חודש: אפריל 2026

צה"ל תקף לפני זמן קצר מבנים בשימוש צבאי ששימשו את ארגון הטרור חיזבאללה ברחבי דרום לבנון. לפי הודעת דובר צה"ל, המבנים שהותקפו שימשו את ארגון הטרור לקידום מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ומדינת ישראל, תחת הכותרת: "צה"ל תקף מבנים צבאיים ששימשו לקידום מתווי טרור של ארגון הטרור חיזבאללה". בצבא מדגישים כי "צה"ל ימשיך לפעול בנחישות למול איומים כלפי אזרחי מדינת ישראל וכוחות צה"ל, ופועל בהתאם להנחיות הדרג המדיני".

תקיפת המבנים מגיעה למרות דיווחים על החרפה בלחימה, ולאחר שלשכת נתניהו הודיעה כי "ראש הממשלה נתניהו הורה לצה״ל לתקוף בעוצמה מטרות חיזבאללה בלבנון".

הפעילות הצבאית הנרחבת מתרחשת על רקע זעם גובר בשטח בעקבות הירי הבלתי פוסק במהלך השבת האחרונה לעבר יישובי קו העימות. ראש המועצה האזורית מעלה יוסף, שמעון גואטה, התייחס להסלמה הביטחונית ולירי הרקטות לעבר יישוביו בביקורת חריפה כלפי הממשלה. גואטה הבהיר כי המצב הנוכחי אינו יכול להימשך ודרש שינוי אסטרטגי מיידי. לדבריו: "הפקרת תושבי הצפון חייבת להיפסק כאן ועכשיו. הירי הבלתי פוסק שחווינו גם במהלך השבת האחרונה לעבר בתינו ויישובינו במעלה יוסף אינו 'טפטוף' ואינו 'שגרה' – זוהי הכרזת מלחמה יומיומית על אזרחי מדינת ישראל".

גואטה הוסיף ותיאר את השחיקה בחוסן הקהילתי של התושבים הנמצאים תחת אש חודשים ארוכים. "תושבי מעלה יוסף והצפון כולו מפגינים חוסן יוצא דופן כבר חודשים ארוכים, אך החוסן הזה אינו צ'ק פתוח. לא נסכים להמשיך לחיות כמטרות נעות במטווח. הדרישה שלנו ברורה וחד-משמעית: ביטחון אמיתי, לא הצהרות", אמר ראש המועצה. הוא הדגיש כי הציפייה מהמדינה היא להחזיר את הריבונות לצפון ולהרחיק את האיום מהגבול באופן סופי.

בסיום דבריו קרא גואטה למקבלי ההחלטות שלא להסתפק בתגובות נקודתיות אלא להביא לפתרון שורשי שיאפשר את שיקום האזור. "האחריות של המדינה היא להחזיר את ההרתעה ולהבטיח שכל משפחה בקו העימות תוכל לישון בשקט בלילה. לא נסתפק בפתרונות זמניים או ב'שקט שייענה בשקט'. הגיעה העת להרחיק את האיום מהגבול אחת ולתמיד, להחזיר את הריבונות לצפון, ולאפשר לכלכלה המקומית ולענף התיירות – שהם לב ליבו של האזור, לחזור ולפרוח בביטחון מלא", סיכם גואטה. בשלב זה, חיל האוויר ממשיך לפעול במרחב דרום לבנון בהתאם להתפתחויות בשטח.

הטרגדיה האיומה של משפחת שפיגל, שאיבדה את שני בניה, הבחורים יששכר דב ואברהם ישעיהו ז"ל, באסון הטביעה בחוף צאנז בנתניה, ממשיכה להרעיד את הלבבות.

במהלך ימי השבעה, הגיע הגאון רבי יהושע אייכנשטיין, ראש ישיבת 'יד אהרון', לביקור תנחומים בבית המשפחה. בתיעוד מצמרר שהגיע לידי 'המחדש', נראה ראש הישיבה כשהוא פונה לאבי המשפחה בדברים מרגשים ומעוררי מחשבה על מהות האסון שפקד את הציבור כולו דרך האובדן הפרטי של המשפחה.

בדבריו התייחס הגר"י אייכנשטיין לכך שדווקא אירוע זה, בניגוד לאסונות קודמים, חדר את האדישות הציבורית. "היו הרבה אסונות בעם ישראל ולמעשה הציבור לא הזדעזע. הדבר הזה זיעזע את הציבור וזה כפרה על כלל ישראל", אמר ראש הישיבה למשפחה השבורה. הוא הוסיף והסביר את ההיבט הלא-טבעי שבאירוע: "אם הגוף נשאר שלהם זה משו לא טבעי. אם זה לא טבעי זה מסתמא כפרה על כלל ישראל. כמה אסונות קרו, היה קורונה, היה מלחמה, ולא ראו זעזוע בציבור. תובעים מאיתנו משהו והדבר הזה זעזע את הציבור".

בהמשך השיחה עמד ראש הישיבה על המשמעות הרוחנית של פטירת הבנים בגיל כה צעיר: "לפני גיל עשרים – כתוב בגאון מווילנא – זה חשבונות שמים. נדמה לי שזה הפשט שמשמים באו לזעזע את הציבור. אתה זכית שהבנים שלך מכפרים על כלל ישראל ולא כל אחד זוכה לזה. צריך להיות ראוי לזה, וזו ממש זכות ואתה זכית לזה. וזה אולי יהיה נחמה", חתם הגר"י אייכנשטיין את דבריו המטלטלים, שהשאירו רושם עז על הנוכחים בבית האבלים.

+

בפעילות משותפת וממוקדת של צה"ל ושב"כ, חוסלה השבוע חוליית מחבלים מרכזית של ארגון הטרור חמאס, שתכננה להוציא אל הפועל מתווי טרור נגד כוחותינו הפועלים במרכז רצועת עזה בטווח הזמן המיידי. התקיפה, שבוצעה בהכוונת פיקוד הדרום ושירות הביטחון הכללי, מהווה סגירת מעגל משמעותית מול מחבלים שהיו מעורבים ישירות בטבח הרצחני בשמחת תורה.

בין המחבלים שחוסלו בתקיפה המדויקת נמצא חאזם ראמי עלי עאידי, מפקד חולייה בארגון הטרור חמאס שפשט לשטח מדינת ישראל בטבח הרצחני ב-7 באוקטובר. לצידו חוסל אבראהים מנצור, מפקד מחלקה בארגון שהוביל מתווי טרור רבים נגד כוחות צה"ל לאורך הלחימה. מנצור נחשב לגורם מרכזי בבניין הכוח של חמאס ובניסיונות לשיקומו, תוך הפרה בוטה של הסכם הפסקת האש. המחבל השלישי שחוסל הוא מאהר טנטאוי, ששירת ביחידת המודיעין הצבאי של הארגון.

מדובר צה"ל נמסר כי טרם התקיפות ננקטו צעדים קפדניים כדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים שאינם מעורבים, לרבות שימוש בחימוש מדויק ותצפיות מהאוויר. הפעולה מדגישה את המעקב המודיעיני הצמוד אחר מחבלי חמאס המנסים להשתקם ולפגוע בכוחות בשטח, גם תחת מגבלות ההסכמים. כוחות צה"ל בפיקוד הדרום פרוסים במרחב בהתאם להסכם וימשיכו לפעול להסרת כל איום מיידי, תוך שמירה על דריכות עליונה בכל הגזרות.

הטלפון בקו המבצעי של רס"ן י' לא מפסיק לטרטר. ברקע נשמעים הדי התפוצצויות – לא של שמחה, אלא של פלדה הפוגשת פלדה בשמי הצפון הבוערים. קולו של י', מפקד סוללה בגדוד הצפוני של מערך ההגנה האווירית, נשמע שקול, כמעט קר רוח, אך יש בו נימה של צרידות המעידה על לילות ארוכים ללא שינה. "אני נמצא בגדוד, בצפון", הוא פותח את השיחה בטון ישיר, בעודו מנסה למצוא רגע של שקט בתוך המולת המלחמה העצימה מול חיזבאללה. הוא רק בן 29, תושב קריית אתא, איש של מספרים, מכ"מים וערכים, שמוצא את עצמו מנהל שתי חזיתות במקביל: זו שמעל הראש וזו שבתוך הגוף.

דם כחול-לבן: השושלת של כיפת ברזל

עבור רס"ן י', תחום ההגנה האווירית אינו רק מקצוע או קריירה; מדובר בחלק בלתי נפרד מה-DNA המשפחתי, כזה שזורם בעורקים יחד עם אהבת הארץ והשליחות. "זה לא זר לי, זה חלק בלתי נפרד ממני", הוא מסביר לכתב 'המחדש' כשהוא נשאל על החיבור העמוק למערכת. י' נמצא במערך כבר לא מעט שנים, כשתחנתו הראשונה הייתה גדוד 947 המיתולוגי. משם המשיך למסלול פיקודי והדרכתי עשיר בביסל"א (בית הספר להגנה אווירית), שם עבר את כל התחנות המקצועיות שיש למערכת להציע – החל מלוחם מן המניין, דרך קצין הדרכה ועד למפקד סוללה.

הוא היה חלק מצוות ההקמה הייחודי של 'כיפת ברזל הימית', פרויקט אסטרטגי ששינה את פני ההגנה על נכסי המדינה האסטרטגיים בלב ים. "צריך להגיד", הוא אומר בלהט, "אני תופס את זה כאחד הדברים הכי משמעותיים בחיים שלי. במיוחד כשאני מסתובב בחוץ, ברחובות קריית אתא או בערים אחרות, ורואה אזרחים שמצליחים לייצר שגרה, לנהל חיים ולגדל ילדים בתוך כל הטירוף הזה. זה מה שנותן לי את האוויר ואת הכוח להמשיך לעשות את מה שאני עושה בכל יום, בכל שעה, 24/7".

המשפחה של י' היא מעין "חמ"ל אנושי" קטן. כל האחים נמצאים בתוך ה'ביזנס' הזה של הגנת השמיים. בערבי שבת, סביב השולחן הערוך, הדיבורים הם לעיתים קרובות על קודים, חוויות מבצעיות ויירוטים. "אימא ואבא לא תמיד יכולים לשמוע הכל", הוא מחייך חיוך צופן סוד, "יש דברים שאני ואחותי יודעים, ואחי הקטן שרק נכנס לזה עוד לא מעודכן. לפעמים אנחנו מדברים ב'טלפון אדום', אבל זה בעיקר מסב המון גאווה להורים. לדעת שהם יושבים בממ"ד והילדים שלהם הם אלו ששומרים להם על הבית מלמעלה".

