חודש: ינואר 2025

יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה מתח אמש (חמישי) ביקורת חריפה על היועצת המשפטית לממשלה, בשל הטענה כי היא מנסה לקבור את פרשת ההדלפה החמורה של חבר הכנסת גלעד קריב, מדיוני ועדת חוץ וביטחון וזאת ברקע תגובת הפרקליטות לעתירת ארגון 'לביא' לפיה מתנהלת "בדיקות מקדמיות" בנושא.

״היועצת המשפטית לממשלה מנסה לקבור את פרשת ההדלפה של חה״כ גלעד קריב. אין דרך אחרת לתאר את המענה המביש שהעבירה היום לבג״ץ, שנה אחרי שפניתי אליה בנושא. הייתכן שרק עכשיו מתבצעות ״בדיקות מקדמיות״? הייתכן שאת מה שלקח לקצין הכנסת שבוע — לבדוק ולאתר את מקור ההדלפה — משטרת ישראל לא מצליחה לעשות בשנה שלמה?

הייתכן שהפיראטית המשפטית תהלך אימים על קצין הכנסת שפעל לבדוק ולאתר דלף מידע מהכנסת ברמז ש״ספק״ אם מוסמך היה לבדוק, כל זאת בזמן שהיא מסרבת לבצע את עבודתה ולהורות על פתיחה בחקירה כמתבקש? הייתכן שביהירותה ושחצנותה לא תשיב במשך שנה שלמה ליו״ר הכנסת, זולת ״התקבל״, ״מטופל״ מעוזריה הזוטרים?".

אוחנה מוסיף ותוקף: "בתגובתה היום, כמו במקרים נוספים, גלי בהרב מיארה מוכיחה כי אינה ראויה לתפקידה או למשרה ציבורית כלשהי. שוב ושוב היא פועלת מתוך שכרון כוח ובחד-צדדיות, ללא כל יושרה מקצועית או אישית ונגד האינטרס הציבורי. התביעה הכללית בראשותה הפכה לגוף פוליטי שמתנהל לפי שיקולי ״הלנו אתה אם לצרינו״. מעשיה מכתימים אלפי עובדות ועובדי ציבור ישרים ומסורים בפרקליטות ובמשטרה.

המסמך ששלחה היועמ״שית לבג״ץ צריך להילמד בפקולטות למשפטים תחת ההגדרה: ״איך לכתוב שאת לא רוצה לחקור מבלי לכתוב שאת לא רוצה לחקור״ והאמת היא שכל פעולה שאינה הוראה לחקור את הפרשה פירושה פגיעה אנושה בדמוקרטיה, שרוממותה נמצאת בגרונה של מיארה השכם והערב".

בפעילות משותפת של חיל האוויר ופיקוד הדרום, ובהכוונה מודיעינית של אמ״ן ושב״כ, מטוסי קרב וכלי טיס תקפו ביממה האחרונה כ-40 נקודות ריכוז מחבלים ומתחמי פיקוד ושליטה של ארגון הטרור חמאס ברחבי רצועת עזה.

ממתחמים אלו פעלו עשרות מחבלי חמאס, תכננו והוציאו לפועל מתווי טרור נגד כוחות צה״ל ואזרחי מדינת ישראל.

בצה"ל מציינים כי "חלק ממתחמי הטרור שהותקפו הוקמו במרחבים ששימשו בעבר כבתי ספר. זוהי דוגמה נוספת לשימוש הציני והשיטתי של חמאס באזרחים ובתשתיות אזרחיות ברצועת עזה לצורכי טרור", מאשימים.

יצויין כי טרם התקיפות ננקטו צעדים רבים כדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים, לרבות שימוש בחימושים מדויקים, תצפיות מהאוויר ומידע מודיעיני נוסף.

מצה"ל נמסר: "צה״ל ושב״כ ימשיכו לפעול בעוצמה ובנחישות נגד ארגוני הטרור".

ישראל מתמודדת עם גל של עליות מחירים והגבלות כלכליות בשנת 2025, שמשפיעות על כל אזרח ואזרחית. תשלומי החובה החודשיים, הכוללים את תשלומי הביטוח הלאומי, צפויים לעלות באופן משמעותי. השינוי המורגש ביותר הוא עלייה של 80 שקלים בחודש בתשלומי הביטוח הלאומי.

בנוסף, תעריפי המים עומדים לזנק בצורה חדה, ואליהם מצטרפת גם עלייה משמעותית בארנונה. מדובר בהתייקרות הגבוהה ביותר מאז שנת 2000, שתוסיף מאות שקלים להוצאות החודשיות של כל משק בית.

ההשפעות נרחבות יותר מכך: גם התחבורה הציבורית ודמי הביטוח הלאומי יכבידו על כיסם של האזרחים. עליות המחירים וההגבלות הכלכליות יכריחו את הציבור למצוא דרכים חדשות להתמודד עם הגזירות הכלכליות ולהסתגל למצב כלכלי חדש ומאתגר.

הידיעה הזאת מסכמת את הגזירות הכלכליות המשמעותיות של 2025 והאתגרים הכלכליים החדשים שניצבים בפני האזרחים בישראל.

בימים הקרובים תתקיים פעימה של חלוקת תווי מזון מטעם משרד הפנים, ביוזמת יו”ר ש”ס, אריה דרעי. פעימה זו נועדה להשלים את החלוקה עבור מי שקיבלו תווי מזון השנה, והיא כוללת סכום של 63 שקלים לכל ילד ו-84 שקלים לכל אחד מההורים.

יש להמתין לקבלת הודעה טלפונית על טעינת הכרטיס לפני השימוש בו. מדובר בחלוקה של 90 מיליון שקלים לשנת 2023, כשבהמשך תתבצע חלוקה נוספת של 210 מיליון שקלים, שתתבסס על רשימות חדשות מהרשויות המקומיות ומהביטוח הלאומי, עבור הזכאים בשנת 2024.

עמותת אשל חב"ד, המפעילה את הפרויקט, מדגישה שהכרטיסים יוטענו אוטומטית, והמשפחות יקבלו הודעה טלפונית לאחר ההטענה.

בעקבות פסיקת בג”ץ, החל משנת 2025 חלוקת תווי המזון תעבור לאחריות משרד הרווחה ותתבסס על קריטריונים מקצועיים ושוויוניים, כולל ביטול קריטריון ההנחה בארנונה. החלוקה תורחב לאוכלוסיות נזקקות נוספות, כמו אימהות חד-הוריות, שורדי שואה ומקבלי הבטחת הכנסה.

עמותת אשל חב"ד בירכה על החלטת בג”ץ להרחבת המיזם ושיבחה את פעילותו של ח”כ אריה דרעי. ההמלצות צפויות להגדיל את מספר המשפחות המשתתפות מ-26,000 ל-47,000. הארגון מודה לקרן לידידות על השתתפותה בהרחבת הפרויקט.

בהסבר לבחירה נכתב:

"אפשר לאהוב אותו ואפשר לשנוא, אבל דבר אחד ברור: מהשר איתמר בן גביר אי אפשר להתעלם. כמעט כל פעולותיו שנויות במחלוקת – בעיקר בזירה המשטרתית, שם טוענים מתנגדיו כי השלים את ההשתלטות על המשטרה והפיכתה לפוליטית עם מינויו של המפכ"ל רנ"צ דני לוי.
עוד הם טוענים כי הוא האחראי הכמעט בלעדי ל"פרישת הניצבים" הגדולה ממשטרת ישראל"

עוד נכתב כי עם כל הכבוד למשטרה, את מרב הישגיו הבולטים רשם בן גביר דווקא בבתי הסוהר. הוא מינה את מזכירו הביטחוני קובי יעקובי לנציב השב״ס ומימש את הבטחת הבחירות שלו, כששינה את תנאי המחבלים בכלא הישראלי מ"פנסיון מפנק" למה שמכנים מקורביו "הגרסה הישראלית של גואטנמו". הקנטינות והמאפיות נסגרו, הטלוויזיות סולקו והתפריטים הצטמצמו.

גם בנגב מרגישים היטב את נחת זרועו של יו"ר עוצמה יהודית. הכותרות על זינוק של 400% בהריסות הבנייה הבלתי חוקית במגזר הבדואי, כולל מחיקת הכפר אום אל־חיראן, הן תוצאה ישירה של מדיניותו, הכוללת מעקב אישי אחרי מבצעי ההריסות.

