חודש: יולי 2023

סקר שפורסם הבוקר ב'מעריב' מעלה, כי בתשובה לשאלה "אילו היו מתקיימות היום בחירות חדשות לכנסת, למי היית מצביע?", היו התשובות: הליכוד בראשות בנימין נתניהו 29 מנדטים לעומת 27 מנדטים בסקר הקודם, המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ, גדעון סער וגדי איזנקוט עם 26 מנדטים לעומת 28 בסקרר הקודם.

יש עתיד בראשות יאיר לפיד עולה ל-20 מנדטים לעומת 19 מנדטים בסקר הקודם, ש"ס בראשות אריה דרעי עם 9 מנדטים כמו בסקר הקודם, יהדות התורה יציבה אף היא עם 7 מנדטים.

חד"ש־תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי יורדת ל-5 מנדטים לעומת 6 בסקר הקודם, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן יציבה עם 5 מנדטים, הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' יציבה אף היא עם 5 מנדטים.

רע"ם בראשות מנסור עבאס מקבלת גם היא 5 מנדטים כמו בסקר האחרון, וכך גם עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר עם 5 מנדטים כמו בסקר האחרון. מרצ על סף אחוז החסימה עם 4 מנדטים כמו בסקר הקודם.

העבודה ובל"ד ממשיכות להיות רחוקות מאחוז החסימה. העבודה מקבלת בסקר הנוכחי רק 1.4%, לעומת 1.7% בסקר הקודם, ובל"ד מקבלת 2.1%, לעומת 1.9% בסקר הקודם.

מפת הגושים: מפלגות הקואליציה מקבלות בסקר הנוכחי 55 מנדטים, לעומת 53 מנדטים בסקר הקודם. מנגד מפלגות האופוזיציה – 65 (כולל 10 מנדטים לחד"ש־תע"ל ורע"ם), לעומת 67 בסקר הקודם.

זה היה הדבר הכי צפוי בעולם ולא הפתיע איש. כולם המתינו זה מכבר להודעה של עמי אשד, מפקד מחוז ת"א, על פרישתו מהמשטרה, אך לא ציפו שהוא יהפוך אותה לאירוע ולקמפיין פוליטי.

לאורך כל התקופה מאז החלה המחאה, היה ברור שפניו של אשד לכיוון הפוליטי, מן הסתם ל"יש עתיד". אשד, שרצה להתמנות למפכ"ל המשטרה, אך הבין שלא יגיע לשם, טען בנאום הפרישה שלו, שאיש מפקודיו אינו יודע מה דעותיו הפוליטיות. מדובר בטיעון מגוחך, כיון שהמשפט הבא של אשד היה: "הדבר לא מנע את הפניית מכונת הרעל המשוכללת נגדי". הביטוי "מכונת הרעל" אומר הכל, בפרט כאשר כולם יודעים מי המציא ומי משתמש במונח הזה. קצין פוליטי על מלא – מפקד (לא רשמי) של כוח קפלן.  

בנאומו טען אשד כי הודח על רקע פוליטי, בעוד ההחלטה על הזזתו מתפקידו הנוכחי (למפקד מחוז ההדרכה) התקבלה זה מכבר. המפכ"ל קובי שבתאי, הגיע כבר מזמן למסקנה, שאשד אינו מוצלח בתפקידו וביקש להזיזו.

ואכן לולא שפרסום סבב המינויים התפרש כתגובה לחסימת איילון, ובאם היועצת המשפטית לממשלה, לא הייתה עוצרת את הזזתו מתפקידו, הוא היה עוזב את המשטרה ללא רעש וצלצולים בדיוק כפי שעשו ניצבים רבים בעבר, שהתאכזבו מאי בחירתם למפכ"ל, או שהיה הולך ללא דיבורים לתפקיד ראש אגף ההדרכה. אולם אשד העדיף להפוך את כל האירוע לפוליטי, כדי שיקל עליו להשתלב ולהיכנס בעתיד לזירה הזו. 

גם הטיעון שלו, לפיו יכול היה לפנות את איילון תוך דקות במחיר של שבירת ראשים וריסוק עצמות, דבר שהיה מביא מלא פצועים לבי"ח איכילוב בסוף כל הפגנה, אינו מחזיק מים. אשד מסביר שאם היה עושה זאת, הרי שהיה בכך ניפוץ ההבנה בין המשטרה לאזרחי המדינה. מבחינתו "אזרחי המדינה" הם המפגינים בלבד, ולא הנהגים שעמדו שעות בכבישים מול נתיבי איילון הפקוקים. יש אזרחים ויש אזרחים.

בכך התעלם מפסיקת בג"ץ, שקבע בעבר שחסימות כבישים בהפגנות הינן בלתי חוקיות בעליל. יעידו על כך המפגינים מכל המגזרים האחרים, שתוך דקות פינו אותם בכל האמצעים שיש בידי השוטרים.

היו גם שהזכירו כיצד המשטרה נכנסה לבני ברק בתקופת הקורונה תוך ענישה קולקטיבית של התושבים, בעוד היא משליכה רימוני הלם ומפצחת ראשים. דין אחד לבני ברק ודין אחר לאנרכיסטים מאיילון. 

משבר פיקודי

מדוע ח"כ סגלוביץ צריך להתחיל לדאוג ואיזו נקודת זכות אפשר למצוא בכל זאת אצל אשד?

חביביו של אשד. אנשי קפלן שחשו את הגישה המקלה של אשד ניצלו אותה עד תום. המשטרה בפיקודו אפשרה להם לחסום כבישים וכמובן את נתיבי איילון בכל שבוע. מדיניותו זו הפכה אותו לאיש אהוד בקרבם עד שבאחת ההפגנות התקבל בתשואות של ממש. אשד התהלך בין המפגינים כולו קורן מאושר, למגינת ליבם של תומכי הרפורמה שנוכחו לראות את האיפה ואיפה.

מה שברור הוא שעמי אשד, ייזכר כקצין המשטרה הפוליטי ביותר שהיה אי פעם בישראל. כאשר ירצו לומר על מישהו בעתיד, בצבא או במשטרה ובכל תפקיד ממלכתי אחר, שהוא משמש כפוליטיקאי במדים, יגידו, "אתה עמי אשד". המשפט הזה יסביר הכול ולא יהיה צריך להוסיף מאומה, בדיוק כמו אותו רחמים כלנתר, שעבר ממפלגה למפלגה ועד היום קוראים למעבר הזה "מעשה כלנתריזם". קצין פוליטי במדים ייקרא מעתה "עמי אשד".

מי שצריך להיות מודאג מכניסתו הקרובה של אשד לפוליטיקה, הוא ח"כ יואב סגלוביץ. אשד (איש מרשים עם צורה ומראה של ראש ממשלה עתידי) יאפיל עליו כמועמד לתפקיד לשר לביטחון פנים.

המפגינים עצמם גמלו לאשד כאשר יצאו להפגנות אלימות בגלל "הדחתו הפוליטית". אולם בסופו של יום, המחאה הזו לא תירשם כהצלחה, אלא דווקא ככישלון. אשד לא יחזור ולא יוחזר לתפקידו, בשונה מ"ליל גלנט" בו הצליחו למנוע את פיטוריו של שר הביטחון.