המשבר השקט: כשהגוף שולח אות מצוקה

לפני כשנה וקצת, כחלק מהכשרתו המקצועית לקראת קצונה בכירה, יצא י' לתקופת לימודים. זו אמורה הייתה להיות תקופה של "נשימה", זמן שבו הקצינים מקבלים הזדמנות להקים משפחה בנחת, להעשיר את הידע ולצבור כוחות לפני הזינוק לדרגת סגן-אלוף. י' החל ללמוד תואר ראשון בניהול מצבי משבר – נושא שבו הוא מומחה ברמה הצבאית, אך הוא לא תיאר לעצמו שיהפוך למומחה בו גם ברמה האישית הכואבת ביותר.

"התחלתי להרגיש משהו מוזר ברמה הרפואית", הוא נזכר ברגעים ששינו את חייו. "כמעט שבועיים בדקתי את זה, לא באמת ידעתי מה זה. אבל אני אדם שמאוד קשוב לגוף שלו, ספורטאי תחרותי שרגיש לכל תחושה". בעוד שבתפקידי שדה עמוסים הקצינים נוטים להזניח את עצמם ולומר "יהיה בסדר", דווקא השקט של הלימודים אפשר לו לעצור ולבדוק. רצף בדיקות מפרך של יום אחד הסתיים בבשורה שהכתה בו כבוקס בבטן: אבחנה של מחלה קשה באזור רגיש בגוף.

"קיבלתי את זה כבום. חוסר ודאות מוחלט השתלט עליי", הוא מספר בראיון ל'המחדש'. "המחשבות רצו לכל עבר: האם אני אחזור לרוץ? האם אני אחזור לשרת בצבא? מה יחשבו עליי? אולי אני פחות טוב עכשיו? אולי אני פגום?". י' עמד בפני אחת הבחירות הקשות בחייו: לשקוע בבושה ובהסתרה בשל אופי המחלה המורכב, או לבחור בדרך הניצחון והשיתוף. הוא בחר בדרך השנייה. "החלטתי שאני מנצח את זה ביחד עם הקרובים אליי. ידעתי מניסיון העבר שלי, גם המבצעי וגם האישי, ששיתוף עושה לי טוב. זה גם מוכח מחקרית שזה מסייע להחלמה".

הבטחה תחת צל המחלה: "אתה תהיה סגן אלוף לוחם"

במשך חודשיים י' חי בתוך הלא-נודע. הוא עבר ניתוח מורכב וחודש של התאוששות בבית, ממתין לתשובות הפתולוגיה שיחרצו את גורלו – האם הוא הולך לסדרת טיפולי כימותרפיה וקרינה קשים, או שהסיוט הזה מאחוריו? באותם ימים, כשהוא על סף שחרור מהצבא בשל פרופיל רפואי, הרגשת חוסר האונים איימה לשבור אותו.

"ביקר אותי מפקד בכיר מאוד במערך, שהיה המפקד האישי שלי לאורך הדרך", הוא מספר בהתרגשות. "הייתי במצב מאוד פגיע, והבעתי בפניו את הרצון העז שלי להמשיך לשרת. אמרתי לו שהמשימה הזו היא מה שמחזיק אותי בחיים". המפקד הסתכל לו בעיניים ואמר משפט שהפך לאבן היסוד של השיקום שלו: "אל תדאג. אתה תהיה סגן אלוף לוחם. אנחנו נדאג לזה. עכשיו תטפל בעצמך ותתחזק".

י' לא בזבז זמן. יומיים בלבד אחרי גילוי המחלה, כשהוא עדיין מאושפז בבית החולים, הוא ביקש מאחותו פתק והחל לשפוך על הדף את כל התחושות שלו. "אמרתי לה: 'אנחנו נהפוך את זה להרצאה'. לקחתי כמשימה לבנות הרצאה על ההתמודדות שלי ועל הכלים שסייעו לי לנצח". כיום, רס"ן י' מרצה בהתנדבות מלאה, גם בתוך הצבא וגם מחוץ לו, כדי להציל חיים בדרך נוספת. "אם אני מציל חיים בכיפת ברזל וביירוטים, כנראה קיבלתי משימה מלמעלה להציל חיים גם בדרך הזו – להזכיר לאנשים להעריך את הדברים הקטנים, לבדוק את עצמם ולהגיד תודה על כל בוקר שבו קמנו בריאים".

חזית הצפון: המלחמה שמעבר למחלה

כיום, רס"ן י' נמצא עמוק בתוך המערכה הצפונית. הוא מפקד על מספר תלת-ספרתי גבוה של חיילים ואנשי מילואים, אבות למשפחות שעזבו הכל כדי להגן על הבית. המיקוד שלו הוא מול האיומים מלבנון, מחיזבאללה, ומול מתקפות ישירות מאיראן. "אנחנו בימים של לחימה אינטנסיבית, יומיומית", הוא מספר ל'המחדש'. "לפעמים אני מרגיש שאנחנו מנרמלים את הטירוף הזה מהר מדי – טילים בגודל של אוטובוס נורים עלינו, ואנחנו ממשיכים הלאה. התפקיד שלי הוא לשמור על הדריכות של החיילים לאורך זמן".

כשהוא נשאל מה עובר לו בראש ברגע של יירוט מוצלח מעל הראש, הוא מתאר תחושה של סיפוק מהול בצניעות. "ברור שיש שמחה גדולה, צ'פחות וחיוכים בתוך הסוללה. אבל אנחנו חייבים להישאר עם הרגליים על הקרקע. אם נתבשם מההצלחה יותר מדי, האויב יתפוס אותנו לא מוכנים באיום הבא, שיכול להגיע עוד שניות ספורות. האויב לומד אותנו, משדרג יכולות, ואנחנו תמיד חייבים להיות כמה צעדים לפניו".

י' מנהל את הסוללה בגישה של "מפקד שהוא אבא". הוא יודע ש"אורך הנשימה" הוא המפתח לניצחון. "יש לי פקוד שהוא אבא לשניים והשלישית בדרך. לפעמים הוא צריך כמה שעות בבית כדי לראות את הבנות שלו, וזה מה שנותן לו אוויר לשבוע שלם של לחימה. אני דואג לזה. הקסם הוא בחיבור בין המשימה למשמעות האישית של כל חייל".

המפקד מהמקלט בקריית אתא

הסיפור של י' מקבל ממד נוסף כשהוא נמצא בחופשות קצרות בביתו בקריית אתא. האזור הזה, שספג לא מעט אזעקות ומטחים בתקופה האחרונה, הוא המגרש הביתי שלו. "קרה לי לא פעם ששמעתי אזעקה כשהייתי בבית", הוא מספר. "זה אירוע שלא נתפס – אתה בבית, ואתה מזהה באוזן לפי ה'בומים' מה זה יירוט מוצלח של הסוללה שלך. קשה לאיש כיפת ברזל להיות בבית כשהאנשים שלו עובדים".

לפעמים הוא עושה משהו יוצא דופן: כשיש התרעה מקדימה, הוא יורד למקלט הציבורי או למרחב מוגן מסחרי יחד עם האזרחים, כשהוא לבוש אזרחי. "אני רוצה להרגיש מה הם מרגישים. אני מקשיב לחששות שלהם, שומע אותם אומרים 'יהיה בסדר, כיפת ברזל מגנה עלינו', וזה מחבר אותי למשימה עוד יותר חזק. אני חוזר לסוללה ומתווך לחיילים שלי את התחושות מהשטח, כדי שיבינו כמה האחריות שמונחת להם על הכתפיים היא עצומה".

רגע של אמת: "נשבענו להגן בכל מחיר"

אחד הרגעים הדרמטיים ביותר עבורו הוא ההבנה שהאויב מנסה לפגוע בסוללה עצמה. "האויב מבין שההגנה האווירית היא המכשול הכי גדול שלו. היו לא מעט אירועים שבהם היינו תחת איום ישיר, מגינים על עצמנו תוך כדי הגנה על העורף. אלו הרגעים שבהם נמדד החוסן הפיקודי – איך אתה מדבר עם החיילים כשהאיום הוא ממש עלינו".

י' מספר על רגעים של דמעות בעיניים, גם אצל מפקדים ותיקים, שהבינו את גודל השעה מול איראן ולבנון. "אנשים עזבו נשים עם תינוקות שנולדו לפני רגע והתייצבו. זה מגיע מהבנה עמוקה שהאירוע הזה גדול מאיתנו. אני תמיד אומר להם: נשבענו אמונים להגן על המדינה בכל מחיר, ואנחנו כאן כדי לעמוד בהבטחה הזו".

בראיון המיוחד ל'המחדש', רס"ן י' נראה כמי שפירק את כל הפחדים שלו – אלו שבאו מהמכ"ם ואלו שבאו מהחדר בבית החולים. הוא ניצח את המחלה הקשה, חזר לפקד תחת אש, והוא לא מפסיק להכיר תודה. "הכי חשוב שהעורף ימשיך להישמע להנחיות", הוא מסכם. "אל תסמכו רק עלינו, ההגנה היא לא הרמטית, אבל אנחנו כאן, בערנות שיא, כדי להבטיח שכל בוקר יהיה בוקר של חיים".

ואנו, כיהודים מאמינים, מבינים יותר מתמיד שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.

שישה צוותים של לוחמי אש ממרחב בנימין בסיוע מחוז מרכז פעלו בליל שבת בשריפה שפרצה בישיבה ברחוב חזון איש במודיעין עילית.

הצוותים שהגיעו למקום זיהו מבנה יביל המשמש למגורי התלמידים כשהוא עולה באש. הצוותים החלו בפעולות לבלימת האש בטרם תתפשט למבנים נוספים, ופעלו לכיבוי האש וסריקות אחר לכודים.

רשף קובי לוי מפקד המשמרת סיפר כי "עם ההגעה למקום פעלנו בצורה מהירה לבלימת התפשטות האש, מכיוון שמדובר במתחם הבנוי מבניה קלה.
במקביל פעלנו לסריקות אחר לכודים בתוך המבנים. על פי תחקור ראשוני המתחם משמש לפנימייה המהווה מקום מגורי תלמידים. מספר חדרי מגורים עלו באש. לוחמי האש שללו המצאות לכודים במקום, למתחם נגרם נזק כבד."

