חודש: ינואר 2025

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הודיעה ביוני האחרון כי יש לחקור את חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) בחשד לגילוי מידע סודי, לאחר שהפיצה מידע כוזב לפיו "המוסד יירט שיחות בין בעלה של שקמה ברסלר לסינוואר".

גוטליב מסרבת להתייצב לחקירה, וסירובה הוביל למכתב אזהרה חריף מאלון אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה. אלטמן כתב לחברת הכנסת כי "ההחלטה לחקור אותך כחשודה התקבלה על ידי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים כנדרש. חוק החסינות אינו מקנה לחבר כנסת חסינות מפני התייצבות לחקירה פלילית. במסגרת החקירה תתברר השאלה האם מעשייך חוסים תחת החסינות המהותית."

אלטמן הדגיש כי לחברי כנסת יש חסינות דיונית המגנה עליהם מפני חיפוש, האזנות סתר, מעצר, וכתב אישום – אך אין חסינות מפני חקירה, שנועדה לברר את החשדות עצמם.

גוטליב טוענת כי פעלה במסגרת תפקידה כחברת כנסת, ולכן לדבריה, יש לה חסינות המגנה עליה מפני חקירה: "לא ניתן להעמיד אותי לדין ואין סיבה לחקור אותי. פעלתי מתוך שימוש בחסינות במסגרת מילוי תפקידי. אני גוזרת על עצמי איפוק ולא אומרת לכם 'תקפצו לי', אלא ממליצה לכם לטפס על עץ אחר".

אתר החדשות האמירותי "ארם ניוז" מדווח ממקור עיראקי כי צוות דיפלומטי מערבי החל לפעול ולנהל שיחות עם מפלגות שונות בעיראק כדי לנסות להביא לשחרורה של החטופה הישראלית אליזבת צורקוב, המוחזקת בעיראק על ידי מיליציות פרו-איראניות מאז שנחטפה בבגדאד במרץ 2023.

לפי אותו מקור, נמסר כי הצוות מורכב מכמה דיפלומטים ממספר מדינות מערביות, בתיאום ובהגנת הקואליציה בהובלת ארה"ב ומנהל באופן לא-רשמי שיחות עם מספר גורמים בפוליטיקה בעיראק, כדי להחיות את המו"מ לשחרורה של צורקוב.

לפי אותו גורם, צורקוב מוחזקת על ידי "קבוצות חמושים מקומיות", והתקשורת בינם לבין אותו צוות מתבצעת באמצעות מתווכים. אותו מקור אמר כי המו"מ עודנו בראשיתו ואין שום סימנים לשום דבר, וכי לא ידוע עדיין אם הם עדיין בחיים.

כזכור אליזבת צורקוב, חוקרת ומומחית למזרח התיכון, נכנסה לעיראק ביוזמתה באמצעות דרכונה הרוסי לצורך מחקר אקדמי במסגרת לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטת פרינסטון, היא חלק ממכון ניו ליינס לאסטרטגיה ומדיניות, קבוצת מחקר מוושינגטון.

סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה הערב (ראשון) כי ארגון חמאס אישר רשימה של 34 חטופים שהוצגה על ידי ישראל.

גורם בארגון טען כי כי כל עסקה לשחרור החטופים מותנית בנסיגה מהרצועה והפסקת אש. על פי גורם בארגון הטרור, ישראל לא הראתה סימני התגמשות בסוגיית הפסקת האש.

בלשכת ראש הממשלה הגיבו לדיווח ודחו אותו לגמרי. "בניגוד לנטען, החמאס לא העביר רשימת שמות חטופים עד לרגע זה".

גורמים זרים המעורבים במשא ומתן מסרו כי ראש המוסד, דדי ברנע, צפוי להגיע מחר לקטאר כדי לקדם את המגעים לעסקה. יחד עם זאת, גורמים ישראלים הדגישו כי אף שיש התקדמות חיובית בשיחות, טרם הושגה פריצת דרך שתאפשר עסקה.

במסגרת פעילות מבצעית של צוות הקרב החטיבתי של גבעתי, שהתקיימה בשבוע שעבר במזג אוויר סוער במרחב ג'באליה, זוהה והופלל סאאד סעיד זכי דחנון, אשר כיהן כמפקד פלוגה וסגן מפקד מערך הרקטות בגזרה הצפונית של רצועת עזה מטעם ארגון הג'יהאד האיסלאמי.

