מיקום כתבה: חדשות חמות

בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שתתקיים מחר, יידרשו השרים להכריע בשאלה גורלית: האם להחריף את הלחימה בעזה לעצימות מלאה, כפי שהייתה בתחילת המלחמה, או להגביר את הלחץ בנושא הסיוע ההומניטרי כמהלך זמני בניסיון לקדם את שחרור החטופים.

על פי המידע שהגיע ל'המחדש', שר האוצר בצלאל סמוטריץ צפוי להגיע לישיבה עם דרישה נחרצת לחזור ללחימה בהיקף מלא, ואף יאיים בפרישה מהממשלה אם דרישתו לא תתקבל.

הדיון המכריע מתקיים על רקע דיווחים מהימים האחרונים המצביעים על קרבה ל"פיצוץ" במגעים בין ישראל לחמאס. לפי הדיווחים, חמאס דחה את הצעת ישראל לשחרור מחצית מהחטופים החיים.

מאז חידוש הלחימה בינואר, צה"ל לא חזר לעצימות הלחימה שאפיינה את תחילת המלחמה. ההחלטה לחדש את הלחימה נבעה בעיקר מהצורך להחזיר את מפלגת "עוצמה יהודית" לקואליציה כדי להבטיח רוב להעברת תקציב המדינה.

כעת על הקבינט להחליט האם לאמץ גישה של "פתיחת שערי הגיהנום", כפי שהתבטא נשיא ארה"ב טראמפ, או לאפשר עוד הזדמנות למגעים להשגת עסקה, תוך הגברת הלחץ הזמני בסוגיית הסיוע ההומניטרי. לסמוטריץ' כאמור, הסבלנות תמה והוא ידרוש את חידוש הלחימה באופן מלא, או שיפרוש מהממשלה.

שיתוף הפעולה הביטחוני חסר התקדים בין חיל האוויר הסיני (PLAAF) וחיל האוויר המצרי הגיע לאחר תקופה של דיווחים על תגבור משמעותי של הנוכחות הצבאית המצרית בחצי האי סיני. מאז התלקחות הלחימה ברצועת עזה, ניכרת דאגה גוברת בקהיר מאפשרות של ערעור היציבות בגבולה המזרחי וזליגת אוכלוסייה פלסטינית לשטחה, מה שהוביל להגברת המוכנות הביטחונית באזור.

התרגיל האווירי המשותף שהחל לאחרונה מהווה ציון דרך משמעותי ביחסי שתי המדינות. זו הפעם הראשונה שחיל האוויר הסיני משתתף באימון מבצעי על אדמת מצרים, ובכך מסמל התקרבות אסטרטגית בין שתי המדינות. התרגיל עצמו כולל מגוון פעילויות מורכבות, ביניהן טיסות למרחקים ארוכים, מערכי תיאום לוגיסטי מתקדמים, תרגולי תדלוק אווירי, ולראשונה – אינטגרציה טקטית משמעותית בין שני חילות האוויר.

במסגרת פרסומים בינלאומיים אודות התרגיל, הושם דגש על חשיבותה האסטרטגית של מצרים כגורם מפתח אזורי, במיוחד לאור שליטתה בתעלת סואץ. העורק הימי החיוני מהווה נתיב מרכזי במסחר העולמי, עם כ-12% מהסחורות הגלובליות העוברות דרכו, והופך את מצרים לשחקנית משמעותית בזירה הבינלאומית.

מנקודת המבט הסינית, שיתוף הפעולה הצבאי עם מצרים אינו עומד בפני עצמו, אלא מהווה חלק ממערך רחב יותר של מאמצים להעמיק את ההשפעה הסינית לאורך נתיבי סחר אסטרטגיים ולהרחיב את הנוכחות הכלכלית והצבאית הסינית באזורים בעלי חשיבות גיאו-אסטרטגית.

