חודש: יוני 2026

המשא ומתן הדיפלומטי המתוח בין ארצות הברית לאיראן בשווייץ מתרחב לזירות נוספות: המשלחת האיראנית ניסתה להעלות באופן יזום במהלך הדיונים גם את המצב הביטחוני ביהודה ושומרון וברצועת עזה. המהלך משקף את הביטחון שצברו לאחרונה בטהרן, לאחר שבראייתם הצליחו לקשור בין הזירה האיראנית לזירה הלבנונית, וכעת הם לוטשים עיניים לקשור להסכמים גם את הזירה הפלסטינית.

על פי הפרסום הראשון בכאן חדשות, מקור דיפלומטי המעורה בפרטי השיחות אישר כי עיקר הדיונים האזוריים התמקדו עד כה בזירה הלבנונית, אולם הניסיון האיראני להכניס את הסוגיה הפלסטינית אל שולחן הדיונים מעיד על שאיפותיה הרחבות של הרפובליקה האסלאמית מול המתווכים.

בתוך כך, נחשפו פרטים על ציר הקשר הישיר שבין טהרן לארגוני הטרור ברצועה ברקע המגעים. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, קיים השבוע שיחת טלפון רשמית עם בכיר חמאס, באסם נעים. במהלך השיחה, נעים שיבח את טהראן על ההבנות שהושגו עם האמריקנים ועל עמדותיה התומכות בפלסטינים.

מצידו של השר האיראני, הועבר מסר ברור לגבי מחויבותה של ארצו להמשך המעורבות הדיפלומטית והצבאית באזור. מצידו, הדגיש עראקצ'י, כי איראן לא שכחה את הפלסטינים וכי היא מעלה את עניינם בכל הזדמנות אפשרית, לרבות במסגרת מגעיה עם המתווכים.

לאחר חתימת הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון, קיים הערב (מוצאי שבת) ראש הממשלה בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים, שבה הציג את ההסכם כהישג מדיני וביטחוני והבהיר כי ישראל תמשיך לפעול נגד כל איום בגבול הצפון. לדבריו, צה"ל יישאר באזור הבופור כל עוד יידרש לכך, ויגיב לכל הפרה מצד חיזבאללה או איראן.

נתניהו אמר כי "ממשלת לבנון גילתה אומץ רב, זו מכה גדולה לאיראן ולחיזבאללה; נישאר בבופור". עוד הוסיף כי "זהו הישג עצום כי הם ניסו להוציא אותנו משם בכל מיני אמצעים ולחצים", וציין כי נותרה עוד עבודה בלבנון, בעיקר בכל הנוגע לאיום רחפני הנפץ.

ראש הממשלה הדגיש כי הנחה את צה"ל לפעול נגד כל איום מיידי. "יש לנו רקורד. עושים חזק מאוד ומכים בהם ברגע שהם מנסים להפר. פועלים בעוצמה רבה. הביטחון בכוחותינו גדול ביותר", אמר.

בהתייחסו לממשלת לבנון אמר נתניהו כי "יש עוד דרך לעשות", אך הוסיף כי עצם החתימה על ההסכם היא צעד אמיץ. "פעם ראשונה אחרי עשרות שנים הם אומרים לאיראן צאו מכאן. אנחנו עושים שלום עם ישראל ורוצים להגיע לשלום עם ישראל", אמר. עוד הוסיף: "חיזבאללה הוא לא אותו חיזבאללה ואיראן לא אותה איראן. כמובן שנבחן את זה באופן מעשי. שינויים בממשלת לבנון וצבא לבנון שיש בו גיהאדיסטים".

בהמשך התייחס נתניהו לאירועים הביטחוניים האחרונים ואמר: "ביממה האחרונה איראן וחיזבאללה ניסו לכפות עלינו משוואה חדשה – והמשוואה הזו היא בלתי נסבלת ובלתי מתקבלת על דעתי. הם חשבו שהם ירו משטח לבנון ואיראן על ישראל ושאנחנו לא נפעל זה לא קרה וזה גם לא יקרה. לא במשמרת שלי". עוד הדגיש: "כפי שעשיתי במשך עשרות שנים, אני עומד בתוקף על זכותנו לפעול נגד אויבינו. כך נהגנו גם עכשיו. אחרי שחיזבאללה ירה לשטח ישראל הוריתי לצה"ל לתקוף מטרות טרור בביירות ולחסל שם פעילי חיזבאללה. עשינו זאת".

ראש הממשלה שיגר גם מסר לטהרן ואמר: "במידה שמשטר הטרור יעשה את הטעות ויחזור לתקוף אותנו – נגיב בעוצמה". לדבריו, ישראל תממש את זכותה להגנה עצמית בכל עת שתידרש לכך. בהתייחס ליחסים עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר: "אני אומר זאת לכם אזרחי ישראל היקרים כפי שאני אומר זאת בהערכה ובכבוד בשיחותיי הטובות עם ידידי הנשיא טראמפ", והודיע כי ישלח משלחת לוושינגטון כדי להציג את האינטרסים הביטחוניים של ישראל בסוגיית הגרעין.

בזירה הפוליטית הצהיר נתניהו כי הוא מעוניין להקים ממשלה לאומית רחבה ולא "ממשלת שמאל שתהיה תלויה במפלגות הערביות". לדבריו, "זה אומר די לחרמות אני לא מחרים אף אחד כולם יכולים להצטרף, רק צריכים להסכים לעקרונות שלנו", והבהיר כי בין העקרונות הללו אין מקום לפתרון שתי המדינות. עוד ציין כי הוא מבקש להגיע להסכמות גם בסוגיות הגיוס והרפורמה המשפטית.

בסיום התייחס ראש הממשלה גם למחאת הציבור החרדי בעקבות מעצרי בני הישיבות ואמר: "אם הייתי אומר לך שבמדינה באירופה המשטרה לוקחת תלמידי ישיבות לכלא היית מזדעזע". לדבריו, יש להפסיק את מדיניות המעצרים משום שאינה משיגה את מטרתה. לצד זאת הוסיף: "לגבי מי שלא לומד תורה כן צריכות להיות סנקציות ואפשר להפעיל עליהם את כל המשקל של החוק".

הסכם ההיסטורי בין ישראל ללבנון, שנחתם אמש (שישי) בוושינגטון, הושג בתום מרתון מתוח של ארבעה מפגשים לאורך השבוע האחרון. המשא ומתן התנהל בשני ערוצים מקבילים – מסלול ביטחוני בין קציני צבא ומסלול מדיני בין דיפלומטים – כאשר המטרה הייתה לגבש שלושה מסמכים נפרדים: הסכם מסגרת, נספח ביטחוני והסכם נסיגה.

כפי שנחשף לראשונה בחדשות 12, מאחורי הקלעים של הניסוחים הרשמיים התחוללה דרמה פוליטית וביטחונית של ממש, שלותה בעליות ומורדות חדות. השיחות, שהחלו ביום שלישי, הוגדרו על ידי בכירים אמריקנים כ"מכוערות", כאשר בשלב הראשוני לא נרשמה כל התקדמות במסלול הביטחוני, ושני הצדדים הביעו מחאה חריפה על המעורבות האיראנית בלבנון.

ביום חמישי המשא ומתן נקלע למבוי סתום ואף נרשמה נסיגה בעמדות, לאחר שנתניהו ועוון הקשיחו עמדות בנוגע להיקף הנסיגה ומיקומה. המתווכים מטעם הממשל האמריקני לא הצליחו לגשר על הפערים העמוקים בשלושת המסמכים המרכיבים את העסקה, והחליטו להאריך את המשא ומתן תחת לחץ כבד, בשעה שגם ישראל וגם לבנון מחו על ההבנות עם איראן שמאפשרות לה מעורבות בלבנון.

בעקבות המבוי הסתום, שר החוץ רוביו וסגן הנשיא ואנס הפעילו לחץ ישיר על המנהיגים. רוביו קיים שמונה שיחות טלפון עם נתניהו ועאון והדגיש בפניהם את חשיבות ההסכם עבור הנשיא טראמפ. ביום שישי הצטרף רוביו פיזית לשיחות כדי להביא לסגירת הקצוות האחרונים, בזמן שהמתווכים האמריקנים מבהירים כי לא ניתן לדחות את החתימה פעם נוספת.

רגעי ההכרעה הגיעו לשיאם במהלך שיחת ועידה מתוחה שקיים שגריר ישראל בארצות הברית, יחיאל לייטר, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים ישראלים נוספים, שבה עלו הטונים באופן ניכר. לייטר דחה את הסתייגויותיו של נתניהו ודרש ממנו לחתום על המסמך.

גורמים שנחשפו לתוכן השיחה סיפרו כי השגריר צעק על ראש הממשלה. מנגד, לייטר עצמו הגדיר את השיחה כ"שיח נוקב, ענייני ומקצועי", וסביבתו טענה כי הגברת הקול נבעה מבעיות תקשורת בקו הטלפון, שבסיומה נסללה הדרך לחתימה על ההסכם.

המשב"ק חושף: בחור ישיבה פנה למספר ארגונים שיעזרו לו אל מול צו המעצר איתו הוא מתמודד, ומשלא נענה החליט להיעצר, מה שהוביל לתחרות בין הארגונים מי יעזור לו. המשב"ק מאחל לו שכמו שעבר את הכלא, כן יצליח גם בפטור

•

המשב"ק חושף: בתקופה האחרונה, נכד של אחד מגדולי הדור זצ"ל, אברך רציני מאוד הלך לסדר לעצמו פטור והוא חויל קיבל מדים ועלה עליהם, התייצב במשך יומיים בבסיס עם מדים וקיבל את הפטור והמשיך בחייו בשקט.

