"סיכוי קלוש למדינה פלסטינית שיחפשו מדינה מוסלמית אחרת"

המרחב המדיני במזרח התיכון נמצא בנקודת מפנה דרמטית, לאחר שמייק האקבי, שגריר ארצות הברית בישראל, הביע עמדה חדשה וברורה באשר לאפשרות הקמתה של מדינה פלשתינית. בריאיון מקיף שהעניק בריאיון לעיתון בלומברג, סימן האקבי את הקץ למדיניות האמריקאית המסורתית, תוך הבהרה כי הסיכוי להקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון נראה כיום קלוש במיוחד.

"אלא אם כן יקרו דברים משמעותיים שישנו את התרבות, אין מקום לכך", אמר האקבי, תוך שהוא מטיל ספק בהתממשות תרחיש כזה בעתיד הנראה לעין. השגריר אף העלה אפשרות חלופית: חיפוש אחר שטח במדינה מוסלמית אחרת, במקום להתעקש על השטחים הקיימים.

בהתייחסו למצב בעזה, תלה האקבי את מלוא האחריות לסכסוך בארגון חמאס, בהדגישו את הצורך בשחרור מיידי שלהחטופים כתנאי לסיום המשבר. גישה זו משקפת את העמדה האמריקאית הנחרצת כלפי הארגון.

בנושא האיראני, הבהיר השגריר את עמדת הממשל האמריקאי באופן חד-משמעי: אין כל כוונה להתיר לאיראן להגיע להסדר גרעיני. "הנשיא הבהיר שיש גבול לסבלנותו כלפי איראן, הוא לא רוצה טבח. אבל הוא גם הבהיר עוד יותר שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, שהם לא הולכים להעשיר ושהם הולכים לפירוק מוחלט".

באשר לאפשרות תקיפה צבאית נגד איראן, השאיר האקבי את כל האופציות פתוחות, בהצהירו כי "שום דבר לא מונח על הפרק" – מהלך דיפלומטי המותיר מרחב תמרון למדיניות האמריקאית.

"יש התקדמות משמעותית בסוגית החזרת החטופים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס היום (שלישי) בסרטון שפרסם לכמה מנושאי הליבה שעל סדר היום הציבורי. בנושא החטופים אמר נתניהו: "יש התקדמות משמעותית, אבל מוקדם לנטוע תקוות. אנחנו פועלים ללא הרף, כל הזמן, גם בשעות האלה. אני מקווה שנוכל להתקדם לעסקה." על רקע התפתחויות אלו, צפוי ראש הממשלה לקיים הערב הערכת מצב ביטחונית.

נתניהו התייחס גם לתקיפת חיל הים הישראלי בתימן הבוקר: "זו הייתה תקיפה ישראלית נוספת בתימן, הפעם מחיל הים, כל הכבוד להם."

בנוגע למשבר חוק הגיוס והחשש מבחירות, אמר נתניהו: "כרגע יושבים טובי האנשים ומנסים להביא לחוק טוב למדינת ישראל. חוק טוב זה אומר שאנחנו מכבדים את לומדי התורה, אנחנו לא מבזים את לומדי התורה, זה ערך של עם ישראל לדורותיו, ומנגד אנחנו גם פועלים להביא לגיוס מאוד גדול".

לבסוף, התייחס נתניהו לביקורו של נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, וכינה אותו "ידיד אמת של ישראל".

ברקע הדברים, זימן ראש הממשלה את יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין, לפגישה בלשכתו הערב בניסיון לגשר על הפערים בנושא חוק הגיוס. בעקבות הזימון, ביטל אדלשטיין פגישה שתוכננה עם ארגוני המילואים.

במבנה חמאס: צה"ל חיסל מחבלים שהתחזו לנשים

כוחות צה״ל בפיקוד הדרום ממשיכים לפעול בהכוונת אגף המודיעין ושב"כ נגד ארגוני הטרור ברחבי רצועת עזה, במסגרת מבצע "מרכבות גדעון".

במהלך פעילות של צוות הקרב של חטיבת גבעתי, זיהו הכוחות שני מחבלים שהתחזו לנשים, כאשר סחבו שקים ממבנה צבאי ששימש את ארגון הטרור חמאס לקידום מתווי טרור נגד אזרחי מדינת ישראל. לאחר הזיהוי, לוחמי צוות הקרב של חטיבת גבעתי הכווינו כלי טיס שתקף וחיסל את המחבלים.