כך או אחרת, את הקריאות "בושה בושה" צריך להפנות לעמי אשד, שיצר משבר פיקודי במשטרה ומשבר אמון בציבור. אם היה לו יושר ציבורי, הוא היה מתפטר מיד כאשר הבין, שאינו יכול לבצע את הוראות השר והמפכ"ל. כך נהוג בכל העולם. אולם הוא העדיף להישאר ולנהל מלחמה מבפנים בניגוד לכל הנהלים, דבר שיצר כאמור משבר פנימי במשטרה. 

לזכותו עומדת העובדה, שבגללו כולם עכשיו יודעים ורואים כיצד המשטרה נוהגת באיפה ואיפה באזרחים. יש את המועדפים מתל אביב, להם מותר לחסום כבישים, ויש את כל השאר. יש כאלו שמותר להם לשבש את החיים של כולם, ויש כאלו שרק אם יעזו להגות את המילה שיבוש, הם יושלכו הישר לקלבוש. 

לסיכום: מפקד "כוח קפלן" האמיתי הולך הביתה ובקרוב עם תקום תקופת הצינון, נמצא אותו בוודאות בשדה הפוליטי. דבריו של השר בן-גביר שהגיב בסרקזם על הודעת אשד, משקפות היטב את כל האירוע: "במשטרת ישראל שירת ניצב פוליטי על מדים. איחלתי לו בהצלחה בבחירות".

אחרי החגים

לו"ז חוקי הרפורמה: מה עומד לעלות השבוע בכנסת ומה יידחה למושב החורף?

המשימה של נתניהו היא לעבור את מושב הקיץ המסתיים בעוד שלושה שבועות בשלום. מצד אחד הוא אינ ו רוצה להרגיז את שותפיו הקואליציוניים, ומאידך נזהר שלא למתוח מידי את החבל מול המחאה. מצד אחד אינו רוצה לריב עם יריב לוין, ומאידך הוא מאד רוצה להגיע לבית הלבן. לפיכך הוא מנסה לרצות ולהרגיע את כולם, אף שמדובר במשימות הסותרות זו את זו. נתניהו בוחר לעשות זאת באמצעות פיזור ראיונות באנגלית לתקשורת הזרה, שם הוא מצניע את כוונותיו העתידיות בתחום הרפורמה, בעוד בישיבות הקואליציה הוא מדבר אחרת. כך עשה בנושא פסקת ההתגברות.

הראיון שהעניק ח"כ הרב משה גפני ליוסי טיקוצ'ינסקי ביתד נאמן יום ג', בו מתח ביקורת על נתניהו בעניין נסיגתו מקידום פסקת ההתגברות, חולל סערה רבה. לא היה כלי תקשורת אחד שלא ציטט אותו. המניעים של מרבית כלי התקשורת אמנם ידועים: לשסות את חברי הקואליציה אלו באלו. אולם הדברים דיברו בעד עצמם.

בשלב זה מסתפק נתניהו בהעברת צמצום עילת הסבירות, שיעבור ביום שני במליאה ויחזור  לוועדת החוקה להכנתו לקריאה שנייה ושלישית. הכוונה היא לסיים את ההליך הזה עד תום מושב הקיץ.

בשבוע הבא ביום רביעי, אמורה גם הכנסת לבחור את הנציג המיועד של הקואליציה, ח"כ יצחק קרויזר מעצמה יהודית, לוועדה למינוי שופטים. אם לפיד וגנץ יעמדו בהבטחתם ולא יחזרו שנית על שגיאתם, הרי שלאחר הליך הבחירה בשבוע הבא, יחודשו השיחות בבית הנשיא. הדבר יביא את הרצוג ללחוץ על ביידן להזמין את נתניהו לבית הלבן. הכול קשור וכרוך זה בזה.

 מה שברור הוא ששאר חוקי הרפורמה: חוק היועמ"שים, פסקת ההתגברות ושינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים (במתכונת מרוככת), יידחו עד למושב החורף שיחל לאחר החגים. נתניהו ימשוך וימשוך בתקוה שהחבל לא יקרע. 

ג'נין פינת נתב"ג

קם ומעוקם: התגובות הנבזיות והצפויות על הקשר בין שני האירועים השבוע

אין זה משנה מה קורה ומה יקרה, תמיד יהיו מי שיאשימו את נתניהו כי כל פעילותו הצבאית, הביטחונית והמדינית, נגזרת אך ורק ממניעים אישים ופוליטיים. פעם זה כדי להסיט את ההתעניינות ממשפטו. פעם אחרת להסיט את הדעת מהמחאה, ופעם לצורך שרידותו הפוליטית. כך היה בתקופת הקורונה, כאשר נטען נגדו שכל הבידודים והתקנות, נועדו להסיט את זרקורי התקשורת ממשפטו. בהתאם לכך קרא אז לפיד שלא לציית להוראות ולהנחיות. 

הדבר חוזר על עצמו בכל מבצע צבאי כזה או אחר, בעזה, בצפון או בשומרון. תמיד יהיו שיטענו כלפיו, כי הוא לא פועל ממניעים אמיתיים, אלא מסתתרים כאן עניינים אישיים. כך היה גם השבוע כאשר החל המבצע בג'נין. עד מהרה החלו התגובות להגיע והן היו דומות להפליא לאלו שבעבר.

מותחי הביקורת סירבו להכיר בעובדה שהמבצע תוכנן כבר לפני זמן רב, והם מיהרו לקשור אותו למחאה, תוך טענה שהוא נועד לפגוע ולהסיט את תשומת הלב מהפגנה בנתב"ג (הרחבה לקמן).

"לנתניהו נוח שהמיקוד של הציבור ושל התקשורת עובר לג'נין במקום למהלכים התקיפים של המחאה" נכתב בפרשנות ב"הארץ". לצד זאת נרשמה "אזהרה": "אם יימשכו צעדי החקיקה של הקואליציה, יגיע בסופו של דבר מבחן האמת – הסלמה ממושכת בשטחים או בצפון, שהמוטיבציה של אנשי המילואים לקחת בה חלק תפחת על רקע המשבר הפוליטי". 

"מה חשוב יותר: ביטחון או חקיקה", כתב פרשן אחר, ומיהר לענות: מי שחשב שאפשר את שניהם במקביל עלול להתבדות כבר בעתיד הקרוב ובמחיר כואב". 

"לפעולה בג'נין היו שלוש מטרות", הסביר פרשן נוסף (רן אדליסט), הנמנה על הצד השמאלי של המפה הפוליטית, "תמונות אש עשן והרוגים, כדי להרגיע את המתנחלים, להציל את הממשלה מאיומי נציגיהם ולהשתיק את המחאה".

ברם מי שקטפה את התואר של "התגובה הנבזית ביותר" היא ענת קם. מדובר בעיתונאית שהורשעה בעבירות של ריגול חמור וריצתה תקופת מאסר, וכיום היא עורכת את מדור הדעות של "הארץ". קם ציינה כי המבצע בג'נין שהחל לילה לפני המחאה בנתב"ג, אינו מקרי. "אני באמת לא יכולה שלא לחשוב, שהוא (נתניהו) קצת רוצה שיהיו שם נפגעים. שום דבר לא יחליש את המחאה כמו חיילים הרוגים". האם דבריה של קם השפיעו על מישהו? אף אחד לא קם!

