הממשלה אינה ממנה את הוועדה שיכולה להחזיר מחבלים משוחררים לכלא

החוק מאפשר שחרור מחבלים במידה והמדינה שוכנעה כי הדבר נצרך לטובת יחסי החוץ או הביטחון שלה, אך ישנו סעיף הקובע כי מחבלים משוחררים שביצעו לאחר שחרורם עבירות נוספות – יחזרו לכלא לרצות את עונשם. אלא שבמציאות הדבר אינו קורה, ובארגון חוננו חושפים כי בניגוד לחוק לא הוקם הגוף המוסמך לדון בהשבתם לכלא של מחבלים שחזרו לעסוק בטרור.

ארגון חוננו פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר המשפטים יריב לוין, לשר הביטחון ישראל כץ ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בקריאה לקיים את הוראות החוק ולהקים את הועדה שבסמכותה להורות על השבתם לכלא של מחבלים משוחררים שנתפסו מבצעים עבירות נוספות לאחר שחרורם.

במכתב, אותו שלח עו"ד יצחק בם, תואר כי בעסקת החטופים "שוחררו מאות אסירים פלסטינאים שהורשעו בעבירות טרור חמורות, לרבות רצח, אשר נגזרו עליהם עונשי מאסר ממושכים ואף מאסרי עולם. מיעוט המשוחררים גורשו לצמיתות, אך רבים שוחררו לשטח יו"ש וירושלים ואף לשטחי הקו הירוק".

במכתב צויין כי למדינה יש אמנם הזכות לשחרר אסירים אם לטעמה הדבר נצרך, אך הודגש כי החוק קבע תנאי חד משמעי ולפיו "אם אסיר ששוחרר ביצע, בתקופה בה אמור היה לרצות את מאסרו, עבירה שדינה שלושה חודשי מאסר לפחות – ניתן להורות על ביטול השחרור והשבתו להמשך ריצוי עונשו".

בהתאם לחוק זה הדרך לבטל את שחרורו של מחבל שחזר לעסוק בטרור היא הקמת ועדה אשר בראשה עומד שופט בדימוס, המתמנה ע"י ראש הממשלה וחברים בה נציג של שר המשפטים, ועובד של משרד הביטחון או המשרד לביטחון לאומי.

"מן המידע הפומבי הזמין ברשתות החברתיות, בתקשורת ועוד, עולה כי רבים מן האסירים ששוחררו במסגרת העסקה שבו לפעילות טרור, לעיתים בסמוך לשחרורם. צילומים ותיעודים מציגים אותם נושאים נשק, משתתפים באירועים של ארגוני טרור או מסיתים לביצוע פיגועים. פעילויות אלה מהוות עבירות פליליות לפי הדין הישראלי והצבאי, ומקימות עילה מובהקת להשבתם למאסר לפי החוק", נכתב בפניה.

עם זאת, עד כה לא הוקמה הוועדה הנ"ל "ואין אפוא גוף המוסמך לדון בענייניהם של המחבלים ששוחררו בעסקה האחרונה ושבו לבצע עבירות. בלית דיין – אין דין, והוראת החוק המאפשרת להחזיר מחבלים ששבו לסורם אל כתלי הכלא מונחת כאבן שאין לה הופכין. מצב זה פוגע בביטחון הציבור ובהרתעת המחבלים המשוחררים", הזהירו בארגון חוננו.

בסוף המכתב דרש ארגון חוננו מראש הממשלה והשרים לקיים את לשון החוק "לכונן את הועדה ולמנות את חבריה, על מנת שתדון בענייניהם של המשוחררים שביצעו עבירה נוספת לאחר שחרורם. ככל שהועדה לא תקום בהקדם, עמותת חוננו תפנה לערכאות המוסמכות בבקשה לסעד מתאים".

עו"ד יצחק בם ששלח את המכתב מטעם ארגון חוננו מסר בתגובה: "שחרור מחבלים מעודד טרור. לכן, חשוב שכל מחבל משוחרר יידע שדמנו אינו הפקר והחרב המתהפכת של חזרה למאסר תלויה מעל ראשו ושהוא יחזור לדיאטת בן-גביר אם יבצע עבירה ולו הקטנה ביותר. הקמת הוועדה היא חובתה של הממשלה, ולכן אני מצפה מראש הממשלה, משר הביטחון, משר המשפטים ומהשר לביטחון לאומי שיקימו את הוועדה במהרה, כדי שכל מחבל יידע ששובו לטרור יוביל אותו חזרה לכלא להשלים את ריצוי עונשו".

טראמפ חושף תוכנית הגנה מטילים בהשראת ישראל

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חשף בבית הלבן את פרטי תוכנית הגנה חדשה ושאפתנית בשם "כיפת זהב", שנועדה להעניק מעטפת הגנה מלאה לארצות הברית מפני כל סוגי מתקפות הטילים. טראמפ הודיע כי עיצוב המערכת נבחר, וכי גנרל מייקל גולטין מחיל החלל האמריקני מונה לעמוד בראשה.

במהלך ההכרזה, התייחס טראמפ למערכת כיפת ברזל הישראלית, ממנה שאב את השם לתוכניתו: "ארצות הברית סייעה לישראל עם המערכת הזו, וזה היה מאוד מוצלח, וכעת יש לנו טכנולוגיה יותר טובה." הוא הוסיף והזכיר שוב את ישראל, בציינו את יעילות ההגנה מפני מתקפות טילים: "אתם רואים מה עשינו כדי לעזור לישראל. הם (האיראנים) שיגרו איזה 500 טילים, ורק חצי טיל הצליח לחדור. במונחים טכנולוגיים, נהיה הרבה יותר מתקדמים מזה."

למרות השם המשותף, יודגש כי אין קשר טכנולוגי ישיר בין המערכת האמריקנית המתוכננת לבין "כיפת ברזל" הישראלית. "כיפת זהב" אמורה להעניק מענה רב-שכבתי ומתקדם לטילים בליסטיים, כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), טילים היפרסוניים ואף לאיומים בחלל.4 לדברי טראמפ, המערכת צפויה להיות מבצעית עד סוף תקופת כהונתו, כלומר בעוד פחות מארבע שנים.

הצעת התקציב הבאה שתוגש לקונגרס צפויה לכלול בקשה למימון ראשוני של המערכת, בסכום של 25 מיליארד דולר. ההערכה היא כי העלות הכוללת של הפרויקט תגיע לסכום עתק של 175 מיליארד דולר. טראמפ הבטיח כי המערכת כולה תיוצר בארצות הברית, וציין כי קנדה הביעה עניין ליטול חלק בפרויקט. יש לציין כי תקצוב התוכנית מחייב אישור של הקונגרס.

