מיקום כתבה: חדשות חמות

בראיון שהעניק ברדיו קול חי, הביע השר דוד אמסלם עמדות נחרצות בשורת נושאים מרכזיים בשיח הציבורי. לצד קריאתו להשלים את חקיקת חוק הגיוס, מתח אמסלם ביקורת חריפה על עמיתו יולי אדלשטיין, שלטענתו אינו מקדם חוק שיקבל תמיכה קואליציונית רחבה, לדבריו "בסוף נצטרך לקבל החלטה. אנחנו חתומים על ההסכמים הקואליציוניים. נכון שיש הרבה תירוצים, אבל צריך לסיים את האירוע הזה."

בהתייחסו ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, חבר מפלגתו יולי אדלשטיין, לא הסתיר אמסלם את חילוקי הדעות ביניהם: "אני מאוד מחבב אותו – אבל הוא צריך להביא חוק שמקובל על מרכיבי הקואליציה ולקדם אותו." דברים אלו מצביעים על הקושי לגבש הסכמה בנושא רגיש זה גם בתוך מפלגת השלטון עצמה.

אמסלם, המזוהה עם הגישה התומכת במתן פטור נרחב ללומדי תורה, הדגיש את חשיבות הלימוד התורני: "ערך לימוד התורה הוא עצום. לימוד התורה חשוב מאוד לעם ישראל, בזמנים רגילים ובטח בזמני מלחמה." במהלך הראיון הטיל ספק בכנות כוונותיהם של מתנגדי הפטור: "ליברמן ולפיד לא רוצים בכלל לגייס חרדים, הם רק רוצים להפיל את הממשלה. הם הראשונים שייצאו נגד החרדים בצבא – הם יגידו שזה צבא של חומייני."

בהמשך הראיון, עבר אמסלם לתקוף את מערכת המשפט באופן בלתי מסויג, בהתייחסו במיוחד ליועצת המשפטית לממשלה ולבית המשפט העליון. השר הצהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "אנחנו צריכים להעיף את היועמ"שית. אם בג"ץ רוצה להחזיר אותה – שיחזיר. אחרי זה נטפל בכל ההחלטות של בג"ץ."

בהמשיכו בקו ביקורתי זה, תיאר אמסלם בנימה אירונית את מה שהוא תופס כהתערבות יתר של בית המשפט העליון: "המציאות היום היא ששופטי בג"ץ מחליטים הכל – מבחינתם הם מחליטים אפילו מה יהיה מזג האוויר. זה לא צריך להיות ככה."

דברים אלו משקפים את העמדה הרווחת בקרב חוגים בקואליציה, הקוראים להגבלת סמכויות בית המשפט העליון והיועצת המשפטית, כחלק ממה שמכונה "הרפורמה המשפטית". ביקורת זו מתחברת לדיון הציבורי המתמשך בנושא יחסי הגומלין בין הרשות המחוקקת והמבצעת לבין הרשות השופטת.

בסיום הראיון, התייחס אמסלם לפרשה המכונה "קטארגייט" – סוגיה שנמצאת בלב השיח הציבורי בתקופה האחרונה. השר לא חסך ביקורת והציג אנלוגיה היסטורית שנויה במחלוקת: "מדובר במסע ציד. בדיוק כמו בתקופת ה'סזון', כאשר פעילי ההגנה הסגירו לבריטים את פעילי האצ"ל והלח"י."

אל"ם אביחי אדרעי, נציג דוברות צה"ל לדוברי הערבית, פרסם היום (ראשון) התרעה חריגה בפלטפורמת X. בפנייתו, שתוארה כ"דחופה וחשובה", הזהיר אדרעי את האזרחים הנמצאים בשלושה נמלים עיקריים הנתונים למרות כוחות החות'י בתימן.

בהודעה הרשמית נכתב: "אזהרה לכל הנמצאים בנמלי הים שבשליטת שלטון הטרור החות'י: נמל ראס עיסא, נמל אלחודידה, ונמל א-סאליף. זוהי אזהרה דחופה וחשובה". אדרעי המשיך והסביר את הסיבה לאזהרה: "לאור השימוש שעושה שלטון הטרור החות'י בנמלי הים לטובת פעילות הטרור שלו, אנו מפצירים בכל מי ששוהה בנמלים להתפנות מהם ולהתרחק מהם עד להודעה חדשה. אי התפנות מהנמלים עד להודעה חדשה מסכנת אתכם".