על פי המידע המודיעיני, דחנון היה בין המחבלים שחדרו לשטח ישראל ב-7 באוקטובר והשתתף במתקפת הטרור. בנוסף לכך, היה אחראי על תכנון וביצוע מארבים נגד כוחות צה"ל באזור בית לאהיא מאז תחילת הלחימה.

תיעוד מבצעי שצולם על ידי הכוחות מתעד את רגעי המבצע, בהם נראים שני מחבלים, ביניהם דחנון, מתקדמים לכיוון כוחותינו כשהם מכוסים בשמיכות ומנסים להתקדם בחסות החשכה והגשם. הכוחות זיהו את המחבלים, ובפעולה מהירה חוסל דחנון. המחבל השני, שהיה עמו, הרים ידיים והסגיר עצמו לכוחות שהקיפו את האזור.

בחיפוש שנערך בזירה לאחר המעצר, אותר מטען חבלה מאולתר שהיה ברשות המחבלים. המחבל שנכנע הועבר להמשך חקירה בשטח ישראל.

ברקע המאמצים להשבת החטופים המוחזקים בשבי חמאס בעזה, ראש המוסד דדי ברנע יגיע מחר לבירת קטאר כדי לדון במשא ומתן שנערך בדוחא.

על פי הדיווח בעיתון אל-ערבי אל-ג'דיד, בשם בכיר פלסטיני שמעורה בפרטי משא ומתן, מדובר ב-"יום מכריע בגורל המשא ומתן בין חמאס לישראל. המתווכים הצליחו לגשר על הפערים בין הצדדים דרך פתרונות של פשרה, ומחכים לתשובה של ממשלת ישראל הלילה". עם זאת בישראל לפי שעה מצננים את הדיווחים ומאשרים כי "ישנה התקדמות איטית", עם זאת מדגישים כי "עדיין ישנם פערים".

במקביל בעיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט" כי המתווכים הגבירו את המאמצים שלהם כדי לגשר על הפערים במו"מ להסכם הפסקת אש ועסקת חטופים. המקורות אישרו כי המתווכים נפגשו ביום שישי עם נציגי ישראל וארגון הטרור חמאס במשך יותר משש שעות.

לדבריהם, הפערים המרכזיים נוגעים להשגת רשימה ברורה של שמות החטופים שחמאס ישחרר בשלב הראשון, ומספר המחבלים המוסכם שישוחררו בתמורה. כמו כן קיימים פערים בשאלה להיכן ישוחררו המחבלים במסגרת העסקה. דרישה נוספת שנויה במחלוקת היא העובדה שחמאס דורש ערבויות בינלאומיות.

שישה פעילי ימין נעצרו ביום חמישי האחרון לאחר שניסו לחצות את הגדר לעזה. הפעילים הובאו ביום שישי לבית משפט השלום באשקלון אשר הורה לשחררם.

המשטרה ערערה על החלטת בית המשפט ובשל כך עוכב שחרורם של הפעילים עד היום (ראשון) והם נותרו במעצר במהלך השבת, אלא שבמוצאי השבת שוחררו הפעילים ללא הודעה מוקדמת לעורך דינם והמשטרה משכה את הערר שהגישה, זאת לאחר שהפעילים שהו במעצר יממה נוספת ללא כל סיבה.

עו"ד נתי רום, מארגון חוננו, המייצג את החשודים, תקף את התנהלות המשטרה ואמר: "מדובר בהתנהלות שערורייתית ששמה ללעג ולקלס זכויות יסוד של אזרחים רק בשל שיוכם הפוליטי. אנו לא מתכוונים לעבור על כך לסדר היום ובכוונתנו לפנות לגורמי הביקורת על המשטרה בגין ההתנהלות השערורייתית בה נתקלנו".

בהלה בבסיס פיקוד מרכז, שבפאתי ירושלים, לאחר שמספר חשודים זוהו מחוץ לשטח הבסיס, וחצו את הגדר החיצונית. רוב חיילי הבסיס הסתגרו בחדרים ונמנעו לצאת.

בתחילה דווח כי בוצעה חדירה לבסיס, בעקבותיה הוקפצו כוחות מג"ב, שהוקפצו לבסיס וביצעו סריקות ממושכות. לבסוף נתפסו שני חשודים סמוך למפקדת פיקוד המרכז אשר לא היו חמושים.