אולמרט עושה דה לגיטמציה לישראל: "קרוב מאוד לפשע מלחמה"

ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, תקף בחריפות את התנהלות ישראל ברצועת עזה, וטען בריאיון לרשת ה-BBC כי "מה שישראל מבצעת כרגע בעזה קרוב מאוד לפשע מלחמה".

אולמרט הוסיף כי מדובר ב"מלחמה ללא מטרה – מלחמה ללא סיכוי להשיג משהו שיצליח להציל את חיי החטופים".

לדבריו, העובדה ש"המלחמה הובילה להרג של אלפי פלסטינים, בנוסף לחיילי צה"ל רבים, היא בלתי מתקבלת על הדעת".

"אנחנו נלחמים ברוצחים מחמאס, לא באזרחים חפים מפשע, וזה חייב להיות ברור", הדגיש אולמרט.

דבריו של אולמרט מצטרפים לביקורת חריפה שנשמעה מוקדם יותר היום מיו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, אשר עוררה סערה ציבורית. גולן, תקף את ישראל באמרו: "ישראל בדרך להיות מדינה מוקצית בין העמים. כמו דרום אפריקה של פעם אם היא לא תחזור ותתנהל כמדינה שפויה. מדינה שפויה לא מנהלת לחימה נגד אזרחים, לא הורגת תינוקות כתחביב, ולא שמה לעצמה מטרות של גירוש אוכלוסייה".

הדברים עוררו סערה וגל של גינויים במערכת הפוליטית, מהקואליציה ומהאופוזיציה, אך גולן סירב לחזור בו מדבריו.

דיווח: ישראל נערכת לתקיפת מתקני גרעין באיראן

רשת CNN האמריקנית דיווחה הלילה (רביעי) כי ארצות הברית השיגה מודיעין המצביע על כך שצה"ל נערך לקראת תקיפת מתקני הגרעין האיראניים. על פי הדיווח, בכירים אמריקנים חשפו בפני CNN מודיעין הכולל אימונים שביצע צה"ל לאחרונה וכן שינוע של תחמושת.

בכירים אמריקנים צוטטו בכתבה כשהם מזהירים מפני תקיפה כזו, וכינו אותה "חוצפה" מול ממשל טראמפ. לטענתם, מהלך כזה עלול להביא לקונפליקט רחב במזרח התיכון – תוצאה שארה"ב ניסתה להימנע ממנה מאז פרוץ המלחמה בין ישראל לחמאס.

למרות המודיעין, גורמים רשמיים הסתייגו מהטענה וציינו כי לא ברור אם בישראל התקבלה החלטה סופית בנושא. קיים ויכוח בתוך הממשל האמריקני לגבי הסבירות שישראל אכן תבצע תקיפה כזו.

עם זאת, גורם המעורה במודיעין האמריקני אמר: "הסיכוי לתקיפה ישראלית באיראן עלה משמעותית בחודשים האחרונים, והאפשרות של הסכם גרעין עם ארה"ב שבמסגרתו איראן לא תתפרק מכל יכולותיה הגרעיניות הופך את האפשרות של תקיפה לסבירה יותר".

דיווח זה מגיע על רקע שיחות הגרעין המתנהלות בין ארצות הברית לאיראן, שמטרתן להגיע להסכם גרעין חדש בין שתי המדינות. לפי דיווחים, הממשל האמריקני הגיש לאיראן הצעה חדשה להסכם בפגישה האחרונה. הנשיא טראמפ אמר באירוע בדוחא, בירת קטאר, כי הצדדים "קרובים לעסקה". הוא הוסיף: "יש שתי אפשרויות – אחת מהן אלימה ואני לא רוצה לנקוט בה. יש מי שרוצים, אך אני לא".

צה"ל הרס את בית המחבל שהרג את רב"ט אברהם פטנה ז"ל

כוחות צה"ל ביצעו הלילה (רביעי) פעולה בחברון שבחטיבת יהודה, במסגרתה הרסו את ביתו של המחבל עבד אלקאדר קואסמה.

קואסמה היה חלק מחוליית הטרור האחראית לרצח רב"ט אברהם פטנה ז"ל במהלך פעילות מבצעית במחסום המנהרות ב-16 בנובמבר 2023. באותו פיגוע נפגעו גם שישה אזרחים נוספים. הריסת בתי מחבלים היא כלי ענישה והרתעה שנועד להרתיע מפגעים עתידיים ולשדר מסר ברור של אפס סובלנות לטרור.

במקביל, נמסרה הודעת מפקד פיקוד המרכז, על כוונתו להחרים ולהרוס את ביתו של המחבל סאמר חוסין בעינאבוס. המחבל ביצע ב-29 בנובמבר 2024 פיגוע ירי חמור בצומת גיתי אבישר, בו נפצעו עשרה אזרחים ישראלים בדרגות חומרה שונות, בהם שלושה באורח קשה.

סמ"ר דנילו מוקנו נפל בקרב, 858 חללים מתחילת המלחמה

צה"ל התיר הבוקר (רביעי) לפרסום את שמו של סמ"ר דנילו מוקנו ז"ל, לוחם פח"טק 51, גדוד 82, עוצבת 'סער מגולן' (7), בן 20 מחולון, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה. מותו מעלה את מניין חללי צה"ל מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" ל-858.

באירוע בו נפל מוקנו, נפצע לוחם נוסף באורח קל ופונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים. משפחתו עודכנה בדבר הפציעה. מוקנו והלוחם שנפצע נפגעו כתוצאה מפיצוץ מטען שגרם לקריסת המבנה בו פעלו.

נפילתו של סמ"ר מוקנו מצטרפת לדיווח מוקדם יותר השבוע על נפילתו של סמל יוסף יהודה חיראק ז"ל, לוחם בגדוד ההנדסה 601, עוצבת ׳עקבות הברזל׳ (401), בן 22 מהיישוב חרשה שבמועצה האזורית בנימין. חיראק נפל בקרב בצפון רצועת עזה. בתקרית בה נהרג, שני לוחמים נוספים נפצעו באורח קל.

כך תדעו אם המועמד המועדף עליכם יהיה עובד אמין

יותר ויותר מעסיקים מבינים: לא מספיק שהעובד יהיה מוכשר. עליו להיות גם שקול, ישר, עקבי, מכבד גבולות, ומבין אחריות. מבחן אמינות הפך בשנים האחרונות לכלי לגיטימי ונפוץ בתהליכי גיוס – לא רק בארגונים ביטחוניים, אלא גם בחברות טכנולוגיה, מוסדות ציבוריים, מוסדות חינוך, שירותים פיננסיים ועוד.