בעקבות האזהרה הישראלית, החלו להתפרסם דיווחים בכלי תקשורת ערביים על פעילות צבאית באזורים שהוזכרו. לפי פרסום בערוץ התקשורת "אל-חדאת'", כלי טיס של חיל האוויר הישראלי תקפו את נמל ראס עיסא בתימן.

מידע נוסף הגיע ממקורות תקשורת סעודיים, הטוענים כי התרחשו יותר מ-10 תקיפות על נמל ראס עיסא. במקביל, הרשת "אל-ערביה" מסרה כי במסגרת המבצע הותקף מתקן המזוהה עם איראן הממוקם על אדמת תימן, מה שעשוי להצביע על התרחבות היעדים במבצע הישראלי.

שלושת הנמלים שהוזכרו באזהרת צה"ל – ראס עיסא, אלחודידה וא-סאליף – אינם זרים למבצעים צבאיים ישראליים. בעבר הותקפו מתקנים אלה מספר פעמים בידי ישראל, במסגרת המאבק נגד פעילות החות'ים באזור.

מדובר בשלושת הנמלים היחידים הנמצאים תחת שליטת החות'ים בתימן, עובדה המעניקה להם חשיבות אסטרטגית רבה עבור המורדים. דרך נמלים אלה מתנהל חלק משמעותי מהמסחר הימי של החות'ים, ולפי גורמים שונים, הם משמשים גם לקבלת אספקה צבאית ואמצעי לחימה.

על פי הערכות המופיעות בדיווחים, ישראל מתכננת מהלך צבאי מקיף שמטרתו לפגוע במקורות הסחר הימי של החות'ים ולשבש את יכולתם לקבל אספקה ימית. צעד כזה עשוי להשפיע משמעותית על יכולת הפעולה של החות'ים, המסתמכים במידה רבה על הנמלים הללו לקיום פעילותם.

הפעילות הנוכחית מתרחשת על רקע המתיחות המתמשכת באזור, לאחר שבחודשים האחרונים ביצעו החות'ים מספר תקיפות על כלי שיט בים האדום ובמפרץ עדן, בטענה שמדובר בתגובה למלחמה בעזה. הפגיעה בנמלים עשויה להיתפס כחלק ממאמץ ישראלי להרתיע את החות'ים ולהגביל את יכולת הפעולה שלהם בזירה הימית.

הבית הלבן פרסם היום (ראשון) הודעה מפתיעה על השגת הסכם סחר עם סין, אשר עתידות להיחתם בעיר ז'נבה שבשווייץ. למרות שמועד החתימה הרשמי טרם נקבע, צפוי הממשל האמריקני לחשוף פרטים משמעותיים אודות ההסכם כבר ביום המחר.

השגת הסכם הסחר בין ארצות הברית לסין התקבלה בהפתעה רבה בקרב משקיפים ומומחים כלכליים, נוכח היחסים המתוחים ששררו לאחרונה בין שתי המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם. הדבר בולט במיוחד לאור שיעורי המכס חסרי התקדים שהשיתו המדינות זו על מוצריה של זו בחודשים האחרונים.

המיסוי המסחרי ההדדי הגיע לרמות שיא, כאשר סחורות המיובאות מסין לארצות הברית נתקלו במכס בגובה של עד 145%, בעוד חלק מהמוצרים האמריקניים המיועדים לשוק הסיני חויבו במכס של 125%. נתונים אלה משקפים את עומק המשבר שאליו הידרדרו היחסים המסחריים בין המדינות, עובדה שהופכת את ההתקדמות הנוכחית למשמעותית במיוחד.

ההתפתחות החיובית הגיעה בעקבות סבב שיחות מאומץ שהתקיים בימים האחרונים בשווייץ. במהלך היומיים שקדמו להכרזה, ניהלו נציגי סחר בכירים משתי המדינות מגעים אינטנסיביים שנועדו לגשר על הפערים ולמצוא נתיב לפתרון המשבר המסחרי המתמשך.

שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, התבטא בחיוב לגבי האווירה בחדרי הדיונים ואמר כי השיחות עם הנציגים הסיניים בתיווך ז'נבה היו "יעילות מאוד". הערכתו החיובית מסמנת שינוי טון משמעותי ביחס למבוי הסתום שאפיין את היחסים הכלכליים בין המדינות בתקופה האחרונה.