• השיחות בין ארה"ב לאיראן נקלעו למבוי סתום לאחר דיווחים על פיצוץ נוסף שהוביל לביטול נסיעתו של השליח וויטקוף. הנשיא טראמפ הגיב בנחרצות ואמר: "הם רוצים שיחות? שיתקשרו". שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, עזב את פקיסטן מבלי להיפגש עם האמריקנים, אם כי גורם פקיסטני מסר כי עראקצ’י צפוי לשוב מחר לאסלאמאבאד. במקביל לכך, המתיחות במצרי הורמוז החריפה כשאיראן הגבירה שליטה ימית, הניחה מוקשים ועיכבה כלי שיט. ארה"ב והאיחוד האירופי נערכים להרחבת הנוכחות הצבאית באזור בתגובה לפעולות אלה.
  
• ההסלמה בצפון וחזית לבנון: השבת האחרונה עמדה בסימן החרפה משמעותית בלחימה בגזרה הצפונית. חילופי אש כבדים נרשמו לאורך כל היום בין צה"ל לחיזבאללה, שכללו שיגורי טילים, רחפני FPV ותקיפות ארטילריות נרחבות. חיזבאללה הפיץ תיעודים המראים פגיעות בכלים צבאיים, בהם נגמ"ש ורכב צבאי.
  
  מנגד, צה"ל הנחית מכה קשה על הארגון, חיסל למעלה מ-15 מחבלים ופגע בתשתיות טרור ובסוללות שיגור. בלבנון דווח על עשרות נפגעים ופגיעות במבנים אזרחיים בעקבות התקיפות. בתוך כך, עדכן דובר צה"ל כי "זוהו שני שיגורים מלבנון – אחד יורט והשני נפל בשטח פתוח, ללא נפגעים. אזעקות הופעלו בקו העימות וצה”ל תקף בתגובה בלבנון". במקביל, דווח כי פצועים פונו במסוקים לבתי החולים בחיפה ובעפולה.
  
• המו"מ בין ישראל ללבנון: מסתמן – ראש הממשלה בנימין נתניהו ימריא בעוד כשבועיים וחצי לוושינגטון לפסגה עם נשיא לבנון, ג'וזף עאון.
  
• דריכות בקיבוץ נחל עוז לאחר ששני עפיפונים שחצו מרצועת עזה אותרו ביישוב. בצה”ל ציינו כי "האירוע בבדיקה ולא נמצאו ממצאים חשודים".
  
• חדשות העולם: בזירה הבינלאומית, רוסיה פתחה במתקפה נרחבת על אוקראינה באמצעות מאות רחפנים וטילים. במקביל, במאלי המליצה שגרירות ארה"ב לאזרחיה להסתגר בעקבות ירי ופיצוצים סמוך לשדה התעופה בבמקו.

בין סערה לסערה, איצקוביץ' ששוקל להפוך לכוכב רשת, מחפש בימים אלו גלימה. עד כה, נמצאה גלימה של שופטי בית המשפט, אך זו טרם הוכחה כפועלת ישועות.

•

מקובל מאחת מערי הצפון, ערך השבוע תיקון מיוחד, על מנת שלא תפרוץ מלחמה חדשה לכל הפחות עד לאחר ל"ג בעומר.

•

בעיצומו של יום העצמאות, ר"ל, איצקוביץ התגנב לשיעורו השנתי של ח"כ הרב משה גפני בהיכל ישיבת 'רוח חיים' בראשות הרב ישעיה רוטנברג בהשתתפות רבני הישיבה ותלמידיה, שם שמע על כמה נושאים מענינים שדיבר הרב גפני בשיחה, והוגדרו כאסורים בפרסום.

את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, איצקוביץ' ראה חוגג יומולדת מוקדם יחד עם יועצו ואיש סודו אריאל אלחרר בבית איש החסד אלון אלגלי. איצקוביץ' היה חייב להבזיק תמונה

ואילו את חה"כ פרוש ראה איצקוביץ במעונו של העסקן ר' דוקי גרינוולד, מאחל מזל"ט לרגל אירוסי המעז'יניק אביגדור. גם הראיס של ביתר עילית, מאיר רובינשטיין, נצפה במקום

המפיק משה ממן שאחראי על אחת ההפקות הגדולות בקרעסטיר, נצפה רגע לפני שהכל החל, בתפילה חרישית על ציונו של ר' שייעל'ה

בין האלפים שנהרו לקרעסטיר שבהונגריה, איצקוביץ' ראה את יענקלה קורנבליט בריקוד, לרגל היארצייט של ר' שייע ב"ר משה

פסגה תקשורתית בקרעסטיר: את אריה ארליך ראה איצקוביץ מנצל את הרגע הנדיר ללא יואלי לנדאו, לטובת כניסה למרפאת איחוד הצלה, שם ביקש לקבל עדכונים מדובר האונליין נחמן טובול, שנצפה כל ההילולא כשהוא שוקד על תלמודו

גם את גדולי הזמר החסידי אהרל'ה סמט ומוטי ויזל ראה איצקוביץ בביקור במרפאה

גם הזמר שמוליק קליין, שהוציא השבוע שני סינגלים וואקליים מתוך האלבום שלו, נצפה בתפילה נרגשת על קברו של ר' שייע ב"ר משה

בסיום ההילולא נצפה סמנכל איחוד הצלה לייזר היימן מודה להרב רובין על שיתוף הפעולה וכל העזרה מידי שנה לאבטחת הרבבות ע"י המלאכים הכתומים

גם את העסקן הצעיר נחמן הלפרין זיהה איצקוביץ בצמוד להרב רובין במשך ההילולא, כשהוא מלווה את הנגיד יואלי לנדאו ואף נצפה בסעודת ההילולא vip שבתוך ה vip יחד עם מס' מצומצם בלבד של אילי הון.

גם ידיד המדור הצלם נפתלי לרר נצפה מעתיר בתפילה על הציון. נצפה עוד: יקיר המדור ואיש היח"צ פנחס פלינקר

זמן קצר לאחר מכן נצפה אותו פלינקר כשהוא מקיים את מנהג בנאות דשא כאחד האדמו"רים

במהלך שהותו בקרעסטיר, סוכן הנסיעות בני וקסלר חושף בכאב לב את ההודעה האחרונה של הבחור אורי קוייטנר ז"ל, ששלח לו כמה שעות לפני שנהרג בתאונת דרכים קטלנית

רגע מרומם במיוחד בנעילת ההילולא, היה בעת רעווא דרעווין, בראשות המשפיע הרה"צ עידו ארליך וובר, בנו אריה ארליך ואמן הרגש מוטי ויזל

גם איש היח"צ אלעזר איפרגן, נצפה מעתיר בתפילה על הציון

מאוחר יותר נצפה בסוד שיח, עם הרב יאשיהו פינטו

את המפיק האגדי אליעזר מקלב, איצקוביץ' ראה בחזור מההילולא הגדולה בקרעסטיר

בביתר עילית חגגו הגזלנים הקדושים את ההילולא יחד עם ראש העיר מאיר רובינשטיין

רגע אחרי שתיעד את בחורי החמד חוזרים אל תלמודם, הצלם אלעזר פיינשטיין, נצפה מתברך ממרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו

ראש עיריית בני ברק, חנוך זייברט, התברך מפי הראשל״צ הגר"י יוסף

סערת טויזר: אחרי שניהל מלחמה תקשורתית ופרסם את הסיפור שמאחורי הסרטון המזעזע מביתה של כתבת חדשות 12, איש התקשורת אריה ארליך נפגש עם שני הבחורים המושפלים והגיש להם מגש פירות גדול. איצקוביץ חושד שכל הסרטון מבוים ונועד לקדם את קבוצת הווטסאפ החדשה של ארליך מיודענו.

והיה גם שמו"ס מאיש התקשורת הגולה, יאיר לוי.

ביום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה, איצקוביץ' ראה את יועץ התקשורת אבי יפרח, מניח על הפודיום את פולדר הנאום של ח"כ יואב בן צור.

יממה לאחר מכן הוא נצפה מיטיב את ליבו, כסעודת שלמה בשעתו. איצקוביץ' ויתר על הסעודה, כדי שלא לשמוח ביום אידם

יוסי ריינר, יועצו החרדי של הח"כ הדתי צבי סוכות, הכניס השבוע את בנו בבריתו של אאע"ה. ויקרא שמו בישראל: הלל שלם.

רגע אחרי שברשתות הבני ברקיות דיווחו על התפטרותו, הכתב הפוליטי של קול ברמה אבי מוסקב פגש בלב בני ברק את מנכ״ל עיריית בני ברק – ושאל אותו האם השמועות נכונות. כך הוא הגיב

הרב דוד דישי, סגן מנהל אגף הלכה ומרבני ארגון איחוד הצלה, נצפה באמירת תהילים לע"נ הנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה, בטקס שנערך במשרדי איחוד הצלה בירושלים

שוטרם של גדולי ישראל דני שמואלי נצפה בעבודת הקודש כאחד האדם

מאיר צבי בלומנטל, חבר מועצת העיר ויו״ר יהדות התורה בפתח תקווה, ואבי פקטר, מנהל היחידה לתרבות תורנית בעיר, נצפו במעמד חנוכת הבית למכון החינוכי טיפולי "שותף לדרך" של הרב משה יודלוב, כשהם מתברכים ממרן הגר"ש שטיינמן שליט״א. איצקוביץ שעמד מהצד התרשם מהמעמד המכובד והסיק שגם בפתח תקווה יודעים לייצר אירועים עם נוכחות, תוכן והרבה ברכות מכל הלב.

החזן ישראל נחמן תורג'י לאחר הקונצרט בבית הכנסת "ישורון" בירושלים, עם המפיק אלי אברמוב, הקלידן מוישי שרמן, והמוזיקאים אלחנן אדלר ושמוליק מלאכי, עם ההויז בוחער שמוליק נמירובסקי

בזמן שכולם עסוקים בכוכב הרשת אייל ציונוב, איצקוביץ' ראה את כוכב הרשת אוריאל בוזגלו, נאמן ביתו של הינוקא, מנצל את יומא דפגרא ושקוע בלימודו בנאות דשא

לקראת אכלוס הבנין החדש של התלמוד תורה הכלל חסידי באשדוד, הגיע חבר מועצת העיר יהושע טננהויז לביקור מקיף עם הנהלת המוסדות, בכדי לעמוד על שלבי הסיום וההערכות לקראת הכניסה, תקציבים ואירוע חנוכת הבית.