כיצד ניתן לזהות אמינות כבר בשלבי המיון? מתי כדאי להיעזר בכלים פורמליים, ומתי מספיק שיח מדויק? ומה הם הסימנים – הפנימיים והחיצוניים – לכך שלפניכם מועמד שאפשר לבנות עליו גם לטווח הארוך?

למה אמינות הפכה לקריטריון סף?

גישה למידע, לקוחות ומשאבים

גם תפקידים שלא מוגדרים כ"רגישים" כוללים לעיתים קרובות גישה למערכות מידע, פרטי לקוחות, מידע מסחרי או סיסמאות פנים־ארגוניות. טעות אחת, או פעולה לא ישרה אחת – עלולה לעלות ביוקר.

אחריות אישית ויוזמה – רק עם יסוד של אמון

בתפקידי שירות, ניהול לקוחות, שיווק או טיפול בכספים – נדרש מהעובד לא רק למלא הוראות, אלא גם לקבל החלטות עצמאיות. אמינות גבוהה היא תנאי לשיקול דעת נכון כשהעיניים לא תמיד עליו.

ייצוגיות של החברה כלפי חוץ

עובדים מייצגים את הארגון גם במצבים לא פורמליים – מול ספקים, לקוחות או שותפים. כל טעות בשיפוט האישי עלולה להכתים את שם החברה, ולכן נדרש רף גבוה של בגרות, שקיפות ואתיקה.

מה כולל בעצם "אמינות" בעיני מעסיקים?

יושרה אישית

עד כמה העובד פועל לפי ערכים – גם כשאין עליו פיקוח? האם הוא מדווח על טעויות, נוהג בהגינות מול לקוחות, שומר סודיות גם בלי שמזכירים לו?

יציבות והתמדה

אמינות נבחנת גם ביכולת של אדם להחזיק מעמד בתפקיד לאורך זמן, לעמוד בהתחייבויות שהוא נותן, ולא "להיעלם" ברגע שמתעוררים קשיים.

התנהלות אחראית עם משאבים

האם המועמד שומר על רכוש ארגוני, משתמש בזמן עבודה בתבונה, מבדיל בין שימוש אישי למקצועי?

דיבור מדויק ושקוף

אדם אמין ניכר גם בדבריו – לא מבטיח מה שלא יוכל לקיים, לא מציג עצמו באור מופרז, ויודע להגיד "אני לא יודע" מבלי לחשוש.

שאלות שיכולות לחשוף אמינות בראיונות

תארו מצב שבו עשיתם טעות בעבודה. איך התמודדתם?

תשובה פתוחה, מדויקת, שאינה מנסה לצבוע את הסיטואציה רק באור חיובי – מעידה על מודעות עצמית, כנות, ולקיחת אחריות.

מתי נאלצתם להציב גבול מול לקוח או מנהל?

שאלה זו בוחנת יכולת עמידה בלחץ, נאמנות לערכים פנימיים, ויכולת לשמור על מקצועיות גם בסיטואציות טעונות.

באילו מצבים בחרתם שלא לפעול לפי הוראות שקיבלתם?

כאן בוחנים האם המועמד מבדיל בין יוזמה לא אחראית לבין עמידה אתית על עקרונות. המטרה: לראות אם יש הבחנה בין "לא לציית" מתוך נוחות לבין "לחשוב בעצמו" מתוך בגרות.

מבחן אמינות – מתי הוא נדרש ומה הוא כולל?

מתי להשתמש בו?

  • בגיוס לתפקידים בעלי גישה למידע רגיש, כספים או לקוחות אסטרטגיים
  • כאשר קיים פער בין הרושם הראשוני לבין תחושת הבטן
  • בארגונים בהם נדרשת רמה גבוהה במיוחד של אמון הדדי

מה בודקים?

  • עבר פלילי או משמעתי
  • יכולת שמירה על סודיות
  • הרגלי שימוש במידע אישי ועסקי
  • כנות כללית במילוי שאלונים
  • עמדות ביחס לאתיקה ארגונית
  • זמינות להצהרה גלויה על ערכים אישיים

איך נראה התהליך בפועל?

  • שאלון מובנה הכולל התייחסות לסיטואציות אמיתיות
  • ריאיון עם איש מקצוע, לעיתים כולל שאלות ממוקדות בניתוח התנהגותי
  • הצלבת מידע עם מקורות חיצוניים (בהסכמת המועמד)
  • בדיקות רקע – תעסוקתי, אקדמי ולעיתים כלכלי

איתותים שדורשים תשומת לב – עוד לפני מבחן

אי־עקביות בפרטי קורות החיים

פערים לא מוסברים בזמנים, תיאורים מופרזים של תפקידים או תוצאות שלא ניתן לאמת בקלות – עשויים להצביע על נטייה לייפות או להסתיר.

חוסר מוכנות לדבר על כישלונות

מועמד שלא מוכן לחשוף טעויות, נטול ביקורת עצמית או מסביר כל תרחיש באופן מושלם – עלול להסתיר נטייה להסתרה או חוסר לקיחת אחריות.

שימוש בשפה עמומה או מעורפלת

ככל שהתשובות פחות קונקרטיות, פחות ממוקדות בזמן או פחות מבוססות דוגמאות – כך עולה החשש מאי־שקיפות.

התגוננות מופרזת או תגובה שלילית לשאלות ביקורתיות

אדם אמין מסוגל להתמודד עם שאלות נוקבות מבלי להרגיש מותקף. תגובות שליליות עשויות לרמז על קושי בקבלת אחריות.

איך לחזק את בדיקת האמינות לאורך זמן?

תקופת ניסיון עם יעדים ברורים

גם לאחר הקליטה, חשוב להמשיך לבחון לא רק את הביצועים – אלא גם את ההתנהלות הכללית: דיווחים, עמידה בזמנים, שיח מכבד, רגישות למידע.

משוב רציף ושיח פתוח

עובד שמרגיש שמקשיבים לו, ושיש מי שמלווה אותו – לרוב גם יתנהג בצורה שקופה יותר. קשר ישיר עם הממונה תורם להבהרת ציפיות ולמניעת שחיקה שעלולה להשפיע על אמינות.

קוד אתי ברור – ותרבות ארגונית תואמת

כשארגון מגדיר לעצמו קווים אדומים, שומר עליהם גם כלפי פנים, ומתגמל התנהגות אחראית – העובדים נוטים לאמץ נורמות דומות.

ראיונות יציאה – מקור מידע חשוב

עובדים שעוזבים את הארגון עשויים לשתף במידע חשוב לגבי דפוסי התנהגות, ערכים חבויים או סימני אזהרה שהוחמצו. חשוב לדעת להקשיב גם בשלב זה.