עם זאת, ראוי לציין כי אף שהשיחות זכו להערכה חיובית בעיני שני הצדדים, הציפיות – לפחות מהצד הסיני – היו נמוכות יחסית בתחילת המשא ומתן. העובדה שמהלך דיפלומטי זה הבשיל להסכם בפרק זמן כה קצר מפתיעה גם את הגורמים המעורבים עצמם.

העימות הכלכלי בין שתי המעצמות החריף באופן משמעותי בשבועות האחרונים, בעקבות שורת החלטות שיצאו מהבית הלבן. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז על הטלת מכסים חדשים על מוצרים המיובאים ממגוון רחב של מדינות – קרוב ל-60 שותפות סחר של ארצות הברית ברחבי העולם.

בין המדינות שנפגעו מהמהלך האמריקני, סין ספגה את הפגיעה המשמעותית ביותר. הממשל בוושינגטון הטיל על מוצרים סיניים את שיעור המכס הגבוה ביותר, שהגיע לרמת שיא של 145 אחוזים – צעד חסר תקדים ביחסי הסחר הבינלאומיים. תגובת הנגד הסינית לא איחרה לבוא, והתבטאה בהטלת מכסים גבוהים על סחורות אמריקניות נבחרות.

המתיחות המסחרית השפיעה לא רק על היחסים הבילטרליים בין שתי המעצמות, אלא גם על הכלכלה העולמית כולה, שכן מדובר בשתי הכלכלות הגדולות בעולם שהסחר ביניהן משפיע על שרשראות אספקה גלובליות ועל מחירי סחורות בשווקים בינלאומיים.

בפני חברי ועדת חוץ וביטחון שהתכנסו אתמול בערב, חשף ראש הממשלה בנימין נתניהו את האפשרות לשחרורו הנפרד של עידן אלכסנדר, אחד החטופים המחזיק באזרחות אמריקאית. לפי דברי נתניהו, עשוי להתאפשר שחרורו של אלכסנדר "כמחווה לטראמפ", במנותק ממשא ומתן מקיף יותר הנוגע ל-58 החטופים האחרים.

ראש הממשלה הוסיף כי במקביל למאמץ הספציפי הזה, נמשכים "ניסיונות בלתי פוסקים להגיע לעסקה על בסיס מתווה ויטקוף" – התכנית המדינית שגובשה בתיווך בינלאומי לשחרור כלל החטופים. מהדברים עולה כי מתקיימים שני מסלולים מקבילים: האחד ממוקד בשחרור אפשרי של אלכסנדר, והשני עוסק בהסדר רחב יותר.

על פי גורמים בטחוניים בישראל, חמאס מגלה נכונות לשקול את שחרורו של אלכסנדר כמחווה מיוחדת לנשיא האמריקאי, שצפוי להתחיל בקרוב את סבב הפגישות האזורי שלו במזרח התיכון. צעד כזה עשוי לשמש כהישג דיפלומטי עבור טראמפ בביקורו.

הנשיא האמריקאי עצמו התייחס לסוגיית שחרורו של אלכסנדר בתחילת החודש. בהתבטאות שזכתה לתשומת לב, אמר טראמפ כי בממשל "חשבנו שישוחרר כבר לפני כחודשיים – אבל חמאס הקשיח את עמדותיו". דבריו אלה שיקפו את העניין האמריקאי המתמשך בגורלו של אלכסנדר, כמו גם את התסכול מהעיכוב בשחרורו.

האפשרות לשחרור נפרד של אלכסנדר מדגישה את המימד הבינלאומי של משבר החטופים ואת המאמצים הדיפלומטיים המתנהלים במקביל למערכה הצבאית. בשבועות האחרונים נרשמו מגעים אינטנסיביים בערוצים שונים, הן ישירים והן באמצעות מתווכים, במטרה לקדם את שחרור כלל החטופים.

מעבר לסוגיית שחרור החטופים, הציג ראש הממשלה בפני חברי הוועדה את התמונה האסטרטגית הרחבה יותר של המהלכים הצבאיים בעזה. נתניהו פירט שלוש מטרות מרכזיות שלדבריו "שלובות זו בזו" ומנחות את פעולות צה"ל באזור: ראשית, "השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס" – ניסוח המדגיש את הכוונה לפגוע לא רק בתשתית הצבאית של הארגון אלא גם ביכולתו לשלוט ולנהל את הרצועה.