על פי הדיווחים מדובר בשמונה ערבים מהכפר דאחיה שקפצו מעל חומת הבסיס ושנים מהם נלכדו. גורם ביטחוני מוסר כי מדובר באירוע שיגרתי של תפיסת שב"חים ולא באירוע פח"ע.

במהלך האירוע נשמעה ביקורת על מפקד הפיקוד אבי בלוט: "למה רוב חיילי הבסיס הסתגרו בחדרים במקום לצאת כמו שמצופה מחיילים בצה״ל ולחתור למגע, ולמה הזמין את מג״ב שיבואו לטפל באירוע, במקום לסגור אותו בעצמו. חתיכת נורה אדומה" כתב העיתונאי הלל ביטון רוזן, ברשת X.

בכיר בארגון הטרור חיזבאללה, הודיע כי טקס האשכבה של מנהיג הארגון שחוסל, יתקיים לאחר תום תקופת הפסקת האש בת השישים יום בין ישראל ללבנון, המסתיימת ב-19 בינואר. במקביל, התייחס הבכיר לסוגיית הבחירות לנשיאות לבנון ולעמדת ארגונו כלפי המועמדים המובילים, תוך שהוא מבהיר את עמדת הארגון בנוגע למפקד צבא לבנון.

בתדרוך תקשורתי שקיים היום (יום ראשון) האחראי על התיאום והקישור בחיזבאללה, וופיק ספא, נחשפו פרטים ראשונים אודות טקס ההלוויה המתוכנן למזכ"ל הארגון, חסן נסראללה. על פי ההודעה, האירוע יתקיים ברובע השיעי של ביירות, המהווה את מרכז פעילות הארגון. מקורות מקומיים מסרו כי מתוכנן להקים מתחם קבורה מיוחד בסמוך לציר התנועה המוביל לשדה התעופה רפיק אל-חרירי בבירה הלבנונית.

בהתייחסו לסוגיית הנסיגה הצבאית בתום תקופת הרגיעה, מסר ספא: "לצבא לבנון ולוועדת הפיקוח לא הודיעו על העניין הזה, אך לאחר תום 60 הימים – העניין יישאר להחלטת חיזבאללה וההתנגדות לגבי מה שהם יעשו". הוא הוסיף כי "כפי שאמר נעים קאסם, זאת אחריות המדינה שחתמה על ההסכם, והיא זאת שתעקוב אחרי נהלי הפסקת האש או ההפרות".

על רקע ההכנות להצבעה בפרלמנט הלבנוני ביום חמישי הקרוב לבחירת נשיא המדינה, שבה מסתמן ג'וזף עאון, מפקד הצבא הלבנוני, כמועמד מוביל, הבהיר ספא את עמדת ארגונו: "אין לנו וטו על מפקד הצבא. הווטו היחיד שלנו הוא על מנהיג מפלגת הכוחות הלבנוניים, סמיר ג'עג'ע, מכיוון שהוא מוביל פרויקט של מלחמת אחים והרס המדינה". אמירה זו התייחסה למנהיג הסיעה הנוצרית המרכזית בפרלמנט, הידוע בהתנגדותו לחיזבאללה.

היום (יום ראשון) הודיעהמשטרת ישראל כי יחידת הסייבר בלהב 433 חשפה חשוד אשר פרסם מספר רב של פרסומים מאיימים נגד היועצת המשפטית לממשלה ונגד ראש הממשלה. לאחר מעצר החשוד הוגש נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים

במהלך חודש נובמבר 2024 התפרסמו ברשת X תכנים מאיימים, בתגובות לפרסומים שונים בחשבונו של ראש הממשלה.

במסגרת חקירה של יחידת הסייבר בלהב 433 נחשף החשוד ובתום החקירה, בהתאם לתשתית הראייתית, יחידת התביעות להב 433 הגישה נגדו כתב אישום ובקשה למעצרו עד לתום ההליכים.

בכתב האישום מיוחס לנאשם, כי כדרך קבע, נהג לפתוח חשבונות ברשת X, באמצעותם פרסם תגובות בעלות תוכן מאיים לפרסומים שונים בחשבון הרשמי של ראש הממשלה. לאחר פרסום התגובות נהג הנאשם למחוק את החשבון ממנו פרסם את האיומים ובשלב מאוחר יותר לפרסם תגובות מאיימות מחשבונות אחרים שפתח.