סיכום

בחירה נכונה של עובדים אינה מתבססת רק על מקצועיות – אלא גם על חוסן אישי, יושרה ויכולת לעמוד בלחצים מבלי לסטות מערכים בסיסיים. מועמד טוב הוא לא רק מי שיודע לדבר נכון – אלא מי שפועל נכון כשאף אחד לא מסתכל.

בין אם בוחרים להשתמש במבחן אמינות, ובין אם מסתמכים על תהליך ריאיון מעמיק – חשוב להכניס את סוגיית האמינות למרכז תהליך הגיוס. ארגונים שמבינים את ערכה – לא רק מונעים טעויות, אלא בונים יסודות של צוות שאפשר לסמוך עליו באמת.

שר הבריאות הרב בוסו במרכז "בית חם" באלעד: "מפעל חיים המעניק הצלה של ממש"

שר הבריאות הרב אוריאל בוסו ערך ביקור מיוחד במרכז "בית חם" ברחוב בן זכאי באלעד, בלווייתו של ראש העיר, הרב יהודה בוטבול. במהלך הסיור המקיף, התרשמו האורחים הנכבדים מהפעילות הענפה והמקצועית של המרכז המעניק מענה טיפולי נפשי מותאם לקהילה החרדית.

שר הבריאות הביע התפעלות עמוקה מהעבודה המסורה הנעשית במקום: "אני רואה כאן מפעל חיים מיוחד שמהווה באמת קורת גג והצלה לילדים ולמשפחות המתמודדים עם אתגרים נפשיים", אמר הרב בוסו במהלך הביקור. "בית חם מעניק מענה מקצועי ואחראי, תוך התייחסות לדחיפות הנדרשת בתחום בריאות הנפש. אתם יודעים לספק פתרונות מהירים וכוללים במיוחד, דבר שלעיתים חסר במערכת הציבורית".

השר הוסיף כי הוא מעריך במיוחד את הגישה הרגישה והמותאמת של המרכז: "היכולת שלכם להבין את הצרכים הייחודיים של הקהילה ולהציע מענה מקצועי שמתחשב במאפיינים התרבותיים והערכיים, היא משמעותית ביותר".

ראש העיר הרב יהודה בוטבול התייחס בדבריו לאתגר המיוחד שקיים בציבור החרדי בכל הנוגע לטיפול נפשי: "באף ציבור לא נעים להיחשף לצורך בטיפול נפשי, ובציבור שלנו האתגר גדול פי כמה וכמה. היכולת של בית חם לפרוץ את המחסומים האלו, להנגיש את השירותים הטיפוליים לתושבים ולאפשר להם לקבל עזרה מבלי להרגיש מחוץ לחברה – זו זכות גדולה שנזקפת לארגון".

הרב בוטבול הדגיש את חשיבות המרכז של בית חם עבור תושבי אלעד: "בעיר כמו אלעד, עם אוכלוסייה גדולה ומגוונת של משפחות צעירות, חשוב במיוחד להקפיד שכל תושב יוכל לקבל את המענה הטיפולי שהוא זקוק לו. מרכז בית חם באלעד ממלא תפקיד חיוני בהיותו כתובת מקצועית, אמינה ומותאמת לצרכי הקהילה".

במהלך הביקור, הציגו אנשי המקצוע במרכז את מגוון השירותים המוצעים, הכוללים אבחונים פסיכולוגיים, טיפולים רגשיים, הדרכות הורים, וסדנאות קבוצתיות. כמו כן, הוצג מודל העבודה הייחודי של המרכז המשלב מענה מקצועי עם רגישות תרבותית ייחודית.

המרכז בעיר אלעד, מהווה חלק מרשת מרכזי ארגון בית חם הארצית המתמחה בשירותי בריאות נפש למגזר החרדי. רשת המרכזים הייחודיים לבריאות הנפש של בית חם פיתחה לאורך השנים מומחיות בטיפול במגוון בעיות רגשיות והתנהגותיות בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים, תוך התאמת שיטות הטיפול לאורח החיים החרדי.

לסיכום הביקור, הרב אריה מונק, מנכ"ל בית חם, הודה לאורחים המכובדים: "אנו מודים לשר הבריאות הרב אוריאל בוסו ולראש העיר הרב יהודה בוטבול על הביקור החשוב והתמיכה. האתגרים בתחום בריאות הנפש בקהילה שלנו הם רבים, אך בזכות שיתוף פעולה עם גורמי המקצוע והרשויות, אנו מצליחים להגיע למשפחות רבות ולהעניק להן מענה מותאם. המטרה שלנו היא להמשיך ולהרחיב את השירותים שלנו כדי שכל משפחה הזקוקה לסיוע תוכל לקבל אותו בצורה מכבדת, מקצועית וזמינה. אנו רואים בעבודתנו שליחות של ממש – להציל נפשות, כפשוטו".

ירדן ביבס חושף: זו ההבטחה שסינוואר התחייב ולא עמד בה

במפגש ראשון עם התקשורת, ירדן ביבס, שניצל מהגיהנום בעזה, חושף פרטים מטלטלים על תקופת השבי בידי מחבלי חמאס, מתקשה להיפרד מרעייתו וילדיו שנרצחו בדם קר וליבו יוצא אל חברו הטוב, דוד קוניו, שעדיין מוחזק ברצועה.

"אנחנו היינו משוכנעים שירדן לא בחיים", מספרת שרון קוניו, אשתו של דוד, ששוחררה מהשבי עם בנותיהם. "חיינו, גדלנו פה. הוא היה הצל שלי בערך, ואני שלו. כל החוויות שלנו, הכול היה ביחד", מוסיף איתן קוניו, אחיו התאום של דוד, שמייחל לשובו.

חבר מילדות, שותף לחיים, וכעת – חסר בכאב. מערכת היחסים בין ירדן ביבס לדוד קוניו החלה כבר בכיתה א'. "בהפסקה הראשונה הלכתי וממש הצעתי לו חברות, ושאלתי אותי, אמרתי לו 'אתה רוצה להיות חבר שלי?'", משתף ירדן בריאיון לחדשות12.

דרכיהם של השניים נשזרו יחד במהלך החיים, כשדוד ליווה את ירדן ברגעים המשמעותיים ביותר. "הוא ישן איתי בחדר של המלון לפני החתונה, ליווה אותי בבריתות של הבנים שלי. זה החבר הכי טוב", מתאר ירדן בכאב.

הטרגדיה של ה-7 באוקטובר הפגישה את דרכיהם של השניים גם במנהרות עזה. לאחר שנודע לירדן על מותם של אשתו וילדיו, הוא ביקש דבר אחד בלבד – להיות עם דוד. "רציתי להיות עם החבר הכי קרוב שלי", הוא מודה. "בהתחלה פחדתי לבקש לעבור. לא ידעתי איפה הוא נמצא, עם אנשים יותר טובים, פחות טובים, אני הרי מכיר את אלה שאני איתם, אז אולי היה נכון להישאר איתם".