•

המשב"ק חושף: לקראת סוף זמן קיץ, במספר ישיבות חשובות בימים אלו נעשים בדיקות לאתר בחורים שהוציאו רשיונות, בניגוד לעמדת הישיבות. הבחורים שנתפסו, צפויים להיות מסולקים מהישיבה לצמיתות.

•

בישיבה החסידית "שערי תורה" הודיעו על סגירת ה"קיבוץ". בחורים העולים לקיבוץ, התבקשו למצוא מסגרת חלופית והישיבה צפויה להשאיר מתכונת קיבוץ מצומצמת, כשעל הבחורים להתקבל מחדש.

•

בקהילת ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר ציינו את "יום הבהיר" ה- 69. המשב"ק מאחל שיאריך ימים על ממלכתו מתוך שפע ונחת.

•

לאחר סערת המשיח מאלי אקספרס הרב אייל ציונוב, מספר רבני ערים שלטשו עיניים גם הם לגלימה ולמצנפת יזמו מכתב לרבני ארץ ישראל בקריאה להחזיר את מנהג הגלימה והתרבוש לכלל רבני הערים. המשב"ק מברך על היוזמה בפרט שהיא תקל על אלו שהחליפה כבר אינה יושבת עליהם במיטבה, שהרי כרס וזקן חצי רבנן.

•

לקראת סיקור הרישום המיתולוגי באתר "המחדש" למאות ישיבות גדולות, נשמח שתשתפו אותנו על הרישום אצלכם בישיבה, במייל yossifeld.h@gmail.com
או בווצאפ 0555570205

עשרות ראשי כוללים עלו למעונו של מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו לשמוע דברי חיזוק ולהודות לו על המסע להצלת עולם התורה, שם תקף את מחאת הרכבים שקיבלה סיקור משמעותי בעיתון 'יתד נאמן'.

מנהיג עולם התורה מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש בתפילת שחרית בבית האכסניה בליקווד עם נחיתתו ארה"ב לקראת מעמדי החיתום של מסע קרן עולם התורה

האדמו"ר מראחמיסטריווקא, במסע קרן עולם התורה בארה"ב.

האדמו"ר מראחמיסטריוקא בחלוקת שיריים בסעודת ראש חודש בבית הנגיד ר' אברהם בנימין קרויס בקרית יואל ארה"ב

שמחת האירוסין לנכד הרב הראשי הגאון רבי ישראל מאיר לאו, בן לבנו הרב צבי לאו, עם בתו של הרב ישראל נח אלפר מרבני רשת הכוללים 'נכספה'. נצפה בשולחן: הדוד, הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו

רב ק״ק עדן בבני ברק הרב נתנאל זכריהו ובנו איש החסד הרב יעקב זכריהו, באיחולי מזל טוב לסבא.

האדמו"ר מסאטמאר בערב שבת במחנה דברי יואל ד'סאטמאר בסוואן לייק, שם שוהה במהלך השבת עם בחורי תלמידי מתיבתא תורה ויראה ד'סאטמאר במונסי

הגאון הרב ליאור כהן שליט"א, חתנו ונאמן ביתו של מרן הגר"מ מאזוז זצוק"ל, מנשק בדביקות את ספר התורה המפואר שנכתב לעילוי ראש הישיבה זצ"ל

בעקבות מאבקי השליטה הבלתי נגמרים על מוסדות סאדיגורה בירושלים כוחות משטרה הוזעקו השבוע שוב ושוב למקום. אחד מבחורי הישיבה נפצע בתקריות השונות ופונה לביה"ח.

האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים משתתף בשמחת השבע ברכות המרכזית לבן רב הכותל הרה"ג ר' שמואל רבינוביץ.

בשמחת החתונה עצמה, המשב"ק ראה את האדמו"ר רבי יקותיאל אבוחצירא, רוקד יחד עם ח"כ יצחק גולדקנופף, לצלילי טרקים חביבים של מקפץ על הגבעות

חבר מועצת גדולי התורה הגר"ש שטיינמן, בדברי חיזוק לבחורי חמד

קבלת קהל בקודש פנימה השבוע אצל האדמו"ר מבעלזא.

קול רינה וישועה: שמחת בית האראנסטייפל

שמחת החתן מאהל בחצר הקודש הארנסטייפל

בבית מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי שליט"א, נערך מעמד הכתרה של תלמידו המובהק הגאון רבי אליעזר רוט שליט"א חדב"נ הגר"י זילברשטין לרב קהילת כרם ישראל קרית הרצוג.

מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי בסנדקאות בברית לנכד תלמידו הגרא"י הכהן רובין, רב הקהילה החרדית רחובות וחבר בד"צ שארית ישראל

המשב"ק שידוע כחובב תורה ואקטואליה מושבע, לא פספס השבוע את שיעורו המרתק של ראש בית ההוראה הספרדי בבני ברק הרב נריה ברבי שליט"א. מהשיעור יצא המשב"ק עם פסק הלכה חד וברור בשאלה האם 'אסירי עולם התורה' חייבים לברך "ברכת הגומל" לאחר יציאתם מהכלא הצבאי, ומה הדין במי שרק נעצר

גאב"ד מקווא שליט"א באמירת קדיש בהלווייתו של ר' בצלאל דים

הגאב"ד הגרש"י זעפראני השתתף במסיבת החומש בת"ת נטעי תורה בבית וגן, שיבח את המוסד והגדיר אותו כאחד מחלוצי מהפכת תלמודי התורה האיכותיים.

הכנסת ספר תורה בקהילה הותיקה בחיפה בראשות הגר"ש קלופט שליט"א

גדולי ישראל שיגרו מכתב נלהב למעמד

"גדול המעשה יותר מן העושה, הזכות שלכם להחזיק תורה היא זכות עצומה שלא תסולא בפז": כך התבטא מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א, בדינר למען כולל חניכי הישיבות בית וגן בראשות הרב שמואל מרציאנו שליט"א. במקום נכח גם סגן רה"ע ירושלים הרב צביקה כהן אשר ניגש להתברך מפי הגאב"ד שליט"א וזכה להארת פנים מיוחדת ולהודאה על פועלו הרב למען קהילות האברכים בעיר

שלושת הראשונים לציון השתתפו במסע הלווייתו של זקן רבני אר"ץ, הגה"צ רבי רחמים עטיה זצוק"ל, חמיו של הגר"י יוסף שיבדלחט"א. בתיעוד, הראשון לציון הגר"י יוסף לצד הגאון הגדול רבי משה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף, משם יצא מסע הלווייה

במהלך מסע הלווייה שוחח חתנו של המנוח, הראשון לציון הגר"י יוסף יחד עם הגאב"ד הגרש"י זעפראני, בדיני הלכות אבלות בפרהסיה, זאת לקראת נישואי בנו של הג"ר עובדיה יוסף שליט"א ימים ספורים לאחר מכן, בסוף השבוע החולף.

אלפים השתתפו במסע הלווייה שנערכה במוצאי שבת שעברה.

הראשון לציון ונשיא בית הדין הגדול הגאון הגדול רבי דוד יוסף הגיע השבוע להשתתף במעמד חלוקת תעודות הוראה בבית המדרש 'יורו משפטיך' בראשות ראב"ד ירושלים הגאון הגדול רבי גדעון בן משה שקיבל את פניו בחמימות. הגר"ג בן משה אף ביקש לנשק את ידו של הראשון לציון, שהדף אותו בענוותנותו הרבה

שמחת הברית לנין כ"ק אדמו"ר ממשכנות הרועים שליט"א

המשפיע הרה"צ רבי אלימלך בידרמן, בציון השפע חיים מצאנז זי"ע באישון לילה, לרגל היארצייט

ראש ישיבת מיר ברכפלד הגאון רבי נועם יצחק אלון במעונו של מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א

הגה"צ רבי שמעון גלאי, מעתיר בתפילה בשיחת מוסר על ציונו של הגה"ק רבי אליעזר פאפו, בעל ה'פלא יועץ'

המשב"ק לא פספס תמונה גם בעלייתו של הרב לרכבו

הגאון רבי רפאל גפן מראשי ישיבת תורה בתפארתה בהתייעצות אצל מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי

רה"י הגר"א סאלים מנצל רגע פנוי ללימוד מאולתר מול הגמרא, לאחר כמעט שלושה שבועות במסע בין עשרות ערים ומדינות ברחבי ארה"ב, בדינרים וכנסים למען קרן עולם התורה בדרכו לטיסה נוספת לכינוס ענק במונטריאול קנדה

מזכיר מועצת גדולי התורה, הרב יעקב וולצר, בסוד שיח עם האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בדאבוס שבשווייץ.

האדמו"ר מתולדות אהרן בקערעסטיר עם יתומים מלונדון, אחרי שבת שנערכה על ידי ארגון 'בנינו'

זקן אדמור"י בית רוזין האדמו"ר מקאפיטשניץ שליט"א בביקור אצל אב"ד טאשנאד במאנסי

שיחת הניצחון: נשיא קולומביה הנבחר, אבלרדו דה לה אספרייה, קיים שיחה טראנס-אטלנטית חמה ומרגשת עם הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הגאון הגדול רבי דוד יוסף. את השיחה קיים רבה של קולומביה, הרב דוד משען, עמו הנשיא לומד תורה באופן קבוע.