יקיר המדור, ראש עיריית צפת יוסי קקון, נצפה בתפילת ראש חודש בכותל המערבי בתפילה על עם ישראל ועל תושבי צפת

את מ"מ ראש עיריית בני ברק, מנחם שפירא, ראה איצקוביץ' כשהוא נפעם ממפעליו של אמן החושים מני הולנדר, שהותיר בהלם את משתתפי הקעמפ.

בשולי הקעמפ, הולנדר נצפה מראה את כישוריו לצמד בחורים מופתעים

סגן ראש העיר בני ברק, שלמה אלחרר, נצפה לצד ח״כ יעקב מרגי מש״ס.

הפרשן והעיתונאי יענקל׳ה פרידמן מתברך מפי הראשל״צ הגאון רבי דוד יוסף, לאחר תפילת ערבית בשעת לילה מאוחרת בבית הכנסת איצקוביץ בבני ברק.

אבי רוזן, מבכירי ערוץ 2000, מתברך מפי הגה״צ הרב ליאור גלזר במהלך ביקור במשרדי הערוץ.

אמן הרגש והקומזיצים, הרב איצי אקרמן, נצפה בעיצומו של לימוד ה'דף היומי'.

דרמה בעולם המוזיקה: במהלך שידור חי, הפתיע מוישי רוט את ידידיה מאיר, כשהוא מודיע על חזרתו לבמות האירועים. "זה היה 5 שנים של גלות שנגזרה עלי משמים" אמר מוישי בשידור, וסיים באמירת מזמור לתודה מרגשת.

זהירות, שטח פרסום לפניך! הזמר משה קליין מתעד את רכבו של הזמר אבי לרנר

את הקלידן הצעיר והמוכשר שלומי בוכנר איצקוביץ תיעד למרגלות הרי השלג באלפים. איצקוביץ' שוקל לצאת גם הוא לחופשה.

הזמר האנרגטי אבי לרנר אצל המעבד איתמר שקדי. איצקוביץ יודע לספר על פרוייקט חדשני ומיוחד במינו.

איצקוביץ' שהשתתף בחגיגת יום הולדת לזמר שיעלה רוט, שנערכה על ידי משרד ההפקה סטייג ארט שבו הוא מיוצג, ציפה לקבל פרוסה מהעוגה, אבל איכשהו הכל השתבש

האמן והיוצר מנדי גולדברג משתף תיעודים ממעין איתמר. בתיעוד נוסף הוא נראה מזכה את צוות הצילום, בברכת שהכל. איצקוביץ' יודע לספר על תכנית דוקו שצפויה להתפרסם בכאן 11, כשבאחד הפרקים צפוי גולדברג לככב ולספר על הקשר שלו לטבילה במעיינות השונים.

מזל טוב כפול בתעשיית המוזיקה: הזמר בנימין לייפער חוגג את הולדת בנו בשעה טובה. ברכות חמות גם לסבא המאושר, הזמר יוסל לייפער.

ברכת מזל טוב חמה ולבבית לפנחס וייס עו"ס קליני ומנהל של מרכז הטיפולי "מבטח" בירושלים לרגל הולדת הבת

חמישה ימים של קדושה, חסד ותפילות: כ-30 אלף איש השתתפו באירועי ההילולא ה-101 של הרה"ק רבי ישעיה בן רבי משה זי"ע בג' באייר בקרעסטיר, הונגריה, שהחלו בערב שבת ונמשכו עד יום שלישי.

בשבת חנכו את בית המדרש המשוחזר שנבנה על היסודות המקוריים, בידי נכדי הצדיק מ'רבי ישעי'לעס הויז' – היו"ר הגאון רבי מנדל רובין, אחיו הרב בעריש רובין, ונציג הארגון בארה"ק ראש כולל סקווירא הגאון רבי דוד גרוס. תפילות וסדרי השבת נערכו בראשות ממשיך השושלת האדמו"ר מקרעסטיר הגה"צ רבי ישעיה רובין, שנשא דברים בליל שבת ובקול נשנק מגעגועים הודה לה' על הזכות להתפלל במקום שהתפללו בו אבותיו, לאחר כל כך הרבה שנים של מאמצים, עמל ובנייה.

השנה מונו אברכים חשובים לנהל ברגישות ובשלווה את זרימת המתפללים בציון, שנמשכה עד שלישי בבוקר, והוכתרה ב"ה בהצלחה מרובה הודות למאמצים של נכדי הצדיק, הרב אלי גרוס ובניו.

בליל ההילולא השתתפו אלפים בסעודה המרכזית באוהל גולדברגר המרכזי. ביום ההילולא, הנגידים ר' יואלי לנדו, ר' אברהם יהודה גולדברגר ור' דוד גפנר סיירו בביהמ"ד ותרמו סכומים נכבדים להשלמת הבנייה.

במקביל להכרעת בית דין על האחריות הבלעדית של משפחת רובין לניהול המקום – הסתיימה ההיערכות בת ששת החודשים שכללה מהפכת תשתיות קבועות של אנרגיה וחשמל, הקמת חניון ענק ושאטלים רציפים, הרחבת מתחמי תפילה ועוד. על הביצוע בשטח עמלו מנהל התפעול ר' יצחק גולדברגר וצוותי טיפ הפקות.

מוקד מרכזי בהילולא היה מערך הכנסת האורחים, ברוח מורשתו של הצדיק, בהובלת הרב אבא גרינבוים, מעסקני קרעסטיר. השנה הושקעו מאמצים חריגים שכללו בקרת צריכה בזמן אמת להשלמה מיידית של חוסרים ושמירה על שפע רציף. כמו כן, לראשונה הופעל גם מערך חלבי רציף לאורך כל הלילה, מהלך שזכה לתגובות נלהבות. הנשים סעדו ב'היכל אברהם שמואל סמט' ע"ש ראש הקהל דאז, שנתרם על ידי הנגיד רבי יחזקאל דוד ברקוביץ'.

במקביל, מערך רפואה וביטחון נרחב בהובלת צוותי 'איחוד הצלה' שהוטסו מישראל, אבטח את ההילולא שהסתיימה ב"ה בהצלחה מרובה וללא אירועים חריגים.

צילומים: שוקי לרר

טרגדיה קשה בבני ברק: בתום מאבק ממושך על חייה, הלכה לעולמה הילדה נסיה בת הילה כראדי הי"ד, שנפצעה באורח אנוש מפגיעת טיל מצרר בעיר בערב חג הפסח האחרון. מאז הפציעה הקשה שזעזעה את המדינה, רבבות תושבי העיר יחד עם כל בית ישראל העתירו בתפילה ובתחנונים לרפואתה, ורבים קיבלו על עצמם קבלות טובות וחיזוקים לזכותה. נסיה, תלמידת בית הספר 'חורב' ברמת גן, ליוותה את תפילות הציבור בעוד היא מאושפזת במצב קריטי במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, אך למגינת כל לב היא השיבה את נשמתה ליוצרה במעמד בני המשפחה שלא עזבו את מיטתה לרגע.

נסיה הי"ד היא בתם של יבלחט"א הרב אלעזר והילה כראדי, ואחייניתו של מזכה הרבים הרב מיכאל לסרי. שמה המיוחד ניתן לה בעקבות נסיבות לידתה המופלאות, כפי שסיפרה אמה בראיון מרגש ברדיו 'קול ברמה': "אני זוכרת שהמיילדת צעקה לנו בחדר הלידה שהילדה הזו נולדה בנס".

ראש העיר בני ברק, הרב חנוך זייברט, ספד לה ואמר: "בני ברק כולה עוטפת את משפחת כראדי היקרה בשעה קשה זו. אנו מבכים את לכתה של ילדה זכה שכל עתידה היה לפניה, ומתפללים שהקב"ה ישלח נחמה ומרפא ללב ההורים והמשפחה. העירייה תעמוד לימין המשפחה ותלווה אותה בכל הנדרש בעת הכאב והיגון."

הבשורה המרה הכתה בהלם את העיר כולה, המלווה את המשפחה ברגעי הכאב והיגון. הלווייתה של נסיה הי"ד תתקיים במוצאי שבת קודש. בכך עולה מניין ההרוגים במבצע שאגת הארי ל-43. מתוכם, 26 אזרחים וזרים (7 ילדים) ו-17 לוחמי צה"ל. 

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

צה"ל חושף היום נתונים ותיעודים דרמטיים המוכיחים כי ארגון הטרור חיזבאללה משתמש באופן חזרתי וקבוע במוסדות ובציוד רפואי, ובפרט באמבולנסים, לצורך הסתרת פעילות טרור.

על פי הנתונים, הארגון משתמש בכלי רכב ובצוותים רפואיים כמסווה להעברת אמצעי לחימה ומחבלים, ובכך פוגע בהגנה המיוחדת המוקנית להם לפי הדין הבינלאומי.

בצה"ל מזהים כי מאמצי פינוי האוכלוסייה בדרום לבנון מקשים על המחבלים להיטמע במרחב, ולכן הגביר הארגון את השימוש באמבולנסים כאמצעי לניוד פעילים בין מוקדים שונים תוך הסוואת זהותם.

במהלך סריקות שביצעו השבוע כוחות חטיבת גולני במרחב קנטרה, בעקבות חיסול מחבלים חמושים שהפרו את הפסקת האש, אותר אמבולנס ששימש להסתרת אמצעי לחימה רבים, בהם מטענים, מרגמות, מחסניות ורימון.

במקרה אחר, כוחות חטיבה 7 חיסלו מחבל שפעל בצמוד לאמבולנס כשהוא חמוש ב-RPG. לאחר ההיתקלות אותרו בתוך האמבולנס אמצעי לחימה נוספים ששימשו את המחבל לניהול לחימה "מוגנת" מתוכו.

תיעודים מטרידים במיוחד מראים מחבלים ששרדו תקיפות כשהם בורחים ומסתתרים עד להגעת אמבולנס, שאוסף אותם כשהם מושכבים על אלונקה בתוך שק גופות למרות שאינם פגועים כלל. בצה"ל מבהירים כי ימשיכו לפעול בהתאם לדין הבינלאומי כלפי מתקנים רפואיים, על אף הניצול הבוטה של הארגון.