עוד נכתב, בן גביר, כך נראה, דוחף ימינה כמעט בכל נושא את ממשלת הימין "מלא־מלא". הוא עומד בראש המאבק הממושך וחסר התקדים נגד היועמ"שית גלי בהרב מיארה, התומכת בפיטוריו, וקורא לראש הממשלה להדיח אותה. עוצמה יהודית גם מקדמת הצעת חוק לפיצול תפקידה, ובן גביר אף טען כי ניסתה לתפור לו תיק פלילי בגין ההקלות במתן רישיונות לכלי נשק.

ההקלות האלה נחשבות לפעולה המשמעותית בקדנציה של בן גביר, שלמרות ביקורת מקצועית קשה בקרב שורה ארוכה של בכירים במשטרה לשעבר, ביצע שורת הקלות בקריטריונים לקבלת כלי נשק אזרחי. התוצאה: כ־200 אלף רישיונות נשק פרטיים והקמת יותר מ־1,000 כיתות כוננות בכל הארץ עם עשרות אלפי כלי נשק ארוכים.

בן גביר היה מהקולות הבולטים בממשלה נגד עסקת חטופים נוספת עם חמאס. הוא ניהל מאבק בתוך הממשלה נגד מה שכינה "עסקה מופקרת", ואיים כי חתימה על הסכם שכזה תביא לפרישתו המיידית מהממשלה. בשונה ממתנגדיו, הטוענים כי הממשלה מפקירה את החטופים במנהרות בעזה, הוא דווקא רואה בכך הישג גדול. במקביל הוא הביע תמיכה נחרצת במדיניות בלתי מתפשרת בעזה ובכניסה קרקעית לדרום לבנון.

ולסיכום, קובע "מעריב":

אחרי פרישתם של בני גנץ וגדי איזנקוט מהממשלה, בן גביר התעקש על כניסתו לקבינט המצומצם. העקשנות (שהתבטאה במשבר קואליציוני שיצר) השתלמה, ומה שנראה על פי כל הפרשנים כחסר סיכוי, הפך למציאות: ראש הממשלה נתניהו, שרק לפני שנתיים סירב להיראות עם בן גביר על אותה במה, הכניס אותו לקבינט המצומצם וצירף אותו לדיונים הביטחוניים החסויים ביותר.גם ב־2025 ימשיך בן גביר לספק כותרות על ימין ועל שמאל ולספק סיבות לדאגה לציבור, לתקשורת וגם לראש הממשלה – שאותן יראה ציבור תומכיו כסיבות לגאווה".

היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, ג'ייק סאליבן, הציג לנשיא ביידן לפני כמה שבועות אפשרויות לפעולה צבאית אמריקנית נגד מתקני הגרעין של איראן, אם המשטר בטהראן "יפרוץ" לעבר נשק גרעיני לפני סיום כהונתו ב-20 בינואר, כך אמרו שלושה מקורות שמעורים בנושא.

בידיעה שפרסם העיתונאי ברק רביד ב "וואלה – חדשות" נכתב כי תוכנית הגרעין של איראן התקדמה באופן דרמטי בתקופתו של ביידן בתפקיד, והביאה את איראן למעמד דה-פקטו של "מדינת סף גרעינית". איראן הגדילה את העשרת האורניום שלה ל-60%, קרוב מספיק לרמת ה-90% הדרושה לייצור נשק גרעיני. הצנטריפוגות המתקדמות של איראן יוכלו לעשות זאת תוך ימים ספורים. לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), לאיראן יש מספיק אורניום מועשר לרמה של כ-60% לייצור ארבע פצצות גרעיניות.

אלה השיקולים שהובילו את ביידן ויועציו שנטו להוציא את התקיפה לפועל:

תקיפה של ארצות הברית נגד תוכנית הגרעין של איראן בתקופה בה ביידן הוא "ברווז צולע" תהיה הימור עצום. מצד אחד הנשיא האמריקני הבטיח שלא יאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני, אך מצד שני תקיפה באיראן עשויה ליצור סכנה של העברת משבר גדול עוד יותר במזרח התיכון ליורשו דונלד טראמפ.
המקורות ציינו כי ביידן וצוות הביטחון הלאומי שלו דנו באפשרויות ובתרחישים שונים במהלך הפגישה, אך הנשיא לא קיבל החלטה סופית. בכיר בממשל האמריקני שמעורה בנושא אמר כי הדיון שקיים ביידן לא נועד להסתיים בהחלטת "כן או לא" מצד הנשיא, אלא הייתה חלק מהיערכות מוקדמת לתרחישים אפשריים ולדרך שבה ארה"ב צריכה להגיב אם איראן תנקוט בצעדים כמו העשרת אורניום לרמה של 90%, לפני 20 בינואר. מקור אחר אמר שכרגע לא מתקיימים דיונים בבית הלבן לגבי פעולה צבאית אפשרית נגד מתקני הגרעין של איראן.

כמה מעוזריו הבכירים של ביידן טענו בשיחות סגורות ששתי מגמות – האצת תוכנית הגרעין של איראן, וההיחלשות של איראן ושלוחותיה כתוצאה מהמלחמה עם ישראל – נותנות לביידן גם את ההצדקה וגם את ההזדמנות לתקוף.
המקורות אמרו שחלק מעוזריו של ביידן, כולל סאליבן, חושבים ששחיקת מערכות ההגנה האווירית ויכולות הטילים של איראן, יחד עם ההיחלשות המשמעותית של השלוחים של איראן באזור, ישפרו את הסיכויים לתקיפה מוצלחת נגד מתקני הגרעין ויפחיתו את הסיכון לפעולת תגמול איראנית ולהסלמה אזורית. הבכיר האמריקני אמר כי סאליבן לא הציג לנשיא ביידן המלצות כיצד לפעול בנושא, אלא רק דן עמו בתרחישים השונים. הבית הלבן סירב להגיב.

גם אם איראן תחליט לבנות פצצה, היא תצטרך לפתח מתקן גרעיני או ראש נפץ לטיל בליסטי. המודיעין הישראלי מאמין שזה ייקח לפחות שנה. תקיפה ישראלית על המתחם הצבאי בפרצ'ין באיראן בסוף אוקטובר הרסה ציוד מתוחכם שנחוץ לתכנון וניסוי של מתקן נפץ גרעיני.
בכירים ישראלים מאמינים כי התקיפה תקשה על איראן להתקדם לפצצה גרעינית, אם איראן אכן תחליט לעשות זאת. אבל בכירים אמריקנים וישראלים אומרים שבמהלך השנה האחרונה, מדענים איראנים ערכו מחקרים חשודים הקשורים לנשק גרעיני – כולל מודלים ממוחשבים ומחקר בתחום המתכות מהן מרכיבים פצצת אטום. המחקרים הללו נועדו ככל שנראה לצמצם את הזמן הדרוש לפיתוח מתקן גרעיני במקרה שבו מנהיגי איראן יבחרו לעשות זאת.
ממשל ביידן הזהיר את איראן באביב שעבר והביע דאגה רצינית לגבי פעילויות המחקר והפיתוח הגרעיני שהיא מבצעת, אמרו בכירים ישראלים ואמריקנים.
מה הלאה:
סאליבן אמר בחודש שעבר שממשל ביידן תדרך את הצוות של הנשיא הנבחר טראמפ על תמונת המודיעין בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן. "יכול להיות שהם (צוותו של טראמפ) יבחרו במסלול אחר, באסטרטגיה אחרת, אבל אני רוצה לוודא שהם יכירו היטב מול מה אנחנו מתמודדים ביחס לאיום הנשקף מתוכנית הגרעין של איראן", הוא אמר.

הרשות הפלסטינית שוקלת לראשונה לבחון מחדש את מדיניות תשלומי הקצבאות למחבלים ולמשפחותיהם, כך עלה במהלך דיון שנערך בבית המשפט המחוזי בירושלים. התקדמות זו חשפה במסגרת תביעה שהגישו אם ובתה שנפצעו בפיגוע התאבדות באוטובוס בירושלים ב-2016, תביעה בה נדרש פיצוי בסך עשרה מיליון שקל.

עו"ד רביד שרון, המייצג את התובעת, אמר במהלך הדיון על העיכובים בהליך המשפטי בשל מה שכינה "טענות סרק". הוא הדגיש את הפגיעות הקשות שספגו מהרשות הפלסטינית המממנת תשלומים למחבלים שיצאו לבצע פיגועים, תשלומים המהווים לדעתו תמריץ ישיר לטרור.
בדיון חשף עורך דינה של הרשות הפלסטינית כי חוק חדש שאושר בכנסת ביוני האחרון, המחייב מחבלים ומעודדי טרור לשלם פיצויים משמעותיים לנפגעים, עורר דיונים אינטנסיביים בתוך הרשות. "החוק משנה לחלוטין את חוקי המשחק ומוביל אותנו לבחון מחדש את מדיניות התשלומים", אמר.

