חודש: מאי 2025

משלחת המשא ומתן הישראלית הבכירה שנשלחה לדוחה חוזרת להתייעצויות בתל אביב לאחר שבוע של מאמצים דיפלומטיים שלא הניבו תוצאות. במקביל, אישרה ממשלת ישראל פעם נוספת את המתווה האמריקני להחזרת החטופים שהוצע על ידי שליח הנשיא טראמפ.

בלשכת ראש הממשלה אישרו היום כי הקבינט המדיני-ביטחוני הסכים ליוזמה האמריקנית המבוססת על הצעתו של שליח הנשיא טראמפ, ויטקוף, להשבת השבויים והנעדרים הישראלים. המתווה הועבר לאחרונה לידי חמאס דרך המדינות המתווכות, אולם הארגון טרם השיב בחיוב ועדיין מחזיק בעמדתו המסרבת.

"ישראל מסכימה להצעה האמריקנית להשבת החטופים, המבוססת על מתווה ויטקוף. ההצעה זו הועברה לאחרונה לחמאס באמצעות המתווכות, אך עד-כה הוא ממשיך לדבוק בסרבנותו" נכתב בהודעה הרשמית. בעקבות כך, "לאחר כשבוע של מגעים קדחתניים בדוחה, צוות המו״מ הבכיר ישוב ארצה להתייעצות, ובדוחה יישארו בשלב זה דרגי עבודה".

יציאת המשלחת הישראלית לקטר התרחשה על רקע ביקורו של נשיא ארה"ב טראמפ במדינות המפרץ, אך לאחר שלא נרשמה התקדמות משמעותית בשיחות, התקבלה ההחלטה להחזיר את הנציגים הבכירים להתייעצויות בתל אביב.

מקורות דיפלומטיים מסרו כי למרות העדר פגישות משמעותיות בין הצדדים בימים האחרונים, הוחלט על הותרת חלק מהמשלחת הישראלית בדוחה. צוות זה כולל פקידים בדרגות ביניים, בעוד שבכירי המשלחת – ביניהם ממונה השבויים והנעדרים גל הירש – ישובו לישראל. מקור ישראלי בכיר הגדיר את השארת המשלחת בקטר כ"מהלך של 'מראית עין'" בלבד, מכיוון שמשלחת חמאס עדיין שוהה במדינה, וכי המהלך נעשה גם בעקבות מסר שהתקבל מהממשל האמריקני.

עם זאת, חשוב לציין כי הדיפלומטיה המהותית בתיק השבויים מתנהלת במישרין בין שליח הנשיא טראמפ, ויטקוף, לבין ראש הממשלה נתניהו והשר דרמר – תוך עקיפת הנציגים הישראלים שנשלחו לדוחה. במקביל, מתנהל דיאלוג עקיף בין וושינגטון לחמאס דרך המתווכים.

מקורות בירושלים מעריכים כי למרות המבוי הסתום הנוכחי, המאמצים הדיפלומטיים צפויים להימשך בערוצים שונים בימים הקרובים, במטרה לקדם את העסקה שאושרה על ידי הקבינט הישראלי.

הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר קיים היום (שלישי) הערכת מצב וסיור שטח ברצועת עזה עם מפקד פיקוד הדרום, אלוף יניב עשור, מפקד אוגדה 98, תת-אלוף גיא לוי ומפקדים נוספים.

במהלך הביקור שיגר הרמטכ"ל איום לחמאס לדבריו ״חמאס ישלם את מחיר סרבנותו – הוא ייתקל בעוצמת אש, נרחיב את התמרון, נכבוש שטחים נוספים, נטהר ונשמיד את תשתיות הטרור עד להכרעתו. אנו מגנים על עצמנו ולשם כך עלינו לתקוף״ עוד הוסיף כי ״לחמאס יש אופציה אחת והיא לשחרר את חטופינו. אם יהיה הסכם – צה״ל ידע להתאים את פעילותו בהתאם לכך״

לסיום אמר כי "צה״ל פועל כל העת בהתאם לערכי צה״ל, לחוק ולמשפט הבין לאומי, תוך שמירה בלתי מתפשרת על ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. כל אמירה המטילה דופי בערכיות פעולותינו ובמוסריות לוחמינו – היא משוללת יסוד״.