מחזה מרהיב ומרגש בצפון תל אביב מאות השתתפו במעמד הכנסת ספר תורה לע"נ של הקדוש זיו חן הי"ד שנפל במלחמת חרבות ברזל שנתרם ע"י בחורי ישיבת נחלת יוסף ומשפחותיהם שע"י עמותת אור משה תל אביב בנשיאות הרה"ג רבי יוסף שבקס שליט"א

האדמו"ר מצאנז הגיע לבני ברק, להשתתף בשמחת השבע ברכות האחרון לנכד הגר"מ דייטש שליט"א, גאב"ד רמת שלמה, בן לבנו הרה"ג יעקב ישראל שליט"א, ראש מכון יד הרמ"ה, עם נכדת גיסו הגרח"צ שפירא שליט"א ראב"ד בעלזא, בת לבנו הגרי"מ שליט"א רב שכונת רמה ד'4 בבית שמש.

הרה"צ מצאנז בשמחת שבע ברכות של אב"ד צאנז ז'מיגראד, הרה"צ רבי שלמה שמחה הלברשטאם, עם הכלה בת הרה"ח רבי שמעון דוד משה קעניג מחשובי אברכים דחסידי צאנז בנתניה.

הרה"צ ר' שלום רוקח נכדו הבכור של כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א בדאבוס שווייץ יע"א בפלפולא של תורה עם הגאון ר' הערשיל פארגעס שליט"א מרבני אנטווערפען

הכוכב העולה הרב ישראל מוזס רבה של קהילת "בית השם" בנחלאות במסר חשוב לציבור

הרבי מתולדות אהרן מברך את הצלם מאיר אדרי

הגה"צ רבי יצחק משה ארלנגר שליט"א בסיור במקוה החדש בבית הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א אחר ברית לנינו שהתקיים בבית הגה"צ שליט"א

ביקור מרגש ומרומם: האדמו"ר מבישטנא, שעשה את דרכו לעיירת הנופש דאבוס לצורך מנוחה, עצר לתחנת ביניים מיוחדת בעיר ציריך, שם ערך ביקור מיוחד בביתו של בן משפחתו, הרה"ג רבי אריה שיינפלד, מחשובי מרביצי התורה בעיר ציריך, אשר מצד אמו משתייך אף הוא לשושלת הקודש לבית נדבורנה המעטירה.

מעמד הכינוס הגדול לאברכי חבורת בני חורין קהל חסידי נדבורנה בארה"ק המתנזרים מפגעי הטכנולוגיה, בראשות האדמו"ר מנדבורנה, הנערך באולם באיאן בבני ברק.

סיפור מטלטל ומחריד שהגיע לידי "המחדש" ממחיש את עומק החשש השורר בקרב בחורי הישיבות בצל הרדיפה הבלתי פוסקת של מדינת ישראל והבג"ץ, כאשר במצב הנוכחי בחור ישיבה מסתובב ברחוב בפחד עצום כאשר יודע שבכל רגע נתון עלול להישלח לכלא כאחרון העבריינים.

כווני איחוד הצלה שהוזעקו לתאונת דרכים קשה, ראו במקום בחור ישיבה שנפצע קשה, וסבל משבר מורכב ברגל עם שינוי צורה משמעותי, והתפתל מכאבי תופת, הכוננים העניקו לו טיפול ראשוני והעלו אותו לאמבולנס, אולם בשל חומרת הפציעה ועוצמת הכאבים ביקשו להעבירו לניידת טיפול נמרץ כדי שיוכל לקבל טיפול מתקדם ותרופות לשיכוך כאבים.

אלא שלתדהמת אנשי הרפואה, הבחור סירב בכל תוקף לעבור לנט"ן, שוב ושוב ניסו הכוננים להסביר לו כי מדובר במהלך רפואי שנועד להקל על סבלו, אך הוא עמד על שלו ולא הסכים להתפנות.

רק בהמשך, במהלך הפינוי, שיתף את הכוננים בסיבה החריגה לסירובו, לדבריו, חשש שאם יפונה באמצעות מד"א, פרטיו יועברו למשטרה והוא עלול להיעצר, הכוננים ניסו להרגיעו ולהבהיר כי אין קשר בין פינוי רפואי לבין העברת פרטים למשטרה, אולם הפחד כבר היה עמוק ומושרש. בסופו של דבר פונה הבחור לקבלת טיפול רפואי ללא משכחי כאבים תוך כדי סבל בלתי יתואר.

הסיפור החריג מותיר רושם קשה, גם אם החשש שעליו דיבר אינו תואם את המציאות, עצם העובדה שבחור ישיבה הסובל מפציעה קשה ומכאבי תופת חושש לקבל טיפול רפואי מתקדם בשל פחד ממעצר, ממחישה את עוצמת החרדה שאוחזת כיום בחלק מבחורי הישיבות על רקע התקופה האחרונה.

הסלמה ביטחונית חמורה במזרח התיכון: מטוסי קרב וטילי שיוט של צבא ארצות הברית ביצעו תקיפה נרחבת נגד יעדים צבאיים אסטרטגיים בתוך שטח הרפובליקה האסלאמית של איראן. הפעולה האמריקנית התמקדה בתשתיות שיגור, בסיסי כטב"מים ומפקדות של משמרות המהפכה הממוקמות לחופי המפרץ הפרסי, וזאת בעקבות מתקפה איראנית ביום שישי על ספינת משא שעברה במצר הורמוז.

פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית מסר כי כוחות הצבא ביצעו תקיפות נגד איראן "בתגובה עוצמתית" למתקפה שביצעה אתמול על אוניית סוחר שעברה במצר הורמוז. מטוסי חיל האוויר האמריקני תקפו אתרי אחסון של טילים וכטב"מים איראניים, וכן אתרי מכ"ם חוף.

בהודעת פיקוד המרכז האמריקני הובהר כי "התוקפנות הבלתי מוצדקת של הכוחות האיראניים נגד ספנות מסחרית היוותה הפרה ברורה של הפסקת האש. יתרה מכך, התנהגותה המסוכנת של איראן פגעה בחופש השיט, בשעה שיותר ויותר סחר עולמי עובר דרך נתיב הסחר הבין-לאומי החיוני".

התקיפה האמריקנית מגיעה לאחר שדונלד טראמפ הגדיר את הפגיעה בספינה כהפרה ישירה של הפסקת האש. ברשת החברתית שבבעלותו כתב: "הרפובליקה האסלאמית של איראן ירתה לפחות ארבעה רחפנים חד כיווניים לעבר ספינות שחצו את מצר הורמוז. אחד הרחפנים פגע בעוצמה בסיפון העליון של ספינת מטען גדולה ויקרה מאוד. נגרם נזק, אך הספינה הצליחה להמשיך בדרכה. הפלנו שלושה רחפנים נוספים. ברור שזו הפרה טיפשית של הסכם הפסקת האש שלנו".

גם סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי די ואנס, הגיב בנחרצות למתרחש והתייחס למתקפה באיראן באומרו כי אלימות תיענה באלימות. ואנס הדגיש כי אם לאיראן יהיו חילוקי דעות לגבי האופן שבו מזכר ההבנות מיושם – "הם יכולים להרים טלפון".

מנגד, בטהרן נשמעים טונים מאיימים בעקבות הפעולה הצבאית בשטחם. יו"ר ועדת הביטחון הלאומי של הפרלמנט האיראני הגיב למהלכים האחרונים וטען כי טראמפ לא גילה מחויבות לעקרונות המשא ומתן או הפסקת האש. לטענת הבכיר האיראני, "ההפרה הפזיזה של הפסקת האש" תוביל ל"נסיגה וחרטה" מצד ארה"ב.

צה"ל ושב"כ חיסלו שלשום (חמישי) את המחבל וליד הניה, סגן מפקד פלוגת נוח'בה בזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס. לפי הודעת דובר צה"ל, הניה היה מהדמויות הפעילות בשורות הארגון, ובחודשים האחרונים עסק בגיוס מחבלים חדשים ובהובלת הכשרות עיוניות לפלוגת הנוח'בה שבפיקודו.

במערכת הביטחון ציינו כי הניה פיקד על פשיטה של חוליית מחבלים לשטח מדינת ישראל במהלך מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר, ואף חדר בעצמו לשטח הארץ. עוד נמסר כי היה מעורב בהכוונה ובהעברת הנחיות לחוליית מחבלים בעת שחטפו אזרחים ישראלים לשטח רצועת עזה.

וליד הניה היה אחיינו של אסמאעיל הניה, יושב ראש הלשכה המדינית של ארגון הטרור חמאס לשעבר. מדובר צה"ל נמסר: "כוחות צה"ל בפיקוד הדרום פרוסים במרחב בהתאם להסכם וימשיכו לפעול להסרת כל איום."

דרמה מדינית: ישראל ולבנון חתמו על הסכם מסגרת תקדימי, לראשונה מזה 44 שנה, אשר קובע כי כוחות צה"ל לא ייסוגו מדרום לבנון ויישארו בשטח כל עוד נשקף איום מצד ארגון הטרור חיזבאללה. במקביל, ההבנות שהושגו בוושינגטון בערב שבת משרטטות מתווה לפיילוט ראשוני בשני אזורים, אליהם ייכנס צבא לבנון בהמשך.