והיה מי שהעיר לה כי המבצע נמצא בתכנון עבודה כבר למעלה מחודש. "השינוי הוא שהפעם לא הייתה אף אחת, שתבצע עבירת ריגול חמורה ותדליף את הפרטים לעיתון הארץ".    

תמיכה פריכה

השבוע זה קרה: המחאה איבדה במו ידיה את הלגיטימיות הציבורית שלה

אם יצטרכו בעתיד לשים אצבע ולקבוע, היכן איבדה המחאה את הלגיטימיות הציבורית שלה, אפשר יהיה לומר שזה קרה השבוע בנתב"ג וכעבור יומיים באיילון.

בהתחלה כאשר המחאה יצאה לדרך, היא התבססה אמנם על מסרים של עיוותים ושקרים, אך הצליחה להתחבר למרכז הפוליטי ולקבל משם תמיכה. מתנגדיו של נתניהו, עוד מהסבבים הקודמים  – "הדגלים השחורים", מפגיני בלפור, ואנשי "קריים מיניסטר", ניצלו את הטעויות הקשות וחוסר ההסברה של יריב לוין וחבריו, והצליחו לשכנע רבים (וחלקם אפילו טובים), כי המדינה עומדת לעבור מדמוקרטיה לדיקטטורה.

באמצעות תקציבי עתק וקמפיין מחושב, בראשו עמדו בין השאר אנשי פרסום בכירים, הם העבירו את המסר שלהם לציבור, יצרו מצג שווא של הפחדה ותבהלה והצליחו כאמור לקבל תמיכה לא מעטה מהמיינסטרים הציבורי.

הקמפיין הזדוני הסתיר את העובדה שראשי המחאה הם בעצם מתנגדיו של נתניהו מאז ומעולם, ללא שום קשר לרפורמה. המרכז הפוליטי כאמור התחבר למסרים והדבר התבטא בהשתתפות ערה בהפגנות. בד בבד גם פעולות המחאה (להוציא חסימות כבישים) התקבלו באופן חיובי אצל המיינסטרים. עד השבוע.

התמונות שהגיעו מנתב"ג, בהם נראו אנשי המחאה משתוללים ונוהגים באלימות, במיוחד ביום שהחל המבצע בג'נין, ובמיוחד בשבוע הראשון של החופש הגדול, כאשר משפחות רבות יוצאות וטסות לחופשה, גרמו למחאה נזק גדול. התמיכה הפכה לפריכה. גול עצמי.

הבייס והקייס

"אנחנו מקבלים תקשורת וזה מה שרצינו", הודה ביובש אחד מאנשי "אחים לנשק"

תדמית המחאה נפגעה השבוע וגם המהלכים שלה ספגו מכה קשה. יותר מכך: ראשי המחאה, אהוד ברק, אהוד אולמרט וחבריהם, שקראו למרי אזרחי וציינו שהפעולות בנתב"ג ובהמשך באיילון הם חלק מהמרי האזרחי (כך לפי אולמרט), חשפו את פניהם האמיתיות בפני הציבור, והוכיחו כי הם לא מעוניינים בשום פתרון ובשום הסדר, זולת הבערת המדינה ושיבוש החיים. הקנאה בנתניהו מעבירה אותם על דעתם.

ברור הרי לכל בר דעת (מלבד אותם האובססיביים נגד נתניהו), שצמצום עילת הסבירות במתכונתה הנוכחית, הוא הרבה הרבה פחות משתוכנן תחילה. ברור גם שהרפורמה כולה נגנזה באופן מעשי ואפילו רשמי על ידי נתניהו, כפי שהודיע על כך בראיון שקיים עם העיתון האמריקאי, "וול סטריט ז'ורנל", רק לפני מספר ימים.

כמו כן אין זה סוד שנתניהו מעביר את צמצום עילת הסבירות, רק כדי להראות לבייס שלו, שהוא עושה (ולו משהו) עם הרפורמה כדי שלא יגידו שהוא נכנע כליל לאנשי המחאה. יש בייס, אך אין קייס. הרפורמה במתכונתה הראשונית מתה לעולמי עד.  

לפיכך לא ברור מה בער עכשיו לאנשי המחאה להבעיר את המדינה, לסגור את השער הראשי של הכניסה והיציאה לישראל, בשבוע הראשון של החופש הגדול, כאשר אין ספור של אנשים יוצאים לחו"ל או מגיעים ארצה, וליצור כאוס מוחלט.

"אנחנו מקבלים תקשורת וזה מה שרצינו", הודה ביובש אחד מאנשי המחאה שהתראיין לתקשורת ולא הסתיר את גאוותו מהפניית הזרקורים אליו. האיש שהיה לבוש בבגדים המיליטנטיים ובסמלים של "אחים לנשק", הודה ביובש, שחשש מאי סיקור תקשורתי רחב היקף, עקב המבצע בג'נין, אך שמח לראות שלמרות הכול, קיבלה המחאה את תשומת הלב התקשורתית.

אלא שבניגוד לדברי הרהב שהפגין האיש, פגעה המחאה בלגיטימיות שלה. יעידו על כך אנשים רבים שהיו בדרך לחו"ל לחופשה או חזרו ארצה ונתקעו שעות בשדה התעופה. רבים מהם נשאו ילדים קטנים על הידיים, כשהם מייללים מפחד ומבוהלים מרעש הזמבורות, מצפירות המשרוקיות, מההתגודדויות, וממראה השוטרים והצרחות.

העדויות מהשטח סיפרו את הסיפור המלא – בקטע הבא.

אטומים עם אטמים

"הילדים יללו מפחד": כך הפכה מזכ"לית 'ימינה' לשעבר מ"מתנגדת הפיכה" למתנגדת למחאה

אם אנשי המחאה חשבו לגייס תמיכה בנתב"ג מקרב אותם שהגיעו ארצה מחו"ל או שהיו בדרכם החוצה, תוך שהם צורחים לעברם "דמוקרטיה דמוקרטיה", וטוענים שהם מצילים אותם ממדינה דיקטטורית, הם טועים טעות קשה. יעידו על כך תגובות האנשים שכעסו על המפגינים. "מה מעניין אותנו עכשיו דמוקרטיה, כאשר הילדים שלנו מבועתים מהצעקות ומפוחדים מהשריקות", אמרו.

מזכ"לית ימינה לשעבר, סטלה וינשטיין, היא דוגמא חיה לנזקים שחוללו אנשי המחאה בנתב"ג. וינשטיין, שסיפרה כי נמנתה עד כה על "מתנגדי ההפיכה",  חזרה עם משפחתה מחו"ל ונתקלה במפגינים. הם החלו לצרוח ולשרוק, בעוד ילדיה החלו לבכות ולילל מפחד.

"לקחנו את הילדים והרמנו אותם על הידיים כדי להרגיעם, אבל זה לא עזר", סיפרה. "המפגינים שרקו לנו ליד האוזן עם הזמבורות. הם היו עם אטמי אוזניים, אבל אנחנו שהגענו מחו"ל וכל שאר האנשים, היו כמובן ללא אטמים. התחננתי אליהם שיתרחקו מאתנו, כי הילדים שלי פחדו ממש ובכו, אבל הם התעקשו להמשיך ולשרוק, תוך צרחות 'דמוקרטיה', 'אנחנו מצילים אתכם'. אחד המפגינים אף נהג באלימות מעשית כלפינו. המסקנה שלי: ממתנגדת להפיכה, הפכתי למתנגדת למחאה".  