עו"ד שרון ציין לישראל היום, כי מדובר בצעד משמעותי במאבק הכלכלי בטרור. לדבריו, תביעות דומות כבר הניבו הצלחות בשנים האחרונות, עם פסקי דין שחייבו את הרשות הפלסטינית והמחבלים לשלם פיצויים גבוהים. "אם הרשות הפלסטינית אכן תפסיק את התשלומים, זה עשוי לצמצם את התמריצים הכלכליים לפיגועים ולפגוע במנגנון שמעודד טרור".

היה זה בתקופת השלטון הקומוניסטי, כאשר כיהן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל כרבה של העיירה 'ליובאן' שברוסיה.

בין שלל פעולותיהם ההרסניות ובמסגרת מלחמתם כנגד הדת – סגרו השלטונות על מנעול ובריח את מקווה הטהרה המהודר של העיירה 'ליובאן', והותירו את בני העיירה נבוכים ואובדי עצות: כיצד יוכלו להמשיך בקיום התורה והמצוות מבלי מקווה טהרה? אלא שמן השמים הקדימו רפואה למכה.

בעודו שקוע בהרהוריו, מודאג מעתידם הרוחני של צאן מרעיתו – נזכר רבי משה, רב העיר, בבריכת השחייה ההולכת ונבנית בימים אלו במרכז העיירה, ורעיון צץ במוחו… עוד באותו היום, בירר רבי משה את זהותו של הקבלן אשר הופקד על הקמת הבריכה, וקבע עמו פגישה בשעת לילה מאוחרת.

לאחר שהסביר לגוי את מבוקשו, תוך שהוא מתווה את תכניתו ומלווה אותה בשרטוטים מדוייקים – הניד הגוי בראשו לשלילה, אולם כאשר ראה את חבילת השטרות ששלף הרב מכיסו – אורו עיניו והוא שינה את דעתו בו במקום. בקשתו של רבי משה, הייתה פשוטה: הוא ביקש כי הקבלן יבנה, במרחק מה מהבריכה – בור בו יתכנסו מי הגשמים, ויחבר את הבור הזה לבריכה – באופן אשר יכשיר אותה לשמש כמקווה טהרה כשר למהדרין…

ברור היה לשני הצדדים, כי אם יגלו השלטונות את הדבר – תרחף סכנת חיים על ראשם ובכל זאת, לקבלן הגוי היה שווה להסתכן בתמורה לסכום המכובד שקיבל,
ואילו רבי משה? אותו לא הרתיע דבר כאשר טהרתם של ישראל הייתה מונחת על כף המאזניים… ואכן, תקופת מה לאחר מכן, ניתן היה לברך על המוגמר. הקבלן הגוי אמנם הספיק לחזור בו כמה וכמה פעמים תוך כדי עבודה, וגם לחזור בו מחזרתו כאשר שולשלו לכיסו סכומים נוספים, אולם בסופו של דבר הוקם המקווה, בדיוק על פי הוראותיו של רבי משה, והוא היה כשר למהדרין מן המהדרין! לא יאומן כי יסופר: השלטונות בעצמם – הם אלו שבנו את המקווה עבור בני העיירה!

השמועה אודות מקוה הטהרה המהודר, עברה מפה לאוזן. לא זו בלבד שתושבי 'ליובאן' השתמשו בו, אלא שגם מעיירות אחרות, מרחק מספר ימי נסיעה – הגיעו יהודים בכדי 'לרחוץ' בבריכה המקומית, ובעצם, בכדי לטבול טבילה של מצוה במקווה הטהרה המהודר… השלטונות, מצידם, היו שבעי רצון: הן הבינו – כי כפי הנראה הבריכה אכן נבנתה כראוי ומנוהלת היטב, עד שמגיעים אליה ממקומות רחוקים… הם לא העלו בדעתם, כי מתחת לאפם ממש, ממשיכים היהודים לשמור את מצוות דתם בסתר!

שנים חלפו, ורבי משה כבר עזב את רוסיה והיגר לארצות הברית של אמריקה. היה זה לעת זקנותו, כאשר ביום מן הימים נפל למשכב, וחומו העפיל. בלית ברירה, מיהרה הרבנית להזעיק את נכדו של רבינו, ששימש כרופאו האישי של סבו הגדול, ומשהגיע – הספיק לו מבט חטוף בכדי להורות כי יש לפנות את סבו הגדול בדחיפות אל בית החולים, שכן הוא נמצא בסכנת חיים ממשית. אלא שלמרבה הפלא, כאשר הגיעו אל בית החולים – ניכר לפתע שיפור משמעותי במצבו של רבי משה ובדיקות נוספות שהתבצעו, על ידי טובי הרופאים – הביאו עד מהרה לכדי החלטה: ניתן לשחרר את הגאון לביתו, משום שלא נשקפת לו כל סכנה…

רבי משה שב איפוא אל ביתו וחזר לשגרת יומו, אולם עוד באותו הערב – קיבל נכדו שיחת טלפון מעניינת מידידו, רבי דוד משקובסקי, אשר שימש כרב ב'ברונקס'. "מה שלום סבך הגדול?" בירר רבי דוד, ואילו הנכד התפלא: "מנין לך שסבי לא חש בטוב? אכן, נראה היה שמצבו אינו בכי טוב, אולם לאחר בדיקות מקיפות נחה דעתנו והוא שב אל ביתו בטרם נודע הדבר לאיש!" תהה ורבי דוד סיפר: "דע לך, כי הלילה חלמתי חלום… בחלומי, ראיתי את סבך הגדול כשהוא עומד בפני בית דין של מעלה, חלש וחיוור, והם הופכים בדינו ומתלבטים האם ליטול את נשמתו. אולם ולפתע , נשמע קול רם, קולו של אחד המלאכים, שהכריז ואמר: 'בזכות המקווה – הוא יבריא לחלוטין! זכות המקווה תעמוד לו!'".

"האם יודע אתה במה מדובר ?" שאל רבי דוד את הנכד, אשר מיהר לספר לו את המעשה שסיפרנו זה עתה, על אודות המקווה שהקים רבי משה ב'ליובאן' – תוך מסירות נפש של ממש… "כעת נודע הדבר!" התרגש רבי דוד: "בזכות אותה מסירות נפש שהתמסר סבך הגדול להקמת המקווה – ניצלו חייו שנים רבות לאחר מכן!". זהו המעשה, והלקח העולה ממנו ברור: לעיתים, זכות שעומדת לו לאדם, עשויה להגן עליו ולהצילו מגזר דין שנגזר עליו!

וַ֧יֹּאמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עוֹדְךָ֖ חָֽי: [בראשית פרק מו] "וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים" [ל"ז, ל"ד].
פרש"י: "ימים רבים – כ"ב שנה, משפירש ממנו עד שירד יעקב למצרים, שנאמר: יוסף בן שבע עשרה שנה וגו', ובן שלשים שנה היה בעמדו לפני פרעה, ושבע שני השובע ושנתיים הרעב כשבא יעקב למצרים, הרי כ"ב שנה, כנגד כ"ב שנה שלא קיים יעקב כבוד אב ואם".

לכאורה, עלינו להבין: מדוע נגזר על יעקב שלא יראה את בנו במשך עשרים ושתים שנה, בגלל שברח מפני עשיו לבית לבן ונמנע במשך עשרים ושתים שנים מלכבד את אביו ? הלא מדין 'פיקוח נפש' לא היתה לו ברירה כי אם לברוח מפני עשיו שביקש להורגו!

מכאן תשובה לשאלתנו, כפי שהיה מבאר מרן הגרא"מ שך זצ"ל, וכך היה אומר: אמנם, בוודאי לא הייתה כל תביעה על יעקב אבינו, במה שעזב את אביו וברח אל לבן מפני עשיו אחיו. היה זה אמנם מצב של 'פיקוח נפש' ממש ובכל זאת, למעשה, החמיץ יעקב את זכות כיבוד אב של אותן עשרים ושתים שנים בהן לא שהה במחיצתו של אביו הגדול!

איננו יודעים מדוע נגזרה על יעקב גזירה זו, שלא לראות את בנו אהובו, יוסף הצדיק, למשך עשרים ושתים שנה… אולם אילו הייתה נזקפת לזכותו זכות כיבוד אב של אותן עשרים ושתים שנים – היא הייתה יכולה להגן עליו, ולזכותו בכך שיוסף בנו יכבד אותו כפי שהוא עצמו כיבד את אביו שלו! אכן, מאחר ולא עמדה ליעקב זכות זו, אף אם באונס – הרי שלמעשה לא היה ביכולתה של זכות זו להגן עליו, ונגזרה עליו הגזירה להיפרד מיוסף למשך שנים כה רבות!

הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל

לרגל ימי החנוכה והחיזוק המיוחד שקיבלו על עצמם תלמידי הישיבה הגדולה "עטרת שלמה" בקרית הישיבה בראשון לציון, הגיע לביקור הוד וחיזוק מיוחד רבנו מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שליט"א בכדי לחזק את תלמידי הישיבה להמשיך ולהגביר את החיזוק הגדול שהם עושים בלימוד התורה בימים אלו דווקא כנגד היוונים שניסו להשכיחם תורתך.

מרן ראש הישיבה שליט"א הגיע ביום שלישי בערב, נר שביעי של חנוכה לקרית הישיבה, שם התקבל בכבוד רב על ידי ראשי ורבני הישיבה. תחילה נכנס מרן ראש הישיבה לביקור בחדרו של ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א לביקור מיוחד במהלכו שוחחו בדברי תורה בעניני חג החנוכה ובעניני השעה הנוגעים לבני הישיבות.

לאחר מכן נכנס מרן ראש הישיבה מלווה בראש הישיבה הגרש"ב שליט"א להיכל הישיבה הגדול שהיה כולו הומה אדם בלמעלה מאלף תלמידי הישיבה שישבו ושקדו על תלמודם. כשהתלמידים בראשות ראשי ורבני הישיבה נעמדו על רגליהם לכבודה של תורה כאשר מרן ראש הישיבה צועד לארון הקודש לשאת דברי חיזוק לתלמידי הישיבה.

מרן ראש הישיבה עורר את התלמידים על נס פח השמן שמלמד אותנו על ההשגחה הפרטית שיש לכל יהודי בעולם, "אנחנו צריכים ללמוד מהחג הזה", אמר מרן ראש הישיבה, "לשים לעצמנו את העניין שהכל מאת הקדוש ברוך הוא וכל צעד ושעל שאנחנו עושים זה הקדוש ברוך הוא.

"וזה שאנחנו עמלים בתורה זה מביא את האמונה בהקדוש ברוך הוא בהשגחה, וזה אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב לחיות עם הקדוש ברוך הוא, לחיות עם היראת שמיים, לחיות עם התורה, על כל דין ודין וכל הלכה".

מרן ראש הישיבה חיזק את הבחורים לעמוד בניסיונות הקשים שיש בדורנו, "יש כל כך הרבה היום ניסיונות לבחורים בכל מה שיש בעולם, וכל אחד יודע את הניסיונות של היום. ואנחנו צריכים לזכור שזה הקדוש ברוך הוא איתנו, שאנחנו חיים לחיות ולהתקרב לקדוש ברוך הוא על ידי תורה ומצוות, והקדוש ברוך הוא נמצא כל הזמן איתנו בחיים ואז נוכל להתגבר על כל הניסיונות שיש היום".

"היום יש ניסיונות יותר מבכל זמן כמו שכל אחד יודע. וזה שמעתי שכאן עושים חיזוק וזה אשריכם, אשריכם שאתם עושים חיזוק שמתאים מאוד לחנוכה. והקדוש ברוך הוא יתן לנו את הכוח שנוכל באמת להגיע לבכל דרכיך דעהו, להגיע ליראת שמיים האמיתי ללימוד התורה האמיתי, ועל ידי זה יהיה כבוד שמיים גדול ועל ידי זה יגיע הגאולה שלמה במהרה ימינו אמן".

בסיום משא החיזוק יצא מרן ראש הישיבה כאשר אלפי תלמידי הישיבה מלווים אותו כראוי לכבוד התורה עד לצאתו את קריית הישיבה.

צילום: דוד מנדלסון

סמוך לשעה 04:30 לפנות בוקר, הופעלו אזעקות רבות בעשרות ערים ויישובים, במרחבים ירושלים, דן, שרון, ירקון, השפלה, שפלת יהודה, יהודה ושומרון.

בחסדי שמים לא התקבלו דיווחים על נפילות או נפגעי גוף כלל. עם זאת, צוותי מד"א הוזנקו לטפל ב-12 אנשים שנחבלו בדרך למרחב מוגן ו-9 נפגעי חרדה.

בצה"ל עדכנו כי יורט טיל מתימן שחצה לשטח הארץ. התקבל דיווח על נפילת שבר יירוט באיזור מודיעין. חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, כתב כי נבדקת האפשרות לפיצוץ או לנפילת שברי יירוט בשטח פתוח צפונית לעיר, באזור כביש 443.

בנתב"ג הופסקו הטיסות בעקבות השיגור, אך חודשו כחצי שעה לאחר מכן. שתי חברות תעופה החליטו באוויר שלא לנחות בארץ ושינו את הנתיב ללרנקה: טיסה של אג'יאן היוונית מאתונה, שחזרה לטוס לישראל רק לפני כמה שבועות, וטיסה של סמארט ווינגס מפראג. שתי הטיסות נחתו בסופו של דבר בקפריסין. מאוחר יותר, טיסת סמארט ווינגס המריאה לישראל, אך טיסת אג'יאן עדיין בלרנקה וכרגע לא ברור אם תמריא בקרוב.

העיתונים הכלליים שנוהגים בסוף השנה האזרחית לעשות סיכומים שונים בכל הנושאים העומדים על הפרק, קיבלו ביום האחרון של השנה האזרחית (השבוע, ביום שלישי) תמונה שזכתה לכותרות רבות. מדובר בהגעתו של ראה"מ נתניהו למליאה, הישר ממיטת חוליו בבית החולים כשהוא חיוור ותשוש, יממה לאחר שעבר ניתוח בהרדמה מלאה. ואם לא די בתמונה הזו, נוספה לה תמונה נוספת שזכתה גם היא להבלטה רבה: ח"כ בועז ביסמוט, מגיע להצבעה עם חולצה קרועה, הישר מ"השבעה" על אמו.

הציבור שלא מכיר ולא מודע למשמעות חוק "הרווחים הכלואים" או בשמו האחר: "מיסוי הרווחים הלא מחולקים", יזכור מכל האירוע הזה את שתי התמונות המבישות והלא אנושיות הללו. לביזיון הזה יש שם אחד: איתמר בן גביר. אם רק היה מסכים לקיזוז של שניים מחברי מפלגתו, הוא היה יכול למנוע את הצורך בגיוסם של נתניהו וביסמוט למליאה. אבל בן גביר נותר במריו וסירב.  

כל זה לא הותיר ברירה לנתניהו, שאולץ לקום ממיטת חוליו, ובניגוד להמלצת רופאיו הגיע לכנסת כדי לוודא שהחוק יעבור ברגע האחרון. ואכן ההצבעה הסתיימה ברוב של קול אחד, 59:58.

בימים כתיקונם, הייתה הצבעתו של בן גביר מובילה בהכרח לפיטוריו. אבל נתניהו לא ימהר לפטרו, אף שלא הסתיר את כעסו (וכאבו הפיסי). נתניהו מחכה לטראמפ ולא ייתן לשום דבר להפריע לו בדרך, גם אם לדבר הזה קוראים בן גביר.

הפיצוי לנתניהו הגיע למחרת, ביום הראשון של השנה האזרחית. מדובר היה בפיצוי כפול. שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, שמאז פיטוריו מהתפקיד, לא הגיע לכנסת להצביע, וקולו לא נספר עם הקואליציה, הודיע על התפטרותו מהכנסת. מחליפו יהיה מספר 43 ברשימת הליכוד, עפיף עבד, נציג הדרוזים, שצפוי לגלות נאמנות לקואליציה ולהצביע בהתאם.

הפיצוי השני הגיע בדמות הודעת התפטרותה של התובעת הראשית במשפט נתניהו, ליאת בן ארי. כזכור הייתה זו בן ארי שדחפה להגשת כתב אישום על שוחד נגד נתניהו בתיק 4000. הסעיף הזה התרסק ועכשיו גם בן ארי הולכת הביתה ומותירה את התיקים לממלאת מקומה שאינה שולטת בהם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במהלך המשפט.

והיה מי שכתב על זה, כי בתוך שבוע אחד הצליח נתניהו, להיפטר באמצעות הניתוח מהזיהום שליווה אותו, משר הביטחון לשעבר, שגרם לו לבעיות, ומפרקליטה בעייתית. כל זה קרה בעודו שוכב על מיטת חוליו בעין כרם. שמחתו יכולה הייתה להיות מושלמת, אם היועמ"שית הייתה מתפטרת, ואם בן גביר היה מיישר סוף סוף את דרכו.