היעד המרכזי שמאחורי מזכר ההבנות החדש הוא דחיקת ההשפעה האיראנית לחלוטין משטחה של לבנון ושינוי המציאות הביטחונית בגבול באופן יסודי. למרות החתימה, בשלב זה טרם נקבע מועד רשמי לתחילת יישום הפיילוט בשטח, שכן התהליך מותנה באימונים שיעביר צבא ארצות הברית לחיילי צבא לבנון.

תוך זלזול חמור בעיצומו של יום השבת הקדושה, ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הודעה רשמית בעניין ההסכם שבה הבהיר את נחישותה של ישראל מול טהרן: "איראן מנסה לכפות עלינו נסיגה בכוח מדרום לבנון, ובעצם ישראל, לבנון וארצות הברית, אומרות להם: זה לא עניינכם. אין לכם שום תפקיד בלבנון – לא לכם, ולא לחיזבאללה, ולא לשום ארגון טרור",

ההסכם מגדיר תהליך הדדי ומדורג, במסגרתו צבא לבנון אמור לשוב ולתפוס בהדרגה את האזורים שבהם שולט כעת צה"ל בדרום המדינה, המוגדרים כ'קו הצהוב'. עם זאת, החזרת השטח כפופה באופן מוחלט לפירוקן מנשק של כל הקבוצות החמושות שאינן מדינתיות, כאשר הכוונה הברורה היא לחיזבאללה.

שר הביטחון ישראל כ"ץ התייחס אף הוא למהלך ופרסם בעיצומו של יום השבת הקדושה הודעה שבה הגדיר את ההסכם כ"אירוע היסטורי והישג מדיני וביטחוני חשוב".

שר הביטחון הדגיש בדבריו כי לא תהיה פשרה על ביטחון התושבים: "כפי שראש הממשלה ואני התחייבנו", אמר כ"ץ, "מדינת ישראל לא נסוגה מלבנון ושומרת על אזור הביטחון בדרום לבנון – כולל רכס הבופור", הצהיר כ"ץ. שר הביטחון הציב תנאי ליישום ההסכם: "לא תהיה כל היערכות מחדש של ישראל בדרום לבנון, ושום נסיגה, כל עוד חיזבאללה לא יפורק מנשקו בכל רחבי לבנון". במקביל לפרסום ההודעות המדיניות, נרשמה מתיחות חריפה בשטח ודווח על לפחות 4 תקיפות של חיל האוויר באזור נבטיה שבדרום לבנון.

מן העבר השני, בציר הרשע הגיבו בטלטלה לחתימת מזכר ההבנות. מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, תקף בחריפות את ההסכם, והגדיר אותו כ"משפיל ומביש" ומסמך שמהווה ויתור על הריבונות של לבנון. קאסם קרא לממשלת לבנון לחזור בה מההסכם ולזנוח את המשא ומתן, שלדבריו משרת את האינטרסים הישראליים ומעניק לראש הממשלה בנימין נתניהו לגיטימציה להמשך השליטה בשטח.

מבצע מורכב שנמשך לאורך מספר לילות הסתיים הלילה בחשיפת מצבור אמצעי לחימה משמעותי שהוסלק בתוך בור מים עמוק בכפר אל-ג'יב שבחטיבת בנימין. על פי החשד, האמל"ח יועד לשימוש במסגרת פעילות חבלנית עוינת, ובמשטרה מעריכים כי תפיסתו מנעה אירוע ביטחוני חמור.

הפעילות החלה במהלך השבוע במסגרת חקירה המתנהלת באח"מ מג"ב עוטף ירושלים, לאחר שהתקבל מידע מודיעיני על מצבור אמצעי לחימה בלתי חוקיים המוסלק בתחתית בור מים בכפר. עם הגעתם למקום ביצעו לוחמי מג"ב עוטף ירושלים סריקות ראשוניות ואף צללו אל תוך הבור, אולם בשל עומקו הרב ותנאי השטח המורכבים לא הצליחו להגיע לקרקעית.

בעקבות כך הוזעקו למקום כוחות כבאות והצלה לישראל, יחד עם צוללן מקצועי, שחברו ללוחמי מג"ב לפעילות הנדסית ומבצעית מורכבת. במשך מספר לילות נשאבו כמויות גדולות של מים מתוך הבור, ובוצעו צלילות חוזרות עד להגעה לקרקעית.

הלילה, בסיומה של הפעילות המשותפת, אותרו והוצאו מתוך הבור מספר שקיות אטומות ובהן מצבור אמל"ח גדול שכלל שישה כלי נשק ארוכים מאולתרים מסוג "קרלו", מחסניות תואמות, קופסת תחמושת בקוטר 5.56 מסוג M16, שני טלפונים סלולריים, שלט הפעלה מרחוק, מטען צינור, מטען חבלה, לבנת חבלה, חומר נפץ נוזלי, חלקי נשק רבים, כוונות אופטיות ובקבוק שמן לנשק.

כלל אמצעי הלחימה שנתפסו הועברו להמשך מיצוי חקירתי באח"מ מג"ב עוטף ירושלים, בעוד שחומרי הנפץ והמטענים שאותרו בזירה הושמדו על ידי חבלני מג"ב איו"ש שהוזעקו למקום.

במשטרה ציינו כי מבדיקה ראשונית עולה שמדובר, על פי החשד, במצבור אמצעי לחימה שיועד לשימוש במסגרת פעילות חבלנית עוינת. עוד נמסר כי פעילותם של לוחמי מג"ב עוטף ירושלים לחשיפת האמל"ח ולסיכול השימוש בו מנעה ככל הנראה אירוע ביטחוני חמור, ומהווה הישג מבצעי משמעותי במאמץ המתמשך להגנה על ירושלים ולסיכול איומים ביטחוניים בטרם התממשותם. לפי שעה לא פורסם מידע נוסף מעבר להודעת המשטרה, והדיווחים הראשוניים בתקשורת מתבססים על פרטי המבצע שנמסרו על ידה.

הקסם של המאפה הזה טמון בפשטות שלו, שהופכת תחת ידיכם ליצירת אמנות קולינרית. דמיינו דפי בצק דקיקים ופריכים, המשתלבים עם מתיקות עמוקה של שוקולד עשיר או ארומה חמימה של קינמון משובח. כל נגיסה מעניקה רעש פצפוץ מושלם, שמתחלף מיד במרקם נימוח ועשיר. זוהי התשובה האלגנטית והמהירה ביותר לאורחים שמפתיעים, או לפינוק המדויק שאתם חייבים לצהרי יום השבת הממושכים, בטח אם אתם שותים קפה ורוצים לטעום משהו ביחד.

מצרכים

• חבילת בצק עלים איכותי (על בסיס חמאה או פרווה), מופשר לפי הוראות היצרן
• לגרסת השוקולד: כוס ממרח שוקולד אהוב (נוטלה, השחר או ממרח פאדג' איכותי)
• לגרסת הקינמון: 50 גרם חמאה מומסת (או מרגרינה/נטורינה בטעם חמאה), חצי כוס סוכר חום כהה, וכף מלאה של קינמון טחון איכותי
• להברשה ועיטור: ביצה אחת טרופה, ומעט סוכר גבישי או שקדים פרוסים

הוראות הכנה

לפני שמתחילים במלאכת היצירה, נחמם את התנור ל-190 מעלות ונרפד שתי תבניות רחבות בנייר אפייה. נפתח את גליל בצק העלים על משטח עבודה נוח.

אם בחרתם במסלול השוקולד, מרחו שכבה אחידה ונדיבה על מחצית מהבצק, וקפלו את החצי השני מעליו.

אם הלכתם על ניחוח הקינמון, מרחו את החמאה המומסת, פזרו את תערובת הסוכר והקינמון באופן שווה, וקפלו באותו האופן.

בעזרת מערוך, רדדו בעדינות את המלבן המקופל כדי להדק את המילוי.

שלבי הכנה

בעזרת גלגלת פיצה או סכין חדה, חתכו את הבצק לרצועות שוות ברוחב של כ-2 ס"מ.

תפסו כל רצועה משני קצותיה וסובבו אותה בעדינות ליצירת צורת בורג אלגנטית ומפותלת.

הניחו את המקלות המפותלים בתבנית במרווחים קלים, הברישו בביצה הטרופה ופזרו מלמעלה מעט סוכר או שקדים.

הכניסו לתנור למשך 15-20 דקות, עד שהמקלות מקבלים גוון זהוב-שחום עמוק והבצק פתוח ופריך.

טיפ של קונדיטורים: כדי להעניק למקלונים מראה מבריק של קונדיטוריית בוטיק צרפתית, חממו מעט סירופ סוכר פשוט (יחס שווה של מים וסוכר שהורתחו יחד) והברישו בו את המקלונים מיד כשהם יוצאים לוהטים מהתנור. הברק והקראנץ' יהיו פנומנליים.

קומץ של כעשרים פעילי מחאה מתנועת "אימהות בחזית" הגיעו היום (שישי) לרחוב כהנמן, בכניסה לבני ברק, וחסמו את אחד מצירי התנועה המרכזיים לעיר בשעות העמוסות של ערב שבת. החסימה, שנועדה לדבריהם להוות תגובת נגד לשיירות המחאה של הציבור החרדי נגד גזירת הגיוס, גרמה לעומסי תנועה כבדים ולשיבושים משמעותיים עבור אלפי תושבים שעשו את דרכם אל העיר וממנה לקראת השבת.

