בפני חברי ועדת חוץ וביטחון שהתכנסו אתמול בערב, חשף ראש הממשלה בנימין נתניהו את האפשרות לשחרורו הנפרד של עידן אלכסנדר, אחד החטופים המחזיק באזרחות אמריקאית. לפי דברי נתניהו, עשוי להתאפשר שחרורו של אלכסנדר "כמחווה לטראמפ", במנותק ממשא ומתן מקיף יותר הנוגע ל-58 החטופים האחרים.
ראש הממשלה הוסיף כי במקביל למאמץ הספציפי הזה, נמשכים "ניסיונות בלתי פוסקים להגיע לעסקה על בסיס מתווה ויטקוף" – התכנית המדינית שגובשה בתיווך בינלאומי לשחרור כלל החטופים. מהדברים עולה כי מתקיימים שני מסלולים מקבילים: האחד ממוקד בשחרור אפשרי של אלכסנדר, והשני עוסק בהסדר רחב יותר.
על פי גורמים בטחוניים בישראל, חמאס מגלה נכונות לשקול את שחרורו של אלכסנדר כמחווה מיוחדת לנשיא האמריקאי, שצפוי להתחיל בקרוב את סבב הפגישות האזורי שלו במזרח התיכון. צעד כזה עשוי לשמש כהישג דיפלומטי עבור טראמפ בביקורו.
הנשיא האמריקאי עצמו התייחס לסוגיית שחרורו של אלכסנדר בתחילת החודש. בהתבטאות שזכתה לתשומת לב, אמר טראמפ כי בממשל "חשבנו שישוחרר כבר לפני כחודשיים – אבל חמאס הקשיח את עמדותיו". דבריו אלה שיקפו את העניין האמריקאי המתמשך בגורלו של אלכסנדר, כמו גם את התסכול מהעיכוב בשחרורו.
האפשרות לשחרור נפרד של אלכסנדר מדגישה את המימד הבינלאומי של משבר החטופים ואת המאמצים הדיפלומטיים המתנהלים במקביל למערכה הצבאית. בשבועות האחרונים נרשמו מגעים אינטנסיביים בערוצים שונים, הן ישירים והן באמצעות מתווכים, במטרה לקדם את שחרור כלל החטופים.
מעבר לסוגיית שחרור החטופים, הציג ראש הממשלה בפני חברי הוועדה את התמונה האסטרטגית הרחבה יותר של המהלכים הצבאיים בעזה. נתניהו פירט שלוש מטרות מרכזיות שלדבריו "שלובות זו בזו" ומנחות את פעולות צה"ל באזור: ראשית, "השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס" – ניסוח המדגיש את הכוונה לפגוע לא רק בתשתית הצבאית של הארגון אלא גם ביכולתו לשלוט ולנהל את הרצועה.
שנית, "יצירת התנאים להשבת החטופים" – תיאור הקושר בין הלחץ הצבאי לבין קידום שחרור החטופים, בין אם במסגרת עסקה כוללת ובין אם בהליכים נקודתיים כמו במקרה של אלכסנדר. שלישית, "לוודא שעזה לא תהווה יותר איום על מדינת ישראל" – מטרה ארוכת טווח המתייחסת למניעת התחדשות האיום הביטחוני מהרצועה בעתיד.