וינשטיין מסתבר לא לבד. כמותה וכמו בני משפחתה חשו השבוע רבים שנתקלו במפגינים האלימים והאנרכיסטים, שכאמור צרחו ושרקו עם אטמים באוזניהם, בעוד הם מפגינים אטימות לב מוחלטת כלפי הסובבים.

ראוי אפוא לחזור לדברים שנכתבו לעיל: גם אם קיים גרעין קשה של אנשי המחאה, שנאחז באירוע השבוע של חסימת נתב"ג, תוך תיאורו כ"הצלחה מסחררת" של הבערת המדינה ויצירת כאוס, וגם אם התקשורת הביעה את תמיכתה באירוע כדי להפיל את הממשלה, חשוב שידעו כי הם הפסידו השבוע את המיינסטרים. אנשים כמו וינשטיין הבינו היטב עם מי יש להם עסק.

וכך כאשר מאבדים את המרכז, נהפכים לשוליים סהרוריים וקיצוניים. פלג צפון תל אביבי על כל משמעויותיו. באופן זה אין למחאה שום סיכוי לפרוח. אנשי מחאת נתב"ג ירו לעצמם ברגל. אנחנו לבטח לא נצטער על כך.

השאלה היא היכן היו אנשים מסוגו של אילן שילוח וחבריו הפרסומאים, מראשי המחאה. האם הם לא הבינו את הנזקים שחוללו לעצמם. אין זאת אלא שהשנאה לנתניהו מעבירה אותם על דעתם, ולא בפעם הראשונה.

פורסם לראשונה במדור "מקור נאמן" ב"יתד נאמן"

יום שישי – מעונן חלקית עד בהיר, עם טמפרטורות ועומס חום רגילים לעונה. בהרים הטמפרטורות יהיו נמוכות מעט מהממוצע.

יום שבת – מעונן חלקית עד בהיר, תחול עלייה קלה בטמפרטורות ותורגש הכבדה בעומס החום.

יום ראשון – נאה, עם ירידה קלה בטמפרטורות.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית אמש (רביעי) את הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון של ח"כ בועז ביסמוט וקבוצת חברי כנסת. בהצעה תמכו 27 חברי כנסת, אל מול 3 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכנסת.

מוצע לאסור על ייצור ושיווק של מוצרי עישון בטעם או בריח מובחן. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מטרתה של הצעת החוק היא לצמצם את העישון ונזקיו בישראל, על ידי צמצום השימוש במוצרי עישון בטעמים. מדוח שר הבריאות על העישון בישראל בשנת 2019 עולה כי העישון בישראל גובה את חייהם של כ-8,000 בני אדם, 800 מהם כתוצאה מעישון פסיבי. עוד עולה מנתוני הדוח כי 20% מבני הנוער מעשנים, וכי שני-שליש מבני הנוער שמעשנים בכיתות י"א ו-י"ב, התחילו לעשן לפני גיל 15.

יותר מ-35 מדינות בעולם אוסרות או מגבילות את השימוש, הייצור והשיווק של מוצרי עישון בטעמים. רשימת המדינות כאמור כוללת, בין היתר, את ארצות הברית, קנדה והאיחוד האירופי בכללותו. בישראל, על אף שהנושא עלה בעבר, לא קיימת עד היום חקיקה בעניין זה.

ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד): "עישון הוא גורם התמותה מספר אחת בישראל, כ- 8,000 בני אדם נפטרים בכל בשנה כתוצאה מנזקי עישון זה אומר שבממוצע אדם אחד נפטר בכל שעה מנזקי העישון. לפי הנתונים ההתנסות הראשונה של ילדים בעישון סיגריות אלקטרוניות מתחיל כבר בגיל 10".

לפיכך, מוצע לתקן את חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג-1983 ולאסור על ייצור ושיווק מוצרי עישון בטעם או בריח מובחן, בדומה לנוסח שהוצע על ידי משרד הבריאות בעבר".

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הבנקאות של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, אלון שוסטר ואחמד טיבי, בהצעה תמכו 25 חברי כנסת, ללא מתנגדים והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה.

מוצע לקבוע כי אישור המפקח על הבנקים לעניין סגירת סניף בנק קבוע, צמצום שטחי פעולה בסניף או הפחתה משמעותית בכוח אדם בסניף כאמור, תהיה טעונה אישור של ועדת הכלכלה. עוד מוצע כי בהחלטה כאמור יובא בחשבון, בין היתר, הימצאות סניף בנק אחר בקרבה סבירה לסניף לגביו הוגשה בקשת סגירה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות התאגידים הבנקאיים בארץ סוגרים סניפי בנק, מפחיתים את מספר המשרות בסניפים ומצמצמים את השטחים של סניפי הבנקים. סגירת סניפי הבנק וצמצום העובדים ושטחי הסניפים, פוגעים קשות באזרחים ותיקים ובאזרחים עם קשיי אוריינות דיגיטלית. גם לקוחות המיומנים בהתפתחויות הטכנולוגיות נתקלים בקשיים אובייקטיבים בביצוע פעולות שונות המצריכות הגעה פיזית לסניף.

לפיכך, מוצע לקבוע כי לאחר מתן הסכמה של המפקח על הבנקים, ועדת הכלכלה של הכנסת, בה חברים נבחרי ציבור מכלל שכבות האוכלוסייה, תהיה הגורם המאשר סגירת סניפים. כמו כן, גם צמצום שטחי פעולה או הפחתה משמעותית בכוח אדם תדרוש הסכמה של המפקח על הבנקים ואישור של ועדת הכלכלה".

מליאת הכנסת אישרה אמש (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, אליה הוצמדה הצעה של ח"כ מירב בן ארי. 51 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.

מוצע לקבוע פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסה שמקורה בעבודה מחוץ לישראל ושמשולמים בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה האמורה. הסדר זה לא יחול על מי שנשלח מטעם מעסיקו הישראלי לעבוד בחו"ל או על מי שעובד כעצמאי לסירוגין בישראל ובחו"ל – לגבי הכנסה שהוא לא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי בחו"ל.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בהתאם לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל חייב במס על הכנסה שהופקה או שנוצרה מחוץ לישראל, לרבות תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. פועל יוצא מכך הוא שתושב ישראל אשר מרכז חייו בישראל, אך מקור הכנסתו העיקרי הינו מחוץ לישראל, משלם כפל דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, למעט מדינות עמן חתמה מדינת ישראל על אמנה בדבר ביטחון סוציאלי. במדינות אלו, תושב אשר ישלם דמי ביטוח סוציאלי אצלן, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל וישלם רק דמי ביטוח בריאות בישראל.

ישנן מדינות רבות איתן אין למדינת ישראל אמנה בעניין זה, וביניהן ארצות הברית. משכך, תושב ישראל אשר מרכז חייו בישראל אולם עיקר עבודתו ומקור הכנסתו העיקרי הוא בארצות הברית, נדרש לשלם כפל של דמי ביטוח לאומי – הן לרשויות בארצות הברית והן לרשויות בישראל. הצעת החוק מבקשת לצמצם את הפער בין מעמד העובד במדינה שאינה חתומה על אמנה בדבר ביטחון סוציאלי עם מדינת ישראל לבין מעמדו של מי שעובד במדינה שכן חתומה על אמנה כאמור."