בפעילות נוספת של כוחות צוות הקרב של חטיבת גבעתי, אותרו אמצעי לחימה בהם קני משגרים, ששימשו את ארגון הטרור חמאס והיוו איום על כוחות צה"ל ואזרחי מדינת ישראל.

במהלך היממה האחרונה, חיל האוויר תקף עשרות מטרות צבאיות ברצועת עזה. בין המטרות שהותקפו: מחבלים, מבנים צבאיים, מנהרות, מחסני אמצעי לחימה ותשתיות צבאיות ששימשו את ארגון הטרור חמאס.

תיעודים ראשונים מתקיפת חיל הים בנמל חודידה בתימן

דובר צה״ל חושף תיעודים ראשונים מתקיפת שייטת 3 בנמל חודידה. צה״ל תקף הבוקר באמצעות ספינת טילים של חיל הים מטרות של שלטון הטרור החות׳י בנמל חודידה שבתימן.

כזכור בפעם הראשונה מתחילת המלחמה חיל הים הישראלי ביצע תקיפה בנמל חודיידה שבתימן, כלי תקשורת המזוהים עם המורדים החות'ים דיווחו כי הנמל בעיר הותקף פעמיים.

לאחר מכן דובר צה"ל אישר כי ספינות טילים של חיל הים תקפו מטרות בנמל "בתגובה לתוקפנות שלטון הטרור החות׳י לעבר מדינת ישראל". לדבריו "הנמל שהותקף משמש להעברת אמצעי לחימה ומהווה דוגמה נוספת לשימוש ולניצול הציני של שלטון הטרור החות'י של תשתיות אזרחיות לקידום פעולות טרור".

התקיפה בוצעה לאחר שדובר צה"ל בערבית פרסם הודעת אזהרה חריגה הנוגעת לשלושה נמלים ימיים בתימן: חודיידה, ראס עיסא וא-סאליף. בהודעה נאמר: "עקב השימוש של החות'ים בנמלים, עליכם להתפנות מהמקום עד הודעה חדשה".

שני מחבלים חוסלו לוחמי צה"ל נפצעו בניסיון חטיפת נשק

כוחות צה״ל, שב״כ ומג״ב החלו הלילה (ג') במבצע לסיכול טרור בקסבה בשכם שבחטיבת שומרון. עד כה נסרקו יותר מ-250 מבנים, נעצרו שישה מבוקשים ואותרו והוחרמו נשק מאולתר מסוג ׳קרלו׳ ואמצעי לחימה נוספים.

בעת בידוק חשודים, שני מחבלים ניסו לחטוף את נשקו של אחד הלוחמים בכוח שפעל במרחב. כתוצאה מניסיון חטיפת הנשק נפלטו מספר כדורים, שגרמו לפציעתם של לוחם צה"ל באורח בינוני ושלושה לוחמי צה"ל באורח קל. הכוח הגיב בירי לעבר המחבלים וחיסל את שניהם. הלוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי בבתי החולים, משפחותיהם עודכנו.

במסגרת פעילות צה״ל בצפון השומרון, כוחות צה״ל הפועלים בטולכרם שבחטיבת אפרים איתרו והשמידו אמש (ב׳) מצבור של מטעני השלכה שנועדו לפגוע בכוחות צה"ל. בפעילות נוספת במרחב טולכרם שני מבוקשים נעצרו ונשק מאולתר מסוג ׳קרלו׳ אותר והוחרם.

מתחילת השבוע במרחב חטיבת מנשה וכחלק ממבצע ׳חומת ברזל׳, נעצרו בהכוונה מודיעינית של שב״כ ארבעה מבוקשים, הוחרמו ארבעה נשקים, שני מטענים הושמדו והוחרמו יותר מ-100,000 שקלים של כספי טרור.

מיילי: "לא ניכנע לביקורת המשתפת פעולה עם הברבריות"

במסגרת ביקורו הרשמי במדינת ישראל, התקבל נשיא הרפובליקה הארגנטינאית, חאווייר מיילי, ביום שלישי על ידי נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, בבית הנשיא בירושלים. לצד הנשיא הארגנטינאי נכחו מזכ"לית הנשיאות, קארינה מיילי; שר החוץ, חררדו ורטהיין; ושגריר ארגנטינה בישראל, אקסל ווהניש.

במהלך הפגישה הדגישו שני ראשי המדינות את מצבן המעולה של היחסים הבילטרליים בין ארגנטינה לישראל. הנשיא הרצוג אמר: "העם בישראל הוא עם שאינו שוכח. נזכור לעד את האומץ והגבורה של חאווייר מיילי, אשר העז להגן על זכותה של ישראל להגן על עצמה לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. היחסים הבילטרליים בין ישראל לארגנטינה מצויים בשיא היסטורי, ואני בטוח כי נמשיך לחזק את הקשרים בינינו."