במהלך ההפגנה, המשטרה נהגה במפגינים בכפפות של משי, בזמן שמחאת החרדים השבוע הופרעה שוב ושוב בידי המשטרה, רבנים קיבלו דו"חות תנועה על מהירות נמוכה והרכבים שהיו בנסיעה נאלצו לעשות זאת בצד ימין בלבד, כדי שלא לגרום להפרעה. גם רימוני הלם, או קריעות מכנסיים לא היו נגד המפגינים היום, בשונה ממחאת הפלג בשבוע שעבר.

המחאה התקיימה לאחר שמובילת התנועה, עו"ד איילת השחר סיידוף, הודיעה מראש כי מדובר במהלך מתוכנן בתגובה להפגנות החרדים בימים האחרונים. "חסימות ייענו בחסימות", הצהירה, והוסיפה כי בכוונת המוחים "לשבש את החיים" של תושבי בני ברק, כפי שלטענתם שובשו חייהם של אזרחים רבים בעקבות חסימות הכבישים שביצעו חרדים השבוע.

למרות ההצהרות המוקדמות על מחאה רחבת היקף, בפועל הגיעו למקום מספר מצומצם יחסית של מפגינים. עם זאת, עצם חסימת הכביש בשעות הלחוצות של ערב שבת הובילה להצטברות פקקי ענק בכניסה לעיר, כאשר כלי רכב רבים נאלצו להמתין זמן ממושך עד לפתיחת הציר מחדש, שהמשטרה לא עשתה דבר כדי לפותחו.

למקום הגיעו עשרות מתושבי בני ברק, שהתעמתו מילולית עם המפגינים והתנגדו לחסימת העיר. חלק מהתושבים קראו לעברם "נמות ולא נתגייס", והאווירה במקום הפכה מתוחה במיוחד.

במהלך ההפגנה תועד גם אירוע אלים במיוחד, כאשר אברך חרדי שהגיע למקום וצעק לעבר המפגינים על חסימת העיר ועל הפגיעה בתושבים, הותקף על ידי מספר מפגינים. בתיעוד שהופץ ברשתות החברתיות נראה האברך מוכה שוב ושוב, עד שבנו, שהיה לצדו, נאלץ למשוך אותו בכוח מהמקום כדי להרחיקו מהתוקפים ולהצילו מהמשך האלימות.

רבים מהנוכחים מתחו ביקורת גם על התנהלות המשטרה במהלך האירוע. כאמור, בעוד שבהפגנות החרדים נגד גזירת הגיוס בשבוע שעבר הופעלו אמצעי אכיפה חריפים כבר בשלבים הראשונים – ובהם מכת"זיות, רימוני הלם, פרשים ומעצרים – הפעם התאפשרה חסימת הכניסה לבני ברק במשך זמן ממושך, ללא פינוי מיידי של הציר.

בהמשך האירוע החלה המשטרה להסדיר את התנועה באמצעות שוטר שהכווין את הנהגים בצומת, ולאחר זמן נפתחה הכניסה לעיר באופן חלקי. גם מארגני המחאה קראו בשלב מסוים למשתתפים להישמע להוראות השוטרים, והעומסים החלו להתפזר בהדרגה, כאשר אלפי תושבים המשיכו בדרכם להכנות האחרונות לקראת כניסת השבת.

הדמגוגיה הזולה שלטה גם השבוע בכותרות התקשורת, לאחר פגישתם של ראשי המפלגות החרדיות, ח"כ הרב משה גפני וח"כ הרב אריה דרעי, עם ראה"מ נתניהו. "הדיל והמחיר", "עסקה שערורייתית", "חוקי הפיכה תמורת הגנה על עריקים", היו רק חלק מהכותרות שניסו לתאר את תוכן הפגישה.

הכתבים הפוליטיים לא הסתפקו בכך והוסיפו שמן למדורה. לטענתם, נרקמה עסקה פוליטית "על גבן של המשפחות השכולות": "גפני ודרעי ויתרו על חוק המעונות, דרשו את חוק יסוד לימוד תורה, חוק הכשרות ומניעת מעצרי עריקים. התמורה: תמיכה בפיצול תפקיד היועמ"שית, בוועדת חקירה פוליטית לטבח ובבחירות בסוף אוקטובר".

הדיווחים הללו הציתו מיד תגובות חריפות מצד האופוזיציה על "מכירת חיסול של המדינה" ו"ספסרות בדם תמורת הישרדות פוליטית". בנט, איזנקוט וליברמן התחרו ביניהם בהצהרות קיצוניות, שנפלו על אוזניהם הקשובות של הכתבים. חגיגת הדמגוגיה הייתה בעיצומה.

"כל הדיבורים כאילו היה דיל אינם נכונים", אומר לנו ח"כ הרב משה גפני. "הייתה דרישה לבצע שני דברים בלבד: חוק יסוד לימוד תורה וחוק שימנע מעצר בני ישיבות. הבהרנו שאם שני החוקים הללו לא יקודמו במהירות, אין עוד מה לעשות בכנסת הזו, ונתמוך בפיזורה כבר בשבוע הבא".

האם לא דרשו מכם בתמורה לתמוך בחוקים שהליכוד מבקש? "בפיצול היועמ"שית היינו תומכים בכל מקרה, אחרי כל מה שאנו והציבור סובלים ממנה. אבל זה כלל לא עלה בפגישה, וגם לא ועדת חקירה פוליטית לטבח".

אז לשם מה נועדה הפגישה? "בהוראת גדולי ישראל נפגשנו, שני ראשי המפלגות החרדיות, עם ראה"מ כדי לדרוש את שני הדברים הללו ותו לא".

נתניהו הופתע מהפגישה, לאחר שבעצם הודעתם שאתם לא בגוש יותר? הרב גפני: "לא. קשה כבר להפתיע אותו. דיברנו על שני החוקים הללו והוא מיד החל בטלפונים, קרא לאנשים שלו לקדם את זה ביום שני בוועדת חוץ וביטחון וועדת הכנסת, והתחייב לקדם את זה".

לאחר כל הקדנציה הרעה הזו, אתה מאמין לו שהוא יקדם את זה? "לא נשאר הרבה זמן. הייתה הוראה שקיבלנו להבהיר לו את מה שחשוב לבצע באופן מיידי. בינתיים עד היום, הוא לא הוכיח את עצמו. ביום שני הקרוב נראה. כבר אין הרבה זמן".

בהזדמנות זו אני שואל את הרב גפני, גם על האפשרות שהעלינו כאן בשבועות האחרונים, לפיה נתניהו ואיזנקוט יקימו אחרי הבחירות ממשלת אחדות ברוטציה, ללא החרדים.

"בתיאוריה הכול אפשרי", הוא משיב, "אבל במציאות זה לא יקרה. החרדים הם השותפים הנאמנים, היציבים והנוחים ביותר לכל ראש ממשלה. היום יש הרבה 'ראשי ממשלה' מדומיינים שמצהירים הצהרות בחירות. אחרי הבחירות הם פוגשים את המציאות ומבינים שהחרדים הם השותף הטבעי ביותר".

שורה תחתונה: את מבחן האמת לא יקבעו הכותרות, אלא יום שני הקרוב. אז יתברר האם נתניהו שוב מושך זמן ומפזר הבטחות, או שהפעם, אולי לראשונה זה זמן רב, הוא גם יקיים.

הכתובת הנכונה

עוד לפני שיצאה לדרך "מחאת הרכבים" השבוע, עלו קולות הקוראים לשנות את דפוס הפעולה. לא עוד הפגנות בכבישים וברחובות, שעלולות לעורר שנאה ולהוסיף חומר בעירה להסתה, אלא העתקת מוקד המחאה אל בתי בכירי מערכת המשפט והייעוץ המשפטי.

"כולם יודעים מי הם האחראים המרכזיים לנזק שנגרם כיום לציבור החרדי: היועמ"שית והבג"צ. לכן המחאות צריכות להתקיים מול הבתים שלהם", אמר הפרשן בועז גולן ב"חדשות 14". לדבריו, אם זה יקרה, יצטרפו אליהן גם רבים שאינם חרדים.

גולן הדגיש כי הוא עצמו נפגע מחסימות הכבישים, אך הזכיר כי מי שהכשירה בפועל את שיטת המחאה הזו הייתה היועמ"שית, כאשר העניקה לגיטימציה למחאות קפלן. לדבריו, בניגוד להפגנות האלימות של השמאל, שכללו שריפות בכבישים, תקיפות נהגים, גניבת טנק ועימותים עם שוטרים, מחאת הרכבים של השבוע הייתה מאורגנת ושקטה. "נכון, היא הכעיסה את מי שנתקע בפקקים, אבל זו בדיוק זכות המחאה שהיועמ"שית עצמה הכשירה", אמר.

גם הפרשן עמית סגל הצביע על מה שהגדיר כצביעות. לדבריו, מי שמאז הרפורמה המשפטית  הסביר שחסימות כבישים הן כלי מחאה לגיטימי, אינו יכול להזדעזע לפתע כאשר אחרים משתמשים באותה שיטה. הוא הזכיר את קביעתה המפורסמת של היועמ"שית כי "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי", והוסיף כי ספק גדול אם הייתה אומרת זאת אילו המחאה הראשונה מסוג זה הייתה של הציבור החרדי ולא של מחאת קפלן. "בקפלן זה היה המחנה שלה והניפו תמונות שלה עם ערכים שלה ולכן היה לה קל להלבין את זה ומאז כולם סובלים".