שנית, "יצירת התנאים להשבת החטופים" – תיאור הקושר בין הלחץ הצבאי לבין קידום שחרור החטופים, בין אם במסגרת עסקה כוללת ובין אם בהליכים נקודתיים כמו במקרה של אלכסנדר. שלישית, "לוודא שעזה לא תהווה יותר איום על מדינת ישראל" – מטרה ארוכת טווח המתייחסת למניעת התחדשות האיום הביטחוני מהרצועה בעתיד.

הודעה רשמית יצאה היום המאשרת כי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין צפויים לקיים דיאלוג פנים אל פנים בפעם הראשונה מאז החלה המערכה הצבאית בפברואר 2022. המפגש, שעתיד להתרחש באנקרה ביום חמישי הקרוב, מסמל צעד דיפלומטי משמעותי שנזקף לזכותה של טורקיה ונשיאה רג'פ טאיפ ארדואן, שיארח את השיחות.

בהודעה שפרסם אמש (יום ראשון), אישר זלנסקי את השתתפותו במפגש המתוכנן עם מקבילו הרוסי. המשא ומתן מתאפשר בעקבות הפסקת אש שאמורה להיכנס לתוקפה היום (יום שני), ומהווה את הבסיס לקיום הדיאלוג הדיפלומטי המתוכנן.

הבחירה באנקרה כמקום המפגש אינה מקרית. טורקיה, החברה בנאט"ו אך שומרת על קשרים עם רוסיה, מילאה תפקיד מפתח כמתווכת במהלך העימות. הפגישה תחת חסותו של ארדואן מייצגת הישג מדיני עבור טורקיה ומעידה על מעמדה כשחקנית אזורית מרכזית בפתרון סכסוכים.

בהתייחסו לפגישה המתוכננת, הביע זלנסקי תמהיל של תקווה וספקנות. בהודעתו הרשמית ציין: "אנחנו מחכים לתחילתה של הפסקת אש מחר כדי לייצר את הבסיס הדרוש לדיפלומטיה". דבריו משקפים את הצורך בבניית אמון הדדי כשלב ראשון בתהליך.

לא הסתפק זלנסקי בהודעה הרשמית בלבד, והוסיף התייחסות נוספת בחשבונו ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), שם ביטא את הזהירות המלווה את הציפיות מהשיחות: "אני מקווה שהפעם הרוסים לא יחפשו תירוצים". התבטאות זו משקפת את החשדנות הטבעית השוררת בין הצדדים אחרי יותר משלוש שנים של עימות צבאי מתמשך.

הפגישה מתוכננת להתקיים בצל הפסקת האש, צעד שנתפס כבניית אמון הכרחית לפני דיאלוג ישיר. אנליסטים מציינים כי עצם ההסכמה לפגישה מהווה התקדמות משמעותית, גם אם הציפיות מתוצאותיה נותרות מדודות.

מעט לפני הודעתו של זלנסקי, התייחס נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למגעים המתפתחים בין רוסיה לאוקראינה. טראמפ קרא לאוקראינה להסכים למפגש "מיידית", ובכך הפעיל לחץ דיפלומטי נוסף על קייב.

בהודעה שפרסם, כתב הנשיא האמריקאי: "הנשיא פוטין מרוסיה אינו רוצה הסכם הפסקת אש עם אוקראינה, אלא רוצה להיפגש ביום חמישי בטורקיה, כדי לנהל משא ומתן על סיום אפשרי לשפיכות הדמים". התבטאות זו מלמדת על המעורבות האמריקאית בתהליך ועל התפיסה של וושינגטון לגבי כוונותיה של מוסקבה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש היום (א׳) עם שר החוץ של גרמניה יוהאן ודפול, בלשכת ראש הממשלה בירושלים. בפגישה השתתפו, בין היתר, ראש הסגל צחי ברוורמן; ראש המל״ל צחי הנגבי; המזכיר הצבאי אלוף רומן גופמן; היועץ המדיני ד״ר אופיר פלק; דובר ראש הממשלה, ד״ר עומר דוסטרי; שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור; ושגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במהלך הפגישה ״אני שמח לקבל את פניו של שר החוץ הגרמני. היו לנו יחסים מצוינים, שאותם נמשיך בשיחתנו. למעשה התחלנו כבר. יש לנו הרבה תחומי עניין משותפים, ערכים משותפים ואתגרים משותפים רבים".

"אדוני השר, אני בטוח שכשנמשיך, נחזק עוד יותר את השותפות שלנו. אז ברוך הבא. אשלח את מיטב האיחולים עבור פרידריך מרץ ועבור המאמצים המשותפים שלכם להמשיך בברית ישראל-גרמניה״.