ההחלטה להתאחד עם דוד הצילה את חייו של ירדן, כפי שהוא מגלה: "בעצם ההחלטה לבקש לעבור אליו הצילה לי את החיים. כי אנשים שהייתי איתם נרצחו אחר כך, זה השישה מבוגרים". ששת החטופים שנרצחו בשבי והיו עם ירדן הם חיים פרי, יורם מצגר, אלכס דנציג, נדב פופלוול, אברהם מונדר ויגב בוכשטב ז"ל.

גם במעמקי החשיכה של המנהרות, ירדן ודוד ניסו לשמור זה על זה. "הוא דאג שיביאו לי כרית, הוא שלח איתם כרית בשבילי", מספר ירדן. במפגשים החטופים והנדירים שלהם במנהרות, היה "מהר חיבוק חזק, מהיר כזה ו'תמשיכו ללכת'".

אפילו יחיא סינוואר היה מעורב בסיפורם של השניים. "הוא שאל אותי, 'מה אני יכול לעשות כדי לעזור לך?' אמרתי לו, 'אני רוצה שתאשר לי להישאר עם דוד'", מספר ירדן. "הוא אמר, 'אין בעיה, אתה נשאר איתו'". למרות ההבטחה, ירדן ודוד הופרדו בהמשך.

שרון קוניו מתארת את המציאות הקשה שלה: "אין לי שגרת יום-יום, אני עדיין שם. אני, מבחינתי, חיה בשביל הבנות. אני חיה כי אני אימא שלהן ואני צריכה לדאוג להן. הן לא צריכות להרגיש על בשרן את מה שאימא עוברת. אז יש את השעות של הבוקר שאימא שמה את המסכה של 'אימא', ויש את השעות של אחר הצוהריים שאימא שמה את המסכה, והשעות של בין לבין, שבהן אני קורסת".

הכאב חודר לחיי היומיום. "אני גם לפעמים כועסת על הבנות", מודה שרון, "נניח אם פתאום יש חצי צלחת שהן לא סיימו, ואני אומרת לעצמי כאילו בראש, אבא שלכן לא אוכל. אתן לא יודעות בכלל אם בכלל הוא מקבל היום משהו לאכול".

הצל של העסקאות שלא יצאו לפועל מלווה אותם. "הנפילה היא מאוד קשה", אומר איתן. "התקווה שאתה מחזיק כשאומרים לך דבר כזה. אתה מצפה, אתה מדמיין, אתה רואה את זה קורה כבר, ופתאום בום".

דיווח: כך הגיעו המסמכים החסויים של אלי כהן לידי ישראל

שלושה ימים לאחר שלשכת ראש הממשלה דיווחה בשם המוסד, על "מבצע מורכב" שהביא לחשיפת ארכיונים מחפציו האישיים של המרגל הישראלי אלי כהן הי"ד, הערב מדווח כי הארכיון הועבר לישראל על ידי השלטון החדש בסוריה.

על פי הדיווח ברויטרס, הנהגת סוריה אישרה את העברת חפציו האישיים של אלי כהן לישראל במטרה לקדם אווירה מתונה יותר ולהעביר מסר חיובי לממשל טראמפ.

לפי גורם ביטחוני סורי, המהלך משקף את שאיפתו של א-שרע, שהעניק באופן אישי את האישור, לשפר את היחסים עם ישראל ולבנות אמון מול הנשיא האמריקאי. החפצים נתגלו על ידי כוחות המורדים לאחר נפילת משטר אסד, והפכו למשאב דיפלומטי בעל ערך.

יוזמה זו התגבשה לאחר שהמנהיגות הסורית הנוכחית זיהתה את הפוטנציאל הגלום בחפציו של המרגל הישראלי המפורסם. מקור ביטחוני בדמשק חשף בפני רויטרס כי "החפצים הוצעו בתחילה לישראל כמחווה לא ישירה של א-שרע, שרוצה ברגיעה עם ישראל ובבניית אמון מול הנשיא טראמפ".

בהתאם לדיווח, הפריטים האישיים של כהן התגלו על ידי המורדים הסוריים בעקבות המהפכה שהביאה לסיום שלטון משפחת אסד במדינה. חפצים אלה, בעלי ערך היסטורי ורגשי רב לישראל, נשקלו תחילה כקלף מיקוח אפשרי בידי ההנהגה החדשה.

"הנשיא ויועציו החליטו להשתמש בחפצים כמנוף לחץ מול ישראל", נמסר בדיווח. אולם בהמשך התגבשה הבנה בקרב ההנהגה הסורית כי שחרור הפריטים עשוי לשמש כאות רצון טוב בעל משמעות דיפלומטית. גורם המקורב למערכת הביטחון הסורית הסביר כי "א-שרע הבין שהחפצים של אלי כהן חשובים לישראל, וכי השבתם יכולה להוות מחווה דיפלומטית משמעותית".

המהלך משתלב בתמונה רחבה יותר של קשרים מתפתחים בין המדינות. סוכנות רויטרס מדווחת כי בנוסף לשיחות העקיפות המתקיימות בין ירושלים לדמשק בתיווך איחוד האמירויות, צפויים להיפתח בעתיד ערוצי תקשורת נוספים בין הצדדים.

מדובר בהתפתחות משמעותית ביחסים הדיפלומטיים באזור, כאשר השבת חפציו של אלי כהן מהווה סמל בעל משקל היסטורי ורגשי רב. הדיווח מצביע על נכונות גוברת מצד המנהיגות הסורית לקדם צעדים מעשיים לשיפור היחסים עם ישראל ולהשתלב מחדש במארג היחסים האזורי, תוך חיזוק הקשרים עם ממשל טראמפ.

עם זאת כאמור, בישראל הודיעו ביום ראשון בשם "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים", כי "במבצע חשאי ומורכב של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, בשיתוף-פעולה עם שירות עמית אסטרטגי, הובא לישראל הארכיון הסורי הרשמי על אלי כהן ז"ל, ובו אלפי ממצאים אשר הוחזקו בידי כוחות הביטחון הסורי באופן ממודר ביותר, במשך עשרות שנים.

החומרים הובאו ארצה בסמיכות זמנים מרגשת וסמלית לקראת ציון יום השנה ה-60 להוצאתו להורג ב-18 במאי 1965 בכיכר הראשית באלמרג'ה בדמשק.