דרמה של ממש התחוללה בשבועות האחרונים סביב ההיערכות להילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר במירון, כאשר מאבק חריג על אחריות, בטיחות ושליטה חשף את המתח המובנה בין הגופים המנהלים את האתר. במוקד הפרשה עמדה דרישתה של "ועדת החמישה", הגוף המופקד על ניהול מתחם קבר הרשב"י לאורך השנה, לקבל ביטוח אישי לחבריה על רקע החשש מאחריות פלילית ואזרחית במקרה של אירוע חירום, בדומה לאסון מירון המזעזע בתשפ"א.

לטענת גורמים המעורים בפרטים, הדרישה לא נגעה רק לביטוח ההילולה עצמה אלא גם לכיסוי אישי לחברי הוועדה. המשבר החריף עד כדי כך שהוועדה החלה למנוע באופן אקטיבי את כניסת גורמי משרד ירושלים ומסורת ישראל, אנשי הפקה וספקים לשטח ההר, מה שהוביל להקפאת עבודות הכנה קריטיות למשך כמעט חודש ימים.

במהלך תקופה זו נעצרו עבודות חיוניות להקמת תשתיות בטיחות, גידור, מעקות, מעברי חירום, שילוט ותאורה, דבר שהוביל להתערבות חריגה של משטרת ישראל. המשטרה שיגרה מכתב התרעה חריף לוועדת החמישה ובו הבהירה כי המצב עלול להוות סכנה ממשית לשלום הציבור. במכתב נכתב כי מניעת העבודות מונעת את השלמת ההיערכות הבטיחותית הנדרשת, וכי ללא השלמתה לא ניתן יהיה לאשר את קיום ההילולה. עוד הודגש כי "האחריות לתוצאות אפשריות תוטל על הגורמים המונעים את ביצוע העבודות", תוך הגדרת ההתרעה כחמורה ומיידית.

מנגד, משרד ירושלים ומסורת ישראל דחה את טענות הוועדה וטען במכתב רשמי כי ביטוח ההילולה כבר מוסדר וממומן על ידי המדינה, וכי הדרישה לביטוח אישי אינה מהווה תנאי רלוונטי להמשך העבודות. המשרד הוסיף כי "נעשה ניסיון להגיע להסכמות, כולל טיוטות של כתב התחייבות ושיפוי, אך הנוסח שהוצע כלל התחייבויות רחבות מדי שלא אושרו על ידי משרד האוצר".

הפריצה המיוחלת הגיעה לאחר התערבות ישירה של משרד האוצר, שהעביר לוועדת החמישה כתב שיפוי רשמי המעניק הגנה משפטית וכלכלית לחבריה. לפי המסמך, המדינה מתחייבת לשאת בתשלומים או פיצויים שיוטלו על הוועדה בגין נזקים שייגרמו כתוצאה מקיום ההילולה או ההכנות לה, אך זאת בכפוף לתנאים מגבילים: השיפוי יחול רק במקרים של "פעילות בתום לב ובהתאם להנחיות המדינה", ולא יכסה מקרים של הפרת הוראות או מצב שבו קיים כיסוי ביטוחי אחר.

בצעד של לחץ נגדי, הובהר לוועדה כי "ככל שייגרם נזק או אירוע חריג כתוצאה מהעיכוב בעבודות ההיערכות שנגרם במהלך התקופה האחרונה, ייתכן ותוטל אחריות על הוועדה בגין השלכות אלו". בעקבות כתב השיפוי הוסרו המכשולים, והושגו הבנות המאפשרות את המשך ההיערכות תחת ניהול המדינה.

עם זאת, גם כעת, כשסוגיית האחריות נפתרה, מרחף ענן כבד מעל האירוע כולו בשל המצב הביטחוני בצפון, כאשר במערכת הביטחון שוקלים להטיל הגבלות משמעותיות על מספר המשתתפים.

לשכת ראש הממשלה פרסמה היום (שישי) את דו"ח הבריאות השנתי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ל-2026, החושף סדרת הליכים רפואיים משמעותיים שעבר. מהמסמכים עולה כי ב-29.12.2024 עבר נתניהו ניתוח להגדלה שפירה של הערמונית. בבדיקת MRI שנערכה כחלק ממעקב שגרתי לאחר הניתוח, התגלה מוקד זעיר, פחות מ-1 ס"מ, בעל מאפיינים מחשידים. בדיקה נוספת הוכיחה שאכן מדובר בגילוי מקרי ובשלב מוקדם של סרטן הערמונית.

מדובר היה בנגע זעיר וללא גרורות, כאשר ניתנה לראש הממשלה האפשרות לבחור בין מעקב צמוד לטיפול קרינתי קצר וממוקד. נתניהו בחר באפשרות הטיפול, שעבר בהצלחה מלאה תחת ניהולם של פרופ' אהרון פופובצר, ד"ר מרק ויגודה וד"ר שרגא גרוס מהמרכז הרפואי הדסה. הדו"ח הרפואי מאשר את היעלמותו המלאה של הנגע כפי שהוכיחו בדיקות הדימות והמעבדה.

במקביל לפרסום הדו"ח, שחרר ראש הממשלה הצהרה אישית בה הסביר את העיכוב בפרסום: "היום התפרסם הדו״ח הרפואי השנתי שלי. ביקשתי לעכב את פרסומו בחודשיים כדי שהוא לא יפורסם בשיא המלחמה על מנת שלא לאפשר למשטר הטרור באיראן להפיץ עוד תעמולת כזב נגד ישראל". נתניהו הוסיף: "אני מבקש לשתף אתכם בשלושה דברים: 1 – ברוך השם, אני בריא. 2 – אני בכושר גופני מצויין. 3 – הייתה לי בעיה רפואית קטנה בערמונית שטופלה לחלוטין. תודה לאל, זה מאחוריי".

נתניהו תיאר את השתלשלות האירועים מנקודת מבטו: "לפני שנה וחצי עברתי ניתוח מוצלח בערמונית שפירה מוגדלת ומאז אני במעקב רפואי שגרתי. במעקב האחרון התגלה כתם קטנטן של פחות מסנטימטר בערמונית. בבדיקה התברר שמדובר בשלב מוקדם מאוד של גידול ממאיר, ללא שום התפשטות או גרורות. הרופאים אמרו לי שזה מאוד שכיח אצל בני גילי, ושיש שתי אפשרויות: 1 – לא חייבים לטפל בזה, ניתן להישאר במעקב בלבד. אפשר לחיות עם זה, ורבים עושים זאת. 2 – לעבור טיפול ולהסיר את הבעיה".

לדבריו, הוא בחר בטיפול מיידי: "אתם כבר מכירים אותי. כשמעבירים לי מידע בזמן על סכנה אפשרית, אני רוצה לטפל בה מייד. זה נכון ברמה הלאומית וגם ברמה האישית. זה מה שעשיתי. עברתי טיפול ממוקד שהסיר את הבעיה ולא השאיר לה זכר. הגעתי לכמה טיפולים קצרים, קראתי ספר, והמשכתי לעבוד. הכתם נעלם לחלוטין. ברוך השם ניצחתי גם את זה". הוא סיים את דבריו בהודיה לצוות הרפואי ובפנייה לאזרחים: "אני מבקש להודות לרופאים ולצוותים הרפואיים הנפלאים של בית החולים ״הדסה״ בירושלים. מכם, אזרחי ישראל, יש לי רק בקשה אחת: שימרו על הבריאות שלכם. היבדקו, והישמעו להנחיות הרופאים. ומכאן, ערב שבת, אני מתפלל לשלום פצועינו בגוף ובנפש, ושולח להם חיבוק חם ורפואה שלמה בשמכם".

הדו"ח הרפואי השנתי המשלים, שנחתם על ידי ד"ר צביקה ברקוביץ ופרופ' אלון פיקרסקי, מציין כי מצבו הגופני של ראש הממשלה מצוין. הקוצב הלבבי שהושתל בשנת 2023 לא נדרש לפעולה וקצב הלב סדיר. עוד צוין כי נתניהו עבר מבחן מאמץ תקין ונמצא בעשירון העליון של בני גילו, לצד בדיקות דם תקינות לחלוטין.

קצב הציוצים השבוע של טראמפ ברשת החברתית שלו יכולה להתחרות רק בקצב השיגורים האמריקאיים לעבר איראן מתחילת המלחמה. קשה לדעת מה גובר על מה. זה קורה בדרך כלל בשעות הלילה או הבוקר (לפי שעון ארה"ב), כאשר הוא נמצא לבדו. טראמפ משגר אז סדרות של ציוצים בזה אחר זה, לעיתים כאלה שסותרים זה את זה באופן מוחלט.

התקשורת האמריקאית, ובעקבותיה גם העולמית והישראלית, ממהרת לצטט כל ציוץ ותוך דקות נאלצת לעדכן ולהסביר את ההיפוך שבא מיד אחריו. באותן שעות, אם טראמפ אינו מצייץ לפחות כמה פעמים ברצף, כבר עולה החשש שמא משהו אינו כשורה והוא אולי לא חש בטוב.

טראמפ עצמו נהנה מהמהומה. מבחינתו אין סתירה בין ציוץ לציוץ. לכל אמירה יש הסבר. מי שנדרשת לספק אותו בפועל היא דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, שמנסה לתווך בין ההודעות ולהסביר כיצד הכול משתלב יחד, גם כשזה נשמע הפוך לגמרי.

בתוך הרעש הזה פרחו גם השבוע תיאוריות קונספירציה. יש מי שטענו כי טראמפ ונתניהו מתואמים עד לפרט האחרון, עד כדי כך שהארכת הפסקת האש והשהיית האולטימטום נועדו לאפשר את קיום הטקסים הממלכתיים בישראל ללא אזעקות, ובנוכחות מלאה של ראה"מ.

לנתניהו אכן היו סיבות טובות להופיע בטקסים הללו. הוא הגיע לחלקם כשהוא עטוי שכפ"ץ תחת מעילו, מראה מגושם אך מחויב המציאות, בהתאם להנחיות האבטחה. לפי אותן תיאוריות, טראמפ אף תכנן להגיע לישראל לקבלת פרס ישראל, אך בסופו של דבר נשאר בוושינגטון וסייע מרחוק באמצעות דחיית המתקפה.

