שלום וברכה מורי ורבותי!
שמואל הנביא, בתור ילד קטן, זכה להיכנס לבית המקדש ולהישאר שם (שמואל א א, כד), כי אמו בשנות עקרותה הבטיחה לקדוש ברוך הוא שאם יפקוד אותה בילדים, את הבן הראשון היא תעניק לו במתנה (שם שם, יא).
ואכן זה מה שקרה.
התרחש הנס, ושמואל שהיה לוי, ישב במבוא בית המקדש באחד החדרים היותר חיצוניים, כאשר עלי הכהן הגדול ישב בחדר פנימי יותר.
ואז, לילה אחד, שמואל הקטן שומע קריאה: "שמואל!".
מסתובב שמואל ימינה, מסתובב שמאלה ומשער שעלי הישיש קורא לו.
הוא ניגש לעלי הכהן ואומר לו: "כן אדוני!".
עלי אומר לו: "לא קראתי לך".
שמואל חוזר למקומו, וכך חזר ונשנה הדבר שוב.
בפעם השלישית אומר עלי לשמואל הנביא: "כנראה שהקדוש ברוך הוא קורא לך.
תאמר לו 'הנני ה', כי שומע עבדך'".
ואכן, הקדוש ברוך הוא נגלה לשמואל.
שמואל עדיין חשש שאולי זה לא הקדוש ברוך הוא, והוא לא הזכיר את שם ה'.
הוא אמר רק "הנני".
ואכן באותו רגע הוא פצח וקיבל את הנבואה הראשונה שלו.
והקדוש ברוך הוא דיבר איתו על שני בני עלי, חופני ופנחס, שלא הולכים בדרך ישרה וביקש ממנו לעדכן את עלי בכך שאסונות גדולים הולכים להגיע למשפחתם בעקבות זאת.
בבוקר שואל עלי הכהן את שמואל: "מה דיבר איתך הקדוש ברוך הוא?".
שמואל חשש להכעיס או להכאיב לעלי, ולכן לא הסכים לומר לו את המילים הללו.
אבל עלי אמר לו: "אם לא תאמר לי, יהיו לך בנים כמו שלי".
שמואל חשש ומיד אמר לעלי את דבר ה', ועלי קיבל עליו את גזר הדין באהבה.
אבל שמואל, למרות הכל, לא נוקה מאותה קללה, ובניו גם הם, לא הלכו בדרכיו (שם ח, ג).
מדוע?
בגלל שקללתו של צדיק, אפילו על תנאי, מתקיימת (מכות י"א ע"א).
כאשר גדולי ישראל אומרים משהו, ומישהו מאיתנו מנסה להתחכם יותר, מנסה להבין טוב יותר מהם, הוא נוטל על עצמו סיכון גבוה מידי, ובפרט בתקופה שכזו, ובפרט בהנחיות שכאלו.
כולנו צריכים לשמוע לגדולי ישראל, כולנו צריכים ללכת לאורם, ולזכות להצלחה ולשמחה, ולרב טוב כל הימים.
ברוכים תהיו!
מי היו בניו של שמואל??