הנשיא מיילי מצדו חיזק את מחויבות ממשלתו למדינת ישראל ולמאבק בטרור: "הידידות בין המדינות והעמים שלנו היא עמוד תווך מדיני של ממשלתי. כעם, אנו רוצים לעמוד איתנים לצדכם בימים קשים אלה. לא ניכנע לביקורת שמקורה בפחדנות או בשותפות עם הברבריות."

הנשיא הארגנטינאי דרש גם את שחרורם המיידי של האזרחים הארגנטינאים שנחטפו על ידי חמאס והדגיש את תפקידה של ישראל כמצפן מוסרי בעתות משבר:

"אנו ממשיכים לדרוש את השבתם הבלתי מותנית של ארבעת הארגנטינאים שעדיין בשבי, וכן של כלל החטופים שנמצאים בידי ארגון הטרור חמאס. ישראל, בסירובה להיכנע לטרור, מהווה כיום מגדלור המאיר את דרכה של החירות והמחויבות לציוויליזציה. גם ארגנטינה, בדרכה שלה ובאמצעות סדר היום שלה להגנת החירות, מבקשת להאיר באותו כיוון."

"העולם זקוק לשיתוף הפעולה שלנו כדי להפיץ אור ולהרחיק את החושך. אני בטוח שביקור זה יהווה נקודת מפנה בחיזוק הידידות בין ארגנטינה לישראל." הפגישה הוגדרה על ידי שתי המשלחות כמשמעותית ביותר, ומהווה פרק חדש בחיזוק מערכת היחסים האסטרטגית בין המדינות.

החוק שימנע מבנקים לשתף פעולה עם סנקציות זרות

לאחר ההודעה של ממשלת בריטניה על סנקציות אישיות נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’, הודיעה סגנית יו״ר הכנסת ח״כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) כי תקדם כבר בישיבת ועדת שרים הקרובה את הצעת החוק שהגשה על ידה ושנועדה למנוע מבנקים וגופים פיננסיים בישראל לפגוע באזרחי ישראל בעקבות סנקציות שהוטלו עליהם על ידי מדינות זרות.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי התאגידים הבנקאיים בישראל לא יוכלו לשלול שירותים מאזרחים ישראלים רק בשל הופעתם ברשימות סנקציות זרות, כל עוד אין הפרה ישירה של החוק הישראלי או של הסנקציות עצמם. בכך נענית הצעת החוק למציאות שבה, לדברי סון הר מלך, “בנקים בישראל ממהרים לאמץ משטרי סנקציות שאינם תקפים בישראל, בשל תאבון סיכון נמוך ורצון לרצות גורמים זרים, גם במחיר פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות של אזרחים ישראלים”.

ח”כ לימור סון הר-מלך, יוזמת החוק אמרה ״הזהרתי מההתחלה שאם נשתוק כאשר הסנקציות מוטלות על מתיישבים ופעילים, האירופאים יקבלו תיאבון ויטילו את הסנקציות גם כלפי סמלי שלטון. הגיע הזמן לשים סוף למדיניות שבה אזרחי ישראל הופכים לכלי ניגוח פוליטי בידי ממשלות זרות ובנקים ישראלים מפחדים מהם. הסנקציות לא נעצרות, הן רק מתפשטות, והיום ראינו זאת שוב. מדינת ישראל היא מדינה ריבונית, ואנחנו נחוקק חוק שיגן על אזרחיה״.

דובר צה"ל: "נעשו טעויות בהסברה על חלוקת הסיוע בעזה"

ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה בראשות ח"כ משה טור פז התכנסה לדיון בנושא הסברה במלחמת חרבות ברזל. יצוין כי עד כה קיימה הוועדה 11 דיונים בנושא, כאשר הדיון הראשון התקיים כבר ב-24.10.23. בתאריך 11.8.24, כתב יו"ר הוועדה דאז, ח"כ גדעון סער מכתב לראש הממשלה בנוגע לתקציבי הסברה. מאז מאי 2024 קוראים ראשי הוועדה למינוי ראש מערך הסברה במקומו של מושיק אביב.

יו"ר הוועדה, ח"כ טור פז אמר בפתח הדיון: "התחושה בציבור הישראלי וגם מעבר לים היא שאין לישראל הסברה אפקטיבית. הייתי בשובע שעבר בוושינגטון והדברים משם נראים יותר מגרוע ממה שהם נראים מכאן."