בפועל נוצר מצב מורכב: מי שאיים להמטיר אש על איראן, האריך את הפסקת האש והותיר את הלחץ הכלכלי ככלי המרכזי. מנגד, האיראנים אינם ממהרים להיכנע. משמרות המהפכה החריפו את הצעדים, סגרו את מצר הורמוז ומפעילים לחץ על הכלכלה העולמית: אם אנחנו סובלים, שכולם יסבלו.

במקביל, נמשכת הזרמת הכוחות האמריקאיים לאזור, כולל נושאת מטוסים נוספת. גורמים בממשל מעריכים כי אם המו"מ לא יתקדם, המתקפה עשויה להתחדש בתוך ימים, אולי כבר בסוף השבוע. ישראל, כך נראה, לא תישאר מחוץ למערכה.

לפי אותם גורמים, הפעם מדובר יהיה במכה רחבה ועוצמתית בהרבה, שתימשך מספר ימים ותסתיים בהכרזה אופיינית של טראמפ: "ניצחנו". התרחיש היחיד שיכול למנוע זאת הוא ריכוך משמעותי בעמדת איראן בסוגיית הגרעין.

נכון לשעת כתיבת השורות: באיראן הפסקת אש, בצפון הפרת אש. הכל שזור זה בזה ויכול להשתנות ברגע אחד.

אין הנהגה ואין הסכמה: הביקורת נועדה להסתיר את הקרעים מבפנים

שבוע קשה עבר על האופוזיציה ועל רוב רובה של התקשורת. הטקסים הממלכתיים בהם הופיע נתניהו גרמו להם לסחרחורת. שוב ושוב הוא נאם בטון ממלכתי, כשהוא מבליע את הישגי הממשלה.

"זה קמפיין בחירות על מלא", טענו כלפיו וספרו את מספר הפעמים בהם התמקדה המצלמה על פניו (44 פעמים בטקס המרכזי). "אפילו בצפון קוריאה היו אומרים שנתניהו הגזים", ניסו ב"הארץ" ללעוג לו. גם סידורי הישיבה הפכו לנושא: הרמטכ"ל ומפקד חיה"א תועדו בקהל ולא באזור המכובדים. "זה לא היה טקסים, אלא תכסיסים של תעמולת בחירות סמויה".

"הכול לפי הקריטריונים", השיבה השרה רגב, הממונה על הטקסים. מנגד, נפתלי בנט כבר הבטיח ש"אצלו זה יהיה אחרת" (לקמן בהרחבה), כשהוא עדיין עסוק בהבטחות שלפני הקמפיין.

הקשיים של האופוזיציה לא היו רק על הבמה אלא גם מאחוריה. השבוע נמשכו המריבות הפנימיות, והפעם היה זה יועז הנדל שפתח חזית. בשיחות סגורות האשים את גדי איזנקוט ואנשיו בניסיון "חיסול פוליטי" בזמן שהיה במילואים. לטענתו, הופצו עליו תדרוכים כי הוא "פרוקסי של נתניהו". גם ליברמן לא ניצל מהאש: "משקר במצח נחושה", הטיח הנדל, והוסיף כי מדובר בגוש "שתמיד מביא תוצאה גרועה".

ובתוך כל זה, הציבור כבר מביע את דעתו. במשאל שפורסם השבוע ב"מעריב" בשאלה מי ראוי להוביל את גוש האופוזיציה, מוביל איזנקוט בפער ניכר עם 27%, בעוד בנט משתרך מאחור עם 16%. בהמשך: מנסור עבאס 10%, ליברמן 8%, גנץ 7%, יאיר גולן 6%, ולפיד מתרסק לתחתית עם 3% בלבד. לא פחות מ־19% השיבו: "אף אחד", וזה אולי הנתון המדויק ביותר למצב הגוש: אין הנהגה מוסכמת.

כאילו לא די בכך, צץ גם רעיון נוסף שממחיש את עומק הבלבול: הצעה לבני גנץ לפרוש מהמרוץ בתמורה לתפקיד נשיא המדינה לאחר יצחק הרצוג. בסביבתו מיהרו להגדיר זאת "ספין עלוב", אך עצם קיומו של רעיון כזה מלמד עד כמה רחוק הגוש מהכרעה ועד כמה הכול פתוח.

אגב, בנט, שדואג לשגר מסרונים על כל סקר שבו הוא מופיע לפני איזנקוט, בחר מסיבות מובנות שלא להפיץ את הסקר הזה.

עמית היום, החרדים מחר: מה מלמד התואר שנתניהו מעניק לעמית על כוונותיו הפוליטיות?

אותם שעקבו אחרי נאומיו של נתניהו השבוע בכל הטקסים הממלכתיים הרשמיים, הבחינו היטב, כיצד הוא מקפיד לציין בתחילת נאומו, בעת שהוא מזכיר את הנוכחים הנכבדים גם את השופט יצחק עמית בתואר: "נשיא בית המשפט העליון". נתניהו חזר על כך בכל נאומיו, מבלי להתחשב בחבריו שר המשפטים יריב לוין ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שנמנעים בכך באופן מופגן. מבחינתם עמית הוא רק שופט ותו לא.

בעבר הסביר נתניהו כי הוא מכבד את עמית בתוארו "נשיא בית המשפט העליון", אך ציפה שגם מבקריו יכבדו במקביל את ראש הממשלה ושרי הממשלה. בפועל, זה לא קורה ולא קרה. הדבר לא מנע ממנו להמשיך בקו ה"ממלכתי" ולהעניק לעמית את התואר השנוי במחלוקת, תואר שהוצמד לו על ידי עצמו, ללא הסכמת שר המשפטים.

מהלך זה עשוי ללמד לא מעט על כוונותיו הפוליטיות של נתניהו. כשם שהוא מתעלם מעמדת מקורביו לוין ואוחנה ונוקט "קו ממלכתי", כך ייתכן שינהג גם לאחר הבחירות. נתניהו יעדיף מהלך רחב של ממשלת אחדות, גם במחיר התרחקות והדרת שותפיו הטבעיים, בדיוק כפי שהיה בממשלת "ברית האחים" ב-2013, כאשר העדיף את לפיד ובנט על פני החרדים. השניים כזכור חתמו על הסכם שלא נכנסים לממשלה זה ללא זה, מה שהשאיר את החרדים באופוזיציה.

בתרחיש כזה, המפלגה הגדולה באופוזיציה תוכל להצטרף לממשלה בראשותו, תוך השמעת הנימוק המוכר: "העיקר שהחרדים ובן גביר בחוץ". תקדים לכך כבר נשמע בעבר, כאשר יאיר לפיד אותת כי היה מוכן להצטרף לממשלה לאחר הטבח בתנאי שבן גביר וסמוטריץ' יודרו ממנה.

האפשרות של ממשלת אחדות ללא חרדים ובן גביר, אינה תרחיש תיאורטי בלבד. פרשנים רבים מדברים עליה, ואחד הבולטים שבהם הוא ח"כ לשעבר איתן כבל, מזכ"ל מפלגת העבודה לשעבר. כבל מעריך כי לאחר הבחירות תתחולל טלטלה פוליטית שתוביל לממשלת אחדות רחבה.

"אם אני מסתכל על המציאות כמו שהיא, זה הולך לממשלת אחדות", אמר. "זה יהיה בשותפות נתניהו ומי שיוביל את גוש האופוזיציה". לדבריו, גם נשיא המדינה עשוי להיכנס לתמונה כדי לחלץ את המערכת מהמבוי הסתום. "בסוף נמצא את עצמנו עם נשיא שאומר שצריך לעשות ריסטארט לחברה הישראלית", הוסיף. "הרצוג ייתן חנינה לנתניהו, תרשמו את זה".

שורה תחתונה: אם התסריט הזה יתממש, החרדים יישארו בחוץ. הנאמנות של נתניהו כבר נבחנת עכשיו, ולא בטוח שהתשובה תהיה שונה מזו שהוא נותן בפרשת "נשיא בית המשפט העליון". עמית היום, החרדים מחר.

אצל נתניהו זה תירוץ נלעג, אצל גלנט הסבר הגיוני

מאז השבעה באוקטובר, הפך המשפט של נתניהו "לא העירו אותי", לנקודת מחלוקת חריפה בין ימין לשמאל ובין תומכיו למתנגדיו, סביב שאלת האחריות למחדל. בשבועות הראשונים לאחר הטבח נרשם כמעט קונצנזוס: נתניהו אחראי מיניסטריאלית, מכוח היותו ראש ממשלה. גם תומכיו הבינו כי בשלב כזה או אחר יידרש לשאת באחריות ואף לפרוש, בהיותו ראש המערכת.

"ייתכן שאינו אשם ישירות, וייתכן שראשי המודיעין הטעו אותו, אך בסופו של דבר יש ראש מערכת שצריך לשלם את המחיר", נאמר אז.

בפועל זה לא קרה, וההיסטוריה עוד תכריע מדוע. אחד ההסברים הוא שדווקא אנשי המחאה והשמאל, שביקשו להטיל על נתניהו את מלוא האשמה, תרמו להישארותו בתפקיד. הם ניסו לנקות את יתר האחראים, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וראש השב"כ ואף קראו להותירם בתפקיד כדי למנוע מינוי "אנשי נתניהו".

המהלך הזה קומם את המחנה שמנגד, שהתלכד סביב נתניהו וקרא לו שלא ליטול אחריות. מכאן צמח גם קו ההגנה המרכזי: "לא העירו אותו". נתניהו עצמו אימץ את הטענה, וטען כי אילו היה מתעורר בזמן, פני הדברים היו שונים לחלוטין.

בעבר כתבנו כאן כי נתניהו נחשב זהיר (ואפילו פחדן) עד כדי חשש מהסלמה, מאז אירועי מנהרות הכותל. לכן, לפי תפיסה זו, אילו היה מתעורר בזמן, היה מפעיל את כל המערכות הנדרשות כדי למנוע את הפשיטה. המושג "לא העירו אותי" הפך אפוא לוויכוח חד בין תומכי נתניהו שצידדו בו, למתנגדיו שממשיכים להשתמש בו עד היום כנקודת לעג.