הארכיון המיוחד כולל כ-2,500 מסמכים, תמונות וחפצים אישיים ומקוריים שרובם ככולם נחשפים בפעם הראשונה. חומרים אלו נאספו על ידי המודיעין הסורי לאחר תפיסתו בינואר 1965 וכוללים הקלטות ותיעוד מתיקי החקירה של אלי כהן ז"ל ושל גורמים עימם היה בקשר, מכתבים בכתב ידו לבני משפחתו בישראל, תמונות מפעילותו בזמן שליחותו המבצעית בסוריה, וחפצים אישיים שנלקחו מביתו לאחר לכידתו.

בחפציו האישיים נמצאו המפתחות לדירתו בדמשק, דרכונים ותיעוד מזויף בהם עשה שימוש, ותמונות רבות מתקופת פעילותו החשאית בסוריה, בהן תיעוד של אלי כהן ז"ל עם בכירי צבא וממשל סורים. כמו-כן, ברישומים הרבים שנמצאו בפנקסים והיומנים שנאספו מביתו על ידי המודיעין הסורי, היו בין היתר, גם משימות שקיבל מהמוסד לביצוע בחשאיות, בהן בקשה לבצע מעקב אחר מטרה ומשימה להבאת מודיעין על בסיסי צבא סוריים בקונטרה.

גם המסמך המקורי של גזר הדין וההחלטה להוציאו להורג אותר בין המסמכים הרבים. במסמך זה קבע בית המשפט לאפשר לר' הקהילה היהודית בדמשק, הרב ניסים אנדבו ז"ל, ללוות את אלי כהן ע"פ המסורת היהודית.

מבין התיקים הרבים שאותרו בארכיון, נמצא גם תיק עב כרס כתום שכותרתו 'נדיה כהן'. מעיון בתיק עולה, כי שירות המודיעין הסורי סקר את כלל הפעילות שהגברת כהן קידמה למען שחרור בעלה מהכלא הסורי, לרבות המכתבים הרבים ששלחה למנהיגים בעולם, ולנשיא סוריה בקריאה לשחרורו.

מתקפה חריפה על היועמ"שית שפועלת שוב נגד לומדי התורה

טרם פתיחת שנת הלימודים הבאה, הדרג הפקידותי הבכיר בממשלה קבע כי פעוטות שאבותיהם אברכים החייבים בשירות צבאי, אך אינם מתייצבים לגיוס יועברו לתחתית רשימת הממתינים למסגרות יום מסובסדות.

המשמעות המעשית של ההחלטה עלולה להותיר רבים מילדי האברכים אלה ללא מקום במסגרות המפוקחות, נוכח המחסור הידוע במקומות פנויים והביקוש הגבוה למעונות בתמיכה ממשלתית.

על פי הדיווח ב-"כאן חדשות", הייעוץ המשפטי לממשלה מעורר סערה חדשה לאחר שקבע כי ילדים למשפחות אברכים, שלא התגייסו לצה"ל, אינם זכאים לעדיפות בקבלה למסגרות חינוכיות מפוקחות לגיל הרך. ההחלטה התקבלה לאחר שמשרד העבודה פנה בבקשה להנחיות לקראת קביעת הקריטריונים לשנת הלימודים הקרבה. בתגובה, קבעו המשנים ליועצת המשפטית לממשלה עמדה חד-משמעית לפיה לא ניתן להעניק עדיפות לילדי אברכים שנמנעים מגיוס חובה.

הנימוק המרכזי להחלטה מתבסס על עיקרון משפטי בסיסי: אין לאפשר הטבות הנובעות מהתנהלות שאינה חוקית. במילים אחרות, ההורים שאינם מצייתים לחוק הגיוס לא יוכלו לזכות בהטבות ציבוריות כתוצאה מאי-ציות זה.

משמעות הדבר בשטח היא פשוטה אך מרחיקת לכת: במעונות היום בהם מספר המבקשים עולה על מספר המקומות הפנויים (מצב נפוץ במרבית המסגרות), ילדי האברכים יישארו, ככל הנראה, מחוץ למערכת. זאת לאור העובדה שמדובר במשאב ציבורי מוגבל שהביקוש לו עולה בהרבה על ההיצע.

ההחלטה המשפטית מצטרפת לסדרת צעדים שננקטו בשנים האחרונות בהקשר לסוגיית גיוס החרדים והמשתמטים משירות צבאי, נושא המצוי במחלוקת חברתית ופוליטית עמוקה בחברה הישראלית.

בתגובה להחלטה, עו״ד שלום נגר יו״ר ארגון חלמי״ש יוצא במתקפה חריפה נגד היועמ"שית ואומר כי מדובר בהחלטה גזענית: "החלטת היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה הערב להטיל סלקציה על ילדי אברכים בקבלה למעון אינה רק אפליה, אלא גם ביטוי לגזענות העומדת מאחורי ביטול הסבסוד. זו החלטה שכולה רוע.

מניעת כניסת ילד למעון, אף במחיר מלא, כאשר על פי החוק הוא זכאי להעדפה, היא אכזריות בלתי נתפסת שיש לה השלכות חמורות על עתידו. זהו צעד שנראה כמונע ממניעים אידיאולוגיים מפלים יותר מאשר שיקולים ענייניים של צדק ושוויון. זה החלטה שמתקבלת מתוך שנאה ורדיפה יחד ומשמעותה להשאיר את הילד החרדי ללא מעון.

אנו נפעל בכל הכלים המשפטיים לעצור את העוול שזועק לשמיים ואת הרדיפה המתמשכת כלפי הילד החרדי״.

ב-140 רגעים: במשרד ירושלים מסכמים – הילולת רשב"י תשפ"ה

השבוי ששוחרר משחזר: "פגשתי את סינוואר – ישנתי ברחוב"

מפגש מטלטל התקיים בין עידן אלכסנדר, שחזר לחיק משפחתו לאחר תקופה ממושכת בשבי חמאס, לבין יואב גלנט, מי שכיהן כשר הביטחון. הפגישה נערכה ביוזמת הוריו של אלכסנדר, שהיו בקשר הדוק עם גלנט לאורך תקופת השבי של בנם.

במהלך המפגש שפרטיו נחשפו בחדשות 12, שאל גלנט את אלכסנדר כיצד הצליח לשמור על תקווה במהלך תקופת המאסר המתמשכת בידי החמאס. הניצול השיב בכנות: "ידעתי שהחברים שלי מגולני נלחמים מעליי בשבילי והייתי חייב לשרוד למענם". הוא הוסיף בנחישות: "עכשיו אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לשחרר את כולם".

אלכסנדר תיאר את תנאי המחיה הבלתי אנושיים שחווה: "עברתי שבי קשה. עברנו בין עשרות מקומות, ישנו בדירות, במסגדים ואפילו ברחוב. באחת הפעמים לא הספקנו לעבור בין מקום למקום אז ישנו ברחוב בסמטה – בלי שאף אחד ישים לב". מדבריו עולה כי טולטל בין אתרי מחבוא מגוונים – ממנהרות תת-קרקעיות ועד אוהלי פליטים, כשבכל המקומות הללו התקיימו בתנאים מחפירים.