מחלוקת חריפה התגלעה היום (שלישי) בתוך מפלגת השלטון, כאשר שר הביטחון ישראל כ"ץ וחבר הכנסת עמית הלוי, נקלעו לעימות פומבי סוער. במוקד המחלוקת עומדת ההתנגדות של הלוי לאסטרטגיה הצבאית הנוכחית במסגרת מבצע "מרכבות גדעון".

הלוי, חבר סיעת הליכוד, הביע הסתייגות מהתוכנית המבצעית החדשה בטענה כי היא לא תשיג הכרעה אמיתית מול חמאס, ואף עלולה לאפשר לארגון הטרור להמשיך ולשלוט ברצועת עזה. עמדה זו הובילה אותו להימנע מהצבעה עם הקואליציה בנושא הארכת צווי גיוס מילואים (צווי 8), צעד שהכעיס את שר הביטחון.

בתגובה לביקורת של כ"ץ, הגיב הלוי בחריפות: "אין לי ציפיות ממי שמציב בשורה אחת אותי ואת יאיר גולן – שהפך את חיילי צה"ל לפושעי מלחמה נאצים". תגובה זו באה לאחר ששר הביטחון העביר מסר לפעילי הליכוד בקבוצות תקשורת פנימיות של המפלגה.

בהודעתו לפעילי המפלגה, קבע כ"ץ באופן נחרץ: "דין הלוי כדין גולן – לא אאפשר לאף אחד לפגוע בחיילי צה"ל". השוואה זו בין חבר מפלגתו לבין יאיר גולן, יו"ר מפלגת העבודה הנמצא באופוזיציה, נתפסה כצעד חריג במיוחד בפוליטיקה הישראלית.

שר הביטחון ציין כי קיים שיחה עם הלוי, ככל הנראה במסגרת ישיבות ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. בעקבות השיחה, טען כ"ץ כי גילה אצל הלוי "בורות מוחלטת וחוסר הבנה לגבי שיטות הלחימה העוצמתיות שמופעלות כעת בידי מפקדי וחיילי צה"ל – ללא מגבלה מגורם כלשהו – בהתאם למדיניות אותה גיבשתי".

המחלוקת המקצועית הפכה אפוא לעימות פוליטי חריף, כאשר ברקע עומדת התנגדותו של הלוי להארכת צווי גיוס המילואים, צעד שהיה אמור לקבל את תמיכת כל חברי הקואליציה. הסירוב של הלוי להצביע עם הקואליציה נבע מהתנגדותו העקרונית לתוכנית המבצעית החדשה ולאופן ניהול המערכה נגד חמאס.

במהלך הצהרה לתקשורת שמסר היום (שלישי), שיתף שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, את הערכתו המדאיגה לגבי המשבר המתפתח בסוריה, לצד התייחסות להתקדמות במשא ומתן הגרעיני עם איראן. "הערכתנו למעשה היא שממשלת המעבר נמצאת במרחק של שבועות, לא חודשים, מקריסה אפשרית ומלחמת אזרחים מלאה עם מאפיינים אפים, ולמעשה פיצול של המדינה", הזהיר רוביו בדבריו. הערכה זו משקפת דאגה הולכת וגוברת בוושינגטון לגבי היציבות השברירית בסוריה.

הבכיר האמריקאי הדגיש את המורכבות של המצב הדיפלומטי באזור, בציינו כי "אין לנו שגרירות בסוריה, היא פועלת מטורקיה". למרות זאת, הוא הבהיר את מחויבות ארצות הברית: "אנחנו צריכים לעזור להם, אנחנו רוצים לעזור להם להצליח. האלטנרטיבה היא מלחמת אזרחים בהיקף מלא וכאוס שתיצור אי יציבות באזור."