בית משפט השלום בראשון לציון האריך את מעצרו עד להחלטה אחרת.

המשטרה חושפת תיעוד דרמטי ממצלמות קסדה של מסתערבי מג״ב איו״ש, שפעלו יחד עם כוחות צה״ל בהכוונת שב״כ מוקדם יותר היום בכפר מיתלון שבחטיבת מנשה בה חיסלו מסתערבי מג״ב איו״ש מבוקש חמוש שניסה להימלט מהכוחות, תפסו אמצעי לחימה והשמידו מעבדת נפץ במתחם ביתו של המבוקש.

בתיעוד הדרמטי ניתן לראות את רגעי חיסול המחבל החמוש, כשהכוחות מכריזים "מחבל נפל״ והשמדת מעבדת הנפץ במתחם ביתו.

נזכיר כי מוקדם יותר הבוקר, בפעילות של מסתערבי מג״ב איו״ש יחד עם כוחות צה״ל מחטיבת מנשה פעלו הכוחות בהכוונת מודיעינית מדויקת של שירות הביטחון הכללי למעצר חסן רבאיעה החשוד בפעילות טרור. במהלך המעצר, המבוקש שהבחין בכוחות החל בניסיון להימלט תוך שהוא מבצע ירי לעבר הכוחות.

כוח של המסתערבים שהבחין בכך ביצע לעברו ירי מדויק וחיסל אותו. בחיפוש שביצעו הכוחות על גופו איתרו 2 אקדחים. בנוסף, בחיפוש שבוצעו בביתו אותרו ונתפסו רובה ציד, מטעני צינור, חלקי נשק וכסף מזומן בסך של 96,000₪. כמו כן, בשטחו של המבוקש אותר מחסן ששימש כמעבדת חומרי נפץ שהושמד על ידי הכוחות.

ועדת שרים לחקיקה שהתכנסה היום החליטה לדחות בשבועיים את הדיון בהצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב, המבקשת לשנות את הליך הבחירה של נשיא בית משפט העליון, באופן שחברי הכנסת הם שייבחרו אותו ולא כנהוג היום, באמצעות הוועדה למינוי שופטים.

מוקדם יותר הודיעה היועמ"שית כי "מדובר במהלך שממשיך את מה שמכונה 'הרפורמה המשפטית'". לדבריה המחוצפים, "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בערכים דמוקרטיים משטריים ואינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות". על כן קבעה כי "יש מניעה מלקדמה".

השר שלמה קרעי אמר בתגובה לדבריה של עו"ד מיארה כי "הצעת החוק של ח”כ טלי גוטליב להעברת מינוי נשיא העליון לכנסת היא שיא הדמוקרטיה. היועמ”שית ובג”צ מאתרגים זה את זו, מחסלים כל יוזמה של דרג נבחר, ומבקשים לשמר שלטון פקידותי מנותק". קרעי הוסיף ואמר: "יש לי חדשות בשבילך – את בעיצומו של הליך הדחה ולכן כל עמדה שלך נגועה בניגוד עניינים. את גם לא קובעת ולא חשובה. ההצעה תעבור בעזרת ה’ בוועדת השרים — עם או בלי התמיכה שלך. הביתה. עכשיו".

מנגד, שר המשפטים יריב לוין אמר כי הוא מעונין לקדם את החוק לשינוי הרכב הוועדה, אשר ממתין לקריאה שניה ושלישית, ולדבריו אין בכוונתו להתחיל לקדם חוקים מאפס, גם לא את זה של גוטליב. עם זאת תקף שר המשפטים לוין תוקף בחריפות את היועמ"שית: "אני דוחה על הסף את חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה. אני חושב שהקלות הבלתי נסבלת של קביעת מניעה משפטית, מה רק הדרך הקיימת יכולה להיות לבחירת נשיא? רק היא ואין בלתה? הרי אין דרך כזו של בחירת נשיא באף מדינה בעולם? אז כל המדינות לא דמוקרטיות חוץ מישראל? חוות הדעת הזו היא הוכחה שיש לנו הרבה דברים, אבל לא ייעוץ משפטי לממשלה. חבל שזה כך. צר לי".

