במהלך היממה האחרונה הפכה קבלת דבר דואר חשוד בידי חבר הכנסת שמחה רוטמן לנקודת מפנה בשיח הציבורי סביב אבטחת אישי ציבור. רוטמן, המכהן כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, סיפר כי אתמול התקבלה בביתו מעטפה חשודה נוספת, כחלק ממה שהוא מכנה "סדרה" של איומים המופנים כלפי נבחרי ציבור מהקואליציה.
לדברי חבר הכנסת, זו אינה הפעם הראשונה שהוא מקבל חפץ חשוד מסוג זה: "הסתובבתי מאובטח ברמת האיום הגבוהה ביותר במדינה במשך למעלה משנה. אתמול קיבלתי מעטפה חשודה נוספת בסידרה, אחרי שחברי קואליציה רבים ובני משפחותיהם קיבלו כבר בשני סבבים (גם אצלי זה כבר הסבב השני)."
רוטמן מתאר את היקף המשאבים המושקעים בטיפול באירועים מסוג זה: "נוהל שלם כבר קיים לאירוע במשטרה עם חבלנים, חליפות של חומ"ס וכמעט כל כח הצלה שניתן לדמיין." לטענתו, למרות מכלול האמצעים המופעלים בזמן אמת, הגוף האמון על מניעת איומים אלו מלכתחילה — שירות הביטחון הכללי — אינו ממלא את תפקידו כראוי.
בביקורתו החריפה על ארגון הביטחון, טוען רוטמן כי "השב"כ שאמור לוודא בין היתר שההליך הדמוקרטי לא ייפגע ושאנשי שלטון ובני משפחותם לא יהיו מאויימים בבתיהם ובעבודתם, עסוק בלרדוף נערי גבעות ולאיים על אנשי משטרה שלא משתפים פעולה עם הרדיפות שלו."
ח"כ רוטמן מרחיב את ביקורתו גם לעבר אמצעי התקשורת, אותם הוא מאשים ביחס לא שוויוני לאיומים המופנים כלפי נבחרי ציבור משני צדי המפה הפוליטית: "תקשורת השמאל, שפתחה מהדורות ואולפנים פתוחים על כל איום אמיתי או מדומיין שהיה על אנשי הממשלה הקודמת, בקושי מדווחת על האירועים, על האיומים ועל האלימות."
בסיום דבריו, מצביע רוטמן על מה שהוא מכנה סטנדרט כפול בכיסוי התקשורתי של מחאות פוליטיות: "האנשים שהפכו את מפגיני השוליים של הימין לאייקונים המשקפים את כל המחנה מייצרים גלוריפיקציה לגורמים הכי אלימים במחאה כנגד הממשלה."
הפוסט של רוטמן מעלה שאלות נוקבות לגבי אבטחת אישי ציבור בישראל, האיומים המופנים כלפי חברי כנסת וממשלה, וכן לגבי סדרי העדיפויות של גופי הביטחון והאופן שבו מסקרת התקשורת איומים אלו. עד כה לא התקבלה תגובה רשמית מהשב"כ או ממשטרת ישראל לטענותיו.