"החוף הצפוף ביותר שהייתי בו בימי חיי" קובל שלמה, תושב העיר אשדוד, בפתח שיחתנו אודות מצבו של החוף הנפרד באשדוד. נראה שמצבו של החוף בכל הקשור לצפיפות הוא בין הגרועים ביחס לחופים נפרדים אחרים אותם סקרנו ונסקור בהרחבה בשבועות הבאים כחלק מסדרת הכתבות המיוחדת ב'המחדש'.

תחילה, על החוף עצמו. החוף הנפרד באשדוד, שוכן ברחוב נחל הבשור 13, הוא נמצא בין חוף הקשתות מצפון לחוף י"א מדרום ומתאים לציבור הדתי והחרדי. הוא אחד מבין 7 חופים מוכרזים בעיר הפרוסים על פני רצועת חוף של 6 ק"מ. החוף מונגש, יש בו מלתחות, שירותים, מתקני שעשועים ומתקני ספורט, כאשר החניה במקום לכאורה חופשית.

החוף פועל במתכונת נפרדת הנהוגה ברוב החופים הנפרדים בארץ: בימים ראשון, שלישי וחמישי הרחצה לנשים בלבד, ובימים שני, רביעי ושישי הרחצה לגברים בלבד. בשבתות וחגים סגור ואין בו שירותי הצלה. עונת הרחצה נפתחת בא' באייר ומסתיימת בכ"ט בתשרי – כפי הוראות משרד הפנים. שעות הרחצה משתנות לפי זמני השיא, כאשר בחודשים יולי-אוגוסט שעת הרחצה מתחילה ב-7 בבוקר, ומסתיימת ב- 7 בערב. לעומת זאת בחודשים ספטמבר-אוקטובר שעת הרחצה מסתיימת ב-5 אחר-הצהריים.

משתמשים בחוף הנפרד בבת-ים ולא מרוצים מרמת התחזוקה, הניקיון או הנגישות? שלחו הודעה או התקשרו ל- 0533057480, או במייל moshenoi10@gmail.com.

וכהרגלנו, נפתח בדברים הטובים. "בגדול, מבחינת ניקיון בעיניי המצב בסדר גמור" משבח שלמה את העירייה. "יש עובד ניקיון שנמצא כמעט כל הזמן במקום ואפילו יותר מאחד, כך שאפשר להתלונן על הרבה דברים, אבל מהבחינה הזאת המצב מעולה". מה באשר למצב ההפרדה? שאלנו, למודי ניסיון מר מהחוף הנפרד באשקלון. "בסדר גמור" מרגיע שלמה. "מהבחינה הזאת, אפשר לבוא לחוף בלי חשש".

אך כמו בכל חוף נפרד, יש חסרונות, והרבה. "אין ספק שהעירייה משתדלת" אומר אביחי, תושב העיר המתגורר בריכוזים החרדיים של אשדוד. "אבל משום מה, בעיקר בזמני הרחצה העמוסים, השירותים והמלתחות תמיד מטונפים ומלוכלכים ברמה שכמעט ואי אפשר לדרוך בהם" הוא טוען. "באופן כללי נראה שהעירייה מעדיפה להשקיע בשיפוץ ובתחזוקה דווקא בחופים הכלליים ופחות בחוף הנפרד".

וכעת, לנושא הבוער. "החוף צפוף ברמה כמעט לא הגיונית" זועם שלמה. "אפשר להגיע בימי בין-הזמנים ובימי שישי עוד מהשעות המוקדמות של הבוקר, ואי אפשר להיכנס לחוף", או כהגדרתו "יותר בשר ממרק". "כשמסתכלים על החוף מרחוק רואים אנשים ועוד אנשים ועוד אנשים, בלי אף שטח פנוי" משתף שלמה, כשגם אביחי מצטרף לדבריו. "אני כתושב העיר לא דרכתי בחוף הזה מתחילת עונת הרחצה בגלל עומס. הספיקו לי הסיפורים של החברים בבית-הכנסת בליל שבת על הצפיפות המזעזעת שלא נותנת מקום להנות מחוויית הרחצה" הוא מספר.

מה כבר אפשר לעשות? כנראה שהרבה. בסמוך לחוף הנפרד, לכיוון צפון, יש שטח גדול שעומד ריק. "כבר שנים שזה המצב" אומר שלמה. "אנחנו פונים שוב ושוב לעירייה ולנציגי הציבור, אך נדמה שהנושא בכלל לא מעניין אותם". לדבריו, בשטח הריק אפשר להכריז על חוף חדש שיהיה מיועד לנשים בלבד, וכך לפזר את ימי הרחצה לגברים על פני כל ימות השבוע ובכך להפחית מהעומס הרב שיש בחוף. לכאורה, פתרון ראוי, אלא שבמהלך הכנת הכתבה שוחחנו עם גורם פוליטי בכיר בעיר וזה טען בפנינו כי להבנתו, חברי המועצה מטעם שס ניסו לקדם מהלך בעניין, אלא שחברי המועצה מטעם אגודת ישראל מתנגדים בכל תוקף. "בעבר ניסו להעלות פתרון מסוג זה" אומר הגורם, "אלא שבכל פעם שנוצר עניין ועלתה התקווה שהנה, הבעיה תיפתר, באו גורמים שונים מטעם אגודת ישראל ו'תקעו' את העניין".

שוחחנו עם אבי אמסלם, מ"מ ראש העיר, והוא מסר בתגובה כי "מיום כניסתי לתפקיד מ"מ ראש העיר, אני וחבריי לסיעה דואגים מדי עונה להכשרת החוף הנפרד מיד עם פתיחת עונת הרחצה לרווחתם של תושבי העיר. בשנים האחרונות דאגתי בסיוע שר הפנים הרב אריה דרעי לשיפוץ החוף בהשקעה של מיליוני שקלים, וכמו כן לפיתוח ושדרוג מחיצות החוף הנפרד למחיצות קבועות ומסודרות, במהלך העבודות אף ערכתי סיור עם סגן שר הפנים הרב יואב בן צור בו עקבנו אחר ההתקדמות".

"יחד עם זאת, אנו מודעים למצוקה הקיימת בחוף, בפרט לבאים בתקופת בין הזמנים, ואני עמל מזה זמן מה להביא לפתרון בדמות פתיחת חוף נפרד מוכרז נוסף. בתחילת עונת הרחצה הנוכחית הוצאתי פניה מסודרת למנכ"ל העירייה וביקשתי לדאוג לפתיחת החוף והכשרתו כבר העונה. אני מקווה מאד שבתקופה הקרובה נצליח לקדם את פרויקט "החוף הנפרד הנוסף" לרווחת תושבי העיר והמתרחצים".