מכל מה שהזכרנו, הדבר האחרון הוא הכי חסר סיכוי. לבקש מבן גביר ליישר את דרכו, זה כמו לבקש מהיועמ"שית לתת לממשלה לעבוד ללא הפרעות.

המתנגד הסדרתי 

הפוליטיקה מלאה בהפתעות בלתי צפויות. אבל יש דבר אחד שאינו משתנה מאז כניסתו של בן גביר אליה. האיש היה ונשאר "הילד הרע של הפוליטיקה". בעוד חברו למפלגה (ויריבו הגדול היום), בצלאל סמוטריץ', מפגין התחשבות בקואליציה, גם אם הדבר לעיתים מתנגש עם דעותיו, אצל בן גביר זה תמיד הפוך.

"הטקטיקה שלו היא ילדותית", טוען השר אבי דיכטר. "הוא מצביע נגד כדי להרוויח פעמיים: פעם אחת כדי להראות לבייס שהוא כביכול נלחם עבורם. ופעם שנייה כי הוא יודע שהממשלה תצליח בהצבעה והחוקים ממילא יעברו. זו טקטיקה ילדותית".

דיכטר מנסה בדבריו אלו לתת מענה לטובי המומחים, שמנסים לפצח את התנהגותו של בן גביר. האם הוא רוצה שיפטרו אותו כדי לצאת מהממשלה ולהגיע לבחירות כמי ש"עמד על עקרונותיו". האם דווקא בגלל שהוא מרגיש בטוח בעצמו, הוא מרשה לעצמו לצאת נגד נתניהו, תוך מחשבה שזה משרת את קהל בוחריו. ואולי זה בן גביר: להפוך את כל מה שנקרה בדרכו, כאילו מדובר בדוכן פלשתיני בחברון.

אם מנסים לרדת עוד יותר לעומק הדברים, הרי שמבחינה פוליטית מצבו של בן גביר פחות טוב מבעבר. הוא יורד בסקרים (לטענתו, מקורבי נתניהו מורידים אותו בכוונה). כמו כן אוזלים ונגמרים לו כל התירוצים: פעם זה היה בגלל עמדותיו של גלנט (האיש התפטר), אחר כך בגלל שהוא לא בקבינט המלחמה (בן גביר צורף לפורומים הביטחוניים המצומצמים) בהמשך בגלל אי פיטורי היועמ"שית (אין סיכוי שזה יקרה, בגלל שבן גביר זיהם באופן פוליטי את התהליך, שהיה אמור להיות מקצועי). השבוע זה היה סביב שכר השוטרים, ויש להניח שאם זה היה נפתר, הוא היה מוצא בשבוע הבא איום אחר. זו דרכו.

אם עד כה היה בן גביר בבחינת "כאב ראש" לנתניהו הרי שהשבוע הוא גרם לו לכאבים פיסיים. "אני לא מתנצל", צוטט אתמול ביהירות, וניסה להסביר עד כמה הוא עומד על עקרונותיו. בבייס הימני מתקשים לסלוח לו והביקורת נגדו גוברת. "מה שעשית זה חרפה ובזיון. ככה יהודי לא מתנהג. להוציא יהודי מבית אבלים, להוציא יהודי מניתוח, זה לא עובר, תתבייש", הטיח בו איש התקשורת ינון מגל, שעות ספורות לאחר האירוע.

ב"ג לא תיאר לעצמו שהוא יספוג כזו מקלחת צוננים. לבטח חשב ששוב יתייחסו אליו בסלחנות. אבל הפעם הוא חצה את כל הקווים האדומים. נתניהו אמנם לא יפטרו אבל בסביבתו מתייחסים אליו כמי שפניו לאופוזיציה ומכאן ייגזר היחס כלפיו. מעתה יוזמן ב"ג פחות לפורומים הביטחוניים ולא יהיו עוד צילומים קרובים עם נתניהו. ראש הממשלה שרגיש למראהו החיצוני ולמצבו, לא ישכח מי השפיל וביזה אותו. לסיפור הזה יהיה תג מחיר פוליטי. תג לב"ג.

סדקים עמוקים

גם מבקריו הגדולים ביותר של נתניהו, השתאו השבוע לנוכח מאמציו המרובים במצבו הרפואי להגיע למליאה. האיש שכבר אינו צעיר, נראה סובל וחיוור. הוא התקשה להתיישב ולקום, ובקושי טיפס שלוש מדרגות בין המליאה לשולחן הממשלה. במהלך ההצבעות הוא קיבל 6 פעמים פתקים מאנשיו לצאת ולהיבדק אצל רופאו האישי. באחד הפתקים שנקלטו בעדשות המצלמות (החטטניות), העירו לו כי חולצתו נשמטת מעט מאחור, דבר הנחשב לחריג ביותר אצל האיש הפדנט.

"אין חמלה עליו", ציינו מנגד מתנגדיו הקיצוניים (פרשני "הארץ"). "הוא בישל את הדייסה והעצים את בן גביר, ולכן הוא אחראי כעת לתוצאות". אותם פרשנים מתעלמים מהעובדה, שהם אלו שיצרו דה לגיטימציה לנתניהו, ויצאו נגד כל מי שהיה מוכן להצטרף אליו ממחנה המרכז (גנץ). לפיכך לא הותירו לו ברירה אלא לצרף את בן גביר.

מאידך, נתניהו אכן נתן לבן גביר למתוח יותר מידי את החבל. זה החל כזכור במופע של בן גביר על מדרגות לשכת נתניהו, כאשר יצא נגדו. זה נמשך כאשר לעג לו על קוצב הלב, ולשיא הגיעו הדברים כאשר בפעם האחרונה בה הצביע ב"ג נגד התקציב, הוא סיפר שזומן ללשכת ראה"מ ונתניהו חיבקו ואמר לו שהוא אוהב אותו. 

כך או כך, נתניהו העריך ובצדק, שאם יגיע בעצמו לכנסת, הדבר יצטייר כדרמה פוליטית ויטה את הכף לטובת ההצבעה בעד החוק. ואכן זה מה שקרה בפועל. בעזרת אנשיו, ידע נתניהו למצוא את הסדקים העמוקים והחבויים בתוך מפלגות הקואליציה, גם ב"עוצמה יהודית" (ח"כ אלמוג כהן הצביע בסוף בעד) וגם בתוך אגו"י, ששניים מחבריה החליטו בסופו של דבר, שלא להצביע נגד אלא להימנע.

הפרשנות לא איחרה לבוא: מי שמגיע ממיטת חוליו להצבעה בכנסת על אחד מחוקי התקציב, ומי שמנהל כזה קרב הישרדות, מאותת כי הוא מתכוון להחזיק את הממשלה שלו עד הבחירות הבאות ב-2026 (לידיעת לפיד).    

שורה תחתונה: כאשר יש לנו ביקורת על נתניהו (ויש הרבה), אנו לא מסתירים זאת כפי שעשינו בפרשת פלדשטיין, וכפי שלעיתים הוא מתבטא באופן פחות ראוי בנושא לימוד התורה ועוד. יחד עם זאת, כאשר יש מקום לשבחו, אנו לא נמנעים מכך. השבוע הוא זכאי לכך עקב המאבק שניהל להצלת ממשלתו בתנאים לא תנאים. 

פרש בטרם הופרש

אנשי המחאה והשמאל לא יצאו שלשום ל"ליל גלנט 3", לאחר שיואב גלנט, הודיע על פרישתו מהכנסת. הם גם לא יתמכו בו אם יקים מפלגה בראשותו (לא יקים). גלנט היה בידיהם כלי משחק נגד נתניהו, וכאשר ירד מגדולתו, נותר ככלי אין חפץ.

התפטרותו מהכנסת הייתה די צפויה. לאורך חודשים ארוכים, גם כאשר שימש כשר ביטחון, לא הגיע להצבעות במליאה. מאז פוטר לפני פחות מחודשיים, מיעט להגיע לכנסת. אחד הכתבים (מוטי קסטל) מצא שהוא הגיע מאז, בזמן מצטבר של 9.21 שעות בלבד.

במערכת הפוליטית ניסו להבין מה הניע אותו להודיע דווקא השבוע על התפטרותו מהכנסת. ההערכה היא שגלנט נוכח לראות כיצד מתחילים בליכוד להניע את התהליך בו יוכרז עליו כ"פורש". המשמעות: פורש אינו יכול להצטרף לשום מפלגה קיימת בבחירות הבאות.