מערך היחסים המתהווה מעורר תשומת לב רבה בקרב מעצמות המערב, ובפרט בוושינגטון. מקורות דיפלומטיים מציינים כי ארצות הברית וגורמים מערביים נוספים מנטרים בתשומת לב את ההתפתחויות האחרונות, שכן הן מייצגות התרחבות של טביעת הרגל הצבאית הסינית באזור שנשלט היסטורית בעיקר על ידי ארצות הברית, רוסיה ומדינות אירופה.

בעוד ישראל לא צוינה באופן מפורש בדיווחים הבינלאומיים כמי שעוקבת אחר התרגיל, ניתן להעריך כי גורמי הביטחון הישראליים בוחנים את המשמעויות של שיתוף הפעולה הביטחוני המתהדק בין מצרים לסין, במיוחד לאור הרגישות הנוכחית באזור.

מנקודת המבט המצרית, התרגיל מייצג הזדמנות אסטרטגית להרחיב את מעגל שיתופי הפעולה הביטחוניים שלה מעבר לשותפות המסורתית עם המערב. קהיר, שזוכה כבר עשרות שנים לסיוע צבאי משמעותי מארצות הברית, מאותתת כעת על נכונותה לגוון את קשריה האסטרטגיים ולהעמיק את יחסיה עם בייג'ינג, המהווה מעצמה עולמית במגמת עלייה.

המומחים מציינים כי עבור מצרים, העמקת הקשרים עם סין מציעה לא רק יתרונות ביטחוניים, אלא גם פוטנציאל להרחבת שיתופי פעולה כלכליים ואסטרטגיים. זאת, בעוד השותפות הטקטית בין חילות האוויר של שתי המדינות מאפשרת למצרים לשדרג את יכולותיה המבצעיות ולהיחשף לטכנולוגיות ותפיסות לחימה מתקדמות.

התרגיל המשותף מתקיים בתקופה של שינויים גיאופוליטיים משמעותיים במזרח התיכון, כאשר האזור כולו מתמודד עם אתגרי ביטחון מורכבים והתמודדות עם השלכות העימות המתמשך ברצועת עזה. בנסיבות אלה, ההתקרבות בין מצרים לסין עשויה לסמן שינוי במאזן הכוחות האזורי והגלובלי, ולהציב אתגרים חדשים בפני המעצמות המסורתיות הפועלות באזור.

החל מה-1 בינואר 2026, טכנולוגיות הסלולר הוותיקות מדור 2 ו-3 יושבתו לחלוטין בישראל, בהתאם להחלטת משרד התקשורת. המהלך, שמטרתו לפנות משאבי תדרים לרשתות מתקדמות, עלול להותיר כמיליון מכשירים ללא שירות. הקהילה החרדית צפויה להיות המגזר הנפגע ביותר, שכן מרבית הטלפונים הכשרים פועלים על גבי הטכנולוגיות המיושנות. משמעות הדבר היא הוצאה כלכלית משמעותית למשפחות רבות, שיידרשו להחליף מספר מכשירים במקביל.

בחודש יולי 2021 קיבל משרד התקשורת החלטה אסטרטגית לסיים את פעילותן של רשתות הסלולר הוותיקות בישראל. התכנית, שמימושה מתפרס על פני מספר שנים, קובעת כי ב-31.12.2025 תופסק לחלוטין פעילותן של טכנולוגיות GSM (דור 2) ו-UMTS (דור 3), אשר שימשו את התעשייה בעשורים הקודמים.

מטרת המהלך, כפי שהוגדרה על ידי המשרד, היא להפנות את משאבי התדרים המוגבלים לטובת הרשתות המתקדמות מדור 4 ו-5, במטרה לאפשר קידמה טכנולוגית והתייעלות בשימוש במשאב התדרים הלאומי. עם זאת, גורמים בתעשייה מביעים חשש כי הציבור אינו מודע מספיק להשלכות המהלך, ועבור רבים הניתוק עלול להגיע "כרעם ביום בהיר".

