחון יואב גלנט ולראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה להנחות את פוקס שלא לסכל את מדיניות האכיפה תוך שהוא רומז שהמהלך לא נעשה משיקולים מבצעיים גרידא.

מקורות במנהל האזרחי אמרו: "מבחינת האלוף הוא הריבון בשטח. הוא רואה שסמוטריץ' מקצץ וכמעט לא עושה פעולות אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית של יהודים, אז הוא לא רוצה להיחשד באכיפה בררנית ולהיות חשוף לעתירות ותביעות בשל אכיפה משמעותית יותר כלפי הפלסטינים".

מנתונים של המנהל האזרחי עולה כי בחודשים אפריל-מאי השנה החל מה-23 באפריל נעשו בשבועות הבאים בהתאמה, 36 פעולות אכיפה נגד בנייה פלשתינית בלתי חוקית ביו"ש, ולאחר מכן 41, 39, 43 ו־40 פעולות, נכון לשבוע של ה־21 במאי.

מנגד, בחודש יוני נעשו רק כרבע מפעולות האכיפה ביחס לחודשיים שקדמו לו. בשבוע הראשון של חודש יוני נעשו 7 פעולות אכיפה, בשבוע השני 9, בשבוע שלאחר מכן 11 ובשבוע האחרון של אותו חודש 10 פעולות אכיפה בלבד.

במכתב ששלח סמוטריץ' לגלנט ולנתניהו, נכתב כי מדיניות האכיפה צפויה להיות מוסדרת בין שניהם לשר במשרד הביטחון. אך מאחר וזו טרם הוסדרה גיבש סמוטריץ' מדיניות אכיפה לזמן הביניים, בדיון שערך ב־29 במאי השנה עם ראש המנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. סמוטריץ' טען במכתבו כי האלוף פוקס אינו מרוצה ממדיניות זו ובשל כך קיצץ את הקצאת כוחות האבטחה הנדרשים לבצעה.

דובר צה"ל סירב להגיב לטענות. גם בלשכת השר סמוטריץ' סירבו להגיב. מהמנהל האזרחי לא התקבלה תגובה.

ועדת השרים לשב"כ אישרה בשבוע שעבר הארכה של שנה נוספת של אבטחה משודרגת לשרה נתניהו, ושני הבנים יאיר ואבנר. כך נחשף אמש בחדשות 13.

לפי הדיווח של מוריה אסרף וולברג, האבטחה על משפחת נתניהו, שהייתה אמורה להיות ביחידת מגן במשרד רה״מ והועברה לידי השב״כ, אחרי אירוע המספרה לפני מספר חודשים, תוארך בשנה נוספת עד ליוני 2024.

מדובר ב״חבילת אבטחה משודרגת יותר״. ההחלטה התקבלה לבקשת המשפחה ובהמלצת גורמי השב״כ.

בראש ועדת השרים לשב"כ עומד נתניהו. אך הוא עצמו לא דן בבבקשה. מי שאישרו את ההארכה אלו השרים גלנט, לוין, וקיש. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא נכח פיזית בדיון.

מהשב"כ נמסר לחדשות 13 שאינם מתייחסים לעניין. מלשכת רה"מ נמסר גם כן שאינם מתייחסים לסידורי אבטחה ושההחלטה היא בידי גורמי הביטחון.

התעללות מזעזעת של צעירים ערבים בנער חרדי תשוש, הלילה בבית חולים ירושלמי, לשם הגיעו הערבים כדי לבקר חבר שמאושפז אחרי שנפצע במהלך הפרות סדר שהתרחשו השבוע במזרח העיר,

הם התעללו פיזית ונפשית בבחור החרדי, תוך שהם מעבירים את הכל בשידור חי בחשבון ברשת החברתית 'טיקטוק'. יהודים שהגיעו למקום, התעמתו איתם והבריחו אותם, עד שהשוטרים הגיעו ועצרו שמונה חשודים.

מדוברות המשטרה נמסר כי לפנות בוקר, התקבל דיווח למוקד 100 של משטרת מחוז ירושלים על פרסום סרטון "לייב" ברשת החברתית בו מספר צעירים משפילים אדם אחר, ככל הנראה תשוש נפש.

בפעילות מהירה של שוטרי מרכז השליטה מיד עם קבלת הדיווח, ושוטרי תחנת מוריה של מחוז ירושלים, אותרו 8 החשודים במעשה בבית החולים הדסה עין כרם והם נעצרו על ידי השוטרים לחקירה.

מבדיקה ראשונית עלה כי הקורבן שהה במקום לצורך טיפול רפואי ואילו החשודים, צעירים תושבי צור באהר שבמזרח ירושלים, הגיעו לבקר את חברם המאושפז על פי החשד בעקבות פציעתו במהלך הפרות הסדר הנקודתיות שהתרחשו במזרח העיר לפני מספר ימים.

החשודים שנעצרו, הועברו לחקירה בתחנת המשטרה מוריה. במהלך היום ובהתאם לממצאי החקירה הבוקר, יובאו מי מהם בפני בימ"ש לדיון בעניינם.

"משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות לשמירת ביטחונו של כל אדם, לרבות ניטור עבירות ברשתות החברתיות הקשורות בכך, איתורם ומעצרם של חשודים וחקירתם בהתאם", נמסר מדוברות המשטרה.

יו"ר ועדת הבריאות ח"כ אוריאל בוסו בתגובה להתעללות האכזרית במתמודד נפש בירושלים: "התיעוד שנחשף ע"י העיתונאי יאיר לוי קורע את הלב ומראה שיא חדש של אכזריות בו ערבים בשידור חי שופכים את דמו של מתמודד נפש, ומעלים לרשת החברתית, זה אירוע מזעזע שאסור לקבל אותו בשום צורה, אלו הטרדות והתעללויות בעלי רקע לאומני,על משטרת ישראל לעשות הכל בכדי למצות איתם את הדין ברף הענישה הגבוה ביותר למנוע את האירוע הבא ולגדוע את התופעה האכזרית שצעירים ערבים משפילים חסרי ישע ברשתות".

סגנית שר האוצר ח"כ מיכל וולדיגר מתייחסת לסרטוני ההתעללות בחוסה מתמודד נפש: "אי אפשר להמשיך בסדר היום כשבני בליעל מתעללים באכזריות במתמודד נפש במקום הטיפול שלו. אלה מראות שאסור להשלים איתם.

משטרת ישראל פעלה מהר אבל מכאן, הדרך אל הכלא לזמן ממושך צריכה להיות קצרה מאוד. אפס סובלנות וסלחנות לזוועות האנושיות הללו. מה שנחשף כאן הוא טרור לאומני וצריך להתייחס אליו בהתאם".