לגלנט יש כנראה תוכניות אחרות: הוא אמנם הודיע שהוא נשאר בליכוד, אבל מי יבחר בו. גלנט לבטח זוכר את "הליכודניקים החדשים" שנכשלו להכניס מועמדים לעומתיים לרשימה, והוא מצטייר כיום ככזה. ההנחה היא שפניו מיועדות למפלגות אחרות: בנט או גנץ. זו הסיבה שהוא מיהר לפרוש השבוע בטרם יפרישו אותו. הסיבה שמצא: "חוק הגיוס", הייתה הקלה ביותר. הוא ידע שהתקשורת תמחא לו כף, כפי שאכן קרה. הכי קל להכות בחרדים ולקבל תשואות.

גלנט גם יודע שהוא יחטוף ביקורת קשה ביותר על חלקו הגדול במחדל הטבח. הוא אמנם "לקח אחריות", אבל הוועדה שתקום, תמצא בו את אחד האשמים הגדולים ביותר, כמי שהחזיק בתיק הביטחון בעת האירועים הקשים.

מסקנה: גלנט לא ייבחר בליכוד, אבל יש מישהו אחר שכן מנסה. השבוע הודיע גדעון סער כי הוא חוזר לליכוד שלא דרך שריון. סער רוצה להיבחר ומשוכנע שיש לו עדיין כוח בין מתפקדי הליכוד, שיסלחו לו על עמדותיו בעבר, על חלקו בהקמת ממשלת השינוי ועל מינויה של היועצת המשפטית. אין לשלול אפשרות שאכן סער יזכה לתמיכה, על רקע עמדותיו העכשוויות שהביאו לייצוב הממשלה. בתקופה הקרובה יחריף סער את אמירותיו כלפי השמאל והמחאה, בדיוק כפי שחברי הליכוד אוהבים לשמוע.

שם נוסף שעשוי להשתלב בליכוד הוא ח"כ אלמוג כהן מ'עוצמה יהודית', שהצביע השבוע בניגוד למפלגתו בעד התקציב. כהן לא יוכל להמשיך במפלגתו, וכדי להתמודד בבחירות הבאות בליכוד, יהיה עליו לפרוש מהכנסת קודם הבחירות. בוחרי הליכוד יתגמלו אותו ללא ספק.   

הענשה והאנשה

התמונה שנלכדה במליאת הכנסת, החמיאה מאד ליו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. יתכן מאד שהיא בוימה מראש. היה זה כאשר נתניהו הגיע היישר מבית החולים והתיישב במרכז שולחן הממשלה. גנץ ניגש לנתניהו, לחץ את ידו, התכופף אליו קלות כדי לברכו ואיחל לו בריאות ורפואה שלמה.

התמונה כאמור נלכדה בעדשה וגנץ קיבל עליה מחמאות על "האנושיות הרגשית" שגילה. הדברים הובלטו, בין השאר, כדי להדגיש במקביל את חוסר האחריות של אלו שגרמו לנתניהו להגיע מבית החולים מבלי להתחשב במצבו הבריאותי לאחר הניתוח. האנשה (של גנץ) מצד אחד והענשה (של בן גביר ועוד), שאילצו את נתניהו להגיע ממיטת חוליו. 

אלא שיום קודם בעוד נתניהו נמצא בבית החולים, היה גנץ ממלכתי הרבה פחות ולא היסס לתקוף אותו באופן אישי. בדבריו בוועידת "כלכליסט" אמר כי "בסדר העדיפויות של ראש הממשלה חשובה לו יותר השרידות של ממשלתו, על פני השבת החטופים כאן ועכשיו". מדובר באשמה חמורה ביותר המנותקת לחלוטין מהמציאות.

איש התקשורת איתמר פלישמן, גינה את ההתבטאות הזו של גנץ וציין כי היא פונה לשוליים הקיצונים והחולניים של המחנה שלו. "כשאתה אומר שראש ממשלת ישראל משאיר את אחינו בשבי של חמאס כדי לשמור על הממשלה שלו – זו עלילת דם אנטישמית קלאסית. אפילו גדולי האנטישמים היו חושבים פעמיים אם להשתמש בה". לדבריו, גנץ ממשיך בשרשרת טעויותיו הקריטיות, כולל יציאה מהממשלה במהלך מלחמה. "אם הדברים היו תלויים בגנץ, הייתה לנו דיוויזיית אס-אס על הגבול הצפוני ואנשי חמאס בעזה היו מתכננים כבר את הטבח הבא.

מי שלא נתפס מאחל בריאות לנתניהו, הוא יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. עם זאת לפיד דווקא "דאג" לבריאות של נתניהו ולכן התבטא לאחר ההצבעה באומרו: "יושב כאן ראש ממשלה חיוור וחלש, ובן גביר עושה ממנו צחוק אל מול פני האומה". נופת צופים.

בהקשר זה הנה סיפור קצר שפורסם זה לא מכבר בשם לפיד עצמו: לפני יותר מחודש עבר יו"ר האופוזיציה ניתוח להוצאת גידול שפיר מכתפו. כאשר נח בביתו לאחר הניתוח, התקשר אליו יריב לוין. "שמעתי על הניתוח. רק רציתי לאחל רפואה שלמה", אמר לו. עד כאן הסיפור היפה והמכובד של לוין, המראה שגם בין יריבים פוליטיים יכולים להיות יחסי אנוש תקינים. אבל כאשר מדובר בלפיד הכול מסתבך מהר מאד.

מיד לאחר שסיפר על הטלפון של לוין, אמר לפיד כי אמנם ענה לו בנימוס, אך אמר לעצמו, שלוין חושב שהמחלוקת ביניהם אינה צריכה להפריע ליחסי אנוש תקינים. "הוא לא מבין שהוא הורס את עולמנו. הורס את התשתית הכי בסיסית של חיים משותפים מתוך איזה טירוף אידיאולוגי".

הנה אפוא לפיד האמיתי. מצד אחד הוא "נחמד", "אנושי" ואפילו "חביב". אבל כאשר מקלפים אותו נוכחים לראות כי מדובר באיש שטוף שנאה, שאם אתה נמנה על יריביו, לא תוכל לאחל לו רפואה שלמה, בלי שתהיה לו ביקורת על כך.

ירושה רגישה

לאהוד ברק, כראש ממשלה, היה מנהג משונה וקבוע: הוא היה ממנה לתפקידים הבכירים בסביבתו שני אנשים באותה דרגה. השניים היו רבים ביניהם על סמכויות, וברק היה נקרא שוב ושוב להכריע. זו הייתה שיטת העבודה שלו, אולם היא יצרה המון בלבול, כעסים ומחלוקות פנימיות.

נתניהו הלך השבוע בשיטת ברק, כאשר נאלץ למנות לעצמו ממלא מקום בעת שנכנס לניתוח בהרדמה, והחליט לפצל את המינוי: סגן ראש הממשלה יריב לוין מונה להיות ראש הממשלה בפועל בשעות הניתוח, בעוד שר הביטחון ישראל כץ מונה ליו"ר הקבינט המדיני – ביטחוני.

סביר להניח שנתניהו לא רצה שהם יריבו זה עם זה (תסמונת ברק). אולם המינוי המפוצל יכול היה לייצר בלבול מסוים, אם כץ היה רוצה לכנס את הקבינט, בניגוד לרצונו של לוין. או ההפך. 

כך או כך, עצם המינויים הללו מסמלים לכאורה את הנהגת הליכוד הבאה, כפי שנתניהו רואה אותה. בעבר הוא לא נהג למנות לעצמו סגנים וממלאי מקום ממפלגתו, אלא רק ממפלגות אחרות בממשלות האחדות שעמד בראשן. קדמו לו בן גוריון ורבין, שגם הם נמנעו מלמנות לעצמם סגנים ממפלגותיהם. הרעיון דומה אצל כולם: אי רצון למנות סגן או מ"מ שיתחיל לחתור תחתיהם בעודם בתפקיד.

נתניהו, הידוע כפרנואיד פוליטי, נמנע מלסמן יורש ובשל כך התגלעו בעבר סכסוכים בינו לדוד לוי וסילבן שלום, שרצו להתמנות לסגנים, אך לא קיבלו את מבוקשם. מכל מקום, בממשלה הנוכחית, הוא הפתיע כאשר מינה את יריב לוין לסגן ראש הממשלה. בכך תיגמל אותו על שנים של שיתוף פעולה הדוק ביניהם. כמו כן הוא לא חושש שלוין יחתור תחתיו, ולכן לא הייתה לו בעיה בעצם המינוי.

גם ישראל כץ שודרג מאד בממשלה הנוכחית. בעבר נרשמו מתחים בין כץ, בכובעו כיו"ר מרכז הליכוד לראה"מ המשמש כיו"ר הליכוד. אולם ההדורים יושרו, והדבר מתבטא כיום בהערכה שנתניהו רוחש לו, ובמינויו לניהול הקבינט בהעדרו.