שר החוץ של גרמניה יוהאן ודפול הודה לראש הממשלה ואמר ״תודה רבה, אדוני ראש הממשלה, על האירוח שלי ושל המשלחת שלי. זאת זכות להיות כאן, בציון 60 שנים ליחסים הדיפלומטיים בין מדינותינו. נהדר להיות כאן״.

תיעוד שהגיע לידי "המחדש" חושף מספר כרישים סמוך לחוף הבלו בי, סמוך לחוף צאנז בנתניה. התיעוד המטריד מגיע שבועות ספורים לאחר האירוע הטראגי בו נהרג צוללן בחופי חרדה כתוצאה מתקיפת כריש. בתיעוד ניתן לראות בבירור מספר כרישים השוחים במרחק קצר מחוף הרחצה, דבר המעורר חשש בקרב התושבים והנופשים.

גורמים בעיריית נתניה טרם הגיבו לנושא באופן רשמי, אך צפוי כי הנושא ייבדק בדחיפות, במיוחד לאור התקרית הקטלנית שאירעה לאחרונה. הציבור נקרא לגלות זהירות ולהיות ערני למתרחש בים.

צילום וידיאו : דוד קומיש

דובר צה"ל חושף תיעודים ממעמד החזרת גופתו של רס״ל צביקה פלדמן ז״ל מלב סוריה, אשר נפל בקרב סולטאן יעקב לפני 43 שנים.

כזכור הבוקר הותר לפרסום כי במבצע מיוחד בהובלת צה״ל והמוסד אותרה בלב סוריה גופתו של רס״ל צביקה פלדמן ז״ל והושבה לישראל. השבתו של רס״ל צביקה פלדמן ארצה התממשה במבצע מורכב וחשאי, בזכות מודיעין מדויק ושימוש ביכולות מבצעיות אשר הביאו לידי ביטוי את כוח התחבולה ועוז הרוח.

המפגש הדיפלומטי הרביעי בסוגיית הגרעין שבין נציגי איראן וארצות הברית הסתיים אתמול בעיר מסקט, בירת עומאן. הדיונים, שנמשכו למעלה משעתיים וחצי, נועדו להמשיך את המשא ומתן המורכב בין שתי המדינות בנושא תוכנית הגרעין האיראנית.

בהודעה רשמית שפרסם הממונה על התקשורת במשרד החוץ האיראני, תוארו השיחות כמאתגרות אך בעלות ערך. לדבריו, מטרת המפגש הייתה "להבין טוב יותר את עמדות הצדדים" ולזהות אפשרויות "הגיוניות וריאליסטיות לגשר על הפערים" הקיימים בין העמדות.

השיחות, שהתנהלו בחסות עומאנית, מהוות המשך לתהליך ארוך של ניסיונות דיפלומטיים לפתרון המחלוקות סביב הפעילות הגרעינית של איראן. עומאן ממלאת תפקיד של מתווכת ומארחת את הדיונים הרגישים, בניסיון לקדם הבנות בין הצדדים.

ממערב למזרח, הצדדים המעורבים התבטאו בזהירות מחושבת לאחר סיום המפגש. גורם בכיר בממשל האמריקני העביר מסר לסוכנות הידיעות AP ולפיו המשלחת האמריקנית יצאה מהשיחות עם "תחושת אופטימיות". הצהרה זו מרמזת על התקדמות מסוימת, גם אם לא דווח על פריצות דרך משמעותיות.

מנגד, המארחים העומאנים הציגו עמדה חיובית יותר. שר החוץ העומאני, בדר אלבוסעידי, שיתף בהערכתו כי בשיחות הועלו "רעיונות מקוריים ושימושיים אשר משקפים רצון משותף להגיע להסכם מכובד". יתרה מכך, אלבוסעידי התייחס לעתיד התהליך באומרו כי מועד לסבב השיחות החמישי ייקבע לאחר שהמשלחות יקיימו התייעצויות עם ההנהגה הפוליטית בארצותיהן.

איסמאיל בקאיי, הדובר הרשמי של משרד החוץ האיראני, בחר להתייחס לשיחות באמצעות פלטפורמת X (לשעבר טוויטר). בהודעתו, הדגיש בקאיי את נכונותה של איראן "להמשיך בנתיב הדיפלומטי" תוך שהוא מבהיר כי המטרה האיראנית היא "להבטיח את המשך קיומה של תוכנית הגרעין שלה". חשוב לציין כי בקאיי הוסיף שזאת תוך עמידה "בהתאם להסכמות ולאילוצים של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני" – ניסוח המדגיש את עמדת איראן לפיה פעילותה הגרעינית נמצאת במסגרת החוקית הבינלאומית.