גם ח"כ טלי גוטליב קראה לשנות כיוון. במקום לשבש את חיי האזרחים, הציעה להפנות את המחאות אל הרחובות הסמוכים לבתיהם של בכירי מערכת המשפט והייעוץ המשפטי לממשלה. "שם נמצאת הכתובת", כתבה, ואף נקבה בשמותיהם של היועמ"שית, גיל לימון, יצחק עמית ודפנה ברק ארז.

שמעבר לוויכוח על מקום המחאה, בלט השבוע דבר נוסף: האלימות. במהלך שיירות המחאה נראו נהגים זועמים מתעמתים עם המפגינים, ואחד מהם אף שלף אקדח לעבר השיירה. התמונות הללו צריכות להדאיג כל אזרח, בלי קשר לעמדתו הפוליטית.

השמאל הקיצוני שרצה לראות מלחמת אזרחים, מתחיל לקבל את מה שביקש. והיה מי שאמר בכאב גדול: "אני חושש שחלילה הדברים יגיעו לירי של ממש ואז 'חזון אהוד ברק' על 'גופות שיצופו בירקון ובאיילון', עלול להתגשם חלילה". השבוע נדמה היה שהמציאות עשתה עוד צעד קטן ומדאיג לכיוון הזה.

זכות ההצבעה

ההודעה השבוע של ועדת הבחירות המרכזית, לפיה ביום הבחירות לא יבוצעו מעצרים של "עריקים", לא נולדה בחלל ריק. היא הגיעה לאחר שהנושא עלה כאן כבר לפני כחודשיים. באותם ימים, כאשר החלו גלי המעצרים הראשונים של בני ישיבות ואברכים, כתבנו ב"מקור נאמן" כי מעבר לשאלת הגיוס עצמה, עלולה להתפתח בעיה נוספת: האפשרות שהמאבק יעבור גם לזירת הבחירות. ככל שמספר בני הישיבות שיוגדרו כ"עריקים" יגדל, כך יגבר החשש שלהם להגיע לקלפיות ביום הבחירות.

למען האמת, הנושא עלה כאן עוד קודם לכן. בשיחות שקיימנו עם גורמים בכירים הומלץ שלא לפרסם את החשש בפומבי, כדי שלא לתת רעיונות למי שעלולים לנסות לנצל את סוגיית ה"עריקים" לצרכים פוליטיים. אלא שככל שהנושא החל להישמע ביותר ויותר שיחות סגורות, התברר שאין מנוס מלהציף אותו ולהתריע מפניו מראש.

מי שלא הבין אז מדוע מדובר בנושא כה רגיש, צריך לזכור עובדה פשוטה: מערכות בחירות במדינת ישראל מוכרעות פעמים רבות לא על שכנוע מצביעים חדשים, אלא על היכולת להוציא את המצביעים הקיימים מהבית. כל ירידה באחוזי ההצבעה במגזר מסוים עלולה להשפיע על חלוקת המנדטים כולה.

החשש לא נולד יש מאין: בעבר כבר נשמעו הצעות מצד לפיד וליברמן להגביל את זכות ההצבעה של מי שאינם משרתים בצבא. היוזמות הללו אמנם ירדו מהפרק (בגלל הערבים), אך במערכת החרדית נותרה התחושה שיש מי שמחפשים דרכים אחרות להגיע לאותה מטרה.

על רקע זה פרסמנו את התרחיש שלפיו עצם נוכחותם של שוטרים בקלפיות, לצד החשש מבדיקות זהות ומעיכובים, עלולה ליצור אפקט פסיכולוגי משמעותי, שיגרום לרבים מבני הישיבות להימנע מלהגיע לקלפי.

הפרסום עורר הדים רבים והגיע עד לצמרת הפוליטית. ראה"מ עודכן בנושא, ונציג הליכוד בוועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אילן בומבך, החל בבדיקת הסוגיה מול נציגי דגל התורה וגורמים נוספים. ככל שהתקרב מועד הבחירות, כך גברה ההבנה שיש צורך בהבהרה רשמית שתסיר כל ספק.

השבוע היא אכן הגיעה: יו"ר ועדת הבחירות, השופט סולברג, היועמ"שית ומפכ"ל המשטרה הודיעו כי ביום הבחירות לא ייערכו מבצעי אכיפה בנושא גיוס עריקים, וכי כל אזרח יוכל להגיע לקלפי ללא מורא.

גם לאחר ההחלטה, במפלגות החרדיות לא ממהרים לנשום לרווחה. החשש כעת אינו ממעצרים בפועל, אלא מקמפיין שמועות, הודעות כזב וסרטונים שיטענו כביכול למעצרים בקלפיות. אם בעבר השתמשו באחוזי ההצבעה החרדיים כדי להמריץ את המחנה השני לצאת ולהצביע, כעת חוששים מניסיון הפוך: לגרום לבני ישיבות להישאר בבית.

שורה תחתונה: לפני חודשיים היו מי שטענו שמדובר בתרחיש מופרך. אולם השבוע עצם העובדה שוועדת הבחירות המרכזית נדרשה לפרסם החלטה מיוחדת בנושא, הוכיחה שהחשש היה ממשי. האחריות עוברת כעת לציבור עצמו: לא להיבהל משמועות, לא להאמין לכל הודעה ברשת, ובעיקר להגיע לקלפי ולהצביע ללא מורא.

אפקט איזנקוט

אחד הדברים המעניינים במערכת הבחירות הנוכחית הוא שלא רק גדי איזנקוט משתנה, אלא גם היחס אליו. עד לפני חודשים ספורים כמעט איש לא ראה בו מועמד רציני לראשות הממשלה. היום כבר מתייחסים אליו אחרת. הסקרים מחמיאים, היריבים תוקפים, ואפילו נושאים שנראו עד לאחרונה בלתי רלוונטיים, כמו מוצאו העדתי, חוזרים לפתע למרכז הבמה.

במשך שנים הקפיד איזנקוט שלא להפוך את מוצאו המרוקאי לנכס פוליטי. תמיד סיפר בפרץ צחוק שהוא נשוי "לאשה פולנייה". אולם כאשר החליט להתמודד על ראשות הממשלה, יעצו לו מקורביו להבליט את הנושא העדתי, איזנקוט דחה זאת על הסף ואמר כי הוא נבחר בזמנו  לרמטכ"ל לא בזכות מוצאו אלא בזכות מעשיו.

אלא שככל שהמערכה מתקדמת, גם הוא מבין שהפוליטיקה פועלת לפי כללים אחרים. לפתע נשמעות התבטאויות מהצד השני, כמו זו של הפרשן יעקב ברדוגו, שטען כי "נתניהו מרוקאי יותר מאיזנקוט", והשר שקלי שהודה בעקיפין שלמוצא העדתי של איזנקוט עשויה להיות משמעות אלקטורלית. עצם העובדה שהנושא עולה מלמדת שהוא כבר מטריד גם את יריביו.

הגורם העדתי אינו חדש בפוליטיקה הישראלית. הוא ליווה מערכות בחירות מאז נאום ה"צ'חצ'חים", דרך "מנשקי הקמעות" ועד נאומו המפורסם של מנחם בגין בכיכר מלכי ישראל. אלא שהפעם הוא חוזר מכיוון אחר: לא כמאבק בין ימין לשמאל, אלא כחלק מהניסיון להבין האם איזנקוט מסוגל לפרוץ גם אל קהלים שבמשך שנים היו מזוהים כמעט אוטומטית עם הליכוד – קהל הבוחרים הגדול מקרב עדות המזרח.

ולמרות כל זה, ייתכן שהיתרון הגדול ביותר שלו נמצא בכלל במקום אחר: בניגוד ליריבים קודמים של נתניהו, איזנקוט אינו מעורר בשלב הזה תחושת איום חריפה בקרב חלקים גדולים בציבור הימני. רבים מהם אולי לא יצביעו עבורו, אך גם אינם חשים כלפיו את אותה עוינות שעוררו בעבר פרס, ברק, לפיד, גנץ או אפילו בנט. בפוליטיקה הישראלית זו נקודה קריטית: לפעמים ניצחון אינו מתחיל בכך שמצביעי היריב עוברים אליך, אלא בכך שהם פשוט נשארים בבית.

זו גם הסיבה שהליכוד כבר החל לחפש אמירות עבר של איזנקוט מתקופת כהונתו כרמטכ"ל. ההתבטאות כי "לא תמיד חייבים להגיב על כל ירי", תפיסת ה"הכלה" וה"הסדרה" וכל אמירה אחרת שתאפשר לצבוע אותו מחדש, צפויות להפוך לחומר גלם מרכזי בקמפיין. המטרה אינה רק לשכנע שהצדק עם הליכוד, אלא בעיקר להפוך את איזנקוט למועמד שמעורר חשש ומחזיר את מצביעי הימין לקלפיות.