נקודה מעניינת נוספת: בעבר כאשר נתניהו התייחס למי שעשוי להחליפו, הוא לא הזכיר את לוין וכץ. תחת זאת נקב בשמות של שניים אחרים: רון דרמר וראש המוסד לשעבר יוסי כהן. דרמר נחשב לשר המקורב אליו ביותר, אבל אין לו שום רצון (ויכולת) לעמוד בראש הליכוד. במקביל, יוסי כהן, עבר גם הוא מאז כמה תהפוכות, ובינתיים הוא מחוץ לפוליטיקה.

המינויים כרגע לא מבשרים דבר. נתניהו לא מתכוון לעזוב, והוא ימשיך ככל שיוכל. אולם השבוע הוא סימן את יורשיו האפשריים: לוין וכץ. בהקשר זה ראוי להזכיר כי לפני כחודש, פרסם העיתונאי שלום ירושלמי, כי לוין החליט שלא להתמודד לראשות הליכוד אחרי נתניהו, והוא מתכוון לתמוך בכץ.

שורה תחתונה, המינויים השבוע של נתניהו, לבטח לא נעלמו מעיניהם הבוחנות (והחשדניות) של ניר ברקת, גלעד ארדן, אבי דיכטר (סער), ועוד כמה מועמדים מטעם עצמם לקראת היום שאחרי (שמתמהמה ומתמהמה).

"ממשלת החרדים"

"קראתי ב'יתד נאמן' על פתרון נקודתי, שהגה אורי מקלב לשני קווי אוטובוס שמשרתים חרדים, ותהיתי מדוע אין למשרתי מילואים 'אורי מקלב' משלהם", תהה לפני כמה שבועות מילואימניק בשם חזי דרקסלר. דבריו צוטטו בעיתון הכלכלי "דה-מרקר", שכמו שאר העיתונים הכלכליים בישראל, אין ולו יום אחד בלי כתבות על "ההטבות לחרדים" מכל כיוון אפשרי.

התשובה שהעניק העיתון לשאלתו של אותו מילואימניק הייתה, שבישראל פועלות בעצם שתי ממשלות: ממשלה רגילה וממשלה מקבילה שעובדת באותן פונקציות רק בחיתוך מגזרי. "מול חוסר היכולת של הממשלה הרשמית, ניצבת רשות מבצעת (באמת) שמנפקת לאלקטורט שלה קבלות מידי יום", כותב העיתון, "מלבד תיק הביטחון, אין תחום אחר שהם אינם מכסים".

לאחר מכן סוקר הכתב את פועלם של השרים, סגני השרים ויושבי ראש הוועדות החרדים, כשהוא מקדיש להם הרבה מילות שבח על פועלם הרב "לטובת החרדים". מיותר לומר שהכתבה לא נועדה לשבחם כך סתם. הרצון הוא להראות עד כמה הם דואגים רק לעצמם. זו המומחיות המיוחדת של העיתונים הכלכליים וזה כאמור מה שהם מטפטפים מדי יום. "ממשלת החרדים".

"שנתיים חלפו ואפשר להודות: בישראל פועלות שתי ממשלות. ממלכתית וחרדית, שהפער ביניהן מעמיק", כותב העיתון. הסיקור עובר משרד אחר משרד, ועדה אחר ועדה, תוך הענקת תארים "מחמיאים" למי שמחזיקים בהם.

מטבע הדברים נתרכז כאן בנציגי דגל התורה, אף שכל הנציגים האחרים מקבלים גם הם שבחים דומים, איש איש במשרד ובוועדה שלו. לפי העיתון מדובר בממשלה מקבילה המונה 22 חברים: 9 שרים (בהם הרב אריה דרעי, המכהן לפי העיתון כשר דה-פקטו), שלושה סגני שרים, ועוד עשרה יושבי ראש וועדות. 

יו"ר ועדת הכספים הרב משה גפני, מקבל את הכינוי "הסוחר מספר 1". הכתבה מתארת אותו כמי שפועל לטובת החינוך החרדי, שכר המורים ועוד. "הוא אמנם ותיק חברי הכנסת – 32 שנים וסוגר את השנה ה-11 שלו כיו"ר ועדת הכספים.. אך לא נס ליחו. לזכותו ייאמר שהוא יודע לעבוד. מרגע שנתן אור ירוק, אין שני לו בקידום דיונים ופתרון תסבוכות פוליטיות, שמשאירים לחברי האופוזיציה רק למשוך בכתפיים ולהיאנח". 

הסברה יקרה

סגן השר הרב אורי מקלב מוכתר בכתבה כ"השר לענייני חרדים" ומתואר כ"שר התחבורה החרדית". העיתון מציין שלא מדובר בכינוי סתמי, "היות שהמגזר החרדי שעון על שירותי התחבורה הציבורית, הוא דואג לתעריפי נסיעה מוזלים, הגדלת תדירויות הקווים, מיקומי תחנות, התנהלות פקחים וכו'. וכן בלחץ על השבתת קווי תחבורה בשבתות וחגים". לאחר מכן מזכיר העיתון את כובעו השני של מקלב, המחזיק ב"רשות לפיתוח חברתי-כלכלי של המגזר החרדי", שגם היא מסייעת לקהילות חרדיות ב-54 רשויות מקומיות.

ח"כ הרב יעקב אשר, זוכה מהעיתון הכלכלי לשבחים ומוכתר כ"יו"ר הוועדה הטוב בכנסת". בכתבה מצוינת העובדה, שהמינוי של יעקב אשר, הוא דוגמא מובהקת ליתרון שבניסיון. "זה קורה כאשר ממנים לראשות ועדת הפנים, ח"כ ותיק שכיהן בעברו כראש עירייה וגם ניהל ועדה פרלמנטרית קשוחה (חוקה)". אשר מתואר כמקצועי, משופשף, מתקוטט עם הממשלה כשצריך, מקשה על השרים, מאתגר את האוצר, לא חושש לשנות נוסחי חוקים ולבסוף יודע גם לחתוך. "הוא אינו חותמת גומי, מטביע חותם פרלמנטרי ועדיין יודע לשמור על האינטרס המגזרי והקואליציוני".

גם ח"כ הרב יצחק פינדרוס – יו"ר הוועדה לפניות הציבור, מתואר בעיתון הכלכלי כמי שמקדיש חלק ניכר מדיוני הוועדה לנושאים שמטרידים רק את הציבור החרדי. עם זאת העיתון מציין כי פינדרוס דאג גם ללוות את משפחות החללים מהטבח, טיפול בנגישות בעלי מוגבלויות ועוד.

שורה תחתונה: העיתון הכלכלי עשה עבודה טובה, שתסייע למטות ההסברה של המפלגות החרדיות לקראת הבחירות הבאות (יהיו מתי שיהיו), להציג בפני ציבור הבוחרים את פעילותם היום-יומית של הנציגים החרדים, תוך תפילה שגם הדבר המרכזי ביותר: החוק שמסדיר את לימודם של בני הישיבות, יסודר בקרוב.

אין הסברה טובה מזו לציבור (שלעיתים) מתלונן כאילו לא עובדים די בשבילו.

אכיפה בררנית

צמד המילים, "אכיפה בררנית" מלווה אותנו כמעט כל שבוע, ביחס להחלטות המשפטיות השונות. בישראל יש שווים יותר בפני החוק ויש ששווים פחות. השבוע זה בא לידי ביטוי בולט בשתי הפרשיות שעל הפרק: המשך מעצר הנגד ארי רוזנפלד, לעומת שחרור ארבעת יורי נורי התאורה לבית ראה"מ בקיסריה. במקרה הראשון, הפרקליטות ערערה ולא מאפשרת את שחרורו של רוזנפלד למעצר בית. אולם במקרה השני הפרקליטות לא ערערה על ההחלטה לשחררם הביתה. אכיפה בררנית.

גם בפרשת שדה תימן עם הדלפת הסרטון המבושל, שהראה לכאורה כיצד חיילים פוגעים באסירי הנוחב'ה, נרשמת אכיפה בררנית חמורה. הפצ"רית קבעה שההדלפה אינה מהווה פגיעה באינטרסים הביטחוניים של ישראל, ולכן אין חקירה ואין העמדה לדין של המדליפים. המעניין הוא שאותה פרקליטה צבאית קבעה בזמנו, שצמצום עילת הסבירות עלול להביא לפגיעה באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל של הצבא ושל המשרתים בו. סיכום: הדלפת הסרטון לא פוגעת בביטחון, עילת הסבירות כן פוגעת. אכיפה בררנית על מלא.