הצהרות אלו מלמדות על האתגרים הניצבים בפני הצדדים, אך גם על רצון להמשיך בערוץ הדיפלומטי. השלב הבא בתהליך יהיה ההתייעצויות הפנימיות בכל אחת מהמדינות, שיקבעו את אופי ועיתוי הסבב הבא של המגעים.

לקראת הילולת הרשב״י שתתקיים ביום חמישי הקרוב, השר לביטחון לאומי, ח״כ איתמר בן גביר, קיים היום (ראשון) סיור היערכות בהר מירון יחד עם המפכ״ל דני לוי ומפקדי מחוז צפון וגורמי ביטחון נוספים.

במהלך הסיור קיבל השר סקירה מקיפה ממתחם האירועים 89, שכללה את תוכנית הפריסה של כוחות המשטרה, ההתארגנות לקליטת ההמונים, והמערך הלוגיסטי שנבנה לקראת ההילולה. השר בן גביר התפלל בציון הרשב״י.

השר בן גביר מסר בתום הסיור: ״המשטרה עשתה השנה עבודת מטה יסודית. הכול מתנהל אחרת – והכול בשליטה מלאה. ביטחון של המשתתפים הוא בראש סדר העדיפויות שלנו״.

השר הוסיף ושיבח את שיתוף הפעולה ההדוק בין משטרת ישראל לבין השר לירושלים ומורשת, ישראל פורוש, ואמר כי ״העבודה המשותפת בין כלל הגורמים היא מפתח להצלחה באירוע מורכב הזה״, עוד ציינו בסיור כי ההיערכות מבוססת על ניסיון העבר, ונועדה להבטיח את שלומם וביטחונם של מאות אלפי העולים למירון במהלך ימי ההילולה.

עשרות ארגזים שנשלחו מגרמניה הנאצית לפני למעלה מ-80 שנה התגלו במקרה בעת העברת מסמכים במרתפי ארמון המשפט הארגנטינאי. הארגזים, שהכילו חומרי תעמולה, תמונות ומסמכים של המפלגה הנאצית, היו חבויים שם מאז 1941.

ראש מערכת המשפט בארגנטינה חשף את הממצאים במעמד מכובדים מהקהילה היהודית ונציגי מוזיאון השואה המקומי. החוקרים מקווים כי המסמכים ישפכו אור על הקשרים בין המשטר הנאצי למדינות דרום אמריקה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

במהלך פרויקט העברת ארכיונים לקראת הקמת מוזיאון חדש של המערכת השיפוטית בארגנטינה, נתקלו העובדים בממצא היסטורי מטריד שנשכח בירכתי מחסני הארכיון. במרתפי היכל המשפט בבואנוס איירס התגלו עשרות ארגזים שמקורם בגרמניה של התקופה הנאצית, אשר נשמרו שם מאז שנת 1941.
בחינה ראשונית של הארגזים חשפה אוסף נרחב של פריטי תעמולה של המשטר הנאצי. בין הממצאים נמצאו תצלומים, גלויות, חוברות רשמיות של המפלגה הנאצית וכן אלפי פנקסים השייכים לארגונים גרמניים שפעלו מחוץ לגבולות גרמניה באותה תקופה.

הוראסיו רוסאטי, העומד כיום בראש בית המשפט העליון של ארגנטינה, ערך טקס מיוחד לחשיפת תוכן הארגזים. באירוע הרשמי השתתפו הרב אליהו המרה, הרב הראשי של הקהילה היהודית בארגנטינה, לצד נציגים בכירים ממוזיאון השואה בבואנוס איירס. מטרת האירוע הייתה לבחון האם המסמכים הללו מכילים מידע שעשוי להאיר היבטים לא ידועים אודות פשעי השואה או על ערוצי המימון והתמיכה שהעניק המשטר הנאצי לגורמים שונים באמריקה הלטינית.

מסתבר כי הארגזים הובאו לארגנטינה במסלול עקיף – הם נשלחו דרך השגרירות הגרמנית בטוקיו ועשו את דרכם על סיפונה של אוניית קיטור יפנית. כאשר הגיעו לארגנטינה, החליטו הרשויות המקומיות לעכב את שחרור המשלוח, מחשש שתוכנו עלול להפר את העמדה הנייטרלית שנקטה המדינה בתקופת המלחמה. רק כעת, שמונה עשורים מאוחר יותר, התברר גורלם של הארגזים וחשיבותם ההיסטורית.