פנינו לעיריית אשדוד, שם נמסר לנו בתגובה: "באשדוד פעילים 7 חופים מוכרזים העומדים בתו התקן הבינלאומי "דגל כחול" – תקן אובייקטיבי הניתן ע"י עמותה בינלאומית. בין החופים נמנה גם החוף הנפרד שנחשב לחוף המזמין ביותר מכל החופים בעיר. חוף זה עומד ב-32 קריטריונים אירופיים, הניתנים ע"י וועדה בינלאומית, ובזכותם גם זכינו ל"דגל כחול". עצם הטענה לכמות מתרחצים גדולה בחוף, מעידה יותר מכל על רמת השירות הגבוהה והתחזוקה השוטפת המתבצעת על בסיס יום יומי".

"ככלל" מוסיפים בעירייה, "החוף הנפרד באשדוד הוא המבוקש ביותר במגזר הדתי, בזכות השקעות נכונות של משאבים ומתן שירות ברמה מיטבית אשר זוכה להרבה מאוד פירגון ותשבחות מהציבור החרדי. החוף הנפרד משמש דוגמה ומופת לחוף שעומד בכל נורמות הכשרות. בהיבט זה של כשרות החוף, אנו עומדים בקשר רצוף עם נציגי המגזר והרבנים וממלאים את כל דרישותיהם, על מנת לאפשר שירותי חוף והנאה לציבור הרחב והמגוון, תוך שמירה על סטנדרט לחוף כשר נקי וצנוע".

"כאמור" מדגישים בעירייה, "בכל שנה אנו משקיעים בהמשך פיתוח וטיפוח החופים וב-3 השנים האחרונות החוף הנפרד הורחב באופן משמעותי. כמו כן, בשנה האחרונה נבנתה מחיצת הפרדה שנכנסת לתוך הים, לעומק של כ-40 מטר".

בעירייה מתייחסים גם לטענות על מצב המלתחות והשירותים שהועלו על ידי התושבים: "מתקני החוף (מלתחות, מקלחות) עוברים בכל שנה שיפוץ ושדרוג מחדש כך שאין אמת בטענה למקלחות חלודות ושירותים מטונפים. יודגש כי בכל זמן נתון, נמצא עובד/עובדת ניקיון בסביבת השירותים והמלתחות השומרים על ניקיונם ודואגים למלא ציוד היגייני בשירותים (סבון ידיים, נייר טואלט), אך יש לזכור כי השירותים משמשים כמות גדולה של מתרחצים בכל יום, ובעונת הרחצה, בתקופות של עומס בחוף, השירותים פתוחים עד השעה 22:00 בלילה (מה שלא קיים בשאר החופים ברחבי הארץ). עוד יצוין כי אגף החופים נמצא כעת בעיצומו של פרויקט להסדרת כ-30 תאי הלבשה חיצוניים, בצד הצפוני של החוף".

"אגב, צוותים מרשויות מקבילות מגיעים אלינו על מנת ללמוד וליישם אצלם את מה שהם רואים אצלנו. כמו כן, אגף החופים מזמין כל מי שמעוניין לראות בעיניו את איכות החופים, רמת השירותים ונהלי הבטיחות בחופי העיר ובכללם חוף זה".

"במאמר מוסגר יצוין כי בתקופת "בין הזמנים", שהיא התקופה העמוסה ביותר, אגף החופים ערוך לתגבור במישורים הבאים – א. הסדרת חניה לאוטובוסים הרבים והמכוניות. ב. ניקיון החוף ב-2 משמרות (החל מ-07:00 ועד חצות) ג. מערך ההצלה מתוגבר ל-5 מצילים + עוזרי מציל".

כתבה זו היא רביעית מתוך סדרת כתבות מיוחדת המסקרת את מצבם של החופים הנפרדים בישראל. משתמשים בחוף הנפרד ולא מרוצים מרמת התחזוקה, הניקיון או הנגישות? שלחו הודעה או התקשרו ל- 0533057480, או במייל moshenoi10@gmail.com.

לוחם סיירת גבעתי, סמ"ר שילה יוסף אמיר בן 22 מקיבוץ מירב שבגלבוע, נהרג בצהריים (יום ה') בפיגוע סמוך לקדומים. כך הותר לפרסום. חבריו לצוות ניטרלו את המחבל זמן קצר לאחר מכן. שילה, שיובא מחר למנוחות ב-10:00 בהר הרצל בירושלים, הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.

הפיגוע התרחש מעט לפני 15:45, בזמן שאוגדת איו"ש תחת "בט"ש מוגבר" בכל הגזרות עם כוננות גבוהה. תחקיר הפיגוע העלה כי המחבל הגיע לבד, ניסה להיכנס ליישוב – ומצא ששעריו סגורים. רכב המחבל זוהה בצירים העוקפים של היישוב קדומים, ובזמן הפיגוע הופעלה אזעקה ביישוב קדומים מחשש לחדירת מחבלים.

‏שר האנרגיה ישראל כץ כתב: הלב דואב על נפילתו של לוחם צה״ל, סמל-ראשון שילה יוסף אמיר ז"ל, שנפל מירי מחבל שפל. גם פעולות הטרור הנבזיות ביותר לא ירתיעו אותנו. מדינת ישראל תמשיך להכות במעוזי הטרור בכל מקום ובכל זמן ותגיב בחומרה על כל פגיעה באזרחיה. שולח תנחומים למשפחה ולחבריו בשם כל עם ישראל. יהי זכרו ברוך.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה בהצעה תמכו 37 חברי כנסת, אל מול 24 מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכנסת להחלטה איזו ועשה תדון בהצעת החוק.

מוצע לבטל את ההצמדה של תקרת הפטור על הכנסה מהשכרת דירת מגורים וכן לבטל את הפטור מחובת דיווח שנתית ליחיד שיש לו הכנסה מדמי שכירות הפטורים ממס.

ח"כ זאב אלקין התנגד לחוק ואמר: "החוק יקפיץ את המדד ויעלה את מחירי השכירות בישראל. אזרחי מדינת ישראל ישלמו כל חודש מאות שקלים יותר על סעיף הדיור. הקואליציה פוגעת בשכבות החלשות בישראל".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "אני לא בעד החוק ואני לא אוהב אותו, אבל אצביע יחד עם המשמעת הקואליציונית. הבעיה עם החוק הזה הוא הקיבוע של המדד. ננסה לעשות שינוי בחוק הזה בוועדת הכספים כך שיעשה כמה שפחות נזק ויועיל לעם ישראל".

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לפי ההערכות, בעלי דירה רבים נהנים מהכנסה מדמי שכירות אשר אינה אמורה להיות פטורה ממס לפי החוק, אך מסיבות שונות הם אינם מדווחים על כך, ויש פערי גבייה להכנסות המדינה של עשרות מיליוני שקלים חדשים. החלת חובת דיווח תקשה את המשך העלמות המס, שכן ההנחה היא כי בעלי הכנסה משכר דירה יימנעו מהצהרה כוזבת לרשויות המס בדבר גובה ההכנסה שלהם ממקור זה.

לפי סעיף 2 לחוק מס הכנסה, יחיד שהייתה לו בשנת המס הכנסה של דמי שכירות, יהיה פטור ממס על הכנסה זו, ובלבד שלא הייתה לו הכנסה מהשכרת דירות מגורים בסכום כולל העולה על הסכום האמור בו. לפי סעיף 4 לחוק, התקרה מתואמת מדי שנה לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הקודמת.