רוביו פירט את אסטרטגיית הסיוע האמריקאית, באומרו: "אנחנו נאפשר לאנשינו בשטח לעבוד עם פקידים מקומיים לגבי החלטות על מה שהם צריכים אם זה עזרה הומניטרית או באכיפת חוק". בהתייחס לביקורת על החלטת ממשל ביידן להקל בסנקציות על המשטר הסורי ועל זהות מנהיגיה החדשים של סוריה, הגן רוביו על המהלך: "זה לגמרי מונע מביטחון, זה לא מאנשי ממשלת המעבר, אנחנו לא חושב שהם יפגעו בנו אבל יש אלמנטים אחרים. אם מכניסים אנשים פנימה, אנחנו צריכים לדעת להוציא אותם."

שר החוץ האמריקאי הדגיש את החשיבות האזורית של היציבות בסוריה, באומרו: "אם אתם מסתכלים על ההיסטוריה של האזור, אם סוריה לא יציבה האזור לא יציבים." הוא התייחס גם לשינויים הצפויים בחודש דצמבר הקרוב, אך בחר להקל את המתח באמצעות הומור, בהתבדחו על כך שמנהיגי הממשלה החדשה "לא עברו את בדיקת הרקע של FBI."

רוביו סיכם את עמדת ארצות הברית בגישה פרגמטית: "הצד השני, אם נדבר איתם יכול להיות שזה יסתדר, אם לא נדבר – זה בטוח לא יסתדר.

יו"ר מפלגת העבודה, יאיר גולן, יצא היום בהצהרה נחרצת שנועדה לחדד ולהבהיר את עמדתו הפוליטית הנוקבת. בהודעה לתקשורת שהדהדה בכל הזירה הפוליטית, סירב גולן להתנצל על דבריו הקודמים, תוך הדגשת הקו המבחין בין ביקורת על הממשלה להערכה עמוקה לצה"ל.

"אמרתי הבוקר שאנחנו מדינה שפויה שלא הורגת ילדים", הדגיש גולן, "כששרים בממשלה הזו חוגגים מוות והרעבה של ילדים, חייבים לומר את זה. אני התייחסתי אך ורק לממשלה הכושלת ביותר בתולדות ישראל – לא לצה״ל". הוא הוסיף בחריפות: "ממשלה שאומרת שאפשר להפקיר חטופים וצריך להרעיב ילדים, זו ממשלה שנשמעת כמו דובר חמאס".

בהצהרה שהפכה למתקפה פוליטית גלויה, תקף גולן את השרים הבכירים, וטען כי "ממשלה שמדברת על פצצת אטום בעזה, היא לא ממשלה יהודית, והיא בטח שלא ציונית". הוא הדגיש את מחויבותו העמוקה לצה"ל, תוך דחיית טענות של פוליטיקאים כמו סמוטריץ' ובן גביר.

המסר העיקרי של גולן היה ברור: "חובה עלינו לשמור על צה״ל ועל לוחמיו מפני הממשלה המסוכנת הזו". הצהרה זו ממצבת אותו כמי שמבקש להציב קו אדום מוסרי בשיח הציבורי הישראלי.

אהוד ברק יצא היום בהגנה נחרצת על יאיר גולן, לאחר הצהרותיו המסעירות בנוגע לניהול המלחמה. בפוסט שפרסם, תיאר ברק את גולן כ"איש אמיץ, וישיר", תוך הבעת תמיכה מלאה בו על אף הביקורת הציבורית העזה.

"אילו הייתי צריך לצאת הלילה לפשיטה או מחר למסע פוליטי נוקשה, הייתי מעדיף אותו לצידי, על פני כל מחרפיו ומגניו מהשעות האחרונות", כתב ברק. הוא הדגיש כי למרות שהיה עדיף שגולן יבחר מילים אחרות, כוונתו ברורה – ביקורת על ההנהגה הפוליטית ולא על הלוחמים עצמם.

כזכור, יאיר גולן אמר בראיון שהעניק לכאן חדשות: "מדינה שפויה לא מנהלת לחימה נגד אזרחים, לא הורגת תינוקות כתחביב ולא שמה לעצמה מטרה של גירוש אוכלוסיה". הצהרה זו עוררה סערה ציבורית נרחבת, שאליה נחלץ עתה ברק להגן על גולן.