תכנית המעבר תוכננה בשלושה שלבים, כאשר שני השלבים הראשונים כבר יושמו. השלב השלישי והאחרון – הניתוק המוחלט – צפוי להיכנס לתוקף בתחילת 2026, משמעות הדבר היא שכל המכשירים שאינם תומכים בטכנולוגיות דור 4 ומעלה יחדלו לתפקד.

על פי הערכות גורמים בענף, מדובר בכמיליון מכשירי סלולר שיושבתו, רובם בשימוש של אוכלוסיות ספציפיות: הקהילה החרדית, המחזיקה במכשירי תקשורת כשרים בפיקוח רבני, אזרחים ותיקים שלא החליפו את מכשיריהם שנים רבות, אוכלוסיות מעוטות יכולת כלכלית, וכן ילדים המשתמשים במכשירים בסיסיים.

ההשלכות על הציבור החרדי צפויות להיות משמעותיות במיוחד. רבים מהטלפונים הכשרים, המותאמים לצביון ולהלכה היהודית עם הגבלות תוכן, פועלים על גבי הטכנולוגיות הישנות. על פי הערכות, משפחה חרדית ממוצעת מחזיקה בין שניים לשלושה מכשירים כאלה, ומשמעות ההחלטה היא הוצאה לא מתוכננת של מאות שקלים לכל בית אב.

גורמים בקהילה החרדית טוענים כי הדבר עלול להוביל ל"כאוס בקומה הכשרה", שכן רבים אינם מודעים למועד הניתוק הצפוי ולמשמעויותיו הכלכליות. יתרה מכך, השאלה האם יהיו זמינים בשוק מספיק מכשירים כשרים חדשים התומכים בטכנולוגיות המתקדמות נותרת פתוחה.

בתגובה לפניות בנושא, מסר משרד התקשורת: "מטרת המהלך היא לשפר את תשתיות הסלולר בישראל באמצעות ייעול המשאבים בדרך של סגירת דורות ישנים לצורך קידום דורות מתקדמים. התהליך המדובר הינו ממושך והדרגתי, והוא נפרס על פני מספר שנים."

יש לציין כי מהלכים דומים מתרחשים בשנים האחרונות במדינות רבות בעולם, כחלק מהמעבר הגלובלי לטכנולוגיות מתקדמות. עם זאת, החשש בישראל הוא שדווקא האוכלוסיות המוחלשות והקהילות בעלות צרכים ייחודיים הן שיישאו בנטל הכלכלי העיקרי של המעבר. הגורמים המקצועיים קוראים למשרד התקשורת ולחברות הסלולר להגביר את המודעות לנושא בקרב הציבור, ובמיוחד בקרב האוכלוסיות הרלוונטיות, על מנת לאפשר היערכות מוקדמת והימנעות מהפתעות לא נעימות בתחילת 2026.

בהודעה מפורטת שפורסמה על ידי לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, מובעת ביקורת חריפה על תוכן התצהיר שהגיש ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר לבג"ץ בעניין פיטוריו. "התצהיר של רונן בר רצוף שקרים וחושף את כשליו", כך נכתב בפתח ההודעה.

לשכת ראש הממשלה מתמקדת בטענות הנוגעות להתנהלות בר בליל ה-7 באוקטובר. לפי ההודעה, בר אמנם מצהיר כי "העיר את המערכת כולה", אך לטענת הלשכה, הוא לא העביר התרעות מתאימות לדרג הבכיר ביותר – "הוא רק שוכח לציין שהוא לא העיר את ראשי המערכת, ראש הממשלה ושר הביטחון. לו היה עושה זאת, הטבח היה נמנע".