מתן פטור ממס על דמי שכירות, שהן למעשה התשואה המתקבלת מדירות כאמור, מייצר עודף ביקושים לרכישת דירות להשקעה, בשל פערי המיסוי אל מול מסלולי השקעה אחרים שבהם התשואה חייבת במס מלא. בהתחשב בהשלכות הבעייתיות של הפטור ממס כאמור, הגדלת הפטור מדי שנה, באמצעות מנגנון של הצמדת תקרת הפטור, אינה רצויה, ומוצע לבטל את מנגנון ההצמדה כאמור".

ועדת הכלכלה קיימה היום (חמישי) דיון מיוחד בנושא היעדר ביטוח למי שנפגע מתופעת הפרוטקשיין. היו"ר ביטן הזכיר כי הוועדה קיימה דיון בעניין הטיפול בחקלאים, והוסיף כי אסור להפקיר אותם לידי העבריינים. "אין מצב שחברת ביטוח תבטל פוליסה כי שרפו למישהו את האסם", אמר.

מעודי התייחס לזה, ואמר כי חוק חוזי ביטוח מאפשר ביטול כזה. הוא הוסיף כי הוא לא פוסל בחינה של אפשרות לתקן את החוק, אך אמר כי החשש הוא שהדבר יעלה את הפרמיות לכל המבוטחים. סגן שר החקלאות, משה אבוטבול, אמר כי חייבים למצוא פתרון לחקלאים.

היו"ר ביטן אמר כי הכין הצעת חוק להקים קרן שתכסה נזקים במקרה כזה, אך הוסיף כי לא יגיש אותה לפני שיקבל התייחסות האוצר. היו"ר ביטן קרא לאפשר פתרון ביניים עד סוף השנה, באמצעות חברות הביטוח, ופתרון רחב יותר בשנה הבאה באמצעות הקרן.

נציג אגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי לא מדובר באירוע שקשור רק לחקלאים, והוסיף כי המשרד לא יודע לתת פתרון שאינו שוויוני. עוד אמר ברנס כי אינו יודע להתייחס לעניין הקרן, וציין כי הפתרון צריך להיות הוליסטי ולשלב את כל הגורמים בהם המשטרה, רשות שוק ההון, משרד המשפטים ועוד. היו"ר ביטן שב וקרא לבחון את הצעתו לפתרון ביניים השנה, עד להקמת הקרן.

כלי תקשורת ברוסיה פרסם אמש (רביעי) תיעוד נרחב מאחוזתו של מנהיג קבוצת וגנר, במהלך פשיטה משטרתית במקום. בתמונות רבות שפורסמו ניתן לראות אחוזה מפוארת ורחבת ידיים, ועמוסה בנשק, תחמושת, כסף מזומן, וגם פאות, חפצים יקרי-ערך ופטיש עצום-ממדים.

התיעוד נחשף במסגרת קמפיין משולב ומתוזמר של הקרמלין, כולל הנשיא פוטין שפועל באופן אקטיבי, להחליש את פריגוז'ין, לפגוע בו, ובסופו של דבר גם להעלים כל אזכור שלו בחיים הציבוריים ברוסיה. על רקע הדברים האלה ואי הבהירות בנוגע למצבו ועתידו – נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו אמר היום כי פריגוז'ין לא נמצא בבלארוס, אלא בסנט פטרסבורג.

כמות אדירה של כלי נשק ותחמושת נמצאה באחוזתו של פריגוז'ין. בנוסף, גם מטילי זהב ודרכונים רבים נמצאו שם, וכן אוסף פאות ותחפושות. בקובץ תמונות נוסף שדלף הלילה ברוסיה, נראה פריגוז'ין עצמו עוטה פאות שונות ומציג "לוק" שונה, ככל הנראה עבור משימות חשאיות שביצע. יחד עם זאת חשוב להבהיר: טרם הובהרה לחלוטין אמינות תמונות התחפושות של פריגוז'ין שבסבירות גבוהה אמיתיות, אך גם לא נשללה אפשרות שמדובר בזיוף.

ספר לי קצת עליך, מאיפה בא הג'וק של הווקאלי?

היי כיף להיות פה, אני יונתן בן 31 מרחובות, המוזיקה הווקאלית התחילה אצלי משירה משותפת עם המשפחה סביב שולחן השבת, היינו ועדיין נהנים לתבל את שירי השבת בכמה קולות, בבית גדלנו על הרבה מוזיקה של להקות יהודיות מחו"ל כדוגמת 'לב טהור', 'החברה', 'ביטחון' ועוד. כך גם הייתי מאזין להנאתי ומחקה את הקולות שלהם, אני חושב שמשם התחלתי ללמוד לשיר קולות שניים ושלישיים.

בהמשך כשלמדתי בישיבה הגדולה 'עטרת ישראל ' היינו נפגשים כמה חברים מדי לילה לאחר סדר שלישי ושרים להנאתו במשך כמה שנים, בהמשך גם הקלטנו כמה שירים באמצעות מיקרופון פשוט (הסוג של ה 19.90 שח שקונים בסופר) ואפילו הלחנו שירים מקוריים משלנו.

כששמעתי לראשונה את המוזיקה של להקת האקפלה Six13 לא האמנתי שאפשר לעשות את זה רק עם הפה. וכך מצאתי את עצמי נשאב לעולם של שירים וקולות, מקליט ומתנסה עוד ועוד.

לאחר הלימודים בישיבה הקדשתי כמה שנים ללימודי מוזיקה ובמקביל השקעתי ביצירה עצמית של מוזיקה ווקאלית.

• יש כיום כל מיני סוגי ווקאלי, יש סמפולים, דגימות וכו', איך אתה יוצר את הווקאלי שלך?

היום בשונה מהעבר אפשר לייצר מוזיקה ווקאלית כמעט אינסטרומנטלית באמצעות המחשב יש לכך יתרונות של חיסכון בזמן אבל גם חסרונות רבים, ואני בוחר בדרך הקשה שפירותיה בצידה. אצלי כל הקולות מוקלטים כל פעם מחדש. אני לא דוגם קולות ומנגן אותם משלוש סיבות עיקריות: 1. זה נשמע לא מקצועי, מכיוון שהקולות חוזרים על עצמם ללא שום דינמיקה. 2. זה לא מאפשר גמישות בסוגי ההברות והמילים שמשתנות לרוב בהתאם לכל שיר 3. נראה לי שגם מהצד ההלכתי זה פחות חלק. אם אני מקליט קול אחד ואז משכפל אותו על פני פסנתר שלם ופשוט מנגנן את הצלילים במה זה שונה מכלי נגינה?

• השאיפה שלך במוזיקה היא ליצור אך ורק מוזיקה ווקאלית, או שאתה חותר גם למוזיקת לייב אמיתית?

אכן, אני חותר לייצר גם מוזיקה אינסטרומנטלית על שלל גווניה, יצא לי גם לעבד ולהפיק שירים לא ווקאלים, ומקווה לפרסם גם כאלו בעתיד בעז"ה.

• כידוע בווקאלי הקושי הגדול הוא ליצור יש מאין, ספר לי על הפרוייקט הכי משוגע שיצא לך לעשות.