דיוני המשא ומתן נקלעו למבוי סתום. לאחר שמשלחת המגעים הישראלית בדוחא נותרה ללא התקדמות משמעותית. מקור בהנהגת חמאס טען בשיחה עם עיתון קטארי כי לא התקיימו שיחות עם המתווכים המצריים והקטאריים מזה מספר ימים.

ראש ממשלת ישראל צפוי הערב לכנס את הקבינט, שבסופו יוכרע גורל המשלחת. אחת האפשרויות הנשקלות היא החזרת חלק מהמשלחת לישראל, תוך השארת צוותי עבודה מצומצמים בדוחא. במקביל, נמשך מבצע 'מרכבות גדעון' של צה"ל, מה שמעצים את המתח הדיפלומטי.

ראש ממשלת קטאר מוחמד א-ת'אני יצא בביקורת חריפה כנגד ישראל, בטענה כי "שיחות המו"מ בשבועות האחרונים לא הובילו לשום מקום בעקבות פערים מהותיים בין הצדדים". הוא הוסיף: "ציפינו להפסקת הטרגדיה לאחר שחרור עידן החטוף אלכסנדר, אך ישראל פתחה בגל תקיפות חסר תקדים שגבה את חייהם של מאות חפים מפשע".

המהלכים הנוכחיים מעמידים בספק את המאמצים הבינלאומיים להשגת הפסקת אש, כאשר כל צד ממשיך להציב תנאים מקדימים הנראים בלתי מתפשרים.

מתקפה שיטתית של מעטפות חשודות מטילה צל כבד על בניין הכנסת. היום נרשם אירוע חדש כאשר מעטפה עם תכולה חשודה נשלחה ללשכתו של שר הדתות מיכאל מלכיאלי, מה שהוביל להפעלה מיידית של נוהלי ביטחון מחמירים.

לפני כן, שר הבריאות אוריאל בוסו ממפלגת ש"ס חווה אף הוא אירוע דומה, כאשר מעטפה חשודה הגיעה ללשכתו. האירועים החוזרים מעוררים דאגה בקרב חברי הקואליציה, אשר בחודשים האחרונים נתקלו בסדרה של משלוחים מאיימים.

בין הנמנים שרים וחברי כנסת בולטים, ביניהם השר בן גביר, ח"כ אבי מעוז, סגן השר אלמוג כהן, וח"כ יצחק קרויזר ממפלגת עוצמה יהודית. משמר הכנסת נערך לטיפול באירועים, תוך העברת המידע המלא למשטרת ישראל.

בחלק מהמקרים הוטל צו איסור פרסום, מה שמעצים את תחושת המסתורין סביב המתקפות. הרשויות טרם חשפו את מקור האיומים, והחקירה נמשכת במלוא העוצמה.

בצל לחץ צבאי מתמשך, מצאו עצמם אלפים מתושבי ח'אן יונס אתמול בבריחה מבוהלת לאזור אל-מוואסי, השטח המוגדר על-ידי ישראל כ"אזור הומניטרי". הנחיות מעורפלות יצרו בלבול נרחב, כאשר תושבים נאבקים להבין את משמעות ההוראות ואת גורלם העתידי.

הזעם הציבורי התפרץ ברשתות החברתיות, עם ביקורת גוברת כלפי חמאס. "משתמשים באזרחים כמגנים אנושיים", זעקו תושבים ברשתות החברתיות. רבים מהעקורים הביעו תחושת ייאוש עמוקה, כאשר אחד מהם הטיח: "הם רוצים להבריח אותנו לים".

תחושת חוסר האונים הועצמה לנוכח העובדה שאזור אל-מוואסי כבר מלא ואינו מסוגל לקלוט את המוני הנמלטים. התושבים מצביעים על הפער העמוק בין ההצהרות הרשמיות למציאות השטח, כאשר ריכוז הסיוע במתחמים מסוימים מחריף את תחושת הנואשות.

