אין ספק כי האבטיח והמלון הם סמלי הקיץ הישראלי. בחום הישראלי הכבד חשוב להרבות בשתיית מים על מנת לצנן את הגוף, אבל זה לא חייב להיות מים רגילים – באבטיח ובמלון תוכלו למצוא כ-90% מים מתוקים! זו אחת הסיבות שבזכותה נשמר להם מקום בטוח בקופסת הפירות שלוקחים לים. אבל השאלה הגדולה היא איך תדעו לבחור אותם נכון? מומחי משרד החקלאות ופיתוח הכפר מסבירים:
האבטיח צריך להיות בעל גוון מט, צבע מבריק וחיוני מעיד על חוסר בשילות. צבע דהוי מעיד על אחסון ממושך שלרוב פוגם באיכות הפרי. לגבי המלון, חשוב שיהיה בעל גוון כתמתם, כדאי שצבע הקליפה יהיה אטרקטיבי, רענן ואחיד. אם מדובר בזן מרושת- שימו לב שהרישות מלא לאורך כל הפרי.
כמה כתמים מופיעים על האבטיח? על כל אבטיח ישנו כתם בהיר אחד הכרחי, שנוצר באזור המגע של האבטיח עם הקרקע. אם אתם מזהים כתמים נוספים, צהובים או דהויים, דעו כי מדובר באבטיח שחווה חשיפה מאוד ממושכת לשמש, אשר גורמת לירידה באיכותו.
הביטו על העוקץ של הפרי – עוקץ ירוק ורענן מעיד על פרי טרי. ככל שהעוקץ יבש יותר, כנראה שהוא פחות טרי ונקטף לפני מספר רב יותר של ימים. במלון חשוב שיהיה עוקץ המעיד על חיי מדף ארוכים. מלון ללא עוקץ מעיד על בשלות יתר ותסיסה.
געו בפרי ונסו להרגיש עד כמה הוא גמיש. בחרו אבטיח או מלון מוצקים ככל הניתן, גמישותם מעידה על אחסון ממושך הפוגם באיכות הפרי.
וכיצד הוא נראה? בחרו פרי סימטרי ככל הניתן, עגול או אובלי. מבנה זה מעיד על התפתחות תקינה של הפרי ומבטיח שלא יופיעו חללים בתוך ציפת הפרי. אם כי באבטיח חללים מסוג זה אופייניים יותר לחודשים מרץ–אפריל, המהווים את פתיחת עונת האבטיח. במלונים בעלי רשת, הרשת צריכה להיות מלאה וצפופה.
האבטיח הוא כלי נגינה? מיתוס הטפיחה על האבטיח הפך כה רחב עד כי רובנו טופחים על האבטיח בלי לדעת מה עלינו לשמוע. שמשון עומר, מנהל אגף ירקות וגידולי שדה בשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מסביר: "כשאנו טופחים על האבטיח עלינו להמתין לקבלת צליל בחזרה. האבטיח צריך "להשיב" לנו במעין צליל נקי. מומלץ לטפוח על מספר אבטיחים, אם מרגישים כי אין שום הד לטפיחה, האבטיח בשל מדי ומרקמו וטעמו יהיו ירודים".
ומה בנוגע לבחירת המלונים?
אילו זני מלון קיימים בעונה זו? נביל עומרי, מנהל תחום ירקות עלים ודלועיים בשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מציע לנסות את זן היילו קנרי, זן צהוב מבחוץ ולבן מבפנים. היילו קנרי בעל יתרונות טעם ואחסון. הוא מתוק וניתן לשמור אותו עד חודשיים בטמפרטורת החדר בזכות קליפתו הקשה והעבה.
עגול, ירקרק צהוב מבחוץ וכתום או קרם ירקרק מבפנים- זהו טיפוס גליה מקבוצת הסולר. בחודשי הקיץ החמים כדאי לבחור את הזן בעל הציפה הכתומה, המאופיין בחיי מדף ארוכים (כשבועיים) ובעל סיכויים רבים יותר לטעם מתוק.
זן נוסף, הוא זן האננס: צורתו אובלית. חשוב לשמור אותו בקירור כי חיי המדף שלו קצרים. גם בזן הזה נעדיף לבחור את מלון האננס בעל הציפה הכתומה משום שהוא ארומטי, מתוק ואיכותי יותר.
בתום הבדיקה הקפדנית ואחרי שסחבתם את האבטיח הנבחר הביתה, ובחרתם את המלון המתאים, כיצד תטפלו בהם על מנת לשמור על טריות ואיכות גבוהה עד להגשה? שמשון עומר מסביר כי ניתן לאחסן את האבטיח במקרר עד שבוע ימים. לפני החיתוך של האבטיח, יש לשטוף את האבטיח היטב, למרות שלא אוכלים את הקליפה, ולחתוך אותו באמצעות סכין גדולה, יציבה וחדה. אם לא סיימתם את האבטיח כולו, מומלץ לעטוף בפלסטיק נצמד את החלק שנותר ולהחזירו לאחסון במקרר.
לעומת זאת, חיי המדף של המלון קצרים יותר ולאחר פתיחת המלון, ניתן לשמור אותו למשך מספר ימים קצרים בלבד. לכן חשוב לשמור אותו בקירור. אם קניתם חצי מלון, כדאי לעטוף אותו היטב בניילון נצמד. אם מדובר במלון שלם אפשר לשמור אותו מחוץ למקרר עד שלושה ימים. טיפוס יילו קנארי הצהוב כתמתם והחלק יכול להחזיק מספר שבועות בתנאי חדר.
בישראל מגדלים מדי שנה כ-140 אלף טונות אבטיחי מאכל, על פני כ-23,000 דונם. רובם ללא גרעינים (זרעים). בנוסף קיים בישראל ענף לגידול אבטיחים לייצור גרעינים לפיצוח בשטח של כ-80 אלף דונם, המייצרים כ-6.5 אלף טונות גרעינים לפיצוח. ישראלי ממוצע צורך מדי קיץ כ-20 ק"ג אבטיח. האבטיחים כולם מיועדים לשוק המקומי, ונחשבים לפרי קיץ אהוד במיוחד על הישראלים. האבטיחים משווקים בישראל בין החודשים אפריל לאוגוסט. עם זאת, הודות למחקר והפיתוח החקלאי המקומי, ניתן למצוא אבטיחים גם בחודשים פברואר-מרץ וספטמבר-אוקטובר. בתחילת עונת האבטיחים התוצרת מגיעה מאזור הערבה, לאחר מכן מצפון ים המלח, עמק בית שאן, גלבוע והנגב המערבי ולקראת סוף העונה האבטיחים מגיעים אלינו מאזור הגליל המערבי, רמת הגולן, הנגב והמרכז.
מנתונים שעולים מבדיקה של החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה נראה כי ממוצע המחיר בחודש יוני בשוק הסיטונאי הוא 1.73 ₪ לקילו אחד של אבטיח וממוצע המחיר לצרכן הוא 2.8 ₪ לקילו.
ומה לגבי מלונים? בישראל מגדלים מדי שנה כ-35,000 טונות מלון, על פני כ- 12,000 דונם. המלון גדל בכל רחבי הארץ, החל מאזור הערבה, הבקעה, בית שאן, העמק, דרום הנגב רמת הגולן ואפילו באזור השרון.
בחודש יוני מחיר ממוצע של קילו מלון בשוק הסיטונאי עמד על 3.3 ₪, לעומת המחיר לצרכן ברשתות השיווק השונות שעמד על 4.31 ₪.