בשיחות עם משפחתו, חשף אלכסנדר כי נאלץ להתקיים על מי ים ולחם מזוהם, מה שהוביל לירידה דרמטית של כ-20 קילוגרמים ממשקל גופו. הוא תיאר את התקופה כ"שנה של גיהינום". יתרה מכך, העיד כי במנהרות התת-קרקעיות שררו טמפרטורות גבוהות מאוד בקיץ, עד כדי כך שפחיות השימורים התפוצצו שוב ושוב מהחום הבלתי נסבל.

אחד הרגעים המסוכנים ביותר שחווה אלכסנדר היה כאשר הועבר בעגלה רתומה לחמור דרך שוק הומה אדם ברצועת עזה. אלכסנדר היה רעול פנים בעת המעבר, כשלצידו נמצא מחבל מארגון חמאס שהתחפש לאישה, כך נחשף בחדשות 12.

אלכסנדר סיפר גם על מפגשים מפתיעים במהלך שהותו בשבי. לדבריו, הוחזק לצד בכירים בארגון חמאס, ביניהם מנהיג הארגון יחיא סינוואר. בנוסף, חלק מתקופת השבי בילה יחד עם החייל החטוף נמרוד כהן, שלדבריו היה מקור תמיכה עבורו למרות מצבו הנפשי הקשה של כהן, שסבל מדיכאון עמוק וטראומה לאחר שהיה עד לרצח חבריו באירועי ה-7 באוקטובר. אלכסנדר אף העביר מידע למשפחתו של כהן בעקבות פגישה שקיים עמה לאחר שחרורו.

אלכסנדר גם סיפר כי הוחזק בחלק מהתקופה יחד עם החטוף מתן צנגאוקר, וכי הביא ממנו אות חיים. אירוע דרמטי נוסף התרחש כשבועיים לפני שחרורו, כאשר חיל האוויר הפציץ מנהרה באזור מקום הימצאו, ואלכסנדר ניצל בנס.

באופן מפתיע, במהלך תקופת שביו אלכסנדר נחשף לתכני תקשורת. הוא צפה בשידורי טלוויזיה בערבית, שם ראה הצהרות של אישי ציבור ישראלים, בהם גלנט. רגע משמעותי במיוחד עבורו היה כאשר המחבלים הראו לו תמונה של הוריו בפגישתם עם הנשיא דונלד טראמפ באוהל הרבי מלובביץ', בציון יום השנה לאירועי ה-7 באוקטובר. באמצעות תמונה זו הבין אלכסנדר כי משפחתו נאבקת למען שחרורו בזירה הבינלאומית.

השגריר האקבי: "היחסים בין וושינגטון לירושלים איתנים מתמיד"

קבלת פנים מרשימה נערכה ביום שלישי לכבודו של שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, ביוזמתם של הרשות לניירות ערך ומשרד האוצר. במעמד בכירי הכלכלה הישראלית, העביר השגריר מסר נחרץ בנוגע ליחסי המדינות: "לכל מי שאומר שדרכיהן של ישראל וארה"ב נפרדות, שיש קונפליקט ביניהן או שהן מתרחקות אחת מהשנייה, אני אומר: זה לא מה שקורה. הדבר היחיד שהופרד באיזור הזה של העולם הוא הים האדום, כשמשה חצה אותו לשניים כדי לאפשר לבני ישראל לעבור."

הנציג הדיפלומטי האמריקאי הגיע לאירוע "בשם הידידות והכרת התודה", כפי שהגדיר זאת, והוסיף תפילה אישית ש"אלוקים יחצה שוב את הים האדום ויאפשר לחטופים לחזור הביתה". האקבי הדגיש את טיב היחסים בין המדינות: "אנחנו שותפים, אנחנו לא רק בעלי אינטרסים שמשתפים פעולה לקידום האינטרסים האנוכיים שלהם. ישראל היא לא רק שותפה עסקית שלנו, אנחנו גם מרוויחים מהעוצמה הכלכלית של ישראל."

השגריר הביע התפעלות מיכולת ההתמודדות של המשק הישראלי בתקופת החירום, במיוחד נוכח "הלחץ הבינלאומי, ובכנות, על רקע הטירוף הבינלאומי" כלשונו.

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, חלק באירוע את הערכתו כי "התקופה הקרובה תהיה שיא חדש ביחסים שבין ישראל לארה"ב: שותפות כלכלית שתביא עוד השקעות ועוד שיתופי פעולה, מהלכים אזוריים שיציבו את ישראל כמרכז אסטרטגי המחבר בין המזרח התיכון, אירופה ואסיה ותשתית רעיונית של חיבור בין מסורת לחדשנות וחירות".

סמוטריץ' תיאר את האקבי כ"ידיד אמת" של ישראל, לא רק כנציג רשמי של מדינתו. הוא הצביע על כך שהשקל התחזק מאז פרוץ המלחמה כעדות ל"הבעת אמון בינלאומית בעוצמה של החברה הישראלית, ביציבות המדינית שלנו, ובמדיניות הכלכלית שאנחנו מובילים". לדבריו, "הבורסה הישראלית סיפקה תשואות מהגבוהות בעולם… המשקיעים מבינים טוב יותר מפוליטיקאים ופרשנים והם מאמינים בישראל ובעתיד המהיר המצפה לה. והם צודקים."

ספי זינגר, העומד בראש הרשות לניירות ערך, שיתף את הנוכחים בחשיבות הקשרים הכלכליים הבינלאומיים: "אחד הגורמים המרכזיים לעוצמתו של שוק ההון הישראלי הוא האינטגרציה העמוקה שלו עם השווקים הגלובליים, ובמיוחד עם שוק ההון האמריקאי. הקשרים הפיננסיים בינינו עמוקים ואיתנים." זינגר שיתף בחוויותיו ממפגש אחרון עם גורמי השקעה בארה"ב, שהתרשמו במיוחד מכך שמדד ת"א-125 השיג תשואה של כ-30% במהלך 2024, "כמעט כמו מדדי S&P 500 והנאסד״ק… הישג מרשים במיוחד, לאור העובדה שהוא התרחש במהלך המלחמה הקשה והמורכבת ביותר בתולדות ישראל." המסר שהעביר למשקיעים היה ברור: "אל תשקיעו בישראל רק מתוך אהבה. השקיעו בה כי זו השקעה טובה."