במסמך התגובה מצביעים על פער בין הטענות לגבי זמן העברת המידע: "רונן בר מצהיר שהנחה להעיר את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ב-05:15. בפועל, הרל״ש שלו התקשר למזכיר הצבאי רק ב-06:13 – כמה דקות בלבד לפני תחילת מתקפת החמאס, וזאת בשעה שהמידע על החשד למתקפה היה ברשותו של רונן בר למעלה מ-3 שעות". מסמך התגובה קובע כי "בכך בר מאמת את קביעת כל שרי הממשלה שהוא נכשל כישלון מחפיר בשבעה באוקטובר. סיבה זו לבדה מחייבת את סיום תפקידו".

הלשכה מציינת גם את דבריו של בר ימים ספורים לפני המתקפה: "רונן בר גם מסתיר את מה שאמר יומיים בלבד לפני הטבח, בחמישה באוקטובר: ״במבט קדימה, חידוש ההבנות בין ישראל לחמאס על בסיס העקרון של שקט תמורת הקלות מגלה פוטנציאל לשימור היציבות ברצועה״". ובהמשך לכך נכתב בהודעה כי "רונן בר הוא אבי אבות הכישלון והוא חייב ללכת הביתה".

נקודה נוספת בתגובת לשכת רה"מ נוגעת למועד בו הועלתה לראשונה האפשרות לפטר את בר. לפי הלשכה, "בלי משים, רונן בר מאמת בתצהיר את טענת הממשלה וראש הממשלה כי כבר בנובמבר 2023 פורסם על הכוונה לפטרו". לטענתם, עובדה זו "סותרת את טענת היועצת המשפטית לממשלה לפיה פיטורי בר הגיעו בפברואר על-רקע פתיחת החקירה בעניין קטר". לשכת רה"מ מסיקה מכך כי "הפיטורים לא נועדו למנוע את החקירה, אלא. החקירה נועדה למנוע את הפיטורים".

המסמך מכחיש באופן נחרץ את הטענה כאילו ראש הממשלה ביקש לדחות את משפטו: "בניגוד להצהרה השקרית של בר, ראש הממשלה מעולם לא ביקש לדחות את משפטו. להיפך – רהמ התעקש לקיים את משפטו ללא שום דחייה".

בחלקו האחרון של המסמך, מותחת לשכת ראש הממשלה ביקורת על תפקוד השב"כ בהקשר של הטיפול בהפגנות ובהסתה נגד הדרג המדיני: "ראש השב״כ נכשל כישלון מחפיר בטיפול בהסתה נגד הדרג המדיני, לרבות הקריאות לרצח נגד ראש הממשלה וההסתה נגד השרים". כמו כן, מצוין כי "בר נכשל במניעת ירי פצצות התאורה על-ידי מפגינים אלימים לבית ראש הממשלה בקיסריה שכמעט שרפו למוות מאבטחת והציתו את הבית".

בסיום ההודעה, מדגישה לשכת רה"מ כי "ראש הממשלה ושרי הממשלה טענו פעם אחר פעם בדיוני ממשלה ובקבינט שלא ננקטות שום פעולות אכיפה נגד ההסתה הפרועה והאלימה נגדם ונגד בני משפחותיהם. לא הם ולא ראש הממשלה אי פעם ביקשו נקיטת פעולה בלתי חוקית נגד המפגינים אלא דרשו אכיפה שוויונית שעדיין לא התממשה. בעקבות פניות אלה, ראש השב״כ דיווח לראש הממשלה על פעולות השב״כ בנושא".

בבית המשפט לתעבורה נפתח היום (שני) דיון על בעניינו של משה אייכנשטיין, המשמש כנהגו האישי של השר איתמר בן גביר. אייכנשטיין, צעיר בן 26 מקריית ארבע, עומד בפני אישומים הקשורים לתאונת דרכים משמעותית שאירעה באפריל 2024. על פי המתואר בכתב האישום, האירוע התרחש בשדרות ויצמן ברמלה, כאשר אייכנשטיין הסיע את השר בחזרה מביקור באזור שבו התרחש פיגוע. הנהג נסע כשהוא מפעיל את האורות המהבהבים והסירנה של רכב הביטחון הרשמי, אך לא עצר כאשר הרמזור בנתיב נסיעתו הורה על עצירה. כתוצאה מכך, לא הבחין אייכנשטיין ברכב פרטי שהתקרב, והתרחשה התנגשות חזיתית בין שני כלי הרכב.