צמד המילים אכיפה בררנית, הושאל השבוע גם לתחום הפוליטי: ח"כ דן אילוז, שלח לראש הממשלה ויו"ר הקואליציה מכתב ובו דרישה להטיל סנקציות חמורות נגד "עוצמה יהודית" ונגד חלק מח"כי אגו"י על רקע התנהלותם בהצבעות נגד עמדת הקואליציה. לדבריו, יש לשים קץ לאכיפה בררנית של הנהלת הקואליציה נגד חברי ליכוד, על רקע סנקציות שהוא בעצמו קיבל, כשסירב להצביע עם הקואליציה בסוגיית חוק המעונות.

תחזית מגוחכת

צמד המילים "לפיד 2024" ליווה השבוע את המערכת הפוליטית וגרם לפרצי צחוק ולעג על יו"ר האופוזיציה. כזכור לפני כשנתיים בדיוק, עזב ראש הממשלה החלופי יאיר לפיד, את לשכת ראש הממשלה בה כיהן תקופה קצרה בלבד, והותיר על השולחן מעטפה עליה נכתב "2024". בכך ביקש לומר שבשנה זו יחזור ללשכת ראש הממשלה.

לאורך השנה הכריז לפיד שוב ושוב, כי במהלך 2024 ייערכו בחירות, וחשב שהוא יהיה זה שיעמוד בראש מחנה המרכז-שמאל נגד נתניהו. זאת למרות שהסקרים חוזים למפלגתו מספר מנדטים נמוך, וכן כישלון אישי שלו בהתאמה לראשות הממשלה.  

נתניהו שהגיע למליאת הכנסת מבית החולים, לא החמיץ את ההזדמנות להזכיר ללפיד את תחזיתו, צילם את המעטפה ופרסם סרטון ובו מספר התבטאויות של לפיד על בחירות ב-2024. ללפיד לא נותרה ברירה והוא עדכן מחדש את התחזית שלו על מעטפה חדשה: לפיד 2025. לאחר מכן הסביר (במשפט לפידי טיפוסי): "אני נאלץ להודיע באופן רשמי שהתחזית שלי שהממשלה תיפול ב-2024, לא התממשה. זה לא ייקח עוד הרבה זמן עד שהממשלה תיפול. הבעיה בתחזית שלי היא לא שלא דייקתי, אלא בזה שהיא הייתה מדויקת מדי". מי שהבין שיקום.

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' שבעיתון 'יתד נאמן'

דרמה בלבנון: לאחר שערוץ אל-חדת' הסעודי, דיווח מפי גורמים מערביים כי איראן מתכננת להעביר היום מיליוני דולרים לחיזבאללה באמצעות טיסה של מהאן אייר מטהראן לביירות, גורמי ביטחון לבנוניים שמצוטטים באתר החדשות ארם ניוז האמירותי טוענים כי לא יתאפשר למטען של המטוס האיראני לצאת מהשדה וכי אם יימצאו שם כספים אז הם יוחרמו ויועברו למדינה הלבנונית.

בתוך כך, שר הפנים הלבנוני התראיין לפני שעה קלה ואמר כי המטוס האיראני נבדק בקפידה "מזוודה מזוודה" בהתאם להנחיות שניתנו למנגנוני הביטחון בנמל התעופה של ביירות.

על פי הדיווחים, לבנון הבהירה לאיראן כי אם יוכח לאחר בדיקה שבמטען של מטוס של חברת התעופה האיראנית "Mahan Air" יש כסף מאיראן לחיזבאללה, כספים אלו יוחרמו לטובת מדינת לבנון מאחר ומדובר בכספים חשודים.

הדיווח מגיע ברקע המתיחות בגבול הצפון שממשיכה להתגבר על רקע חילופי האשמות בין ישראל לחיזבאללה בדבר הפרת ההסכם, כאשר בכירי ארגון הטרור חיזבאללה מאיימים בחידוש הלחימה.

במוקד ההתפתחויות האחרונות עומד נאומו של מזכ"ל ארגון הטרור, נעים קאסם, שהצהיר על אחריות ארגונו "לגרש" את ישראל מלבנון. בהתייחסו להסכם הפסקת האש והסרת האיום בגבול הצפוני, הטיח קאסם ביקורת בממשלת לבנון באומרו כי "עכשיו ההזדמנות של המדינה להוכיח את עצמה".

במקביל, העיתון אל-אח'באר, המזוהה עם חיזבאללה, פרסם השבוע הערכה לפיה ועדת אכיפת הסכם הפסקת האש חסרת יכולת למנוע את המשך פעילות צה"ל באזור קו הכפרים הראשון הסמוך לגבול. בהמשך הפרסום הובאו דברי איום המרמזים על אפשרות לחידוש העימות: "התוצאה היחידה של מה שעושה הצבא היא להחזיר את הלגיטימציה של ההתנגדות".

הדיווחים העדכניים מדגישים את המבוי הסתום אליו נקלעו מאמצי היישום של הסכם הפסקת האש, כאשר שני הצדדים ממשיכים להאשים זה את זה בהפרתו. בתוך כך מדווח בלבנון כי חיזבאללה דוחה דרישות להעברת נשק לצבא לבנון חרף הסכם הפסקת האש.

על פי דיווחים בתקשורת הערבית, ארגון הטרור חיזבאללה מסרב להיענות לדרישה מרכזית בהסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון – העברת הנשק שברשותו לידי הצבא הלבנוני. כך עולה מדברי העיתונאי אסעד באשרה בראיון לערוץ אל-חדת הסעודי.

השבוע סערו וגעשו הרוחות סביב החלטתה של אגודת ישראל להתנגד לחוקי התקציב, זאת בשל הסחבת בחוק הגיוס. החלטה הגיונית, לו רק הייתה מתקבלת על ידי כל הסיעה.

סאגת חוק הגיוס מלווה אותנו מאז הקמת המדינה, אך ביתר שאת בשנים האחרונות. לפני מספר שנים, נחשף כי גורמים באגודת ישראל דנו עם הליכוד על חוק שמיועד לקבוע יעד גיוס של 50% מבני הישיבות בתוך 25 שנים, זאת ללא ידיעת מועצת גדולי התורה החסידית.

יו"ר שלומי אמונים, מאיר פרוש, שהיה אחראי על נושא הגיוס באגודת ישראל, התריע במכתב חריף שנשלח בכתב ידו ליריב לוין, מכתב שלא פורסם בתקשורת, כי אגודת ישראל רומתה וכי ההסכמות הושגו ללא ידיעת ההנהגה התורנית.

בעקבות המכתב, פרסמו חברי יהדות התורה, אגודת ישראל ודגל התורה מכתב התנצלות ליריב לוין, בניסיון למזער את הסערה, תוך התכחשות לדבריו של פרוש. עד כאן ידוע, אבל מה שהציבור פחות מכיר, זה שרוב חברי מועצת גדולי התורה גיבו את פרוש במכתב רשמי, וקבעו שהוא הנציג הרשמי של אגודת ישראל בנושאי חוק הגיוס.

בחודשים האחרונים, האיש החזק בגור וחביבו של נתניהו (איפה בבצ’יק? זוכרים?) שב לעסוק בנושא חוק הגיוס, תוך שהוא ממשיך למדר את השר פרוש ודוחף להסכמות על מספרים דרמטיים בחוק הגיוס החדש.

הדברים הגיעו לשיא כאשר במהלך אחת מישיבות הממשלה, פרוש פנה לראש הממשלה ושאל: “על סמך מה נמסר לבג״ץ שהממשלה נמצאת בהכנות מתקדמות לחוק הגיוס, כשמועצת גדולי התורה לא אישרה זאת?” מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, יחד עם שר בכיר נוסף בממשלה, השיבו לו: “זה בהסכמת אגודת ישראל, גם אם אתה לא מודע לכך.”

מאז ועד עתה, ההסכמות המדוברות ידעו עליות ובעיקר מורדות, כשלמעשה בימים האחרונים, בעקבות מתחים פנימיים בתוך חצר גור, בבצ’יק החל להסס ולשנות את עמדתו בנושא חוק הגיוס, וזאת על אף שבתחילה הביע תמיכה במתווה מסוים.

באגודת ישראל בפרט ובציבור החרדי בכלל, הרוחות סוערות בעקבות הפיצול בהצבעה שהוביל ראש הממשלה נתניהו יחד עם פרוש-אייכלר-רוט ובברכתו של האדמו"ר מבעלזא, אבל דווקא בגלל זה הבלבול שולט שם יותר מתמיד. את הסערה הנוכחית הממשלה אמנם עברה, אבל כדור השלג שנעצר השבוע, עוד עלול להוביל להפלת הממשלה כולה.