שורה תחתונה: עד עכשיו נהנה איזנקוט מהיתרון הגדול ביותר בפוליטיקה: כל מחנה יכול היה לראות בו את מה שרצה לראות. אבל ככל שיתקרבו הבחירות, הוא יידרש להשיב על השאלות שמהן הצליח להתחמק עד היום: ימין או שמאל, ממשלת אחדות או ממשלה עם הערבים, הכלה או הכרעה, רמטכ"ל או פוליטיקאי. באותו רגע יסתיים גם ירח הדבש שלו עם הסקרים.

שבשבת פוליטית

יש פוליטיקאים שמובילים את הסקרים, ויש כאלה שהסקרים מובילים אותם. נדמה שנפתלי בנט נכנס באחרונה לקבוצה השנייה. ככל שגדי איזנקוט מתחזק, כך בנט מתרחק מעמדות שהיו מזוהות איתו במשך שנים. הסקרים כבר אינם רק משקפים את מצבו הפוליטי, אלא מתחילים לעצב את התנהלותו.

השבוע זה בלט במיוחד: האיש שבעבר תקף את נתניהו מימין על כל עיכוב בהסדרת ההתיישבות, והבטיח להסדיר את "ההתיישבות הצעירה" (שאינה מוסדרת כחוק), נשמע לפתע אחרת. כשנשאל על פינוי בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, הוא התפתל בכיסאו, שתה מים, היסס, ולבסוף השיב כי יפעל לפינוי. גם שפת הגוף שלו שידרה אי נוחות. עבור יריביו זו הייתה הוכחה נוספת לכך שבנט השלים סלטה אידיאולוגית. הם כבר מיהרו לעקוץ, תוך שהזכירו את שיתוף הפעולה שלו בממשלת בנט-עבאס: "זה לא בנט של מועצת יש"ע, אלא בנט של מועצת השורא".

ההסבר המעשי פשוט יותר: בנט מבין שקולות מהימין כבר לא יחזרו אליו בהיקף שקיווה לו. הקרב האמיתי שלו מתנהל כיום מול איזנקוט על הנהגת מחנה המרכז שמאל. ככל שהרמטכ"ל לשעבר פותח פער בסקרים והופך למועמד המועדף להוביל את הגוש, בנט מנסה להוכיח לאותם מצביעים שגם הוא אינו "נטע זר". זו כנראה הסיבה לשינוי המסרים דווקא עכשיו. גם ההנחיה של מטה בנט שלא לתקוף את איזנקוט מלמדת עד כמה אנשיו מבינים שהאיום האמיתי מבחינתם אינו נתניהו, אלא בריחת מצביעים אל הרמטכ"ל לשעבר.

גם ההסבר שנתן בנט עצמו לשינוי שעבר מעיד על כך. "אני תמיד בעד האנדרדוג", אמר השבוע, "פעם זה היה הימין, היום אלה אנשי ההייטק". אלא שבפוליטיקה, מי שמחליף את הגדרת ה"אנדרדוג" בכל מערכת בחירות, מסתכן בכך שהציבור יתחיל לשאול מה באמת נשאר קבוע אצלו.

אם המגמה בסקרים תימשך, ייתכן שבנט יידרש לקבל החלטה קשה בהרבה משינוי מסרים. כולם עוסקים בשאלה האם נתניהו יפרוש, אם יבין שלא יוכל להיבחר ולהרכיב ממשלה. אבל לא פחות מסקרנת השאלה ההפוכה: האם דווקא בנט יהיה זה שייאלץ לוותר על הנהגת הגוש לטובת איזנקוט. הלחץ מצד בכירי מחנה המרכז שמאל עלול רק להתגבר ככל שהסקרים ימשיכו להכתיר את איזנקוט כמועמד המוביל.

לפני חודשים אחדים זה נשמע דמיוני. היום, זו כבר אפשרות שמתחילים לדבר עליה ברצינות, בדיוק כפי שגם האפשרות שהשותפות בינו לבין לפיד תתפרק עוד לפני הגשת הרשימות כבר אינה נשמעת מופרכת.

והיה מי שסיכם את מצבו של בנט בחיוך: "מעשרה מנדטים אני לא מודאג. השאלה היא מה יקרה כשהוא יתחיל להתקרב לשישה".

מלחמת הסוקרים

אחד הוויכוחים המרתקים ביותר במערכת הבחירות הנוכחית אינו מתנהל בין נתניהו לבנט, בין איזנקוט ללפיד או בין הקואליציה לאופוזיציה. הוא מתנהל דווקא בין הסוקרים. מעולם לא נרשמו בישראל פערים כה גדולים בין סקרי הבחירות כפי שאנו רואים כיום.

בקצה אחד ניצב שלמה פילבר בחדשות 14, שמעניק לגוש נתניהו כ-63 מנדטים (ומתעקש לכלול את החרדים באותו גוש, אף שהצהירו כי אינם רואים את עצמם כך). בקצה השני ניצבים סוקרי ערוצים 11 ו-12 ומכון "מדגם", שמעניקים לגוש נתניהו 51–53 מנדטים בלבד. באמצע נמצאים סוקרים נוספים עם מספרים שונים. המשמעות דרמטית: לא מדובר בפער של מנדט או שניים, אלא בפער של כחצי מיליון מצביעים. לפי סקר אחד, נתניהו בדרך לממשלה יציבה. לפי האחר, הוא בדרך לאופוזיציה.

השאלה היא כיצד ייתכן שכל הסוקרים בודקים את אותה מדינה ומגיעים למסקנות כה שונות. חלק מהתשובה קשור לשיטת האיסוף. יש מכונים שעובדים באמצעות פאנלים קבועים של נשאלים שזהותם ידועה ומאומתת מראש. אחרים פונים לעשרות אלפי אנשים אקראיים ומנסים לדלות מהם מדגם מייצג. לכל שיטה יתרונות וחסרונות, אך גם אנשי המקצוע מודים שהבדלי השיטה לבדם אינם מסבירים את גודל הפער.

הסוד האמיתי נמצא דווקא בשלב הבא: הפרשנות. כאן הסוקר מפסיק להיות רק סטטיסטיקאי והופך גם לפרשן פוליטי. פילבר, למשל, מתקשה לקבל את ההנחה שמאות אלפי מצביעי ימין נטשו את נתניהו מאז הבחירות האחרונות. אחרים סבורים שהטבח, הרפורמה המשפטית, המלחמה והמשברים הפוליטיים בהחלט יכולים להסביר שינוי כזה. פילבר גם שואל כיצד ייתכן שהמפלגות החרדיות מקבלות פחות מנדטים בסקרים, בעוד הציבור החרדי הוא בעל שיעור הגידול הטבעי הגבוה ביותר במדינת ישראל. מתנגדיו משיבים שהסקרים אינם מודדים ילודה אלא כוונות הצבעה.

למעשה, כל סקר נשען על הנחת יסוד אחרת: יש סוקרים שמנסים לשקף את מצב הרוח הנוכחי. אחרים מנסים לחזות מה יקרה ביום הבחירות עצמו. הראשונים רואים תנודות חדות. האחרונים מבצעים תיקונים מתוך הנחה שחלק מהמצביעים יחזרו בסוף ל"דפוסי הבית" שלהם.

גם ההיסטוריה מסבכת את התמונה. בבחירות הקודמות טענו רבים שסקרי פילבר מוטים לטובת נתניהו. בסופו של דבר התברר שהוא היה קרוב יחסית לתוצאות האמת. מצד שני, אין שום ערובה שזה מה שיקרה גם הפעם.

שורה תחתונה: הוויכוח האמיתי אינו על מספרים אלא על תפיסת המציאות. כל סוקר בונה תמונה אחרת של הציבור הישראלי. לכן, כאשר הפער בין הסקרים מגיע לחצי מיליון מצביעים, סימן שהבלבול אינו רק אצל הסוקרים, אלא גם אצל הבוחרים עצמם. את התשובה הסופית לא ייתן אף סוקר. רק הקלפי.

אמת יחסית

אחד הביטויים השחוקים ביותר בשנים האחרונות הוא "פייק ניוז". כל מחנה פוליטי מאשים את יריביו בהפצת שקרים, וכל צד משוכנע שהוא מחזיק באמת המוחלטת. אלא שמחקר חדש של אוניברסיטת חיפה מגלה תמונה מורכבת הרבה יותר: בזמן מלחמה, כמעט כולם מתקשים יותר להבחין בין אמת לשקר. הפייק ניוז שולט בכל המחנות.

החוקרים בדקו כיצד ישראלים מגיבים לכותרות חדשותיות שונות וגילו כי רמת הדיוק בזיהוי מידע נכון או שגוי עומדת על כ-70 אחוז בלבד. המשמעות: כמעט שליש מהידיעות סווגו כטעות. כאשר מדובר בידיעות הקשורות למלחמה, לטבח או לסוגיות ביטחוניות טעונות, שיעור הטעויות אף גדל.

הנתון שעורר את מירב תשומת הלב היה העובדה שכ-68 אחוזים מהנשאלים עדיין מאמינים לסיפור "40 התינוקות ערופי הראש" שנרצחו בטבח, למרות שהסיפור במתכונתו המקורית הופרך מזמן, לא היה ולא נברא. מנגד, כ-20 אחוז מהנשאלים מאמינים גם לתיאוריית "הבגידה מבפנים" סביב אירועי השביעי באוקטובר.