גל אילן, ראש תחום בכיר אסטרטגיה והסברה במערך ההסברה: "תפקידו של מערך ההסברה הלאומי הוא תכלול תיאום והנחיית מדיניות ההסברה על מנת לייצר לגיטימציה לאינטרסים והפעולות של מדינת ישראל.

דיווחנו כאן בעבר על פעילות חסרת תקדים של המערך, ובהיקפים שהגיעו ל-7 מיליארד נחשפים ברחבי העולם. הרבה מההסברה היא ללא חתימה כמו הפעלה של משפיענים בחברה האזרחית במדינות היעד, פרסום מטורגט בכפוף לכללים, ועוד

בהקשר למבנה, מינויים, איושים ותקינה, אני לא יכול להתייחס כאן, אני הגורם המקצועי. נכון להיום אין מינוי לראש מערך הסברה כשנה, מנהל מטה ההסברה לא מונה גם תקופה ארוכה יותר. במטה ההסברה יש שמונה תקנים פעילים ויש לנו חוסרים. כרגע אין לי בשורה בהקשר הזה."

יעקב ליבנה, סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ: "מה שאנחנו עושים זו מלחמה על התודעה. משרד החוץ קיבל תקציב של מעל חצי מיליארד ₪, ליתר דיוק 545 מילון ש"ח שכולם נועדו למאמץ ההסברתי. מרגע שאושר התקציב לפני חודשיים התחלנו לנצל את התקציב על פי תכנית מסודרת, בצורה שתשנה את המצב המדיני והצורה בה העולם ראה אותנו.

הסכום הוא המון ביחס למה שעמד לרשותנו בעבר אבל אנחנו צריכים להשוות מול מה שאנחנו מתמודדים. למשל רק בקמפוסים בארה"ב הושקעו 6 מיליארד דולר בחמש שנים האחרונות מצד גורמים לא ממש ידידותיים וזו רק דוגמה אחת. כלומר מדובר במאמץ שיטתי כדי לערער את הדברים הכי בסיסיים של הקיום שלנון, להפוך כל אמת לשקר עד כדי הכחשת מה שקרה ב7.10. אנחנו מתמודדים מול דברים שחשבנו שחלפו מהעולם מבחינת רמת השנאה והאנטישמיות.

אתגר גדול הוא שככל שהזמן חולף, אנשים שכחו או היה להם נוח לשכוח את המתקפה הפראית של ה7.10, אחד הדברים הבסיסיים שאנחנו עושים מידי יום זה להזכיר מה קרה ב7.10 וזה נמצא במוקד המאמץ. יש כמה רגליים מרכזיות לשימוש בתקציב – משלחות, קמפיינים והסברה רכה."

אל"מ אביחי אדרעי, דובר צה"ל בשפה הערבית: "אנחנו מגיעים לכאן אחרי שני אירועים אחד טוב והשני הרבה פחות טוב. הראשון הוא נושא הדיווחים ממרכזי חלוקת המזון. נעשו הרבה טעויות, כולן בתום לב, לקח לנו זמן לבדוק את האירועים והעבודות ואז התנפלנו על האירוע.

יש לנו פק"ל של ניהול משברים שנכתב בדם ויש צורת טיפול ברורה, באירוע הזה היה לנו קושי בווידוא כל הפרטים לפני שאנחנו מכחישים. יצאה הודעה ראשונית שמטרתה לטעת ספק, ובינה לבין ההודעה המסכמת חלפו הרבה שעות, לא כי נרדמנו אלא כי לקח הרבה זמן לגבש את התמונה, יכול להיות שהיינו צריכים להוציא הודעת ביניים.

חשיפת פייק ההרעבה מבחינת התקשורת הערבית, יש כלי תקשורת שפתחו עם זה מהדורות והאשימו את חמאס בהרעבת האוכלוסייה ויש כאלה שהתעלמו לחלוטין. זו פוליטיקה מזרח תיכונית. יש פה נקודות שליליות ויש גם נקודות חיוביות. הפקנו הרבה מאוד לקחים, עובדתית קרו משברים בימים שלאחר מיכן אבל אל שמעו עליהם כי הם נוהלו נכון.

מהצד החיובי, האירוע של המשט מבטא שיתוף פעולה מאוד יפה בין כלל הגופים. מי שצילמה את התמונה הייתה מדובר צה"ל שהייתה עם הכוחות והיא הופצה על ידי משרד החוץ. גם האירוע של בית החולים האירופאי, אין טוב ממראה עיניים ולכן דובר צה"ל לקח כתבים לבית החולים, אתה עומד בפתח המיון ורואה את הפתח למנהרה. זה תרם המון לסוגיית השימוש של חמאס בבתי חולים לצרכי טרור."