בהתאם לפרוטוקול הטיפול בחומרים היסטוריים רגישים, הפריטים שנחשפו יועברו למתקני שימור מקצועיים וייחקרו במסגרת שיתוף פעולה הדוק עם מוסדות מחקר יהודיים. חוקרי התקופה מביעים תקווה כי הארכיון הנרחב יסייע לחשוף פרטים חדשים – לא רק על מאמצי התעמולה של גרמניה הנאצית ביבשת הדרום-אמריקאית, אלא גם על המערכות הפוליטיות, הכלכליות והאידיאולוגיות שקשרו בין המשטר הנאצי למדינות דרום אמריקה במהלך מלחמת העולם השנייה.

מומחים מציינים כי ממצאים מסוג זה הם נדירים ביותר, במיוחד כאשר הם מתגלים בתוך מוסד ממשלתי רשמי, והם עשויים לספק תובנות חדשות לגבי האופן שבו פעלה המכונה התעמולתית הנאצית מחוץ לאירופה.

במסגרת הלחימה המתמשכת ברצועת עזה, זרועות הביטחון הישראליות מבצעות פעולות יזומות נגד תשתיות ארגוני הטרור. המבצע, שנמצא בעיצומו, מתבצע בכל רחבי הרצועה תחת הכוונה מדויקת של גורמי המודיעין הישראליים.

באזור הצפוני של הרצועה, מובילה את הפעילות אוגדה 252, בעוד שבדרום מופקדת על המבצעים אוגדת עזה (143). שתי היחידות פועלות במשולב עם חיל האוויר כדי לאתר ולחסל מוקדי טרור, הן גלויים והן נסתרים.

במהלך הפעילות המבצעית האחרונה, הותקפו מטרות אסטרטגיות רבות במרכז רצועת עזה, ביניהן מפקדה מרכזית השייכת לארגון חמאס, מחסני נשק, ועמדות צליפה ותצפית שסיכנו את כוחותינו באזור.

בצה"ל אומרים כי חיל האוויר תקף למעלה מחמישים יעדים המזוהים עם ארגוני טרור ברחבי רצועת עזה. בין המטרות שהושמדו נמנות חוליות מחבלים פעילות, מבנים בעלי שימוש צבאי, ודירות ששימשו כבסיסי פעולה עבור פעילי טרור שתכננו התקפות נגד כוחות צה"ל.

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק שיזם יו"ר ועדת החוקה, ח״כ שמחה רוטמן, בנושא קביעת ההרכבים בבג״ץ.

הצעת החוק מבקשת לקבוע שהרכב השופטים הדן בתיק מסוים בבית המשפט העליון ייקבע באופן אקראי ובלתי תלוי בגורם אנושי. מטרת הצעת החוק היא למנוע שליטה בתוצאת העתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי נשיא בית המשפט או גורם מטעמו עוד בטרם החל הדיון.

בשנים האחרונות עוסק בית המשפט במידה ניכרת בנושאים המצויים במחלוקת בציבור הישראלי. הציבור נחשף שוב ושוב למציאות בה זהות השופטים הדנים בתיק יכולה להביא לניבוי של התוצאה. בכך הופך ההליך המשפטי למשחק מכור מראש שתוצאתו נקבעת באופן בלתי שקוף וללא מתן דין וחשבון לציבור. במקומות רבים בעולם נהוג שהרכבי השופטים נקבעים באופן אקראי, ולעתים בעלי הדין אפילו לא יודעים מי יישב בתיק עד ליום הדיון עצמו. בכך מבטיחים שהטיעונים של הצדדים יהיו מכוונים לחוק וללשונו ולא לזהות השופט.

חה״כ שמחה רוטמן: "אנו נמצאים במציאות שבה במקום בית משפט יש לנו 'בית שופטים', וכל אדם יודע לנחש את תוצאת ההליך לפי קביעת ההרכב. הדבר פוגע במראית פני הצדק ומכרסם באמון הציבור בבית המשפט. אין לכך כל הצדקה. קביעת הרכבים רנדומלית 'ללא מגע יד אדם' תחזק את מעמדה המקצועי של מערכת המשפט".