עוצמת הפגיעה הייתה כה משמעותית עד כי רכב הביטחון הממוגן התהפך על גגו. בתאונה נפגעו מספר אנשים: הנהג ברכב הפרטי סבל מפציעה קשה יחסית בברך ימין, לרבות חתך ושבר שהצריכו התערבות ניתוחית ואשפוז של שמונה ימים במוסד רפואי. השר בן גביר עצמו לא יצא ללא פגע – הוא אובחן עם שברים בצלעותיו ונאלץ להתאשפז למשך יומיים.

במסגרת הדיון המשפטי שהתקיים היום, העלתה השופטת הסתייגות משמעותית לגבי מהות האישומים. היא פנתה לתביעה ואמרה: "מי שנוהג ברכב ביטחון לא יכול להיות מואשם באי ציות לאור אדום. אפשר לייחס לו עבירה של אי זהירות וגרימת תאונה. אם הוא היה רכב ביטחון הוא לא עבר עבירה של אי ציות לאור אדום ועדיין הוא יכול להיות מואשם בגרימת התאונה".

הסנגורית המייצגת את אייכנשטיין, עורכת הדין שוש חיון, ניצלה את ההזדמנות להדגיש את ההיבט הזה בהגנתה. "הוא נהג ברכב ביטחון בתוקף תפקידו, הפעיל אורות מהבהבים והשמיע אותות אזהרה בסירנה. נראה שאין להיכנס לראיות ועל כן ניתן לקבוע כבר בשלב זה שהנהג לא עבר כל האיסור הפלילי לתקנות התעבורה ועל כן אני מבקשת להורות על תיקון כתב האישום או לחילופין לבטלו", טענה חיון בפני בית המשפט.

כתב האישום המקורי הכיל מספר אישומים, ביניהם נהיגה באור אדום, נהיגה בקלות ראש, והתנהגות שגרמה לנזק וחבלות משמעותיות. לאור הערות השופטת וטענות ההגנה, צפוי כי התביעה תשקול מחדש את הגדרת האישומים, במיוחד בכל הנוגע לחציית הרמזור האדום, מאחר שמדובר ברכב ביטחון רשמי שהפעיל אמצעי אזהרה. בית המשפט טרם הכריע אם לקבל את בקשת ההגנה לתיקון או ביטול כתב האישום, והדיונים בתיק צפויים להימשך בשבועות הקרובים.

במהלך היממה האחרונה הפכה קבלת דבר דואר חשוד בידי חבר הכנסת שמחה רוטמן לנקודת מפנה בשיח הציבורי סביב אבטחת אישי ציבור. רוטמן, המכהן כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, סיפר כי אתמול התקבלה בביתו מעטפה חשודה נוספת, כחלק ממה שהוא מכנה "סדרה" של איומים המופנים כלפי נבחרי ציבור מהקואליציה.

לדברי חבר הכנסת, זו אינה הפעם הראשונה שהוא מקבל חפץ חשוד מסוג זה: "הסתובבתי מאובטח ברמת האיום הגבוהה ביותר במדינה במשך למעלה משנה. אתמול קיבלתי מעטפה חשודה נוספת בסידרה, אחרי שחברי קואליציה רבים ובני משפחותיהם קיבלו כבר בשני סבבים (גם אצלי זה כבר הסבב השני)."

רוטמן מתאר את היקף המשאבים המושקעים בטיפול באירועים מסוג זה: "נוהל שלם כבר קיים לאירוע במשטרה עם חבלנים, חליפות של חומ"ס וכמעט כל כח הצלה שניתן לדמיין." לטענתו, למרות מכלול האמצעים המופעלים בזמן אמת, הגוף האמון על מניעת איומים אלו מלכתחילה — שירות הביטחון הכללי — אינו ממלא את תפקידו כראוי.