ראש לע"מ, ניצן חן: "ניצחון בשדה הקרב ההסברתי בשגרת מלחמה הוא לא בנוק-אווט אלא בנקודות, ושתי הדוגמאות של אל"מ אדרעי אלה שתי דוגמאות פנטסיות איך הגופים משפרים תוך כדי תנועה. יש שני תנאים מצטברים שאם בהם אנחנו טובים אין לי ספק שההסברה הישראלית תראה אחרת. אחד זה תיאום בין הגופים והשני הוא מידיות התגובה."

יו"ר הוועדה, ח"כ טור פז אמר בסיכום: "האתגר הוא ענק אבל אסור לנו להרגיש שהוא חסר תכלית. אנחנו צריכים לנצח גם בהסברה. אני מברך על היכולת להודות בטעויות, לצערי אני שומע את זה מעט מידי כאן בכנסת. הוועדה קוראת לממשלה לקיים דיון ממקוד בנושא ההסברה ולהחלטת ממשלה בנושא חלוקת הסמכויות בנושא ההסברה, הוועדה תעיין בדו"ח המבקר שיצא בנושא ותקיים מעקב יחד עם הוועדה לביקורת המדינה."

ממשלת בריטניה תטיל סנקציות על בן גביר וסמוטריץ'

ה"טיימס" הבריטי דיווח היום (שלישי) כי ממשלת בריטניה מתכוונת להטיל סנקציות על השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ועל שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. ליוזמה הבריטית צפויות להצטרף קנדה, אוסטרליה וניו זילנד, ובנוסף לסנקציות הכלכליות, יוטלו גם איסורי כניסה למדינות אלה. על פי הדיווח, הסנקציות יוטלו בשל התבטאויות ומדיניות של השרים:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צוטט כמי שאישר את הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית וניהל קמפיין נגד מתן סיוע הומניטרי לעזה. הוא אף אמר כי "אפילו גרגר חיטה לא ייכנס לאזור המלחמה" וכי "עזה תוחרב לחלוטין". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר צוטט באומרו כי "עלינו לעודד הגירה. לעודד את ההגירה מרצון של תושבי עזה".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב לדיווח בחריפות במהלך חנוכת היישוב החדש מצפה זיו בהר חברון: "לא יכול להיות תזמון טוב מזה. התגובה הטבעית תהיה גם מעשית, אבל התגובה המילולית היא בוז לספר הלבן. בריטניה כבר ניסתה פעם אחת למנוע מאיתנו ליישב את ערש מולדתנו ולא ניתן לה לעשות את זה שוב, אנחנו נחושים בע"ה להמשיך ולבנות".

גם השר איתמר בן גביר הגיב בחריפות: "עברנו את פרעה, נעבור גם את קיר סטארמר. בוז לספר הלבן!.

תשלומי הפיצויים שולמו לעסקים באיחור – הזמן מרכיב קריטי

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם הצהריים (שלישי) דוח מקיף שבוחן היבטים אזרחיים הנוגעים לטבח השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל: טיפול הממשלה ביישובי הצפון והסיוע לעסקים הקטנים.

מדובר בלקט דוחות שלישי במספר העוסק בהיבטים אזרחיים, כאשר במקביל נמצא משרד מבקר המדינה בעיצומה של הכנת דוחות ביקורת גם על הדרג המדיני והדרג הצבאי בעשרות נושאים הנוגעים לכשלי חרבות ברזל.

בדוח העוסק בסיוע לעסקים קטנים מציין המבקר אנגלמן כי היו ליקויים בנושא, לרבות העדר גיבוש תוכנית כלכלית. לדבריו, חלק ניכר מתשלומי הפיצויים שולמו באיחור לבעלי העסקים הקטנים, וזאת למרות שהזמן הוא מרכיב קריטי לעסקים.

בעל עסק בתחום הנדל"ן, שהמחזור השנתי שלו גבוה מ-2.1 מיליון שקל, סיפר לאנשי המבקר כי חווה ירידה של יותר מ-25% בהכנסותיו בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023. הוא הגיש בנובמבר 2023 תביעה לרשות המיסים במסלול הכלל-ארצי באמצעות מייצג. אך עד אפריל 2024 הוא לא קיבל כל פיצוי ונאלץ לקחת הלוואות חוץ-בנקאיות והלוואות גישור מהבנקים כדי להחזיק מעמד.