זו שאלה גדולה, הפרויקט עם הכי הרבה קולות שיצא לי להקליט זה השיר 'בא לפה' עם שמחה פרידמן- הוא מכיל 130 ערוצים שכולם הוקלטו על ידי. אבל לא הייתי מגדיר אותו כפרויקט 'הכי משוגע' אני חושב שהשיר 'מזמור לדוד' של קרליבך שאמנם מאד מינימליסטי בהשוואה 'לבא לפה' יותר מורכב מוזיקלית ויש בו יותר אמירה והבעה אישית, גם השיר 'אמר רבי אלעזר' היה פרויקט מיוחד ושונה אז תלוי איך מסתכלים על זה.

• איזה חיקוי כלי הכי קשה לך ליצור בווקאלי?

למען האמת, אין עניין לחקות את במדויק את כלי הנגינה השונים, זה לא ממש אפשרי. הרעיון יותר להביא את האווירה של הכלים השונים. אם תבקש ממני לחקות מפוחית או גיטרה אקוסטית זה פשוט לא ילך, אבל כשאני שר קולות שונים שיוצרים פירוק אקורד בדומה למה שגיטרה הייתה מנגנת המאזין יקבל צליל שיספק את האווירה.

• יש לך חלום לבצע ווקאלי עם אמן מסויים?

כן. יש כמה כאלו, הייתי שמח לבצע שיר עם הלהקות שגדלתי עליהם ושאבתי מהם לא מעט השראה. Six13, לב טהור, ועוד. אשמח גם לארח את אברהם פריד, יעקב שוואקי ואמנים נוספים.

• כידוע עולם הווקאלי התחיל דווקא בארצות הברית עם להקות שיצרו את זה באופן קבוע ולא דווקא לזמן הספירה, יש לך שאיפה כזו שהמוזיקה הזו תניב חומרים מקוריים? שתושמע ותנוגן גם במהלך השנה?

נכון, בארה"ב המוזיקה הזאת חיה ונושמת כל השנה עם אירועים ומופעים שונים. הייתי רוצה מאד שהמוזיקה הווקאלית לא תיתפס כתחליף לימי הספירה ובין המצרים ושתהיה ז'אנר שלם שעומד בפני עצמו כל השנה.

אמנם יש לא מעט אנשים שמאזינים למוזיקה ווקאלית בקביעות אבל עדיין הזמן החזק שלה הוא בתקופות שאסור ליהנות ממוזיקה רגילה. יש לי שאיפה להוציא גם שירים מקוריים, ובאלבום הבכורה שלי 'קולי' יש שלושה לחנים מקוריים שלי.

כמו כן בעז"ה אפרסם בקרוב לחן מקורי נוסף שהולחן לפני למעלה מעשור בתקופה ששרתי עם החברים בישיבה.

• בסופו של יום המוזיקה שלך מוגבלת מאוד לתקופות מסויימות, לא קשה לך עם זה?

חבל שהיא לא מושמעת כל השנה בתדירות גבוהה כמו בתקופה הזו, אבל כמו שאמרתי וזה ניכר גם מנתוני האזנה שאני רואה, יש רבים שמקשיבים לה במשך כל השנה, ומצד שני בתקופת העומר ובין המצרים היא מקבלת חשיפה מאד חזקה שדי מחפה על שאר השנה, כמו כן העיסוק שלי במוזיקה הווקאלית נמצא לאורך כל השנה, בעיבודים והפקות שאני עושה למקהלות שמופיעות בבתי כנסת בתדירות גבוהה וגם בעיבודים לספירת העומר ושלושת השבועות. כך שלמרות שהמוזיקה הווקאלית פחות פופולרית בקרב רוב המאזינים היא עדיין קיימת לאורך כל השנה.

• לדעתך, עיבוד ווקאלי מורכב יותר מעיבוד רגיל או להיפך?

מהרבה בחינות עיבוד ווקאלי (מהסוג האמיתי לא הדגימות) יותר מורכב והתהליך יותר ארוך במיוחד כשמשווים את זה למוזיקה אלקטרונית או מוזיקה שמוקלטת באמצעות מחשב (MIDI) אתן כמה דוגמאות כדי להבהיר את העניין. במוזיקה רגילה אפשר להקליט פסנתר שלם או גיטרה בבת אחת, ואם הייתה טעות בנגינה או שרוצים פתאום להחליף את התווים, אפשר לסדר את זה במחשב בלחיצת כפתור, במוזיקה ווקאלית כדי לייצר אקורד אחד צריך להקליט לפחות 3 ערוצי שירה נפרדים! וכדי לתקן או לשנות, לעיתים רבות יהיה צורך בהקלטה מחדש. בנוסף הקול האנושי מוגבל ביכולותיו. הוא לא יכול להפיק צלילי בס כמו של גיטרה בס ולא צלילים גבוהים כמו של חליל.

זה מגביל את המעבד ה'קולי' לתווך קטן באופן משמעותי משל המעבד ה'כלי' ולפעמים זה יקשה מאד לייצר עניין ורגש כשזה חסר, למעבד הקולי גם אין את מגוון הצבעים של הכלים השונים כל אלו דורשים מחשבה, יצירתיות והתעסקות רבה יותר מתהליך עיבודי רגיל.

• תן טיפ ליצירת ווקאלית

הטיפ שבעיניי הכי חשוב זה להקליט מוזיקה ווקאלית באמת ולא לנגן אותה, זה פשוט נשמע הרבה יותר טוב, ואם מדברים כבר על הקלטות. מומלץ תמיד להקליט תפקידים מוזיקליים ש'אפשר' לשיר אותם (אגב כלל זה נכון גם לעיבוד כללי ולהלחנה) האוזן שלנו מחפשת משהו שמתחבר לנו בצורה טבעית. לכן כששרים משהו הגינוי וישים גם האוזניים שלנו נהנות יותר.

גורמים ביפן ומחוצה לה מביעים בימים האחרונים דאגה גדולה מהתוכנית של הרשויות במדינה לשחרר אל האוקיינוס השקט מים רדיואקטיביים מהמתקן הגרעיני בפוקושימה, שנפגע ברעידת האדמה והצונאמי של שנת 2011, אירוע שנחשב לאסון הגרעיני הגדול ביותר שידעה האנושות מאז אסון צ'רנוביל ב-1986.

את המים הרדיואקטיביים מתכוונת יפן להתחיל להזרים אל האוקיינוס עוד הקיץ, וההזרמה צפויה להימשך כ-40 שנה. במסגרת התוכנית היא אמורה להעביר תחילה את המים דרך צינור למתקן על שפת האוקיינוס שבו הם ידוללו באמצעות מי ים, ואז יילקחו מהם דגימות סופיות. אחר כך אמורים המים להיות מוזרמים דרך מנהרה תת-קרקעית אל נקודה בעומק האוקיינוס, הנמצאת כקילומטר מהחוף.

הזרמת המים המתוכננת ממשיכה לעורר התנגדות עזה מצד גורמים ביפן ומחוצה לה. ראשי ערים ואיגודי דייגים יפניים באזור שבו אמורים המים להיות משוחררים חוששים לא רק מההשלכות הבריאותיות של הצעד, אלא גם מהאפשרות שהמוניטין שלהם ושל הסחורות שלהם ייפגע, אפילו אם הדגים ושאר היצורים הימיים שבהם סוחרים שם לא יהיו נגועים בזיהום רדיואקטיבי.