בביקורתו החריפה על ארגון הביטחון, טוען רוטמן כי "השב"כ שאמור לוודא בין היתר שההליך הדמוקרטי לא ייפגע ושאנשי שלטון ובני משפחותם לא יהיו מאויימים בבתיהם ובעבודתם, עסוק בלרדוף נערי גבעות ולאיים על אנשי משטרה שלא משתפים פעולה עם הרדיפות שלו."

ח"כ רוטמן מרחיב את ביקורתו גם לעבר אמצעי התקשורת, אותם הוא מאשים ביחס לא שוויוני לאיומים המופנים כלפי נבחרי ציבור משני צדי המפה הפוליטית: "תקשורת השמאל, שפתחה מהדורות ואולפנים פתוחים על כל איום אמיתי או מדומיין שהיה על אנשי הממשלה הקודמת, בקושי מדווחת על האירועים, על האיומים ועל האלימות."

בסיום דבריו, מצביע רוטמן על מה שהוא מכנה סטנדרט כפול בכיסוי התקשורתי של מחאות פוליטיות: "האנשים שהפכו את מפגיני השוליים של הימין לאייקונים המשקפים את כל המחנה מייצרים גלוריפיקציה לגורמים הכי אלימים במחאה כנגד הממשלה."

הפוסט של רוטמן מעלה שאלות נוקבות לגבי אבטחת אישי ציבור בישראל, האיומים המופנים כלפי חברי כנסת וממשלה, וכן לגבי סדרי העדיפויות של גופי הביטחון והאופן שבו מסקרת התקשורת איומים אלו. עד כה לא התקבלה תגובה רשמית מהשב"כ או ממשטרת ישראל לטענותיו.

בניגוד גמור לספרו הקודם שהציג את הנשיא ביידן כצלול , הסופר כריס וויפל חושף תיאורים מטרידים על מצבו הקוגניטיבי בחודשים שקדמו לפרישתו המפתיעה. עדויות של אנשי פנים מהממשל, לרבות ראש הסגל לשעבר רון קליין, מספקות תמונת מצב עגומה של נשיא שהיה "מותש ומנותק" מהמציאות הפוליטית האמריקאית, עד כדי בלבול בין תפקידו כנשיא ארה"ב לבין תפקידים אחרים.

דו"ח התובע המיוחד רוברט הור מפברואר השנה כבר העלה שאלות כבדות משקל לגבי מצבו המנטלי של הנשיא לשעבר ג'ו ביידן. הור, שהחליט שלא להגיש כתב אישום נגד ביידן בנוגע לטיפול לקוי במסמכים מסווגים, נימק זאת, בין השאר, במצבו הקוגניטיבי המדאיג. לפי הדו"ח, ביידן התקשה לזכור אפילו פרטים בסיסיים מחייו, כמו תקופת כהונתו כסגן נשיא או מועד פטירתו של בנו האהוב, בו.

כעת, ספר חדש מאת העיתונאי והסופר כריס וויפל מרחיב את היריעה ומספק פרטים מטרידים נוספים על מצבו של ביידן בחודשים שלפני פרישתו ההיסטורית מהמרוץ לנשיאות. בספרו "Uncharted", מציג וויפל תמונה קודרת המנוגדת באופן חד לדיוקן שצייר בספרו הקודם משנת 2023, שם הילל את יכולותיו המנטליות של ביידן חרף חולשתו הפיזית הניכרת.