מבקר המדינה קבע בדוח כי על ראש הממשלה כיושב ראש הקבינט, ושר האוצר, בתפקידו כממלא מקום יושב ראש הקבינט, לכנס את הקבינט החברתי-כלכלי כדי לבצע בקרה שוטפת אחר אפקטיביות תוכניות הסיוע הכלכליות לעסקים, לרבות בכל הנוגע לעסקים קטנים, ולפעול בהתאם לשם מתן מענה הולם לעסקים אלו; כל זאת בראי התמשכות המלחמה והפגיעה הכלכלית בעסקים, בפרט באזורי קווי העימות.

המבקר מוסיף בדוח כי על שרי הכלכלה והאוצר להנחות את משרדיהם להפיק לקחים מתוכניות הסיוע לעסקים קטנים ולברר מהי התמיכה הנדרשת לעסקים קטנים, בפרט מאזורים שפונו ובאזורים הסמוכים לאזורי לחימה.

בדוח מפרט המבקר את הנתונים לגבי מספר העסקים ולגבי הסיוע ולבסוף כותב כי: "בנובמבר 2023, בעקבות סיורים שערכתי במלונות המפונים ושיחותיי עם מפונים מהצפון ומהדרום, ובהם בעלי עסקים שנפגעו, שלחתי מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, עם ליקויים מידיים שיש לתקן בתחום האזרחי, לרבות העדר גיבוש תוכנית כלכלית על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הדוח על העסקים הקטנים העלה כי חלק ניכר מתשלומי הפיצויים שולמו לעסקים רק לאחר חודשיים וחצי לכל הפחות מפרוץ המלחמה, וחלקם אושרו רק במהלך ביצוע הביקורת".

אנגלמן מוסיף כי, "הזמן הוא מרכיב קריטי עבור תושבי הצפון ובעלי העסקים הקטנים. על ראש הממשלה ושר האוצר לגבש תוכניות רלוונטיות ולהוציאן לפועל בהקדם האפשרי".

דו"ח מבקר המדינה: הממשלה כשלה במתן מענה לתושבי הצפון

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם הצהריים (שלישי) דוח נרחב העוסק בהיבטים אזרחיים הנוגעים לטבח השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל: טיפול הממשלה ביישובי הצפון והסיוע לעסקים הקטנים. מדובר בלקט דוחות שלישי במספר העוסק בהיבטים אזרחיים מתפרסם ברקע המשך מלאכת המבקר לעריכת ביקורת מקיפה בהיבטים הביטחוניים והמדיניים.

בדוח שעוסק בסוגיית תושבי הצפון, כותב המבקר אנגלמן כי העיכוב המתמשך בגיבוש מדיניות ממשלתית לטיפול ביישובי קו העימות ובתושביהם במשך חודשים שבהם התנהלה מלחמה בצפון, הוא ליקוי יסודי בטיפול הממשלה בתושבים, אשר רבים מהם חוו סבל ניכר בשעה שהיו מנועים מלשהות בבתיהם או שהיו נתונים תחת אש, ובהבטחת המענה הנדרש לקראת חזרת תושבים ליישוביהם.

המבקר אנגלמן מדגיש כי "תוצאה קשה זו מונחת בראש ובראשונה לפתחו של משרד ראש הממשלה והעומד בראשו, ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו, ומנכ"ל המשרד לשעבר יוסי שלי, אשר לא ביצעו את המשימות המרכזיות שהוטלו על המשרד בשתי החלטות הממשלה – ביצוע מלא של מתווה הסיוע המיידי ליישובי קו העימות בצפון, וגיבוש מתווה ארוך טווח לשיקום יישובים בצפון, לרבות היערכות לקראת חזרת התושבים המפונים לבתיהם". המבקר מציין כי ראש מטה היישום אליעזר (צ'ייני) מרום, אשר כיהן בתפקיד זה במשך חמישה חודשים, לא הצליח להשלים משימות אלה.