ברקע המשבר, צפויות היום כ-90 משאיות סיוע לעבור לרצועה, צעד שמעורר תקווה זהירה בקרב האוכלוסייה המקומית. הביקורת כלפי חמאס ממשיכה להתעצם, במיוחד לאור הפינוי הנרחב של צה"ל באזור ח'אן יונס.

הקבינט הממשלתי בראשות בנימין נתניהו נקט בצעד דרמטי וחשוב בזירה הבינלאומית, תוך חידוש זרימת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. ההחלטה, שעוררה תגובות מעורבות, התקבלה לאחר לחצים בינלאומיים משמעותיים ודאגה מהמצב ההומניטרי באזור.

נתניהו הסביר כי בעלות בריתה של ישראל הביעו דאגה מהמצב ההומניטרי בעזה והיו מודאגות מ"תמונות של רעב המוני". האו"ם, מצידו, תיאר את חידוש הסיוע כ"טיפה בים" לאחר כמעט שלושה חודשים ללא כניסת סיוע לרצועה.

העיתוי המדויק של ההחלטה התרחש בסמיכות לביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במדינות המפרץ הערביות, שבמהלכו הביעו מנהיגי האזור את רצונם בסיום הלחימה בעזה. טראמפ התחייב לעזור לאנשים "הרעבים" בעזה, תוך הזרמת מאות מיליארדי דולרים מצד מנהיגי המפרץ.

מקורות מדיניים מעורים דיווחו על שינויים אפשריים ביחסי ארה"ב-ישראל. הנשיא טראמפ נראה "מודאג ממצוקתם של הפלסטינים בשטח", ואף דווח כי הוא "אפילו לא אהב" את נתניהו, שעשה קריירה של התנהלות מול נשיאי ארה"ב מאז ביל קלינטון. אולם הבית הלבן הכחיש את הדיווחים שטראמפ שינה את יחסו כלפי ישראל.

במקביל, חמאס ממשיך להתמודד עם ביקורת נרחבת מצד תושבי רצועת עזה, תוך דיווחים על תגובות אלימות מצד פעילי הארגון כלפי מתנגדים. מקור בהנהגת הארגון טען כי המשלחת הישראלית בדוחה לא קיימה שיחות משא ומתן עם המתווכים המצריים והקטאריים מאז שבת.

לאחר החלטת ממשלת בריטניה על השעיית המו״מ להסכם הסחר וסנקציות נגד מתנחלים. זאת לאחר שישראל לא מכניסה לטענתה מספיק סיוע הומניטרי לרצועת עזה. בהודעה שהוציא משרד החוץ הגיב בתקיפות על ההחלטה, "המנדט הבריטי הסתיים לפני 77 שנים בדיוק. לחצים חיצוניים לא יסיטו את ישראל מדרכה במאבקה על קיומה וביטחונה נגד אויבים הפועלים להשמדתה"

בהודעה נכתב "גם לפני ההודעה מהיום – הנושא כלל לא קודם על ידי הממשלה הנוכחית בבריטניה. מעבר לכך, ההסכם הוא לתועלת הדדית של שתי המדינות. אם בשל אובססיה אנטי-ישראלית ושיקולים פוליטיים פנימיים מוכנה ממשלת בריטניה לפגוע בכלכלה הבריטית זאת החלטה שלה".

"הסנקציות נגד המתיישבים ביהודה ושומרון תמוהות, אינן מוצדקות ומצערות במיוחד כשהן ננקטות כשישראל אבלה על קורבן נוסף של הטרור הפלסטיני – צאלה גז ז״ל, שנרצחה בדרכה לחדר הלידה, והרופאים עדיין נאבקים על חיי תינוקה בבית החולים".

כזכור, בריטניה הטילה סנקציות על מספר ארגונים ואנשי ימין בהם דניאלה וייס, תנועת נחלה וקבוצת ליבי. בנוסף ממשלת בריטניה הקפיא את המו"מ על הסכם סחר חופשי חדש עם ישראל, השגרירה חוטובלי זומנה לשיחה.