המקור העיקרי לתיאורים אלה הוא רון קליין, מי ששימש כראש הסגל הראשון של ביידן בבית הלבן. בשיחותיו עם וויפל, מגולל קליין אירוע מכונן שהתרחש במתחם קאמפ דייוויד, במהלך ישיבת הכנה לקראת העימות הטלוויזיוני המכריע מול דונלד טראמפ. לדברי קליין, הוא נדהם לראות את ביידן במצב של ניתוק מוחלט: "הוא לא היה מודע למה שקורה במסע הבחירות שלו עצמו. באמצע הפגישה, הנשיא התנצל ויצא לשבת ליד הבריכה". וויפל מוסיף כי ביידן נרדם, וכאשר שב לישיבה, הפגין חוסר התמצאות בסיסי בזירה הפוליטית האמריקאית.

במקום להתמקד באסטרטגיית הבחירות ובמסרים שעליו להעביר בעימות, שקע ביידן בשיחה על יחסיו עם מנהיגי נאט"ו. קליין היה כה מוטרד מהתנהגות זו, עד שהוא תהה "ברצינות למחצה אם ביידן חשב שהוא נשיא נאט"ו במקום נשיא ארה"ב". הספר החדש מתכתב עם ממצאיו של התובע המיוחד הור, שציין בדו"ח שלו כי ביידן "לא זכר מתי היה סגן נשיא" ואפילו "לא זכר, אפילו בטווח של כמה שנים, מתי בנו בו מת". פרטים אלה, שנחשפו בדו"ח רשמי, מקבלים כעת משנה תוקף באמצעות עדויות ישירות מהמעגל הקרוב ביותר לנשיא לשעבר.

המעבר החד בין שתי הגרסאות – זו שהוצגה בספרו הקודם וזו המוצגת כעת – מעלה שאלות לא רק לגבי מצבו של ביידן אלא גם לגבי האופן שבו נעשה המאמץ להסתיר את המידע מהציבור האמריקאי, עד לאותו עימות טלוויזיוני גורלי שאילץ את המפלגה הדמוקרטית להתמודד עם המציאות ולהחליף את המועמד המוביל שלה במירוץ לנשיאות.

בתיווך דיפלומטי של עומאן, התקיים בשבת האחרונה ברומא הסבב השני של השיחות בין נציגי איראן וארצות הברית בנושא הגרעין. בהודעה שפורסמה לאחר המפגש, הצהיר משרד החוץ העומאני כי הצדדים הגיעו להבנות שיאפשרו להם להתקדם לשלב הבא של המגעים. בשיחה עם כתב ה"ג'ואיש אינסיידר", התייחס גורם דיפלומטי ישראלי בכיר למתרחש והשווה בין המציאות הנוכחית לבין הנסיבות שהובילו להסכם הגרעין המקורי (JCPOA) שנחתם בתקופת ממשל אובמה.

"זה בטוח נראה כמו הסכם ה-JCPOA שנחתם בתקופת הנשיא אובמה, אמר הגורם והוסיף: "האם אנחנו שמחים על כך? אני לא חושב שאפשר לקבל את הרושם הזה מדברים כלשהם שאמר ראש הממשלה". עם זאת, הדגיש הדיפלומט הישראלי כי קיים הבדל משמעותי ביחס לעבר: "לפחות יש תחושה שאנחנו הרבה יותר מעורבים בתהליך בהתחשב בכך שאנחנו בקשר רציף עם ארה"ב".

בכך רמז הגורם הישראלי להבדל המהותי בין הגישה הנוכחית של וושינגטון לבין האופן בו התנהלו הדברים בזמן כהונתו של הנשיא אובמה, כאשר המגעים עם איראן התקיימו ללא ידיעת ישראל, שנאלצה לגלות על קיומם באמצעות המוסד ולא דרך ערוצי התקשורת הדיפלומטיים המקובלים. למרות המעורבות המוגברת של ישראל בתהליך הנוכחי, ניכר כי בירושלים מסתכלים בעין חשדנית על המתרחש ואינם שבעי רצון מהדמיון המסתמן בין המתווה המתגבש לבין ההסכם הקודם, שנתפס בישראל כבעייתי ומסוכן.