באירוע נכחו מקבלי החלטות בכירים מעולם הכלכלה והפיננסים, ביניהם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, מנכ"ל משרד האוצר אילן רום, מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, מנהלת רשות התחרות מיכל כהן, הממונה על רשות שוק ההון עמית גל, ובכירים מהמגזר הפרטי כמו מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן, מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון וצבי סטפק מבית ההשקעות מיטב-דש.

שר האוצר ציין כי הגיע לאירוע ישירות מטקס הלוויה בהר הרצל, שם ליווה למנוחות את יוסף יהודה חיראק הי"ד, שנפל יום קודם לכן בפעילות צבאית בעזה. סמוטריץ' הזכיר כי רק לפני יומיים נפגשו הוא והשגריר האקבי עם חמיו של חיראק, יהודה אליהו, שמשמש כראש מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון.

הרמטכ"ל לשעבר נגד רונן בר: "לא העביר התראה למלחמה"

הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, נפגש לאחרונה עם הורים שכולים שילדיהם נפלו בקרב בכיסופים ביום שמחת תורה ושוחח עמם על האירועים הקשים.

בהקלטות שנחשפו הערב (ג) בחדשות 12, הלוי מודה בכישלון, מסביר את הערכות המודיעין השגויות, ומתייחס למסמך "חומת יריחו" שפוענח באופן לקוי. בין הסוגיות המרכזיות בשיחות: טענות על התעלמות ממידע מודיעיני קריטי, ויכוח על האם המתקפה הייתה באמת הפתעה, והאשמות חריפות כלפי בכירי מערכת הביטחון. "אנחנו לא מחרטטים ולא מסבנים אתכם, אנחנו אומרים אמת כואבת", אמר הלוי למשפחות.

הרמטכ"ל לשעבר אמר כי "מהיום הראשון של המלחמה, בהערכת המצב הראשונה אמרתי: 'צהל נכשל ואני כמפקדו נכשלתי'. גם אחרי הרבה מאוד זמן, יש לנו אחריות", הבהיר הלוי. כאשר הורים שכולים הטיחו בו האשמות על ניתוק ממציאות השטח, השיב הרמטכ"ל לשעבר: "אנחנו לא מנותקים, אנחנו נמצאים שם הרבה מאוד. בתוך הדבר הזה, אני אומר לכם של שלוש מילים: מתקפה רחבה בהפתעה. הנחות שנים היו".

דבריו אלה נתקלו בהתנגדות נחרצת מצד ההורים השכולים. "אבל זה לא היה בהפתעה, סליחה. למה להגיד הפתעה? המלחמה הזאת לא הייתה הפתעה. ידעו מזה, נקודה. למה לחרטט?" מחה אחד מהם. אחר הוסיף: "זה מלחמה לא בהפתעה, מלחמה בהזמנה".

בהתייחסו למסמך המפורסם "חומת יריחו", הסביר הלוי כיצד המידע לא הגיע לכל הגורמים הרלוונטיים: "אנחנו מקבלים בשתי נקודות זמן, שנים אחורה, את המידע. הוא מגיע לאזורים מסוימים, אך לא לכל המקומות – לא מרוע לב ולא מהסתרה. הוא לא מגיע לכל המקומות, כי מי שמקבל אותו ושופט אותו רואה בו אמירה של חמאס, אידיאולוגיה או חלום שלהם".

הרמטכ"ל לשעבר פירט על ארבע הפתעות מרכזיות, כולל "הפתעת הניידות": "כשהם באים לתגבר, הם נתקלים בדרך באופנועים ובטנדרים שעוברים את קו היישובים. הם ממקמים לנו מארבים בדרך והניידות הזו מאפשרת להם מהירות מאוד גבוהה שמאוד מקשה על ההתמודדות שלנו". ההפתעה הרביעית, לדבריו, הייתה האכזריות: "אלפי נוח'בות התארגנו מחצות הלילה והפתיעו אותנו בשש וחצי בבוקר".

הלוי הסביר את תהליך קבלת ההחלטות בלילה שלפני המתקפה: "יש בלילה סימנים מחשידים שעולים. אלה סימנים שחלקם גדול מהם הופיעו גם בעבר". לדבריו, בבדיקות שנעשו הופיעו "סימנים מרגיעים", וההסברים למצב כללו: "חמאס בלחץ", "חמאס עורך תרגיל", או האפשרות שחמאס מתכנן "לעשות במרחב הגבול ירי נ"ט או צליפה, אך הסבירות לכך נמוכה מאוד".

בשיחה עלתה סוגיית הנגדת מיחידה 8200 שהתריעה על הפשיטה המתוכננת. "גם שם (במקרה של אזהרת הנגדת), כשבדקנו, אפשר היה בדיעבד לטפל יותר טוב בדברים", אמר הלוי. "היא מאוד מקצועית ומאוד אסרטיבית, לא משתיקים אותה בקלות. גם היא, לצערי הרב מאוד, לא אומרת לנו: 'מחר מלחמה או בשבוע הבא'. היא מסמנת משהו שנראה לה שינוי במחלוקת".

מחלוקת חריפה נוצרה כאשר אחד ההורים ציין שראש השב"כ רונן בר טען בשיחה פרטית שהעביר התרעה לגורמים הרלוונטיים על מתקפה משמעותית בשעה 1:30 בלילה. תגובת הלוי הייתה נחרצת: "אני אומר לך בצורה חדה מאוד, חד משמעית: אני לא יודע למה רונן מתכוון, אבל שום התראה על מתקפה משמעותית לא התקבלה. לחלוטין לא".

ההורים גם תהו כיצד נערך טקס פרידה מכובד לראש אמ"ן אהרון חליוה למרות כישלונו. "עם כל מה שקרה עשיתם לו טקס פרידה והודיתם לו מאוד על השירות שלו, ועל התפקיד שבו הוא נכשל", אמר אחד מהם. הורה אחר הוסיף: "תודה רבה, הוא צריך לשבת בכלא".

בהתייחסו לתפיסת הביטחון שקדמה לאירועי אוקטובר, הודה הרמטכ"ל לשעבר: "גם כחברה, גם במדיניות וגם בתפיסת הביטחון, היינו בגישה שאם אפשר להאריך את השקט, זה בסדר". אחד ההורים הגיב: "מזוודות של 50 מיליון דולר שנתנו להם את התשתיות, זה מדיניות של שקט. שקט תמורת כסף".

בתגובה לפרסום, מסר דובר צה"ל: "צה"ל מקיים תחקירים עמוקים ונוקבים ומקפיד להציג אותם למשפחות השכולות ולקהילות העוטף. אלה מפגשים כואבים ומורכבים ויש להם חשיבות רבה מאוד לכל הנוכחים בהם. צה"ל מתחקר מתוך מחויבות למשפחות השכולות, החטופים ולציבור כולו".

Hide picture