והנה, השבוע מתברר כי גם יקיר השמאל והאופוזיציה, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, משתמש בדיוק באותו ניסוח. בראיון על אירועי הטבח אמר: "כאשר התהליך מפתיע, זמן ההתארגנות של הדרג הבכיר בעייתי. אני מדבר על הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד. אבל כאשר הכוחות לא הוכנו מראש, לא העירו את שר הביטחון. לא חשבו שהמידע חשוב, ולכן לא העירו אותי".

לדבריו, אילו היה מתעורר בזמן, היה פועל אחרת: "הייתי שואל שאלות מאוד ברורות, והראשונה: גם אם ההערכה שגויה, מה הפעולות האקטיביות בשטח".

וכאן מגיע החלק המעניין באמת: איש כמעט לא לעג לגלנט על ה"לא העירו אותי". אין כותרות, אין סאטירה, אין לעג מתמשך.

שורה תחתונה: יש מי שיכול להשתמש באותו משפט ולהישמע אחראי, ויש מי שישתמש בו ויוקע, לא בגלל העובדות, אלא בגלל הפוזיציה.

כשאין קווים אדומים: בנט הופך את הנופלים לכלי במאבק על המנדטים

יש רגעים שבהם הפוליטיקה אמורה לעצור. לא להתעדן אלא לעצור. השבוע, כאשר הציבור הכללי במדינת ישראל ציין בטקסים ממלכתיים את יום הזיכרון לנופלים, זה בדיוק הרגע הזה. אבל נפתלי בנט, האיש שמוכן לעשות הכול כדי להיבחר לתפקיד ראש הממשלה, בחר ללכת בכיוון ההפוך. בריאיון לתקשורת טען כי אי גיוס חרדים "הורג לנו חיילים". לא פחות.

בדבריו אמר כי אי גיוס החרדים גורם לשחיקה בקרב החיילים, לפגיעה בריכוז ובערנות ומכאן הדרך, לדבריו, לאובדן חיי אדם. במילים אחרות: לא חיזבאללה, לא איראן ולא חמאס הורגים את החיילים אלא החרדים ה"משתמטים".

בנט חצה כאן קו אדום. ברגע שבו מייחסים את מותם של לוחמים להכרעה פוליטית פנימית, במקום לאויב שמולו הם נלחמו, זה כבר לא ויכוח. זו הסתה.

בנט עצמו הודה שמדובר ב"משפט קשה", אך בחר לעמוד מאחוריו. בכך הפך את האמירה למחושבת, לא לפליטת פה. הניסיון לייצר קשר ישיר בין סוגיית הגיוס לבין דם הנופלים אינו רק שגוי עובדתית, הוא פגום מוסרית.

בעבר כבר הוכיח בנט שאין גבול למה שהוא מוכן לעשות כדי לחזור לשלטון. הפרת הבטחות, תמרונים פוליטיים והסברים מתחלפים הפכו לשיטה. כעת מגיעה וריאציה חדשה: הסתה חריפה נגד ציבור שלם, בעיתוי הרגיש ביותר.

אם חס וחלילה יעמוד שוב בעמדת הנהגה, יהיה לו קשה מאוד לטעון כי הוא "ראש ממשלה של כולם". אחרי אמירה כזו, הוא הרחיק מעליו ציבור שלם, ולא רק אותו.

גם בציבור הכללי לא נשארו אדישים. ברשתות נשמעה ביקורת חריפה על עצם הניסיון "לגייס" את הנופלים לקמפיין פוליטי. רבים הזכירו כי בתקופת כהונתו לא נרשמה פריצת דרך בסוגיית הגיוס, אך כעת הוא מציב אותה בלב השיח, ובעיתוי הטעון ביותר.

וזה לא נעצר שם. ימים ספורים לאחר מכן, בחר בנט להשתלח גם ב"טקס המשואות" ולקבוע כי "בשנה הבאה הוא יחזור לעם". אמנם אין לנו חלק בטקסים אלו, אולם בציבור הכללי עוררה האמירה הזו תגובות קשות, הפעם מצד מי שראו בכך זלזול באירוע ממלכתי ובדמויות שהדליקו את המשואות.

כך מצטיירת תמונה ברורה: קמפיין בנט אינו מבוסס על מדיניות, אלא על רגשות. לא על פתרונות, אלא על קיטוב. מי שמוכן להשתמש בדם הנופלים כדי לקדם אג’נדה פוליטית, לא רק חוצה קו אדום. הוא מוחק אותו.

מאיחוד בשמאל ועד ריבוי מפלגות בימין: הקרב האמיתי על המנדטים

בזמן שנפתלי בנט מנסה למצב את עצמו מחדש כראש הגוש, מאחורי הקלעים מתרקמת תמונה מורכבת בהרבה. מצד אחד דיבורים מתקדמים על איחוד בין בנט, גדי איזנקוט ויאיר לפיד תחת מסגרת משותפת, אולי בשם "ישראל חדשה". לפי הפרסומים, מתקיים ביניהם "דיבור צפוף", נבחנים מודלים של פריימריז אזוריים, ואפילו האפשרות שלפיד יבחר לוותר על המקום הראשון כדי להבטיח ניצחון לגוש.

מצד שני, המציאות והסקרים מספרים סיפור הרבה פחות נוח לבנט. למרות הצהרותיו התכופות כי הוא מוביל בפער כפול על פני איזנקוט, חלק מהסקרים מציבים דווקא את איזנקוט לפניו, באחרים הפער רחוק מאוד מהתדמית שהוא מנסה לשדר. המשמעות ברורה: הקרב על ההובלה בתוך המחנה עוד פתוח לחלוטין. זה כבר לא קרב מול נתניהו, אלא קודם כל קרב פנימי על הבכורה בתוך גוש האופוזיציה.

במצב כזה, לא מפתיע לראות קמפיין שמכוון פנימה: בנט מושך לכיוון אחד, לפיד תוקף מהצד השני, ואיזנקוט צובר כוח בשקט. כל אחד מהם מנסה לשאוב מנדטים מתוך אותו מאגר מצומצם. השאלה הגדולה היא האם המהלך הזה יסתיים באיחוד, או בהתנגשות שתשאיר משקעים. בשבוע שעבר כתבנו כאן כי המריבות מבוימות ובסופו של דבר יירשם איחוד "מפתיע" בין בנט לאיזנקוט עם רוטציה ביניהם על ראשות הממשלה (אם ייבחרו), כאשר לפיד יהיה הצלע השלישית עם הכסף הגדול שהוא מחזיק.

אבל הסיפור המעניין באמת מתרחש דווקא בצד השני של המפה. בזמן שבשמאל מפנימים את לקחי "שריפת המנדטים" ומתכנסים לאיחוד כדי למנוע בזבוז קולות, בימין מתפתחת תופעה הפוכה: ריבוי שחקנים, ריבוי יוזמות והרבה מאוד אגו.

הדיווחים השבוע על מגעים בין גלעד ארדן למשה כחלון להקמת מפלגה חדשה הם רק קצה הקרחון. מתחת לפני השטח רוחשים תרחישים נוספים, יוזמות, ושחקנים שמחפשים את דרכם חזרה לבמה. כל אחד משוכנע שהוא "הפתרון", אבל לא בטוח שיש מספיק קולות לכולם.

כאן טמון הסיכון האמיתי: לא עצם הריצה אלא אחוז החסימה. מפלגה אחת שלא תעבור, שתיים שיתנדנדו, כמה מנדטים שילכו לאיבוד, וכל המאזן הפוליטי עלול להתהפך.

הפרדוקס: בשמאל מנסים לצמצם סיכונים באמצעות איחוד, ובימין מייצרים סיכון באמצעות פיצול. במקום למקסם כוח מפזרים אותו. במקום לרכז, מתפצלים.

ובינתיים, מעל הכול מרחפת האפשרות של איחוד גדול בצד אחד, מול ריבוי רשימות בצד השני. לא בטוח שזה יקרה, אבל עצם האפשרות כבר משנה את כללי המשחק.  לפעמים לא צריך לנצח את היריב. מספיק לא להפסיד לעצמך. מי שיפנים את זה, יגביר את סיכוייו לנצח את הבחירות.

אהדה לעולם התורה: מאחורי ביקורו של נשיא ארגנטינה השבוע בישיבת חברון  

ביקורו של חבייר מיליי, נשיא ארגנטינה, המדינה השמינית בגודלה בעולם, בישיבת חברון השבוע, עורר תגובות רבות ונשא מסר פנימי חשוב: בזמן שיש המצהירים בגלוי על רצונם רח"ל ב"פירוק עולם התורה", ובזמן שלומדי התורה מותקפים ללא הרף בגזירות ואיומים, מגיע נשיא שאינו יהודי ומצהיר בפומבי על נצחיות עולם התורה ועל הערכתו הגדולה ללומדיה.

זו הייתה גם הסיבה המרכזית לאירוח והכבוד לו זכה. קודם הגעתו נועצו ראשי הישיבה שליט"א בגדולי ישראל שליט"א כיצד לנהוג בבקשת האורח לבקר בישיבה מתוך אהדה לעולם התורה. התשובה הייתה ברורה: לאור המצב, חשוב לקבלו בכבוד הראוי, ויש בכך מסר מהדהד כלפי חוץ וכלפי פנים גם יחד;

כלפי חוץ: להראות כיצד גוי מתייחס בכבוד לעולם התורה, בשעה שגורמים פנימיים, משמאל ומימין כאחד, מבזים ורודפים אותו. כלפי פנים: חיזוק ללומדי התורה, הרואים כיצד נשיא שאינו יהודי, האוהב להתעמק בפילוסופיה היהודית ואף כותב על כך ספר, מחשיב ומעריץ את לימודם. המסר הזה מחלחל גם הלאה, כאשר אנשים הרחוקים מתורה נחשפים לפתע למציאות אחרת מזו המוצגת בתקשורת.

חבייר, שבנאומיו בארגנטינה ובמקומות נוספים נוהג לצטט מפרשת השבוע, מדגיש כי העולם צריך ללמוד מתורת ישראל. בימים אלו הוא עובד על כתיבת ספר פילוסופי, שבו הוא מתאר כיצד היהדות מפיצה אור בעולם וכיצד עולם התורה ניצב במרכז. אך טבעי היה כי בביקורו בישראל לאחר ביקורו בכותל המערבי, יבקש להגיע גם לישיבה ולחוש מקרוב את עולמה.