בית המשפט הפדרלי בברזיל הורה למשטרה המקומית לפתוח בחקירה נגד חייל ישראלי שנמצא בחופשה במדינה, בעקבות חשד למעורבות בפשעי מלחמה ברצועת עזה. החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהוגשה על ידי קרן הינד רג'אב (HRF), ארגון אנטי-ישראלי שפועל לקידום טענות לפשעי מלחמה נגד פלסטינים. לדברי הקרן, החייל היה מעורב בהריסת מבנה מגורים ברצועת עזה, אשר לטענתם התרחש מחוץ לאזורי הלחימה המותרים על פי החוק הבינלאומי.

על פי הדיווחים, החייל הצליח להימלט מברזיל לשטח מדינה שכנה בשעות הלילה. מקורבים למשפחתו של החייל אישרו את דבר הבריחה וציינו כי פעל בהתאם לעצה משפטית שקיבל מחשש למעצר. במשרד החוץ ציינו כי האגף הקונסולרי במשרד ושגרירות ישראל בברזיל, יצרו קשר עם הישראלי ומשפחתו, וליוו אותו לכל אורך האירוע עד ליציאתו המהירה והבטוחה מברזיל.

מי שמנהל את המאבק נגד הלוחמים, אלו אנשי קרן הינד רג'אב (HRF) שהוקמה בספטמבר 2024, כחלק מתנועת "30 במרץ". תנועה זו שמה לה למטרה להציג את המאבק הפלסטיני כמאבק של עם ילידי נגד כוחות כיבוש. הקרן נושאת את שמה של הינד רג'אב, ילדה פלסטינית שנהרגה בעזה, ומטרתה המוצהרת היא "עשיית צדק" במקרים של פשעי מלחמה ופגיעות בזכויות אדם, שלטענתה מבוצעים על ידי ישראל.

הקרן פועלת מבריסל, בירת בלגיה, ומוגדרת כעמותה ללא מטרות רווח. היא מתמקדת באיתור חיילים ישראלים ברחבי העולם, במיוחד במקרים בהם יש להם אזרחות כפולה או כאשר הם מבקרים כעוברי אורח במדינות זרות. הקרן עושה שימוש בתיעודים שמעלים חיילים ישראלים לרשתות החברתיות ומשתמשת בהם כבסיס לטענות משפטיות.

דיאב אבו ג'הג'ה, העומד בראש הארגון, פעיל ותיק בעל קשרים עם חיזבאללה. הוא התבטא בעבר בשבחי מתקפות טרור ואימץ גישה אנטי-ישראלית חריפה. ג'הג'ה ידוע גם בשל הכחשת זוועות השואה ותמיכתו בפיגועי 11 בספטמבר, אותם כינה "נקמה מתוקה".

מנהיג נוסף בארגון הוא קארים חסון, שעומד בראש הליגה הערבית האירופית והתפרסם בהתבטאויות קשות נגד ישראל. ב-2009 אמר כי ההכרה במדינת ישראל היא בלתי אפשרית מבחינתו, ובהקשר למתקפת חמאס הרצחנית, כתב כי הפלסטינים "משיבים את רכושם".

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, פרסמה היום (ראשון) את עמדתה באשר להצעת החוק לשינוי שיטת בחירת נשיא בית המשפט העליון. בהרב מיארה מתריעה כי "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בערכים דמוקרטיים ואינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות. יש מניעה מלקדמה".

שר המשפטים יריב לוין מתכנן לקדם את שינוי שיטת בחירת השופטים סמוך לדד-ליין שנקבע על ידי בג"ץ לבחירת נשיא העליון, שחל ב-16 בינואר. כפי שפורסם, לוין הניח שהעדר הסכמות עד למועד זה יאפשר לו להוביל את המהלך.

בשבוע שעבר פסק בג"ץ כי שר המשפטים מחויב להעלות להצבעה את בחירת הנשיא לבית המשפט העליון עד המועד שנקבע. לוין הגיב בפומבי לפסיקה ותקף אותה במילים קשות: "תמצית אובדן הדרך, הניתוק והרמיסה שקומץ קיצוני מרשה לעצמו רק משום שנדמה לו שהוא יכול".

שנתיים לאחר שהוכרזה הרפורמה המשפטית, המהלך לשינוי שיטת בחירת השופטים הפך לאחד מסעיפי המחלוקת המרכזיים. היועמ"שית רואה במהלך זה כפגיעה באיזונים ובבלמים של הדמוקרטיה הישראלית, בעוד התומכים טוענים כי השינוי נועד לתקן עיוותים היסטוריים במערכת המשפט.