במהלך הדיון אמר השר לוין לייעוץ המשפטי שהביע את התנגדותו להצעה: "אני נדהם לראות איך אתם מתגייסים לשמור על הזכויות של נשיא בית המשפט העליון, ותוקפים את הצעת החוק של רוטמן, איפה הייתם שלקחו לי את הסמכויות כשר המשפטים, הסדרים שנוהגים שנים? אם מותר לקחת סמכויות משר המשפטים, אז מותר לקחת לקחת סמכויות גם מנשיא בית המשפט העליון".

גם שר העבודה יואב בן צור, שנחשב לאחד הגורמים המתונים בממשלה, תמך בהצעה ואמר: "הצעת החוק היא נכונה וראויה. בבתי המשפט חייב שהכל ייעשה על פי קביעה של מחשב ללא מגע יד אדם בשביל שלא יהיה שיקולים זרים ואישיים במינויי ההרכבים לדיונים".

עם זאת ראוי לציין כי על אף שהצעת החוק אושרה בוועדת השרים, היא לא צפויה להתקדם כעת בשל התנגדות המפלגות החרדיות להצעות חוק שונות, כחלק מהמאבק למען קידום חוק הגיוס. "באופן אירוני, דווקא החוק הזה יכול לסייע מאוד לקידום חוק הגיוס, מול עמדת שופטי בג"ץ אבל החלטנו על חרם ואנחנו צריכים לעמוד בו" אמר גורם במפלגות החרדיות ל'המחדש'.

קטאר צפויה להכריז רשמית בשבוע הבא על העברת מטוס בואינג 747-8 יוקרתי לידי חיל האוויר האמריקאי, במהלך ביקורו הקרוב של הנשיא טראמפ במפרץ הפרסי.

על פי דיווח שפורסם היום בתקשורת האמריקאית, בית המלוכה הקטרי החליט להעניק לממשל האמריקאי כלי טיס יוקרתי בשווי עצום. לפי המידע שנחשף, המטוס המפואר יועמד לרשות הנשיא טראמפ כמטוס נשיאותי, ובתום התקופה הנשיאותית יועבר לבעלות קרן הספרייה הנשיאותית שתוקם לכבודו.

הדיווח חושף כי הנשיא עצמו כבר התוודע למטוס המדובר בחודש פברואר האחרון, כאשר ביקר וסייר בו בעת שחנה בנמל התעופה הבינלאומי בפאלם ביץ' שבפלורידה. המטוס התקדמתי, מסוג בואינג 747-8, מוערך בסכום של כ-400 מיליון דולרים, וזאת מבלי לכלול את עלויות התאמתו והסבתו לשימוש נשיאותי, אשר יושתו על חיל האוויר האמריקאי.

מקורות בוושינגטון מסרו כי גורמים משפטיים בכירים בממשל האמריקאי, ובהם נציגים מלשכת היועץ המשפטי לממשלה וממשרד ההגנה, בחנו את ההיבטים החוקיים של העסקה והעבירו חוות דעת לשר הביטחון פיט הגסת'. לטענתם של אותם גורמים, קבלת המטוס כמתנה עבור הצבא האמריקאי והעברתו העתידית לספריית טראמפ אינה מהווה הפרה של האיסור על קבלת מתנות "מכל מלך, נסיך או מדינה זרה", כפי שמוגדר בחוקה האמריקאית.

יתרה מזאת, היועץ המשפטי לבית הלבן ושר המשפטים הגיעו למסקנה משותפת לפיה הסכמה לתנאי לפיו המטוס יועבר בעתיד לספריית הנשיא תהיה "מותרת לפי חוק", וזאת עוד לפני סיום תקופת כהונתו של טראמפ.

כיום, צי המטוסים הנשיאותי של ארצות הברית מתבסס על זוג מטוסי בואינג 747-200 מיושנים, אשר מצויים בשירות מאז שנות התשעים. בשנת 2018 נחתם הסכם עם חברת בואינג להחלפתם בזוג מטוסי בואינג 747-8 חדישים – אותו דגם שקטר מתכוונת להעניק כעת. על פי התוכניות המקוריות, המטוסים החדשים היו אמורים להתחיל לפעול רק בשנת 2029, אך בעקבות לחצים מצד הנשיא טראמפ ואיש העסקים אילון מאסק, המועד הוקדם לשנת 2027.

ההכרזה הרשמית בדבר תרומת המטוס צפויה להתפרסם בשבוע הבא, במסגרת מסע הנשיא לקטר ולמדינות נוספות במזרח התיכון, כך לפי המקורות האמריקאיים.