בפניו עמדו שתי אפשרויות: ישיבת מיר או ישיבת חברון. לאחר התייעצות עם אנשיו, הוחלט לבחור בחברון בשל ההיסטוריה שלה, ששילמה בדמי תלמידיה במאורעות תרפ"ט. חיזוק לכך קיבל גם בבית נשיא המדינה הרצוג, שסיפר לו כי אביו למד בישיבה זו.

ואכן, הביקור היה מרגש במיוחד. חבייר, שהגיע יחד עם נציגים מקרן עולם התורה, התקשה להסתיר את התרגשותו: "אני רוצה להודות לכם מעומק הלב על קבלת הפנים המרגשת. לעמוד כאן, בישיבת חברון, זהו כבוד שאין לתאר במילים".

בנאומו ציין כי על פי מה שלמד, "תלמידי הישיבות מפיצים את האור הגדול של היהדות". הבחורים, שהאזינו לדבריו בספרדית באמצעות תרגום, שמעו אותו מכריז: "הלימוד שלכם והפצת חוכמת התורה הם הדבר החשוב ביותר. אני גאה לעמוד לצדכם".

ראש הישיבה, הגאון רבי יוסף חברוני שליט"א, ברך את הנשיא ואמר: "ייתכן שקיבלת תארים רבים ממדינות וממוסדות חשובים, אך ספק אם קיבלת תואר ממוסד שהוא חוליה בשרשרת הדורות". בדבריו הדגיש כי אין מדובר רק בביקור פוליטי, אלא בהכרה רוחנית עמוקה.

רגע מכונן ומרגש היה כאשר הזכיר את דברי רבי יוחנן בן זכאי: "תנו לי יבנה וחכמיה". חבייר שהבין את המסר האקטואלי, לא הצליח לעצור את דמעותיו ואמר: "בדיוק לזה התכוונתי".

בסיום הוענקה לו תעודת הוקרה ומתנה ייחודית: "יד" לספר תורה מכסף, ששרדה את פרעות תרפ"ט. המעמד נחתם בשירה אדירה של תלמידי הישיבה "כי הם חיינו", כאשר הנשיא יורד נרגש, ולוחץ את ידי הבחורים. לאחר מכן ניגש לקבל את ברכתו של מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א שהגיע במיוחד לכבדו.

ולסיום: חז"ל אומרים "חכמה בגויים תאמין". את החכמה לזהות מה מביא אור לעולם, אפשר ללמוד גם מגוי חכם. במקביל אומרים חז"ל גם "תורה בגויים אל תאמין", ולכן את דברי התורה שלו ואת פרשנותו אנו לוקחים כדברים בלבד.

מתקשים לפרגן ולא מצליחים להבין: ביקור חבייר בישיבה הוציא את השמאל מדעתו

בשמאל התקשו להבין, וכמובן גם לפרגן, מדוע בחר הנשיא הארגנטיני לבקר דווקא בישיבה. כאב להם לראות כיצד נשיא של אחת המדינות הגדולות בעולם מגיע לחזק את עולם התורה דרך ביקורו בישיבת חברון, ביקור ששום פוליטיקאי מהשמאל ומהאופוזיציה לא היה מעז לעשות בימים אלו. יש מי שיודע להוקיר ערכים, ויש מי שנשאר פחים.

"במקום לבקר במטה וייז, באינטל, ברפא"ל או בתעשייה האווירית, לוקחים אותו לישיבת חברון. האם יש דבר מביך מזה", כתב יוסף ישראל מחדשות 13, ובכך המחיש שוב את "מידת האובייקטיביות" של כתבותיו.

התגובות נגדו לא איחרו לבוא והמחישו עד כמה ציבור רחב סולד מהעמדה הזו. להלן מקצת מהן: "בגלל שיש ישיבת חברון יש גם וייז ואינטל ורפא"ל. אם לא תהיה ישיבת חברון, גם הם לא יהיו, במובן הכי מעשי".

"לא לקחו אותו לשום מקום. הוא ביקש להגיע בעצמו לאחת הישיבות. תפסיק לפלוט רעל".

"מטה וייז, אינטל ורפא"ל יש גם בארגנטינה, גם אם בשמות אחרים. אבל אלפי יהודים שיושבים ולומדים תורה מבוקר ועד לילה, אין בשום מקום אחר בעולם. וזה מה שהוא ביקש לראות".

"תמיד הטפתם לנו שצריך להכיל דעות של כל גורם זר. עכשיו מתברר שזה נכון רק כשדעותיו דומות לשלך".

"מה זה 'לוקחים אותו'? הוא בעל חיים? יש לו שיקול דעת, וזה מה שהוא בחר לראות".

"אני דווקא שמח שהוא הגיע לישיבת חברון. אני גר בסמוך למקום, והבחורים שם מדהימים. זו ישיבה מרשימה עם היסטוריה יהודית חשובה וכואבת ממאורעות תרפ"ט".

"הנשיא מבין דברים שבור כמוך אינו מבין: הוא מאמין שלומדי התורה מוסיפים אור למערב כולו, כפי שאמר בנאומו".

"הרבה לפני וייז ואינטל למדו תורה בישיבת חברון וברחבי העולם. ייתכן שיום אחד וייז תיעלם וגם אינטל – אבל יהודים ימשיכו ללמוד תורה על אפך וחמתך. וזה מה שהאורח רצה לראות".

"הוא מבין טוב יותר מכמה שונאי יהדות, שהכוח של העם היהודי נובע מהתורה ולכן ביקש לראות זאת מקרוב".

וכך נמשכו עוד ועוד תגובות, שרובן המכריע דחו את דברי הכתב. אם בכל זאת ירצה למצוא לעצמו חיזוק, יוכל לפנות למדור הדעות של "הארץ", שם פורסם מאמר בלתי נתפס תחת הכותרת: "עם חברים כמו חבייר, עדיף בידוד בינלאומי". שנאת עמי ארצות.

והיו גם מי שהתבדחו בהומור שחור, כואב ואקטואלי: כיצד היועמ"שית עדיין לא הוציאה צו נגד הביקור, בטענה שמדינת ישראל מארחת נשיא זר במקום שבו נמצאים "עריקים המבוקשים לגיוס".

הסרטון המבחיל שהכה השבוע גלים: לא רחמנים, לא ביישנים ולא גומלי חסדים

הסרטון המבחיל של עיתונאית חדשות 12 ענבר טויזר ובעלה, שלעגו לבחורים חסידיים שביקשו תרומה להכנסת כלה, הכה גלים וגרר תגובות נזעמות מכל גווני הקשת. נראה כי המעשה תוכנן מראש: מיד לאחר שהבחינו בבחורים דרך עדשת הדלת, הפעילו מצלמה, לעגו להם, ולבסוף הגיפו את הדלת בפניהם. לאחר מכן אף העלו את הסרטון לרשתות כשהכתבת מתרברבת במעשיה.

בהמשך התברר כי אב הכלה, עבורו נאספה התרומה, הוא תושב הצפון שמקור פרנסתו בהסעות נפגע, לאחר שטיל חיזבאללה השבית את רכבו. הסיפור עורר גל של תרומות מצד אנשים טובים שביקשו לאפשר למשפחה לערוך חתונה מכובדת לבתם.

האירוע עורר גם שאלות על מידת האובייקטיביות של הכתבת, בפרט בסיקור נושאים חרדיים. התבטאויות אישיות מסוג זה הן לעיתים מקור לעוינות שבה נתקלים כתבים בבואם לסקר את המגזר החרדי. מי שמשדר זלזול מחוץ למצלמה, שלא יתפלא כשהוא נתקל בחוסר אמון מול המצלמה.

אבל מעבר לנסיבות, נחשף כאן פער עמוק יותר, פער ערכי. בעולם החרדי, חסד אינו פעולה נקודתית אלא תפיסת חיים. לא רק מעשים טובים, אלא עבודת מידות וחינוך מתמשך לראות את הזולת קודם לעצמך. לכן אין זה מקרי שרבים מראשי ארגוני החסד מגיעים מהציבור החרדי.

מנגד, גם בציבור הרחב יש אנשים טובים ורחבי לב, הפועלים למען הזולת במסירות רבה. אך פעמים רבות מדובר בביטוי של תכונה אישית או יוזמה חברתית, לא בהכרח באידיאולוגיה סדורה של חסד.

ובקצה השני של הסקאלה נחשף השבוע גם סוג אחר של התנהלות: כזה שמבקש לתעד, לצלם, לביים ולהפוך רגע של מצוקה אנושית לאייטם. לא נתינה, אלא הצגה. לא חסד, אלא תיעוד של היעדרו.

מי שמסוגל לטרוק דלת בפני נזקק ולהפוך זאת למופע מצולם, אינו רק חסר רגישות. הוא מנותק מהיסוד היהודי הבסיסי. חז"ל הגדירו את סימניו של עם ישראל: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. זו לא סיסמה, אלא זהות. מי שאיבד זאת, איבד הרבה יותר מרגע של אנושיות.

לא נותר אלא לסיים בתגובה של ארגון חותם, שפורסמה אתמול בעיתון (י. גולד): "הבה נתאר לעצמנו ששני חילונים מגיעים לביתו של הרב פירר לבקש עזרה רפואית. הוא שואל אותם האם הם שומרי שבת וכשרות והאם הם מתפללים. כשהם מתחילים לגמגם במבוכה, הוא ממשיך: אתם לא יודעים שיש מצוות כאלה? שזה חוק ביהדות? ואז, תוך שהוא לועג להם, הוא מגיף בפניהם את הדלת".

"הדבר לא קרה ולא יקרה, כי אנשי חסד חרדים אוהבים את כל היהודים, גם כאלה שאינם חיים לפי ערכיהם", מציין הארגון. "יש אינספור ארגוני חסד בציבור החרדי, שרבים מכל גווני הציבור נעזרים בהם. הם לעולם לא יעשו מה שענבר טויזר וחבריה עשו למי שאינו חושב כמותם".

בשבת האחרונה זכינו לארח בחיפה איש חסד מיוחד, שנוהג להסעיד מדי שבת אורחים רבים מכל גווני הקשת, המגיעים בעל כורחם לאחד מבתי החולים בירושלים. האיש ורעייתו, יחד עם חבורת בחורים, מגישים להם מדי שבת ארוחות כיד המלך מבלי לביישם, ומתוך כבוד וחסד אמיתי. יחי ההבדל.

פורסם לראשונה במדור 'מקור נאמן' בגליון סופ"ש של עיתון 'יתד נאמן'