הם משוכנעים שגורמים מהשב"כ, גורמי ביטחון או גורמים משפטיים, ידעו על מה שעומד להתחולל, ואף סייעו בדרך כזו או אחרת לאירועים להתרחש. מדובר כמובן בפייק ניוז מוחלט. לכולם ברור שהיו מחדלים קשים, שעוד יחקרו. הרמטכ"ל לשעבר וכן ראשי השב"כ ואמ"ן כבר שילמו בתפקידיהם. אבל מכאן ועד לומר שהייתה בגידה מכוונת, הדרך רחוקה.

הדבר המעניין הוא ששני הסיפורים הללו מגיעים ממחנות שונים לחלוטין. האחד זוהה בעיקר עם הצד הימני של המפה, והשני עם צדדים אחרים בשיח הציבורי. המסקנה היא שהבעיה אינה בימין או בשמאל, אלא במנגנון האנושי עצמו. כאשר הרגש משתלט, העובדות נדחקות לעיתים הצידה.

החוקרים מצאו גם תופעה המכונה "אפקט המעודדים". אנשים אינם שואלים בהכרח האם מידע מסוים נכון, אלא האם הוא מחזק את מה שהם רוצים להאמין בו. אם ידיעה מסייעת לנרטיב של המחנה שלהם ופוגעת ביריביהם, הם יהיו מוכנים לקבל אותה גם בלי לבדוק אותה לעומק.

מי שעוקב אחר השיח הפוליטי במדינת ישראל מכיר זאת היטב. במשך חודשים סיפרו לציבור שנתניהו גמור פוליטית. אחרים סיפרו שבנט מחוסל, שאיזנקוט הוא בלון חולף, גנץ הולך הביתה, וליברמן יחבור בוודאות לימין. כל מחנה בחר לעצמו את הסקרים, הפרשנים והידיעות שמחזקים את עמדתו הבסיסית.

המחקר מצא גם קשר בין זמן השהייה ברשתות החברתיות לבין היכולת לזהות מידע כוזב. ככל שאנשים מכלים את זמנם יותר שעות ברשתות, כך גדל הסיכוי שיתקשו להבחין בין אמת לשקר.

שורה תחתונה: הפייק ניוז המסוכן ביותר אינו השקר עצמו, אלא הנכונות לאמץ אותו כאשר הוא מתאים למה שאותו צד ממילא רוצה לחשוב. לכן לפני שכל צד מאשים את יריביו בהפצת שקרים, כדאי שגם יביט רגע במראה.

מרד או מחדל?

אחד הספרים המדוברים ביותר בימין בשנים האחרונות היה ספרו של ארז תדמור, "מדוע אתם מצביעים ימין ומקבלים שמאל". כעת חוזר תדמור עם ספר חדש וטעון לא פחות: "מרד הגנרלים". גם מי שלא יסכים עם כל הטענות והמסקנות שבו, יתקשה להתעלם מהשאלה המרכזית שהוא מציב: האם הכישלון של השבעה באוקטובר היה רק מחדל מודיעיני וצבאי, או תוצאה של תהליך עמוק הרבה יותר שנמשך שנים ארוכות?

תדמור אינו עוסק רק בשאלה מדוע איש לא העיר את ראש הממשלה באותו לילה, או מדוע סימני האזהרה לא תורגמו לפעולה. לטענתו, אלה היו רק הסימפטומים. הבעיה האמיתית הייתה תפיסת עולם שהלכה והשתרשה בצמרת מערכת הביטחון, לפיה הדרג המקצועי אינו רק יועץ לדרג המדיני אלא במידה רבה גם מי שאמור לכוון אותו.

לפי התזה הזו, במשך שנים התפתח מצב שבו גנרלים, ראשי שב"כ ובכירים נוספים החלו לראות את עצמם כשומרי הסף של המדינה. מכאן הדרך הייתה קצרה להדלפות, ללחצים, למאבקים מאחורי הקלעים ולניסיונות להשפיע על המדיניות באמצעות התקשורת או גורמים נוספים. לטענת תדמור, לא מדובר באירועים נקודתיים אלא בשיטה שהלכה והתעצמה עם השנים.

כך לדוגמה ארע עם ההדלפות ב- 2012 מצד בכירים במערכת הביטחון לממשל האמריקאי, שנועדו לטרפד את התקיפה באיראן שקידמו נתניהו ואהוד ברק. אותן הדלפות, סיכלו מהלך שהיה עשוי לעצור את פרויקט הגרעין בשלב מוקדם בהרבה.

דוגמה בולטת נוספת נוגעת לליל השבעה באוקטובר עצמו, כאשר לפי הטענה מידע מודיעיני חריג זרם לצמרת מערכת הביטחון אך לא הגיע בזמן לדרג המדיני. עוד דוגמה היא הקונספציה שהתקבעה בשנים שקדמו למלחמה, ולפיה חמאס מעוניין בעיקר בהטבות כלכליות ובהסדרה ארוכת טווח. גם תקופת המחאה נגד הרפורמה המשפטית ואיומי הסרבנות מוצגים כחלק מאותו מאבק על גבולות הסמכות בין הדרג הנבחר לבין הדרג המקצועי.

לא כולם מקבלים את הטענות הללו. בצה"ל ובשב"כ טוענים כי הדרג הביטחוני פעל ופועל תמיד בכפיפות מלאה לממשלה הנבחרת. גם מבקרי הספר סבורים כי מדובר בניסיון להסיט את האחריות מהמחדל לעבר גורמים אחרים.

ולמרות כך הספר מציב שאלות שלא תמיד נשאלו לפני השבעה באוקטובר: כיצד נולדו תפיסות כמו "חמאס מורתע", "שקט תמורת הקלות" ו"ניהול הסכסוך"? מדוע כמעט לא נשמעו דעות אחרות? והאם ייתכן שהקונספציה לא הייתה של אדם אחד או ממשלה אחת, אלא של מערכת שלמה.

ועדת חקירה, כאשר תקום, תצטרך לבדוק לא רק מה קרה בליל השבעה באוקטובר, אלא גם מה קרה בעשרים השנים שקדמו לו. ארז תדמור מציע תשובה אחת: "מרד הגנרלים". אפשר להסכים ואפשר לחלוק עליו, אבל קשה להתעלם מהשאלות שהוא מעלה.

בקצרה – הסיפורים שעשו את השבוע

מתרברב ומתחמק: אין בור שבנט לא נופל לתוכו מאז חזר לזירה הפוליטית. השבוע סיפר בהתרברבות על קשריו עם ממשל טראמפ, אך כשנתבקש לחשוף עם מי הוא משוחח,   התחמק במגושמות ושוב יצר רושם של מי שלא דובר אמת. עוד רגע והיו מבקשים ממנו לחתום בשידור חי על כך.

מנהיג גוץ: "דרוש מנהיג גוץ", נכתב השבוע במאמר ב"הארץ", תוך כוונה לרמוז על איזנקוט. הכותב התכוון כמובן למנהיג נמוך קומה פיזית, אבל נדמה שהכותרת משקפת בעיקר את המצוקה במחנה שמחפש כבר שנים כל מועמד שיהיה היפוכו של נתניהו. פעם זו הייתה אידיאולוגיה, אחר כך אישיות, עכשיו גם הגובה הפך לשיקול.

התרגיל שהתפוצץ: נמרוד שפר התנצל על קמפיין הפייק שנוהל מלשכתו נגד רונן צור, טען שלא ידע, אבל סירב לפרוש מהמרוץ. אותם "דמוקרטים" שמטיפים כבר שנים כי "אתה הראש, אתה אשם", גילו לפתע שאפשר לקחת אחריות בלי לשלם עליה מחיר. עכשיו הכדור במגרש של יאיר גולן: האם הכללים חלים גם על אנשי הבית, או רק על היריבים.

חילוקים "למדניים": השיא של השבוע היה לשמוע את "גדולי הלמדנים" בערוץ 12 מפלפלים בחילוקים דקים בין הפגנות קפלן לבין המחאה הנוכחית. כשזה הגיע מהם זו "זכות דמוקרטית", כשזה מגיע מציבורים אחרים  זה "שיבוש סדרי עולם". גם השאלה הטיפשית: מי מימן את רכבי המחאה, מעידה על מי שהתרגל למפגינים בשכר מקרנות זרות, ולא מסוגל להבין הפגנת מחאה בלי שקל אחד של החזר דלק.

הפייק השבועי: במשך שעות תקפו פוליטיקאים ואנשי תקשורת את הממשלה על כך שלא שלחה נציגים להלווייתו של החייל דור בן שמחון הי"ד. הפרשנויות כבר נכתבו, התמונות כבר שודרו, ורק אחר כך התברר שהמשפחה עצמה ביקשה לקיים הלוויה צנועה, ללא שרים וללא תקשורת. איש לא התנצל.

לא רלוונטי: עשרת קוראי המדור בוודאי הבחינו שבניגוד לשבועות האחרונים, אין השבוע ולו מילה על ההסכם בין איראן לארה"ב והשלכותיו. טראמפ, שהיה עד לא מכבר "האיש החזק בעולם", הפך לאסקופה נדרסת; באיראן כבר לא טורחים להסתיר את הלעג, ומרמזים שייתכן ויהיה אורח הכבוד בהלווית חמינאי. אם בכל זאת רוצים להזכיר אותו כאן, אז רק בהקשר של בנט: שני הפכפכים, שרק אחד מהם עשה השנה משהו מועיל, רגע לפני שהספיק לחזור בו. שבת שלום.

פורסם לראשונה בגליון סופ"ש של עיתון 'יתד נאמן'