כמו כן, מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר על שלא גיבש הצעת החלטה בדבר הקצאת תקציב למימון מתווה ארוך טווח לשיקום הצפון בתוך 90 יום, כנדרש על פי החלטת הממשלה ממאי 2024, וכן על שלא פעל בשיתוף מטה היישום להשלים גיבוש תוכנית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח הצפון אשר תכלול שימושים, יעדים ומדדים ולוחות זמנים לביצוע בתוך 60 יום, בהתאם להחלטת הממשלה מאוקטובר 2024 – לשם הצגתה בממשלה. זאת ועוד, גם במועד סיום הביקורת התוכנית בכללותה לא גובשה ולא הוגשה לאישור, הגם שהתקציב לנושא שוריין במסגרת תקציב 2025 ובנומרטור לשנים הבאות. היה מצופה כי הממשלה תקבל עדכון על הדחיפות המתבקשת, מיד לאחר שהתברר לאגף התקציבים כי חל עיכוב בביצוע הפעולות הנדרשות לצורך השלמת תוכנית רב-שנתית.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו להבטיח פעולה רצופה וסדירה של ועדת השרים שבראשותו לעניין שיקום ופיתוח הצפון, לצורך קידום מדיניות כלל-ממשלתית ומערכתית בנושא פיתוח הצפון וכן לצורך הסרת חסמים ויישוב מחלוקות בין-משרדיות במסגרת ביצוע החלטת הממשלה.

המבקר ממליץ לשר במשרד האוצר, ח"כ זאב אלקין, המופקד בין השאר על שיקום יישובי הצפון במאמץ משולב עם כלל  משרדי הממשלה, לפעול בנחישות כדי להבטיח ביצוע מהיר ואפקטיבי של החלקים שנותרו לביצוע בהחלטת הממשלה ממאי 2024 – והשלמת מתווה רב-שנתי מפורט לשיקום ולפיתוח של הצפון על פי החלטת הממשלה מאוקטובר 2024. זאת, תוך פירוט התקציב לביצוע התוכנית ומקורותיו, ובהתחשב במרחק היישובים מהגבול ובצורכיהם הייחודיים של יישובי קו העימות. כמו כן, מומלץ כי השר יפעל לקיים מנגנון למעקב אחר יישום החלטות הממשלה האמורות וידווח על היישום לממשלה או לוועדת שרים.

מבקר המדינה ציין כי "ההשלכות של החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל על מאות אלפי תושבי הצפון הן חסרות תקדים בהיקפן, עוצמתן ומשכן. במבחן התוצאה ולאורך תקופה ארוכה מאז פרוץ המלחמה הממשלה כשלה במתן המענה הדרוש. תושבי מדינת ישראל, משעה שנקלעו למשבר חמור ומתמשך במערך חייהם, ראויים היו למענה ממשלתי איכותי ויעיל יותר מזה שלו זכו".

קרעי: "אפילו אם בג"ץ יפסול נמנה יועמ"ש מטעמנו"

שר התקשורת שלמה קרעי התבטא היום (שלישי) בחריפות נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ואף רמז כי הממשלה תמנה יועץ משפטי מטעמה גם אם בג"ץ יתערב וימנע את הליך הפיטורין. הדברים נאמרו בראיון ל"קול ברמה", בו התייחס קרעי למגוון נושאים שעל סדר היום, בהם חוק הגיוס והאפשרות לבחירות.

קרעי לא השאיר מקום לספק בנוגע לעמדתו כלפי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. "אנחנו נדיח את גלי בהרב מיארה", הצהיר השר, "נמנה יועמ"ש חדש. אם בג"ץ יפסול ויהיה משבר חוקתי – שיהיה".

בהמשך דבריו, התייחס קרעי ליחסים בין הממשלה למערכת המשפט: "אנחנו לא נערי בג"ץ. תהיה יועמ"שית אחת שתעבוד עם יצחק עמית ודפנה ברק-ארז, ויהיה יועמ"ש אחר זה שהממשלה תעבוד איתו". בכך, רמז השר כי גם אם בג"ץ יתערב וימנע את פיטוריה של בהרב-מיארה, הממשלה תמנה בכל זאת יועץ משפטי אחר שיעבוד מטעמה.

לגבי משבר חוק הגיוס והחשש מהליכה לבחירות, הביע קרעי אופטימיות זהירה: "אני לא חושב שהכנסת תתפזר בחודש הקרוב. נמשיך לפחות עד מושב החורף. אני מקווה שהצעת החוק לפיזור הכנסת לא תעבור גם בקריאה טרומית, זה עלול לתת ליועמ"שית הזדמנות לתקוע מקלות בגלגלים".

השר התייחס גם לחוסר הגמישות לכאורה מצד יו"ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, בסוגיית חוק הגיוס: "כל בר דעת מבין שיש ניסיון מצד משפטנים וגורמים בסביבתו להפיל את הממשלה. אני מקווה שהוא יתעשת ואם לא, לא אלמן ישראל. אני הצעתי להחליף אותו, ותוך שבועיים אפשר לסיים את החוק".

לדברי קרעי, "בליכוד יש רצון להעביר את החוק. הוא חשוב להכרה בערך לימוד התורה, וגם לצורכי הביטחון. יש הסכמות, ויש יעדי גיוס טובים"

המשגיח הצדיק הגר"ב פינקל: "זה המגן שלנו להינצל מכל המחלות ותאונות"

בימים אלו, נערכים 93 יתומים, חתנים וכלות, לרגע המרגש של חייהם, בו יזכו להיכנס תחת החופה ולהקים בית נאמן בישראל. לצד הציפייה והתקווה לזכות להקים דורות של זרע ברך ה', הם חיים בחשש כבד: כיצד יצליחו לעמוד בהוצאות הרבות של החתונה?

לכולם קשה לחתן ילדים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר על יתומים. בהוראת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, הקימו ב'ועד הרבנים' קרן מיוחדת, שתסייע להכניס לחופה את 93 היתומים המתחננים וזועקים לעזרתנו.

שלושת גדולי עולם שליט"א התכנסו למען נישואי 93 יתומים הנכנסים לחופה חסרי כל והאצילו ברכות על כל התורמים.

תורמים עכשיו וזוכים לחתן 93 יתומים המתחננים לעזרתנו

עמוד ההוראה, מרן הגאון הגדול רבי נפתלי נוסבוים שליט"א אמר כי "הצדקה הכי מעולה לתרום לאלמנות ויתומים ויזכו לביטול כל הגזירות מעליהם ולפרנסה ברווח".

עמוד צלותהון דישראל, מרן הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס שליט"א בירך את התורמים: "יזכו לנחת יהודי אמיתי מכל צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם עד ביאת גואל".

המשגיח הצדיק. מרן הגאון הגדול רבי בנימין פינקל שליט"א התבטא כי "יש פה 93 יתומים שהם כמנין מג"ן זה המגן שלנו להינצל מכל המחלות ותאונות".

יחד, חתמו שלושת גדולי ישראל שליט"א על מכתב מיוחד, שטר הישועות, אותו יקבלו התורמים סך 10 ₪ בלבד עבור כל יתום: "זכות הגדולה ביותר היא לתרום לנישואי 93 יתומים הנכנסים לחופה חסרי כל ומספרם כמנין מג"ן – שֶׁהֵם הַמָגֵן שֶׁלָנוּ ושל כל ישראל להינצל מכל הצרות והמחלות".

"ובעז"ה אבי היתומים ללא כל ספק בוודאי יברך אתכם מידה כנגד מידה, שתזכו לראות ישועות גלויות ונחת מכל יוצאי חלציכם עד סוף כל הדורות ובניכם יצליחו בישיבות ותעשו שמחה בביתכם ויהיה לכם פרנסה בנקל וברווח".

התורמים סכום של 20 ₪ עבור כל יתום, יקבלו בנוסף את בקבוק מיוחד של 'יין הברכה' אותו בירך במיוחד עבור תורמי 'ועד הרבנים', לקרן 93 היתומים המתחתנים בימים אלו, מרן הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס שליט"א.

זעקתם של 93 היתומים עולה השמימה, ואנחנו לא יכולים להתעלם מכך. כולנו תורמים עכשיו ומסייעים להם להתחתן בכבוד.

תורמים עכשיו וזוכים לחתן 93 יתומים המתחננים לעזרתנו

מרן הגרמ"ה הירש יוצא למסע גיוס כספים לישיבת סלבודקא

מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש נכנס כעת למעונו של מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו לקבל ברכת "צאתכם לשלום" לקראת נסיעתו לארה״ב לטובת גיוס כספים עבור ישיבת סלבודקה.

המסע של מרן הגרמ"ה הירש יוצא לדרך שבוע לפני המסע המיוחד לטובת 'קרן עולם התורה' שאמור לצאת לדרך בשבוע הבא, בראשותו של מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו. עם תום המסע לטובת ישיבת סלבודקא, צפוי מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש להצטרף למסע קרן עולם התורה.

לידי 'המחדש' הגיע תמלול השיחה בין שני המנהיגים.

מרן הגר"ד לנדו: בהצלחה. כל הדברים הטובים.

הגרמ"ה הירש: ניפגש באמריקה.

מרן הגר"ד לנדו: ניפגש.

מרן הגרמ"ה: אם ירצה השם.

מרן הגר"ד לנדו: בלי נדר – כל טוב.

מרן הגר"ד לנדו: הנסיעה שלי תהיה ישר ללוס אנג'לס.

Hide picture